פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 367
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י' בחשון התשס"ח (22 באוקטובר, 2007), שעה 12:00
סדר היום: 1. תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ז-2007, בדבר ביטול רישום שנת ייצור ברישיון הרכב
נכחו:
חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר
מוזמנים: חה"כ נסים זאב
גדעון סיטרמן - מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עוזי יצחקי - סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עו"ד שרית זוכוביצקי - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
בלהה טל - ראש ענף רישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
חווה בן ארי - מנהלת אגף רכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אבי גונן - מהנדס ראשי, אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אתי רייטן - ממונה על הייבוא, אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
דפנה עין דור - מנהלת אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מיכל קלה-בן חמו - עוזרת למנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ידידה רזלן - ראש תחום תקינה בנהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
בועז סופר - רשות המסים, משרד האוצר
דגנית חגי-סעדון - רשות המסים, משרד האוצר
רקפת שי - רשות המסים, משרד האוצר
פקד בני סמו - קמ"ד תביעות, אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
חיים רובין - רמ"ח מערכות ממונעות בחט"ל/מז"י, משרד הביטחון
עו"ד רחל טל - הלשכה המשפטית, המשרד לקליטת העלייה
יעקב (יקי) אנוך - יו"ר איגוד יבואני הרכב
יהודה רודד - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב
עמנואל (עמי) עברון - חבר הנהלה, איגוד יבואני הרכב
עוזי ברנר - מנכ"ל חברת עופר אבניר, איגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי, איגוד לשכות המסחר
טלי דרורי - סמנכ"ל חברת עופר אבניר, איגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי, איגוד לשכות המסחר
שמואל בן ארי - מהנדס רכב ראשי, אגד
אורי בנג'אן - קצין בטיחות, תעבורה ירושלים, אגד
בצלאל אברהם - קצין בטיחות ארצי בתעבורה, מגן דוד אדום
נחום קדמיאל - יו"ר מועדון החמש (רכבי אספנות)
אסף בקר - מבקר מועדון החמש (רכבי אספנות)
אבינועם טלבי - ארגוני המוניות
שמואל טננבאום - ראש תחום הרכב, המועצה לצרכנות
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ז-2007, בדבר ביטול רישום שנת ייצור ברישיון הרכב
היו"ר גלעד ארדן:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. אני מתנצל על האיחור. על סדר היום תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ז-2007, בדבר ביטול רישום שנת ייצור ברישיון הרכב.
קראתי מספר פעמים את ההצעה לשינוי התקנות ואני חייב לומר שעדיין לא הצלחתי להבין באופן סופי ומוחלט את המטרה שלהן, מלבד התאמה שלנו לעולם הרחב, שזה חשוב בפני עצמו. אשמח אם אדוני מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יסביר לוועדה את השינוי ואת הנימוקים לשינוי.
גדעון סיטרמן:
קודם כול, תודה רבה אדוני היושב-ראש. ראשית, אני מבקש להתנצל מראש. אני מבין שהדיון אמור היה להתחיל בשעה 11:30, אולם נקבעה לי פגישה עם ראש עיריית ירושלים ב-12:30 בנושא לא פחות חשוב, על גורל הרכבת הקלה בירושלים, ואתה בוודאי מודע לחשיבות של הרכבת הקלה לתושבי עיר הבירה ובכלל, לכן איאלץ לעזוב.
מה שמאפיין את התיקון הזה הוא גישה שאנחנו מנסים ליישם ככל היותר במערכת השינויים שאנחנו עושים במשרד, לכיוון של גילוי נאות ושקיפות, שביחד מביאים תוצאה לטובת הצרכן. כפי שאתם יודעים, רק בישראל בשנה מסוימת יכולים לנסוע שני כלי רכב דומים שנקנו באותה שנה אולם על כל אחד רשומה שנה אחרת, תלוי אם קנו את הרכב באפריל, מאי או יוני. יש מי שדוחים את הקנייה כי מחכים ששנת הרכב תשתנה באמצע השנה הקודמת. פעם זה התחיל באוקטובר ונובמבר, ולאחרונה כבר ביוני-יולי מוכרים רכב שמספרו של השנה שלאחר מכן.
על-פי התקנות המוצעות כאן תשתנה ההתייחסות לשנת הרכב. הציבור התרגל במידה מסוימת לעיוות שנהג עד כה, ואני סבור שצריך להרגיל אותו להתנהל על-פי שנה קלנדרית. כפי שלא היית מצפה שמישהו יגיש דוח למס הכנסה בחודש יוני-יולי, כך צריך להתנהל ציבורית וגם בגילוי נאות לגבי נכס כמו מכונית. היום יש למעלה מ-2 מיליון כלי רכב בכבישים, ולמעשה זה לא מותרות, כמעט לכל תושב שלישי יש רכב.
אנחנו באים להסדיר את שנת הייצור, שתימשך מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר. זה יהיה ברור, מוחלט, ולא נתון למניפולציות של כל מיני אינטרסנטים.
היו"ר גלעד ארדן:
כלומר, רכב שיוּצָר בין 1 בינואר 2007 ועד 31 בדצמבר 2007 – הוא רכב מ-2007, ורכב שיוּצָר החל מ-1 בינואר 2008 – הוא רכב מ-2008.
גדעון סיטרמן:
לא רכב שיוּצָר, אלא רכב שעולה על הכביש.
אתי בנדלר:
כלומר רכב שיוּצָר ב-1 בינואר 2007, הגיע לארץ וישתמשו בו לראשונה במאי 2008 ייחשב לרכב מ-2008?
בועז סופר:
אנחנו בעצם עוברים לרישום לפי יום העלייה לכביש. רכב עלה לכביש היום – הוא נרשם היום. אני מחדד את מה שאמר מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. אנחנו מוודאים שהרכב יוּצָר ב-12 החודשים האחרונים.
היו"ר גלעד ארדן:
איך אתם מוודאים את זה?
בועז סופר:
יש לנו כלים לוודא הצהרות יצרן. אנחנו בודקים לא מעט דברים – תקנים, תקני בטיחות, מחירים, אִבְזוּר וכולי, בין מול היבואן ובין מול היצרן. כאשר יש צורך אנחנו נעזרים גם במחלקות חקירות שונות כדי לוודא את העניין הזה.
למעשה אנחנו עוברים לנוהל על-פיו אדם יידע שהרכב עלה על הכביש היום וזה גילו, מכאן מתחיל להיספר גילו. הבדיקה אם הוא יוּצָר לפני לא יותר משנה נמצאת כבר באחריות שלנו.
היו"ר גלעד ארדן:
כשאתה אומר שעוברים מרישום השנה שבה הרכב יוּצָר לשנה שבה הרכב עלה לכביש לכאורה מתעורר חשש שהרכב יְיוּצָר בזמן קדום יותר והאדם יקבל אותו במחשבה שהוא חדש הרבה יותר. איך זה משנה את מצב האזרחים אל מול המצב שקיים כרגע?
בועז סופר:
המצב של האזרחים היום שהם רוכשים רכב שעליו באופן מלאכותי במעט רשומה שנת ייצור. למה אני אומר "מלאכותי במעט"? אלה כללים שמשרד התחבורה קבע, אין על כך שאלה, אבל למעשה בידי כל יצרן נתונה הסמכות או היכולת לקבוע את שנת הייצור. מה זה שנת ייצור? בין 17 תווים שמוטבעים על גבי השלדה, הספרה העשירית נקראת מספר VIN.
היו"ר גלעד ארדן:
מתי היצרן מטביע את הספרה?
בועז סופר:
בעת הייצור. הוא כותב: GKX, מה שזה לא יהיה, והספרה העשירית היא שנת הייצור.
היו"ר גלעד ארדן:
האם יצרן יכול לכאורה להרכיב 95 אחוזים מן הרכב ולהשאיר את החלק של ההטבעה, ואז הרכב יחכה אצלו עד שתגיע אליו הזמנה מאיזו מדינה ואז יטביע את שנת הייצור?
בועז סופר:
לא. הוא מטביע את המספר על גבי השלדה בעת הליך הייצור של הרכב, אבל לצורך העניין בפברואר 2007 הוא יכול להטביע שהרכב משנת המודל 2008. יכול יצרן אחר, ולא אתחיל לציין שמות – ובדרך כלל זה קורה, כי לא כל היצרנים מסתדרים לפי השיטה הישראלית, עם כל הכבוד לנו – להתחיל לייצר את מודל 2008 רק באוקטובר, כלומר בהבדל של 8-9 חודשים. היום על-ידי הציון המלאכותי של שנת המודל היצרן יכול להטביע על השלדה מה שירצה, זה פועל פחות או יותר כך.
היו"ר גלעד ארדן:
לכאורה היום אין לך שום שליטה מתי היצרן הטביע את המספר. יכול יצרן מגרמניה להגיד: יש לי המון הזמנות, עד שאגיע להזמנות מישראל יחלוף זמן רב, לכן כבר עכשיו אטביע 2008 בסיומת, שנה לפני שהרכב הגיע לישראל.
בועז סופר:
לצורך העניין, זה יכול להיות גם שנה וחצי לפני שהרכב הגיע לישראל. גברת חווה בן ארי הראתה לי דוגמאות על פער של 20 חודשים מרגע שהרכב יוּצָר ועד שהגיע לישראל, באותה שנת מודל.
היו"ר גלעד ארדן:
20 חודשים עד שהרכב הגיע לישראל, אבל כאשר הגיע היתה כתובה שנת הייצור?
בועז סופר:
היה כתוב 2008 או 2007, מה שלא יהיה. לשאלתך – התשובה כן. לצורך העניין היום יכול להגיע רכב חדש לחלוטין משנת המודל 2006, כי כך היצרן הטביע. ייתכן שהרכב יוּצָר לפני למעלה מ-20 חודשים, ואולי יימכר רק בעוד 6 חודשים.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא יימכר כרכב חדש משנת המודל הנוכחית, על אף שיוּצָר לפני 20 חודשים?
חווה בן ארי:
המגבלה של השיטה הקיימת, שהיצרנים הגדולים שאנחנו רוכשים מהם כלי רכב מטביעים עבורנו במיוחד את הספרה העשירית שמציינת את שנת הייצור. זאת הבעיה. זאת שיטה ייחודית שאנחנו בחרנו, מסיבות טובות לזמנן.
היו"ר גלעד ארדן:
חשוב להבין מה הסיבות שהיו טובות אז ולא טובות היום. למה לקלקל דברים טובים שעשיתם בעבר?
בועז סופר:
זה היה לפני שישראל אימצה את התקינה האירופאית.
גדעון סיטרמן:
אנחנו כרגע לא ממציאים את הגלגל יותר. בתקופה מסוימת ישראל המציאה גלגלים.
היו"ר גלעד ארדן:
אולי זה היה טוב. עשינו הרבה דברים טובים במדינה.
גדעון סיטרמן:
עם כל הכבוד, מדינה שרוצה להיכנס ל-OECD צריכה להחליט באיזה מגרש היא רוצה לשחק – במגרש של האנשים הנאורים, עם גילוי נאות וכל הכרוך בכך, או להיות פרחח שכונתי. הפסקנו להיות פרחחים שכונתיים וקיבלנו החלטה להיות אירופאים, גם בנושא רכב וגם בנושאים אחרים. עכשיו אנחנו מנסים ליצור שני מהלכים.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה יודע שאני ידיד שלך ואוהב אותך ומעריך אותך מאוד, אבל תפקיד הכנסת לעשות פיקוח ובקרה על פעולות הממשלה. חובתי להבין בשל איזו סיבה היסטורית נקבע שאנחנו צריכים להיות פרחח שכונתי ולשחק במגרש של הקטנים, ומדוע היום המדינה מחליטה באמצעות האורגן הרשמי שלה, קרי: משרד התחבורה, לעבור למגרש הגדול. אולי אנחנו לא מתאימים למגרש הגדול? אינני יודע, אבל עליי להבין לפחות מה היו הסיבות אז שאינן תקפות היום.
גדעון סיטרמן:
בכל מהלך עליך לדעת האם אתה מייצר ערך מוסף לצרכן, כך אני מקווה שהכנסת רואה את תפקידה. אני סבור שגם משרד התחבורה בכל מהלך שהוא עושה צריך לבדוק קודם כול מה זה עושה לצרכן, ולאו דווקא לגורמים האינטרסנטיים. כאן יש מהלך מתואם של משרד האוצר ומשרד התחבורה, שמייצר ערך מוסף לצרכן. אין ספק שמקטינים את אי-הוודאות של הצרכן לגבי רישומי הרכב.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אתרגם את מה שגברת חווה בן ארי לא אמרה ואתה אמרת בערך, ולי אין בעיה להגיד, התקנות בעבר היו נוחות יותר ליבואני הרכב כי זה איפשר להם מרחב תמרון גדול יותר, והתקנות שאתם מביאים, בשונה ממה שהבינה המועצה לצרכנות, נועדו לצמצם את מרחב התמרון של יבואני הרכב ולא להרחיב אותו.
גדעון סיטרמן:
נכון. לטובת הצרכן.
חווה בן ארי:
לא רק אנחנו מתלבטים מה לרשום ברישיון הרכב. עשינו סקר ספרות, בדקנו מה רושמים ברישיון הרכב ב-8 מדינות מובילות בעולם. שיטת הרישום של שנת הייצור היא לא המצאה ישראלית, אלא קיימת בארצות-הברית, אך לא קיימת אצל מרבית היצרניות הגדולות בעולם מאירופה, אוסטרליה ויפן. על-פי סקר הספרות שערכנו ב-8 מדינות בעולם מצאנו ששנת ייצור לא מופיעה אצל 7 מתוך 8 המדינות, שהן המקור המרכזי שלנו לרכישות רכב, בהן פועלת שיטה אחרת. זה אומר שהיצרנים האלה בעצם עושים עבורנו התאמה שלא טובה כבר כי עוצרת בעדנו מלרכוש כלי רכב מהמדף על-ידי ייבוא אישי. כאשר התקנו את התקנה החדשה על אופנועים ב-1997 באו היצרנים ואמרו: האם בשביל 200 אופנועים נתחיל לסמן שנת ייצור? לפיכך הייתי צריכה להוציא לאופנועים פטור מדי שנה. היתה בעיה גם עם רכב להדגמה או רכב לתצוגה. זה הגביל ויצר חסמים בייבוא של הרכב. זה תהליך שהתפתח ב-10 השנים האחרונות כאשר התאמנו עצמנו לשוק העולמי במידות, במשקלות, בסיווגים וברישיונות הנהיגה.
על השיטה של 20 חודשים מר בועז סופר הסביר כבר, אני לא צריכה לחזור. המגבלות שלה היו שבעצם הצרכן לא ידע מתי הרכב יוּצָר כאשר קנה אותו. במקביל "רצו" כמה שנות ייצור וזה לא נתן שום אינדיקציה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם ליצרן יש שליטה מתי המספר מוטבע, גם כשמשנים את זה למועד הייצור עדיין איך תדעו שהרכב לא יוּצָר לפני למעלה מ-12 חודשים?
בועז סופר:
צריך להבחין. לא אמרנו שהיצרנים עשו מניפולציות. אמרנו שעל-פי הדין הקיים הם יכולים להטביע. המציאות יצרה דינמיקה שלמעשה יכול רכב להירשם ולהימכר במודל מסוים למרות שיוּצָר 20 חודשים לפני כן. לא נתקלנו באף מקרה שהיצרן דיווח לא-אמת. המניפולציה נעשית במסגרת החוק, אין לנו תלונות. אבל היום במסגרת כלי האכיפה שאנחנו מפעילים - - -
היו"ר גלעד ארדן:
איך המניפולציה האפשרית תצטמצם ל-12 חודשים?
בועז סופר:
כי אומרים: לא תוכלו לרשום אם חלפו למעלה מ-12 חודשים ממועד הייצור. אנחנו כבר נערכנו למהלך הזה וכבר כעת מחייבים את היצרנים והיבואנים לדווח לנו על מועד הייצור, וכך הם כבר מדווחים. כבר היום אני יודע מתי יוּצָר כל רכב. זה לצרכים פנימיים כמובן, ואנחנו מוודאים שזה לא יותר מ-12 חודשים. ההליך הזה נמצא בתוקף כבר מחודש יוני בשנה שעברה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם עברו למעלה מ-12 חודשים זה בסדר, כי יירשם המודל של השנה שעברה ולא של השנה.
גדעון סיטרמן:
אדוני היושב-ראש, אני מתנצל שאני צריך לעזוב, אבל אני משאיר את החברים הטובים שלי נציגי המשרד. אשתדל להגיע לכל דיוני הוועדה.
לאה ורון:
חסר המשפט האחרון: ובתנאי שנודיע לך מבעוד מועד.
בועז סופר:
הוכנסו בתקנות שני תיקונים טכניים.
דבר ראשון, אנחנו פשוט מיישרים קו. לא משנה אם זה ייבוא אישי או ייבוא של דיפלומט או ייבוא מסחרי, כולם פועלים בדיוק באותה שיטה, קרי: נרשמים על-פי מועד העלייה לכביש, אך לא יותר מ-12 חודשים ממועד הייצור.
דבר שני, אנחנו צריכים לעשות גם התאמה מסוימת בצו ייבוא חופשי. כדי למנוע אפשרות שחלילה נפגע במאן דהו על-פי חוק-יסוד: חופש העיסוק החלטנו לתקן את הנוסח, כי הנוסח הקיים מכיל תקופת הסתגלות של 3 חודשים. אנחנו מבקשים לבטל את תקופת ההסתגלות ופשוט להחיל את התקנות ב-1 באפריל 2008.
אתי בנדלר:
תציינו את זה כאשר נגיע לתקנה הרלוונטית.
יש לי שאלה עוד לפני שנקרא את הנוסח ונשמע הערות לתקנות השונות. איך אתם יודעים עכשיו מה היא שנת הייצור? עולה מדבריך – אלא אם כן הבנתי לא נכון – ששנת הייצור היא דבר גמיש מאוד. אם אתה אומר ששנת ייצור יכולה להתפרש על טווח של 20 חודשים, הווה אומר שתאפשרו 20 חודשים + 12 חודשים.
היו"ר גלעד ארדן:
וגם באשר ל-20 החודשים, לא הבנתי איך אתה יודע שזה עד 20 חודשים ולא 28 חודשים. היצרן יכול לשים הטבעה על שלדת הרכב מתי שמתחשק לו.
אתי בנדלר:
ועכשיו היצרן לא יצטרך כבר להטביע.
בועז סופר:
אנחנו מתעסקים כאן עם יצרני רכב גדולים ומכובדים. לא נתקלנו עד כה במקרה שהם דיווחו לא-אמת. אני אומר את זה באופן הכי ברור ובוטה.
אענה לך באופן דיפלומטי מאוד. פער של 20 חודשים, זה תכליתית מה שיכול היה לקרות. כאשר מוטבעת שנת הייצור, כל שאני יודע הוא שמוטבעת שנת הייצור. הם עבדו על-פי הכללים שאנחנו אמרנו להם. אמרנו להם להטביע שנת ייצור וכך עשו. אתה שואל אותי איך אדע שהרכב לא יוּצָר 20 חודשים לפני כן – אתה צודק, אני לא יכול לדעת, כי אולי זה 20 חודשים ואולי חודשיים או 18 חודשים. כאשר אפשרנו 20 חודשים זה יכל להיות גם 22 או 24 חודשים.
היו"ר גלעד ארדן:
איפה מופיע ה-20 חודשים?
בועז סופר:
יש כללים מתי רכב יכול להיכנס לארץ. בפרקטיקה הלכה למעשה רכב משנת ייצור מסוימת יכל בעצם להיות מיוצר 20 חודשים לפני שנכנס לארץ. בואו לא נגזים, לא היה מקרה שהיצרן דיווח שנתיים אחורה או שנתיים קדימה שזו שנת הייצור רק כי התחשק לו, זה לא קרה.
אתי בנדלר:
זה כמו תכנון מס מותר, אין בעיות.
בועז סופר:
אנחנו אומרים שתכנון המס מוגבל ל-12 חודשים ממועד הייצור ואין הטבעה מלאכותית.
אתי בנדלר:
אבל מה היא נקודת מועד הייצור?
בועז סופר:
כאשר הרכב יוּצָר. אם הוא יוּצָר בחודש דצמבר 2006 אז זה מועד הייצור.
היו"ר גלעד ארדן:
רכב יכול להיות מיוצר לאורך 3 חודשים.
אתי בנדלר:
אתה מדבר על ייצור בשלבים ויש לכך התייחסות אחרת בתקנות.
בועז סופר:
רכב מיוצר וביום מסוים יוצא מפס הייצור – זה יום הייצור.
אתי בנדלר:
גם קודם היה מועד ייצור.
בועז סופר:
לא היה מועד ייצור, אלא היתה שנת מודל. זה דבר אחר. אמרנו להם להטביע על גבי רישיון הרכב את שנת המודל וזהו.
אתי בנדלר:
הם יידרשו לתת לכם הצהרה על מועד הייצור בפועל?
בועז סופר:
כך נוהגים כבר היום, הם מצהירים, וזה מאומת על-ידי היצרן כמובן ונוטריון וכל מה שצריך. לא חיכינו לשום דבר, כבר היום אנחנו משפרים את מערכי המידע שלנו, כלומר היום זה כבר מוטמע.
אתי בנדלר:
האם עולה מדבריך שרישום מועד עליית הרכב לכביש בארץ, כפי שיירשם ברישיון הרכב, יצמצם את טווח הזמן מרגע ייצורו של הרכב ועד הגעתו לישראל?
בועז סופר:
נכון מאוד, כך יקרה בהכרח.
לאה ורון:
מאחר ובישראל מורגלים ברישום הרכב על-פי שנת המודל, מדוע למשך תקופה מסוימת, של שנתיים-שלוש, לא תצוין ברישיון הרכב גם שנת המודל במקביל למועד עלייתו של הרכב לכביש?
בועז סופר:
את מבקשת מאתנו ליישם שתי שיטות במקביל: שנת ייצור ומועד עלייה לכביש. אי אפשר להפעיל אותן ביחד. או שיש שנת ייצור, או שיש מועד עלייה על הכביש.
אתי בנדלר:
אם אני מבינה את מנהלת הוועדה, זה לאו דווקא דרישה להטביע את שנת הייצור על השלדה, אלא פשוט לציין את הפרט הזה ברישיון.
לאה ורון:
כפי שהיה נהוג עד היום.
בועז סופר:
הווה אומר שנשארים בשיטה הקודמת, עם כל המניפולציה של היצרנים, שיכולים לרשום במשך 20 חודשים. הם מטביעים על גבי השלדה כי הם יכולים להטביע על גבי השלדה, ופרט לכך נוסיף את מועד הייצור.
לאה ורון:
זה רק מחזק את מה שאתה אומר, שאתה תפקח שלא חלפו למעלה מ-12 חודשים ממועד הייצור.
אבי גונן:
שנת המודל – זה לא רק לאזרח, אלא גם בתקינה. מול כל שנת מודל תפורה תקינה אירופאית או אמריקאית עדכנית. כאשר אנחנו אומרים שנת מודל, ומדברים למשל על 2008, אנחנו יודעים שמבחינת האִבְזוּר והתקינה הרכב מתקדם יותר מרכב במודל 2007. כאשר גזרנו את התקינה מול התקופה של שנת המודל זה כלל תקופה של 20 חודשים וכל ההתנהלות היתה אחרת. עכשיו כאשר עוברים לשנת הייצור אנחנו בעצם קובעים נטו: מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר רכב שנכנס בשערי הנמל בארץ, במועד הכניסה שלו, ולא משנה מועד הייצור שלו, חייב לעמוד בתקינה העדכנית שאנחנו דורשים באותה נקודת זמן. אם נצרף את שתי השיטות האלה התקינה לא תתחבר, נצטרך לעשות הרבה מערכות תקינה שלא נדע לנהל אותן.
לאה ורון:
מועד ייצור הרכב מוטבע על השלדה שלו. מה הקושי לציין את זה גם ברישיון הרכב?
אבי גונן:
בשיטה הישנה בפרק זמן מסוים היו שתי שנות ייצור, למשל 2007 ו-2008. לכן היום יש לנו שתי מערכות תקינה, ל-2007, שהיא נחותה, ול-2008, שהיא מתקדמת יותר. אם נוסיף עכשיו עוד מערכת ייווצר בלבול. אם רוצים ליצור תקינה על-פי גיל הרכב או מועד העלייה של הרכב על הכביש אז צריך להתנתק מהשיטה הקודמת, אחרת יווצר בלבול גדול.
בועז סופר:
אנחנו כנראה שוב לוקים בהסבר. אמרת שהיום לכאורה כבר מצוין מועד הייצור על גבי השלדה. אנחנו חוזרים ואומרים, אין מועד ייצור אלא שנת מודל, וההגדרה גמישה מאוד. אני לא יודע להיות יותר דיפלומטי מזה. אין מועד ייצור, זה דבר שפשוט לא קיים היום. אנחנו אומרים שנוודא שהרכב נרשם לא יאוחר מ-12 חודשים ממועד הייצור. זה צמצום דרסטי של מרחב הפעולה של היבואנים. בהיבט הזה אין כאן שום דבר אחר. היבואנים אם ירצו יתבטאו, אבל אנחנו מבינים שהמהלך הזה קשה להם. למה להם לצמצם את מרחב הפעולה? זה לא טוב להם.
חווה בן ארי:
ההטבעה בספרה העשירית היא הטבעה מלאכותית שמטביעים היצרנים עבור מדינת ישראל, והיא מציינת את שנת המודל, לא את מועד ייצור הרכב.
יעקב (יקי) אנוך:
ההיסטוריה של שנת המודל היתה מורכבת מאיזה פרמטר ישראלי: למכוניות שיוצרו בחודש יולי ונכנסו לארץ לא לפני 14 באוגוסט של אותה שנה היתה שנת מודל של השנה שלאחר מכן. זאת השיטה שנהגה עוד לפני שיטת מספר ה-VIN (Vehicle Identification Number). על-פי השיטה שפעלה לפני שיטת ה-VIN, בתוך המספר שמכיל 17 ספרות צוינה שנת הייצור. בשיטה ההיא אניות עמדו מחוץ לנמל אשדוד וחיכו שיגיעו התאריך הקובע כדי להיכנס לארץ. כלומר היו מזמינים מכוניות לקראת חילוף שנת המודל והמכוניות היו מגיעות וממתינות שבועיים מחוץ לנמל כדי להיכנס ביום הקובע, 14 באוגוסט. ראינו שאי אפשר לחיות עם זה. השיטה הנוכחית באה לפתור את הבעיה שיצרה השיטה הקודמת, שהיתה מעוותת לגמרי ולא פעלה בשום מקום אחר.
צריך לזכור שבמקביל יצרני הרכב עבדו בעבר לפי שנות מודל. כלומר, כאשר יצא אוטו חדש הוא יצא מחובר לשנת מודל, ואותו אוטו לא השתנה לאורך השנה, עד שנת המודל הבאה. היום לא קיים יותר המושג שנת מודל, אלא יש דגם חדש, שזה אוטו חדש, לצורך העניין טויוטה קורולה שיצא השנה, וברגע שהאוטו עלה על הכביש הוא יכול להשתנות, אפשר להכניס בו שיפורים ללא קשר לשנת המודל. לאחר 3 חודשים מוכנס שיפור אחד, ולאחר מכן שיפור אחר.
היו"ר גלעד ארדן:
יצרן עושה שיפורים באמצע שנת מודל?
יעקב (יקי) אנוך:
כן, מכניסים שיפורים כל הזמן.
היו"ר גלעד ארדן:
ייתכן ששני רכבים מאותו סוג, שניהם מ-2008, באחד יותקנו פנסי ערפל ובשני לא?
נחום קדמיאל:
הם בוודאות לא דומים.
יעקב (יקי) אנוך:
כך קורה כל הזמן. פעם קראו לזה Face lift. היום כבר לא קוראים לזה Face lift, אלא שיפורים, והשיפורים מתמידים כל הזמן. רוב השיפורים נובעים מהתקינה של השנה הבאה. קורה ששיפור מסוים שעומד להיות דרישה תקנית בשנה שלאחר מכן נכנס כבר 6 חודשים לפני הזמן.
אצל היצרן החיבור לשנת המודל נותק, ומאותו רגע אין יותר משמעות לשנת המודל. שיטת ה-VIN, סימון שנת המודל בספרה העשירית, היתה טובה אז, אך היום כבר לא רלוונטית.
מה עשו ארצות אירופה ושאר הארצות? עברו לתאריך קלנדרי. מייצרים אוטו, הוא עולה על הכביש בשנה קלנדרית ואז יוטבע ברישיונו מועד העלייה על הכביש. זה נותן לו את הזהות, מיהו ומהו, מהיום ולנצח. קבעו כמובן כללים, כפי שנקבעו גם כאן. אם אוטו יוּצָר בנובמבר והגיע לארץ בדצמבר ונרשם בדצמבר, אז הוא דצמבר 2007. אותו אוטו שיגיע בינואר ויירשם בינואר יהיה ינואר 2008. זאת שיטת הרישום המקובלת היום בעולם.
היו"ר גלעד ארדן:
פרט לארצות-הברית "הקטנה". וכל כך למה?
יעקב (יקי) אנוך:
בארצות-הברית "הקטנה" משתמשים בשיטת ה-VIN ושם נקבע שבאוקטובר, חודשיים לפני המועד, מטביעים את מספר ה-VIN של השנה הבאה. למה נקבע אוקטובר? כי הגיעו למסקנה שלוקח בערך חודשיים מהייצור ועד שהרכב עולה לכביש וכך למעשה הם מוכנים כבר בינואר עם שנת המודל החדשה.
הייבוא לישראל מארצות-הברית כמדומני מהווה בין 2-4 אחוזים מסך ייבוא המכוניות, בהיקף ממש לא משמעותי.
חווה בן ארי:
עכשיו בגלל ירידת ערך הדולר ההיקף גדל במקצת, אבל הוא עומד בדרך כלל על 3%.
יעקב (יקי) אנוך:
ייבוא המכוניות מארצות-הברית לא דומיננטי, ולכן חסר משמעות. דרך אגב, שיטת ה-VIN הֵרֵעָה עם היבואנים האמריקאים, שהיו תמיד בנחיתות ביחס לאירופאים. האירופאים הציגו את ה-VIN כבר בחודש מאי ויכלו לבוא עם דגם חדש כבר במאי, ואילו האמריקאים הציגו את ה-VIN רק באוקטובר, כלומר יכלו לבוא עם דגם משנת מודל חדשה באיחור של חצי שנה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם שיטת ה-VIN הֵרֵעָה עם היבואנים האמריקאים, אני מבין שהיא הֵרֵעָה גם עם היבואנים הישראלים.
יעקב (יקי) אנוך:
לא, היא הטיבה עם היבואנים שמביאים כלי רכב מיפן ומאירופה, והֵרֵעָה עם אלה שהביאו כלי רכב מארצות-הברית.
השיטה החדשה – אנחנו לא אוהבים אותה. בפרמטרים כלכליים ומסחריים אנחנו יכולים לחיות עם השיטה הישנה לנצח. אך לא נאמר כאן דבר נוסף שקושר בין הדברים: היום אחד החסמים לפתיחת הייבוא זה ה-VIN ולכן המהלך הזה הכרחי לקראת פתיחת הייבוא. אם רוצים לפתוח את הייבוא חייבים לשנות את שיטת ה-VIN. אם ימשיכו בשיטת שנת המודל לא יהיה ייבוא, ואז לא יהיה ייבוא מקביל. זאת אחת הסיבות שאין ייבוא מקביל היום למרות שתיאורטית על-פי החוק אפשר לעשות ייבוא מקביל.
היו"ר גלעד ארדן:
למה זה חסם מפני ייבוא מקביל?
חווה בן ארי:
כי לא יכולים למצוא ב-Domestic market.
יעקב (יקי) אנוך:
כי אי אפשר למצוא בשוק מכוניות שהדביקו להן את ה-VIN. רוב המכוניות מיוצרות היום בלי ספרת ה-VIN ואי אפשר לייבא אותם לישראל אם אין בהם VIN.
חווה בן ארי:
אצל האירופאים מטביעים "אפס".
היו"ר גלעד ארדן:
אם כך, לכאורה הייתם צריכים להוביל מלחמה קשה נגד שינוי התקנות. היית צריך להסביר אילו סכנות יתעוררו בשל כך, שהבטיחות תיפגע וכדומה.
בועז סופר:
חיכו לתקנות של הייבוא המקביל.
היו"ר גלעד ארדן:
למה לחכות לייבוא המקביל? ככל שנקרא את זה יותר, אף פעם זה לא יהיה ברור לנו לגמרי. מר בועז סופר, נצטרך לסמוך במידה רבה עליך בעניין הזה. אבל אני מתפלא על היבואנים.
יעקב (יקי) אנוך:
אל תתפלא. אנחנו נגד, ואנחנו מנהלים בעניין הזה מאבק כבר מספר שנים. מבחינה ציבורית, ובשל אווירת השקיפות, כפי שציין מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, גם לנו יש רצון להיות שקופים ולנהוג כשורה עם הלקוחות שלנו ולכן אנחנו רואים את זה כצעד בלתי נמנע. צריך להסתכל גם על מה שקורה בעולם. בעולם קורה אותו דבר ואנחנו לא יכולים להיות שונים. לכן גם אם זה לא נוח לנו אנחנו לא מרימים יד בהתנגדות ולא בועטים ברגליים האחוריות, ומבינים שזה תהליך שאי אפשר להתנגד לו, כמו להרבה תהליכים אחרים.
היו"ר גלעד ארדן:
נעבור לנציג המועצה לצרכנות, בבקשה.
שמואל טננבאום:
בהמשך למסמך שקיבל היושב-ראש ניהל מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מספר ישיבות הבהרה וכל ההסתייגויות שהיו במסמך שלנו לא עומדות כרגע למבחן. מספר דברים היו לא ברורים לנו.
היו"ר גלעד ארדן:
כלומר כרגע המועצה הישראלית לצרכנות אינה מתנגדת לתקנות?
שמואל טננבאום:
אכן, איננו מתנגדים לתקנות. היות והציבור רגיל לשנת ייצור, רצוי לכלול גם שנת ייצור, כי זה הרגל אצל הציבור הרחב, כדי לא להטעות אותו.
בועז סופר:
היה הרגל גם לשלם מס קנייה גבוה על רכב וגם את זה אנחנו משתדלים להוריד.
לאה ורון:
העמדה של המועצה לצרכנות הגיעה לוועדה הבוקר, עם בקשה מפורשת למזכירת הוועדה להעביר את העמדה לקראת הדיון היום בוועדה. אבל זה הגיע רק היום.
שמואל טננבאום:
אני יודע על כך ומתנצל.
בועז סופר:
אדוני היושב-ראש, שני דברים לגבי המכתב של המועצה לצרכנות. ביקשת קודם לבחון סנקציה. אני רוצה להבהיר את הסנקציה.
קודם כול בעניין טכני, בסעיף 4 למכתב המועצה לצרכנות מדובר על מידע. היום, לאחר מהלך שארך זמן, מצוינים מלוא הפרטים על גבי רישיון הרכב: מספר כריות האוויר, האם יש ABS, ונכניס בקרוב גם מידע על בקרת יציבות. כלומר בהיבט הזה, בוודאי הבטיחותי, אדם יכול לקבל את מלוא המידע, וכך גם לגבי אִבְזוּר שנועד לנוחות.
באשר לסנקציה – צריך להבין שהסנקציה כאן קשה מאוד. למעשה יבואן שיבחר בתום 12 חודשים לא לרשום את הרכב, ועל-ידי כך לפגוע בשקיפות, לא נוכל לרשום את הרכב, אלא יצטרך לייצא אותו מחוץ לגבולות ישראל. לא יהיו כאן שום חריגים כי כך קובעות התקנות. כלומר בתום 12 חודשים, אם יבחר היבואן לרשום את זה על שמו כי לא הצליח למכור את הרכב – בסדר גמור. ירשום על שמו, זה יירשם מייד ויצטרך להציג את מלוא המידע בפני הצרכן שירכוש את הרכב. אם ירצה, יציע הנחה, אין בעיה, אבל כל המידע קיים. אם יבחר היבואן שלא לרשום את הרכב יצטרך להוציא את הרכב ממדינת ישראל.
אתי בנדלר:
אותו רכב פשוט לא יוכל להישאר בארץ.
בועז סופר:
כך קובעת התקנה. לא צריך סנקציה משפטית. הסנקציה הזאת היא כלכלית וכבדה בפני עצמה.
היו"ר גלעד ארדן:
עו"ד זוכוביצקי, את רוצה להתחיל לקרוא את התקנות?
שרית זוכוביצקי:
אני רוצה להציג איך בנוי התיקון ואיך עיגנו את השינוי המוצע.
שיטת ה-VIN היתה קבועה במסגרת תקנה 282 לתקנות התעבורה, שעוסקות בתנאים לרישום רכב. אחד התנאים שנקבע לרישום רכב, שהרכב מגיע עם שלדה שמוטבעת בה שנת הייצור, ושנת הייצור נרשמת ברישיון.
החלפנו את התקנה הזאת בתקנה אחרת, שקובעת את מגבלות הרישום על-פי טְרִיוּת הרכב, דהיינו 12 חודשים, והוספנו תקנה נוספת שקובעת מה יהיה מועד עליית הרכב לכביש. דהיינו, תקנה 2 בתיקון עוסקת בתנאים לרישום, ותקנה 4 בתיקון עוסקת באופן קביעת מועד עליית הרכב לכביש. תקנה 1 בתיקון עושה איזו התאמה כללית. כך בנוי התיקון, כאשר אנחנו מורידים את הוראת המעבר וקובעים תחילה עתידית רחוקה יותר.
תקנה 1 – הוספת תקנה 270א
"אחרי תקנה 269 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות), יבוא:
"270א. החלת חובה או איסור
רכב שצוין ברישיונו מועד עלייתו לכביש לפי תקנה 282(א)(4), יראו חובה או איסור הקבועים בתקנות אלה והמתייחסים לשנת הייצור של הרכב, כמתייחסים למועד עלייתו לכביש.""
כיוון שבתקנות התעבורה עדיין קבועות חובות שחלות על-פי שנת הייצור, למשל על החגורות או על מראות צד וכולי, עדיין משתמשים במונח "שנת ייצור", עשינו התאמה כללית. בכל מקום שבו כתוב "שנת הייצור" אנחנו מחילים את מועד עליית הרכב לכביש, שהוא המועד שיירשם ברישיון. זה כדי לעשות התאמה גורפת לאורך תקנות התעבורה.
אתי בנדלר:
יש הגדרה של מועד עלייה לכביש?
שרית זוכוביצקי:
אין הגדרה, אך מועד עליית הרכב לכביש נקבע בפסקה (4) בתקנת משנה 282(א). למעשה אנחנו מתקנים שני עניינים: מחליפים את פסקה (3) בתקנה 282(א) במקום התקנה הקיימת שקובעת את ה-VIN, ומוסיפים בפסקה (4) את ציון עליית הרכב לכביש, ושם נקבע איך יירשם מועד עליית הרכב לכביש בכל סוג רכב.
תקנה 2 – תיקון תקנה 282
"בתקנה 282(א) לתקנות העיקריות, במקום פסקה (3) יבוא:
"(3) טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו; ואולם רשות הרישוי תרשום רכב ותתן עליו רישיון אף בחלוף התקופה האמורה, אם התקיים בו אחד מאלה:"
הרישה של הסעיף קובעת את הכלל, כלומר הרכב לא יירשם אם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו, אחרת אי אפשר לעשות אתו כלום. אז או שלא ייבאו אותו או שירשמו אותו מייד.
כאשר בחנו את הסעיף הכללי הזה הגענו לכלל מסקנה שצריך לקבוע לו חריגים. קודם כול משום החריגים הקיימים בצו ייבוא חופשי, שמאפשרים לאוכלוסיות מסוימות להביא רכב מיושן יותר – כמו למשל עולים, תיירים, תושבים חוזרים, דיפלומטים או ייבוא אישי. לא רצינו אגב התיקון בתקנות התעבורה לעשות מהפיכה בצו ייבוא חופשי ולשנות את המצב הקיים.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה "רכב אספנות"? יש הגדרה?
בועז סופר:
כן, מעל שלושים שנה.
קריאה:
יושבים אתנו אספני רכב. לרכב כזה יש לוחית מיוחדת.
שרית זוכוביצקי:
הגענו למסקנה שלא ניתן להחיל את הכלל הרחב הזה על סוגים מסוימים של כלי רכב.
בועז סופר:
ניתן, אבל לא רצינו.
שרית זוכוביצקי:
לא רצינו לעשות שינויים בייבוא לאוכלוסיות האלה דרך תקנות התעבורה. כמו כן, יש כמובן עניין הרכב שיוּצָר בשלבים, כאשר צריך לקחת בחשבון שזה לא כמו רכב רגיל, שיש איזה מועד ייצוא, אלא לפעמים שלב ב' שלו מיוצר בכלל בארץ אחרת.
בועז סופר:
מערבל בטון למשל יכול להיות מיוצר בשלבים, כאשר השלדה מיוצרת במקום אחד והתוספות במקום אחר.
אתי בנדלר:
יכולים להיות כל מיני דברים נוספים, ועל כך ניסינו אתמול להשיג מידע ממשרד התחבורה. ביקשנו להביא הגדרות של "רכב שיוּצָר בשלבים".
היו"ר גלעד ארדן:
כאשר מוסיפים חגורות בטיחות או פנסי אזהרה, זה "רכב שיוּצָר בשלבים"?
אתי בנדלר:
מזה בדיוק חששתי, שהשלב האחרון יהיה הרכבת חלונות ואז יגידו שמועד הרכבת החלונות הוא תאריך הייצור של הרכב.
אבי גונן:
לפי תקנה 282, אנחנו מאמצים את הדירקטיבה האירופאית ומחויבים לפרסם את הוראותיה לציבור כדרישות החובה הישראליות. בדירקטיבה האירופאית, יש בין היתר הוראה שמתייחסת לבדיקת אב-טיפוס. בתוך הדירקטיבה הזאת, שהיא דירקטיבה רחבה עם הרבה מאוד עמודים, יש הגדרה של Multi-stage, ול-Multi-stage יש הקלות. הרי יש מי שמייצר רכב מוגמר, מהתחלה עד הסוף, כמו רכב נוסעים, רכב שנבנה לא בשלבים, ויש תהליכים שהיצרן לא מעוניין לעשות עד הסוף. למשל במשאית הוא מייצר שלדה ולצורך הוספת המכל הוא מעביר את השלדה ליצרן אחר שמייצר את המכל במקום אחר. התקינה נעשית בנפרד לכל אחד מן השלבים ומגדירה את המחויבות. באותה מסגרת של הגדרה אין משמעות לחלונות או מראות. יש הגדרה מפורשת של התהליכים.
אתי בנדלר:
הכוונה בוודאי טובה, אבל אם תקנות התעבורה מפנות לכך מן הראוי שלקורא יהיה כלי כלשהו להבין את הטקסט, אם הדברים לא מוגדרים בתקנות. אם המשרד התחבורה לא הצליח אתמול לאתר את ההגדרה של Multi-stage - - -
חווה בן ארי:
נתבקשנו רק היום בשעה 10:00 כאשר היינו כבר בכנסת.
אתי בנדלר:
אני ביקשתי אתמול שייפנו אליכם והבטיחו לי שיביאו את זה היום לוועדה. אין לי טענות. אבל ברור שאי אפשר להשאיר את התקנות שותקות ברמה כזאת.
חווה בן ארי:
תפורסם ההגדרה של התקינה האירופאית ל-Multi-stage.
אתי בנדלר:
אני מבקשת שההגדרה הזאת תהיה פתוחה לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד התחבורה. מייד יגיעו להגדרה הזאת. בתקנה 282(א) ברישה של פסקה (3)(א) החדשה מפנים להנחיות של מדינות הקהילה האירופית על הגדרת רכב שיוּצָר בשלבים, ה-Multi-stage.
שרית זוכוביצקי:
כך אנחנו עושים עם כל ההגדרות. לאחר המילה "הנחיות" נוסיף "הניתנות לעיון באגף הרכב במשרד התחבורה". אתקן את הנוסח.
אתי בנדלר:
"באגף הרכב של משרד התחבורה ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה".
אבי גונן:
מדובר כאן בשתי קבוצות של רכבים. ניקח את האוטובוסים, קבוצה שמיוצרת בכמויות גדולות יחסית, שחייבים להיות מיוצרים ברובם ב-Multi-stage – השלדה נבנית על-ידי יצרן הרכב והמרכב על-ידי יצרנים אחרים, ולעתים השלדה נבנית בספרד והמרכב בגרמניה. לכן צריך להשאיר בידיהם זמן להשלים את הרכב ולשנע אותו. אבל צריך להבין, למרות שאנחנו נותנים להם פרק זמן של 24 חודשים, זה לא אומר שמקבלים הנחה בתקינה. הרכבים הללו במועד הכניסה לארץ חייבים לעמוד בתקינה העדכנית. כלומר משך הייצור לא יכול לאפשר להם להביא רכבים לא איכותיים.
היו"ר גלעד ארדן:
האם מועד הייצור שיירשם הוא היום שגמרו לייצר את השלדה, או היום שגמרו לייצר את הרכב כולו?
אבי גונן:
היום שגמרו לייצר את השלדה, כלומר בסוף השלב הראשון.
היו"ר גלעד ארדן:
אם לקח 24 חודשים לבנות את הרכב ולשנע אותו והוא הגיע לכאן ב-2008, זה יהיה רשום כרכב מ-2007?
אתי בנדלר:
היצרן הראשון או היצרן האחרון? זאת השאלה.
בועז סופר:
מתחילים לספור מהיצרן הראשון.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל ב-Multi-stage מאפשרים לרכב להיכנס גם אם חלפו 24 חודשים מסיום השלב הראשון של הייצור. איך הרכב נרשם, על-פי איזו שנה?
חווה בן ארי:
על-פי תאריך הייצור של השלדה.
בועז סופר:
אין שנה. עכשיו אנחנו באוקטובר 2007. לצורך העניין אנחנו בודקים האם היצרן הראשון ייצר אותו עד שנתיים אחורה, קרי: עד אוקטובר 2005.
היו"ר גלעד ארדן:
היום ברכבי Multi-stage גם ניתנות שנתיים?
בועז סופר:
היום יש להם זמן רב יותר.
היו"ר גלעד ארדן:
יוצא מכך שגם מעתה ואילך זה לא יהיה לגמרי שקוף, אבל היום זה עוד פחות שקוף.
בועז סופר:
מדובר על מעט מאוד כלי רכב.
אבי גונן:
מדובר על אוכלוסייה מצומצמת, ובדרך כלל את הרכבים האלה מזמינים מראש. אדם מזמין מערבל או מנוף ויודע מראש את סוג הרכב.
היו"ר גלעד ארדן:
זה פֶּר הזמנה, כלומר לא סתם מביאים לכאן אוטובוסים כדי שאולי מישהו יקנה.
אתי בנדלר:
אתם אומרים שברכב שמיוצר כ-Multi-stage בידי מספר יצרנים אתם מאפשרים טווח של 24 חודשים בין היצרן הראשון לעלייה לכביש. אבל נניח שעברו שנתיים, היצרן הראשון השלים את ייצורו ב-2005 והיצרן האחרון השלים את ייצורו ב-2007, וייבאו אותו לארץ ב-2008. מתי יירשם מועד עלייתו לכביש?
קריאה:
כאשר יעלה בפועל לכביש.
אתי בנדלר:
אז הוא יירשם כרכב מ-2008 למרות שהחלו בייצורו, ואולי בחלק ניכר מייצורו, ב-2005.
היו"ר גלעד ארדן:
נכון, ומר בועז סופר הסביר שגם היום זה כך.
נחום קדמיאל:
אם עברו 24 חודשים לא יוכלו להביא אותו לארץ.
היו"ר גלעד ארדן:
ב-Multi-stage אפשר עד 24 חודשים לאפשר לו להיכנס לארץ, בשונה מ-12 חודשים ברכב רגיל. לגבי העובדה שהוא רשום כמי שעלה לכביש ב-2008 ולא שהתחילו לייצר אותו ב-2006, גם בשיטה הנוכחית הוא היה נרשם כרכב מ-2008.
בועז סופר:
אנחנו קצת מתבלבלים באשר לאופן הרישום היום. מהיום לא רושמים יותר שנת ייצור וגם לא שנת מודל. יש מועד עלייה לכביש. היום זה היום – אוקטובר 2007.
היו"ר גלעד ארדן:
היום ההטבעה בשלדה היא של שנת מודל. מה מייצגת הספרה האחרונה ב-VIN? מתי מטביעים את שנת המודל? בייצור. כלומר, אם ייקח שנתיים לייצר את רכב ה-Multi-stage והוא יגיע לארץ ב-2008, ואני אבדוק את השלדה - - -
בועז סופר:
לשאלתך, גם היום יש לו הקלות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אראה בהטבעה שהוא יוּצָר ב-2006. כאשר התקנות יעברו לא אדע שהתחילו לייצר אותו ב-2006.
בועז סופר:
יש לנו הצהרת יצרן, לכן להטבעה אין משמעות. סיכמנו שנוהגים לעשות מניפולציות לתכנון מס, אבל לא נעשות מניפולציות אחרות.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה אומר שהצד שרוצה לרמות בכל מקרה יכול לרמות, גם היום.
בועז סופר:
נכון.
שמואל בן ארי:
אני המהנדס הראשי של "אגד". בבניית אוטובוס, שהוא Multi-stage לכל הדעות, בונים שלדה ובונים מרכב. היום האוטובוס עולה על הכביש ועובר רישוי ראשון כאשר הוא גמור לחלוטין, רק אז נרשמת שנת המודל של האוטובוס. יש לנו הסכם עם משרד האוצר, שאחרי 15 שנים האוטובוס הזה נגרט וכל התקציבים של רכישת אוטובוסים - - -
בועז סופר:
איך זה קשור?
שמואל בן ארי:
אם אתם רוצים לרשום, כפי שכתוב כאן, את תאריך ייצור השלדה - - -
בועז סופר:
עשית קצת "סלט" עם הסכמי הסבסוד של "אגד". במה זה קשור להסכמי הסבסוד?
שמואל בן ארי:
אם הרכב יירשם על-פי מועד עלייתו לכביש, זה בסדר.
אתי בנדלר:
הוא אומר שהיום יש לו 15 שנים מהמועד האחרון, ומעתה והלאה תרשמו לו את המועד הראשון, לכן יהיו לו רק 13 שנים.
שרית זוכוביצקי:
תמיד הרישום יהיה מהמועד המאוחר יותר, מגמר הייצור.
היו"ר גלעד ארדן:
ה"סלט" התחיל מכך שאני שאלתי שאלה. נניח שהתקנות לא יעברו. אוטובוס מתחיל להיות מיוצר ב-2006, מגיע לארץ ועולה לכביש ב-2008. ההטבעה בשלדה היא 2006, לא לצורך הרישום כאן כשנת מודל והכרה בסובסידיה והגריטה וכל מה שאתם רוצים. קודם עניתם אחרת. אין הבדל לעניין הזה. שנת המודל והעלייה לכביש, גם כעת וגם אם התקנות יאושרו, תישאר אותו דבר.
בועז סופר:
אתה טוען לגבי הסובסידיה, שזה יהיה 13 שנים ולא 15 שנים?
שמואל בן ארי:
האם מה שיירשם באוטובוס זה שנת העלייה לכביש?
היו"ר גלעד ארדן:
כן.
שמואל בן ארי:
אם כך, לא הבנתי כאן משהו. אני חוזר בי.
היו"ר גלעד ארדן:
בצדק לא הבנת, כי הם ענו לא טוב על השאלה שלי. לא שמתם לב, אבל עניתם לא נכון.
יעקב (יקי) אנוך:
אני מבקש להבהיר ש-Multi-stage זה תחום מקצועי מאוד. מערבלי בטון, משאבות בטון ומנופים כולם כלים מקצועיים מאוד שלא נמכרים סתם כך לאיזה עובר-אורח. שוק רכבי ה-Multi-stage הוא שוק קטן.
היו"ר גלעד ארדן:
נכון, זה מדאיג פחות. אנחנו סתם מתעכבים על זה. "אגד" ו"דן" לא פריירים. הבנתי את המהות ואפשר להמשיך.
שרית זוכוביצקי:
"(א) הרכב יוצר בידי מספר יצרנים והושלם תהליך ייצורו, המוגדר בהנחיות מדינות הקהילה האירופית (EC), כרכב שיוצר בשלבים (Multi-stage) (להלן – רכב שיוצר בשלבים) כדלהלן:
(1) רכב מסוג M שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, רכב מסוג N שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק"ג ורכב מסוג 3O ו-4O המסווגים כרכב להובלת חומרים מסוכנים, כאמבולנס, כרכב ממוגן ירי או כרכב עבודה – שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם;
(2) רכב עבודה אשר ייעודו כיבוי אש ומשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג ורכב עבודה אשר ייעודו משאבת בטון, עגורן, שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק"ג – שטרם חלפו 30 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם;
(ב) הרכב הוא פרטי מסוג 1M"
נוסיף כאן גם "ומסוג L" – זה אופנועים, כי יש ייבוא אישי גם של אופנועים.
אתי בנדלר:
רכב פרטי מסוג 1M ומסוג L – אלה דברים שמוגדרים בתקנות?
שרית זוכוביצקי:
כן, במסגרת התיקון לתקנה 271א רבתי יש רשימה של הסיווגים האירופים.
"(ב) הרכב הוא פרטי מסוג 1M ומסוג L שיובא בייבוא אישי כמשמעותו בצו ייבוא חופשי, התשס"ו-2006, וטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע – מהמועד שבו נרשם הרכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ;"
אנחנו מעתיקים את המצב הקיים לגבי ייבוא אישי. כיום הם יכולים להביא תוך 24 חודשים.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה 1M?
שרית זוכוביצקי:
רכב נוסעים פרטי, עד 3.5 טון.
היו"ר גלעד ארדן:
למה ברכב נוסעים פרטי בייבוא אישי נותנים עד שנתיים?
שרית זוכוביצקי:
כי זה מה שמותר היום להביא בייבוא אישי, עד שנתיים, כך נקבע בצו ייבוא חופשי.
בועז סופר:
לא נגענו במהות, שמותר לייבא רכב באיחור של שנתיים. אם כך נכון או לא נכון – זה דיון אחר, אבל בחרנו לא לשנות.
שרית זוכוביצקי:
הרגשנו שלא נוכל אגב התיקון הזה להכניס שינויים דרמטיים בצו הייבוא.
היו"ר גלעד ארדן:
כל אדם?
בועז סופר:
כל אדם.
שרית זוכוביצקי:
אבל רק בייבוא אישי, לשימוש אישי משפחתי.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל עדיין מייחסים לו את השווי לצורכי המס כמו במחירונים שלכם? לא משנה בפועל באיזה מחיר הוא קנה את הרכב או מה המחירון במדינה ממנה הוא קנה?
בועז סופר:
כבר זמן רב לא לוקחים את המחירון באופן אוטומטי. באופן עקרוני הוא מביא חשבונית. אם אין לנו סיבה לחשוד שהחשבונית לא כשרה, זה מתקבל. אני רוצה להגיד שזה לצערנו. יש בעיה קשה עם הייבוא האישי.
היו"ר גלעד ארדן:
היתה החלטה שיפוטית בעניין הזה? אמרת "לצערנו", אז הבנתי שלא אתם יזמתם את זה.
שרית זוכוביצקי:
"(ג) הרכב יובא בידי תייר או תושב חוזר וטרם חלפו 4 שנים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע – מהמועד שבו נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ;
(ד) הרכב יובא בידי עולה חדש, עובד או"ם או דיפלומט;"
העירו לי כאן לא לכתוב "עובד או"ם", כדי לא להיכנס למערכת יחסים של עובד-מעביד, אלא לכתוב "נציג של האו"ם, או נציג דיפלומטי או נציג קונסולרי". בהמשך נתקן את הנוסח.
"(ה) ייבוא רכב אספנות או רכב שניתן עליו רישיון ייבוא לתקופה קצובה;"
זה כל כלי הרכב שמגיעים ברישיון ייבוא זמני למטרת הוצאתם ואז גם לא נבדקת התקינה וכולי. הם באים למטרת יציאה ולכן אין לנו שום כוונה לבדוק את הטְרִיוּת שלהם.
חווה בן ארי:
"טרי" – כלומר יוּצָר לאחרונה.
שרית זוכוביצקי:
"(ו) הרכב הוא של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל, וטרם חלפו 12 שנים ממועד ייצורו."
היו"ר גלעד ארדן:
צה"ל והמשטרה יכולים להביא רכבים עד 12 שנים ממועד ייצורם?
שרית זוכוביצקי:
לא. יש כאן מרשמים כפולים.
חווה בן ארי:
כאשר הרכב עם לוחית שחורה או אדומה הוא לא רשום אצלנו. כאשר הוא נמכר, אז אנחנו נותנים לו רישום צהוב.
שרית זוכוביצקי:
אחרת לא יוכלו למכור ולרשום.
אתי בנדלר:
מה החריג בתקנת משנה (ו)? רק שזה Multi-stage?
שרית זוכוביצקי:
זה רכב של צה"ל, וניתנות 12 שנים בגלל הרישום הכפול.
חווה בן ארי:
זה הנוהג היום, מרשים להם למכור רכב שבבעלותם, אם של הצבא ואם של המשטרה, אחרי 12 שנים לשוק, ואז אצלנו נרשם רישום ראשוני.
שרית זוכוביצקי:
"בפסקה זו, "רכב" – למעט רכב מסוג T, רכב שטח ומכונה ניידת."
אתי בנדלר:
על איזו פסקה את מדברת, פסקת משנה (ו)?
שרית זוכוביצקי:
לא, כל פסקה (3), שמתייחסת למגבלת 12 החודשים ולחריגים.
אחרי שעברנו את מחסום הרישום, עכשיו אנחנו עוברים לפסקה (4), הקובעת מה יירשם ברישיון.
"(4) יצוין ברישיון הרכב מועד עליית הרכב לכביש כמפורט להלן:"
לפני שנקרא את הפרטים אני מבקשת להסביר את המהות. מר בועז סופר, תסביר מה עשינו, וגם את השינוי שהכנסנו, מה הכלל המנחה. יש איזה סיפה להוראות כדי ליצור אחידות.
בועז סופר:
את המהות הסברנו כבר. רכב נרשם ביום עלייתו לכביש, או 12 חודשים ממועד ייצורו, המוקדם מביניהם.
שרית זוכוביצקי:
"(4) יצוין ברישיון הרכב מועד עליית הרכב לכביש כמפורט להלן:
(א) ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושלא נרשם לתנועה בדרכים במדינת חוץ" – דהיינו רכב חדש – "– מועד רישום הרכב בארץ או 12 חודשים ממועד ייצור הרכב, המוקדם מבין השניים;
(ב) ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושנרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ" – זה הרכב המשומש – "– מועד הרישום לראשונה לתנועה בדרכים במדינת החוץ או 12 חודשים ממועד ייצור הרכב, המוקדים מבין השניים;"
היו"ר גלעד ארדן:
אבל קודם אפשרנו חריג לייבוא אישי, של 24 חודשים.
חווה בן ארי:
שם קבענו את הקבוצות. עכשיו קובעים איך לרשום אותן.
דפנה עין דור:
אם הוא הגיע בן שנתיים זה לא אומר שיירשם כבן אפס. הוא צריך להירשם באיזה אופן.
בועז סופר:
אנחנו רוצים ליצור אחידות בין כולם.
שרית זוכוביצקי:
הוא יכול להביא רכב בייבוא אישי, אבל השאלה מה יירשם לו ברישיון.
בועז סופר:
רושמים כדי למנוע חוסר אחידות בין רכב שיובא בייבוא אישי ובין רכב שיובא בייבוא מסחרי. אנחנו רוצים ליצור אחידות בין כולם.
היו"ר גלעד ארדן:
אותו רכב שגילו עד 24 חודשים, אם עברו למעלה מ-12 חודשים תירשם השנה שלפני.
בועז סופר:
נכון. כדי ליצור אחידות. לא נגענו בהקלה של הייבוא.
שרית זוכוביצקי:
"(ג) רכב שיוצר בשלבים, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – היום האחרון של החודש שבו הושלם תהליך הייצור, ועד להשלמת תהליך הייצור – מועד רישום הרכב בארץ."
אתי רייטן:
אני ממונה על הייבוא באגף הרכב. מדובר כאן על רכב שמיובא לארץ כשלדה והייצור נעשה בישראל. הוא מקבל רישום ורישיון זמני, הולך להמשך הייצור, וכאשר מסיים את הייצור נרשם ברישיון קבוע.
אבי גונן:
זה על מנת לא ליצור הפליה בין הייבוא לייצור המקומי, כדי שליצרנים המקומיים לא יהיה פרק זמן קצר יותר להתארגן.
שרית זוכוביצקי:
"בתקנת משנה זו – "מועד ייצור" – היום האחרון בחודש שבו הושלם ייצור הרכב או השלדה, לפי העניין."
בתקנה 3 לתיקון קבענו הגבלה על העברת בעלות בשל האפשרות של נציגים דיפלומטים ואחרים להביא לכאן רכב ישן מאוד. הוספנו מגבלה, שלא יוכלו למכור את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
למה?
שרית זוכוביצקי:
מאפשרים להם להביא רכב ישן מאוד, ואת הרכב הזה לא מאפשרים להם למכור הלאה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה גיל הרכב שקבענו שמותר לדיפלומטים ולעובדי או"ם להביא? כמה מותר?
שרית זוכוביצקי:
לא אמרנו בכלל, לא הטלנו מגבלה. היום אין מגבלה, אז גם כאן לא הטלנו מגבלה. היום הם יכולים להביא כל רכב.
אתי רייטן:
דיפלומט ועולה חדש יכולים לבוא עם רכב מכל שנת ייצור שירצו.
היו"ר גלעד ארדן:
עולה חדש לא מופיע כאן.
בועז סופר:
אין מגבלה על עולה חדש.
היו"ר גלעד ארדן:
המגבלה על העברת בעלות בתקנה 3 היא לא על עולים חדשים, אלא רק על דיפלומטים. אנחנו לא נגד עולים חדשים, רוצים לעודד עלייה.
בועז סופר:
המגבלה על עולים חדשים קיימת בחוקי המס. אנחנו הרי מטילים עליהם מס מופחת, וקובעים שכדי לנצל את זה אסור להם למכור את המכונית תוך 5 שנים. המגבלה הזאת קיימת כבר, לא צריך להוסיף עוד אחת כאן. עולה חדש שנהנה ממס מופחת על המכונית לא יכול טכנית למכור את המכונית. כאשר הוא מבקש להעביר בעלות מופיעה במחשב חסימה. רק בתום 5 שנים מוּסרת החסימה.
אתי בנדלר:
אני לא בטוחה שהבנתי. נניח שעולה חדש בא לארץ עם רכב שגילו 8 שנים. הוא מקבל הקלה במסים?
בועז סופר:
כן, בוודאי.
אתי בנדלר:
ההקלה הזאת עומדת בתוקפה למשך 5 שנים. אחרי 5 שנים הוא רוצה למכור את הרכב. הרכב כבר בן 13 שנים. מה רשום ברישיון?
בועז סופר:
מותר לו למכור בהתאם לכללים.
חווה בן ארי:
על עולה חדש לא מוטלות מגבלות. הוא יכול להביא רכב בכל גיל וגם למכור אותו. משרד התחבורה לא הטיל כל מגבלה.
אתי בנדלר:
אז ההגבלה חלה רק על דיפלומט?
אתי רייטן:
על דיפלומטים ועובדי או"ם. ביום הגיעם ארצה אנחנו לא מגבילים אותם ולא קובעים מה גיל הרכב שיביאו איתם. הם מביאים כל רכב שירצו.
אתי בנדלר:
בדיוק כמו עולה חדש, לצורך העניין.
אתי רייטן:
אבל כאשר הם רוצים למכור את הרכב אנחנו אומרים: מדינת ישראל לא רוצה לקבל רכב בכל גיל. אנחנו רוצים להגביל אותם.
היו"ר גלעד ארדן:
עולה חדש זכאי למכור את הרכב גם אם גילו 60 שנים, ואילו דיפלומט אם גיל רכבו מעל 12 שנים לא יוכל למכור אותו בישראל אלא עליו לקחת אותו חזרה. שלא ישאיר כאן את הזבל שלו. למרות שיש כמה רכבים של דיפלומטים שהייתי מוכן לאמץ גם אם הם כבר בני 12 – מרצדס 500 או ב-מ-וו לא כל-כך נוראים גם אחרי 12 שנים.
חווה בן ארי:
חבר הכנסת ארדן, אתה יודע כמה תקינה התווספה לכלי הרכב ב-12 השנים האחרונות?
היו"ר גלעד ארדן:
לא, אבל תפרטי בדיון הבא ...
שרית זוכוביצקי:
תקנה 3 – הוספת תקנה 283א
"אחרי תקנה 283 לתקנות העיקריות יבוא:
"283א. הגבלה על העברת בעלות
לא תועבר לראשונה בעלות ברכב שיובא בידי נציג דיפלומטי או נציג קונסולרי אם חלפו 12 שנים ממועד עליית הרכב לכביש כמשמעותו בתקנה 282(א)(4), וברכב שיובא בידי נציג של האו"ם אם חלפו 5 שנים מהמועד האמור;
האמור בתקנה זו לא יחול על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג דיפלומטי או נציג קונסולרי לנציג דיפלומטי או לנציג קונסולרי או על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של האו"ם לנציג של האו"ם.""
היו"ר גלעד ארדן:
ואם דיפלומט זר מוכר לנציג של האו"ם?
בועז סופר:
נתמודד.
היו"ר גלעד ארדן:
הייתם יכולים לומר: וכל קומבינציה אפשרית אחרת.
אתי בנדלר:
אפשר לכתוב פעם אחת את השם המלא ולכתוב: "בתקנה זו – נציג זר".
שרית זוכוביצקי:
זאת הערה שקיבלנו רק עכשיו ונתקן את הניסוח בהתאם.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מסכים גם לעיקרון הזה, אם תרצו להחיל אותו בניסוח הסופי, שתהיה הגדרה של "נציג זר".
אתי בנדלר:
תוסיפו הגדרה ל"נציג דיפלומטי, נציג קונסולרי ונציג של האו"ם" ותעבירו לנו לבדיקה.
שרית זוכוביצקי:
תקנה 4 – תחילה
"תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ה באדר ב' התשס"ח (1 באפריל 2008)."
תקנה 5 יורדת.
היו"ר גלעד ארדן:
שמענו הכול, ולאחר שיקול מעמיק אני מבקש להעלות להצבעה את תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ז-2007. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשס"ז-2007 – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות נתקבלו.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה. התקנות אושרו פה אחד.
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:15