פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, ה' בחשוון התשס"ח (17 באוקטובר 2007), שעה 10:00 סדר היום: צו המכס (איסור יבוא) (תיקון), התשס"ז-2007. נכחו: חברי הוועדה: היו"ר סטס מיסז'ניקוב חיים אורון אלחנן גלזר יצחק וקנין שי חרמש יעקב ליצמן סופה לנדבר ראובן ריבלין ניסן סלומינסקי מ"מ: מרינה סולודקין יוחנן פלסנר מוזמנים: עו"ד איריס וינברגר - הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר עו"ד דגנית חגי סעדון - הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר עו"ד אילנה מישר - משרד הבריאות עו"ד דקל וייזר - חרת למיט, חברה לייבוא סיגריות עו"ד תומר ירדני - חברת למיט, חברה לייבוא סיגריות יועצת משפטית: שגית אפיק מנהל הוועדה: טמיר כהן קצרנית: סיגל גורדון צו המכס (איסור יבוא) (תיקון), התשס"ז-2007 היו"ר סטס מיסז'ניקוב: בוקר טוב חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום: צו המכס (איסור יבוא) (תיקון), התשס"ז-2007. תציג את העניין רשות המסים. דגנית חגי-סעדון: צו המכס (איסור יבוא) הוא צו שאוסר יבוא של טובין מסוימים למדינת ישראל. בדרך כלל הטובין האלה פוגעים בבריאות הציבור, בשלום הציבור, אנחנו משתמשים בזה בצורה מצומצמת מאוד, רק כשאנחנו מעוניינים שהמוצרים לא ייובאו למדינת ישראל. אנחנו מוסיפים כאן עוד כמה טובין שאנחנו מעוניינים לאסור. אתחיל עם ההוראה הראשונה, הוראה כללית, שמדברת על כך, שאנחנו רוצים להחיל את הצו גם על הנספח הישראלי. מה זה אומר? בעצם, הפרטים שנמצאים בפרקים 1-97 לצו תעריף המכס, אלה פרקים שהם בהתאם לשיטה ההרמונית הכלל עולמית, שמדברים על ייבוא של כל מיני טובין מסוימים. זאת בעצם שיטה בפרטים שקיימים בכל העולם. החקיקה הישראלית באה לידי ביטוי בנספח הישראלי והיא דנה בכל מיני הפחתות מס לטובין שונים. אנשים יכולים לייבא בנספח הישראלי, שזה בעצם נותן פטור, אבל יחד עם זאת, הם גם יתאימו לתוך פרטים שנמצאים בשיטה הכלל עולמית בפרקים 1-97. שי חרמש: צו עיקרי זה כלל עולמי? דגנית חגי-סעדון: צו עיקרי זה צו המכס. שי חרמש: מה זה צו עיקרי ומה זה נספח ישראלי? ראובן ריבלין: צו עיקרי זה הצו שקיים, עכשיו אנחנו רוצים לתקן אותו. דגנית חגי-סעדון: איך אנחנו מתקנים אותו – אנחנו מתקנים אותו כשאנחנו מפנים לפרטים מסוימים בצו תעריף המכס. צו תעריף המכס שזה צו אחר נותן רשימה של הטובין בכל העולם. נניח, ז'קט נמצא בצו תעריף המכס. הפרטים האלה הם בהתאם לשיטה כלל עולמית, כדי שכאשר אני ייבא לחו"ל, אני אדבר על פרט 97 ויידעו על מה אני מדברת. שי חרמש: בכל העולם לא מייבאים טבק כשיש שם דברים אסורים? דגנית חגי-סעדון: לא, אני בכלל נכנסת להוראה הראשונה, כללית, עוד לא נכנסתי לפרטים. מה שאנחנו רוצים לומר, שהוראות הצו יחולו גם על הנספח הישראלי. הנספח הישראלי זה נספח שיש שם פרטי מכס, שגם מדברים על טובין שאנחנו מייבאים בדרך כלל, אבל גם מתייחסים לכל מיני הפחתות מס למיניהן. למשל, עולים חדשים מייבאים בנספח הישראלי, אבל הם מייבאים רכב, הרכב גם מתאים לנספח הישראלי וגם מתאים לפרט 87 בשיטה הכלל עולמית. מה שאנחנו רוצים לעשות למעשה, להחיל את הוראות הצו הזה גם על הנספח הישראלי. איריס וינברגר: ייבוא טובין למדינת ישראל נעשה בהתאם לצו תעריף המכס שאותו אנחנו מתקנים בוועדה ואתם מאשרים את העלאות המסים שקבועות בצו תעריף המכס. לאור זה, כל מערכת האכיפה בנויה לפי הפרטים בצו תעריף המכס. בהתאם, גם צו המכס (איסור יבוא), נשען על צו תעריף המכס. אם אנחנו רוצים לאסור ייבוא של סוג מסוים למוצרי טבק, תראו שפרטי המכס מופיעים בטור א' אצלכם, אלה הפרטים בצו תעריף המכס. מה שאנחנו רוצים להסדיר כאן - - - ראובן ריבלין: מהם הקריטריונים שיפעילו שיקול דעת, שעורך דין מייצג חברה כזאת ולא חברה אחרת? איריס וינברגר: חס וחלילה. הטובין שנכנסים לצו הזה זה טובין שלבקשת משרדי ממשלה, טובין שיש בהם סכנה לציבור. ראובן ריבלין: זאת אומרת, יש קריטריונים שהם נוגעים למוצר, הם במהות. איריס וינברגר: למוצר עצמו ורק למוצר. דגנית חגי-סעדון: בדרך כלל אסורים בהתאם לחקיקה ראשית. פה יש התייחסות ספציפית ליבוא. ראובן ריבלין: מה, כמו סמים למשל? דגנית חגי-סעדון: כמו למשל סמים, חומרי נפץ, משחקי מזל. יעקב ליצמן: מה זה אומר לגבי יבוא ירקות ופרות, מתי אתם אוסרים? חיים אורון: זה לא פה. דגנית חגי-סעדון: יש צו יבוא חופשי שמאפשר יבוא מזון, אם הוא עומד בתנאים - - - יעקב ליצמן: מה זה תנאים? דגנית חגי-סעדון: למשל, אם יש להם רישיון. יעקב ליצמן: שאלתי, מה הסיבה לאיסור יבוא? דגנית חגי-סעדון: יש עניין של מכסות בייבוא של פרות וירקות, יש גם מטרה של הגנה על ייצור מקומי אבל המטרה הזאת לא נכנסת בצו המכס (איסור יבוא), היא גם לא תהיה איסור לגמרי - - - אם אדם מייבא מוצר מסוים כדי לייצר ממנו מוצר אחר ולייצא, יש לו פטור, הפטור הזה הוא ייחודי למדינת ישראל וקיים בנספח הישראלי. אותו אדם שמייבא את זה למטרות האלה מסווג את בנספח הישראלי. אבל מה קורה כשאותו אדם מייבא חומר נפץ שאסור בייבוא בכלל, נתיר לו זאת כי הוא מייבא באופן זמני לארץ? כמובן שלא. לכן, כל מטרת הסעיף היא להחיל את צו המכס (איסור יבוא), גם על הוראות הנספח הישראלי. חיים אורון: אני חושב שהתיקון הוא נכון, יש רק בעיה אחת. הבעיה היחידה, אדוני היושב ראש, שהקואליציה לא באה לעבוד ואם הקואליציה לא באה לעבוד, לא יעברו חוקים. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: למה לא באה לעבוד? חיים אורון: עיניכם רואות. שי חרמש: אין ויכוח על כל מיני דברים שפוגעים בחוק, כמו למשל, חומרי שיקוף על מספרי מכוניות. הסבר טכני מעניין, נושא הסקטבורד - - - היו"ר סטס מיסז'ניקוב: גלגשת ממונעת. שי חרמש: אם יש טובת הנאה לחבר כנסת, זה הדבר הזה. מצא חן בעיני הסקטבורד, קונה אחד כזה, מקפל אותו בפגז' ומסתובב אתו בתל-אביב. איריס וינברגר: סקטבורד ממונע הוא כמו רכב, הוא מסוכן, הוא יכול להגיע לכמה עשרות קמ"ש. דגנית חגי-סעדון: משרד התחבורה קבע שהוא מסוכן. שי חרמש: והקורקינט בסדר? דגנית חגי-סעדון: קורקינט ממונע, יש כאלה שהם מותרים על פי קריטריונים של משרד התחבורה, ויש כאלה שהם אסורים. כאן מדובר על גלגשת ממונעת. לפי חוק התעבורה זה מוגדר כרכב וזה לא עומד בתקינה הבסיסית, כמו ארבע דלתות למשל. למעשה זה אסור לשימוש פה בארץ, אז בוודאי שזה אסור לייבוא. זה יהיה אבסורד לאפשר את זה לייבוא כשזה אסור לשימוש. אני עוברת לפריט הבא – טבק. לפי חוק הגבלת הפרסומת בשיווק על מוצרי טבק, אסור לפרסם על מוצרי טבק דמות של אדם או דמות של בעל חיים או דמות מונפשת. מה שאנחנו מציעים בסך הכול, שאסור לייבא מוצרי טבק שעל גבי האריזה שלהם יש פרסומת אסורה על פי החוק. יש כאן אבסורד, הרי אנחנו לא מאפשרים פרסומת פה במדינת ישראל, האם נאפשר יבוא? נקבל יבואן, שעל גבי האריזה שלו יש שדון, דמות מונפשת, שאסורה לפי חוק הגבלת פרסומת, אנחנו נאפשר את היבוא שלו, אבל אסור יהיה למכור אותו. ברור שאותו יבואן מתכוון למכור פה בארץ ולהפר את החוק. מן הסתם, אנחנו לא מעוניינים לאפשר את היבוא הזה. דקל וייזר: מדובר פה בחוק לייבואן ספציפי, את מדברת על שדון, מדובר פה על חוק ליבואן ספציפי. דגנית חגי-סעדון: לא, לא הזכרנו שמות. הפריט הבא – אנחנו מבקשים לאסור תרסיס שקוף שנועד לטשטש את תמונת לוחית הרישוי של הרכב בעת צילומה. זה ברור. ניסן סלומינסקי: מי שעושה את זה עובר על איסור? דגנית חגי-סעדון: בוודאי שהוא עובר על איסור, הוא מנסה להתחמק מעבירה פלילית. ניסן סלומינסקי: אדם שעושה את זה עבר על החוק? דגנית חגי-סעדון: בוודאי, אתה עובר על החוק ואתה מעלים את העקבות שלך. ניסן סלומינסקי: שאלתי, האם יש התייחסות לעבירה? דגנית חגי-סעדון: אם יש התייחסות לתרסיס? אין התייחסות ספציפית על תרסיס. יש כל מיני דרכים יצירתיות לעבור על החוק. היתה כאן טעות סופר והושמט כל התיקון של פרט 12, אני אקריא אותו, סעיף קטן (2): בפרט 12, בטור ב, בסעיף קטן (א): לאחר המילה לפקודה יבוא: או חלק כאמור אשר יובא לצורך יצוא. זה הושמט. זה הופיע במכתב של השר בר-און וגם הופיע במכתב של קודמו, השר אולמרט, ואף נכתב גם בגוף הצו עצמו, על מה שחתם השר אולמרט. הרעיון הוא כזה, כעיקרון אסור לייבא משחקי מזל, אבל כשאנחנו מייבאים חלקי משחקי מזל שנועדו לצורך עיבוד, תיקון, אריזת הייצוא וייצוא לאחר מכן, מותר לייבא חלקים כאלה, למה? אנחנו רוצים לעודד את הייצור הישראלי. אנחנו בסך הכול מציעים להרחיב את הפטור על האיסור הזה, גם למי שמייבא חלקי מוצרי מזל, על מנת לייצר ולא רק לעבד, לתקן ולארוז, אלא גם ממש ייצור בפועל. יש לנו יצרן כזה ואנחנו לא חושבים שאם הוא מייצר ומייצא, אנחנו צריכים להרוס לו את הייצור המקומי פה בארץ. ניסן סלומינסקי: איך אתם מוודאים שהוא רק מייצא ולא משאיר את זה בארץ? דגנית חגי-סעדון: המכס עושה ביקורות. דקל וייזר: אני בא כוח של חברת למיט אחזקות, נייר עמדה בנושא נמצא לפניכם. לעניין יבוא הסיגריות, שאל חבר הכנסת ריבלין, ובצדק, מהם הקריטריונים. לצערי, אין קריטריונים. אותו חוק מדובר שאליו מפנה הצו, בעניין פרסומות, לא קובע שום דבר לעניין סימון פני המוצר עצמו. פרסומת היא אף פעם לא על המוצר עצמו. כשאתה קונה מוצר, זה שאחרי ראית את הפרסומת במקום אחר ולא על המוצר הספציפי. יש צו ספציפי שעוסק בזה, צו סימון טובין, שאומר מה מותר לסמן על טובין הספציפי, על קופסת סיגריות, מה מותר לסמן ומה אסור, איזה אזהרות צריך ואיזה אזהרות לא צריך. בצו הזה אין שום התייחסות לסמלי מותר כמשהו שאסור. מדובר הכול בסמלי מותג רשמיים שכולם רשומים במדינת ישראל כמותגים מותרים. עכשיו, אותו חוק פרסומות, שאליו מפנה הצו, ברור לאותו חוק, שאין בו את הכלים ולכן בחוק יש סעיף עונשין ברור מאוד, סעיף 11, שמפנה לבית המשפט את הסמכות. אומר, יבואן ייבא מוצר שעבר בו על הגבלות הפרסום, תיגש המדינה לבית המשפט, תגיש כתב אישום כנגד אותו יבואן, היבואן יתמודד עם זה בבית המשפט. מכיוון שלמשרד הבריאות ברור שאין קריטריונים, הוא לא רוצה להתמודד עם זה בבית המשפט ולכן עשה כאן דרך עוקפת מחוקק. כי האפשרות לתקן את החוק הזה ולהוסיף לו את הסעיף הזה. אז עשה דרך עוקפת מחוקק כדי לא לתקן את אותו סעיף ולהגדיר את הפרסומת על פני הקופסה כפרסומת בצורה מפורשת. בי"ת, דרך עוקפת בית המשפט, כדי לא לתת לבית המשפט את הפרשנות. ראובן ריבלין: על פי הטיעון שלך, התקנה הזאת, כאשר יפעילו אותה על דבר שיש לו פרסום על האריזה של המוצר שאתה רוצה לייבא, אם אתה צודק, תזכה בבג"ץ. אם לא, אתה לא תזכה, אבל הצו הזה לא מגביל אותך מעבר להגבלות שקיימות היום. דקל וייזר: יש כאן סמכות לעקוף ולגרום נזק, נזק כזה כבר נגרם, בעבר הוגשה תביעה באותו סיפור ספציפי, המדינה הודתה בטעותה ושילמה כדי לסגור את התיק בפשרה. לצערי, משרד הבריאות יודע שיש לו כאן בעיה, שיגיש למחוקק הצעה לתקן. ראובן ריבלין: התקנות האלה אינן נותנות לו איזה שהיא העדפה של אותה מערכת שאתה ייצגת ושילמו לך פיצוי על זה. דקל וייזר: נכון, אבל בעצם אותו צו נותן לפקיד המכס - - - ניסן סלומינסקי: אם תתמודד פעם ראשונה, תוכיח שהתקנה סותרת את החוק ותזכה, אז הם יטצרכו להחליט, או לוותר על זה או לשנות את החוק. דקל וייזר: אם אצטרך, אני אתמודד, אני חושב שצריך לפתור את זה. אני רוצה לדבר על נושא נוסף שהוא חשוב מאוד, יש כאן אפליה חמורה באותה תקנה, בין יבואנים לבין יצרנים מקומיים. התקנה הזאת אומרת, עורכת דין מישר, לצורך הדיון הזה אקבל את טענתה, לא מיועדת ליבואן ספציפי, להילחם בו באותו מוצר, אלא נועדה לגרום לאיזה שהיא חזית אחידה מול כל אותן חברות שעוסקות במכירת סיגריות. רק לשם הדוגמה, יצרן ישראלי מייצר סיגריות, עם אותה בעיה, עם ציור של סוסים וציור של בני אדם, אבל הוא מייצר אותן בארץ. המכס לא יכול לעצור בעדו, היצרן הישראלי ימשיך לייצר וימשיך למכור, בעוד שיבואן לא יכול לעשות זאת. יש כאן אפליה, האפליה יורדת לשורש העניין, יש כאן אפליה בייבוא, דבר שייצור בעיות למדינה ואמנות המס שהמדינה חתומה עליהן לא יכולות ליצור אפליית יבוא כזאת. אילנה מישר: לגבי טיעון האפליה, אנחנו מדברים על סמכות המכס. יש היתר וכלים לאכיפה של ייבוא מוצר אחר, אם זה מוצר מזון שבניגוד לחוק, יש כלי שמאפשר לעכב זאת במכס, על פי חקיקה קיימת, אותו הדבר לגבי הסיגריות. דקל וייזר: יש לך כלי אכיפה על היבואן, את מעדיפה כלי אחר. אילנה מישר: סעיף 5 לחוק בו נקבעה הוראה על איסור שימוש בדמות אדם או בעל חיים, ההוראה חוקקה בשנת 2001 וסעיף 5ב' מתייחס ספציפית לעניין סימן מסחרי ומתן פטור לגבי מוצר ששווק בארץ לפני שנת 2001. למיטב ידיעתי, המוצרים המוצגים כאן, אני זוכרת שוועדות הכנסת, ועדת הכלכלה, דנו בזה והחליטו לא לפטור. הקריטריונים הם הוראות החוק, מה שכתוב בחוק עצמו, שלא ישתמש אדם, לא יעשה פרסומת - - - ניסן סלומינסקי: נניח שזה היה אחרי 2001, זה נחשב פרסומת? אילנה מישר: כן, בהחלט, זה פרסומת. אריזה זה כלי פרסומת מספר אחד של כל מוצר טבק. דקל וייזר: למה לא ציינתם את זה בחוק? הטענה הזאת של משרד הבריאות היא טענה שמשרד הבריאות לא מוכן להגן עליה בבית המשפט ועובדה היא, שמשרד הבריאות שילם 120 אלף שקל פשרה בתיק כי הוא לא רצה להגן על אותה טענה, שזה פרסומת על גבי המוצר. נקודה שנייה, יש כאן בקשה על פני השולחן, ליצור צו עם תחולה רטרואקטיבית. אומרת הגברת הנכבדה, שהחוק מפנה ל-2001 ועכשיו הצו שנכנס לתוקף בשנת 2007 יגיד, אני מחיל את עצמי רטרואקטיבית על שנת 2001, מותגים שנרשמו בשנת 2001 זה בסדר, מה שנרשם אחרי 2001 לא בסדר. אני לא מציע כאן הצעת פשרה, אבל אני אומר - - - יעקב ליצמן: איפה הרטרואקטיביות? דקל וייזר: איפה הרטרואקטיביות? בשנת 2001, כשאדם רצה לרשום מותג או לא רצה לרשום מותג, הוא לא ידע לצפות, שש שנים אחר כך יחוקקו צו שיפגום באותו צו. אפשר לומר, ואת זה הגשנו באחת ההצעות שלנו, הצו הזה, תחולתו תהיה על מותגים שנרשמו בארץ החל מיום פרסום הצו ועם זה הרבה יותר קל להתמודד. אילנה מישר: אני רוצה להבהיר, שהטיעון שמדובר בפרסומת, נבדק בדרגים הבכירים של משרד המשפטים ולא בגלל זה התפשרנו בבית המשפט, זה היה רק בגלל עניין הסמכות. ולגבי התחולה הרטרואקטיבית אני רוצה לומר, כל יצואן שרצה בשנת 2001 לרשום את השם המסחרי, יכול היה לעשות זאת. מי שצפצף אחר כך על הוראות החוק, הצהרנו שבכוונתו לתקן את החקיקה. ראובן ריבלין: את אומרת, שמותר לשר האוצר לעשות היום מה שיכול היה לעשות ב-2001. שגית אפיק: לא, הם מפרשים את החוק מ-2001 כך שהוא חל גם על הנושא של יבוא. היא אומרת, מי שעשה עבירה משנת 2001 ועד היום, היא רוצה להחיל את זה עליו. דקל וייזר: אף אחד לא קבע פה שמישהו ביצע עבירה. אילנה מישר: את זה יחליט בית המשפט. דגנית חגי-סעדון: רק לתקן כי חברי הכנסת לא מכירים את הנושא של בג"ץ, מה שקרה, מאז שחוקק החוק וסעיף 5 מדבר על כך מפורשות, אסור היה לפרסם שדונים או כל דמות מונפשת על גבי האריזה. מה שאנחנו הוספנו, הוספנו סמכות למכס לאסור בייבוא מהיום ואילך. אז מי שפרסם את השדון הזה עד היום במדינת ישראל, עבר על החוק. ראובן ריבלין: השאלה שלי, האם הצו הזה יחול רק על אדם שעבר על החוק מ-2001, שבעצם אם היו מעמידים אותו לדין על כך שהוא מפיץ מותג כזה או אחר, זאת עבירה על החוק? דגנית חגי-סעדון: כן. ראובן ריבלין: אם מישהו קיבל אישורים לייבא - - - היו"ר סטס מיסז'ניקוב: חברים, סיימנו את הדיון. רבותיי, אני מעמיד להצבעה את צו המכס (איסור יבוא) (תיקון), התשס"ז-2007. ראובן ריבלין: אני מודיע לך, שהקואליציה עשתה גיוס ואין לה רוב. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אני יודע ובכל זאת אני מעמיד להצבעה את צו המכס (איסור יבוא) (תיקון), התשס"ז-2007, כולל התוספות שהוקראה קודם. שגית אפיק: ותוספת בסעיף 1א': שעל אריזתם קיימת פרסומת האסורה. כלומר, תתווסף ה' הידיעה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: מי בעד אישור צו המכס, מי נגד, ירים את ידו. הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים – אין צו המכס (איסור יבוא) (תיקון), התשס"ז-2007 נתקבל היו"ר סטס מיסז'ניקוב: הצו אושר פה אחד. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 10:30.