פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט (פרוטוקול מס' 287) ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (פרוטוקול מס' 289) והוועדה לזכויות הילד (פרוטוקול מס' 43) מיום שלישי, י"א בחשוון, התשס"ח (23 באוקטובר, 2007) בשעה 12:00 סדר היום: מדיניות הגיל הרך – תחילתו של מפנה נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור - היו"ר חיים אמסלם אליהו גבאי יצחק גלנטי שמואל הלפרט רן כהן נאדיה חילו שלי יחימוביץ רן כהן יעקב כהן אברהם רביץ משה שרוני רונית תירוש מוזמנים: יושבת ראש הכנסת דליה איציק עליזה אולמרט שרת החינוך יולי תמיר שר הבריאות יצחק בן יזרי מנחם איצקוביץ - מנכ"ל משרד הרווחה גבריאל מימון - מנכ"ל משרד התמ"ת ארנון מנטבר - מנכ"ל הג'וינט צבי בר - ראש עירית רמת גן רונית דותן - UCC לילי פוקמונסקי - הסתדרות המורים נעמי לנגוס - האגודה למען הילד בגיל הרך ד"ר תמר ארז - נציגת הסתדרות הפסיכולוגים ד"ר מיכל אונגר - מנהלת האגף לגיל הרך, "אמונה" אילנה כהן - יו"ר ארגון האחיות מירה אשכנזי -העמותה לקידום הסיעוד בריאות הציבור מירב חונביץ ד"ר בועז לב- משרד הבריאות חנה מירז אבי גולן - ארגון הורים ארצי שירה באום ד"ר יעל רוטנברג - מנהלת "הקו הפתוח לתלמידים" טליה לבני - יו"ר נעמ"ת עופרה אלול - יו"ר אגודת "ניצן" ד"ר מלכה דורון עדנה רודריג - יועצת לענייני חינוך גבי נעמן - ראש מועצת שלומי אריה פרג'ון - ראש עירית טירת הכרמל רשמת פרלמנטרית: לאה קיקיון מדיניות הגיל הרך – תחילתו של מפנה היו"ר מיכאל מלכיאור: רבותיי, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. תוך חצי דקה – יושבת ראש הכנסת ועליזה אולמרט תיכנסנה לאולם. אנחנו פותחים את הישיבה. יש התרגשות באוויר מסיבות טובות. אנחנו היום, ביום העיון הזה שאנחנו מתחילים פה וממשיכים למטה, באודיטוריום, נעסוק במשהו שמתאים לתקופה – תקופת בראשית. כל ספר בראשית מדבר על טיפול בילדים – טיפול נכון ולא נכון. אני שמח שמיוזמת עליזה אולמרט שיזמה את "התחלה טובה" הגענו לישיבה משותפת של שלוש ועדות הכנסת, דבר שלא קורה כל יום. אנחנו מברכים את חברת הכנסת נאדיה חילו,בתפקיד החדש שלה כיושבת ראש הוועדה לזכויות הילד. כמו כן נמצא כאן ידידי, יושבת ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, משה שרוני, יחד עם ועדת החינוך מקיימים את הישיבה כישיבה מיוחדת של הוועדות המשותפות שלנו. אנחנו לא נלך במתכונת הרגילה של ישיבת ועדה. יש רשימת דוברים ונקפיד על אורך הזמן. לאחר מכן נמשיך בישיבה למטה. מכבדת אותנו בנוכחותה –יושבת ראש הכנסת, והיא תקבל את זכות השמעת דברי הפתיחה. יו"ר הכנסת דליה איציק: הגב' אולמרט, רבותיי חברי הכנסת, אורחים נכבדים מאד, ברוכים הבאים לבית שלכם. יום העיון הזה, היום החשוב הזה, נולד בחדרי כאשר הגב' אולמרט טילפנה אלי וביקשה פגישה. אני מייד קפצתי על המציאה. זה המגרש הביתי שלי, חינוך. אני באה משם. כשאומרים לי שאני מזכירה מורים זו מחמאה בשבילי. תמשיכו להגיד את זה, לבל אשכח שאני באה משם. יש לי כבוד גדול לציבור הזה. סוף סוף הכנסת בעצם מתעסקת בעתיד שלנו. ואומרים שהעתיד מתחיל עוד לפני גיל אפס, מרגע ההיריון ולא רק מרגע הלידה. אני מאמינה שחינוך הוא אתגר שמתחיל בינקות ונמשך ברצף אחד מתמשך, שימיו הם כימי חיי האדם. אני מצאתי אצל הגב' אולמרט – ואני מבקשת שתתני לי הזדמנות, כי הבית הזה, בעיקר יודע ביקורות, בעיקר יודע להגיד דברים שבדרך כלל נשמעים עם צלילים צורמים. אני רוצה להגיד לך, עליזה. שמעתי אותך ואני גם יודעת ששנים את עסוקה בנושאים הללו. מאד מרשים אותי שפעם אחר פעם את לא מוותרת – מהחלון, מהדלת, עוד פעם ועוד פעם. לא קל להיות רעיית ראש ממשלה. שאלתי אותך קודם, בחדרי, כמה דברים. על חלק, כמובן לא נדבר, אבל אמרת לי דבר שנורא נגע לי ללב: לעניין יש דבר אחד שהוא יתרון: "שאני לפחות מרימה טלפון בשביל הילדים הללו ואני יודעת שזה זז". בעיניי זה ניצול נכון של המעמד הזה. אבל הרבה הרבה שנים לפני כן היא היתה שם. יש לה תורה מאד מגובשת, ברורה. היא גם לא מוותרת, אל תסתכלו על נועם הפנים שלה. ואני רוצה להגיד לך: תמשיכי. תמשיכי ואנחנו נסייע לך כאן. אנחנו שוכחים לפעמים את הגיל הזה, הוא לא תמיד מוסדר בהרבה מאד מקומות. אתה הולך לתקן את הרכב שלך? אתה מחפש רישיון, אתה בודק אם יש למתקן כישורים. הרבה פעמים אנחנו שמים את הילדים בכל מיני מקומות ואנחנו לא יודעים איפה אנחנו שמים אותם, וברוב המקרים החבורה הזאת לא מקבלת את ההכשרות הראויות, אם בכלל. אני עצמי רוצה לשתף אתכם בנימה אישית – כל אמא ואבא עוברים את זה: כשהייתי צריכה לחזור לבית הספר, אין חוכמות, צריך להיות ב-07:30 שם. מחכים לך 35-40 תלמידים ואתה צריך להיות בזמן, והילדה חולה ואתה יודע שיש לה חום גבוה,ולוקח 4 ימים, ו-4 ימים הכיתה מחכה, ולא היית. אתה מחנך כיתה ואתה לוקח את הילד שיש לו 38.2 חום, והילדה עומדת שם ומחזיקה את הרגל שלך ובוכה בכי. אני זוכרת את עצמי כל כך הרבה פעמים נוהגת ומטפטפת בדרך מדמעות כי ידעתי שאני לא צריכה לעזוב את הילדים. אנחנו, הנשים, רצינו שוויון, ולא בטוח שהעניקו לנו את הכלים לקיים אותו. זו סוגיה שפעם שווה גם כן לשוחח עליה. אני מודה לכולכם, אני יודעת שגופים רבים התאחדו לנושא הזה. עליזה, זה הרבה הודות לך. זה כבוד גדול לכנסת שהתפנתה מעיסוקיה היום וזה מה שהיא תעשה, כל היום. יש לנו יושב ראש ועדת חינוך מאד נמרץ שלקח על עצמו גם הוא את הנושא לידיים, וגם חברת הכנסת יחימוביץ, שהיתה יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד, ונמצאת כאן חברת הכנסת נאדיה חילו, שעכשיו תיכנה לתפקידה, ושרת החינוך, וכל מי שיושב פה - מהג'וינט, ויצ"ו ונעמ"ת – ויש פה גופים רבים וגדולים. נדמה לי שאנחנו רוצים שאת, עליזה, רוצים שתלווי אותנו ותאגמי את המשאבים שלעתים מתפזרים להם בדרך. ולא בטוח שרק סוגיית המשאבים היא הבעיה. אני מברכת אותך על כך שבאת היום. אני חושבת שהשם של התוכנית, "התחלה טובה" יש בו משהו מאד מרגיע. אני מבקשת לומר בימים הללו. מורים. אני יודעת שמדובר פה מגיל אפס ועד גיל 6, כששאלתי את עליזה איך היא מגדירה את הגיל הרך. אני מאמינה גדולה בחינוך מהגיל הרך. אני מאמינה שאם לא עושים את זה בגיל הזה – אחר כך זה יהיה קשה, אם בכלל אפשרי. אני מאמינה שזה לא כסף כי אם אתה משקיע את הכסף אחר כך, יכול להיות שהוא הולך אחר כך, כי נזכרת מאוחר מדי. בא לי להגיד מילה טובה על ציבור המורים. אני קוראת על הציבור הזה דברים מדברים שונים. אני מאמינה שמורה טוב הוא מורה לחיים, וגם מורה רע הוא מורה לחיים. ואני מאמינה שאם רוצים מורים טובים – לא יעזור, צריך גם לשלם להם. יש לי כבוד רב לעוזרים הפרלמנטריים שעובדים כאן, אבל עוזר פרלמנטרי מקבל הרבה פעמים פי שניים ממה שמקבל מורה. יש לי עצב גדול על זה. תמיד זה לא הזמן. אני לא זוכרת מתי זה היה הזמן. בימים האלה כשתוקפים אותם בלי סוף אני רוצה לתרום את כולי ולומר שמי שרוצה מורה טוב צריך גם לשלם לו. כל האמירות הללו שאתה בא למערכת הזאת רק בגלל אידיאולוגיה, בכל הכבוד הראוי, זה חשוב, אבל זה עדיין לא מספיק. כל מי שעסק בילדים ועם ילדים יודע כמה זה קשה, קשה מאד. קבעו בזמנו את המושג "שחיקה". אין דבר יותר שוחק מעיסוק עם ילדים. זה מאתגר ומעניין אבל זה שוחק כי האחריות היא עצומה. הרגשתי צורך לומר את הדברים כי קראתי לאחרונה מספר מאמרים שתוקפים אותם. אני מרגישה שהם בודדים שם, לבד. אם אוכל לתרום לכך שהמורים יחזרו לעבודה אבל לא כי הורידו אותם מהעץ בהשפלה, ולא כי כופפו אותם, ולא כי הם עובדים תחת צווי מניעה, אז הנה, תרמתי את קולי לעניין הזה. עליזה, אני אשמע אותך, ואחר כך אעזוב, כי אנחנו צריכים גם להכין את הדיון שלנו היום בג- 16:00. הצעות החוק תבואנה לדיון. אתם מוזמנים להישאר אתנו במליאת הכנסת, בשעה 16:00. שם יתרחשו הדברים היותר חשובים, אולי, שמדברים על חקיקה, כדי שזו תתבצע. אני מאד מודה לך שכינסת אותנו תחת קורת גג אחת ותחת רעיון אחד,ואילצת אותנו, במירכאות, להתפנות מעבודתנו, להתפנות לדבר החשוב הזה, וזה לתוכנית "התחלה טובה". תודה רבה לך. היו"ר מיכאל מלכיאור: תודה ליושבת ראש הכנסת. הרבה פעמים, בחברה האזרחית מרגישים ניכור מאד גדול מהמוסדות של השלטון שלנו, והממשלה. אני רוצה להגיד שבתחום של הטיפול בילדים, ואחר כך ניכנס לפרטים – את, עליזה, עשית בשביל הרבה מאד מהאנשים הטובים שמדרבנים אותנו יום יום מהחברה האזרחית – היה להם פתח בגודל של מחט ואת פתחת את הפתח הזה ממש כדי שהפתח הזה יהיה פתח של היכל, גם היכל הממשלה. ויכולנו תוך זמן מאד קצר להזיז דברים שבמשך דברים עמדו, ואפילו היו בנסיגה, בשביל אוכלוסייה של לפחות חצי מיליון ילדים קטנים בישראל. לכן, אין יותר מתאים להתחיל את היום הזה כדי שנשמע את דברייך. בבקשה. עליזה אולמרט: מכובדי. די בכך שהיית ילד או שגידלת את ילדיך שלך כדי שנחסוך במילים מלומדות אודות חשיבות התהליכים שבני אדם חווים בתקופת הילדות המוקדמת וההשלכה ארוכת הטווח של אלה על המשך חייהם. יום העיון יעסוק בילדים בגילאי לידה עד שש – ילדי הגיל הרך –שמהווים חטיבה גילאית נפרדת, מאופחינת בצרכים, הזדמנויות, סכנות, תורות חינוכיות ופרקטיקות טיפוליות. נפנה זרקור לתמונת המצב הנוכחית, לאתגרים שהיא מציבה, ולחזון העומד בפתח. הקריאה להקים תוכניות התערבות איכותיות עבור ילדי הגיל הרך הושמעה עוד בשנות השישים על ידי ועדת כ"ץ כמענה לתסיסה החברתית באותה תקופה. היא נשמעת שוב, מן ההיבט החיכוני על ידי ועדת דוברת, מן ההיבט של איכות האקלים הרגשי בדו"ח רוזנטל, קבלה חיזוק במסקנותיה של נציבות הדורות הבאים בכנסת וחזרה וקבלה הדגש לאחרונה – שוב מן ההיבט החברתי – בהמלצותיה של ועדת שמיד. לא רק השכל היישר אומר ששירותי מניעה עדיפים על שירותי תיקון, ושכל תשומה בגיל הרך היא מעצם תזמונה בבחינת התערבות מונעת. מחקרים שבדקו את הקשר בין תפוקות במונחים של הישגים בהשכלה והשתלבות בחברה – לבין תשומות שניתנו בילדות המוקדמת, מצביעים על קשר הדוק ביניהם. אנחנו חיים במדינה שרשמה לזכותה פיתוחים משמעותיים לטובת הגיל הרך, הן בחקיקה והן בשירותים שנבנו בה מודלים של התערבות מקומית הראויים לחיקוי שנאגרו בה ניסיון וידע אקדמי, שחוקקו בה חוקים ותקנות וגובשו המלצות למכביר. אלא שהמדינה לא הרימה עד כה את כפפת ההזדמנות המוטמעת בעיצוב מדיניות קוהרנטית לטובת ילדים מתחת לגיל 5. מדיניותה התאפיינה בפיצול ובהיעדר תיאום בין משרדי ממשלה ובצד מעורבות מבורכת של המגזר השלישי – נתקיימו גם התערבויות קצרות טווח ובלתי מתואמות שטיפחו ציפיות שווא. יום העיון נערך לרגל השקתה הפומבית של יוזמה לאומית לטובת ילדי הגיל הרך והוריהם שגובשה במהלך השנתיים האחרונות. היוזמה – שהסתמכה בראשית דרכה על מספר קרנות – קיבלה מינוף משמעותי עם החלטת הממשלה לתגבר את ההשקעה הציבורית בגיל הרך, כנגזרת מיישום המלצות ועדת שמיד. השקעה זו, מצטרפת לתשומות נוספות של הממשלה בהעצמת טיפות החלב ובשדרוג הסטנדרטים במעונות היום. בשונה ממענים שקמו כתשובה ללחץ פוליטי או חברתי, מדובר הפעם ביוזמה פרו אקטיבית. אני מאמינה שצעד זה, לכשעצמו, הוא צעד בונה אמון. אולי לא אגזים אם אראה בו אמנה מסוג חדש בין המדינה ואזרחיה. היעדים שאני פועלת להוביל הם: להטמיע את תודעת חלון ההזדמנויות של הגיל הרך בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות, לפעול להקמתה של כתובת ממלכתית אחראית על כלל ההיבטים הכרוכים בגידולו של ילד בחטיבת גיל זו. ובמקביל - להצמיח על בסיס הקיים, מרכזים ישוביים לטובת ילדי הגיל הרך והוריהם ולהפעיל אותם על י תורת עבודה מונחית סטנדרטים העונה לשם "התחלה טובה". הוכח כי תוכניות נגישות לכלל הילדים ביישוב, המשלבות התערבות בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך מעצימות את האפקטיביות והתרומה של כל התערבות בכל תחום בנפרד. יום עין שעיינו מופנה לטובת ילדי הגיל הרך הוא הזמנה לדיון, בין השאר, בסוגיית שוויון ההזדמנויות, שכן, אנחנו דנים בקבוצת הגיל שבה מתקבעים כמה ממחולליו של אי השוויון החברתי בישראל. מי שנמנעה מהם גרייה שפתית וחברתית בשל היעדר מסגרות או ששהו שהות מתמשכת במסגרות הסובלות מאקלים רגשי ירוד ותשומה קוגניטיבית חסרה, או שנפלו קורבן להסתגרות אתנית - מירב הסיכויים שיגיעו בלתי מצוידים אל קו הזינוק הנורמטיבי על כל מה שמשתמע ממנו לגבי סיכויי ההשתלבות במערכת החינוך. ומעבר לזכותו של היחיד לשוויון בהזדמנויות - גם מנקודת מבטה של החברה - הרי שהשקעה הציבורית בגיל הרך היא המשתלמת ביותר מבחינה כלכלית והיעילה ביותר מן ההיבט של יצירת חוסן חברתי, ואנו זקוקים לשניהם. מחקרים שהתמקדו בחינוך בגיל הרך מן ההיבט הכלכלי חברתי - הניעו את מעצבי המדיניות במדינות המפותחות לשנות את סדרי הקדימויות בהשקעה בחינוך לטובת חטיבת גיל זו. מסמך מכונן שהופק על ידי הבנק העולמי בסוגיית כדאיות ההשקעה מצביע על כך שכל דולר המושקע בילד בגיל הרך חוסך למדינה השקעה של 7 דולר בילד זה בעתיד. כל אלה מקבלים יתר תוקף כשמדובר בילדי משפחות הנתונות במצבי סיכון, משפחות עולים, מהגרי עבודה, מגזרים מודרים, כיסי מצוקה ועוני. איתרו מוקדם של סכנות האורבות לילד שנולד לתוך קבוצת סיכון זו או אחרת, מעקב רציף אחר שלבי התפתחותו, גיבוש תכנית טיפול רגישת תרבות למשפחתו על ידי צוות בין מקצועי הדן במכלול ההיבטים של חייו, שיפור יכולת ההתמודדות של הוריו במשימות גידולו, בחיזוקם כדמויות מחנכות, בשינוי הרגלי צריכת השירותים שלהם לטובת רווחתו -הן רק חלק ממשימותיו של מרכז לגיל הרך המוקם במקום מגוריו. לסיכום - היום העיון יפנה זרקור ליוזמה פשוטה, לכאורה, יומיומית משהו, מושתתת על יסודות של שכל ישר והגיון בריא שלא עומדים בסתירה למקצועיותה ולסטנדרטים שהיא מחויבת להם. יש לי יסוד להאמין שבטווח של כמה שנים, היא תעשה את שגרת החולין האזרחית של חיינו להוגנת ואפשרית יותר, שהחזון של היום יבשיל לשרות מובן מאליו בדור הבא. רבים וטובים סייעו בפיתוח עולם התוכן והארגון של היוזמה. רבים מכדי שאעז לנקוב בשמותיהם מבלי שאסתכן בפגיעה באחרים. אציין רק את הגב' ענת בר יוזמת מרכז הפעוט בטירת כרמל, את ראש עירית רמת גן, מר צבי בר ואת מזכיר הממשלה, מר עובד יחזקאלי - שללא מעורבותם, כל זה לא היה קורם עור וגידים. ברצוני להודות למנהלי הקרנות ולתורמים על האמון. לנציגי הממשלה, הרשויות והארגונים המעורבים - על השותפות. לג'וינט - על ההירתמות והעשייה הארגונית, לאנשי המקצוע - על פיתוח תורת העבודה וההתגייסות. לבעלי חברות ועסקים פרטיים בתחומי הארגון, הפרסום והשיווק שהעמידו לרשותנו את ההתמחויות שלהם. לאוניברסיטת חיפה על הקמת מסלול אקדמי ללימודי הגיל הרך בתיאום עם היוזמה, מפעל הפיס על שנרתם והעמיד לבחירת ראשי הרשויות מוצר מדף חדש - מודל ארכיטקטוני של מרכז לגיל הרך. למועצה לשלום הילד על המעורבות ושיתוף הפעולה ולשדולה למען הגיל הרך וארגוני המתנדבים על האחריות האזרחית. הערכתי ותודתי ליושבת הראש בכנסת, ליושבי ראש ועדות החינוך, הרווחה וזכויות הילד, ולחברי הכנסת המלווים את התהליך. ואחרון חביבי - לעובדי המשכן ולצוות המסור בלשכתי שארגנו את יום העיון. התחלה טובה לכולנו, ויום פורה. היו"ר מיכאל מלכיאור: אנחנו מודים לעליזה אולמרט ומאחלים ליושבת ראש הכנסת התחלות טובות בהמשך היום. רק היום פרסם משרד החינוך תוצאות של הפערים שכבר יש בכיתה א' בין האוכלוסיות השונות. לכן מתאים מאד שניתן עכשיו את זכות הדיבור לשרת החינוך כדי להגיד מה תהיה התרומה של משרד החינוך למפנה שמנסים לעשות כדי שלא נראה בעתיד דברים כאלה בכיתה א'. שרת החינוך יולי תמיר: בוקר טוב . זה באמת יום משמח שהיוזמה החשובה הזו קורמת עור וגידים ובאה לכנסת כדי לעלות מדרגה נוספת בשלב החשוב הזה של דיון וגם חקיקה וגם שיתוף פעולה ברמה הממשלתית על מנת שנוכל להבטיח את תגבור הקשר והטיפול בילדים בגיל הרך. נדמה לי שאין ספק בחשיבות של הטיפול בגיל הרך. זה נושא שמוכר היטב בכל העולם. המחקרים, כפי שכבר אמרה הגב' אולמרט מאותתים חד משמעית שחלק גדול מהכשלים של הלמידה וההשתלבות במערכת - לו אותרו וטופלו בגיל הרך היו מסייעים לילדים בשלבים מאוחרים יותר במערכת החינוך. אין לנו גם שום ספק שהמערכת הזו, אם תעבוד נכון, תחסוך לילדים רבים את עגמת הנפש שכרוכה בכישלון אישי. מדובר פה, קודם כל, בעיניי, לא על מערכת החינוך, לא על מדינת ישראל - מדובר על ילדים שבדרך להצלחה, לא פעם ולא פעמיים, משום שהקושי שהם נתקלים בו לא אותר בזמן, עוברים חוויה של כשלון ואחר כך תיקון ורק אחר כך של הצלחה. אנחנו, בפעילות של מספר תחומים משתלבים בפרויקט החשוב הזה. לפני שאני אדבר על זיהוי במשרד, אולי אני אגיד דבר שנדמה לי שהוא חשוב לנושא כולו. מזה שנים סובל החינוך בגיל הרך מפיצול בין שני משרדים. העובדה שאנחנו רואים את החינוך הרך בחלקו הראשון תחת המטריה של התמ"ת ובחלקו השני תחת משרד החינוך – פועלות כנגד המגמה שמצטיירת כאן היום לאגם משאבים ולפעול בצורה רציפה. לא כי משרד התמ"ת אינו רוצה לפעול באופן מקצועי, אלא משום שהוא מטיבו לא מיועד להעניק חינוך ויעדיו שונים כמו גם כליו. גם חבר הכנסת מלכיאור ניסה, כפי שניסיתי אני, לגרום לאיחוד מיניסטריאלי של הטיפול בגיל הרך. לו הדבר הזה היה נעשה, לא רק שהיינו חוסכים תקציבים, אבל היינו יוצרים מערכת שהרציפות שלה מובנית, וגם, באופן טבעי - מקשרת את הגיל הרך למה שנעשה בבית הספר. רן כהן: מה הקושי? שרת החינוך יולי תמיר: אתה יודע שאין דבר יותר קשה מאשר להעביר אגף ממשרד למשרד. רן כהן: החלטת ממשלה וזה קורה. שרת החינוך יולי תמיר: אני אמרתי שהנושא הזה - עדיין, משום שאני חושבת שהוא מאד מהותי לציבור - אני חושבת שצריך לתת עליו את הדעת ואנחנו חיים את הפיצול הזה. גם בתוכנית הזו - אנחנו נשתלב בה מגיל 3 ואילך, ולא נוכל לעשות את מלוא ה - - כפי שמתבקש היה אם היו עושים את זה ב - - בליווי מגיל הלידה ועד גיל 6. מכל הכיוונים - גם המנהלי, גם החינוכי, גם העירוני - גם ראש העיר שצריך לעבוד מול שני משרדים, זה לא מקל על הדבר. לכן זה דבר שצריך לעמוד על סדר יומנו. אבל זאת המציאות כרגע, ואנחנו, במסגרת המציאות הזו, כמובן, נסייע כמיטב יכולתנו על מנת שהתוכנית תצליח ותיתן הזדמנות לילדים בגיל הרך לקבל את התמיכה הראויה בהיבט הקהילתי וההוליסטי שלה. אם אני חושבת שיש כאן מפנה אמיתי זה לא רק בהתמקדות בגיל הרך אלא גם בתפיסה ההוליסטית קהילתית שמוצגת כאן, ויצא לי בזמנו לבקר ולראות את התוכנית בפעולתה בטירת הכרמל. אני חושבת שזה הדבר המרשים באמת - המכלול שיוצר אולי תועלת רבה יותר מאשר כל אחד ממרכיביו. משרד החינוך משתף את המערכת שלו לפחות בשלושה מרכיבים מרכזיים שחשובים מאד. אני רק אחזור עליהם כי היושב ראש מורה לי לקצר – ראשית, אנחנו השנה סיימנו את תוכנית הליבה בגני הילדים. המסר בתוכנית הליבה בגני הילדים הוא לא רק עצם הלימוד או תכני הלימוד אלא העובדה שגני הילדים מבחינתנו הם מקום שמטפלים בו ברכישת מיומנויות של למידה וגם, כמובן, איתור כשלים בגיל צעיר, ובמידת הצורך – במתן סיוע. היו"ר מיכאל מלכיאור: אנחנו בלוח זמנים מאד קצוב, אני מצטער. . שרת החינוך יולי תמיר: לא אמרו לי על לוח הזמנים אני רק אומר שתוכנית "מבטים" ותוכנית - - תהיינה שתי התוכניות הנוספות שבהן אנחנו עוזרים בשאלה האיתור של הלקויות וגם הטיפול בהן בשילוב הגן בתוך המערכת ההוליסטית שמוצעת כאן. אני מקווה שהתוכנית באמת תצליח לבנות מודל שיהפוך לחיקוי ויתרחב בכל רחבי הארץ. היו"ר מיכאל מלכיאור: תודה לשרת החינוך. אנחנו כמובן נטפל בזה גם בהמשך היום ונשמע בהרחבה. אני אקפיד מאד על מסגרת של שלוש דקות, אין מה לעשות. זו המסגרת של הדיון היום. שר הבריאות, חבר הכנסת יעקב בן יזרי זכה להיות שר הבריאות דווקא עכשיו כשלא רק הצילו את טיפות החלב אלא גם בהרחבת התקציבים. הוא יעדכן אותנו מה הוא חושב ומה הוא מתכוון לעשות עם השירות המחודש והמבורך של טיפות החלב. רן כהן: הסכנה לחסל אותם לא עברה. אילנה כהן: אתה יכול להגיד "בשלב זה". שר הבריאות יעקב בן-יזרי: חברי הכנסת הנכבדים, גב' אולמרט הנכבדה. אני מאד גאה לבוא לכאן וליטול חלק בדברי הפתיחה ליום העיון הזה ולהביא את ברכתי וברכת משרד הבריאות. אני חושב שהדבר הזה לא רק חשוב אלא גם מעלה על נס את הטיפול המשולב בגיל הרך בישראל, וזו אחת המטלות שאנחנו נצטרך להתעסק בהן. פעילות, ביוזמת הגב' אולמרט, וברכת עידודו של ראש הממשלה. בטיפול בגיל הרך חוברים יחד שלושה משרדי ממשלה: בריאות, רווחה וחינוך, ובטיפול המתבצע בשטח ברמה של הרשויות המקומיות - אין אני רואה את הרעיון מתגבש מכל זוויותיו: חינוך, בריאות, רווחה וכו'. למשרד הבריאות חלק חשוב ומרכזי בניתור וטיפול בילדים בגיל הרך בכלל ובילדים בסיכון בפרט. הדבר נעשה ברשת טיפות החלב הפרוסות ברחבי הארץ, מפעל חשוב שזכה בפרסים בין לאומיים, כאשר הוקם על ידי ארגון "הדסה" לפני 85 שנה והובא לממשלת ישראל עם קום המדינה. טיפות החלב ידעו לשנות ולהתאים עצמן לתכני פעילויות שונות במשך כל השנים במקביל לתמורות הגדולות שקרו בחברה הישראלית ובבעיות אתן היא מתמודדת. אנחנו סבורים כי עיקרון חשוב מאין כמותו בקרב אוכלוסיות בסיכון הוא לגרום לכך כי השירותים לגיל הרך אותם אמורים לקבל יהיו כולם תחת קורת גג אחת, על מנת שההורים לא יצטרכו לכתת רגליהם בין מטפלים בקבלת שירותים שונים במרחקים גדולים וכך ייאבדו הילדים מטיפול ומעקב וכו'. אני רואה כמודל הפועל ברמת שקמה ברמת גן, שנעשה בשיתוף ובהתלהבות של ראש עירית רמת גן, שמכבד אותנו בנוכחותו היום, מר צבי בר, כמודל דגל. זה לא מוכרח להיות בדיוק המודל, אבל מסביבו ניתן בהחלט לפתח מודלים ממודלים שונים כדי ליישם את הרעיון המשותף הזה. טיפת החלב התרחבה והפכה למרכז לגיל הרך, תוך שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים מעבר למגזר הרפואי. כל יתר המקצועות שמסייעים בגיל הזה. לא פלא שהגב' עליזה אולמרט התפעלה מהמודל הזה ובעקבות זאת אנחנו הולכים לימי עיון לפיתוח, שילוב ושכלול המערכת הזו. המודל הזה צריך לשכפל את עצמו לשכונות ולרשויות מקומיות בכל אזורי הארץ. רבים דיברו על הפרטה, על ניתוק המדינה ממחויבותה בנושא הזה שנקרא "רפואה ציבורית", ו "בריאות הציבור". אישית, עמדתי היתה מאז כניסתי לתפקיד - ממשלת ישראל חייבת ליטול על עצמה את הנושא של טיפול בנושא טיפות החלב. אני שמח מאד שראש הממשלה נטל את היוזמה וביטל את כל המחשבות ואת כל הכיוונים האלה. מוקצים כספים, כי כמובן בלי כסף, בלי אוצר - אי אפשר לקדם פרויקטים כאלה. אני מקווה שנוכל להתחיל לתקנן, לתקצב ולתת לכל המערכות האלה כדי שנצא לדרך טובה. אני מברך את כל העושים במלאכה. בטוח שהשקעה באוכלוסיית הסיכון תביא החזר באלפי מונים בכך שהם יהפכו לאזרחים תורמים ומשתלבים במדינת ישראל. הצלחה לכולם -למערכת טיפות החלב, לגב' אולמרט, והלוואי שבאמת תהיה התחלה טובה. היו"ר מיכאל מלכיאור: תודה. אני מעביר את זכות הדיבור לחבר הכנסת משה שרוני, העמית הססגוני שלי, ויושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שיציג בפנינו בקיצור אך במדויק את החקיקה הרלבנטית והמבנה שהיא תיצור. משה שרוני (יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): קודם כל – גברתי, עליזה אולמרט, גברתי השרה ואדוני השר, חברי כנסת מכובדים, חברי הוועדה המשותפת, חברי כנסת וידידיי, ראשי הערים. חברות וחברים. אני גאה להיות שותף ביום זה שכן אני מאמין גדול בהתחלות טובות. התחלה טובה יש בה הבטחה לעתיד. ההשקעה בגיל הרך היא חשובה ביותר כי יש לה השלכות על העתיד הכלכלי והחברתי של המדינה. יחד עם זאת, כיוון שהתוצאות הן לטווח ארוך, יש נטיה להתעלם מהנחיצות של הדברים. אנחנו בועדת העבודה, הרווחה והבריאות נותנים קדימות לכל חקיקה הנוגעת לגיל הרך, ואני מבטיח להמשיך במדיניות הזו בצורה נחרצת. תודה רבה. היו"ר מיכאל מלכיאור: תודה, גם על הקיצור בדברים ועל ההבטחה לגבי סדרי העדיפות. אנחנו עוברים לוועדה לזכויות הילד, שיש בה נקודת מפנה - שחברת הכנסת שלי יחימוביץ שבידיה הנאמנות היתה מופקדת הוועדה במשך שנה וחצי, מעבירה את ההובלה לחברת הכנסת נאדיה חילו שהיא כבר עוסקת בדברים כל חייה כעובדת סוציאלית, ובמעורבות החברתית שלה. פה זו הזדמנות הציבורית שלך מול כל העם שרואה אותנו עכשיו לתת את המשנה הסדורה של שתי דקות או שלוש לגבי החקיקה הרלבנטית והמבנה שהיא תיצור. שלי יחימוביץ: זו גם הזדמנות לברך את חברת הכנסת חילו. אני אמרתי לחברת הכנסת נאדיה חילו שאני עוזבת את הוועדה הזו בכאב לב לטובת הסכם רוטציה פנים סיעתי, אבל מצד שני אני יודעת בוודאות שאני מעבירה את ראשות הוועדה לידיים נאמנות ביותר גם של מחוקקת חברתית מאד פעילה וגם של עובדת סוציאלית מאד מאד ותיקה שמכירה את הנושא לפני ולפנים – בעיקר את תחום הגיל הרך, כך שהתחום הזה ייצא נשכר פעמיים. בקליפת אגוז אנסה לסקור מה קורה עכשיו, לטעמי, ואני אהיה פחות חגיגית מהדוברים הקודמים. חייו של אדם הם רצף של אירועים ובחירות שקובעים את גורלו, אבל האירוע הדרמטי ביותר בחייו של אדם הוא רגע לידתו: המקום שהוא נולד בו ומצבם הסוציו אקונומי של הוריו, מוצאו האתני והמגדר שלו. תינוקת שנלדת עכשיו למשפחה מזרחית בדימונה שיש בה 7 ילדים ותינוק אשכנזי שנולד בצפון תל אביב למשפחה עם 2 ילדים - אנחנו יכולים בוודאות סטטיסטית מדאיגה ומפחידה לנבא את יכולת ההשתכרות שלהם בעתיד, ואפילו את בריאותם. כל עוד זה נמשך, הסיטואציה של הקיום שלנו היא בלתי תקינה ובלתי מוסרית בעיניי, וכאן נכנסת המדינה כרגולטור מוסרי, ולצערי המדינה לא מתפקדת כרגולטור מוסרי בעניין הזה. כיוון שיש לי מעט זמן אני רק אמנה כמה נקודות. הקיצוץ של קצבאות ילדים שהגיע כמעט לשיעור של 40% הוא קיצוץ דרמטי שפגע אנושות בפעוטות שנולדו למשפחות שחשבו לתומן שההסכם הזה עם המדינה הוא הסכם לתמיד, והמדינה באופן חד צדדי ביצעה חיתוך אכזרי בקצבאות, שהוריד אותנו כמעט לתחתית הסולם מבחינת קצבאות הילדים במדינות מערביות, בפגיעה אנושה בילדים והכנסת מסה של ילדים למעגל העוני. גם המגמה האידיאולוגית של קיצוץ בכל מה שהוא מדינתי - כל שירות שהמדינה נותנת כדי להרזות את האיש שכמה לשירות הציבורי, אותה אידיאולוגיה שאני מתקוממת נגדה בכל ליבי, וזה בא לידי ביטוי בכל תקציב ב- 6 השנים האחרונות וגם בתקציב 2008 - גם היא פוגעת ישירות בילדים בגיל הרך. כי ברגע שמקצצים שירות ציבורי הנפגעים הראשונים הם ילדים שאין ידם של הוריהם משגת לספק את החלופה הפרטית, שיש להורים ממעד הביניים ומעלה. אתן עוד דוגמה מהתנהלות שלומיאלית, לטעמי: ראיתי כאן קודם את הפרופ' עמנואל טרכטנברג, שוחר הטוב, שכל כוונותיו להביא מזור לחיינו והוא הגה תוכנית מאד יפה. שוחחתי עם יו"ר נעמ"ת טליה לבני, בדיוק אתמול: 67 מיליון שקלים בשנה לטובת סבסוד משפחתונים, שוברים לילדים, דבר שיועיל הן להוצאת אמהות לעבודה והן לטיפול ישיר בילדים בגיל הרך. התקבלה החלטת ממשלה ברוח ובצלצולים, במסיבות עיתונאים וביחסי ציבור. זה היה במרץ 2007. באוגוסט 2007, בקול ענות חלושה, בשקט, בשורה אחת, מתקבלת החלטת ממשלה שמבטלת את החלטת הממשלה של מרץ 2007 של העברת 67 מיליון שקלים בכל שנה ל- 3 שנים, וככה הדברים מתנהלים, לצערי. עוד משפט אחד – אי אפשר לנתק את גורלם של ילדים, בעיקר בגיל הרך, מגורל הוריהם. אנחנו מדברים על דפוס חברתי, כלכלי - מוסרי, ואני חייבת להצביע על תופעה שהיא לכאורה לא קשורה והיא - אובדן הביטחון התעסוקתי, ומעבר מעבודה מאורגנת לעבודה באמצעות עובדי קבלן. ילד של עובד קבלן, פעוט שנולד למשפחה שבה ההורים הם עובדי קבלן, נולד למשפחה של עבדים: בלי ביטחון תעסוקתי הוא לא יכול לקבל את המינימום הדרוש לילד, מה גם שבו זמנית מתרחש אותו תהליך של כרסום במה שהמדינה מעניקה, וזה תהליך מסוכן ביותר. אני אסיים בברכות לשני אנשים: לגב' עליזה אולמרט, שיש לי הוקרה עצומה לפועלה. ולא הייתי אומרת את זה מהשפה ולחוץ ולא הייתי אומרת את זה רק על הפילנתרופיה - - - עליזה אולמרט: אני סומכת עליך. שלי יחימוביץ: ויתרה מזה, גם אז לא הייתי מזדרזת להחמיא לך ואני רוצה לשבח אותך דווקא על המעורבות שלך בהנעת תהליכים שהם לא גיוס כסף ממיליונר כזה או אחר. ובעיקר להודות לך מעומק ליבי על הדבר שאני יודעת שהוא קרה בגללך והוא - מניעת הפרטתן של טיפות החלב. ועל זה אומרים "חפש את האישה". אף אחד מאתנו לא היה מצליח לעשות את זה, ולכן - התמזל מזלנו. אני יודעת שזה לא אירוע ממש טקסי, אבל אני גם רוצה להזכיר את הד"ר יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד. אני אומרת לעתים קרובות שאנחנו, הפוליטיקאים, באים והולכים, חלק מאתנו מטביעים את חותמם, כך או אחרת, אבל קדמן לעולם נשאר, במובן הטוב של המילה. כל מה שאני יודעת על ילדים וזכויות של ילדים למדתי מד"ר קדמן כבר לפני יותר מ-17 שנים כאשר כל התחום הזה היה שדה בור והוא צעד בו לבדו וגרר את העגלה הזו. אני רואה אותו עד היום פעיל, רגוז, בקיא, מוביל חקיקה, כאילו רק אתמול הוא התחיל לעסוק בזה. אז אני מנצלת את ההזדמנות הזו לומר את הדברים. היו"ר מיכאל מלכיאור: לא הייתי יכול להפסיק את חברת הכנסת יחימוביץ בשתי הברכות, בעיקר. גם אני מזדהה עם הדברים. נאדיה חילו: אני מצטרפת לכל הברכות. אני רוצה להודות לחברת הכנסת יחימוביץ, יושבת הראש היוצאת, לגב' עליזה אולמרט, שהיא קולגה שלי למקצוע- אני גם עובדת סוציאלית וחלק נכבד מחיי עסקתי בהקמת מרכז לגיל הרך ביפו על פי תפיסה מאד חדשנית. אני חושבת שהטיפול הזה, בגיל הרך, מצריך שילוב ידיים של הרבה מאד מקצועות ומשרדים. זה לא רק מתן שירותים וסיפוק של צרכים. זה גם החלק ההגנתי – חקיקה שתגן ותראה את הילדים שהם בשולי החברה ותאפשר להם גם ביטחון תזונתי אבל גם תנאים לגדילה נאותה וגם, וזה חלק של אחריות של חברה, ואני אומרת את זה בנוסף לאחריות התא המשפחתי. אנחנו, גם, חברי הכנסת פה., חייבים להוביל חקיקה מאד ברורה בעניין הזה. כל המערכות דיברו על הובלת המהלך של החינוך בגיל הרך שזה בעיניי מאד מאד חשוב. נמצאים פה גם יו"ר נעמ"ת וגם מהמועצה לשלום הילד. אני חושבת שזה יוביל בהחלט למהלך דרמטי אם אנחנו נגיע ליום הזה, ואני בהחלט חושבת שאיגום המשאבים הוא מאד חשוב בהקמת מסגרת על שתלכד בתוכה את כל הכוחות המקצועיים שעוסקים בעניין. אני אנצל את הבמה בכנסת, היום, בהצעה לסדר, כדי יותר לפרוס את ההשקפה שלי והראיה שלי בעניין הזה, וגם את החזון שלי בנושא הגיל הרך. היו"ר מיכאל מלכיאור: תודה, אנחנו כולנו מאחלים לך הצלחה בתפקיד. אני מבטיח לך את הסיוע של כל קודמייך לתפקיד – כולל חברי הכנסת שלי יחימוביץ ורן כהן, יושבי הראש הטובים של הוועדה הזו, ואנוכי. אני אקצר בזמן שאני קיבלתי ואספר על יוזמה אחת שנעשתה בשותפות עם יצחק קדמן וגם שקיבלה עזרה של הגב' אולמרט לחקיקה מאד מקיפה בכל מה שנוגע לפיקוח, רישוי, הכשרה של המסגרות של הילדים בגיל הרך - מגיל אפס ועד גיל 3. אנחנו מדברים על למעלה מ- 400 אלף ילדים, שעד עכשיו, בחקיקה, כל הנושא היה מופקר. זה לא אומר שכולם הפקירו את הילדים הללו. היו אנשים מצוינים, בעיקר נשים מצוינות, שעסקו וטיפלו ונתנו את כל החום וכל מה שהילדה היה צריך, אבל הנושא, מבחינת המדינה היה מופקר, וגם בשנים הקודמות כשניסינו להוביל יוזמות חקיקה בנושא - לא היתה מוכנה, גם עם כל סיפורי הזוועה שיצאו החוצה. ראינו את זה גם השבוע, בתוכנית "כלבוטק". עם כל הסיפורים האלה לא היו מוכנים להסדיר. לפתוח קיוסק היה הרבה יותר קשה מאשר להביא 15 ילדים למרתף בבית ולטפל בהם. הנושא הזה קיבל תאוצה חקיקתית. אני מקווה תוך כמה שבועות לסיים בהסכמת הממשלה קריאה שניה ושלישית של החוק של פיקוח, רישוי והכשרה של כל מי שיטפל בילדים הקטנים, ושוב – הכוונה היא לא להוציא אף אחד. צריך גם פה ביטחון תעסוקתי למטפלות והגננות המצוינות שיש היום, אבל צריך גם ביטחון לילדים בגיל הזה, שכל התפתחותם הרגשית, המוטורית והחינוכית - הכל קורה בתקופה הזו. חייבים להביא את זה להסדרה של המדינה. זו תהיה חקיקה של רק התחלת הדרך. חסר עוד המון - תקציבים, ואחריות ועוד - בחקיקה הזו, אבל אני מאמין שמהתחלת הדרך הזו, ושוב - עם התמיכה של כל החברה האזרחית שכל כך עוזרת לנו גם בתחום הזה - שאנחנו נגיע גם לצמצם את הפערים ולדאוג ולעשות מה שאנחנו מחויבים כמדינה לעשות לילדים בשנים הראשונות של חייהם. ובזה אני נותן את זכות הדיבור למי שמופקד על הרבה מאד מהטיפול בגיל הרך, ושמופקד גם על השינוי הצפוי בעקבות התוכנית שעליזה יזמה – מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ. נחום איצקוביץ: שלום וברכה לכולם. אני מבקש קודם כל להעביר את ברכתו של השר הרצוג, הוא מחויב, אך נמצא בחו"ל. הוא דוחף, מתעניין, ויושב לי על הוורידים על מנת שהפרויקט הזה ייצא לפועל כמה שיותר מהר. התוכנית הזו, התחלה טובה, השתלבה בדו"ח שמיד שנתן דגש מיוחד על הגיל הרך. למעשה, שתי התוכניות התאחדו -היוזמה הברוכה שלך, עליזה אולמרט, לתוכנית אחת, שבה המשרד שלנו הוא משרד מתאם. היא איננה תוכנית של משרד הרווחה, הוא תוכנית של כלל משרדי הממשלה הנוגעים לעניין, של ילדים ונוער בסיכון. \התוכנית כוללת כרגע 54 רשויות בלבד, רשויות במדרג הסוציואקונומי מ- 1 עד 4. התוכנית תצא לפועל - יש כמה מודלים שהתחילו לעבוד, אבל התוכנית עצמה תצא לפועל בתחילת שנת הכספים. אנחנו מעריכים שעבודה משותפת בין 5 משרדי ממשלה, הג'וינט, "אשלים", וגורמים מקצועיים אחרים – איננה מלאכה קלה. אני מודע לכך שהתפקיד החשוב הזה לתאם בין משרדי הממשלה עם כל בעיות האגו של כל משרד ומשרד - נאמר זאת כאן, בקהל הרחב - זה אחד הדברים היותר חשובים על מנת שהתוכנית תצא לפועל, שכן, משרדי הממשלה מורגלים כמעט תמיד לעבוד במישורים מקבילים ולא בעבודה משותפת. זה ניסיון מאד מאד חשוב, גם לממשלת ישראל. אנחנו צריכים ללוות אותו, להתפלל ולייחל שהוא יצליח. אין כל ספק שהשלב השני של התוכנית, שאנחנו לא עוסקים בו היום, שמתעסק בדור השני של ילדים ונוער בסיכון, מעבר לגיל הרך, גם הוא יוצא לפועל במקביל, גם הוא דורש משאבים. והדבר החשוב מכל הוא שהתוכנית הזאת, שהיא כרגע תוכנית דו שנתית תימשך, תצליח. אנחנו, במדדי הביצוע שלנו - נוכיח, גם לכנסת, גם לציבור הרחב, וגם לממשלה, שהתוכנית הזו מניבה פירות, למרות שפירות בתחומים הללו הם בדרך כלל בטווח הקצר, אבל היא יוצאת לדרך בצורה הנכונה והנאותה, על מנת שהיא תהפוך לתוכנית בבסיס התקציב של כל משרדי הממשלה בטווח הארוך. חינוך איננו יכול להיות דבר שמתבצע אך ורק בתהליך של שנתיים. אחד מהדברים - אני האוצר אינם נמצאים כאן - שהם על סדר היום שלנו: אנחנו פועלים לייצר תוכנית של לפחות 10 שנים. אני רוצה להודות לכל מי שהעביר את הזכות הזו למשרד הרווחה ולשירותים החברתיים, לעשות את האינטגרציה של כל משרדי הממשלה יחד עם הגופים האחרים. אני רוצה להודות לך, עליזה, על תרומתך הרבה ועל הדחיפה והאמון. אני מקווה שנצליח כולנו לעשות הרבה למען ילדי ישראל. היו"ר מיכאל מלכיאור: תודה ואנחנו בטוחים שכל זמן שאתה במשרד אנחנו בידיים טובות. מי שמטפל היום, מסיבות היסטוריות ושרת החינוך העלתה את הנושא, שאולי היה ראוי לעשות שיקול מחדש, אבל בינתיים - מטפל במסירות, אני מוכרח להגיד, גם היחידה שלו, שלמדתי להכיר היטב בתהליך החקיקה, הוא מר גבריאל מימון, מנכ"ל משרד התמ"ת. הוא יגיד בקיצור על הטמעת הסטנדרטים החדשים במעונות היום. גבריאל מימון: אני, בפתיח, אתייחס להיסטוריה ולמשמעות של קיומה של היחידה הזו במשרד התמ"ת. אנחנו רואים ביחידה הזו ובאמצעי הזה אחד האמצעים החשובים ביותר בעידוד לשילוב הורים בעבודה. זו הסיבה ההיסטורית שבגינה נמצאת היחידה במשרד הזה. זה אחד האמצעים, ואחד מכלי הסיוע לשילוב הורים בעבודה. לכן, מיקומו הראוי, לדעתי, זה במשרד הזה. לגבי הנושא של הסטנדרטים – הטמעת הסטנדרטים לשיפור איכות החינוך במסגרות עצמן, הסטנדרטים, ככל שזה מתייחס לנושא של פיקוח ורישוי = וכאן אנחנו בהחלט מסתייעים סיוע רצוף ביושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת מלכיאור, ואני מאד מקווה שכבר במושב הנוכחי של הכנסת יסתיים הליך אישור החוק ויהיה אפשר להחיל את חובת אחזקת הרישיון למסגרת על כל הגופים שמפעילים היום מסגרות, כאמור. לסבר את האוזן – היום, במסגרות המפוקחות משולבים כ- 90 אלף ילד, לעומת כ-400 אלף ילד, כפי שמנה חבר הכנסת מלכיאור, אבל הנתונים שלנו מדברים על 250-300 אלף ילד, אבל עדיין, הילדים המשולבים במסגרות המפוקחות הם המיעוט ולא הכלל. יש בהחלט לשאוף להגיע להרחבה של המסגרות הללו ולהחיל אותן על כל האוכלוסייה. הסטנדרט השני מתייחס למסגרות של בטיחות וכשירות. לצערנו הרב, גם כאן - הצורך לפקח על הדרישות של הבטיחות והבריאות – גם ביחס למבנה, גם ביחס לציוד ומתקנים, גם ביחס להכשרת הצוות, מחייב הקצאת משאבים משמעותיים. אני מאד מקווה שהפיילוט הראשון שיוצא לדרך בעידודה של הגב' עליזה אולמרט - ואני בהחלט מברך על זה וחושב שזה תקדים חשוב בדרך להעצמת הגיל המשמעותי ביותר מבחינת שיעור התשואה שאמור להינתן למשק בעתיד. אנחנו צריכים להפסיק למדוד תשואה בטווח של קדנציה. צריכים למדוד תשואה בטווח של דור, ואפשר לעיין בגרף של הבנק העולמי, במחקר שהוא ביצע בשנת 2004, על מנת להראות שהתשואה בהשקעה בגיל הרך לעומת השקעה בגיל בתי הספר היא פי 4 וביחס להשקעה בגיל המבוגר יותר היא כמעט פי 8, וזה מספיק כדי ליצור אטרקטיביות כלכלית במשרד האוצר וממשלת ישראל על מנת למצוא את המשאבים ואת סדרי העדיפויות הנכונים כדי להשקיע באוכלוסייה הזו. הנושא המרכזי בסטנדרטים, שלדעתנו הוא המשמעותי ביותר, זה הנושא של תקינה וכוח אדם. זה אחד האלמנטים החשובים ביותר בדרך להשגת שיפור איכות החינוך בגיל הזה. אנחנו חייבים להתקדם לאימוץ הסטנדרטים שמקובלים במדינות המפותחות בדנמרק, בבלגיה ובמדינות אחרות. לא יכול להיות שקבוצות הילדים יהיו גדולות יחסית ליכולת הטיפול. לא יכול להיות שמספר המטפלות פר ילד אצלנו יהיה גבוה משמעותית - כמעט פי 2- ביחס למקובל - - קריאות: בדיוק הפוך. גבריאל מימון: אצלנו היום זה סדר גודל של מטפלת ל – 7-8 תינוקות - - היו"ר מיכאל מלכיאור: בזה אתה מסיים, ובידיך הדבר. אנחנו סומכים עליך כשותף מלא לעשות את המשימה הזאת. בפעם הבאה, אני מקווה, שיהיה כאן מנכ"ל משרד האוצר, שגם אולי יצא משהו מהדבר הזה. תודה לך. הדוברים האחרונים – בשם כל השלטון המקומי – הגיעו שני ראשי ערים וידבר צבי בר, ראש העיר של רמת גן. גם שמענו על המודל שלך, ואתה תיתן לנו איזושהי טעימה למה שהרשויות יעשו ואיזה תפקיד יש להם בהתחלה טובה. צבי בר: מכובדיי, כולם. שמענו הרבה תודות, אבל מהיום מתחילה הדרך. מכל מלמדיי השכלתי. הכין שלמדתי זה מהציבור הדתי. ביהדות, בגיל הרך טיפלו מגיל הלידה. אנחנו נוכחנו – לגבי כל הארגונים: כל השנים האזנו לכם אבל לא שמענו לכם. בסוף אנחנו תודה לאל שומעים לכם, על כך אני מודה גם לעצמנו. הכסף הוא לא הכל. החשוב הוא סדר העדיפויות שאתה עושה בארגון שלך, בכל מקום, בכל מחלקה, בכל עיר ובכל מושב. זה הדבר שהוא חשוב יותר מביטחון. אנחנו משקיעים בזה. אבל יש לנו משרד עבודה ורווחה נפלא, ויש לנו את משרד הבריאות ויש לנו את החינוך, ברמות ענקיות. החכמה היא איך לקחת את כולם יחד תחת מטריה אחת, איך לנצח על התזמורת הסימפונית ועל יד זה להכניס גם את ההורים. שלושת הגורמים, עם ההורים - אז הקונצרט יהיה גדול והתוצאות תהיינה משמעותיות. יש להקים מהר את המרכזים היישובים ואני רוצה לומר איך זה קרה אצלנו. ראינו שיש חסכים גדולים לילדים בכיתה א', ופיגור גדול. ביוזמה של המנכ"ל קראתי לגננות ואמרתי להן: תסבירו לי מה מתרחש כאן. הגעתי לגני חובה, גני טרום חובה, ולגני טרום טרום חובה וגיליתי דבר מעניין: ישנם ילדים בגיל שנתיים ושלוש שבקושי יודעים עברית, והם נולדו בארץ, כי הסבתא מטפלת בהם. אנשים שהיו מאובחנים על ידי רופאים היו צריכים לנסוע לטיפולים לזמנהוף או לא לשיבא. אמא שיש לה 2-3 ילדים או 4 ילדים לא תיסע יותר מפעם אחת, ובכך נוצרת דינמיקה של חסכים. התוצאות אצלנו, היו שינוי תוך שנה. היום, אצלנו במרכז –עושים הכל, כולל טופס 17. האמא הולכת מהבית - 20 מ', מגיעה למרכז. טיפות החלב הן הבסיס ומשם יוצא הכל. אותם צריכים לטפח. אנחנו הולכים לקראת מרכז נוסף, ועוד אחד, ואני חושב שזה פתרון גדול, חשוב וכל איגום המשאבים יחד ייצור מוזיקה טובה מאד. אני רוצה שתדעו שברמת שקמה, ילד אחד בזמנו היגיע לבית הספר "בליך", לתיכון. . ובזה זה נגמר. היום – כולם מגיעים לבתי ספר יוקרתיים כי השקענו בנושא הזה. מה שקורה היום הוא חשוב ודרמטי. כל מי שרוצה, מוזמן לבוא ולראות את זה בעיניו. אני מברך על כך בשמחה. שר הבריאות היה, שר הרווחה היה, גברתי היתה ואני מקווה שגם ממשרד החינוך יגיעו. היו"ר מיכאל מלכיאור: כמעט אחרון הדוברים – ארנון מנטבר, שכולנו מכירים כמנכ"ל הג'וינט בישראל. בוא תספר על איך אתם שותפים להתחלה טובה, כגוף אזרחי גדול וחשוב בתחום הרווחה. ארנון מנטבר: תודה רבה, כבוד היושב ראש, גב' עליזה אולמרט, חברי כנסת. הג'וינט תמיד זוהה, במשך הרבה שנים, כמי שעוסק בנושא של זקנה. אנחנו, ב- 10 השנים האחרונות הסתנו, מבלי לפגוע בנושא הזקנה - הרבה מאד משאבים עם הקמת "אשלים" וגם בנושא התוכנית שלנו לגיל הרך אצל אתיופים בכיוון של חינוך בכלל והגיל הרך. כארגון שמייצג תפוצה אני יכול לומר לכם - ויש פה לא מעט ארגונים שבאים מהתפוצה, שיש עניין גדול בנושא הזה של חינוך, חינוך ורווחה והגיל הרך, נדמה לי שיכולה להיות פה שותפות חדשה עם התפוצות סביב הנושא הזה, אם נדע להתארגן יחד. הנקודה השניה – כאחד שנמצא הרבה שנים במערכות הרווחה,נדמה לי, וזאת גם היתה החלטה ללכת עם היוזמה של עליזה אולמרט, ותוכנית שמידט – שיש פה סיכוי גדול להצלחה. זה לא קורה כל יום בתחום הרווחה שיש יוזמה משמעותית שזזה מהפריפריה, והיתה השקעה גדולה מאד, יושבים פה הרבה אנשים שהשקיעו זמן, כסף, מאמץ בנושא הזה. נדמה לי שיש סיכוי טוב להצלחה, להוביל מהלך מתמשך. אבל זה דורש באמת - אחדות המעשה. כל אחד ייצא לחלקת העבודה הקטנה שלו כאן והשאלה היא מה הוא יעשה מחר בבוקר. אם נתאחד תוך כדי ויתור - אני לא מדבר על העקרונות אבל על כל מיני דברם שמפריעים לנו לפתור בעיות בתחום הרווחה, ונתעלה קצת מעל לאגו הארגוני והאישי , ונלך יחד, יש לזה סיכוי. זה, באמת, הקטע שבו הג'וינט מנסה לפועל- לנסות ולתכלל את כל הכוחות, ויש כוחות נהדרים. שמענו רק חלק מהם, ויש רבים אחרים שלא דיברו. אם נצליח לתכלל את כולם בהנהגה של עליזה במסגרת התוכנית, וזו פעם ראשונה שהממשלה באה עם תקציבים קדימה, ולא רק אחרי שיצרו איזושהי מציאות - נדמה לי שיש סיכוי לשינוי בתחום כל כך קריטי כמו זה של הגיל הרך. היו"ר מיכאל מלכיאור: אני מודה לך ורוצה להוסיף – שותפות עם יהדות התפוצות? אני כולי מזוהה עם זה, רק אל תיכנסו ותעשו את תפקידי הממשלה. יש פה כמה וכמה גורמים שעושים את זה. יש תפקיד ייחודי של בניית פיילוטים שחשוב ביותר לעשות. ברגע שנכנסים ועושים את זה – ואני יודע שיש כאלה שיציעו לכם את זה, שלא תפלו במלכודת הזו. אחרונת הדוברים, בשם כל חברי הכנסת שרצו לדבר בישיבה, ולא יכולתי לתת להם ומרוב תסכול הם בינתיים עזבו - חברת הכנסת רונית תירוש. רונית תירוש: תודה, אדוני היושב ראש, גב' אולמרט וקהל נכבד. פורום כל כך מכובד ונכבד לא רואים בכל יום בכנסת, וכנראה שיש לכך תקופות מה שמכניס פה נימה אופטימית בדבריי, אולי במחשבותיי. אני רוצה לחזק את התוכנית בגלל שתי נקודות שיש בה. ראשית, הנושא של הגיל הרך. אין עוררין, שההתעסקות השוטפת שלנו - ואני הרבה שנים במערכת החינוך, בנושא של כיבוי שריפות דווקא בגילאים בוגרים מביאים להוצאות עתק באשר לניסיונות לצמצם פערים. זה דבר שהוא לא נכון ולא חכם אבל הוא דבר שאפיין את כל הממשלות, והמשרד, לדורותיו. כי בפוליטיקה רוצים להראות תוצרים מיידיים, ואין כמו להשקיע לקראת בגרות, ואולי נשפר בחצי אחוז את הזכאות. הגישה של להשקיע בגיל הרך גם אם אני יודעת שהסיפוקים הם בטווח ארוך והפירות נקטפים בקדנציות אחרות -זו ההשקעה הנכונה והחסכנית, ועל זה אין עוררין. עד גיל 4-5 זה המקסימום שאתה יכול לזרוע. לא זרעת? לא משנה כמה תשקיע ותשקיע בהמשך, לא ינבוט שום דבר, כי אין זרע שנזרע שם. ולכן חשובה הזריעה בגילאים הללו. נקודה שניה זו הגישה ההוליסטית. יש לנו כמה דוגמאות שגישה הוליסטית שמביאה במסגרת הרשות למספר גורמים להתאחד ולהשקיע ביחד - כמו תוכנית - -, שהיא אחת התוכניות היותר מוצלחות רק בשל היותה הוליסטית בתחומי הרשות ולכן אני חושבת שאלה שתי נקודות חזקות של התוכנית. איפה יש שתי נקודות חולשה? אני רוצה לתת בצנעה שתי עצות: אחת, זה כשמתייחסים לגיל הרך אני רוצה לוודא שלוקחים בחשבון את ההורים, אני רוצה לתת דוגמה של תוכנית - ,Parents and children together ששם לקחו הורים שלא יודעים מה זה להיות הורים בתרבות כמו שלנו, ורק דרכם אפשר היה לתת את מה שנתנו, כי שום גורם רווחה טוב ככל שיהיה לא יכול לתת את מה שהבית צריך לתת. לכן, ללמד הורים איזה צעצוע לקנות ואיך לשחק בו עם הילד - יש סיכוי שהילד יגיע עם פחות פערים. זה דבר אחד. ולא להתבייש להשקיע בהורים גם אם זה על חשבון הילד, לכאורה. העצה השניה זה באשר לשיתופי פעולה בין משרדיים. אם תצליחי להיות המשיח – אני אסיר את הכובע. אבל כדי שיהיה לזה סיכוי להצליח, כי האגו קיים, וההתחשבנויות וכו' - ויש פה לפחות 4 משרדים בתוך העסק הזה - תמ"ת, בריאות, רווחה וחינוך. אני רוצה להציע כמה דברים: הראשון- לתחום לכל משרד במה הוא עוסק. הדבר השני – לחפש אינטגרטור חיצוני. זה יכול להיות הג'וינט או כל גורם אחר. כשדברים צלחו במערך בין משרדי שזה היה כשאינגרטור - לכאורה אובייקטיבי, בא ורותם אותנו, ואז ידענו לעבוד יחד. אילנה כהן: אני רוצה להודות, בשם האחיות, לכל מי שעשה פה - לשלי, לנאדיה, לך, ליצחק קדמן, ולך, במיוחד, עליזה, שידעת לעזור ולא לאפשר להפריט את ילדי ישראל ושלא נתנו להפריט את טיפות החלב. היו"ר מיכאל מלכיאור: התחלתי ב "בראשית". כשקוראים את ספר בראשית – כל הספר מהתחלה עד הסוף הוא על טיפול בילדים. איך כן אפשר לטפל ואיך לא צריכים לטפל בילדים. מקין והבל, יעקב ועשיו – עד הסיפור של יוסף ואחיו שבגלל ההעדפה שהאב נתן, העדפה רגשית של ילד אחד על פני אחיו, כל עם ישראל ירד לגלות. לכן אני אומר לכם: אנחנו עוסקים כאן בעיקר המהות של היותנו פה. הכל תלוי בהתחלה. מה שעליזה אולמרט אמרה, מה שנותן לנו בחזרה על ההשקעה - זה אומר הכל. רק בשיטה שאנחנו היום חיים בה משום מה הכלכלנים לא מסתכלים על הדברים בראיה הוליסטית ורחבה וארוכת טווח. אנחנו ממשיכים את היום. זו היתה הקדמה. אני מתנצל – היו אנשים ראויים שלא שמענו אותם כאן. כולכם מוזמנים לבוא לאודיטוריום כדי לשמוע. אני מודה לכם, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 13:20