פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 285 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום רביעי, ה' בחשוון התשס"ח (17 באוקטובר 2007), שעה 09:30 סדר היום: פיקוח פרלמנטרי אחר יישום וביצוע חוקים שהתקבלו בוועדה: חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005 נכחו: חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר מוזמנים: פנחס יצחקי, יועץ שר התקשורת אורי גלזר, משרד התקשורת עו"ד לירן מאיר, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין עו"ד ניר גרסון, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין משה אורן, משרד האוצר סאבק בסאם, משרד האוצר דוד גלנוס, ההסתדרות הכללית החדשה אחיה קמארה, מנכ"ל בקול, ארגון כבדי שמיעה שמואל אמיתי, מנהל אגודת החירשים מאיר אטדג'י, אגודת החירשים נגה וייס, מתרגמת, אגודת החירשים זבולון גורני, מנהל שמע דוד הרפז, נציג הורים, שמע דבורה קמחי, ערוץ 10 עו"ד תומר קרני, הלשכה המשפטית, רשות השידור עליזה אלון, אחראית על יישום החוק, רשות השידור אודי ליאון, "קשת" עו"ד בלהה ברג, יועצת משפטית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות עו"ד טובה רקנטי, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות זהבית שחף, YES מירב מאיר, YES עופר לוי, YES אורי רמתי, YES עו"ד נעמה אלעד, רשת נגה בע"מ עמוס נוימן, מנהל תוכניות, רשת נגה בע"מ עו"ד דורון אבני, יועץ משפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו עו"ד עופר לוי ייעוץ משפטי: ג'ודי וסרמן נועם פליק מנהלת הוועדה: וילמה מאור רשמה וערכה: אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ פיקוח פרלמנטרי אחר יישום וביצוע חוקים שהתקבלו בוועדה: חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005 היו"ר משה שרוני: בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני רוצה להודיע לחברי הוועדה שוועדת הכנסת החליטה על הקמת ועדה משותפת לוועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות בה יהיו חברים ארבעה חברים, שניים מוועדת העבודה ושניים מוועדת הפנים והיושב-ראש יהיה יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. הוועדה ממנה כחברי הוועדה המשותפת את חברי הכנסת אריה אלדד וחיים אמסלם. אנחנו דנים היום בפיקוח פרלמנטרי אחר יישום וביצוע חוקים שהתקבלו בוועדה: חוק שידורי הטלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005. עליזה אלון: רשות השידור מיישמת את החוק ככתבו וכלשונו. אנחנו מיישמים כל סעיף וסעיף בו. היו"ר משה שרוני: במאה אחוזים? עליזה אלון: במאה אחוזים ויותר. אנחנו מתבקשים לעשות 60 אחוזים ואנחנו עושים יותר. עמוס: רשת מיישמת את החוק ככתבו וכלשונו ולעתים בעשרות אחוזים יותר. ניר גרסון: המועצה לשידורי כבלים ולוויין היא לא גוף משדר. אנחנו מפקחים על כל השידורים של חברת הכבלים HOT וחברת הלווין. תחת הפיקוח שלנו יש עשרות ערוצים מקומיים והתפקיד שלנו לפקח שהם ימלאו אחר החוק. הקדשנו ליישום החוק הזה הרבה משאבים, הרבה זמן והרבה פעילות כי אם שמתם לב, הסעיף בחוק שמתייחס לשידורים בכבלים ובלווין הוא מאוד מסובך ומורכב. יש לנו את הנתונים של שנת 2006 והם מראים על קיום כמעט מושלם עם חריגות מאוד קטנות של חברות הכבלים ושל חברת הלווין. אנחנו כמובן בהליכי בירור, הטמעה ובשאיפה שבשנת 2007 גם החריגות הקטנות לא יהיו. קריאה: אתה יכול לפרט קצת יותר? ניר גרסון: הביצוע הוא מלא, פרט לדברים שכנראה הייתה בהם חריגה קטנה. אני יכול לומר לכם שלפי סעיף 6 לחוק השידורים, הכתוביות בשפת הסימנים, חברת HOT וחברת YES נדרשות כל אחת לשדר מכסה מלאה לפי החוק בחמישה ערוצים מרכזיים. המועצה לשידורי כבלים בחרה - אחרי התייעצות עם אנשים עם לקות שמיעה ועם הנציבות – חמישה ערוצים מרכזיים לפי קריטריונים של אחוז צפייה, אחוז הפקות, ובערוצים האלה צריכה להיות מכסה מלאה לפי הוראות החוק. בערוצים האלה היה קיום מלא של החובה של 40 אחוזים כתוביות ו-50 אחוזים כתוביות, פרט לערוץ אחד, ערוץ ההיסטוריה, שנמדד ביצוע בשנת 2006 של 28 אחוזים בלבד ואנחנו בהליכי בירור מול החברות שבפיקוחנו ואנחנו נדרוש את התיקון ואת הביצוע המלא בשנת 2007. פרט לזה כנראה – זה עוד לא נתון סופי – שחברת YES לא מילאה בשנת 2006 עד תום את החובה לשפת סימנים. אחוזי הביצוע הם קצת נמוכים מהחובה של 2.5 אחוזים אבל זה עדיין לא נתון סופי כי יש לנו הליך של מתן זכות שימוע לפני שאנחנו קובעים שהייתה הפרה, אבל כנראה ששם הייתה חריגה. מבחינת חובות לפי החוק, בסך הכל, פרט לזה, הכל בסדר. ג'ודי וסרמן: מה עם הערוצים הייעודיים? ניר גרסון: בחוק יש את התקופה של שלוש שנים מהמועד בו הערוץ התחיל לשדר. אני לא בטוח שיש לי את הנתונים לגבי התקופה, לפחות לא ב-2006, כי הנתונים יכולים לבוא רק בסוף השנה. אין לי את הנתונים לשנת 2007, בחלק מהמקרים בתחילת 2006 זה לא חל עליהם. לגבי הערוץ הרוסי, האמת היא שיש בעיה וזאת אולי בעיה ברישום החוק כי לכאורה החוק חל עליו אבל למעשה חובת הכתוביות חלה רק על תוכניות שהן בעברית או בערבית. לכן מהותית החובה לא חלה על הערוץ שמשדר בשפה הרוסית. בערוץ המוסיקה, מבחינה מהותית חלק נכבד מהתוכניות שלו, כיוון שהן תוכניות מוסיקה, הן לא כפופות לתחולת החוק והתוכניות המעטות שהן לא מוסיקה פרופר, אכן – אם אני זוכר נכון – מאמצע שנת 2007 החובה מתחילה לחול ואנחנו מוודאים שהם יישמו את החוק. ג'ודי וסרמן: אם כן, לגבי הרוסית זה לא מתבצע בכלל? ניר גרסון: לגבי הרוסית, אני אפנה אותך לסעיף הרלוונטי. סעיף 1, סעיף ההגדרות: "תוכנית מוגדרת כתוכנית המשודרת בערוץ טלוויזיה שהדיבור בה הוא בשפה העברית או הערבית". מההגדרה הזאת נגזרות גם כל החובות בחוק, לרבות החובה לכתוביות והחובה לשפת הסימנים. מסיבה הזאת, גם עם תום תקופת החסד הראשונה של השלוש שנים, למעשה לפי החוק אין על הערוץ בשפה הרוסית חובה ללוות בכתוביות ובשפת הסימנים תוכניות ברוסית. יש להם היקף מאוד קטן של תוכניות בעברית ושם אנחנו נוודא שהחוק ייאכף. היו"ר משה שרוני: אנחנו נבדוק את הנושא הזה. דוד הרפז: למה הציבור לא יודע מי אלה חמשת הערוצים הללו? ניר גרסון: מי אמר שהוא לא יודע? דוד הרפז: אני כהורה לילד לקוי שמיעה לא יודע על כך. ניר גרסון: המועצה לשידורי כבלים מפרסמת בכל שנה דוח שנתי מקיף על כל ההחלטות שלה בכל הנושאים לרבות הנושא הזה. לדעתי זה לא קיים בגופי פיקוח אחרים על התקשורת, אבל כל ההחלטות של מועצת הכבלים מפורסמות באתר האינטרנט של המועצה ודרך אגב, ממש בשבועות הקרובים הוא עובר שדרוג והוא ייראה יותר טוב ויותר נוח לשימוש. פרט לזה, כמו שאמרתי קודם, ההחלטות האלה שנמצאות בחוק התקבלו לאחר התייעצות עם ארגוני החירשים ועם הנציבות. אני אתן לך את הכתובת של האתר, או אם תיתן לי את כתובתך, נשלח אליך את הפרטים. שוב, אנחנו משקיעים. כיוון שהפרק בחוק מתייחס לשידורים לפי חוק השידורים, הוא מאוד מורכב ומסובך והולך ויהיה יותר מורכב כי התחולה שלו הדרגתית, היישום דורש הרבה מאוד השקעה גם בגופים שנתונים לפיקוחנו וגם אצלנו. יש הרבה מכסות כאשר חלקן חופפות וחלקן מצטלבות. אני רוצה להזכיר לכם שעד שהמכסה לפי החוק החדש תגיע למאה אחוזים, יש עדיין תחולה לחוק ההקלות הישן ואנחנו בודקים גם את זה, כדי שלפחות ההנגשה לכתוביות תהיה לפחות 25 אחוזים. בכבלים גם משודרות מהדורות של חדשות מקומיות ובלי קשר לחוק אנחנו קבענו ששתי מהדורות בשבוע ילוו בכתוביות ואחת בשפת הסימנים. יש כמה עשרות ערוצים, דבר שדורש הרבה עבודה. בלהה ברג: נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלים פנתה לכל הגופים המפקחים בבקשה לקבל דוחות על יישום החוק אבל לצערנו כבר הפרה ראשונה של רשות השידור היא שעד היום, למרות פניות חוזרות ונשנות, לא קיבלנו שום דוח על יישום החוק. לכן אנחנו בוודאי לא יכולים לחוות דעה אבל אני לא חושבת שרשות השידור, שטענה בפנינו שאין דוח בפניה, יכולה לומר שהחוק מיושם כי ברשות השידור אין שום נתונים לגבי יישום החוק. לגבי הרשות השנייה. קיבלנו דוח מאוד מפורט. נכון להיום אין לנו כלים לבחון את הנתונים שמפורטים שם אבל אם אנחנו מקבלים את הנתונים של הרשות השנייה, באופן כללי בכל מה שקשור לנושא כתוביות, החוק מיושם לפי הדוח הזה. לגבי שפת סימנים, יש בהחלט הפרה של החוק ולא מבצעים את הדרישות. היו"ר משה שרוני: לא מיישמים. בלהה ברג: לא מיישמים. גם בנושא כתוביות עדיין קיימת הפרה בכל מה שקשור לשידור חדשות בערוץ המרכזי שילווה בכתוביות. הכתוביות שניתנות הן רק בראשית המהדורה, מאוד מאוד בקצרה, וזה במקום – כפי שנדרש בחוק – בכל כתבה וכתבה. זאת אומרת, דרישת החוק אומרת שבכל כתבה במהדורה מרכזית אחת ביום צריך להיות תקציר כתבה בכתוביות אבל הדבר הזה לא נעשה. פנינו לרשות השנייה וביקשנו להבהיר את זה לגופים המשדרים והרשות השנייה קיבלה את העמדה שלנו והעבירה את הדרישה שלנו לגופים המשדרים. הגופים המשדרים לא מבצעים את הדרישה הזאת. לגבי המועצה לשידורי כבלים ולווין. אחרי דרישות חוזרות, קיבלנו דוח אבל הדוח לא מפורט כפי שנדרש בחוק. כלומר, לא ברור לנו מתוך הפירוט של הדוח האם אכן יש עמידה בדרישות החוק. פנינו שוב למועצה לשידורי כבלים ולווין, שלחנו מכתב וביקשנו הבהרות ותיקון הדוח בהתאם לדרישות החוק. ניר גרסון: מתי נשלח המכתב? לא קיבלנו מכתב כזה. בלהה ברג: המכתב נשלח מיד אחרי החגים, מיד אחרי סוכות כך שיכול להיות שעדיין הוא לא הגיע אליכם. בכל אופן, דרשנו זאת וגם שלחנו לכל אחד מהגופים המפקחים תבנית של סוג הדוח בו אנחנו מעונינים ואופן הכתיבה של הדוח. זה לא יהיה לגבי 2006 אלא זה יהיה לגבי 2007 ואנחנו כן נבקש שיעמדו בדרישות האלה. לנו אין מידע לגבי הודעות חירום שפורסמו. לפי הדוח של הרשות השנייה אין התייחסות בכלל לנושא של הודעות חירום ולמרות שאנחנו מדברים על שנה שהייתה שנה של מלחמה, אין שום מידע לגבי כתוביות או שפת סימנים בנושא של מסירת הודעות חירום. טובה רקנטי: נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלים לא קיבלה מאף אחד מהגופים המפקחים כל מידע בעניין פרסום כפי שמחייב החוק לפרסם אילו תוכניות הם מלווים בכתוביות ובשפת הסימנים על גבי לוחות או מודעות של השידורים שלהם כאשר הרבה פעמים מדובר בלוחות מודעות באינטרנט. הם אמורים לפרסם זאת אבל לא קיבלנו כל מידע האם בוצע פרסום כזה או לא בוצע פרסום כזה. לגבי רשות השידור. החובה שלהם היא ללוות בכותרות את מהדורות החדשות אבל לא קיבלנו מהם מידע על כך. בלהה ברג: על פי החוק מנכ"ל משרד התקשורת היה צריך למנות ועדת תיאום בין הגופים המשדרים כדי לקבוע איזושהי חלוקה ביניהם וגם ועדת התיאום הזאת לעניות דעתנו לא מונתה עד היום. היו"ר משה שרוני: נציג ערוץ 2 איחר לישיבה בגלל הפקקים בכבישים, ההתנצלות מתקבלת. דורון אבני: התנצלותי על האיחור. תיקון קטן. אני לא הנציג של ערוץ 2 אלא אני הגורם המפקח על ערוץ 2 ועל ערוץ 10. כפי שבאמת ציינה היועצת המשפטית של הנציבות, הרשות הגישה כנדרש על פי חוק דוח לנציבות, דוח מפורט על המחויבויות לפי חוק הכתוביות. חשוב לציין שהרשות השנייה הייתה ראש החץ והמובילה בכל הנושא של מחויבויות בתחום הקלות לחירש עוד לפני שהחוק חוקק ואכן הכללים של הרשות השנייה היום באופן חריג לשאר הגופים המשדרים בישראל הם מחמירים יותר מאשר החוק. החוק מבחינתנו מהווה במרבית ההיבטים שלו מעין סף מינימום של החוק. אנחנו כמובן חייבים לבדוק שהזכיינים מקיימים אותו, אבל לצד סף המינימום ובהתאם להוראות החוק שהותירו על כנן הוראות מחמירות יותר, אנחנו עדיין בודקים גם את ההוראות המחמירות יותר שלנו ודוח בעניין הזה יתפרסם בשבועות הקרובים. בהתייחס למחויבויות המינימום של החוק, כפי שאכן צוין כאן אני שמח לבשר לוועדה שככלל – ותכף אני אגע בנקודות החורגות מהעניין הזה – הזכיינים, ערוץ 2, רשת, קשת, הטלוויזיה החינוכית, וערוץ 10 עומדים במחויבויות ואפילו למעלה מכך בעשרות אחוזים. אני מבקש לתת לוועדה תחושה, ואני אשמח אם יושב-ראש הוועדה יהיה מעונין בכך להמציא לכם את הדוח, אותו דוח שהמצאנו לנציבות. היו"ר משה שרוני: כן, רצוי. דורון אבני: אם מדברים על המחויבות להוספת כתוביות בעברית בתוכניות הדוברות עברית, הרי שלרשת המחויבות הייתה 40 אחוזים והיא ביצעה 67 אחוזים, לקשת המחויבות הייתה 40 אחוזים והיא ביצעה 74 אחוזים, לערוץ 10 המחויבות הייתה 40 אחוזים והיא ביצעה 65 אחוזים. את זה אנחנו רואים בהרבה חתכים שמחויבים על פי החוק. אכן, כפי שצוין כאן – והדגשנו את זה בדוח שהומצא לנציבות – קיימת בעייתיות בכל מה שקשור לתרגום לשפת סימנים בשידורי הטלוויזיה. יש מחויבות של 2.5 אחוזים משעות שידורם של התוכניות שמשודרות בשעת השיא שצריכות להיות מלוות בשפת סימנים. הממצאים שלנו העלו שהזכיינים לא ביצעו שפת סימנים בשעות השיא. הייתה טענה מצד זכייניות ערוץ 2 שבתקופת המלחמה הן שידרו לאורך כל תקופת המלחמה שפת סימנים בערוץ הכבלים, בערוץ שיועד לכך. כלומר, במהלך כל תקופת המלחמה היה ערוץ צל, נקרא לו כך, לערוץ 2 – ערוץ 2 שודר בעוד ערוץ, בעוד אפיק לצופי הכבלים – ובו הצופים יכלו לקבל לאורך כל שעות היום תרגום שפת הסימנים לערוץ. זה גם אולי מתקשר לנושא של ההודעות. השאלה שנשאלה הייתה האם המחויבות הזאת עונה על הדרישה בחוק לשדר בערוץ 2 וביקשנו את עמדת הנציבות בעניין הזה. עמדת הנציבות הייתה שהיא אינה עונה ואנחנו עכשיו שוקלים את עמדת הנציבות ונקבל הכרעה כרשות שנייה לגבי המפקחים שלנו. עוד נקודה שראוי לציין היא לגבי נושא החדשות. אכן, כפי שהנציבות ציינה נדרשת הקמה של ועדת תיאום שתכריע באילו ערוצים ישודרו שידורי חדשות כדי שלמען כבדי השמיעה נשמור על רציפות לאורך כל השבוע כאשר בכל יום ניתן יהיה לצפות בתוכנית חדשות עם שפת סימנים. אנחנו שמנו לב שוועדת התיאום הזאת לא הוקמה על ידי משרד התקשורת ופנינו מיוזמתנו למשרד התקשורת וביקשנו להקים את הוועדה הזאת. אני יודע שהנושא מטופל על ידי משרד התקשורת. על כל פנים, זה לא מנע מהערוצים שבפיקוח שלנו לשדר למרות שאין ועדת תיאום ולא הוטלה חובה על ידי ועדת התיאום והערוצים שלנו כן שידרו, גם ערוץ 2 וגם ערוץ 10. לגבי ערוץ 10, הם אמנם לא תרגמו לשפת סימנים מהדורת חדשות בשעת השיא, אבל חשוב לציין – ואנחנו עכשיו לומדים את ההשלכות של זה כי אין לזה מחויבות בחוק – שהם תרגמו לשפת סימנים את כל המבזקים, כולם, שמשודרים מדי יום בשעה 8:00 בבוקר במהלך כל שנת 2006. זאת לא מחויבות שחלה על פי החוק כי על פי החוק הם היו צריכים לתרגם לשפת סימנים בערב אבל הם לא עשו את זה, וציינו זאת בדוח, ואנחנו לומדים עכשיו את ההשלכות של העובדה שהם עשו זאת בבוקר ואולי נציע אפילו תיקונים לחוק או דברים ברוח הזאת. עוד נקודה שחשוב לי לציין היא שמכרז ערוץ 2, אותו מכרז שהוכרע בשנת 2005, בו זכו רשת וקשת, כלל מחויבויות מרחיקות לכת, אפילו אומר פריצת דרך, בכל מה שקשור לליווי שידורי חדשות בכתוביות לכל אורכן. הרי הבעיה עם שידורי החדשות היא שבעצם השידורים הם בשידור חי ולכן כדי ללוות שידור חי בכתוביות, זאת אופרציה מאוד מאוד סבוכה שקיימת בעולם ואנחנו במכרז ערוץ 2 הטלנו את המחויבות הזאת על חברת החדשות של ערוץ 2. חברת החדשות של ערוץ 2 לא מימשה את המחויבות הזאת ואנחנו מקיימים מולה הליכים של הפרה בעניין הזה. חשוב כן לציין שכרגע, בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה, יש יוזמה שאולי נדונה כבר כאן, ואולי עוד תדובר, שנקראת יוצאים מהבועה, כאשר הרעיון שלה הוא אופרציה פרטית של עמותה שנועדה בעצם לאפשר כתוביות לכלל כבדי השמיעה באופן שגם יימצאו לזה מקורות מימון ואני רואה שהאנשים שעוסקים בזה נמצאים כאן, כך שהם יוכלו להרחיב בנושא. גם מוצאים מקורות מימון וגם יבטיחו שכתוביות יהיו בשידורי החדשות. בשורה התחתונה, אם נסכם, אנחנו רואים שהחוק באמת מיושם, הזכיינים הטמיעו היטב את ההוראות, אנחנו מקפידים על ההוראות האלה כי אנחנו חושבים שהן חשובות מאין כמותן, יש כמה נקודות שעדיין נותרו פתוחות ואנחנו כמובן נסגור אותן. לצד זה אני שב ומזכיר שיש את המחויבות של הרשות השנייה לגביה נפרסם דוח בעוד כשבועיים. פיני יצחקי: שר התקשורת אימץ ורוצה לראות את יישום החוק על ידי כל הגופים המשדרים. אני מחזיק בידי את הדוח עליו דיברו כאן והוא מיועד לגברת בלהה ברג, מכתב של הרשות השנייה, חתומה עליו איילת מצגר, המנכ"לית הקודמת. המכתב מחודש מאי 2007. יש פה דוח שמסכם את כל שנת 2006, את כל המעקב אחר רשת, קשת, הטלוויזיה החינוכית וערוץ 10. כפי שהיא כותבת במכתב כל הזכיינים עומדים במחויבות הקבועה בחוק ואף בהיקפים גבוהים מהנדרש. במכתב מצביעים על הפרה אחת בלבד של ערוץ 10, של שעה ו-17 דקות. כלומר, חוסר של שעה ו-17 דקות וערוץ 10 נמצא בתהליך הפרה כאשר בדרך כלל קונסים את הערוץ בגין ההפרה בדקות פרסום או משהו כזה, מעין תשלום קנס כזה או אחר. בסך הכל אנחנו רואים שבאמת – כמו שעורך-דין דורון אבני ציין – כל הזכייניות עומדות בהוראות החוק והרבה מעבר לנדרש. יש כאן פירוט של כל השעות שמראה בדיוק באיזה תוכניות, בשעות הפריים, בשעות החדשות וכולי. היו"ר משה שרוני: מה בקשר להקמת ועדה? פיני יצחקי: זה בידי מנכ"ל משרד התקשורת. היו"ר משה שרוני: מתי תמונה הוועדה? פיני יצחקי: הוועדה כוללת גם נציגים של משרד החינוך, של רשות השידור, של כל מיני גופים שנוגעים בדבר וכל אחד מהם היה צריך להמציא את שם נציגו לוועדה. אני יודע שמנכ"ל משרד התקשורת מרכז את הוועדה אבל אני לא יכול לומר כרגע בדיוק מתי היא עומדת להתכנס אבל אני יודע שזה קורה בתקופה הזאת. היו"ר משה שרוני: אם משרד החינוך לא נותן את שם הנציג שלו, תקים את הוועדה ותשלח לי הודעה כדי שישלח את נציגו. פיני יצחקי: אני מוכן להתחייב בפני הוועדה להמציא לכם ברגע שיהיו לי את הנתונים. היו"ר משה שרוני: זה לא יכול להיות שאתם לא מקימים את הוועדה הזאת כי היא מאוד חשובה. פיני יצחקי: אני יודע שכרגע היא בהליכי הקמה. בלהה ברג: ב-10 במאי אנחנו קיבלנו מכתב ממשרד התקשורת שהוועדה הזאת בתהליך הקמה. אנחנו נמצאים היום ב-17 באוקטובר. פיני יצחקי: אני לא יודע לענות על זה. היו"ר משה שרוני: הוועדה הזאת חייבת לקום כמה שיותר מהר. אם משרד ממשלתי מסוים לא נותן את נציגו, אתה תקיים את הישיבה ותשלח הודעה לאותו משרד ובקשה לשלוח את נציגו. לא צריך לחכות. פיני יצחקי: לפני מספר חודשים חבר הכנסת רן כהן הגיש שאילתה לשר התקשורת ושר התקשורת ענה לו והציג את הדברים שנאמרו כאן. בחודשים האחרונים נפגשנו עם המיזם של יוצאים מהבועה ונמצא לידי מר אורי גלזר שהוא מנהל את הנושא הזה ואני מבקש שהוא יציג כאן את הנושא שאמור לתת פתרון של ממש עד כדי הנגשה מרבית, בעצם אולי יכול לפתור את כל הבעיה של כתוביות ושפת הסימנים לטובת החירשים וכבדי השמיעה. כמו שהוא אמר, זאת לא רק בעיה שלהם אלא זאת גם בעיה של עולים חדשים, של קשישים, של אנשים שמתקשים לשמוע והרבה יותר קל לקרוא את הכתוביות מאשר רק לשמוע כי לפעמים מדברים מהר מדיי או משהו כזה. כל הביצוע ייעשה ON LINE, גם בשידור חי ולא רק בתוכניות מוקלטות, ואפשר יהיה לעשות את זה גם בשידורי הפריים טיים. אני מבקש לתת לאורי גלזר את רשות הדיבור. תומר קרני: נאמר כאן שהייתה הפרה מצד רשות השידור באי-הגשת דוח. אנחנו חולקים על האמירה הזאת והנושא הזה נמצא בבירור משפטי כרגע בינינו לבין הנציבות. ניר גרסון: הבהרה למה שאמרה היועצת המשפטית של הנציבות. לגבי הדוח שהגשנו לנציבות, אנחנו מפקחים על בין 50 ל-60 ערוצים ומטבע הדברים, ציינה עורכת-הדין בלהה ברג שהדוח שלנו לא היה מפורט די הצורך. כמו שכתבנו בדוח עצמו, הגשנו את הסיכום כי כאשר מדברים על החומר הגולמי מדובר במאות רבות של עמודים. לכן הגשנו להם סיכום. אם הם רוצים, אנחנו נשמח לספק להם את הכל, אבל זה היה לפני חודשיים. היו"ר משה שרוני: אפשר לשלוח תקציר. ניר גרסון: את החומר הגולמי, בבקשה. היו"ר משה שרוני: גם בתקציר אפשר לציין את הדברים. ניר גרסון: ציינו את הכל. מדובר במאות ואולי אפילו באלפי עמודים. היו"ר משה שרוני: אתם צריכים להגיע להבנה עם הנציבות. ניר גרסון: אנחנו מנסים. בלהה ברג: אני חושבת שאין בעיה. אנחנו ניצור אתך קשר, נדריך אותך בדיוק איזה נתונים חסרים לנו ונשמח לקבל אותם. היו"ר משה שרוני: תגיעו להסכמה ביניכם. אורי גלזר: את פרויקט יוצאים מהבועה התחלתי במלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006. אני רוצה לציין כאן את מערכות הרגולציה, את הרשות השנייה, מועצת הכבלים והלווין, הזכיינים ולומר שהפרויקט הזה נולד בתוך מספר ימים. הזכיינים ומועצת הכבלים והלווין, הרשות השנייה והמערכות, פתחנו אפיק נוסף מ-8:00 בערב עד 12:00 בלילה והיה שידור, אותו שידור של ערוץ 2 עם בועה גדולה. עמותת שמע תמכה במתרגמות. המערכת עד היום היא מערכת פרטית שממומנת מהכיס שלי ואתם יכולים לראות כאן שיש התערבות וליווי של כל הזכיינים ועמותות החירשים וכבדי השמיעה כדי להגיע לפתרון. הפתרון הוא שבמשך חמש שעות – כרגע אנחנו מתחילים בו בשנת 2008, שנה לפני שהם צריכים להיכנס לזה – יהיה שידור חי עם כתוביות תמלול. במקביל ערוץ 422 או 410, ככל שיתאפשרו האפיקים, יהיו בו חמש שעות ביממה תוכניות עם שפת סימנים. הרשות השנייה בינואר 2007 אישרה לנו להעלות חסות וספונסרים בשידור, בפורמט עצמו של הממיר, וכך יבוא המימון לכך. זה תופס לנו בממירים של YES ושל HOT, בשידורים האנלוגיים באנטנה הרגילה זה יופיע כקבוע ובממירים הדיגיטליים הנוספים שרצינו, אתה לא חייב לקנות YES או HOT אלא אתה יכול לקנות ממיר חד-פעמית ולקלוט ישר מהלווין, וגם שם נכניס את השירות הזה דרך הרשות השנייה. בפועל אנחנו מקבלים את השידור ישר מהאולפן, יש מערכת הקלדה שכרגע סיימנו את המחזור הראשון של ההכשרה להקלדה כאשר המיקוד שלנו הן אימהות חד הוריות, סטודנטים, ואם זה יצליח גם עיוורים יוכלו להקליד ולהתפרנס מזה. אנחנו משלמים ביד רחבה כי אנחנו מקבלים את זה כתרומה. המערכת של השידור החי הוא מלכ"ר. האינטרס העסקי שלי הוא השידורים המוקלטים ואז אני בונה לי מערכת שיושבת טוב. יצאה כאן חשיבה אחרת לגמרי, גם מבחינת הזכיינים, גם מבחינת החירשים וכבדי השמיעה, שיש פה כוונה שאפשר להוציא ולהפוך את הגלגל, להסתכל על זה איך שאנחנו מחליטים, אבל אז יצא לנו 1,800 שעות שנתיות פר ערוץ, גם כתוביות וגם שפת הסימנים. ישבתי עם HOT ו-YES להתחיל, הם אמרו לי שיש להם מערכות ה-VOD ואפשר להתחיל לשים תוכניות גם שם. זה מוכיח לנו שיש חשיבה אחרת היום. החוק נכנס בשנת 2005 וגופי השידור למיניהם התחילו להבין אותו, הם השקיעו מיליוני שקלים במערכות התשתית הטכנית. זה מאוד מאוד לא פשוט לעלות על שידור חי עם תמלול חי. זוהי מערכת מאוד מסובכת שכרגע אנחנו ב-80 אחוזים לקראת היישום שלה ונשארו לנו עוד פריטים קטנים של התקשורת שעוברת עד הבית בזמן הנכון. בחודשיים הקרובים אנחנו נכנסים למערכות פיילוט, זאת אומרת, אנחנו נשדר שעה-שעתיים ביום ונבחן את עצמנו, נעלה את רמת הטעויות כי כמובן שבשנה הראשונה יהיו לנו טעויות בכתיב מאחר שמדובר בשידור חי ואני יודע מה עושים בתוכנית מוקלטת בה אני יכול לעצור לרגע את השיחה, אבל לאט לאט אנחנו נתקדם עם זה. בעולם רגילים לאיחור של 2-2.5 שניות ואני מנסה עדיין לשכנע את הזכיינים שאנחנו נזיז את כל הליין כמה שניות אחורה, זאת אומרת, הקריין אומר שלום בשעה 5.59 ו-50 שניות, אבל לבית זה מגיע רק ב-8:00. אז כל מה שאני מדבר מופיע בו-זמנית. אפשר לעשות את זה בצבעים שונים. הוא מתחיל לדבר ואפשר להחליף צבע, אפשר להכניס אייקונים אם שומעים כלב ברגע, אייקון של כלב או טלפון או פעמון כנסייה. יש אין סוף משחקים עם זה. זאת המערכת שכרגע מוקמת בשיתוף גופי השידור ובשיתוף העמותות. הכספים שייאספו ייאספו דרך העמותות ולא דרך חברה פרטית. אנחנו מקווים שיישארו עוד כספים לעוד פרוייקטים נוספים בתחום תקשורת. היו"ר משה שרוני: יש לשבח את המהלך הזה. אני חושב שמסתבר שאפשר לעשות דברים בלי חקיקת חוק. אורי גלזר: פיני יצחקי הציג את הפרוייקט בפני שר התקשורת ולשכת שר התקשורת עם הצוות עונים לטלפון, מטפלים ואני רואה תגובות. יש התייחסות רצינית מכל הגופים, גם מגופי עמותות החירשים וכבדי השמיעה. כולם מבינים שיש פתרון ואפשר להפעיל אותו. ברגע שהרשות השנייה – ודורון עמד בראש המהלך הזה – אישרה שנעלה תרומה וזה יופיע רק למי שמקבל את השירות ולא לכל המדינה, יש פתרון וזה פתרון שנותן הרבה יותר ממה שהחוק התכוון. וילמה מאור: מקבלי השירות יידרשו לממן את השירות? אורי גלזר: לא. פיני יצחקי: זה ממומן על ידי תרומה אבל זאת תרומה של חברה מסחרית כלשהי. היו"ר משה שרוני: החברות מממנות את הפרסום, אבל זה לא הכסף אלא החברות מרוויחות מהלקוחות שקונות את כל המוצרים שלהן. אורי גלזר: היום זה נקרא תקציב קשרי קהילה. כל חברה שמכבדת את עצמה מחזיקה תקציב כזה ולפעולות האלה הוא מיועד. זהבית שחף: כנראה שחברי ניר מהמועצה קיבל עדכון לא עדכני. בנוגע לשפת הסימנים, אני רוצה לציין שחברת YES עומדת בפי שניים מדרישת החוק. זה משהו שרציתי להבהיר, שאנחנו באמת עושים את כל המאמצים לעמוד בהוראות החוק. ניר גרסון: ציינתי שזה לא סופי. היו"ר משה שרוני: אנחנו מברכים אתכם על שאתם עומדים מעל דרישות החוק. דוד הרפז: תסלחו לי אם אני אדבר בלשון בני אדם ולא בלשון של פרקליטים. אני בא מהצד שאמור להיות זה שמשתמש. לכאורה הכל טוב ויפה, עומדים בדרישות החוק. מישהו בא ואומר לי שהוא עומד בדרישות החוק, פתאום באה הנציבות, שהיא משרד ממשלתי, ואומרת שהיא לא קיבלה שום דוח. עם כל הכבוד לך אדוני, אני לא מתרשם מהשיעורים של עמידה בכתוביות למרות שעומדים בזה מכיוון שבמדינת ישראל, לשמחתי, לשמחת לקויי השמיעה, לא נהוג דיבוב. כל התוכניות הקנויות ומדברות לשון שאינה עברית, הן מתומללות בכתוביות, מלבד התוכניות לילדים. לכן, זה שאומרים שעומדים מעל ומעבר, זה ברור, כי במילא יש כתוביות בתוכניות השונות. הפיילוט שבאמת חשוב ללקויי השמיעה להיות מחוברים לתרבות ולחדשות ולמה שקורה, אלה הם השידורים החיים. כאשר חוקקנו את החוק בעזרת חבר הכנסת יהלום בקדנציה הקודמת אפשרנו מרווח עד 2013 נדמה לי על מנת לעמוד בתמלול של שידורים חיים, שילמדו את הנושא ויתארגנו. השנה הזאת, 2007, השנה הראשונה ליישום החוק, מהדורת חדשות אחת יומית – לא בכל ערוץ, אלא כל יום בערוץ אחר – לא עומדים בזה. מצפצפים על החוק. מהדורת החדשות של שעה 8:00 או 9:00 לא מתורגמת לכתוביות ולשפת סימנים. זאת הדרישה הראשונה לשידורים חיים. 2007 זה הפיילוט. חצי שעה-שעה ביום לערוץ, אחת ליומיים בממוצע אם יש שלושה ערוצים, אבל לא עומדים בזה. ג'ודי וסרמן: דרישת החוק לעניין שנת 2007 היא לגבי כותרות ולא לגבי כתוביות. החובה לגבי כתוביות מתחילה בשנת 2008. זה היה המדרג שהחוק קבע. ב-2007 יש חובה לכותרות ומהדורה מרכזית יומית אחת בשעות השיא. טובה רקנטי: אני אבהיר. החובה בשנת 2007 היא לתרגם את עיקר הכותרות, את עיקר התוכן של המהדורה. מהדורת החדשות מורכבת מכתבות כתבות. לא יכול להיות מצב שבו עיקר התוכן של מהדורה של שעה יינתן בכותרות של 60 שניות בתחילת המהדורה. הרי משהו בזה לא הגיוני. אנחנו נמצאים בתהליך מאוד ארוך של ניסיון לשכנע וגם לאכוף את העמדה שלנו שעיקר התוכן של המהדורה הוא לא כתוביות שאמורות לתרגם מילה במילה, אבל הוא צריך להיות מובא בכל כתבה וכתבה כדי שיהיה את עיקר התוכן של הכתבה כי אחרת לא עמדנו בדרישות החוק. הדבר הזה בהחלט לא מבוצע ומר הרפז צודק. דוד הרפז: מצד שני אתה בא ואומר שהזכיינים מה שמעניין אותם זה רק כסף אבל יש פה רשות ציבורית שממומנת מכספי כולנו. נראה לי שיש פה נתק כי אתם אומרים א' והם אומרים ב'. לא ברור לי לגמרי מה קורה. לגבי משרד ממשלתי. ועדת התיאום הייתה אמורה להיות ממונה לקראת 2007, השנה הראשונה של יישום החוק. אנחנו באמצע אוקטובר ואני שואל על איזו היערכות אנחנו מדברים וכאן מדברים על משרד ממשלתי, ואם זה כך, מה לנו כי נלין על הפרטיים. היו"ר משה שרוני: אני אזרז את הקמת ועדת התיאום והיא תקום כמה שיותר מהר. בלהה ברג: לגבי רשות השידור, אני מבקשת להדגיש שהרשות לא רק זו שלא העבירה דוח אלא הובא לידיעתנו – חשבתי שזה יעלה כאן – מכתב מרשות השידור שהיא אומרת שהיא לא יכולה לבצע את כל הוראות החוק מחוסר תקציב. היום לבוא ולשמוע שהחוק מתבצע, זה מאוד מרחיק לכת. תומר קרני: אני לא יודע על איזה מכתב את מדברת. היו"ר משה שרוני: אנחנו רוצים לקדם את החוק הזה ככתבו וכלשונו ואני חושב שצריך להיות תיאום וצריך לבדוק את כל הדברים. לפני שמתלוננים, צריך לבדוק עד הסוף. נכון שאין הרבה כסף ברשות השידור ורוצים לקצץ להם, ויש שם בעיות, אבל אותנו זה לא מעניין כי הם חייבים ליישם את החוק. אני חושב שאפשר בתיאום אמיתי להגיע להרבה דברים. דורון אבני: שתי הבהרות קצרות בקשר למה שנאמר כאן. כל הנתונים שמופיעים בדוח הם בהתאם לחוק. כלומר, כשאני אומר שעשו 74 אחוזים, אני לא מתייחס לכתוביות שליוו תוכניות באנגלית למשל. זאת אומרת, כל הכתוביות שמופיעות על גבי המסך בתוכניות מרכש זר, בכלל לא נכנסות לאחוזים שלנו וכל זה מעבר. אם אמרתי 74 אחוזים מהתוכניות בעברית לוו בכתוביות בעברית, הרי שאם נתייחס לכלל התוכניות שלוו בכתוביות בעברית והאחוזים כבר שואפים לכיוון ה-90 אחוזים או אפילו למעלה מכך. עוד נקודה אחת בקשר למה שנאמר כאן קודם על הבאה לפרסום, לידיעת הציבור, מה התוכניות שמלוות בשפת הסימנים ובכתוביות. ראשית, החובה היא על הגוף המשדר - ואצלנו הרשות השנייה היא זו שמבצעת את זה – להביא את זה לעיתונות. באתר של הרשות השנייה שנמצא בשליטתנו אנחנו מפרסמים את זה באופן שוטף ואנחנו גם מעבירים את זה באופן שוטף לעיתונות. יש בעיה שאין חובה חוקית על העיתונות – נכון להיום - לפרסם את הדברים האלה. למיטב ידיעתי יש הצעת חוק פרטית, לא זכור לי מה שלב החקיקה שלה כרגע, שמבקשת להטיל חובה על העיתונות לפרסם את אותו מידע שאנחנו מעבירים אליה בדבר התוכניות שמלוות בכתוביות ובשפת הסימנים. צריך להמתין לראות מה יקרה עם הצעת החוק הזאת. תומר קרני: רציתי להתייחס למה שאמרה עורכת-הדין ברג לגבי המכתב. אני לא מכיר את המכתב שהיא מדברת עליו. בלהה ברג: אני אעביר אותו אליך. תומר קרני: תעבירי. יש התכתבויות נוספות ואנחנו בתכתובת מול הנציבות לגבי הדוח. דוח לא קיבלתם ולנו יש נימוקים טובים למה לא הגשנו דוח לגבי השנה שעברה שבה לא היה גוף מפקח. היו"ר משה שרוני: אפשר לדעת מה הנימוקים הטובים? תומר קרני: אני לא רוצה לפרט אותם כרגע כי זה מצוי בבירור משפטי מול הנציבות. טובה רקנטי: הנציבות מבקשת שהאדון יפרט. אם הנושא לא מפורט כי הוא מצוי בדיון אתנו, הנה, אנחנו מבקשים שתפרט. היו"ר משה שרוני: האדון אומר שיש עכשיו נושא משפטי ואני לא רוצה להיכנס לזה. טובה רקנטי: הוא אומר שהנושא המשפטי הוא אתנו. האדון מתכתב אתנו משפטית ומסרב להעביר אלינו את דוח 2006. תומר קרני: אני לא מסרב להגיש את הדוח. טובה רקנטי: אז תגיש אותו. אנחנו נמצאים 10 חודשים מתום השנה ורשות השידור מסרבת להעביר את דו ח 2006. תומר קרני: אדוני, אני לא חושב שזה המקום לפתוח את התכתובת ואת הטענות שהעלתה רשות השידור בפני הנציבות. הדברים האלה צריכים להתברר בינינו לבין הנציבות והם יתבררו בדרך כזאת או אחרת. אני לא חושב שזה המקום להעלות אותם. היו"ר משה שרוני: נכון. אורי גלזר: עוד מילה אחת לגבי הפרוייקט ולגבי הוויכוח שמתנהל כאן כרגע. פיתחנו מערכת עם צוות הנציבות ואפשר לראות במזכר שהגשתי שהתחלנו לבנות את הסייגים ואת הכללים לפעילות מלאה. העבודה שלנו עם הנציבות היא מלאה ואם נוכל להסתכל על זה קדימה, הוויכוחים האלה ייחסכו לנו בעתיד. היו"ר משה שרוני: אם אתה חושב שהוויכוחים ייפסקו, אתה טועה. תמיד יהיו ויכוחים. אחיה קמארה: נאמרו כאן דברים רבים ואני רוצה להוסיף נקודה אחת. כאשר חוקקנו את החוק, ההסכמה שלנו של אנשים כבדי שמיעה עם גופי השידור הייתה בעיקר לגבי השידורים החיים. לנו זה הדבר הכי חשוב כי אנחנו רוצים לדעת מה קורה בחדשות. זה חשוב לנו בשעות שיא, שהם בדרך כלל בשידור חי, והם הכי פופולריים. הגופים המשדרים לחצו מאוד ולכן רק החל מה-1 בינואר 2008 יש חובה של שידור כתוביות בחדשות בערוצים השונים ורק בשנת 2009 תהיה התחלה של שידורים חיים ושל תוכניות אחרות. בתחילת השנה שלחנו מכתב לכל גופי השידור בניסיון להבין איך הם מתכוננים – הם הרי ביקשו כמה שנים והם קיבלו מהמחוקק את השנים האלה – ב-1 בינואר 2008 ליישם את זה וב-1 בינואר 2009, אבל לא קיבלנו תשובה מאף אחד. הפרוייקט של יוצאים מהבועה הוא יופי של פרוייקט אבל החובה היא של הגופים המשדרים שהם ערוץ 1, ערוץ 2, ערוך 10. הם צריכים להיות אלה שנותנים לנו תשובות ב-1 בינואר ולומר לנו איך הם עושים את זה. אני חושש שהם לא יכולים לתת את התשובות האלה ולדעתי זאת נקודה חשובה מאוד שאדוני צריך להתייחס אליה. היו"ר משה שרוני: התשובות זה לא העניין. העניין הוא שב-1 בינואר 2008 הם צריכים לבצע את זה. אני בטוח שהם מוכנים. רשות השידור, לעניין 2008 אתם כבר מוכנים בנושא החדשות? קריאה: אנחנו בהחלט נהיה מוכנים. היו"ר משה שרוני: הרשות השנייה. דורון אבני: כן. אנחנו כבר היום התחלנו ואנחנו לא מדברים על תיאוריות אלא אנחנו כבר בחיי המעשה. היו"ר משה שרוני: אתה מדבר על פרקטיקה. דורון אבני: כן. לפני שלושה שבועות העלינו כבר ניסוי. אנחנו משדרים גם דרך הלווין פתוח לכל עם ישראל והעלינו ניסוי של כתוביות סמויות והניסוי עבר בהצלחה. בימים אלה אנחנו רוכשים מערכת גיבוי למערכת הזאת, כך שמבחינת אספקה לזכייני הרשות השנייה שהחובה מוטלת עליהם לצרף את הכתוביות, לספק להם את האמצעי הטכני להעלות לצופים את הכתוביות, אנחנו ועוד איך נהיה ערוכים אפילו עוד לפני סוף השנה. שמואל אמיתי: יושבים כאן אנשים וחושבים שאנחנו תמימים. רשות השידור, עד היום שפת סימנים בחדשות או בכל מקום אחר לא רק שלא נותנת אלא שגם לא מתייחסת אלינו ולא מגיבים על השאלה למה הם לא מופיעים. מספרים על איזה דוח או דברים מהסוג הזה, אבל אנחנו לא נמצאים בערפל או במדינה אחרת אלא אנחנו כאן. רשות השידור שהוא רשות ממשלתית, למרות ההתכתבויות, למרות הלחץ מכל הכיוונים, לא מתייחסת לנושא הזה. דורון אבני: ייצפה אדוני בערוץ 1. היו"ר משה שרוני: יש יושב-ראש דירקטוריון, יש מנכ"ל, אי אפשר להיפגש אתם? שמואל אמיתי: לא. אי אפשר. הם אפילו לא עונים למכתבים. היו"ר משה שרוני: רציתם להיפגש אתם וזה לא התאפשר לכם? אני מתפלא? ג'ודי וסרמן: לעניין הדרישות לרשות הראשונה, מעבר לבקשות לקבלת דוח, עשיתם עוד דברים? בלהה ברג: הוצאנו צו לנגישות לרשות השידור ודרשנו בצו הנגישות לקבל את הדוח ולא קיבלנו. תומר קרני: המועד לביצוע הצו עוד לא הגיע. בלהה ברג: המועד לביצוע הצו השני שמוצע, שהוא המועד האחרון, הוא ה-28 בחודש הזה שזה בדיוק בעוד שבועיים מהיום. היו"ר משה שרוני: אני בטוח שתקבלי את זה. בלהה ברג: הוצאנו צו ראשון והייתה טענה שהאדם אליו הפנינו את הצו באופן פורמלי הוא לא האדם הנכון. מאחר שהטענה הייתה טענה פורמלית ולא מהותית, הייתי מצפה מרשות השידור שהצהירה זה עתה שהיא מקיימת את כל סעיפי החוק, שלא תתחמק בטענות פורמליות. אנחנו קיבלנו את הטענה הפורמלית והוצאנו צו אחר שאכן התוקף האחרון של הצו לביצועו הוא ה-28 באוקטובר. זה התוקף האחר של הצו בגלל הטענה הפורמלית, אבל בכל מקרה את הדוח הייתם צריכים להציג מזמן על פי הדרישה שלנו, המועד להגשת הדוח הייתה 31 במרץ, הייתה רשות מפקחת ב-31 במרץ, היו לכם את הכלים לבצע את זה אבל לא ביצעתם. תומר קרני: בשנת 2006 לא הייתה רשות מפקחת ואת זה אתם יודעים יפה. בלהה ברג: אני מדברת על 2007. הייתם חייבים בדוח בשנת 2007. תומר קרני: הדוח הוא לגבי שנת 2006 ובשנה הזאת לא הייתה רשות מפקחת. לכל הנושא הזה של צו נגישות, שוב אני חוזר ואומר שיש לנו תכתובת מול הנציבות, יש לנו טענות נגד הדוח ונגד הוצאת הצו ואנחנו נברר את הטענות האלה מול הנציבות ולא כאן. קריאה: זאת התחמקות. היו"ר משה שרוני: אנחנו נבדוק את כל הנושא הזה בצורה מעמיקה. אני חושב שצריכה להיות הבנה מלאה בין הנציבות לבין רשות השידור שנמצאת באחריות ממשלת ישראל. לא יכול להיות שלא תהיה אוזן קשבת ויהיו ויכוחים מיותרים בנושאים בעת שצריכים לבצע את החוק ככתבו וכלשונו, ואני מצפה מגוף כזה שהוא יהיה הראשון לעשות זאת. מאיר אטדג'י: אני חבר אגודת החירשים. אני פעיל בפורום שוויון לאנשים עם מוגבלויות. אני רואה הרבה מאוד בלבול. לדוגמה, השתתפתי בוועדה שקשורה להגנה אזרחית וגם שם דיברנו איך מנגישים למען אנשים חירשים כדי שאנשים חירשים ידעו מה זה מצב חירום. היה לנו ויכוח מאוד גדול מי מממן, האם משרד הביטחון צריך לממן את זה או משרד התקשורת. זאת דוגמה מאוד קטנה אבל באגודת החירשים עשו פעולה ובמהלך המלחמה חילקו ביפרים וזה הציל אדם חירש. אם זה יכול להציל אדם אחד חירש, זה יכול להציל גם 6,000 אנשים חירשים. אני לא מדבר על גורמים מסחריים אלא אני מדבר על ביצוע החוק, על דברים שצריכים לבצע. המדינה צריכה להיות אחראית על הנושא הזה. במהלך מלחמת לבנון השנייה היה בלבול מאוד מאוד גדול ואנחנו חייבים ללמוד מזה. אודי ליאון: אני מצטרף לדברים שאמר דורון אבני. חברת קשת עובדת עם חברת החדשות ואנחנו עובדים יחד עם מר גלזר בפרוייקט יוצאים מהבועה וזאת כדי להגיע למצב שבעזרת הפרוייקט הזה נוכל לבצע ב-2008 גם את הכתוביות בחדשות. היו"ר משה שרוני: לפני שאני מסכם את הישיבה, יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו? אין. אני מסכם את הישיבה. הוועדה רואה חשיבות רבה ביישום מלא של החוק שמאפשר לאנשים עם ליקויי שמיעה שהם חלק אינטגרלי מהחברה בישראל. אנו פונים לכל הגופים לפעול בשיתוף פעולה מלא עם הנציבות ובהתאם להוראות החוק. הוועדה פונה אל רשות השידור, הרשות הממלכתית, לפעול בהתאם להוראות החוק. אם קיימת בעיה תקציבית, הרשות מתבקשת להודיע על כך לוועדה זו מיד. הוועדה פונה אל משרד התקשורת לפעול מיידית להקמת ועדת התיאום. אני רוצה להודות לכולכם. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 10:30