פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 369
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום שלישי, י"א חשוון, תשס"ח, (23/10/2007), בשעה 09:00
סדר היום: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): כביש הגישה לכפר חוואלד של חה"כ חנא סוויד
נכחו:
חברי הוועדה:
חנא סוויד – מ"מ היו"ר
יצחק זיו
דב חנין
משה כחלון
מוזמנים:
אמר רשרש – ראש מינהלת מיעוטים תשתיות ופיתוח, משרד התחבורה
סאבק בסאם – לשכה משפטית, משרד האוצר
עופרה חג'אג' – משרד הפנים
קרן טרנר – משרד האוצר
מיכל יוכלמן – ראש אגף רשויות – מע"צ החברה הלאומית לדרכים
עמר חמד – ממונה על קידום רויקטים, מע"צ החברה הלאומית לדרכים
דב ישורון – סגן ראש מועצת זבולון
ליפשיץ יהודה – מועצה אזורית זבולון
ג'מיל זבידאת – מועצה אזורית זבולון
ליאת זק-לינצ'בסקי – מנהלת אגף רגולציה, חברת בזק
הוזאלי חולאד – כפר חוואלד
מוחמד חאלדי – כפר חוואלד
סלימן חאלדי – כפר חוואלד
גיל סספורטס – מנהל אגף תשתיות, חברת הוט
עו"ד יניר פלג – חברת הוט
רונית גלזר-דביר – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
רינת שטרוזמן – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מנהלת הוועדה:
לאה ורון
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): כביש הגישה לכפר ח'ואלד של חה"כ חנא סוויד
מ"מ היו”ר חנא סוויד:
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. הנושא: דיון מהיר שעניינו שני הישובים חוואלד וראס עלי, שנמצאים במועצה אזורית זבולון וסמוך לה. הדיון יעסוק בשני נושאים: דרך גישה סטטוטורית לשני הישובים וחיבור הישוב חוואלד לבזק לטלפונים.
אני אקדים ואתאר את שתי הבעיות בקצרה ואחר כך אתן למוזמנים לומר את עמדתם בעניין. אני מדבר על שני הישובים חוואלד וראס עלי. הישוב חוואלד הוא חלק ממועצה אזורית זבולון. יש בו בערך 600 תושבים. בישוב ראס עלי, גרים כ-400 תושבים. בסך הכל אנחנו מדברים על שני ישובים עם אוכלוסיה של כ-1,000 תושבים. הכניסה או ההתחברות של שני הישובים לרשת הדרכים הארצית היא באזור כביש מספר 70, המחבר את צומת יגור עם צומת סומך. החיבור לשני הישובים צריך להיות מכביש 70. היום, למעשה, אין חיבור. שני הישובים מנותקים, גם סטטוטורית, גם מבחינת תכניות על הנייר והמציאות היא בעייתית מאוד בחיי היום יום של התושבים.
ביקרתי לפני כמה זמן בישובים. אני עובר שם הרבה ומכיר את המקום אבל היתה לי בעיה להגיע לשני הישובים. רואים אותם כשנוסעים בכביש הראשי וחשבתי שאפשר להגיע אליהם, אבל מתברר שזה לא קל.
לאה ורון:
איך התושבים מגיעים היום לישוב?
היו"ר חנא סוויד:
אני מכיר את הביטוי "בדרך לא דרך". הם מגיעים בדרכים לא דרכים.
קריאה:
אנחנו עוברים על החוק.
היו”ר חנא סוויד:
אני מראה מפה שיכולה להראות את הדברים.
לאה ורון:
למה האדון אמר שעוברים על החוק?
היו”ר חנא סוויד:
כי יורדים לשוליים. הירידה והעליה מהכביש לא מוסדרות. כשנוסעים מצומת יגור לצומת סומך - - -
משה כחלון:
זה איפה שמוכרים את התירס?
היו"ר חנא סוויד:
כן.
היו”ר חנא סוויד:
כשנוסעים צפונה לכיוון שפרעם אפשר למצוא את צומת בית קברות רגב, שזה בית קברות אזורי. הוא פחות או יותר מוסדר אבל אין בו פניה שמאלה ויש בעיה לחזור לכיוון חיפה. צריך להגיע לצומת סומך לעשות פרסה ולחזור.
לגבי הישובים חאוולד וראס עלי המצב חמור יותר כי אין שם צומת מוסדרת. איך בכל זאת האנשים יוצאים ונכנסים מהישוב? יש שם מן גשרון שמתחתיו ואדי. בחורף יש שם זרימה חזקה של מים מנחל ציפורי. כשיש מים של נגר עילי נוצר סחף ויש סכנה אמיתית שאנשים שבכל זאת עוברים שם עם הרכב שלהם, יסחפו לתוך המים.
לכן העניין הזה מחייב פיתרון בהקדם. אנחנו מתקרבים לחורף והסכנה של סחף וזרימה חזקה של מים קיימת והיא מוחשית. בנוסף לזה צריך גישה נוחה ויום יומית של תושבים. אלה אזרחים שיש להם את מלוא הזכות להיכנס ולצאת באופן חופשי. דיברתי עם חברי המועצה האזורית זבולון, עם ראש המועצה, עם סגן יושב ראש המועצה, ועם המהנדס. הם אמרו שהם מחכים לרגע שמישהו יתעניין בנושא. הם אמרו שהם מנסים לדחוף את הנושא תקופה ארוכה אבל לא מצליחים.
אני חייב לציין שבינתיים חלק מדרכי הכורכר שהיו שם כוסו באספלט ועל זה תבורכו. אבל, העניין של הסדרת הצומת עדיין לא הגיע לפיתרונו.
אני מזכיר גם את החיבור של הכפר חוואלד לבזק. אי אפשר לקבל מצב שיש היום ישוב בישראל שאין לו חיבור לבזק. אני מבין שלראס עלי יש חיבור לבזק.
משה כחלון:
מה הסיבה שהם לא מחוברים?
היו”ר חנא סוויד:
לא יודע. בגלל זה זימנו את האנשים לפה.
נשמע התייחסות של חברי הכנסת ואחר כך את המוזמנים.
דב חנין:
איפה הבעיה תקועה? מי הגורם שמונע הסדרה של נושא כל כך מתבקש?
משה כחלון:
בכל זאת, אני מבקש לדעת. מדובר בכ-1000 נפשות. איך הם מגיעים הביתה?
סולימן חאלד:
אני חבר מועצה בחוואלד. יש לנו בעיה נוספת שהילדים שלנו עוברים עם האוטובוס על הגשר וזאת סכנה. לכן המועצה לא שולחן אוטובוס לילדים שלנו. הילדים שואלים: "לא מגיע לנו אוטובוס"? הם נוסעים נגד הזרימה של המים.
דב ישורון:
אני סגן ראש המועצה. אני רוצה להזכיר שלא מדובר רק בשני הישובים האלה. לאורך נחל ציפורי ישנן כמה פזורות. למעשה מדובר בשלושה ישובים. בחמש השנים האחרונות עבדנו די קשה בכפר חוואלד.
היו”ר חנא סוויד:
ברשותך, אני רוצה לחדד משהו. בוא לא נערבב עניינים. אנשים שומעים פה על פזורות וחושבים לעצמם שיש אנשים שבונים איפה שהם רוצים ולא צריך לרדוף אחריהם. אנחנו מדברים עכשיו על שני ישובים מוכרים בעלי מעמד סטטוטורי. אני רוצה להדגיש את העניין הזה.
משה כחלון:
אולי נשמע נציג של משרד התחבורה. אנחנו רוצים לשמוע על הפיתרונות.
דב ישורון:
כמו שאמרתי, אנחנו משקיעים די הרבה כסף בכפר חוואלד. היום הוא כפר מסודר ויש בו כבישים, מדרכות, חשמל וכל מה שצריך. אבל, בין הכפר ובין הכבישים יש נתק, הכפר מנותק. אתה שואל איך מגיעים? יש דרכי עפר והרכבים מדדים על דרכי העפר ופשוט קורעים את המכוניות.
בשנת 2000 הבאנו לשם חברי כנסת ושרים כדי לקבל עזרה. אנשים ראו את זה ושום דבר לא קרה. אנשים נוסעים עם רכבים רכים על סלעים. כשלמועצה יש תקציב היא מכסה עוד כמה מטרים באספלט, כדי שלפחות יהיה אפשר לנסוע.
המועצה ומשרד הפנים יזמו תכנית ומזה כמה שנים יש תב"ע מאושרת לכביש. הבעיה היא שכדי לבצע את הכביש יש צורך בכמה עשרות מיליונים. על פי הערכה של מע"צ, צריך 24 מיליון רק לחצי כביש. כנראה שלעשות את כל הכביש עולה הרבה כסף ועד עכשיו לא נמצא תקציב לעניין הזה.
כדי לעשות את הכביש הסטטוטורי צריך לחבר את חוואלד וראס עלי עד איבטין. מדובר בכביש באורך של 3 ק"מ, כשבדרך עובר בית העלמין המטרופוליני של מחוז חיפה, שהיום קוברים בו בצורה מאוד אינטנסיבית. היו קרבות די גדולים כדי לסדר כביש לבית העלמין. מע"צ לא הצליחה, מכל מיני סיבות, ואז יצרו ירידה זמנית מכביש 70 לבית העלמין. מע"צ הקציבה לזה כסף וגם המועצה עזרה קצת והיום יש ירידה עד בית העלמין.
משה כחלון:
דרך אגב, גם הנושא הזה הגיע לכנסת ואני הייתי מעורב בו.
דב ישורון:
הממשלה החליטה שהיא תקציב כסף וגם הרשויות המעורבות ישתתפו. הממשלה לא שמה גרוש וכנראה גם הרשויות. לכן גם הכביש הזה תקוע. בכלל לא מדברים על חצי הכביש המוביל מבית העלמין לשני הכפרים. אנחנו היחידים שצועקים ומנסים להעלות את העניין אצל שרים וחברי כנסת, אבל עד היום אין כתב כמויות מסודר, אין מכרז מסודר. אני מדבר על חצי כביש, מבית העלמין "תל רגב" לכפרים. בכל המהלך שבין משרד התחבורה ומע"צ דובר על הקטע הראשון בין איבטין ובין בית העלמין תל רגב. זה נתקע בגלל ריב בין הרשויות בשאלה מי אחראי לתשלום. הרשויות המעורבות, עירית חיפה והקריות, לא הקציבו כספים, משרדי הממשלה לא דחפו את העניין הזה וכל הקטע הזה תקוע. על החלק השני, שאותנו מעסיק, בין בית העלמין ובין הכביש וחוואלד, לא מדברים. פשוט נעלם ונשכח.
יהודה ליפשיץ:
אני מראה על המפה. זה צומת יגור וזה צומת סומך, כביש שבעים והכפר איבטין. היום יש כניסה זמנית לתל רגב וכניסה קבועה שצריכה להיות מכאן. אנחנו מדברים על החלק השני, שנכנס יותר פנימה.
דב ישורון:
כמו שאמרנו, יש כרגע דרך עפר. אנחנו מנסים לסדר אותה כדי שהתושבים יוכלו לצאת ולהיכנס עם רכבים רכים. אבל, סליחה, אנחנו בשנת 2007 ושני כפרים כאלה לא מחוברים למדינה.
יש גם את נקודה של הטלפוניה. כולנו חיים במדינה נורמלית, עם אינטרנט.
לאה ורון:
הטלפוניה יהיה נושא שני.
אמר רשרש:
בהמשך לדברים שנאמרו על ידי ראש המועצה. אני מחזיק פה הצעה להחלטה לגבי החלק הראשון, שמדברת על כביש לבית העלמין. הביצוע עבר ממע"צ לחברת יפה נוף. אני לא מחזיק את ההצעה עצמה אלא רק את ההצעה להחלטה. זה באמת נתקע על רקע השתתפות המועצות.
החלק השניו, מבית העלמין עד הישוב חוואלד באמת לא נדון עד עכשיו באף ועדה. לדעתי, צריך לקבוע מקורות מימון. החלק הזה לבד עולה יותר מ-20 מיליון, על פי הערכה תקציבית של מע"צ. צריך לקבוע את מקורות המימון לכביש הזה ומי הגורם המבצע. האם משרד השיכון צריך לעשות, משרד התחבורה או מע"צ? אגב, הוא לא מתחיל מכביש 70 אלא הוא מתחיל מצומת איבטין, עובר דרך בית העלמין ומשם לחוואלד ולראס עלי.
היו”ר חנא סוויד:
קיבלתם הזמנה לדיון היום. אתה בא להגיד שאין פיתרון?
אמר רשרש:
יש פיתרון, צריך רק להגדיר.
היו”ר חנא סוויד:
אתם צריכים להגדיר, משרד התחבורה הוא הגוף האמון על אספקת שירותי תחבורה.
אמר רשרש:
הכביש הזה אמור לעלות מעל ל-20 מיליון שקל.
משה כחלון:
קודם צריך להגדיר איזה כביש זה. לכביש בין עירוני יש מקורות מימון משלו.
דב ישורון:
אנחנו מוכנים לעשות כביש כפרי בחצי מחיר.
עופרה חג'אג':
ההגדרה לדרך קבועה כבר בתכניות מתאר ארציות. הדרך היא דרך אזורית כי היא מחברת בין ישובים. מדובר בכביש עם שלוש ספרות – 672. ההגדרות נקבעו בהתאם לתמ"א. הדרכים הן סטטוטוריות ומאושרות ויוזמת התכניות היתה מע"צ. כל ההתוויה של הדרך נבחנה ואושרה.
היו”ר חנא סוויד:
האם לוועדה המחוזית ולרשויות התכנון יש התנגדות שהביצוע הראשוני של הכביש לא יהיה בדיוק לפי ה סטנדרטים של כביש אזורי? למשל, מבחינת רוחב? אני יודע שרוב הכבישים בארץ לא בנויים עד המקסימום, כפי שהם תוכננו.
עופרה חג'אג':
ההיבט הוא היבט בטיחותי.
היו”ר חנא סוויד:
כמובן. אבל לא תהיה לכם התנגדות.
עופרה חג'אג':
לא.
מיכל יוכמן:
מע"צ תיכננה את התב"ע כשהיתה יחידת סמך. מאז מע"צ הפכה להיות חברה ממשלתית. התפקוד שלה וההגדרה שלה שונים. נכון להיום, היא קיבלה לאחריותה מספר כבישים שעליהם היא ממונה. כבישים אזוריים לא נמנים בתוך הכבישים האלה. בדצמבר 2005 אושרה תוכנית חומר למע"צ כשכל פרויקטי הפיתוח מוגדרים בה על פי החלטת ממשלה. הכביש הזה לא נמנה בה ומן הסתם הוא גם לא חלק מאינוונטר הכבישים. אי לכך, גם החלק הראשון של הכביש הועבר לחברת יפה נוף, באמצעות משרד התחבורה והוא לא מבוצע על ידי החברה הלאומית לדרכים.
אני רוצה לציין, שהתכנית הסטטוטורית לא מאפשרת חיבור לכביש 70. החיבור לכביש 70 הוא חיבור זמני. הצומת המאושר הוא מכביש 762, שזה הצומת המאושר. לא יאושרו צמתים נוספים על כביש 70. כלומר, גם הכביש העתידי יהיה מכביש 762 ולא מכביש 70. כביש 70 אמור להיות כביש 6 העתידי כך שממעיטים את החיבורים אליו.
משה כחלון:
יהיה שם מחלף?
מיכל יוכמן:
לא.
יהודה ליפשיץ:
דבריה של נציגת מע"צ מדגישים את הסיפור הקפקאי של הכביש הזה.
היו”ר חנא סוויד:
אולי תתייחס לפיתרונות?
יהודה ליפשיץ:
קודם כל נגדיר מה החלופות. אני מציג לכם קטע מהמפה. יש לנו מצב שבו ישנו התוואי הסטטוטורי, שהוא מקביל לכביש 70, שזה למעשה אותה רצועת דרך שלגביה כבר ישנה תב"ע. ישנו כביש 70, שהוא באחריות מע"צ. בתוך כביש 70 ישנה רצועת דרך, מה שאנחנו קוראים דרך שירות, שמקבילה לכביש 70 ונמצאת בתוך רצועת מע"צ. יכול להיות שבתוך המסגרת של מע"צ ישנה דרך שאם טיפה יכשירו אותה ברמות יותר טובות אפשר לתת מענה מיידי למצוקה. ישנה דרך שעוברת לכל אורך כביש 70, שהיא כיום דרך שירות. אם את הדרך הזאת היו מרפדים ומביאים אותה לסטנדרטים ברמה של דרך כפרית. אני לא רוצה פה אוטוסטראדות ותאורה, שוליים וכדומה. היום הנוסעים מחוואלד מקרטעים על הדרך הזאת ונוסעים עליה. אם היו משדרגים את הדרך הזאת עד לאותה כניסה לתל רגב. בהשקעה לא גדולה, בקטע של 2.5 קילומטר עד 3 קילומטר, ולגמור את הסיפור הזה. היום כולם נשענים על התוואי הסטטוטורי, שהוא מקביל לדרך הזאת. רוצים 50 מיליון? לא נקבל 50 מיליון. תיקחו 5-6 מיליון שקלים ותסיימו את הסיפור הזה.
היו”ר חנא סוויד:
אני רוצה לשאול שאלה את המועצה, את מע"צ ואת משרד התחבורה. האם אתם יודעים שהתושבים משתמשים בגישרון הזה כדי לא לעשות פרסה? אתם מאשרים את זה? אתם יודעים שעוברים שם, וגם אוטובוסים של תלמידים נוסעים משם? האם אתם מאשרים את זה? אתם חושבים שזה בסדר ושזה בטיחותי? אם אתם חושבים שלא, אז צריך לסגור את הדרך הזאת. אם זה בסדר אז צריך להכשיר אותה בצורה נאותה, אחרת כל האחריות עליכם. או שתסגרו אותה או שתכשירו אותה כדי שתהיה סטנדרטית וטובה. אני מבקש תשובה על זה.
קרן טרנר:
אני מתפלאת שהמושג "כבישים ללא אבא" עוד לא עלה. כך נהוג לקרוא לכבישים האלה.
משה כחלון:
אבל אין כביש.
קרן טרנר:
הכבישים האלה הם לא כבישים באחריות מע"צ אלא הם באחריות המועצה האזורית. מע"צ באמת לא יכולה לתת פיתרון.
לגבי ההצעה לעשות כביש גישה זמנית, זה להשקיע כספים בפיתרון שהיא זמנית.
היו"ר חנא סוויד:
אז הפיתרון הוא לא לעשות כלום?
קריאה:
הכניסה לתל רגב היא גם זמנית, אבל היא רק למתים.
קרן טרנר:
בעניין הכניסה לתל רגב היתה החלטה ישנה של הממשלה. אכן הרשויות המקומיות לא העבירו כספים. החליטו על איגום תקציבי אחר. נכחתי בישיבה עם ראש עירית חיפה, שהסכים להשקיע כספים והנושא בטיפול.
הפיתרון צריך להיות פיתרון קונסטרוקטיבי ולא פיתרון זמני.
משה כחלון:
אתה יודע למה היא התקוממה? אם זה יהיה זמני האוצר יצטרך לשלם. אבל אם זה יהיה קבוע אז זה לא יהיה והאוצר לא יצטרך לשלם.
קרן טרנר:
הכביש הוא באחריות המועצה האזורית. יחד עם זאת, אם יש כאן בעיה בטיחותית, שעונה על הקריטריונים שמשרד האוצר ומשרד התחבורה קבעו לעניין פרויקטים בטיחותיים, משרד התחבורה מתוקצב ל-2008 ב-550 מיליון שקל. ככל שמשרד התחבורה יכליל את הכביש הזה בסדרי העדיפויות שלו, אנחנו נאשר כי הוא עומד בקריטריונים.
אני רוצה לציין זה לא המקום היחיד שיש לנו בעיה עם כבישים ללא אבא.
משה כחלון:
תגידו לילדים בכפר שהם לא היחידים.
קרן טרנר:
הבעיה קיימת לאורך כל מדינת ישראל.
משה כחלון:
אדוני היושב ראש, אני חייב לעבור לוועדת הפנים. על כל פנים, הדברים ברורים. יש פה עוולה זועקת לשמים וצריך לטפל בה. אנחנו רואים איך כולם מתחמקים מהבעיה. אני תומך בהצעת סיכום של הוועדה.
חאלדי סולימן:
לפני חודש עברתי מתחת לגישרון הזה ומצאתי שם אנשים שבודקים את הגשר והם אמרו שהגשר הזה לא תיקני ושצריך לתקן אותו. ברגע שיתחילו לעבוד עליו אנחנו נביא את האנשים שיעמדו על הגשר ואז גם כביש 70 לא יעבוד. זה מקומם אותנו שהילדים שלנו, בשנת 2008, צריכים לסבול מזה. הפיתרון הוא שצריך לתת כסף למועצה כדי למצוא את הפיתרון. אם תלכו ממשרד למשרד אנחנו ניפול בין הכיסאות ובסוף לא יהיה לנו כלום.
קרן טרנר:
המועצה יכולה לבצע מתקציבי משרד התחבורה. אני אומרת שזה אכן עומד בקריטריון של פרויקט בטיחותי. ככל שמשרד התחבורה יכניס בסדרי העדיפויות שלו את הפרויקט הזה כפרויקט בטיחותי, אנחנו לא נתנגד.
היו”ר חנא סוויד:
האם משרד התחבורה מוכן להתייחס להצעה הזאת? בהחלט מדובר כאן בסיכון בטיחותי.
אמר רשרשר:
אם מדובר רק בגישרון, צריך לבדוק אם בכלל מדובר במעבר מוסדר. יכול להיות שזה מעבר חקלאי. אתם מדברים על תקצוב כל הדרך הזאת מתקציב הבטיחות. זה אומר להפנות את כל התקציב רק לפרויקט הזה ולא לעבוד ביתר המדינה. אני חושב שצריך לתת לזה תקציב מיוחד ולהגדיר מקורות. הבעיה היא לא מי יבצע.
רונית גלזר-דביר:
אני מנהלת בטיחות אזורית ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני עובדת מול מספר מועצות, בין היתר במועצה אזורית זבולון. עלה כאן נושא הבטיחות. מעבר לנוחות של תושבי הכפר אין ספק שיש כאן בעיה בטיחותית. הבאתי נתונים של הלמ"ס.
קרן טרנר:
יש לכם 550 מיליון שקל ב-2008.
רינת שטרוזמן:
זה לא קשור.
קרן טרנר:
למה זה לא קשור?
רונית גלזר-דביר:
משנת 2002 עד שנת 2005 היו מספר תאונות, רובן קלות, אבל היו גם תאונות קשות. אני מדברת על הכביש הספציפי הזה. מדובר בצומת שאינו מסומן ואינו מתומרר.
היו"ר חנא סוויד:
אפשר לעבור שם ולא לדעת שיש שם ישובים.
רונית גלזר-דביר:
בשל הסיבה שלא קיימת דרך, אנשים סוטים באופן פתאומי מכביש 70 ונוסעים באותה דרך פרוביזורית. הייתי מעוניינת, בהנחה שיחליטו להקים את הדרך, שתהיה התייעצות עם אנשים שלנו ועם המהנדסים שלנו.
היו"ר חנא סוויד:
מה אתם, כרשות, מוכנים להשקיע כדי לפתור את הבעיה הזאת? אנחנו מסכימים שיש כאן בעיית בטיחותית.
רונית גלזר-דביר:
זה לא מתפקידנו לתקציב כבישים אלא רק מפגעי בטיחות.
קרן טרנר:
סליחה, למה זה לא מתפקידכם?
רינת שטרוזמן:
200 מיליון שקל נמצאים בענף התשתיות של משרד התחבורה. אנחנו תומכים בעניין שיש כאן עניין בטיחותי. רצינו שיילקח בחשבון הגורם הבטיחותי.
לאה ורון:
גברת שטרוזמן, הוועדה שומעת מגברת טרנר שבין התקציבים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ניתן לייעד תקציב כלשהו לעניין הזה. אולי תתייחסו לזה.
רינת שטרוזמן:
גברת טרנר יודעת יפה מאוד שמתוך התקציבים של הרשות, בחוק, מוקצבים 200 מיליון שקלים לתשתיות בטיחותיות והן כבר נמצאות במשרד התחבורה. היה ומדובר על מימון, אז הוא כבר נמצא במשרד התחבורה. מעבר לזה אין לנו מימון נוסף. התקציב של הרשות כבר מחולק ואין לנו בקנה תקציב נוסף. אנחנו לא סוללים כבישים, לזה יש מועצות אזוריות ואת מע"צ.
היו”ר חנא סוויד:
אני מבין שאתם מודעים לבעיה הבטיחותית.
רינת שטרוזמן:
אנחנו באנו לומר שיש בעיה בטיחותית. היה והעניין יבוא לעשייה אז הרשות צריכה לקחת חלק בכך.
יצחק זיו:
אני רוצה לתקן טעות. נוח למשרד האוצר להגדיר את זה ברשומות ככבישים ללא אבא. כבישים ללא אבא במועצות אזוריות הם כבישים שכבר קיימים והשאלה היא מי מתחזק אותם.
היו"ר חנא סוויד:
אנחנו לא מדברים על בעיה תיאורטית וכללית.
דב ישורון:
ראשית, אין כביש, אז זה לא עומד בקטגוריה של כבישים ללא אבא. צריך לבנות שם כביש. ברור שמועצה אזורית לא יכולה לבנות כביש. מדובר בישובים מנותקים, שאין להם כביש, ועכשיו מתווכחים מי צריך להקים את הכביש. מע"צ אומר שזה לא שלהם, משרד התחבורה לא מכיר בזה. עכשיו צריך למצוא תקציב מיועד, לדעתי, דרך משרד התחבורה. המועצה האזורית אומרת שאם יעבירו לנו תקציב, אנחנו מוכנים לסלול אותו. יכול להיות שבעלות יותר נמוכה, אולי לא בסטנדרטים המפוארים של מע"צ, אבל אנחנו מוכנים לעשות את הכביש. תביאו תקציב ואנחנו נסתדר.
יצחק זיו:
אנחנו, כחברי כנסת, יכולים להעביר החלטות עד סכום של 5 מיליון ללא לאישור. אנחנו שומעים שהמועצה מסוגלת לעשות את העבודה בסכום הנמוך מ-5 מיליון. משרד התחבורה אומר שיש בעיה בטיחותית. למה צריך בכלל לעצור את התהליך? לצאת לדרך, ניתן לפתור את הבעיה בעלות תקציבית נמוכה. למה שלמספר ישובים לא תהיה דרך גישה? לא מדובר על כביש ראשי. מדובר על דרך מסודרת בעלות לא גבוהה. צריך לצאת לדרך. אין כל סיבה לעצור את התהליך.
היו”ר חנא סוויד:
אני רוצה לעבור לנושא החיבור לבזק.
ליאת זק:
אני מנהלת אגף רגולציה בבזק. ראס עלי מחובר ברדיוס שכונתי. זה לא חיבור שצריך עבורו תשתית של כבישים. עשינו בירור והסתבר לנו שכפר חוואלד לא מעוניין להיות מחובר בסוג חיבור כזה ולכן הוא לא מחובר. היה וכפר חוואלד ירצה להתחבר באותו אופן שראס עלי מחובר, אין שום בעיה ובזק תחבר אותו.
היו"ר חנא סוויד:
לא הבנתי את זה.
ליאת זק:
רדיוס שכונתי זאת טכנולוגיה שמאפשרת טלפוניה בלבד ללא אינטרנט.
קריאה:
אז יש סלולארי, מה הם צריכים אתכם?
ליאת זק:
זאת הטכנולוגיה שבה ראס עלי מחובר ואילו חוואלד לא היה מעוניין בטכנולוגיה הזאת ולכן הוא לא מחובר. היה וירצה, אין בעיה לחבר אותו.
לגבי האינטרנט, כל עוד אין תשתית של כביש - - -
היו"ר חנא סוויד:
אני רוצה לומר לך שעכשיו את מרחיבה את החזית. גם ראס עלי רוצים להיות בחיבור נורמלי.
ליאת זק:
התשובה היא, שכל עוד אין תשתית של כביש, אי אפשר לעשות את זה אלא בטכנולוגיה חדישה - - -
היו"ר חנא סוויד:
סליחה, מה הקשר?
ליאת זק:
כל עוד לא יסללו את הכביש לא ניתן יהיה - - -
יצחק זיו:
מה זה קשור?
היו”ר חנא סוויד:
יש תוואי סלול.
יצחק זיו:
בטכנולוגיה של היום לא צריך כביש.
היו”ר חנא סוויד:
אני הייתי שם. יש שם דרך. אמנם אין אספלט אבל זאת דרך. אפשר להעביר משם את התשתית?
ליאת זק:
ברגע שיבנו את התשתית - - -
יצחק זיו:
אין סיבה שלא לחבר בגלל שאין דרך.
ליאת זק:
יש שם בעיה תשתיתית ולכן החיבור כיום הוא אלחוטי. היום קיימת טכנולוגיה של "וואי מקס", שעדיין אין לה רישיון ממשרד התקשורת שנותנת פיתרונות ומענה לבעיות כאלה. אם נקבל רישיון מבזק אנחנו נעשה את זה. בזק מוכנה לעשות את זה כניסוי ב"וואי מקס", דבר שנותן פיתרון של טלפוניה וגם של איי.די.אס.אל.
יצחק זיו:
אני לא חושב שזה נושא שמצריך דיון משום שהיום יש פיתרונות ולא צריך תוואי דרך. המערכת עובדת היום בצורה של לוויין עם צלחות ואין שום סיבה לעכב חיבור של מקום כזה.
ליאת זק:
עובדה שראס אלי מחובר בתקשורת אלחוטית.
היו”ר חנא סוויד:
בראס עלי יש בית ספר של שני הישובים.
קריאה:
יש להם אינטרנט.
היו”ר חנא סוויד:
כנראה שהאינפורמציה שבידייך אינה נכונה.
ליאת זק:
אני מוכנה לבדוק את זה.
היו”ר חנא סוויד:
אני מקווה ששאר האינפורמציה שמסרת מהימנה.
ליאת זק:
בדקתי עם אגף התכנון אצלנו וזה מה שנמסר. אני אבדוק שוב. באותו אופן שראס עלי מחובר, אפשר יהיה לחבר גם את חוואלד.
היו”ר חנא סוויד:
האם לאור העובדה שידעתם על הדיון היום, דנתם באפשרות לחבר חוואלד?
ליאת זק:
היה וכפר חוואלד מוכן להתחבר אז באותו אופן שראס עלי מחובר, אנחנו נחבר אותו.
היו”ר חנא סוויד:
בראס עלי מרוצים.
ליאת זק:
אני אבדוק את זה שוב. באותו אופן, אפשר לחבר.
היו”ר חנא סוויד:
תוך כמה זמן?
ליאת זק:
אני לא יודעת להגיד לוחות זמנים מדויקים אבל זה לא משהו שאמור לקחת הרבה זמן.
סולימן חאלדי:
בזמנו פנינו לשרת התקשורת דליה איציק. אז רצו להתקין לנו אינטרנט אנאלוגי. יש לי בנות שלומדות באוניברסיטה והם צחקו כששמעו שזה מה שרוצים להתקין לנו. אז לא הסכמנו שיתקינו לנו אינטרנט כזה. אנחנו רוצים שתהיה תשתית תת קרקעית ולא שישימו לנו עמודים. זאת הבעיה עם בזק. הם רוצים לשים עמודים ואינטרנט אנאלוגי ואנחנו רוצים תשתית תת קרקעית.
היו”ר חנא סוויד:
אתם רוצים קו בזק נורמאלי, כמו שקיים בכל ישוב. אין לכם תקן מיוחד שאתם מחפשים. אתם רוצים חיבור בזק רגיל.
סולימן חאלדי:
בדיוק. כל התכניות של בזק כבר קיימות.
קריאה:
הקו של הוט עובר בתוך הכפר.
גיל סספורטס:
אני מנהל השירות הטכני של הוט. חברת הוט, שהקימה תשתיות באזור הצפון לפני יותר מעשור, לא נכנסה לישובים בגלל ששידרנו טלוויזיה רב ערוצית והישובים ביקשו שלא ניכנס. היום, לאחר שקיבלנו רישיון גם לטלפוניה, קיבלנו בקשה מהישוב להיכנס לכפר ולהניח תשתית עבור טלפוניה בלבד. אנחנו בודקים את הנושא. זה לא קיים בתקציב 2007 של חברת הוט. אנחנו בודקים אם אפשר להחזיר את זה לתקציב 2008 ונבדוק אם אפשר להגיע לישוב בצורה מסודרת.
היו”ר חנא סוויד:
איזה חלוקה יש ביניכם לבין בזק?
גיל סספורטס:
אין חלוקה, יש לנו רישיון זהה.
סולימן חאלדי:
היתרון הוא שהקו של הוט עובר לידנו.
יהודה ליפשיץ:
הסיפור על התשתית של בזק הוא פשוט לא לעניין כי בצמוד לכפר עוברת תשתית של הוט, תשתית של חברת חשמל ותשתית של מקורות. כל התשתיות עוברות מטרים מהכפר.
גיל סספורטס:
אני רוצה להדגיש. כאשר הנחנו את הקו בסיב אופטי בקרוב לכפר חוואלד, הם לא רצו שניכנס לכפר בגלל ששידרנו רק טלויזיה רב ערוצית. בגלל התכנים שלנו לא נכנסנו לכפר. לא היה ביקוש. בחודשים האחרונים הם פנו. זה לא נמצא בתקציב 2007 של חברת הוט כי אף אחד לא חשב שהם יביעו עניין לקבל מאיתנו שירותי תקשורת. אנחנו בודקים את הנושא בכובד ראש. יש כאן היבטים כלכליים לא מבוטלים כי צריך להיכנס לכפר ולחפור בית בית ולרשת את כל הכבישים. יש כאן השקעה לא מבוטלת. אנחנו נבחן את הנושא ולקראת תקציב 2008 נחזיר תשובה.
דב ישורון:
האם יש עליכם חובה לחבר את הכפר? האם מספיק שתושב אחד פונה ואתם חייבים לחבר?
ניר פלג:
זה מוסדר במסגרת הרישיון של המפ"א שקובע את החובות ואת החריגים. העיקרון המנחה הוא כלכלי ביסודו.
דב ישורון:
לא הבנתי. אם אתם חייבים לחבר כל תושב שמעוניין בכך, אז העיקרון הכלכלי הוא משני.
ניר פלג:
לא, סליחה. העיקרון הכלכלי מאפשר פניה לוועדת חריגים במשרד התקשורת. על סמך שיקולים כלכליים לאשר לנו חריגים.
דב ישורון:
זאת אומרת, שאם זה לא כדאי כלכלית, אז כפר שלם לא יהיה מחובר.
היו”ר חנא סוויד:
האם זה באמת פועל לפי כדאיות כלכלית או שזאת זכות בסיסית של כל בית אב להיות מחובר?
ניר פלג:
כמו שאמרתי, יש זכות שהיא מוגבלת בחריגים.
היו”ר חנא סוויד:
מי קבע את זה?
ניר פלג:
משרד התקשורת.
היו”ר חנא סוויד:
משרד התקשורת אומר שזה כפוף לשיקולים כלכליים? אין דבר כזה, זה לא יכול להיות.
ניר פלג:
אני מבהיר. על בסיס שיקולים כלכליים מותר לנו לפנות לוועדת חריגים והיא רשאית לאשר את החריג.
היו”ר חנא סוויד:
אני מבקש לסכם את הדיון.
ראשית, אני רוצה לפנות לאנשי המועצה האזורית. אני יודע והרגשתי כמה אתם מתעניינים בנושא הזה ושאתם באמת רוצים למצוא פיתרונות לבעיה של שני הישובים. אני מציין שאתם מתעניינים בישוב ראס עלי, למרות שסטטוטורית אתם לא כל כך חייבים ועל זה תבורכו.
אבל, אני רוצה לפנות אליכם מכיוון שאתם הרשות המוניציפאלית הסטטוטורית, להשקיע יותר ויותר מאמצים בפיתרון הבעיות של שני הישובים. אני מודע למה שאתם משקיעים, אבל בסופו של דבר אלו שני ישובים קטנים. אין להם את הכוח שיש למועצה המקומית. זאת גם אחריות של המועצה האזורית להגיש את השירותים ולייצג את האוכלוסייה. לכן אתם צריכים באמת להוביל את המהלך הזה.
אנחנו נבקש מנציגי חברת בזק וחברת הוט להעביר לוועדה בכתב, תוך שבועיים, את התחייבות החברה לחבר את כפר חוואלד לטלפוניה ולציין תוך כמה זמן ובאיזה מועד ניתן יהיה לבצע את ההתחברות.
בקשר לחיבור התחבורתי. אני חייב לבטא כאן את ההרגשה שיש כאן עוול נוראי שנעשה לשני הישובים והוא צועק וזועק לשמים. אנחנו רואים שכל צד זורק את האחריות והאשמה על צד אחר. יכול להיות שזה משחק פוליטי או חלוקת תפקידים תיאורטית אבל זה לא בדיוק הזמן והמקום להיכנס לכך לעומק. בסופו של דבר, זה ישאיר מרירות אצל כל אחד, שמכיר את הבעיה, במיוחד אצל התושבים.
איך יכול להיות שבישובים סטטוטוריים, שבהם חיים אנשים שרוצים להתקדם, יש שם סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות, לא תהיה דרך להתחבר לכביש. בסך הכל הם מבקשים לחיות חיים נורמאלים. הם מבקשים דרך להתחבר לכביש באופן בטוח בלי שתהיה נשקפת להם סכנת חיים. צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון ואי אפשר לדבר בלי רגש בעניינים האלה.
שמענו מנציגי הרשות הלאומית שמדובר בכביש שיש בו בעיה בטיחותית, ועל זה מסכימים כולם. אני דורש שמשרד התחבורה, שאמון על מערכת הכבישים במדינת ישראל ועל החיבור של הישובים, יודיע לוועדה, בכתב, תוך חודש, איך הוא מתכוון לפתור את הבעיה ולבצע דרך גישה בטיחותית לשני הישובים?
תודה רבה הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:55.