חומר רקע
7
ב
יוני
2026
לכבוד,
חברי וחברות
ועדת החינוך, התרבות והספורט
הנדון: הסרת חסמים
לקידום
ההשכלה האקדמית בקרב קהילת יהודי אתיופיה
לקראת דיון שצפוי להתקיים ב-
9.6.26
בוועדת החינוך, התרבות והספורט,
בנושא הסרת חסמים
בתכנית לקידום ההשכלה האקדמית בקרב קהילת יהודי אתיופיה - פיקוח על תכנית המלגות במל"ג -
נבקש להתייחס למחקר
שנערך במרכז אדוה על-
ידי עו"ד נוגה דגן בוזגלו (פברואר, 2026
,)
אשר בחן
את מצבם של אקדמאים ישראלים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה, תוך שבדק בין היתר, את החסמים
העומדים בפניהם בדרך לרכישת השכלה גבוהה.
מהמחקרעולה,כיהגםשהמל"גמפעילהתוכניתרבשנתיתלהגדלתשיעורהסטודנטיםיוצאיאתיופיה
במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מתן תמריצים כלכליים ללימוד תחומים כמקצועות ה-
, סיוע
STEM
כלכלי במלגות
וכן סיוע פדגוגי
-
ייצוגם במערכת ההשכלה הגבוהה עדיין נמוך ביחס לשיעורם
באוכלוסייה, במיוחד באוניברסיטאות ובעיקר בתארים
מתקדמים. ממצאים עיקריים נוספים:
1
. חסמי קבלה-
שיעור הזכאות לבגרות העומדת בתנאי סף לכניסה להשכלה גבוהה עמד על 54%
בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה,
לעומת
75%
בקרב התלמידים היהודים.
בנוסף
, ממו
צ
ע צי
וני יוצאי
אתיופיה במבחן הפסיכומטרי נמוך בכ-
100
נקודות בהשוואה לכלל הנבחנים.
2
. ייצוג במערכת ההשכלה הגבוהה- למעלה מ-
4,000
סטודנטים יוצאי אתיופיה לומדים
באקדמיה,
ומהווים
כ-
1.4%
מכלל הסטודנטים. נוכח שחלקם באוכלוסייה הינו 1.75%
,
ואילו בגילאים הצעירים
(
30-20
) שיעורם עומד על 2.5%
, ניתן ללמוד כי ייצוגם באקדמיה בחסר. בחלוקה לתארים קיימת
ירידה ככל שעולה דרגת ההשכלה: בתואר ראשון שיעורם עומד על 1.6%
, בתואר שני 0.9%
ובתואר
שלישי 0.2%
בלבד.
3
.ייצוג ב
מוסד
ות- שיעורם באוניברסיטאות(כ-
24%
) נמוך באופןניכרבהשוואהלשיעורהסטודנטים
היהודיים(42.3%
מאידך,).
שיעורםבמכללותגבוהבמיוחד
ונעבין32%
-
34%
.
לכך,השלכותעמוקות
על גובה ההשתכרות בהמשך בשוק העבודה.
4
. תחומי הלימוד-
יוצאי אתיופיה מיוצגים יותר מכלל הסטודנטים היהודים בלימודי המשפטים
ובמקצועות
העזררפואיים.כךביןהיתרבשלזמינותבמסלוליהמשפטיםבמכללותותנאיקבלהמקלים.
הבחירה במקצועות עזר רפואיים נתפסת כמושכלת -
תחום בו קיימת דרישה עקבית לכוח אדם
במערכת הבריאות. מנגד, במקצועות הליבה של תחום ההייטק, כמתמטיקה ומדעים, שיעורם הינו
מחצית משיעורם של כלל הסטודנטים היהודים.
5
. דור ראשון להשכלה גבוהה- המחקר מצביע על קשיים המ
אפיינים דור ראשון להשכלה גבוהה
כהיעדר
היכרות ו
הכוונה מספק
ים
לתחומי הלימוד ולמוסדות האקדמיים, היעדר מודלים לחיקוי וסיוע
מהסביבה הקרובה
וכן,
פער
ים המקשים
על התמודדות עם הקפיצה הנדרשת מלימודים בתיכון
ללימודים אקדמיים.
כך גם תחוש
ות של זרות וניכור, התמודדות עם גזענות סמויה או גלויה, ציפיות
נמוכות ולעיתים בדידות, במיוחד באוניברסיטאות או במסלולי הלימוד בהם הינם מיעוט מהקהילה.
הקשיים מתבטאים בשיעור הנשירה הגבוהים יחסית (כ-
25%
), לעומת בכלל האוכלוסייה היהודית
(
15%
.)
6
. קושי כלכלי-
רבים מהסטודנטים בני הקהילה מתמודדים במהלך הלימודים עם קשיים כלכליים
מתמשכים, המאלצים אותם לעבודה בהיקף נרחב במקביל ללימודים ולעיתים אף מביאים להארכת
משך הלימודים עד לסיום התואר. בתוך כך עולה, כי מנגנון הסיוע הכלכלי של המוסדות האקדמיים
מקשהעלהסטודנטיםואינו
מספק
פיתרון
הולם.כךעולהמשיטתהמלגותהמוענקותבאמצעותהחזרי
תשלום על הוצאות (שיטת ואוצ'רים), אשר בחלקם מגיעים באיחור ובאופן לא סדיר ולפיכך, אינם
מספקים מענה יציב והולם. בנוסף, עיקר הסיוע הכספי מוענק על-
ידי מלגות שכר לימוד, אולם בשל
יוקר המחייה ונוכח שמדובר באוכלוסייה ללא גב כלכלי,
היקפן אינו מספק ואינו מאפשר יותר ביטחון
כלכלי ופניות ללמידה.
לכל אלו השפעה גם על ה
בחיר
ה במוסד הלימוד -
מכללה על פני אוניברסיטה -
משום שהמכללות לרוב מאפשרות שילוב נגיש יותר של לימודים ועבודה, בניגוד לאוניברסיטאות. עם
זאת, בחירה זו מגבילה אפשרויות קידום באקדמיה וכן
בשוק העבודה.
על
רקע כל זאת, מרכז אדוה
ממליץ על
הצעדים הבאים לצמצום החסמים לרכישת
השכלה
גבוהה
בקרב יוצאי אתיופיה:
1
.העמקתהפעילותלקידוםתלמידי
םיוצאיאתיופיהלרכ
ישת
תעודתבגרותאיכותית
וקבילהבמוסדות
להשכלה גבוהה-
זאת, במקביל לסיוע נרחב יותר בהתמודדות עם החסם המרכזי,
הבחינה
הפסיכומטרית. לשם כך נדרשת הרחבה של תוכניות ייעודיות להתמודדות עם האתגר הפסיכומטרי,
לצד סיוע כלכלי בקורסי
ה
הכנה למבחנים
וכן הרחבת מסלולי הקבלה שאינם מותנים בבחינה
פסיכומטרית.
2
. הרחבת תוכניות הכוונת סטודנטים למוסדות השכלה גבוהה איכותיים ולמקצועות נדרשים במשק-
בכלל זאת שינוי אוריינטציית ההכוון בתכנית "הישגים" של המועצה להשכלה גבוהה כך שתכוון
להשכלה גבוהה איכותית,
וכך גם במרכזי צעירים
ביישובים בהם ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה.
3
.הגדלת
התמיכההכלכלית-כךשתכלולמלגותמחיה,במיוחדלסטודנטיםהלומדיםבאוניברסיטאות.
מלגות שכר הלימוד אמנם
נדיבות,
אולם הוצאות המחיה והמגורים גבוהות ומחייבות עבודה במקביל
ללימודים
בהיקף ניכר
. מצב זה מהווה גורם מרכזי בבחירה בלימודים במכללות במקום
באוניברסיטאות, מביא לנשירה מהלימודים
או לגרירת התואר ב
של הצורך לעבוד באופן אינטנסיבי.
ל
פיכך על אף הסבסוד המקיף של שכר הלימוד יש חשיבות גדולה למלגות מחיה.,
על המדינה לנקוט בצעדים
הל
לו על-
מנת להעלות את שיעורם של צעירים יוצאי אתיופיה בתחומי
הלימוד ובמ
וסדות האיכותיים.
זוהי חובתה כלפי ציבור זה במדינה.
בברכה,
ד"ר יעל פרואקטור
מקדמת מדיניות וקשרי ממשל
מרכז אדוה - מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל
דוא"ל[email protected]: