חומר רקע - גורמים חיצוניים
1.6.2025
נייר עמדה לוועדההמיוחדת לעובדים זריםבכנסת
תופעת העובדים הזריםהנוטשים בענףהחקלאות –
מכשלנקודתילכשל מדיניות
תקציר
ענף החקלאות בישראל נשען במשך עשרות שנים על העסקת עובדים זרים, בעיקר
מתאילנד. כיום מועסקים בענף כ־50,000
עובדים זרים. על פי נתוני אגף החקלאות
ברשות האוכלוסין וההגירה, כ־10,000
מהם מוגדרים כעובדים נוטשים, וכמחציתם
שוהיםבישראל לאחרסיום תקופת השהייההחוקית.
מדובר בכ־20%
מכוח העבודה הזר בענף –
שיעור שאינו משקף בעיה נקודתית אלא
כשל מערכתימתמשך.
המצב הקיים יוצרמציאות שבה העובד עוזב את המעסיק, אך המעסיק ממשיך לשאת
כמעט לבדו בתוצאות: המכסה נותרת חסומה, האגרות אינן מוחזרות, העובד החלופי
אינו מגיעבזמן, והנזקהכלכליוהתפעולי נותרכולו על כתפיהחקלאי.
במקביל, חלק ניכר מהפתרונות הקיימים מתמקדים בהסדרה מנהלית של עובדים
שכבר נמצאים בישראל, ולא בהגדלת כוחהאדםהיציבוהזמין לחקלאות.
נייר עמדה זה מבוסס על ניסיון מצטבר של הלשכות הפרטיות המורשות בענף
החקלאות, המלוות לאורך שנים עשרות אלפי עובדים זרים ואלפי מעסיקים חקלאיים
בכל רחבי הארץ. הנייר משקף הן נתונים מערכתיים והן ניסיון מעשי יומיומי הנצבר
בשטח באשר להיקף תופעת הנטישה, השלכותיה הכלכליות והתפעוליות והקשיים
ביישום מנגנוני האכיפההקיימים.
1.
היקף התופעה
על פי נתוניאגףהחקלאות:
•
כ־50,000
עובדים זרים מועסקים בענףהחקלאות.
•
כ־10,000
עובדים מוגדרים כעובדיםנוטשים.
•
כ־50%
מהנוטשים סיימו את תקופת השהייה החוקית בישראל אך לא יצאו
מהארץ.
כלומר, אחד מכל חמישה עובדים שהובאו לישראל עבור החקלאות אינו מועסק בפועל
אצל המעסיק שאליו הוקצה.
יש לזכור כי החקלאות היא הענף הוותיק ביותר
בהעסקת עובדים זרים בישראל, והיא גם אחד הענפים הגדולים ביותר מבחינת היקף
ההעסקה. מטבע הדברים, היא גם הענף הראשוןשבו מצטברות לאורך השנים תופעות
של סיום תקופות שהייה, נטישותושוהים שלא כדין.
מסיבה זו אין לראות בנתוני
החקלאות רק בעיה ענפית. במידה רבה מדובר ב"מקרה
מבחן" למערךהעובדיםהזרים כולו.
רח'
השיש
30
ת.ד., 13045,אזה"ת ה
צפוני נתניה,, 42377
|
טל' 09-8622616
|
פקס. 09-8625106
[email protected]
מחציתמהנוטשים –
שוהים שלא כדין
העובדה שכמחצית מהעובדים המוגדרים כיום כעובדים נוטשים הם עובדים שסיימו
זה מכבר את תקופת השהייה המותרת בישראל ובחרו שלא לצאת מהארץ כנדרש על
פי החוק צריכה להדאיגאת כללגורמיהממשלה.
מדובר בעובדים שאינם מצויים עוד בתקופת חיפוש עבודה, אינם זכאים להמשך
שהייה מכוחההסדריםהרגיליםולמעשהשוהיםבישראלשלא כדין.
נתון זה מעלה שאלות קשות בנוגע לאפקטיביות מנגנוני האכיפה וההרחקה הקיימים.
מניסיונם של גורמים בענף, נראה כי חלק מהעובדים מעריכים שהסיכון הכרוך
בהישארות בלתי חוקית בישראל נמוך יחסית, בעוד שהתועלת הכלכלית שבהמשך
השהייהגבוהה.
ביןהיתר בשל:
היקףאכיפהמוגבל ביחס להיקףהתופעה.
•
•
סיכוינמוךיחסיתלאיתור ולהרחקה.
•
היעדר סנקציות מרתיעות כלפי עובדים השוהיםשלא כד
ין.
•
הידיעה כי גם במקרה של מעצר והרחקה, עלויות ההרחקה מבוצעות במקרים
רבים במימוןהמדינה.
•
היעדר השלכותמעשיותמשמעותיות היוצרות תמריץליציאהמרצון במועד.
בנוסף, קיימת תחושה בקרב מעסיקים וגורמים בענף כי גם במקרים שבהם עובד
מאותר לקראת הרחקה, ההליכים הקיימים אינם יוצרים הרתעה מספקת מפני
הישנותהתופעה.
התוצאה היא מצבשבו חלק מהעובדים עשוייםלהגיע למסקנה כי מבחינתם הכדאיות
הכלכלית שבהמשךהשהייההבלתיחוקיתגבוההמהסיכון הכרוךבכך.
מצב זה מחייב בחינה מחודשת של מנגנוני האכיפה, ההרחקה וההרתעה, במטרה
לחזק את האינטרס
ביציאה מרצון במועד ולהקטין את מספר השוהים שלא כדין.
2.
העובד נוטש
והמעסיקנענש
הכשלהמרכזי במערכתאינו עצםהנטישה,אלאהאופן שבו היאמטופלת.
כיום, עובד נוטש ממשיך להיות משויך למכסת המעסיק כל עוד לא יצא מישראל או
לא נקלט אצל מעסיק אחר. בפועל, מצב זה עלול להימשך חודשים ארוכים ואף להגיע
לשלוש שנים.
התוצאה היא אבסורד: העובד כבר אינו מועסק אצל החקלאי.
המכסה ממשיכה
להיותחסומה.
החקלאיאינו מקבל עובדחלופי.
האגרותששולמואינןמוחזרות.
בפועל, המעסיק נענש פעמיים: פעם אחת משום שאיבד את העובד, ופעם נוספת משום
שאיבד גםאתהיכולתלקבל עובדחלופי.
רח'
השיש
30
ת.ד., 13045,אזה"ת ה
צפוני נתניה,, 42377
|
טל' 09-8622616
|
פקס. 09-8625106
[email protected]
3.
נוטש תמורת נוטשו
ועדות החריגים.
פתרון סטטיסטי ולא
פתרוןאמיתי
מנגנון "נוטש תמורת נוטש" מאפשר לעובד שעזב מעסיק אחד להיקלט אצל מעסיק
אחר.
לכאורה מדובר בפתרון. בפועל מדובר פעמים רבות בעיקר בשינוי סטטיסטי של
אופן רי
שום הבעיה.
כאשר עובד עובר ממעסיק אחד לאחר הוא יוצא מרשימת
העובדיםהנוטשים,אךהחקלאותאינהמקבלתאפילו עובדאחדנוסף.
הנתונים משתפרים. המחסוראינומשתפר.
המצב דומה גם בפניות לוועדות חריגים.
גם כאשר בקשת המעסיק מתקבלת, הפתרון
שניתן הוא בדרך כלל עובד שכבר נמצא בישראלולא עובד חדש מחו"ל. במקרים רבים
מדובר בעובד שכבר נטש בעבר או עבר בין מספר מעסיקים.
בפועל, במקום להוסיף
כוח אדם חדשלענף, המערכת מעבירה עובדים קיימים ממשקאחדלמשק אחר.
החקלאות זקוקה לעובדים נוספים.
לעיתים קרובות היא מקבלת במקום זאת רק
העברה של אותו מחסורממשק אחד למשקאחר.
4.
שינוי מבני בשוקהעבודה
בשניםהאחרונותהורחבה העסקתעובדים מתאילנד לענפיםנוספיםבמשק.
בעבר מרביתהעובדיםהתאילנדיםהועסקו בחקלאות.
כיוםהם מועסקים גםבבנייה, בתעשייה,בייצור,בלוגיסטיקה ובע
נפיםנוספים.
חלק ניכר ממקומות העבודה הללו ממוקמים באזורי ביקוש במרכז הארץ ומציעים
לעובדים סביבתמגוריםותעסוקהאטרקטיביתיותר.
התוצאה היא יצירת תמריץ משמעותי לנטישת החקלאות ולעבודה בלתי חוקית
בענפים אחרים. המדינה מביאה עובדים עבור החקלאות. בפועל, חלקם מוצאים את
דרכם לענפים אחרים.
5.
תקופת 90
הימים
חוסראיזון מובנה
הדין מעניק לעובד זר שעזב את מעסיקו תקופה של עד 90
ימים לצורך חיפוש עבודה
והסדרת המשך שהייתו.
מטרת ההסדר ראויה
אולם בפועל נוצר חוסר איזון
משמעותי. גם עובד שעזב ללא הודעה מוקדמת, בשיא עונת הקטיף או תוך גרימת נזק
משמעותי למעסיק, נהנהמתקופת חיפוש עבודהשל 90
ימים.
למעסיק שנפגע אין זכות מקבילה:
הוא אינו מקבל עובד חלופי בתוך 90
ימים.
המכסה
שלו אינה משתחררת בתוך90
ימים.
איןמנגנוןפיצויבגיןהנזקשנגרם.
במקביל, במקרים רבים כאשר עובדים תובעים את מעסיקיהם לאחר עזיבה חד
צדדית, נדרש המעסיק להתמודד גם עם טענות בדבר הלנת פיצויים וזכויות נוספות,
למרות שהעזיבה עצמה בוצעה ללא הודעה מוקדמת ותוך הפרת התחייבויות
בסיסיות.
אין משמעות ה
דבר שיש לפגוע בזכויות עובדים.
אך בהחלט יש מקום לבחון האם
נשמר כיוםאיזון ראויבין זכויות העובד לבין זכויות המעסיק.
רח'
השיש
30
ת.ד., 13045,אזה"ת ה
צפוני נתניה,, 42377
|
טל' 09-8622616
|
פקס. 09-8625106
[email protected]
6.
מידע גלוי –ואיפה האכיפה?
אחתהטענותהחוזרותהיא שקשה לאתרעובדים נוטשים.
המציאות בשטח מלמדתאחרת.
ברשתות החברתיות ובקבוצות ייעודיות לעובדים זרים מתפרסמות דרך קבע הצעות
עבודה הכוללות: שמות מעסיקים. מספרי טלפון. כתובות. פרטי התקשרות מלאים.
כרטיסי ביקור. פרטי מתווכים וגורמי תיווך בלתירשמיים.
מדובר במידע פומבי, גלוי ונגיש.
גורמים בענף מעבירים מידע זה מעת לע
ת לגורמי האכיפה.
אולם מניסיונם של
חקלאים ושל הלשכות הפרטיות, לא ניכרות תוצאות אכיפה בהיקף התואם את ממדי
התופעה.
השאלהכיום אינה האםניתן לאתר את ההפרות.
השאלההיא האם מופעלים המשאביםוהכליםהנדרשים כדי לאכוףאתהחוק.
7.
החקלאות כמקרה מבחן לשארהענפים
חשוב להדגיש כי חלק מהענפים שאליהם הורחבה העסקת עובדים זרים בשנים
האחרונות טרם הגיעו לשלב שבו העובדים הראשונים משלימים את תקופת השהייה
המרבית בישראל.
לכן, עדיין אין לדעת כמה מהם יבחרו לצאת מהארץ כחוק וכמה יבחרו להישאר
בישראלאולעבור לעבודה בלתי מוסדרת.
במובן זה, החקלאות היא הענף הראשון שמתמודד עם השלכות מצטברות של העסקת
עובדים זריםלאורך שנים.
הלקחים הנלמדים כיום מהחקלאות עשויים להיות רלוונטיים בעתיד גם לענפים
אחרים.
8.
הליכישימוע לעובדים נוטשים
עומס, ריכוזיותופגיעה ביעילות הטיפול
בשנה האחרונה גדל משמעותית מספר הליכי השימוע הנערכים לעובדים זרים שעזבו
את מעסיקיהם, לא הסדירו את מעמדם כחוק או מבקשים להסדיר את מעמדם לאחר
תקופה שבה לא הועסקו בהתאם להוראות הדין.
הגידול במספר העובדים הנדרשים
לשימועיצר עומס משמעותיעלהמערכת.
כיום מתקיימים הליכי השימוע במספר מצומצם של מוקדים בלבד, בעיקר בחדרה,
תל אביב ובאר שבע.
מצב זה יוצרמספרקשיים:
•
חקלאים ועובדים נדרשים לעיתים להקדיש יום עבודה שלם לצורך הגעה
לשימוע.
•
חקלאים מהפריפריהנדרשים לנסיעותארוכותולעלויות נלוות.
•
זמניההמתנה לקביעת שימוע ארוכים.
רח'
השיש
30
ת.ד., 13045,אזה"ת ה
צפוני נתניה,, 42377
|
טל' 09-8622616
|
פקס. 09-8625106
[email protected]
•
במקרים רבים קיימתהמתנהממושכת לקבלתהחלטה לאחרהשימוע.
בתקופת ההמתנה נוצרחוסרודאותהןלעובדוהן למעסיק.
•
המשמעות היא שהליך שנועד לסייע בהסדרת מעמדו של
העובד הופך לעיתים להליך
מסורבל, יקר ועתירזמןעבור כללהצדדים.
9.
אחריותהלשכותהפרטיות
הלשכות הפרטיות המורשות פועלות בהתאם להוראות הדין ולהנחיות רשות
האוכלוסין וההגירה.
במסגרת פעילותן הן מקבלות מעת לעת פניות מעובדים
המועסקים בענפים אחרים המבקשים להשתלב בחקלאות וכן פניות למעברים שאינם
תואמים אתהוראותהדין. פניותאלה נדחות עלהסף.
הלשכות אינן משתפותפעולה עם מעברים בלתיחוקייםואינן מעודדותאותם.
דווקא משום שהן פועלות בהתאם לדין, הן נחשפות באופן יומיומי להיקף התופעה
ולפע
ר הקייםבין המציאות בשטח לביןהיקף האכיפהבפועל.
10.
שאלות שהוועדה מתבקשתלהפנות לממשלה
1.
כיצד ייתכן שכ־20%
מכוח העבודה הזרבחקלאות מוגדר כעובדים נוטשים?
2.
מדוע מכסת המעסיק ממשיכה להיות חסומה גם לאחר שהעובד אינו מועסק
אצלו?
3.
כמה עובדים נוטשים שוהים כיום בישראל לאחר תום תקופת שהייתם
החוקית?
4.
כמה תיקיאכיפהנפתחונגד מעסיקים שהעסיקועובדים נוטשים?
5.
כמה עובדים אותרו במהלך תקופת 90
הימים כשהם מועסקים בפועל בניגוד
לדין?
6.
כמה עובדים שהוסדרו במסגרת"נוטש תמורתנוטש" נטשו פעם נוספת?
7.
מהומשך הזמןהממוצעשבו מכסה נותרת חסומה לאחר נטישה?
8.
כמה הליכי שימוע מתקיימים מדי שנה, מהו זמן ההמתנה הממוצע לשימוע
ומהו זמן ההמתנההממוצע לקבלתהחלטה?
9.
האם נבחנת האפשרות לקיים שימועים בהיוועדות חזותית ולהרחיב את מספר
מוקדי השימוע?
10
.מהיתוכניתהפעולההממשלתי
תלצמצוםמשמעותי של התופעה?
רח'
השיש
30
ת.ד., 13045,אזה"ת ה
צפוני נתניה,, 42377
|
טל' 09-8622616
|
פקס. 09-8625106
[email protected]
11
.
המלצות
•
שחרוראוטומטי ומהירשל מכסהלאחר תקופתהיעדרותמוגדרת.
•
הקצאת עובדחלופי ללאתלותביציאתהעובד הנוטש מהארץ.
•
החזר מלא אוחלקי שלאגרותששולמו עבורעובדים שננטשו.
•
אכיפה ממוקדתכלפי מעסיקים המעסיקיםעובדים נוטשיםבניגוד לדין.
•
הבהרה כיתקופת90
הימים אינה מהווה חסינות מפני אכיפה.
•
פרסוםנתונים שוטפיםושקופים עלהיקף הנטישות והאכיפה.
•
יצירתאיזוןראוי בין זכויותהעובד לבין זכויות המעסיקשנפגע מהנטישה.
•
הרחבתהשימוש בהיוועדות חזותית לצורךקיום שימועים.
•
הגדלתמספרהגורמיםהמוסמכיםלבצע שימועים.
•
פתיחת מוקדישימוענוספים באזורי פעילותחקלאיתמרכזיים.
•
קביעתלוחות זמנים מחייבים לקבלתהחלטותלאחר שימוע.
סיכום
החקלאות הישראלית אינה מבקשת הקלות. היא מבקשת שהמדיניות תשיג את
מטרתה.
המדינהיודעת כמהעובדים נכנסו לישראל.
המדינהיודעת כמהעובדים הוקצולחקלאות.
השאלהשעליהיש להשיב היאכמהמהםעובדיםבפועל במקום שלשמוהובאו.
כל עוד לא יינתן מענה אמיתי לתופעת הנטישה, לחסימת המכסות, להעסקה הבלתי
חוקית, לעומסים בהליכי ההסדרה ולהיעדר האכיפה, ימשיך הפער בין הנתונים
הרשומים במערכתלביןהמציאות בשטח להתרחב.
המבחן האמיתי של המדיניות אינו כמה עובדים רשומים במערכת, אלאכמה עובדים
קמים בבוקרועובדיםבפועל במשקיםהחקלאיים של ישראל.
רח'
השיש
30
ת.ד., 13045,אזה"ת ה
צפוני נתניה,, 42377
|
טל' 09-8622616
|
פקס. 09-8625106
[email protected]