פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 40
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך
יום שלישי, ד' בחשוון התשס"ח (16 באוקטובר 2007), שעה 12:00
סדר היום: היערכות משרד החינוך לקליטת תלמידים עולים בשנת הלימודים הקרובה –
סקירה מקיפה
נכחו:
חברי הוועדה:
זאב אלקין – היו"ר
מוזמנים:
עמיהוד בהט, מנהל אגף לקליטת העלייה, משרד החינוך
מאיה שריר, מדריכה ארצית, גף קליטת עלייה, משרד החינוך
בוריס חנוכייב, מנהל יחידת ארגונים, המשרד לקליטת העלייה
דבורה גיני-מלכי, מנהלת אגף מידע ופרוייקטים, מחלקת העלייה, הסוכנות היהודית
רונית רדה-יונה, רכזת פרוייקטים מיוחדים לעלייה מאתיופיה, הסוכנות היהודית
נתנאל חי-יוסף, מנהל תפעול, "ידידים"
שושנה בן-דור, מנכ"לית ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
ליאוניד פרידמן, פורום הורים עולים
נדיה טטרנקו, עולים למען קליטה מוצלחת
אדיסו צהאי, פרויקט לעומי לעולי אתיופיה
עו"ד בת-אל אנניה, המחלקה המשפטית, עמותת טבקה
דני קסהון, מנכ"ל נציגות הארגונים של עולי אתיופיה
מנהלת הוועדה:
דנה גורדון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
היערכות משרד החינוך לקליטת תלמידים עולים בשנת הלימודים הקרובה –
סקירה מקיפה
היו"ר זאב אלקין:
אחרי הפסקה ממושכת של הפגרה, כראוי לוועדות משנה בפגרה לא קיימנו דיונים מלבד דיון אחד בספיח שנאלצנו לקיים ממש בתחילת הפגרה ומאז למעשה לא עבדנו בצורה מסודרת כוועדת משנה. לכן גם יזמתי את הדיון הזה, כמעין ניסיון למתוח איזשהו קו ולראות מה קרה באותם חודשים שלא נפגשנו בצורה מסודרת. בינתיים נפתחה שנת לימודים חדשה שצריכה להיות שנת לימודים מאוד מאוד חשובה לגבי כמה מן השינויים שחלקם כבר התחילו להתבצע בשנה שעברה וקיווינו שהם יורחבו במהלך השנה הזאת. כמה מהשינויים היו אמורים להיכנס לעבודה השנה. לכן ביקשתי בישיבה הזאת – למרות שיש לנו עוד נושאים פרטניים לא סגורים מהמושב הקודם ועוד נחזור אליהם – לקיים ישיבה כללית שבגלל אילוצי לוח הזמנים היא תהיה גם קצת יותר קצרה מהרגיל, כך שאני מקווה שבשעה 13:15 נוכל לסיים אותה.
עיקר מטרת הישיבה היום היא לשמוע סקירה מאנשי משרד החינוך שיאמרו לנו איפה אנחנו עומדים בשנת הלימודים הזאת כאשר אני גם אולי מראש אמקד כמה שאלות משנה לאותה סקירה.
שאלה אחת היא שאלה תקציבית. מדובר כאן בתוכניות פעולה לקראת שנת התקציב כאשר חלק גדול מהתקציב לא אושר ובדיוק עכשיו הוא בתהליכי אישור בכנסת, תהליכים שיתחילו השבוע. אם בשנה שעברה בדיונים כאן הייתי יותר רגוע, כי כבר בשלב הזה הייתה מונחת לפנינו הבטחה ברורה וחד-משמעית של השרה וגם של המנכ"ל שלמרות קיצוץ תקציבי שהופיע בבסיס התקציב בספרי התקציב סך תקציב הפעילות בשנת 2007 לא יקוצץ בהשוואה ל-2008. אני חייב לציין שהשנה עוד אין לנו הבטחה כזאת. שאלתי את השרה את השאלה אתמול בדיון שהתקיים בוועדת החינוך על כל מכלול הסוגיות התקציביות של משרד החינוך וקיבלתי תשובה שהיה בה חלק מעודד, אבל במה שלא נאמר היה חלק מטריד. החלק המעודד היה שהשרה הכריזה שמבחינתה זה יהיה הנושא הראשון או בין הנושאים הראשונים שהיא תחזיר אליו כסף במסגרת של העברות תקציביות, כך שמבחינה זאת בהחלט היא נתנה לנו הבטחה שהתקציב לא יהיה כמו שהוא רשום בספר התקציב, אבל מצד שני השרה נזהרה בלשונה, לפחות בינתיים, ולא אמרה שסך תקציב הפעילות לא יקוצץ והיא השאירה את זה יותר בערפל. כך אני הבנתי ופירשתי את דברי השרה.
אם כן, השאלה הראשונה שלי לסקירה שתכף נשמע היא האם זה כבר משפיע על תכנון תוכנית העבודה לשנת הלימודים הזאת. האם אתם כבר מרגישים שיש דברים שהתכוונתם לבצע או להמשיך משנה שעברה אבל כרגע ידיכם כבולות כי המשרד עוד לא נותן לכם תמונה ברורה איפה אתם עומדים מבחינה תקציבית ומה ההשלכות של זה, מה המחיר שהמערכת משלמת.
שאלה שנייה קשורה לכל תחום הוראת העברית והשאלה היא האם מתרחבים כל אותם השינויים שלמדנו עליהם בשנת הלימודים שעברה כגון הפעלה של האולפנים או מסגרות מיוחדות לתלמידים עולים בשנתם הראשונה בארץ והפעלה של שעות עזר לתלמידים עולים באותן מסגרות. היה לנו שם מדרג שלם לגבי חטיבות ביניים, תיכוניים, יסודי, והיו מקומות שהיה כסף, היו מקומות שהיה חסר כסף, היו דרגות שונות והשאלה היא מה קורה מבחינת שעות העזר האלה מבחינת ההיערכות.
תחום נוסף הוא תחום שקשור אליכם באופן חלקי אבל אתם בוודאי יודעים מה קורה ואלה כל השינויים הגדולים שנכנסו או אמורים להיכנס בבגרויות. כולם נכנסו בבגרויות בקיץ הקרוב, אבל היו כמה דברים שביצועם בפועל עוכב תקופה מסוימת בגלל קשיים טכניים של מכרזים ואני מניח שכרגע המשרד נמצא בהיערכות בקצב כזה או אחר כדי שהקשיים הטכניים האלה לא יפריעו השנה. אני מתכוון למבחני בגרות בשפות העולים ולכל מה שהופיע בחוזר המנכ"ל וביצועו נדחה בגלל אילוצים טכניים.
הרובד הנוסף הוא אותו תחום שבו סיימנו את השנה הזאת והוא זהות יהודית. בנקודת הסיום זה היה עוד בערפל בגלל הישיבות ותיאום שהיה צריך להיות בין כמה שותפים והשאלה היא האם יש כאן התקדמות שבאמת תאפשר לכם כמו שציפיתם כבר באמצע שנת הלימודים הזאת לפתוח בתוכניות.
אם כן, אלה כמה שאלות מיקוד לסקירה ומעכשיו והלאה זכות הדיבור היא שלכם.
עמיהוד בהט:
אני אענה לך על ארבעת השאלות האלה ויכול להיות שדרך התשובה תקבל תשובות על כל הנושא.
תשובה הראשונה תהיה קשורה לאי-ודאות, השנייה תהיה קשורה לידיעה, השלישית תהיה קשורה לתקווה והרביעית תהיה קשורה להתפוגגות הערפילים.
תשובה ראשונה. אין לי שום ודאות תקציבית ואני מכין את עצמי כעובד מדינה לתקציב 2008 כפי שהוא היה בשנה שעברה. דהיינו, 22 ומשהו מיליון שקלים מתוך היקף פעילות של קצת יותר מ- 35 מיליון שקלים שהיו לנו השנה.
היו"ר זאב אלקין:
זה לא כמו שהיה בשנה שעברה. אתה מתאים את עצמך לקיצוצים.
עמיהוד בהט:
אני חייב לעבוד לפי בסיס התקציב. לצערי בשנה שעברה לא הוכנס הסכום של 13.5 מיליון שקלים לבסיס התקציב ולכן הוא ישפיע השנה מחדש ב-22 מיליון פלוס-מינוס.
היו"ר זאב אלקין:
לא, היה כאן קיצוץ של כ-5 מיליון שקלים.
עמיהוד בהט:
אני עוד לא יודע עליו.
היו"ר זאב אלקין:
לא ראית את זה?
עמיהוד בהט:
אני לא ראיתי. אני כמנהל אגף עוד לא קיבלתי את זה וגם לא רק אני. אני יודע שאני לפחות מתחיל ממצב שהתחלתי בו בשנה שעברה.
היו"ר זאב אלקין:
בבסיס פחות.
עמיהוד בהט:
אני אומר לפחות זה. ודאי שלא יותר. על פי זה אני חייב לפעול ואני לא יכול ליצור היום שום התחייבויות שלי שיש להן נגיעה לשנת 2008 ושיש להן היבט תקציבי שאין לי אותו.
היו"ר זאב אלקין:
וזה שונה משנה שעברה. בשנה שעברה, למרות שבבסיס התקציב היית נמוך, אתה אמרת לנו שאתה פועל מתוך זה.
עמיהוד בהט:
גם עכשיו אני פועל כך. אני מתכנן את שנת הפעילות במלוא ההיקף שהיה השנה אבל כאשר אני צריך להגיע ליישום של חתימת הסכמים ועריכת חוזים, אני לא יכול לעשות את זה בלי שאני יודע מראש. דהיינו, גם כאשר יש התחייבויות של המנכ"ל ושל השרה, זה דורש העברה תקציבית ועד שלא רואים את הכספים על מסך המחשבים בחשבות, לא חותמים עליהם. היה כאן עיכוב של פנייה תקציבית, סכום של 6.464.000 שקלים העברה ממשרד הקליטה אלינו.
היו"ר זאב אלקין:
בדקתי וזה לא מאותם הדברים.
עמיהוד בהט:
אני חותם לך.
היו"ר זאב אלקין:
בדקתי את הנושא בוועדת הכספים אחרי שהשרה העלתה את זה. יכול להיות שהיה קצר בין משרד האוצר לוועדת הכספים.
עמיהוד בהט:
אצלנו הסכום הזה לא עבר בזמן, וגם כשהוא עבר, הוא נלקח בחזרה ורק אחר כך הועבר עוד פעם ורצנו והלכנו ובאנו.
היו"ר זאב אלקין:
תדע שלא הייתה אף פנייה בנושא של קליטת תלמידים עולים שעוכבה ולו לרגע בוועדת הכספים.
עמיהוד בהט:
אני מדבר על העברה ממשרד הקליטה למשרד החינוך.
היו"ר זאב אלקין:
זה לא עוכב בוועדת הכספים. בדקתי את הנושא הזה.
עמיהוד בהט:
כנראה שהאינפורמציה שאני קיבלתי לא הייתה נכונה. בכל מקרה, 6 מיליון ו-400 אלף שקלים שהיו אמורים להגיע אלינו כבר לפני שלושה-ארבעה חודשים, הגיעו אלינו אחרי כמה התקפי לב שלי בערב סוכות. זה גרם לפי דעתי לנזקים מעבר לנזקים האישיים. אני שמח לשמוע שזה לא עוכב.
היו"ר זאב אלקין:
כאן זה לא עוכב.
עמיהוד בהט:
לנו נאמר חד-משמעית שהסכום הזה מעוכב בוועדת הכספים.
אני חייב לומר ש-13.5 מיליון שקלים שהוחזרו בהבטחה שהזכרת אותה קודם, אין לי הבטחה כזאת היום. אני רוצה לומר שוב שאם תהיה הבטחה כזאת, זה יהיה דבר מאוד חיובי מבחינתנו ושוב אני אומר שאני חושב שבמשרד יהיה עניין גדול מאוד לראות את זה גם עובר במחשב ממש, את הפניות האלה, כיוון שאחרת יש מצב שהחשב אומר שהוא יודע שאנחנו אומרים שיש פנייה, אבל אם פעם אישרו על פי פנייה רשומה, היום כבר מפסיקים ובודקים את זה בשבע עיניים, וזה חבל, אבל זאת זכותו של החשב ואולי אפילו חובתו. מחובתי לעשות מה שהוא אומר לי, גם אם אני לא כל כך אוהב את זה.
מכל מקום, אנחנו עובדים לפי מתכונת מלאה ואנחנו עומדים בכל המחויבויות ובכל השאיפות, התקוות והאמירות שהיו לנו כאן בועדה בשנה שעברה, מבחינת ההיקפים ומבחינת הדברים בתכנון.
אם כן, יש אי-ודאות מוחלטת באשר לתקציב. הלוואי שנגיע לרגע שאני אדע או מהשרה או מהמנכ"ל – שכרגע אין לנו ושאני מניח שתוך שבוע-שבועיים יהיה לנו – וברגע שנדע מה הוא גובה התקציב, על פי הגובה הזה נתכנן אותו כמיטב הכרתנו.
הדבר השני ששמעתי שהוא נוגע למילה ידיעה זה נושא של הוראת העברית. כל המערך של שנה שעברה, גם זה שהיה בשנה שעברה וגם ההרחבה שלו שאני הודעתי עליה כאן, פועל כולל חטיבות עליונות. אמרתי שנרחיב את המהלך גם לחטיבות העליונות וניתן שש שעות לכל ילד, גם בחטיבה העליונה בכיתות י'-י"ב והמהלך הזה יתרחש. כל הילדים מכיתה א' עד כיתה י"ב, אין ילד שמקבל פחות משש שעות עברית.
היו"ר זאב אלקין:
אתה מדבר על שנה ראשונה בארץ.
עמיהוד בהט:
ברור. התאריך הקובע הוא 1 במרץ 2007. העברנו בסביבות 1,500 שעות עד עכשיו – אולי 1,400 שעות – ועוד ידינו נטויה כאשר כל פנייה שמגיעה, אנחנו מיד מעבירים את השעות ללא עיכוב. בחטיבה העליונה זה מתחיל ממש עכשיו. כלומר, העברנו שעות אבל זה עובד וזה יהיה רטרואקטיבית מה-1 בספטמבר. המנהלים בחטיבה העליונה יקבלו על זה הודעה בשבוע הבא. ביסודי ובחטיבות הביניים זה כבר מאחורינו. לא רק שזה מאחורינו אלא שאנחנו עכשיו כבר עוסקים בהעברת מכתבים למנהלים עם גבולות הגזרה של הפעילות, עם בקשה לקבל מערכת שעות מסודרת תוך שבועיים-שלושה, עד סוף אוקטובר, למפקחים על קליטת העלייה במחוזות כדי לעקוב. המדריכים שלנו, בימי ההיערכות בקיץ, קיבלו הנחיות מפורטות איך להתיישב חזק על הנושא הזה של כיתות האולפן בכל הארץ, כולל כיתות הקלט של יוצאי אתיופיה וכולל כיתות או מסגרות או הבודדים שיושבים בכל מיני מקומות ומקבלים את שש השעות האלה.
העברנו בשנה שעברה מבחנים בנושא של כיתות אולפן וקלט והתוצאות הן טובות מאוד. התוצאות חולקו לבתי הספר עם העתקים למפקחים וזאת כדי לתת ביד המדריכים להפנות את תשומת לב המנהלים איפה יש ילד שצריך עוד חיזוק כזה או אחר.
המהלך הזה הביא להקמה של כמה אולפנים וזה לא שונה בהרבה ממערך האולפנים בשנה שעברה כי הפריסה היא אותה פריסה וההיקפים הם פחות או יותר אותם היקפים, על אף שהנתונים של משרד הקליטה מדברים על 10 אחוזים פחות מבחינת מספר העולים. הווה אומר, אפרת, מודיעין, ירושלים, בית שמש.
היו"ר זאב אלקין:
כרגע אלה אולפנים בחטיבה העליונה?
עמיהוד בהט:
יסודי. זה אפרת, בית שמש, ירושלים, מודיעין. פחות או יותר אלה הדברים העיקריים. יש ריכוזי תלמידים יותר גדולים בשני בתי ספר באשדוד ובשני בתי ספר בנתניה כאשר בשני המקומות מדובר על עולים מצרפת.
יש תופעה ברוכה שאני רואה אותה דרך הטפסים ועוד אין לי עליה נתונים של גדילה מאוד משמעותית של תושבים חוזרים לישראל. גם בנושא של התושבים החוזרים עשינו מהלך ובשנה שעברה בחטיבות הביניים קיבלו שעה אחת והשנה אנחנו נותנים שעתיים למי שלא היה בארץ אף פעם ולא למד במערכת החינוך כי יצא לפני כיתה א' ובפעם הראשונה זה כולל גם את החטיבה העליונה. במהלך של שש השעות האלה, לחטיבה העליונה יהיה גם שעה או שעתיים לתושבים חוזרים.
אימצנו את נוסח הבגרויות וארבע שנות לימוד רצופות ולא ארבע שנים קלנדריות וזאת כדי לאפשר לעוד ילדים להיכנס לתוך המהלך הזה.
היו"ר זאב אלקין:
אתה יכול לומר משהו לגבי אולפנים בחטיבות העליונות?
עמיהוד בהט:
יש לנו אולפן אחד בפתח-תקווה שאני יודע שהוא קיים ויש לנו את האולפן הירושלמי שאני חייב לומר שמספר התלמידים בו יורד. אנחנו עומדים היום על 86 תלמידים כאשר חלקם לא מירושלים העיר ממש אלא מהסביבה הקרובה ולמרות שזאת חריגה קטנה מהמוניציפאליות, זה נראה לנו נכון ולכן אישרנו לילדים מסביב ירושלים.
היו"ר זאב אלקין:
זה ממש נכון. אני מברך אתכם על כך.
עמיהוד בהט:
עשינו את זה גם כדי לשמור על המסגרת הזאת כי אנחנו נדרשים לומר שבאמת יש שם מספר תלמידים שמצדיק הקמת מערך כזה. אם אתה היית שם, אתה יודע על מה מדובר ומדובר בבית ספר ולא בכיתה בתוך בית ספר.
היו"ר זאב אלקין:
דבר שמאוד חשוב לשמר אותו.
עמיהוד בהט:
אני יודע ואני עושה כל מאמץ.
היו"ר זאב אלקין:
הוא גם נותן תוצאות.
עמיהוד בהט:
הדבר היחידי שאני לא יכול זה להביא עולים באופן מלאכותי. זה בקטע של הוראת העברית לעולים חדשים.
בקטע של הוראת העברית לעולים ותיקים. כפי שהודענו אנחנו ערוכים להגדיל את מספר המשתתפים בתוכנית שע"ל ומשעולים ל-2,500 במשעולים ול-4,500 בשע"ל. אנחנו עוסקים כרגע בריכוז הנתונים מכיוון שבתוכנית משעולים המנהלים קיבלו באופן מאוד פתוח את כל המערך של הסיוע שלנו, וזה אמור לגבי כל המנהלים בארץ, והם התבקשו למלא טופס בקשה להצטרף לתוכנית והם מילאו את הטפסים והעבירו אותם למפקחים שלנו. זה עבר גם למט"ח שמפעילה את תוכנית משעולים וזה עבר אלינו שמפעילים את תוכנית שע"ל. ילדי כיתות ז' נבחנו רק בתחילת השנה כי הם לא היו בשנה שעברה ולכן התחלנו בכיתות ח'-ט' ועשינו בחינות כאשר עד ערב סוכות נגמר סבב הבחינות בכיתה ז' וכל מי שבקטגוריה של עבר את הבחינה, הוא לא עבר את הבחינה והוא מצטרף לתוכנית. בעניין הזה נגיע ל-2,500 ילדים במשעולים ואני מקווה שיימצא איזשהו כסף כדי שנוכל אולי אפילו להגדיל עוד יותר.
תוכנית שע"ל, אנחנו בודקים את הנתונים של כיתות ז' ואז נדע בדיוק את ההיקף. אנחנו, מבחינת משאבי השעות, ערוכים לאותו היקף שאמרתי קודם, של 4,500 ילדים.
הגדלנו גם את התוכנית של עברית ידידותית בעמותת ידידים מ-335 וגם על זה הודענו בשנה שעברה וגם זה בוצע.
אנחנו מתייחסים לנושא העברית גם בתוכניות מערכתיות. יושב כאן בוריס והוא יוכל לספר על תוכנית פלא שאנחנו עושים, שגם היא מיועדת לעולים ותיקים והיא עם הדגשים לשוניים, בוודאי ביסודי ובחטיבות הביניים כאשר בחטיבות העליונות זה כבר יותר מכוון לבגרויות. ההיקף הוא בערך 4,000 ילדים בתוכנית פלא שאמורה להתחיל, אני מקווה מאוד, בשבוע הבא.
היו"ר זאב אלקין:
התוכניות מהסוג של שע"ל בחטיבות העליונות, עדיין לא התחילו לעבוד כי עדיין אין תקציב.
עמיהוד בהט:
נכון. יש לי הרבה מחשבות בנושא של סיוע לתלמידים עולים בחטיבות העליונות אבל אני לא רוצה לדבר על זה כרגע אלא נוכל לעשות זאת בשיחה פרטית. חלק מהדברים הן באמת מחשבות וחלק מהדברים לא עולים כסף. אלה רעיונות שעלו דווקא על ידי המפמ"רים בשבוע שעבר ואני אנסה לגלגל את זה עם האגף לחינוך ויכול להיות שנהיה אנשי בשורה בעניין הזה. לפעמים צריך לעשות מסלולי עוקף כסף כשאין כסף וגם זה חלק מהתפקיד שלנו.
אני מאוד מקווה ומוכן גם לתת כתף כמובן לזה שהסיפור של פברואר שנה שעברה לא קיים. אנחנו באוקטובר ואין סיבה בעולם שכל המהלך הזה לא יהיה מהתחלה יחד עם כל המהלך של המשרד בנושא הבגרויות כפי שאני חושב שזה נעשה. אין לי אינפורמציות מדויקות לומר כאן עכשיו מה נעשה, מה לא, איפה יש קושי ואיפה אין קושי.
היו"ר זאב אלקין:
אם אני זוכר נכון, אז זה נתקע במכרזים.
עמיהוד בהט:
במכרזים.
היו"ר זאב אלקין:
בחירת המכונים שיתרגמו את השאלונים.
עמיהוד בהט:
אין לי אינפורמציה. אמרתי שאני שותף לתקווה.
היו"ר זאב אלקין:
בידי מי זה נמצא?
עמיהוד בהט:
בידי אגף הבחינות.
היו"ר זאב אלקין:
הם לא מתייעצים אתכם?
עמיהוד בהט:
בהיבטים הארגונים? לא. הכל שם. גם המיקום של התלמידים הוא שם, כל הנתונים, העברת השמות לבתי הספר, הזכאויות והאישורים.
היו"ר זאב אלקין:
אם נרצה לקבל עדכון בנושא הזה, נזמין את רחל.
עמיהוד בהט:
בנושא זהות יהודית אנחנו מתקדמים לא רע. קיימנו מספר דיונים, למרות החגים ולמרות שרוב האנשים היו בחופשות – למרות שבודדים לא היו בחופש – והגענו בסופו של דבר לאיזה נוסח של קול קורא מאוד יפה שאני חושב שהוא נותן מבט יפה לעניין הזה. אתמול אושר בוועדת השפה של משרד הקליטה כי רוצים לעשות משהו משותף לג'וינט, למשרד הקליטה ולמשרד החינוך. לפני עשרה ימים הייתה שיחה על זה גם עם ארנון מנטבר, מנכ"ל הג'וינט, בנושא של זהות יהודית ישראלית ופיתוח זהות אישית של ילדים עולים ואני מקווה שבשבועיים-שלושה הקרובים נצא עם קול קורא, נקבל רעיונות ולקראת אמצע השנה – כמו שאמרתי – לפחות נתחיל עם איזשהו מהלך ראשוני בנושא הזה. זה לא סותר כמובן הצפה שיש לנו בנושא הסמינרים.
היו"ר זאב אלקין:
זאת אומרת, ביקוש.
עמיהוד בהט:
כן. הזזנו ל-91 מ-94. אני לא יודע אם זה גרם או המודעות גרמה או התקשורת גרמה, אבל יש לנו הצפה. מיכל שהייתה כאן בישיבות מקבלת המון פניות של בתי ספר שמבקשים סמינר. זה מאוד מעודד.
היו"ר זאב אלקין:
נציגי גשר אמרו בדיון שיש להם יותר ביקושים.
עמיהוד בהט:
זה תלוי גם בעמותה, אבל מה שכן, הלכנו אחורה ל-91 רק בגלל שראינו שיש טעם לזה. אין ספק שגבולות הגזרה הורחבו ואוכלוסייה נוספת נכנסה לעניין. בחטיבה העליונה 91 הוא בעל משמעות, אבל ביסודי אין לזה כל משמעות. לא בדקתי עוד תאריכים, עד כדי כך לא הגעתי לרזולוציות כאלה בטפסים שאני מקבל כי אני מעביר אותם למיכל שתרכז אותם.
בעניין הזה למשל הביקוש עבר על היכולת שלנו מבחינה תקציבית. גם אם נישאר באותו סדר גודל כמו בשנה שעברה, נדמה לי שהביקוש הוא רב יותר.
היו"ר זאב אלקין:
התוכנית החדשה שאתם מפתחים היא לא תיתן מענה?
עמיהוד בהט:
היא תיתן מענה. אנחנו התייחסנו יותר לחטיבת הביניים והתייחסנו גם לדברים שונים. דנו בכמה אפיקים ורצינו לראות בזה תוכנית מאוד מקיפה שיש בה גם עבודת עומק רציפה בבתי הספר וגם חוויות בסופי שבוע ואירועים חווייתיים. עשינו באמת דבר מאוד יפה ואני מקווה שתוך כמה ימים אני אוכל להראות לך את זה וזה גם יהיה מפורסם.
היו"ר זאב אלקין:
מציעים לי ליזום סיור ועדה בסמינר של סוף שבוע.
עמיהוד בהט:
אלה פחות או יותר התשובות לשאלות שלך והן נותנות גם תמונה שמראה פחות או יותר איפה אנחנו עומדים.
היו"ר זאב אלקין:
לגבי הסמינרים, יהיה לך בקרוב הפער של הביקוש מול יכולת הייצור וכמה זה עולה?
עמיהוד בהט:
מבחינת מספרים? כן. הטפסים אצלנו.
היו"ר זאב אלקין:
אם אנחנו ניזום בקרוב דיון בנושא של זהות יהודית ונרצה לשמוע גם את אותה תוכנית חדשה שמתגבשת שאני מבין שהיא כבר בשלב הרבה יותר מתקדם, יהיה לכם נתונים.
עמיהוד בהט:
אני לא יודע אם היא מתקדמת הרבה יותר, אבל היא מתקדמת מבחינת הניסוח.
היו"ר זאב אלקין:
יש קול קורא.
עמיהוד בהט:
בוודאי אני אוכל לומר לכם.
היו"ר זאב אלקין:
נשמע גם מהעמותות איך הן מרגישות. אנחנו נעשה זאת באחד הדיונים הקרובים.
עמיהוד בהט:
אם יש עוד שאלות, אני אשמח לענות. יש הרבה דברים ותקצר היריעה ואני לא אומר זאת בפראזה. למשל, סוף סוף הסתימה הטיוטה הסופית של תוכנית הלימודים בעברית ונתנו שליש משרה למפקחת אצלנו באגף כדי שהיא תתחיל להטמיע את התוכנית לקהלים צבועים. זאת אומרת, לקחת עכשיו 150 אלף מורים בישראל ולהתחיל להטמיע בחמישה חודשים תוכנית, זה דבר הזוי כי עוד התוכניות הגדולות של המערכת לא עוברות במהירות כזאת, אבל לקחנו קהל צבוע, תכננו, על מורי האולפנים שאנחנו יודעים מי הם, כל מורי שע"ל, כל מורי משעולים שהם מאות מורים שנמצאים במערכת והם עוסקים עם עולים. דרכם אנחנו מתחילים את המהלך. נתנו שליש משרה, שני ימי הדרכה רק לעניין הזה. הגברת עובדת גם באוניברסיטה העברית, באולפן לתלמידי חוץ לארץ – ואגב, היא קיבלה פרס מטעם האוניברסיטה – והיא זאת שעכשיו מתחילה להטמיע. ביקשתי ממנה להכין עם מאיה תוכנית עבודה, תוכנית אופרטיבית, איך היא רואה את הלימודים האלה מבחינת הטמעתם ואשמח בסוף השנה לומר מה הצלחנו לעשות.
היו"ר זאב אלקין:
גם בנושא הזה נוכל אולי עוד לפני סוף השנה לקיים דיון. אתם כבר יכולים להניח את התוכנית עצמה.
עמיהוד בהט:
נוכל להראות אותה, כן.
היו"ר זאב אלקין:
זה עוד לא בשלב שאפשר לקבל חוות דעת מכל הגורמים.
עמיהוד בהט:
לא. תוכנית הלימודים – גם לי לקח זמן להבין את העניין עד הסוף – היא לא דבר שאתה נותן למורה והוא מלמד. תוכנית לימודים היא איזשהו מכשיר מדף שממנו נגזרות תוכניות העבודה וספרי הלימוד. זה בעצם קונספט של 150 עמודים אבל זה קונספט שעבדו עליו כמה שנים.
היו"ר זאב אלקין:
למה לא ניתן היום להוציא אותו? זה נכון שתוכנית לימודים זה לא ספר לימוד, אבל אפשר להתייחס בצורה מקצועית גם לתוכנית לימודים. מבחינה זאת אין לכם בעיה להניח את זה.
עמיהוד בהט:
לא.
היו"ר זאב אלקין:
ונניח להזמין לכאן עוד כמה גורמים שעוסקים בזה שיתייחסו לתוכנית.
עמיהוד בהט:
אני חושב שמי שכתב את התוכנית ועמד בראשה, אנשים שלנו ישמחו לבוא ולדבר על זה.
שאר התוכניות עובדות. תוכנית עוגן עובדת באותו היקף ואולי אפילו יותר גדול, תוכנית שלהבת, המגשרים, אנחנו נכנסים לגיל הרך יותר ויותר, אנחנו מפעילים עכשיו – ברגע שיהיה אישור תקציבי – נתחיל עם 300 ילדים עולים ובקטע הזה עולים דווקא מארצות הרווחה ולא עולים מאתיופיה כי שם יש לנו הקצבות אחרות, חברת קומפדיה זכתה במכרז, משהו מקביל לפלא אבל הכנה לכיתה א' בגני הילדים לעולים ותיקים. כלומר, גני הילדים שיש בהם ריכוזי עולים ותיקים, ניכנס לדבר הזה.
דבר שכן כדאי להזכיר אותו זה הנושא של שפ"י. הוא עלה בשנה שעברה בסוף השנה. פיתחנו תוכנית – אני אומר שהיא על הנייר כי זה לא מבוצע היום וזה דבר ממש חדש – מאוד מרשימה לפי דעתי בגבולות הגזרה שאנחנו יכולים בנושא של שפ"י. זה אומר שאנחנו מתכוונים – אני אומר מתכוונים כי זאת תוכנית שאמנם היא לשבועות הקרובות אבל היא תוכנית – להכניס לעשרים ישובים מטמיעה שהיא יועצת יישובית שתהיה באותו ישוב והיא תייצג את כל הפעולות של שפ"י באותו ישוב, ויש ישובים רבים שהם עתירי עולים. יהיו מקומות בהם יהיו שתי מטמיעות, אם יש ממלכתי וממלכתי דתי ואי אפשר לעשות זאת במשותף. בחטיבות הביניים יהיו יועצות שיקבלו שעות מאתנו והן יעסקו בתוך חטיבות הביניים עתירות העולים בכל האלמנטים של שפ"י בהנחיה של המטמיעות כאשר גם במטה הוקצו יומיים – זאת אומרת, שליש משרה – ליועצת בכירה ירושלמית שהיא תהיה מטעם המטה, בשיתוף פעולה בינינו לבין מנהלת שפ"י. כלומר, יהיו מטמיעות בישובים ויועצות בחטיבות הביניים כאשר המטמיעות לא עוסקות רק בהנחיית היועצות בחטיבת הביניים אלא גם עושות פעולה נוספת ומנסות להכניס כלים, לארגן השתלמויות ולהכניס את ענייני שפ"י גם לבתי הספר היסודיים בהם אין שעות כידוע וגם חלקם הגדול או הקטן הם גם יועצים.
זאת אומרת, יהיה ערך מוסף לא רק בחטיבת הביניים הספציפית.
היו"ר זאב אלקין:
גם החטיבות העליונות בפנים?
עמיהוד בהט:
לא. כל הייעוץ בחטיבה העליונה הוא משהו שונה והוא מכוון לבגרויות. זה סיפור אחר. אנחנו הכנסנו עכשיו – וגם זה חידוש גדול – את היסודי לתוך האג'נדה הזאת של המטמיעה על אף שודאי זה לא יהיה באופן מסיבי כמו בחטיבת הביניים, שם היועצת מקבלת שעות והיא מחויבת על פי תוכנית עבודה.
כך גם יתאפשר להכניס את כל האלמנטים של שפ"י, ולא רק ייעוץ, אלא גם מניעת אלימות, מניעת שימוש בסמים ואלכוהול. לכל התוכניות של שפ"י לתת משנה חשיבות על ידי מישהו שהוא מיועד לכך. אם כן, זה דבר שאנחנו מתחילים בו עכשיו בשיתוף פעולה בין שני האגפים.
יש כמה דברים שהם בנוהל הרגיל. כלומר, יש שיעורי עזר בחטיבות הביניים והשעות הוקצו. כמו שאמרתי בשנה שעברה, אנחנו מתכוונים לתת שנתיים אחורה, בניגוד לשנים עברו שאז הייתה זכרות לשנה אחורה שזה אומר תקופת זכאות יחסית קצרה לארצות הרווחה, בשונה מיוצאי אתיופיה שיש להם זכאות מאוד ארוכה. בשנים שעברו נתנו שנה אחת אחורה שעה לילד והשנה הגענו לשנתיים אחורה. כלומר, ילד שעלה מ-204 עד 2006, יקבל שעה אחת. ילד שעלה ב-2006 ומעלה יקבל את השש שעות כי הוא חדש וילדים בחטיבות הביניים מקבלים את התוכניות, אם הם צריכים, באופן מובחר, את שע"ל. כלומר, יש פה איזה רצף של סיוע לחטיבות הביניים והסיוע הוא רציף ללא הפסקה בתוכו.
היו"ר זאב אלקין:
התוודעתי דרך ועדת החינוך לרעיונות לפתח נוסחה חדשה לכל המערכת של החינוך היסודי שתחליף את נוסחת שושני.
עמיהוד בהט:
יש.
היו"ר זאב אלקין:
נכון, אבל היא לא מופעלת בפועל. לכאורה באותו מדד, משקלו של מרכיב של העלייה ירד בצורה די משמעותית לעומת הנוסחה הראשונית של שושני.
עמיהוד בהט:
אמרו את זה?
היו"ר זאב אלקין:
ראיתי את המודעה, כן.
עמיהוד בהט:
אני לא חולק עליך. אני רק שואל.
היו"ר זאב אלקין:
ראיתי את הנוסחה. השוויתי בין שתי הנוסחאות וראיתי מיד שזה מה שקורה. זה בא שם מכמה זוויות. יש כמה פרמטרים שכל אחד פוגע באוכלוסייה.
עמיהוד בהט:
אני לא כל כך מומחה לזה, אבל ההתרשמות שלי מסיור פרטי שביקשתי ממי שעסק בנושא הזה, מהמדען הראשי, ההתרשמות שלי היא די דומה.
היו"ר זאב אלקין:
השאלה אם אתם מנסים להשפיע עליהם. עד כמה שהבנתי מהם אז, זה עוד לא הוטמע בשטח.
עמיהוד בהט:
נכון, אבל גם כך וגם כך הקצאת שעות ספורה ביסודי, למעט שעות האולפן שאנחנו נותנים ושעות המשעולים שאנחנו מתקצבים, ואולי עוד פה ושם תוכניות שיש לי, אין הוצאות ביסודי.
היו"ר זאב אלקין:
לא, זה לא שעות ספורות. אני אנסח את זה אחרת. החשש שלי היה שברגע שהנוסחה החדשה תיכנס באמת להטמעה, אם היא תיכנס ואם המנהלים יפנימו את השינוי הזה, האם אתם לא צפויים לכך שמנהלים בחינוך היסודי מיוזמתם יתחילו לקצץ במה שהם היו אמורים לתת או אולי בחלק מהמקומות גם נתנו מתוך הסך הכללי של השעות. השאלה אם אין סכנה במהלך הזה.
עמיהוד בהט:
אנחנו עושים מאמצים. אנחנו מיידעים את מנהלי המחוזות, את המפקחים הכוללים, ואת כל מי שרק אפשר במערכת, כי הרי מפקח לא יכול לשלוט בבית ספר יסודי עם אלפיים תלמידים. אנחנו עושים את כל מה שניתן בקטע הזה. יחד עם זאת, צריך לומר משהו הפוך ולא בעניין של שטראוס אלא בעניין של הרפורמה. במידה שתהיה הרפורמה, אנחנו דאגנו להכניס לחוזר מסמך העקרונות של האגף לחינוך יסודי, דרך מנהלת האגף שרה רויטר, הערה שאומרת שבחמש השעות שיש למורה בבית הספר, הוא לא מחויב בהן בהוראה פרונטאלית אבל הוא כן מחויב בהן בהוראה בקבוצות, המנהלים יראו את קבוצת היעד של העולים כקבוצה בעדיפות. זה מופיע בחוזר האגף. הרפורמה עוד לא התחילה, אבל אני הקדמתי וישבתי עם שרה ודאגתי שזה יהיה בפנים.
היו"ר זאב אלקין:
זה רק ביסודי?
עמיהוד בהט:
אני יודע בוודאות כאזרח ולא כאיש משרד שהסתדרות המורים מתעקשת שגם חטיבות הביניים יהיו כמה מוסדות ולא כולם רק ביסודי. המסה הגדולה תהיה כנראה ביסודי כי גם רוב עובדי הסתדרות המורים הם ביסודי.
יש עוד כמובן דברים שונים ומשונים שלא אמרתי כמו מורות חיילות, בנו שירות לאומי שהתחלנו השנה במסלול של 60 בנות וזה אמור להיות 80 אבל רק 60 עובדות והן עובדות בקליטת עלייה ממש.
היו"ר זאב אלקין:
כמה היה קודם לכן?
עמיהוד בהט:
אפס. זה מסלול חדש שהשרה אישרה אותו. זה לא אומר שלא עבדו בנות שירות לאומי עם עולים כי מי שהיה בחינוך הדתי והיו שם יוצאי אתיופיה, הוא עבד עם עולים, אבל הפעם הוא עובד בצבוע ומכיוון שכך יש לנו רכזת לנושא ואנחנו מעבירים השתלמויות למורות החיילות ולבנות השירות הלאומי. זה נותן עוד כוח עזר משמעותי בימים כאלה של צמצומים וזה מאוד משמעותי.
היו"ר זאב אלקין:
אגב, בתוך אותו מאגר יש גם יוצאי קהילות העולים עצמם?
עמיהוד בהט:
כן. אני לא יכול לומר שרובם, אבל יש. אנחנו רואים אותם יותר ויותר במסלולים האלה.
היו"ר זאב אלקין:
ברגע שזה נפתח כמסלול מיוחד ולא כתוצאה עקיפה, אתם יכולים גם לשווק אותו בקרב הבנות.
עמיהוד בהט:
נכון. האמת היא שלא שיווקנו אותו בכלל כי רק באוגוסט סוכם עליו והבנות היו כבר באמצע הדרך.
היו"ר זאב אלקין:
אבל לקראת שנה הבאה אתם מראש יכולים לנסות לעשות גיוס של דוברי שפות, ואני מניח שלא יהיו חסרים. היום במגזר הממלכתי-דתי, שבעיקר ממנו באות המתנדבות לשירות לאומי, יש שם לא מעט יוצאות אתיופיה, גם דוברות רוסית ובוודאי דוברות צרפתית. זה גם לא חייב להיות מהעלייה הטרייה ממש אלא יכולות להיות בנות שהגיעו אפילו לפני עשר שנים. אם יהיה גיוס מיוחד למסלול הזה, אני מניח שבהחלט ניתן להגיע לכך שאולי כמעט כמאה אחוזים של המשתתפות יבואו עם השפות.
עמיהוד בהט:
הלוואי. זה יהיה פנטסטי.
היו"ר זאב אלקין:
מהיכרותי עם הקהל הזה, הפוטנציאל הוא הרבה יותר מבחינה מספרית, יותר גדול מ-80 בנות.
עמיהוד בהט:
יותר מ-80 בנות שירות לאומי שהן עולות בעצמן. אני לא יכול לחייב אבל אני יכול להציע.
היו"ר זאב אלקין:
אתה לא יכול לחייב, אבל אם יהיה גיוס מכוון, אני מניח שבהחלט יש סיכוי לא קטן שזה ייענה בחיוב. אם תנסו לצרף לגיוס הזה חלק מהארגונים במגזר השלישי שעובדים בקהלים האלה, הם יוכלו לעזור לכם וזה יקל על העשייה. אז הכלי הזה יהיה הרבה יותר יעיל.
עמיהוד בהט:
זאת התמונה פחות או יותר.
היו"ר זאב אלקין:
זאת תמונה רחבה. אני אשאל אותך עוד שאלה אחת.
עמיהוד בהט:
הכל כפוף כמובן ליכולת לבצע את הדברים האלה מבחינה תקציבית.
היו"ר זאב אלקין:
אני אשאל עוד שתי שאלות. האם אתם כבר מרגישים את הפגיעה של השביתה בחזית שלכם ומה הצפי שלכם לעוצמת הפגיעה אם השביתה תימשך? אני מדבר על פגיעה מיוחדת שהיא מעבר לפגיעה כוללת שהעולים סופגים אותה יחד עם כולם כחלק מהמערכת.
שאלה שנייה היא בקשר ממדי הקיצוץ יהיו מהסוג שכרגע על הנייר – אותם 35 מיליון שקלים – והאם זה יגיע לתקציב שכרגע בבסיס התקציב שאני לא יודע מה הוא. אני יכול לומר לך מה הוא התקציב בתקנה שם אתם יושבים יחד עם חפציבה.
עמיהוד בהט:
לנו בשנה שעברה היו 22 מיליון פלוס-מינוס, בבסיס.
היו"ר זאב אלקין:
אם כן, אני יכול לחשב לך. תקציב הבסיס ב-2007 היה 27 מיליון כאשר החלק שלכם אתה אומר היה 22 מיליון. תקציב הבסיס כרגע עומד על קצת פחות מ-23 מיליון. זאת אומרת שיש קיצוץ של כ-4 מיליון בבסיס. אני לא יודע איפה, אבל אם זה פרופורציונאלי זה אומר שמתוך 4 מיליון של הקיצוץ, לפחות שלושה-שלושה וחצי יהיו אצלכם.
עמיהוד בהט:
את הפעולה החשבונית של 35 מינוס 18 כל אחד יודע לעשות ולראות את הפער.
היו"ר זאב אלקין:
מה ההשלכות של זה על התוכניות שאתה מקיים? אתה אומר שאתה זקוק לישיבה מיוחדת שאתה מקווה שלא נזדקק לה.
עמיהוד בהט:
ברור שזה משמעותי. זה לא קיצוץ בשוליים.
היו"ר זאב אלקין:
ההתרשמות שלי מהשרה הייתה שזה לא יגיע לשם.
עמיהוד בהט:
גם אני מעריך שעד כדי כך זה לא יגיע ושזה ייעצר באמצע.
היו"ר זאב אלקין:
זאת שאלה שכמו שאתה מבין אנחנו נמשיך לטפל בה בכלים שעומדים לרשותנו.
עמיהוד בהט:
אם זה היה מגיע לבסיס, לא היינו צריכים להידרש לסוגיה הזאת.
היו"ר זאב אלקין:
אני באותה עמדה כמוך. בשנה שעברה הגשתי הסתייגות לתקציב.
עמיהוד בהט:
אתה בעמדה כמוני מבחינת הדעה.
היו"ר זאב אלקין:
גם מבחינת הביצוע. כמו שאמרתי לך, הגשתי הסתייגות מפורשת לתקציב בדיוק כפי שאתה מתאר וההסתייגות הזאת לצערי לא זכתה לרוב. אני גם אעשה את זה השנה, אבל מעבר לפעולה הזאת שהיא פעולה הצהרתית יותר, כי אני לא אומר לך שאני יודע היום לשנות את הבסיס. השרה מודעת לצורך להזרים לכאן כסף נוסף. לצערי לא שמעתי אף פעם התחייבות חד-משמעית שהכסף הנוסף יכסה את כל הגירעון וכאן כן יש יכולת השפעה יותר גבוהה.
עמיהוד בהט:
הייתה צריכה להיות פגישה אבל בגלל השביתה היא בוטלה כך שאני מבין שהיא תתקיים בשבוע הבא, אז תהיה מנכ"לית חדשה. זה עוד פעם תפר שצריך לחבר אותו.
היו"ר זאב אלקין:
כאן אני יכול להבטיח לך שאני וחבריי, גם בוועדת המשנה הזאת וגם אלה שלא יושבים בוועדת המשנה, נעשה את המקסימום כדי שלפחות התקציב שהיה יגיע. קיווינו שיהיו תוספות תקציביות. יושב-ראש ועדת כספים דיווח לי שהוא קיבל הבטחה מהשרה לתוספת של 25 מיליון שקלים אבל היא נותנת פרשנות אחרת לגמרי לדברים שהיא אמרה ולכן אני לא יכול להבטיח לך כרגע שיהיה מה שהיה פלוס עוד 25 מיליון.
עמיהוד בהט:
אני עובד.
היו"ר זאב אלקין:
זה אנחנו רואים ומרגישים ובהחלט זה ראוי לשבח, שבתנאים האלה אתה מפעיל את המערכת הזאת והתנאים הם תנאים לא פשוטים. אני מודע היטב למשמעות הפעלת המערכת כאשר גרזן הקיצוץ של שליש מרחף מעל ראשך. זה מאוד מאוד לא פשוט.
האם לנוכחים יש שאלות לגבי הסקירה ששמענו?
בוריס חנוכייב:
רציתי לשאול לגבי תוכנית לגיל הרך שאודי אמר שהיא תוכנית מתוכננת.
עמיהוד בהט:
היא יותר ממתוכננת. כלומר, היה מכרז וזכתה בה חברה. אמרתי שאנחנו מתוכננים לתוכנית, אם התקציב יאפשר את זה, להתחיל השנה עם 300 ילדים בגני הילדים בישובים שיש בהם ריכוזים שמאפשרים עבודה כזאת וזה לא מיועד רק לילדים שהגיעו לפני שנה. זה אותו מכרז של פלא שהמתנ"סים זכו בו ביסודי ובחטיבה העליונה.
בוריס חנוכייב:
אני חבר בוועדה של פרויקט שיצא מלשכת ראש-הממשלה שנקרא התחלה טובה. הנציגים של משרד החינוך, גם הם נמצאים בוועדה הזאת והפרויקט מיועד לגיל הרך.
עמיהוד בהט:
על המדף יש המון תוכניות שהן על גבול הרווחה והעלייה שהן מאוד מאוד קרובות כי גם האוכלוסיות בחלק מהמקרים הן אוכלוסיות חופפות.
היו"ר זאב אלקין:
בוועדת שמידט, אחד מהאני מאמין שלה הייתה טענה של הצורך לטפל באופן מרוכז, ואני מתייחס לעולים דבר שמופיע שם כחטיבה נפרדת.
עמיהוד בהט:
אנחנו אמורים להכניס תוכניות שלנו לצבר הפרויקטים. אנחנו אמורים לתת תוספת תוך שבועיים-שלושה ומר אלדר במשרד שלנו מרכז את זה, להוסיף תוכניות שלנו לצבר הפרויקטים שהוא בעצם אור צהוב לרשויות להשתמש בהם.
היו"ר זאב אלקין:
השאלה אם צפוי תהליך במהלך השנה הקרובה שמימון של חלק מהדברים שאתם כבר מפעילים או שרציתם להפעיל ולא היה כסף יבוא על כתפיה של ועדת שמידט כי מדובר שם לכאורה על תקציב פנוי.
עמיהוד בהט:
תיאורטית זה יכול לקרות, בדיוק כמו שיכול לקרות שהתוכנית הלאומית הממשלתית, אם תתבצע ותתוקצב ליוצאי אתיופיה – ואתה גם מכיר או תה – גם היא בתוך שיקום השכונות תיקח חלק ואז אולי אפשר יהיה להרחיב את ההיקף.
היו"ר זאב אלקין:
מאוד נשמח לשמוע ברגע שתהיה התקדמות בחזיתות האלה.
עמיהוד בהט:
באמצע דצמבר תתקיים ישיבה. אמר ארז אתמול שבאמצע דצמבר אמורה להתקיים ישיבת ועדת שרים ואולי אז תהיה החלטה לגבי התוכנית הלאומית האתיופית. אני מניח שלקראת שנת הלימודים הבאה נוכל לדעת.
היו"ר זאב אלקין:
תוכנית שמידט לא תחכה עד לאותה ישיבת ועדת השרים.
עמיהוד בהט:
לא. על שמידט אני לא יודע.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו נבקש שתעדכנו אותנו. יכול להיות שמכאן יכול מישהו ולחזק את החשיבות של המרכיב הזה, זה בעיקר קשור לתוכנית שמידט כי התוכנית הלאומית למען יהודי אתיופיה, כולה מטפלת בנושא של העולים. ההשפעה היחידה שלנו שם יכולה להיות בעדיפות ובחשיבות של נושא הנוער ואת זה בוודאי נעשה. לגבי תוכנית שמידט, שם הדברים יותר מורכבים כי זה מתפרס על הרבה מאוד תחומים. אם אתם רואים שלנו יש דרך להשפיע על כך שהנושא של תלמידים עולים לא יקופח, כמובן אנחנו עומדים לרשותכם. מדובר בתקציבים מאוד מאוד רציניים ואני אומר את זה לא סתם אלא משום שבזמנו היו לי שיחות עם אנשי לשכת ראש-הממשלה בנושא הזה של תלמידים עולים והם בין השאר רואים בתקציבים שבאו בעקבות דוח שמידט כאחד מהמענים גם לנושא הזה של תלמידים עולים. על פי הכרזתם בהחלט חלק ניכר מהמשאבים שם צריכים לעבור לכאן.
עמיהוד בהט:
זה אומר שאנחנו צריכים "לדחוף" כמה שיותר תוכניות.
היו"ר זאב אלקין:
נכון. אני מאוד אשמח להיות לכם לפה ולעזר בכל המקומות.
בוריס חנוכייב:
לאור הדיון שהתקיים כאן לגבי שפ"י כאשר הומלץ להכניס כמה שיותר לישובים יועצים עליהם אתה מדבר, אותם יועצים יישוביים, יש צורך לאתר ולתת עדיפות לעולים להשתלב במקצועות האלה ולבצע את הפעולות. האם בתוכנית שאתם כתבתם זה כתוב ומי יכול לפקח?
עמיהוד בהט:
האחריות היא על שפ"י כמובן וחנה הציגה כאן תמונה מאוד מקיפה של הדברים. לשפ"י יש יועצים.
היו"ר זאב אלקין:
אבל לא מספיק.
עמיהוד בהט:
יש להם יועצים. אמנם פחות מקרב יוצאי אתיופיה אבל יותר מקרב יוצאי ברית-המועצות. אנחנו בהחלט מאמצים את הרעיון הזה.
היו"ר זאב אלקין:
במסגרת 20 ישובים עם תוכנית המטמיעים עליה דיווחת, אתם תתנו משקל גם להיבט הזה.
בוריס חנוכייב:
האם ציינתם את זה? האם זה רשום? האם זה יתבצע?
עמיהוד בהט:
זה לא רשום. חטיבות הביניים יעשו את זה היועצים של חטיבות הביניים. אני לא אביא שני יועצים לאותו ילד. לגבי המטמיעים, לא נקבעו המטמיעים וזה אמור להיקבע בכל מחוז על-ידי ועדת היגוי מחוזית בראשות היועצת הבכירה ומפקח קליטת עלייה. אנחנו נכוון לכך בכל מקום שאפשר. אני לא חושב שזה יהיה קל כי מדובר כאן על איש מקצוע שצריך להיות קודם כל בקי מקצועית ושיכול לפרוש את כל תוכניות שפ"י בכל הישוב. במידה שניתן לשלב את העולם, בוודאי תהיה עדיפות.
בוריס חנוכייב:
אם זה לא ייקבע, זה לא יתבצע.
עמיהוד בהט:
אני יודע בוודאות שיש בתוכם.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו לא אומרים שמתוך אותם 20 מטמיעים יהיו אחד או שניים שיבואו עם השפה והכרת המנטליות אלא דווקא לאור הביקורת שהייתה כאן על שפ"י בנקודה הזאת – והם הודו בעצמם שאן הם רואים כאן קושי – כאשר הולכים לפתח תוכנית חדשה ומכניסים משבצות חדשות ועוד כאשר מדובר במשהו ייחודי של טיפול של אוכלוסיית העולים, הצפי הוא שתהיה אפליה מתקנת.
עמיהוד בהט:
אני לא יודע מה כבר נעשה בקטע הזה ולכן אני לא רוצה להתחייב. אני אבדוק את זה ואתן תשובה.
בוריס חנוכייב:
יש עוד דבר והוא רעיון שמתבשל כבר הרבה זמן. אנחנו כל הזמן מדברים על הבעיות שלהם ואיך לעזור להם וכולי. אחד ההיבטים שאף פעם לא מגיעים אליו הוא ההיבט של מקום ההורים מול בית הספר. המרחק בין ההורים לבין בית הספר הוא מאוד מאוד גדול. מה שיכול לקדם את התהליכים שאנחנו עושים זה יצירת תוכניות לקירוב ההורים לבית הספר. אפשר לחשוב על צורה בה אפשר לעשות זאת.
היו"ר זאב אלקין:
לפני שהוא יענה לך, אני אשאל אותך שאלה. אם הוא יהיה מוכן לעשות את זה, משרד הקליטה יהיה מוכן לשלם על זה?
בוריס חנוכייב:
אנחנו יכולים להיות שותפים.
עמיהוד בהט:
יש לנו המון הצעות לשותפות עכשיו ואני אומר את זה ברצינות ולא בציניות אבל אין לנו אפשרות. יש נכונות של קהילות בחוץ לארץ ואנחנו רוצים לעשות לפי עסקת מצ'ינג ולמנף כספים.
בוריס חנוכייב:
ההורים מאוד מרוחקים מבית הספר.
היו"ר זאב אלקין:
אני מסכים אתך לחלוטין ולא במקרה בכל הוורסיות של הצעת חוק בשילוב עולים שכרגע מתקדמת בוועדת החינוך יש גם ניסיון לתת מענה לנושא הזה של עבודה מול הורים עולים. היות שאני מכיר את המצב התקציבי של האגף של אודי וכולנו עכשיו שמענו שהוא בסכנת קיצוץ של 30 אחוזים, במצב כזה היכולת שלו לאפשר לעצמו אפילו להיכנס אתך לשותפות במצ'ינג היא מאוד מוגבלת, אם לא אפסית.
עמיהוד בהט:
השותפות הטובה היא שאתה תביא את הכסף ואני אביא את הידע.
היו"ר זאב אלקין:
אתה יכול להביא יותר מידע. אתה יכול להכניס אותו לבתי הספר. אני רואה כאן פתרון בנושא הזה של הורים עולים שזה כיוון מאוד חשוב. הפתרון היחידי שאני רואה כרגע במצב התקציבי הנתון זה שאם משרד הקליטה יחליט לקחת את הנושא הזה ברצינות ואז באמת השותפות עם משרד החינוך תהיה.
עמיהוד בהט:
יש את המחלקה לחינוך למבוגרים שרינה כהן היא המנהלת והיא תשמח על כל שקל שמישהו יביא. יש להם את המנגנונים, את האנשים ואת התזה איך עושים את זה. מדובר במחלקה לשירותי הורים, משפחה וקהילה.
היו"ר זאב אלקין:
אני מבקש מבוריס ומאודי לשבת על הנושא הזה. בוריס יבדוק את הנושא במשרד הקליטה, האם משרד הקליטה יהיה מוכן להיכנס לזה ברצינות. שוב, כל עזרה שצריך מול השר ומול המנכ"ל, אני אשמח לתת אותה ולהשתדל אצלם בנושא. אני מסכים אתך לחלוטין שהנושא הוא חשוב. תנסו לגבש תוכנית משותפת. אני אומר לך כבר עכשיו שהסיכוי היחידי שהתוכנית המשותפת הזאת תפעל במצב התקציבי הנוכחי של משרד החינוך זה רק אם הכסף יבוא, לא 50 אחוזים אלא 100 אחוזים, ממשרד הקליטה ומשרד החינוך ייתן את התשתית ואת אפשרות הכניסה לבתי הספר. אם משרד הקליטה מוכן להיכנס לגבולות הגזרה האלה, זה מהלך מאוד מבורך. נשמח גם לשמוע דיווח על כך בישיבות הבאות כדי שנדע לאן זה מתקדם.
בוריס חנוכייב:
רציתי גם לבדוק כי אולי יש משהו במשרד החינוך שאנחנו לא יודעים.
עמיהוד בהט:
אני אומר מה יש במשרד החינוך. יש הרבה מאוד גופים שמפעילים חוגים בהנחיית הורים אבל זה לא מכוון לאוכלוסיית הורים עולים. אף על פי כן, יש לנו כ-35 מגשרים מילדי קווקז ובוכרה שחלק גדול מהעיסוק שלהם הוא מול ההורים. את זה צריך לקחת בחשבון וזה כן מתוקצב אצלנו.
דבורה גיני-מלכי:
חסרים מגשרים לבתי ספר שקולטים עולים מאתיופיה. שם זה לא רק עניין של קירוב ההורים לבתי הספר אלא להורים אין אפשרות להבין מה אומרים. גם בשנה שעברה אודי ואנחנו חיפשנו מקורות שלא נמצאו לעניין הזה. מה שקורה הוא שבאותם בתי ספר זה פשוט מדבר הבחינה של ההורים. יכולים להיות שם בין עשרות של ילדים, אבל להורים אין שום אפשרות ליצור קשר ברמה הבסיסית ביותר בין ההורים לבית הספר. אני מדברת על ילדים שנמצאים שנתיים במרכזי קליטה ושהם ממש בתחילת השהות שלהם בארץ.
היו"ר זאב אלקין:
אם אני זוכר נכון, כל נושא המגשרים שייך למשרד הקליטה.
עמיהוד בהט:
לא. מרכז ההיגוי ליוצאי אתיופיה ישמח להוסיף על 49 המגשרים שיש לו עוד 49 ואני מבטיח לך שימצאו להם מקום, אם רק יהיה כסף. כל מגשר כזה עולה 120 אלף שקלים לשנה.
היו"ר זאב אלקין:
מאיפה מגיע המימון עכשיו? מאה אחוזים ממך?
עמיהוד בהט:
ממרכז ההיגוי.
יש שני סוגים של מגשרים. יש לנו ליוצאי קווקז ובוכרה, כפי שאמרתי קודם, וזה ישירות מאתנו דרך הרשויות. לגבי יוצאי אתיופיה יש כמה גופים ואני מוביל פורום שנקרא פורום לתיאום מגשרים שרק על זה לתת סקירה ייקח חצי שעה. מרכז ההיגוי, יש לו מגשרים, פידל מפעילה מגשרים של הפרויקט הלאומי והיום זה עלה מ-16 ל-29 מגשרים ועכשיו עוד 13 נכנסים לחטיבות הביניים. המשרד מפעיל 20 תקנים של מגשרות בגני הילדים שם יש 50 אחוזים ומעלה של עולים יוצאי אתיופיה. קרן קריב מפעילה כמה עשרות משרות בתוך בתי הספר ב-10 שעות שבועיות. בקיצור, אני אמצא פורום של 10 אנשים שכל אחד מייצג גוף אחר שמפעיל מגשרים בתוך המערכת.
היו"ר זאב אלקין:
לא ניכנס לזה עכשיו. בעקבות השאלה שלך, אני אציע שאת אחת הישיבות הקרובות של הוועדה נקדיש לכל נושא המגשרים כי לפי התיאור של אודי יש כאן הרבה גופים שפועלים וצריכים למפות את התמונה. אתה בטח תוכל לעזור. אנחנו נשמח ללמוד את המיפוי.
דבורה גיני-מלכי:
אם כן, יש בעיה?
עמיהוד בהט:
יש בעיה קשה. חסרים המון מגשרים. אנחנו צריכים פי שניים ממה שיש לנו. אמרתי שה-50 אחוזים שיש, מופעלים על ידי מספר רב של גורמים.
דבורה גיני-מלכי:
האם תהיה איזושהי היערכות להקל על המרחקים שילדים עולים, במיוחד חדשים מאוד, נאלצים לנסוע כדי להגיע לבתי הספר? מרכז קליטה שנפתח לאחרונה ביולי 2007, הילדים שם נוסעים שעה ורבע ואלה ילדים שמעולם לא היו על אוטובוס עד יולי. הם נוסעים שעה ורבע לכל כיוון. אני לא יודעת מה אנחנו כאזרחים וכאנשי מקצוע יכולים לצפות מילד שהיטלטל באוטובוסים מ-6:30 בבוקר והגיע לכיתה ואחר כך הוא עוד צריך לשבת, ללמוד, לקלוט ולנסות לגשר על הפערים.
דני קסהון:
זה לא קורה רק בקרב העולים שנמצאים במרכזי קליטה אלא גם העולים שנמצאים בדיור קבע ואני יכול לקחת כדוגמה את אור יהודה או ישוב אחר כלשהו שהאנשים נוסעים מישוב לישוב כדי להגיע לבית הספר ומדובר במרחקים עצומים.
רונית רדה-יונה:
במסגרת התפקיד אני מסתובבת הרבה גם ביישובי הקבע. יש הרבה פניות דווקא מבתי הספר שרוב הילדים יוצאי אתיופיה לא יודעים קרוא וכתוב גם לא אחרי שנתיים במרכז הקליטה. אני יודעת שבמרכז הקליטה עושים הכל כדי לתגבר ולחזק את התחום הזה, אבל אני לא יודעת מה בשנתיים האלה עושים בתוך בתי הספר כדי באמת לחזק את הילדים כדי שייקלטו טוב יותר ולא לפתוח להם עוד אולפן. אני יודעת שהם פותחים כיתת קלט גם ביישובי קבע אחרי שנתיים כאלה.
בת-אל אנניה:
גם אנחנו ערים לתופעה הזאת שיש בתי ספר שלא מקבלים עולים מאתיופיה בגלל כל מיני מכסות שבוטלו ואף אחד לא מיישם זאת. בתקופה האחרונה, בחיפה, בבית ספר רמב"ם, בית ספר שקבע לעצמו מכסה ולא רצה לקבל ילדה נוספת בגלל שהיא מעבר למכסה וזאת כאשר המכסות בוטלו בבג"ץ וניתנו הנחיות בחוזר מנכ"ל אבל לא מיישמים אותן. מאוד מצער שתופעה כזאת קיימת בשנת 2007.
אדיסו צהאי:
היום מעסיקים מבני העדה יועצים אזוריים וגם בית-ספריים. מה הסיבה שיש פחות מבני העדה?
לגבי שעות עולים בבית הספר, מה הם דרכי הפיקוח? איך המשרד שלך מפקח שאותם ילדים באמת מקבלים את הסיוע?
היו"ר זאב אלקין:
לגבי השאלה האחרונה, כרגע אני אפטור אותך מחובת התשובה כי השאלה נשאלה כאן כמה פעמים בדיונים הקודמים של ועדת המשנה ונתת עליה תשובה וגם אמרת איך אתם משפרים את המערך. אני אשמח שנקיים על הנושא הזה דיון רחב לגבי כל סוגיית הדיווח, אבל אני לא רואה טעם שתענה כי בקצרה ענית כבר מספר פעמים וזה גם מופיע בפרוטוקול.
עמיהוד בהט:
אני יכול להרחיב.
היו"ר זאב אלקין:
בסדר. תוכל למצוא את התשובה לשאלה הזאת בפרוטוקולים של הדיונים הקודמים של הוועדה.
נתנאל חי-יוסף:
אני רוצה לבוא מנקודה אחרת לדבר על שיתוף הפעולה עם משרד החינוך, עם אודי ואחרים. אני רוצה לומר שלמרות כל הקשיים וכל מה ששמענו עד עכשיו, זה עובד בצורה נהדרת בכל הארץ. נעשית עבודה טובה מאוד. פתחנו את כל הקבוצות והכשרנו את כל הרכזים שאמורים להיות בתוך בתי הספר. כרגע אנחנו בגיוס המתנדבים שאמנם הם בשביתה כזאת או אחרת, אבל בתהליכים עם בתי הספר. 90 אחוזים מהחניכים כבר גויסו, כלומר, רוב העולים כבר הופנו אלינו על ידי בתי הספר היסודיים. יש שיתוף פעולה ממש טוב של המפקחים והמשרד וזה ראוי לציון ולשבח.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו מצטרפים לדברי השבח.
עמיהוד בהט:
אני לא צריך להתנצל על ההשקעה שלי והעבודה שלי מול קהילת יוצאי אתיופיה. אני מתפלא שחבריי בסוכנות היהודית לא מוצאים את הדרך להתקשר אלינו ולומר את הדברים אלא אומרים אותם דרך הפרוטוקול של הוועדה.
לעצם העניין. אף אחד במדינת ישראל לא נוסע שעה ורבע הלוך וחזור, כולל אלה שעובדים באליקים, שזאת ברירת המחדל האחרונה שאישרתי אותה, אחרי ששכנעו אותי מהמחוז בנסים ונפלאות, ואני מורה לגיאוגרפיה במקצועי, שזה 43 דקות כי אין פקקים בבוקר. אני נלחמתי על זה כאילו הילדה שלי צריכה לנסוע.
אני חושב שהשאלה היא לא לוועדה כיוון שהוועדה לא זאת שקובעת את מדיניות האכלוס של משרד הקליטה ושל הסוכנות. היא לא הקימה את בית אלפא והיא לא תפרק אותו. בית אלפא זה נתון. אנחנו מתחילים קודם כל במעגל הקרוב כמו בית שאן, עפולה, קיבוץ להבים, והולכים ומתרחקים. אני עצרתי ואמרתי שייהרג ובל יעבור, הלכתי עם זה עד המנכ"ל כדי שזה לא יקרה וזאת מתוך ערנות לשאלה. אם כן, במקרה של אליקים זאת ברירת מחדל שלא הייתה ברירה ומכל מקום לא מדובר בשעה ורבע נסיעה.
ביישובי הקבע לא נוסעים יותר מכל תלמיד אחר למעט אור יהודה. אני בכלל מציע לא לקחת מקרה נקודתי ולעשות אותו לדבר מרכזי.
דבורה גיני-מלכי:
גם בפתח-תקווה נוסעים.
עמיהוד בהט:
אני אגיע גם לשם. באור יהודה נוסעים מכיוון שבאור יהודה אין מוסד חינוכי על-יסודי בחינוך הדתי. היה שם בית ספר רוגוזין והוא נסגר לפני חמש שנים ולכן כל ילד באור יהודה בחטיבות הביניים, גם אם הוא לא יוצא אתיופיה, נוסע. בבית הספר היסודי באור יהודה לא נוסעים אלא להפך. היה רצון מאוד גדול לקחת את הילדים מאור יהודה ולשלוח אותם לישובים המבוססים, אבל אף אחד לא הסכים.
הנושא של המכסות ידוע. חוזר המנכ"ל נוסח על ידי. אני רוצה לומר שהעניין של מכסות הוא חרף פיפיות. מצד אחד הוא אומר למנהל בית הספר שהוא צריך לכבד את זה, ואני בעד, אבל יחד עם זאת זה גם גרם לבית ספר לקבל 96 אחוזים ילדים אתיופים, בגלל שמותר לכל הורה – לפי ההנחיה הזאת – לרשום את הילד שלו גם אם הילד הוא ה-99 אחוזים בבית הספר. בעקבות הבג"ץ ניתנה הנחיה שאף מנהל לא יכול לעצור, ואין יותר מכסות. אמרתי שההחלטה הזאת הביאה לכך שמצד אחד גם בתי הספר הפכו להיות בתי ספר כאשר רובם הגדול של התלמידים הם יוצאי אתיופיה.
אני לא נכנס לשאלה הזאת כי השאלה הזאת יוצרת דילמה. בתוך הקהילה היא בדילמה ולא מחוץ לקהילה. אנשים חושבים שבית ספר על טוהרת יוצאי אתיופיה – אם ניתנים בו המשאבים המתאימים וכולי – הוא דבר טוב. מצד שני אני אתן לך רשימה של 30 ממנהיגי הקהילה – לא מתלמידי הקהילה – שיאמרו לך שהאינטגרציה החברתית, הפרופורציה וכולי הם שם המשחק. אני רוצה להזכיר דבר אחד קטן ולומר לך שאת הבקשה להטיל מכסות של 25 אחוזים בשנת 1992 – כשאני עוד הייתי בצבא ולא הייתי במשרד החינוך – הגישה הקהילה. הקהילה ביקשה לעשות מכסות. אחר כך היא ביקשה הפוך. כלומר, בדברים האלה יש דילמות גם פנימיות בתוך הקהילה וכולם יודעים את זה. זה לא דבר שהוא חד-משמעי. אני בהחלט יודע לומר גם את היתרונות של מקום שרובו הגדול או כולו על טוהרת יוצאי אתיופיה. אני לא אומר שאין יתרונות.
אין כיתת אולפן קלט אחת במדינת ישראל לילדים בישוב קבע. לא קיימת כיתה אחת במדינת ישראל. גם לא קיימת הקצאת שעות לחינוך היסודי ביישובי הקבע ולכן אני לא יודע על זה. יש רק רעיון אחד שהוא לא קרם עור וגידים וצריך לקבל עליו אישור מנכ"ל בעוד שבועיים, להקים מסגרות תמך של לא יותר מ-10 שעות, והלוואי שהיה יותר אבל אין יותר שעות, לילדים שנמצאים בתפר, במעבר ממרכז הקליטה לישוב הקבע על רקע הקושי להשתלב ישירות בכיתת אם בפתח-תקווה או בראשון או בבאר-יעקב וכולי. זה עוד לא קיים וגם כאן לא מדובר בכיתה אלא רק במסגרת שמעובה בשיעורי עזר. אין אישור ולא יהיה אישור לפתוח אולפנים חדשים ליוצאי אתיופיה, למרות שיש לפעמים גם דרישה, ביישובי הקבע.
מאיה יושבת כאן ואני מציע שתחליפי אתה שיחה אחרי הישיבה והיא תדבר אתך גם על הנושא הזה. מרכזי הקליטה – אני יודע שאני מייצג את הסוכנות וגם את הקהילה – עושים עבודה נפלאה בניצוחך ובניצוחה של דבורה והכל בסדר, ואני לא אומר את זה בזלזול. גם בבתי הספר עושים משהו בשנתיים האלה. אם תראי את המחקרים ואם תראי את ההערכות כמה זמן צריך לקחת לילד שמגיע מאתיופיה בקטע של ילדים לא אורייניים להגיע למצב שהוא יכול לשבת בשיעור אזרחות בבית ספר אחד העם בפתח-תקווה, תראי ששנתיים זה לא איזשהו דבר שהוא חלום בלהות. כאמור, מאיה היא אשת המקצוע שלה ואני מציע שתדברי אתה והיא תסביר לך את העניין. זה לא שאני מאושר מהמצב, אלא אני מוטרד ממנו ולא ישן בלילה בגללו, אבל אלה אמירות שכדאי לראות אותן בתוך העניין.
היו"ר זאב אלקין:
תודה רבה. אני אנסה לסכם את הישיבה. כמו שאמרתי, הישיבה הזאת היא רק יריית פתיחה לסדרת הישיבות שיהיו לנו כאן ואז ניכנס לעומק גם לאותם נושאים שהוזכרו כאן וגם למספר נושאים נוספים שטיפלנו בהם במושבים הקודמים ולא התייחסנו אליהם כרגע, כמו למשל כל הסוגיה של שיתוף פעולה מול העמותות מהמגזר השלישי, נושא שלא התייחסנו אליו כרגע אבל זה נושא חשוב ונחזור אליו בקרוב, וסוגיות נוספות.
לסיכום הישיבה הזאת אני רוצה לציין שלוש החלטות.
1. אני חושב שמגיע באמת ציון לשבח ודברי שבח לאגף לקליטת העלייה במשרד החינוך על ההתמדה ועל הפעילות בהיערכות לשנת הלימודים הקרובה ובהכנסה של כל אותן תוכניות שהוצגו בפנינו בשנה וחצי האחרונות, להליכים ולעבודה. את דברי השבח האלה נכניס להחלטת הוועדה כי זה באמת מגיע ובוודאי בתנאים הלא פשוטים של אי-בהירות תקציבית.
2. ועדת המשנה רואה בדאגה רבה את הפער התקציבי בין תקציב הבסיס לנושא הזה בשנת 2008 לעומת התקציב בפועל כאשר היה מדובר על פער בסדר גודל של כנראה כ-18-19 מיליון שקלים ולכן ועדת המשנה פונה גם לשרת החינוך ולמנכ"לית העתידית של משרד החינוך בבקשה לנסות לפעול כך שזה יהיה כמו שהיה בשנת התקציב 2007, לדאוג לכיסוי הפער הזה ולא לפגוע בנושא כל כך חשוב.
3. ועדת המשנה פונה במקביל אל ועדת הכספים של הכנסת שאמורה לדון בתקציב המדינה בכלל ובתקציב משרד החינוך בפרט בבקשה להעלות את הנושא על שולחן הדיונים ולנסות לדאוג לפתרונות.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:45