פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 373
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום רביעי, י"ב במרחשוון התשס"ח – 24 באוקטובר 2007 – בשעה 09:00
סדר היום: הצעת חוק משק הדלק (קידום תחרות)(תיקון מס' 2)(הצגת מחירים בתחנות תדלוק), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת גלעד ארדן (פ/1806)
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
אליהו גבאי
דוד טל
יורם מרציאנו
מוזמנים:
אהוד יחיאלי, מנהל מינהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד חגית אייזנמן מלכה, לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות
אשר גרנר, מרכז רישוי עסקים, משרד הפנים
יהודה סבן, רפרנט אנרגיה ותשתיות, אגף תקציבים, משרד האוצר
עו"ד גלי גרוס, משרד המשפטים
עו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן
רונן ישעיהו, ראש אגף תשתית תחבורתית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עו"ד יעקב פרידגוט, דירקטור חברת דלק
חיים אופיר, מנהל יחידת המחירים, פז חברת נפט
עו"ד יריב פקטה, חברת פז
ירון עשהאל, סונול – מנהל אגף בינוי, אחזקה והנדסה
עו"ד מיכאל טירר, יועץ משפטי, ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק
יעל דניאלי, מנכ"ל איגוד חברות הנפט בישראל
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: הדס צנוירט
הצעת חוק משק הדלק (קידום תחרות)(תיקון מס' 2)(הצגת מחירים בתחנות תדלוק), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת גלעד ארדן (פ/1806)
היו"ר גלעד ארדן:
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום הכנה לקריאה ושלישית של הצעת חוק משק הדלק (קידום תחרות)(תיקון מס' 2)(הצגת מחירים בתחנות תדלוק), התשס"ז-2007, הצעת חוק שלי, (פ/1806).
גם אנוכי וגם היועצת המשפטית של הוועדה הבענו את מורת רוחנו מכך שהממשלה דרך חוק ההסדרים הכניסה חוק שהרעיון מאחוריו דומה לחוק שמונח על שולחן הוועדה, מורת רוח גם בגלל שלדעתי אין לו שום קשר להשלכות על תקציב המדינה לשנת 2008 וגם בגלל שזה חוסר התייחסות להצעת חוק שכבר מונחת בשלבים מתקדמים על שולחן הוועדה וזה הליך שלא כל כך ברור מה הקשר לחוק ההסדרים, להכניס גם פרק בנושא הזה.
הצעת החוק עברה בקריאה הראשונה במליאת הכנסת ב-25.7.07, התקיים כאן בוועדה דיון אחד בהכנה לשנייה ושלישית ב-27.8.07 והיום אנו בתקווה להשלים ולהצביע להכנה לקריאה השנייה והשלישית, כמובן לאחר שננסה לגשר על הפערים שקיימים בין הצעת החוק שלי לבין העמדות של משרדי הממשלה השונים. עכשיו אני מבקש ממך, עורכת הדין אייזנמן, לומר איפה את רואה את ההבדלים בין הצעת החוק הממשלתית לבין הצעת החוק שלי.
אתי בנדלר:
בדיון הקודם משרד התשתיות הגיש הצעת נוסח שבינתיים עברה שוב שינויים במסגרת סעיף 97 בחוק ההסדרים. אני מבינה שהסעיף הזה אמור להכיל את עמדתה האחרונה של הממשלה בהקשר הזה.
חגית אייזנמן מלכה:
קיימנו את התיאום הבין משרדי בעקבות הישיבות פה בוועדה, כאשר סוכם עם משרד האוצר שמה שסוכם בפורום הבין משרדי זה מה שייכנס לחוק ההסדרים, כך שלאורך כל הדרך זה היה דיון בשני ראשים. מתואם גם עם משרד התחבורה ומקובל על דעת היועצת המשפטית שלהם.
אם נשים דגשים על השונה, בחוק המקורי מדובר על שני שלטים בתוך התחנה, אנו מדברים על שלט שנראה לעין גם של מי שנמצא מחוץ לתחנה, כאשר לעניין הזה קבענו שהשילוט מחוץ לתחנה יהיה רק באופן שאינו סותר את חוק הדרכים, שילוט, כלומר בכל תחנה שנראית בדרך בין עירונית לא נוכל להציב שלט כזה.
בנוסף, הצענו לקבוע בתוספת את רשימת המוצרים שלגביהם יצטרכו חובת פרסום. זה לא נקבע בחוק המקורי, ואני מבינה שעל זה יש חילוקי דעות. בחוק המקורי אין רשימה כזו, אנו הצענו לכתוב בתוספת אילו מוצרים, כאשר לגבי פרטי המוצרים יש מחלוקת.
היו"ר גלעד ארדן:
שתי הצעות החוק מדברות על חובה של תחנת דלק לשים במקום בולט בתחנה שני שלטים שמפרטים את כל המחירים, בשירות עצמי ובשירות מלא, ואם בעל התחנה בוחר לשים שלט בכניסה לתחנה במקום הנראה לעין, ככל שזה אינו סתר את חוק הדרכים, שילוט, הוא צריך גם כן לפרט את כל המחירים בשירות עצמי ובשירות מלא. האם הסברתי נכון את הצעת החוק הממשלתית?
חגית אייזנמן מלכה:
לא לגמרי, כי בהצעת החוק הממשלתית מטילים חובה להציב שלט שייראה לעין הנוסע מחוץ לתחנה.
היו"ר גלעד ארדן:
בהצעת החוק שלי המקורית זה לא חובה, השלט הזה?
אתי בנדלר:
כרגע לפי הצעת החוק הממשלתית מדובר על שלושה שלטים בסך הכל, פה על לפחות שני שלטים. אצלך אחד משני השלטים לאו דווקא מחוץ לתחנה. בהצעת החוק הממשלתית אפשר להבין שהיא חייבת להיראות – תכף נראה בדיוק את הנוסח. בהצעת הנוסח שלך כתוב: סמוך למתקני מכירת הדלק במקום הנראה לעין רוכשי הדלק, והודעה אחת לפחות תוצג במקום הנראה לעין מהכניסה לתחנת התדלוק. כאן מדובר על כך שזה יכול להיות בכניסה לתחנת התדלוק – אדם נכנס, רואה את המחירים ואז מקבל את ההחלטה המושכלת אם להיכנס לאחד המסלולים המובילים לתחנות התדלוק או לא. בנתיב הנסיעה – זה עניין של פרשנות.
כיוון שמדובר על שלט שמוצג בדרכים, שיש לו השפעה בטיחותית, הכיצד שזה לא לפחות בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים?
גלי גרוס:
מרגע שהוסדר בתיאום עם משרד התחבורה שזה לא יהיה נוגד את חוק הדרכים, שילוט, המשמעות היא בדרך כלל תהיה שזה נראה בדרך עירונית ולא בדרך בין עירונית, כי בדרך בין עירונית חל איסור לפי חוק הדרכים, שילוט.
היו"ר גלעד ארדן:
ברשותכם, כדי להתקדם אני רוצה לקבוע שנתחיל לקרוא את הנוסח של הצעת החוק שלי ונראה אם אנו יכולים להגיע להסכמות שימזגו את כוונות הממשלה בהצעת החוק שלי. לפני כן אני רוצה לראות אם העקרונות מוסכמים על כולם, וזה מקובל גם עליי. העקרונות שמקובלים גם עליי הם שבתוך התחנה יהיו שני שלטים במקומות בולטים, לא משנה לי אם זה כפי שיקבע השר את המקום המדויק או אם זה בצמוד למשאבות, אני מניח שזה גם קיים היום, החובה הזו. מהות החוק במקור שלי בכלל לא היתה לגבי פנים התחנה. אין לי בעיה לקבל פה עמדה של הממשלה ככל שהיא הגיונית. מבחינה צרכנית הכוונה שלי היתה שלפני שנכנסים לתחנה, בעל התחנה יכול לשים שלט שרואים אותו 100 ק"מ, יכול לשים שלט שרואים אותו 100 מטר, אבל שזה מאפשר לאדם את ההחלטה בזמן אמת, הצרכנית, אם להיכנס או לא. לכן אני רוצה שהשלט יהיה הכי מצומצם, פשוט וברור. לכן אמרתי ששלט כזה, צריך לדון אם הוא חובה – ברור שכשאנו מדברים על שלט שנראה לעין מחוץ לתחנה, זה לא שלט שמוצב בניגוד לחוק הדרכים, שילוט – כדי שלא נצטרך כל פעם להגיד את זה. השלט הזה מבחינת הממשלה כרגע הוא חובה. מבחינת הצעת החוק שלי הוא רשות, כלומר בעל התחנה יכול להחליט אם הוא שם שלט כזה הנראה מחוץ לתחנה או לא. לטעמי, צריך להיות בו רק 95 וסולר, חובה – וצריך לדון בשאלה, האם ניתן לו להוסיף או לא, אם ירצה. אני חושב שצריך לשים שם רק 95 וסולר, כי זה מקיף כמעט את כל האנשים, ועוד שאלה – האם נצטרך רק את המחיר בשירות עצמי, כי ממילא הוא יכול להוסיף מקסימום 12 אגורות, או שישים גם מחיר בשירות עצמי וגם בשירות מלא.
אתי בנדלר:
נושא נוסף שלהבנתי יש חוסר התאמה ברמת התפיסה בין הצעת החוק שלך לבין ההצעה הממשלתית; הצעת החוק שלך אינה אוסרת על הצבת שלטים על הנחות במחיר הדלק, היא רק קובעת שאם מציבים שלטים כאלה, מה הם יכללו, זה בא לידי ביטוי בסעיף (ב) של סעיף 7א – זה הנוסח של הצעת החוק שלך. בהתאם להצעת החוק הממשלתית, אסור בכלל להודיע על הנחה אלא אם יקבע השר תקנות ובהתאם לאמור באותן תקנות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מקבל את עמדת הממשלה בעניין הזה.
אתי בנדלר:
השאלה אם באמת ראוי לאסור על הצבת שלטים המודיעים על הנחה בתחנה עצמה. אתה יכול לקבוע הגבלות לגבי העניין הזה, אבל כל עוד אין תקנות בהתאם להצעת חוק ממשלתית, אסור אפילו להודיע על כך בתוך התחנה.
גלי גרוס:
הצעת החוק מתייחסת לשני סוגי שלטים – בתוך התחנה ושלט נוסף שיכול להיות בתוך התחנה, אחד מאותם שניים שיש חובה להציב בתחנה, שרואים אותו כלפי חוץ, כל עוד אין בזה סתירה וכל מה שאמרנו. לעניין השלטים בתוך התחנה, זה לא השלט שנראה מחוץ לתחנה, ששם בפירוש יש איסור על הנחות עד שהשר קובע שאפשר הנחות, הכוונה היתה שהם צריכים להציב לפחות את השניים האלה. בנוסף לשלטים האלה, שישימו שלטים - מה שהם רוצים.
היו"ר גלעד ארדן:
כלומר בנוסף הם יכולים לשים בתחנה שלט נוסף, שמפנה: אם לא הבנתם מהשלט של המחירים, דעו לכם שהמחיר של ה-95 מגלם בו הנחה מיוחדת.
יצחק קמחי:
להמשיך את דבריה של גלי, אותו שלט נוסף בתחנה לא יהיה בסגנון של הסיפור שנתת, של גילום, אלא יהיה לפי חוק הגנת הצרכן של מחיר קודם ועכשיווי. זה הדגש שיש בהצעת החוק הממשלתית.
אני מציע שאותה חברת דלק שראיתי, שהצהירה בריש גלי על הנחה של 12 אגורות בתדלוק עצמי – הרי אין הנחה כזו בכלל. ואת זה אתם מציעים כמבצע לצרכנים, כהנחה? זה משהו טרי. קודם זה היה 15 אגורות.
אהוד יחיאלי:
יש פה שני אלמנטים שהחוק צריך לטפל בהם;
היו"ר גלעד ארדן:
אני מציע לאדוני לבדוק האם גם החובה ששליש מהמשאבות שעובדות היו משאבות עם שירות מלא, האם החובה הזו מתקיימת. הרי 12 אגורות כפול 50 ליטר זה 6 ₪, ואם אדם, שווה לו את ה-6 ₪ האלה כדי לא להתלכלך עם דלק, בסוף יהיה תהליך שיכול להיות שיהיו הרבה תחנות שלא יהיה בהן בכלל שירות.
אהוד יחיאלי:
בכל העולם יש טרנד כזה.
חגית אייזנמן מלכה:
אין חובה להפעיל שירות עצמי, יש קביעה בצו המחירים שאומרת: אם אין לך מינימום של שירות עצמי, אתה צריך למכור הכל במחיר שירות עצמי.
היו"ר גלעד ארדן:
אחרי הכל, מה יקרה אם יהיה מצב שלא יהיה שירות מלא בכלל?
אהוד יחיאלי:
טרם שהכנסנו את השירות העצמי, שזה היה ב-2002, בהדרגה עד 2004, התחרות בין תחנות הדלק היתה באופן מאוד מוגבל. מאז שהכנסנו את הדבר הזה יש תחרות שלא נראתה במדינה הזו קודם. התחנות נותנות הנחה של עשרות אגורות לליטר מהמחיר המפוקח. מדובר על הרבה תחנות שעברו את המאה מתוך קרוב לאלף.
אתי בנדלר:
גם במרכז הארץ?
אהוד יחיאלי:
גם בתל אביב. במקום שיש ריכוז של תחנות שאינן של החברות הגדולות זה מקבל משמעות גדולה יותר.
לגוף החוק, יש שני אלמנטים שהחוק צריך לתת להם מענה; הראשון הוא שיקול הדעת וההכוונה לנהג שנוסע בדרך, שיידע שבתחנה מסוימת יש מחיר שכדאי לו להיכנס אליה. שנית, בתוך התחנה בגלל שלא היה אמת בפרסום ויש בישראל מחיר מפוקח ויש מחיר לא מפוקח, בעלי התחנות פרסמו שלטים שמטעים את הציבור והדוגמה הטובה ביותר היא סולר תחבורה שאינו מפוקח – אחד כתב 1.70 ₪ הנחה ואחד 1.50 ₪ הנחה, ממה – מאיזה מחיר דמיוני שהם המציאו, ולכן זה היה מטעה.
לכן אנו רוצים לאסור בתחנה לפרסם כל מידע שאינו נכון, ובחוץ לדעתי צודק היושב ראש שצריך להיות שני מחירים: 95 וסולר – זה מהווה היום קרוב ל-90% מסך הצריכה של הדלקים בתחנות.
חיים אופיר:
כשה-96 ייצאו, כמה זה יהיה?
אהוד יחיאלי:
בסביבות 12%.
לדעתנו, צריך למנוע הטעיה בפרסום מצד אחד, מצד שני לתת שיקול דעת לנהג שנכנס לתחנה, שרואה שכדאי לו להיכנס לתחנה הזו כי המחיר אטרקטיבי.
רונן ישעיהו:
אנו לא ניכנס לסוגייה הצרכנית של הצגת המחירים. אישית זה נשמע לי הגיוני. לעניין הבטיחות, אנו מתנגדים להצגת השלט לעיני מי שנוסע בדרך הבין עירונית. אנו מבקשים את זה להוציא מהחוק. ההתניה של התאמה לחוק הדרכים, שילוט, לא יכול להיות, זה דבר והיפוכו, כי חוק הדרכים, השילוט אוסר כל דבר מהסוג הזה. אומרת לי עורכת הדין אייזנמן: שמא נתקן יום אחד את חוק השילוט. אז – נדבר.
היו"ר גלעד ארדן:
יש הצעה ממש על השולחן לתקן את חוק הדרכים, שילוט, ושר התחבורה והבטיחות בדרכים היה במליאה ופתאום יצא החוצה, אפילו לא הצביע נגדה, אז אולי יש לו כוונות כן לתקן.
אתי בנדלר:
האם יש לכם התנגדות להצעה הזו ככל שמדובר בדרכים עירוניות?
רונן ישעיהו:
אז תכתבו: דרכים עירוניות - אני מדבר על (ב)(4).
היו"ר גלעד ארדן:
כתוב: ובלבד שהצבת שלט כאמור לא מהווה עברה לפי חוק הדרכים, שילוט. אין בחוק השילוט שום חריג על דרך בין עירונית?
רונן ישעיהו:
יש ועדת משנה של הוועדות המחוזיות.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא הנוסח שעל שולחן הוועדה. בי"ת, אני לא רואה בעיה עם זה. כל עוד כתוב: ובלבד שהשלט לא מהווה עברה, זה בסדר גמור. בגין היה נוהג לומר: גם המובן מאליו ראוי שייאמר.
רונן ישעיהו:
אז בוא נכתוב שזה בדרכים עירוניות.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל אולי יש חריג בחוק הדרכים, שילוט גם בדרך בין עירונית?
רונן ישעיהו:
אין חריג, אלא אם הוא מקבל היתר מהוועדה המחוזית, אבל הוא לא יקבל, כי הכללים למתן ההיתר הם כאלה שהוא לא יכול לקבל. יש שילוט שמפנה אל התחנה, אבל לא ניתוח מחירים. מחירים זה דבר שמצריך ניתוח והחלטה ויוצר מוקש בטיחותי. לשם מה להכניס עז לעניין הזה?
יהודה סבן:
יש הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה לא ניתן לנציגי הממשלה להציג עמדות שונות מעמדת הממשלה – אני פונה אליו.
היו"ר גלעד ארדן:
ביניכם תדברו בחוץ.
אתי בנדלר:
לא פעם ולא פעמיים דווקא נציגי האוצר שלא כל כך תומכים בהצעות חוק, מרשים לעצמם להתבטא כאן.
יעקב פרידגוט:
כשאני רואה את דברי ההסבר להצעת החוק, כדי להשיג את המטרה של הצעת החוק חייבים בד בבד עם החקיקה הזו ואולי אפילו במסגרת החוק הזה לתקן את חוק הדרכים, שילוט, על ידי הוספה של פסקה נוספת בסעיף 5 לחוק הדרכים, שילוט: להוסיף עוד פסקה - תנאי נוסף להיתר, שלטים בהתאם לחוק הזה. אחרת אין טעם בחוק הזה, ואסביר; כיום רוב התחנות הציבוריות הן בדרכים בין עירוניות.
אהוד יחיאלי:
לא נכון.
יעקב פרידגוט:
רוב הדלקים שנמכרים במדינת ישראל נמכרים בתחנות שנמצאות בדרכים בין עירוניות. לכן אם החוק הזה יישאר כמו שהוא, בלי שבמקביל יתקנו את חוק הדרכים, שילוט, פירוש הדבר שלגבי מרבית הלקוחות אסור לשים את השלטים מחוץ לתחנה, אז לא הועלנו שום דבר. לכן צריך להוסיף את הפסקה הזו. כל עוד זה לא ייעשה, הצבת השלט מחוץ לתחנה לא יכולה להיות חובה, ואז זה יהיה רק בתוך העיר. בעצם כל החוק הזה נולד כתוצאה מהטעיה כפי שבשעתו טען הממונה על הגנת הצרכן, מר קמחי, וזה מקובל עלינו – אסור להטעות. לכן מי שבוחר לפרסם בצורה כזו או אחרת את המחיר, הנחה וכו', חייב לעשות את זה בדרך שלא תטעה את הצרכן.
היו"ר גלעד ארדן:
לדעתי, כשהסתירה היא בין צרכנות לבטיחות, הבטיחות גוברת, ואם יש מקום להוסיף חריג לחוק הדרכים, שילוט, לא כאן המקום. בשבוע הבא יש דיון בנושא חוק הדרכים, שילוט, אפשר להעלות את זה בשבוע הבא, אפשר להידבר עם משרדי הממשלה, בעיקר עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ולנסות לשכנע אותם בנושא הזה, שאין הבדל, מה עוד שבמקומות אחרים בעולם – אני, למשל, נהגתי בארצות הברית ואני זוכר שבכל כניסה למפרצים של התחנות דלק אין בכניסה המחירים.
יצחק קמחי:
באירופה יש.
אהוד יחיאלי:
אבל למשל, יש תחנה בשילת של סונול שמוכרת הרבה דלקים ונמצאת בדרך ראשית, אך נמצאת ליד רמזור, ושם אתה נוסע 20 קמ"ש במקרה הטוב.
יהודה סבן:
מספר התחנות שנמצאות בדרכים עירוניות הוא 90% מסך התחנות בארץ. בארץ יש כ-970 תחנות, וכ-90% מהן - בדרכים עירוניות.
היו"ר גלעד ארדן:
ברכות, אדוני, חבר הכנסת דוד טל, על תפקידך החדש.
אתי בנדלר:
באופן מפתיע בשל חשיבות הנושא הממשלה החליטה לכלול את הנושא הזה כסעיפים גם בחוק ההסדרים. זה קריטריון חדש, למיטב הבנתי, להכללת נושא בחוק ההסדרים. מדובר בהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת גלעד ארדן.
דוד טל:
אני מניח שהם יורידו את זה מחוק ההסדרים.
אתי בנדלר:
אני מניחה שלא תהיה להם בררה, כי נסיים את הטיפול בנושא עוד לפני.
חגית אייזנמן מלכה:
בהצעת החוק הפרטית אין לנו סעיף עונשין כמו שיש בממשלתית.
היו"ר גלעד ארדן:
אז תציעי ונקבל את הצעתך לעניין ההוספה.
חגית אייזנמן מלכה:
אז אני מציעה - גם העונשין וגם סמכויות.
דוד טל:
אחרי שדנו בפעם הקודמת בהצעת החוק בדקתי, נשמעה פה טענה של נציג תחנות הדלק – מה אם יוסיפו גם זה וגם זה.
היו"ר גלעד ארדן:
קיבלנו כבר את טענתם.
דוד טל:
אבל הסתבר שמוסיפים כל מיני דברים אחרים, כלומר אם הטענה נכונה והם באים עם ידיים נקיות, לא צריכים להיות פרסומים – לא כאלה ולא כאלה, רק את הדבר הזה. אבל מה שהם רוצים, הם כן מוסיפים – בכמה תחנות שביקרתי ראיתי פרסומים, צהוב וירוק וכחול.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה צודק בהחלט.
אנו עוברים להקראת הנוסח שהממשלה ניסחה לחוק ההסדרים.
קורא סעיף 97, "בעל תחנת תדלוק".
יש הערות להגדרה זו? לא. אני מעלה להצבעה. מי בעד? אושר.
קורא "מחיר דלק".
כלומר מחיר הדלק יהיה המחיר הסופי לאחר ההנחה בלבד. הערות? אין. מי בעד ההגדרה הזו? אושר.
קורא "הממונה על הגנת הצרכן". מי בעד? אושר.
קורא "דמי שירות". מי בעד? אושר.
לא קיבלנו עדיין החלטה, אם במה שרואים מחוץ לתחנה יש צורך בהפרדה בין שירות עצמי למחיר מלא?
אתי בנדלר:
אני מציעה שהוועדה תאשר את ההגדרה וככל שלא ייעשה לאחר מכן שימוש, אז נוריד את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
בסדר. מי בעד ההגדרה? אושר.
קורא סעיף (ב).
יש לי שתי הערות-שאלות; אחת, כרגע אנו מחילים את אותם כללים לפי הצעת החוק הממשלתית גם על השלטים שבתוך התחנה וגם על השלט שנראה מחוץ לתחנה. כיוון שהבנו שיש רציונל שונה לגבי השלט שנראה מחוץ לתחנה, כי שם הזמן שיש לנהג לקבל את ההחלטה הוא זמן קצר יותר, והשאיפה שלנו היא לפשט את השלט הזה כמה שיותר, האם יש צורך לעשות הבחנה גם בשלט שנראה מחוץ לתחנה בין מחיר בשירות עצמי ומחיר לאחר הוספת דמי שירות, שהרי הוספת דמי שירות – בכל מקרה ההוספה המקסימלית היא 12 אגורות.
חגית אייזנמן מלכה:
מה שלא חובה זה לקחת את ה-12 אגורות הנוספות האלה, לכל בעל תחנה למכור גם בשירות מלא וגם בשירות עצמי באותו מחיר.
אתי בנדלר:
נניח שהוא לוקח אותו מחיר. יהיו ארבעה מחירים, ושניים מהם יהיו זהים, ואז עוד יותר קשה להתחיל להשוות.
חגית אייזנמן מלכה:
לא צריך להשוות. אני למשל תמיד מתדלקת בתדלוק עצמי, אז אני אחפש רק את המחיר של זה.
אתי בנדלר:
ואני מתלבטת בין זה לבין זה, ואומרת: תלוי בהפרש. אז עדיין יש לכאורה ארבעה או שמונה מחירים.
יעל דניאלי:
צריך לשים לב שלא כל המוצרים מפוקחים. אתם מכפיפים בסעיף הזה את כל הדלקים.
יצחק קמחי:
יש לי הצעה; בהינתן אותם תנאי בטיחות של פחות אינפורמציה שאנו רוצים, בשלט הכניסה יהיה רק המחיר הכי גבוה שבו נמכר הדלק הזה בתחנה.
חיים אופיר:
הכי זול.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם הייתם צריכים לקבוע מחיר בשירות מלא, ואז שהם יתחרו על גובה ההנחה על שירות עצמי.
יצחק קמחי:
ברגע שהחובה תהיה לתת את המחיר המלא, אני מעריך שהם כולם ישימו את המחיר לשירות העצמי, שיהיה המחיר הכי נמוך. אם הם צריכים לשים את המחיר הכי גבוה, דהיינו כולל השירות - הנטייה תמיד להציג מחיר נמוך יותר.
חיים אופיר:
איפה יש עוד עסק שמפרסם את המחיר הכי גבוה שלו?
אתי בנדלר:
השאלה היא אם אני דורשת את הצגת המחיר הגבוה ביותר, הרציונל הוא יפה, זה עשוי לתרום לעידוד התחרות. מצד שני, זה לא האמת.
יצחק קמחי:
אחרת ההטעיה תהיה חמורה יותר, כי אם צרכן יראה את המחיר הנמוך, והוא ממלא במחיר המלא, ודאי שזה לא הוגן.
היו"ר גלעד ארדן:
בשני המקרים יש הטעיה. כיוון שהתגבשה אצלנו החלטה, ללכת על 95 שני המחירים וסולר שני המחירים, אולי נחסוך את הזמן- -
יעקב פרידגוט:
זה דבר אחד. בהוראת החוק צריך להפריד בין השלטים שמוצבים בתוך התחנה לבין השלטים שלא. לגבי השלטים שבתוך התחנה – צריך לכלול את כל המוצרים. לגבי השלט שנראה מחוץ לתחנה, רק שני מוצרים.
ועוד דבר, לגבי השלט שמחוץ לתחנה, אנו חושבים שזה צריך להיות לא חובה אלא רשות. כי פה זה יותר עניין של פרסום.
היו"ר גלעד ארדן:
לגבי זה אתייעץ עם גורמי הממשלה.
חיים אופיר:
היום בכל התחנות יש השילוט של המחירים, כלומר אנו רוצים לעשות את זה, אז אל תחייב אותנו.
היו"ר גלעד ארדן:
נגיד שיש תחנה שהיא במקום סופר מרכזי, ולכן יש לה הרבה לקוחות, אני רוצה להכריח אותה לשים שלט, שיידעו שהם גובים מחיר יקר.
מה עמדת משרדי הממשלה – האם זה חובה או רשות?
יהודה סבן:
חובה.
אתי בנדלר:
אז מה קורה בדרך בין עירונית?
היו"ר גלעד ארדן:
אני בטוח שאיך שיוצאים מכאן, רונן מרים טלפון למנכ"ל מע"צ, וכבר יש תוכנית עבודה, איפה להוריד בכל הארץ את כל השטחים- -
רונן ישעיהו:
כמו שהוא מציע, להכניס שלט חובה, למה להתמודד עם זה בכלל?
היו"ר גלעד ארדן:
אם היועצת המשפטית שלי תגיד לי שאין שום אפשרות לעשות חריג כרגע על פי חוק הדרכים, שילוט, בכביש בין עירוני, באמת אין טעם להכניס את הסיפא הזו.
רונן ישעיהו:
ההיגיון הבטיחותי אומר שאם אתה מסיח את דעתו של נהג, יש פה בעיה בטיחותית. למה להעמיד את זה במבחן?
גלי גרוס:
חוק הדרכים, שילוט מסדיר את סוגיות הבטיחות והחוק הזה לא נועד לסטות ממנו. מצד שני, החוק הזה נותן שינויים אחדים, לכן הוא כשלעצמו לא מסדיר את סוגיית הבטיחות, כי היא מוסדרת בחוק הדרכים, שילוט.
היו"ר גלעד ארדן:
חוק הדרכים, שילוט עוסק גם בדרכים עירוניות?
גלי גרוס:
לא.
היו"ר גלעד ארדן:
אז רונן צודק. אין חריג בענייני פרסום מחירים.
גלי גרוס:
אני לא משוכנעת שהלשכה המשפטית של משרד התחבורה לא התנגדה לנוסח החוק כמו שהוא כרגע. הרציונלים באים לידי ביטוי בחוק הדרכים, שילוט, ומה שהם אוסרים אסור.
היו"ר גלעד ארדן:
ומה המלצתכם, האם לחייב עמוד שנראה אל מחוץ?
יהודה סבן:
זה השלט הכי חשוב, אם לא היחיד שחשוב. ההחלטה צריכה להתקבל לפני שנכנסים לתחנה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה הנימוק שלכם, למה לא לחייב לשים שלט שנראה אל מחוץ לתחנה?
יעקב פרידגוט:
כי המטרה של השלט הזה היא לעודד תחרות, פירוש הדבר שנועד למטרה פרסומית. ככל שמדובר בפרסום, איני חושב שהמחוקק צריך ללמד סוחר כזה או אחר איך לבצע תחרות. זה עולה כסף כפול – גם עצם ההתקנה של עמוד כזה וגם ברגע שאני מתקין שלט, מייד העירייה מחייבת אותי באגרת שילוט. לא ייתכן שגם יחייבו אותי לשים שלט וגם אחר כך אשלם על דבר שהוא חובה, לא רשות. פה בניגוד לרצוני מחייבים אותי להתקין שלט, שהוא עצמו עולה כסף, ואני חייב לשלם כל שנה אגרת שילוט. לכן אם זה יהיה חובה, במקביל חייבים לפטור אותי מאגרת השילוט.
אתי בנדלר:
הנוסח המוצע על ידי הממשלה שמפריד בין פסקות 3 ו-4, מתערער בי הביטחון, כמה שלטים חובה לשים בסופו של דבר? כי יש שני שלטים בפסקה 3 ועוד אחד ב-4.
גלי גרוס:
אם השניים הראשונים מקיימים את התנאי שב-4, אחד מהם מקיים, אז זה בסדר.
אתי בנדלר:
זה לא מה שנאמר בנוסח. אז תבהירו את הכוונה ואני אנסח את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם התחנות תדלוק, המשאבות נמצאות במקום שאתה יכול לשים לידן שלט שנראה גם אל מחוץ לתחנה, די לנו בשני השלטים האלה, ואם לא, הם יצטרכו לשים שלט נוסף שנראה מחוץ לתחנה.
אתי בנדלר:
האמור הוא בפירוש 2 פלוס 1, ואם רוצים להבהיר שהאחד הזה יכול להיות אחד מהשניים, הדברים צריכים להיאמר במפורש.
היו"ר גלעד ארדן:
העיקרון הוא כזה: שני שלטים לפחות יהיו במקומות בולטים לעין בתחום תחנת התדלוק בסמוך למשאבות התדלוק ובהם יפורטו כל המחירים בשירות עצמי ובשירות מלא בלבד – מחיר סופי לפי ההגדרה פה של עצמי ומלא, של כל המוצרים שבתוספת. השלט שאנו כן נחייב שצריך להיראות בנתיב הנסיעה המוביל לנתיב הכניסה יכלול רק את מחיר שירות עצמי ושירות מלא של סולר ושל 95. סך הכל: שלושה שלטים.
אתי בנדלר:
אם הולכים לפסקה 4, שהוא השלט השלישי- -
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא יוצב בנתיב הנסיעה אלא באופן הנראה לעין בנתיב הנסיעה. ההצבה היא בתחום התחנה, תמיד.
אתי בנדלר:
האם ברור שמדברים פה על שלט שיוצב בתחום תחנת התדלוק?
היו"ר גלעד ארדן:
תמיד. נתיב ההצבה מתייחס לנראות.
אתי בנדלר:
לעניין חוסר הנכונות של מר רונן בהתייחס לחוק הדרכים, שילוט, אני מציעה שינוי בנוסח, למרות שאני עובדת על הנוסח אחרי שהוועדה מסיימת את החלטותיה, אני מציעה שבמקום שיהיה: ובלבד שהצבת שלט כאמור לא מהווה עברה, שיהיה: הוראה זו תחול רק לעניין שלט שהצבתו לא מהווה עברה, כלומר להדגיש את זה שכל ההוראה חלה רק לגבי שלט המותר לפי חוק הדרכים, שילוט.
לגבי היחס בין הצעת החוק שלך לממשלתית, אם הובהר שמדובר על 2 פלוס 1, וה-1 חל רק לגבי דרכים עירוניות, השאלה, מה קורה בדרכים בין עירוניות – האם נסתפק רק בשני שלטים כשההוראה היחידה שמתייחסת לשלטים האלה זה שזה יהיה במקום בולט לעין בתחום תחנת התדלוק בסמוך למשאבת התדלוק, או שמא יש מקום להוראה שהצעת בהצעת החוק שלך שקובעת שלפחות אחד משני השלטים האלה צריכים להיות – מהכניסה לתחנת התדלוק, לא מהכביש.
היו"ר גלעד ארדן:
כן.
אתי בנדלר:
אז אם כך, שלט אחד יוצב במקום בולט בסמוך למשאבה, שלט אחד ייראה מהכניסה ושלט שלישי ככל שהוא מותר, כפי שהצעתם בשינוי.
יהודה סבן:
כל עוד 96 מהווה 12%, כפי שמר יחיאלי אמר, מסך הדלקים בתחנות, לא נכון להוציא אותו מהתוספת וגם לא מעמוד הפרסום הנראה לעין הנוסע. 12% זה חלק משמעותי מהדלקים שנמכרים.
חיים אופיר:
אין מקום לשים על העמוד. זה עוד שתי שורות. אני לא יכול להקטין את המספרים, שלא יראו כלום.
יהודה סבן:
כרגע יש שלוש שורות?
חיים אופיר:
כן, כי אני שם רק שירות עצמי.
יעל דניאלי:
כל מה שאנו עושים כרגע במסגרת החקיקה זה מקבעים את המוצר הזה כדי שלא ייצא לעולם. אנו לא יכולים כל יומיים לשנות את מבנה השלט.
חגית אייזנמן מלכה:
ההוראה אומרת שרק בתחנה שבה נמכר בנזין 96 או מוצר כלשהו, רק שם צריך לפרסם. הבנזין 96, במגמה שלנו שתהיה ממש בחודשיים-שלושה, לדעתי – הכוונה היא שהבנזין 96 ימשיך להימכר בסך הכל בכ-20 תחנות תדלוק, עד 20. יחד עם זאת, לאה הפנתה כאן בצדק למה שהשר מוסמך לקבוע. בפסקה (5) בסעיף (ה) הוא רשאי לחייב – הנה הנוסח, כלומר אם השר מצא לנכון אחרי שהוא יקיים התייעצות נוספת- -
היו"ר גלעד ארדן:
טוב, אז נכון לעכשיו אני שם רק 95 וסולר ואסור לשים מעבר לזה אלא אם כן השר ירצה – רק השלט שרואים מבחוץ.
ירון עשהאל:
אני חושב שזה מבלבל. אזרחים מן השורה צריכים מחשב כדי לחשב את ההנחה במחיר הדלק. זה לא הגיוני. אני אומר: רק שני מחירים, מחירים סופיים בלבד, לסולר ולבנזין 95.
יריב פקטה:
אפשר לעשות בנזין שירות עצמי, סולר שירות עצמי ותוספת שירות, ואז זה שלוש שורות.
אתי בנדלר:
מחיר סופי לגבי שני סוגי דלקים, יש ארבעה מחירים. אנו מדברים על עוד מחיר אחד, כי אם בסולר אין שירות עצמי או שירות מלא, יש רק מחיר אחד לגביו.
ירון עשהאל:
אל תבלבלו את הנהגים.
היו"ר גלעד ארדן:
לטעמי, מה שאתה מציע יבלבל יותר בסופו של דבר. לאדם יש התנהגות צרכנית עקבית, לדעתי, אם הוא מתדלק בשירות עצמי או בשירות מלא, והוא מתרגל לחפש את המחיר שבו הוא צורך, ויהיה לו קל להשוות גם בארבעה מחירים. לעומת זאת, אם נתחיל עם כל הפרמטרים האלה, לא נצא מזה.
יעל דניאלי:
נהג שמתדלק סולר מקבל הנחה של 90 אגורות, וזו הסיבה שהוא נכנס לתחנה, לטובת העניין, לא בגלל ה-12 אגורות שנכנסים בתוך ה-90 אגורות האלה או לא נכנסים.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא לא יודע מה ההנחה.
אני עדיין חושב שאנשים לא מחליפים כל יום את הרכב ולא עושים פעם עצמי ופעם לא. הם יתרגלו מהיום לחפש את המחיר.
אתי בנדלר:
סיימתי שאלותיי לעניין סעיף (ב).
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד העקרונות שקבענו כאן? אושרו.
קורא סעיף (ג). מי בעד? אושר.
קורא סעיף (ד).
חגית אייזנמן מלכה:
לממשלה יש פה שתי הבהרות; אחת, העירו לי שברישא של סעיף (ד) – הכוונה היא שאפשר לקבוע כללים שונים לעניין השלטים שנראים מחוץ לתחנה ולעניין השלטים שלא נראים. אם זה לא ברור מהרישא של סעיף (ד), נצטרך לתקן את זה.
אתי בנדלר:
רשאי לקבוע הוראות שונות לסוגי השלטים השונים.
חגית אייזנמן מלכה:
שנית, לאור הכתוב בסעיף (ב)(2), וכדי שלא ייוצר מצב שאי אפשר יהיה לכתוב בשלט דברים שאפילו אנו מוכנים שיכתבו אותם, הוספנו פסקה (5) אבל כתבנו שם שיש סמכות לשר לחייב כי השלט יכלול פרטים נוספים, אנו מציעים לכתוב: לחייב או להתיר כי השלט יכלול פרטים נוספים.
היו"ר גלעד ארדן:
טוב.
חיים אופיר:
אנו משקיעים בשלטים, מחר יגיד לנו: עוד כמה שורות- -
היו"ר גלעד ארדן:
כל הסעיף הזה יותנה באישור ועדת הכלכלה. השר לא יוכל סתם להחליט להתעלל בכם בלי שנחשוב שהוא צודק.
(6) זה קצת גורף מדי.
אתי בנדלר:
אני מסכימה.
היו"ר גלעד ארדן:
אנו מוחקים את סעיף (6).
אשר גרנר:
אנו מקדמים עכשיו יחד עם האוצר במסגרת פרויקט ממשל זמין את כל המפרטים, לרבות תחנות דלק, שזה יפורסם באינטרנט, כלומר כדי שלא ייוצר מצב שכל אחד ירצה להוסיף, לגרוע, שיהיה מפרט אחיד, זה חלק מהדברים שנפרסם במערך של מפרט אחיד. ובנוסף, מי שירצה להוציא רשיון, יידע מה הדרישות שלו. תחנת דלק תדע מה נדרש ממנה.
היו"ר גלעד ארדן:
כלומר אתה אומר שהחוק טוב, לדעתך.
אשר גרנר:
כן.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד סעיף (ד) על כל סעיפיו הקטנים ובמחיקת סעיף (6)? אושר.
קורא סעיף (ה).
אתי בנדלר:
אותה הערה שהערת לגבי פסקה (6) בסעיף הקטן הקודם, אני רציתי להעיר לגבי (ה)(1). (2) – אולי זו תחנה מאוד קטנה.
גלי גרוס:
זה נבע ממשהו שאמרה היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה או מישהו אחר באחד הדיונים הראשונים, שיכול להיות מקרה של תחנה מסוימת שבגלל התנאים המיוחדים שלה היא לא יכולה להציב שלט לפי מה שכתוב בחוק, ולכן היא לא יכולה לעמוד בחובה.
היו"ר גלעד ארדן:
(2) – אולי זה תחנה מאוד קטנה בשטח צפוף מאוד, אז הוא יפטור אותה משלט גדול בכניסה. (1) זה מאוד גורף. אני אומר לפרוטוקול: המשמעות של "קטן יותר" זה כל הפחתה מהשלושה שחייבים ולפי שיקול הדעת שלו.
אתי בנדלר:
פסקה (1) מאפשרת פטור מכל הוראות החוק.
לגבי האישורים הפרטניים, אין מקום לאישור הוועדה.
היו"ר גלעד ארדן:
מוחקים את פסקה (1). מי בעד (ה)? אושר.
קורא סעיף (ו).
אתי בנדלר:
סעיף 9 לחוק העיקרי קובע שהשר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי באישור ועדת הכלכלה של הכנסת להתקין תקנות לביצועו. כל התקנות לפי החוק טעונות אישור ועדת הכלכלה. אני מניחה שהוסיפו את זה לכאן כי כאן מדובר על צו. אני מציעה לתקן את סעיף 9, שזה יהיה תקנות וצווים, לפי חוק זה יהיו טעונים אישור ועדת הכלכלה, ואז לא יהיה צורך בסעיף הזה.
חגית אייזנמן מלכה:
הוסיפו את זה בגלל שזה שינוי של התוספת שיש לה מעמד שהוא מעבר לצווים רגילים, כי היא כאילו חלק מהחוק. זה מה שהסבירו לי במשרד המשפטים, למה דווקא פה לכתוב את זה, למרות שזה ברור.
אתי בנדלר:
אז אני מוחקת את אישור ועדת הכלכלה פה פלוס תיקון סעיף 9.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד אישור סעיף (ו) כפי שהציגה היועצת המשפטית? אושר.
קורא סעיף 7ב.
תרענני את זיכרוננו, מה זה 61(א)(2)?
אתי בנדלר:
26,100.
היו"ר גלעד ארדן:
כלומר אי הצגה או שהציגו בניגוד להוראות זה קנס שהוא כ-84 אלף ₪, והציגו בצורה מטעה או שקרית – כ-150 אלף ₪.
חגית אייזנמן מלכה:
לקחנו מחוק הגנת הצרכן. בסעיף הראשון זה רמת הענישה שנקבעה בחוק הגנת הצרכן לעניין הצגת מחיר והשני זה רמת הענישה שנקבעה לגבי הטעיה.
מיכאל טירר:
מתי נכנס לתוקף השינוי הזה?
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא שונה מהיום. גם היום משתנים מחירים ואסור לכם להטעות בכניסה לתחנה. זה לא קשור לחוק הזה.
מי בעד סעיף 7ב? אושר.
קורא סעיף 7ג - רישא.
אתי בנדלר:
לפי חוק זה ולא לפי סעיף זה. השאלה, למה הכוונה?
חגית אייזנמן מלכה:
למשל, אם נתקין תקנות לגבי תדלוק אוטומטי.
היו"ר גלעד ארדן:
בוא נראה מה הסמכויות שהם רוצים.
קורא סעיף (1).
קורא סעיף (2).
יש התנגדות?
מיכאל טירר:
למה צריך להיכנס למקום שמתנהל עסק של דלק, למשרדים שלהם, כדי לראות שלט בכניסה לתחנה?
חגית אייזנמן מלכה:
אני נכנסת לאותו מקום שרלוונטי לעברה הזו.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא רלוונטי לעניין השילוט.
חגית אייזנמן מלכה:
אם ניתנה הוראה מלמעלה בחברת הדלק, בכל תחנות הדלק, וכך אתם עושים את השילוט- -
היו"ר גלעד ארדן:
אני מקבל את הסבר המדינה.
מי בעד 7ג (1) ו-(2)? אושר.
התיקון השני. קורא סעיף (2).
חגית אייזנמן מלכה:
סעיף 8 הוא סעיף של שמירת דינים. אנו אומרים, שהחוק הזה לא יפגע בהוראות לפי כל דין, מאחר שהנקודה המרכזית בו היא הנושא של הגנת הצרכן, ביקשנו שזה לא יפגע בהוראות חוק הגנת הצרכן ובהוראות כל דין.
היו"ר גלעד ארדן:
הערות? אין. מי בעד? אושר.
אתי בנדלר:
כאן ייכנס תיקון סעיף 9, להבהיר שגם צווים טעונים אישור ועדת הכלכלה.
היו"ר גלעד ארדן:
התוספת – מה שיפנה אליה זה רק השלטים שבתוך התחנה. התוספת רלוונטית לעניין השלטים שבתוך התחנה. שלט שייראה מחוץ לתחנה יכלול רק 95 וסולר לתחבורה.
קורא סעיף (3).
מי בעד? אושר.
קורא סעיף 98. אני מבין שכל החוק הזה ייכנס לתוקף ששה חודשים מיום פרסומו.
חגית אייזנמן מלכה:
למעט איסור הטעיה.
אתי בנדלר:
הסעיף הזה, 97, הוא סעיף בחוק ההסדרים, ואם איני טועה, חוק ההסדרים קבע שתחילתו ב-1.1.08. השאלה, איזה מהסעיפים שאושרו עכשיו בחוק הפרטי שלך ייכנסו לתוקף מיידי ואיזה לתוקף מאוחר? שתיים, תוקף מאוחר – תוך כמה זמן? שלוש, אני מציעה גם להוסיף הוראה שקובעת שתקנות לפי אותם סעיפים נדחים יובאו לאישור ועדת הכלכלה בפרק זמן שתקבע כדי לאפשר את תחילת הסעיפים הנדחים במועד.
היו"ר גלעד ארדן:
יש לכם הצעה, לגבי כמה זמן אתם צריכים?
יעל דניאלי:
כל מה שקשור לנושא של הטעיית הצרכן – זה צריך להיות כבר אתמול בבוקר. הנושא של פירוט המחירים לפי סוגי השלטים וכן הלאה, זה דורש הכנה של שילוט בחלק מהחברות, וחלקן לא מוכנות, אני חושבת שצריך לתת זמן להכנת שלטים, מדובר במאות שלטים לפחות לחברה.
חגית אייזנמן מלכה:
רק להכנת שלטים כמה זמן צריך?
ירון עשהאל:
להערכתי, סדר גודל של חצי שנה, אחרי שקובעים את התקנות - חצי שנה.
היו"ר גלעד ארדן:
עד שהחוק יעלה לקריאה שנייה ושלישית יש כשבועיים-חודש, אני מעריך. בזמן הזה משרד התשתיות יכול גם לעבוד על התקנות.
חגית אייזנמן מלכה:
צריך להתייעץ ולקבל חומר ממשרדים אחרים כדי להשלים את התקנות האלה.
אתי בנדלר:
תוך כמה זמן תקנות ראשונות יובאו לאישור ועדת הכלכלה?
חגית אייזנמן מלכה:
כשלושה חודשים ממועד פרסום החוק.
אתי בנדלר:
צריך לקחת לפחות חודש עד שהוועדה בטוח תדון בזה ותאשר את זה, כי אולי יהיו שינויים, כלומר צריך לקחת בחשבון לפחות חודש מיום שזה מגיע לוועדה, עד שיקבלו תוקף ויפורסמו בקובץ תקנות, ואני לוקחת פרק זמן מינימלי. אז הגענו לארבעה חודשים. בהנחה שיש תקנות בתוך ארבעה חודשים ממועד פרסומו של חוק זה, השאלה כמה זמן נוסף צריכות תחנות הדלק כדי להכין את השילוט שמתאים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני חושב שהם יכולים פחות מששה חודשים.
יעל דניאלי:
סביר שהם יעשו את זה בהקדם האפשרי.
גלי גרוס:
התקנות של המרחק שיראו את זה מחוץ לתחנה הן תקנות חובה. שאר התקנות הן רשות.
אתי בנדלר:
אז נפנה - תקנות ראשונות לפי סעיף, ואז אנו מדברים רק על תקנות החובה, שמייד נראה על מה מדובר.
היו"ר גלעד ארדן:
במקום לומר ששה חודשים מיום חוק זה, אני יכול לומר: שלושה חודשים לאחר כניסת התקנות- -
אתי בנדלר:
אני חושבת שזה לא ראוי כי כך יש שליטה למחוקק המשנה על המועד שבו החוק ייכנס לתוקפו, ואני חושבת שראוי שהמחוקק הראשי יקבע זאת.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מבקש שהמסלול יהיה, שנוכל לבזות את השר מספיק, אם זה השר באישור הוועדה יהיה רשאי לדחות את תחילת התוקף בשלושה חודשים נוספים. מלכתחילה זה שלושה חודשים מיום כניסת התקנות לתוקף.
אתי בנדלר:
תקנות ראשונות לפי סעיף 7ב(4) יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך שלושה חודשים ממועד פרסומו של חוק זה. תחילתו של סעיפים – מייד תגידו לי איזה סעיפים - שבעה חודשים מיום פרסום החוק, והשר באישור ועדת הכלכלה רשאי לדחות את תחילתם של הסעיפים האמורים בשלושה חודשים נוספים.
איזה סעיף אתם רוצים שייכנס לתוקפו מייד עם מועד פרסום החוק?
היו"ר גלעד ארדן:
כל מה שקשור להטעיה רלוונטי כבר מעכשיו.
אתי בנדלר:
סעיף 7ב ייכנס לתוקפו מייד. וגם סעיף 7ג – תחילה עם הפרסום. אילו סעיפים תחילתם תהיה שבעה חודשים ממועד פרסום החוק?
היו"ר גלעד ארדן:
תעשי שמונה חודשים.
ירון עשהאל:
אבל הם רוצים לקבוע פונטים, עם מידות. אני צריך לשנות את כל מה שיש לי. אני צריך קודם כל לחכות להם. אני לא יכול לעשות כלום.
היו"ר גלעד ארדן:
ארבעה חודשים זה די והותר. זה לא נוחת עליכם פתאום. בסוף תיתנו את ההוראה לבית הדפוס רק לעניין- -
ירון עשהאל:
זה לוקח המון זמן.
היו"ר גלעד ארדן:
ארבעה חודשים מיום שמסיימים זה לא מספיק כדי להכין את השלטים?
ירון עשהאל:
גם הם לא מוכנים. זה לוקח זמן. אנו צריכים ששה חודשים.
היו"ר גלעד ארדן:
חמישה חודשים.
אתי בנדלר:
אז אנו מגיעים לתשעה חודשים.
אני מבקשת לתקן לגבי התחילה המיידית – הוצע שסעיפים 7ב ו-7ג, תחילתם תהיה מיום פרסום החוק. מפנים את תשומת לבי שב-7ב(א)- -
חגית אייזנמן מלכה:
רק 7ב(ב).
לאה ורון:
ו-7ג.
אתי בנדלר:
כי 7ב(א) מתייחס רק להוראות שעדיין לא ייכנסו לתוקפן.
היו"ר גלעד ארדן:
טוב. מי בעד? אושר.
אתי בנדלר:
אתם רוצים שאקרא את העקרונות שסוכמו לעניין התחילה? אני קוראת: תקנות ראשונות לפי סעיף 7ב(4) יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. תחילתם של סעיפים 7ב(ב) ו-7ב(ג) – עם פרסומם.
תחילתם של כל יתר סעיפי החוק – תשעה חודשים ממועד פרסום החוק. השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי לדחות את תחילתם של הסעיפים האמורים בשלושה חודשים נוספים.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה, החוק אושר לקריאה השנייה והשלישית, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:25.