פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 233
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
שהתקיימה ביום רביעי, י"ב חשוון, תשס"ח (24/10/2007) בשעה 09:00
סדר היום: הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11) (רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ז-2007, של חהכ יוסף שגל, חה"כ סופה לנדבר, חה"כ אלכס מילר, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ אסתרינה טרטמן (פ/831), הכנה לקריאה שניה ושלישית
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר פינס-פז – היו"ר
דב חנין
אסתרינה טרטמן
מוזמנים:
אתי שרון, ממונה מרשם דרכונים, משרד הפנים
עו"ד אביטל שטרנברג – מחלקת חקיקה, משרד המשפטים
עו"ד דרור ארם – מנהל מח' רישום ברשם העמותות, משרד המשפטים
נטשה בורגל-פודסטובינסקי – מתמחה, משרד המשפטים
יועץ משפטי:
תומר רוזנר
דב בן יצחק
מנהלת הוועדה:
יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11) (רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה),
השס"ז-2007, של חהכ יוסף שגל, חה"כ סופה לנדבר, חה"כ אלכס מילר, חה"כ ליה שמטוב,
חה"כ אסתרינה טרטמן (פ/831) - הכנה לקריאה שניה ושלישית
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא: הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11) (רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ז-2007.
איפה הפסקנו בפעם שעברה?
תומר רוזנר:
בישיבה הקודמת, הציג משרד הפנים שנוהגת מזה שנים, לפיה, למי שהוא יהודי נרשם התאריך העברי באופן אוטומטי במסמכי המרשם ובתעודות שיוצאות מכוח המרשם, ולמי שאינם יהודים ניתנת הבחירה, כאשר ברירת המחדל היא שלא רושמים את התאריך העברי. מי שמעוניין שירשמו את התאריך העברי, צריך לבקש זאת.
בעקבות הישיבה ביקשנו מספר הבהרות לפרקטיקה הזאת. אני אגיד בזהירות, שלפי התשובות של משרד הפנים, הבסיס המשפטי של הפרקטיקה הזאת הינו מפוקפק, אם לא רעוע. אני מתבטא בזהירות בעניין הזה.
מכל מקום, הפרקטיקה הזאת אין לה בסיס ועיגון בחקיקה. אנחנו מציעים שברירת המחדל תהיה שהתאריך העברי יירשם במסמכים ויוכל האדם שאליו מתייחס הרישום לבקש שלא ירשמו את התאריך העברי במסמכים המתייחסים אליו.
בישיבה הקודמת עלתה השאלה האם יש בעיה עם משרד הפנים. על פי התשובות שקיבלנו, ברמה המשפטית, אין למשרד הפנים בעיה עם העניין הזה.
אתי שרון:
הסברנו מכוח מה הדברים נהגו אצלנו מבחינת הפרקטיקה. הבדיקה שעשיתי היתה רק על תעודות פטירה ותעודות לידה, כי הצעת החוק התמקדה רק בתעודות לידה ופטירה. ההצעה שבפנינו מתייחסת לכל התיעוד שאנחנו מפיקים וזה דורש היערכות אחרת.
תומר רוזנר:
אנחנו יודעים שמה שנרשם במרשם על סמך תעודת הלידה הוא גם מועתק, אחר כך, לתעודת הזהות. מתעוררת שאלה איזה תאריך רושמים בתעודת הזהות. האם חייבים לרשום את התאריך העברי או לא? אם נרשם במרשם התאריך העברי וזה מפריע לאדם והוא רוצה שלא ירשמו, אז צריך לתת לו גם את האפשרות הזאת. לכן הוספנו גם את תעודת הזהות לצורך העניין הזה.
אתי שרון:
אנחנו מנפיקים עוד הרבה תיעוד אחר. יש בחירת שם, יש תמצית רישום, בחירת שם משפחה. יש הרבה תיעוד שמופק מהמרשם. מבחינתנו זה דורש להכניס תיקונים בכל הטפסים על מנת לתת את אופציית הבחירה. ברגע שזה נכנס כפריט רישום עם שתי אופציות, יש לכך השלכה על כל יותר התיעוד שאנחנו מנפיקים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כמו בישיבות הקודמות אין כאן אף גורם לא יהודי.
יפה שפירא:
הזמינו, הם לא הגיעו. הזמנו גם את מסאווה וגם את עדאללה.
אסתרינה טרטמן:
דיברתי גם עם אנשים מהאוכלוסייה וזה לא משנה להם.
אתי שרון:
יש לי כמה הערות לנוסח. ראשית, לגבי התיקון של 7. כרגע סעיפים 6 ו-7 של חוק מרשם האוכלוסין, הם סעיפי ההודעות. אלה בעצם סעיפים שאינם במרשם, אלא מה מחויב מי שהחוק מטיל עליו חובה להודיע, מה הוא חייב למסור בהודעה שלו. החוק קובע שבהודעה יהיו פרטי הרישום של הילוד או הנפטר ופרטים אחרים שייקבעו בתקנון. כמו שכבר אמרתי, גם תאריך הלידה וגם תאריך הפטירה, הן העברי והן הגרגוריאני, כבר מופיע בתקנות ולכן הוא מופיע גם בטפסים. התיקון לסעיף 7 מיותר ולא תואם את הרציונאל של חוק המרשם, מהבחינה הזאת שחוק המרשם מתייחס לפרטי רישום וסעיף הבחירה הוא לא פריט רישום. לכן הייתי מציעה להשאיר את זה כפי שזה מנוסח היום. הנוסח של היום וגם התקנות עונים על הצורך הזה.
תומר רוזנר:
ברוב המקרים, בתעודות לידה ופטירה לא ממולאות על ידי האדם שזה נוגע לו אלא על ידי מוסד רפואי וכדומה. אני מניח שעדיין רוב הלידות מתבצעות במוסדות רפואיים. איך המרשם יידע לרשום את התאריך העברי, אם לא יימסר לו התאריך העברי?
אתי שרון:
כבר כיום, בתקנות שהוצאו מכוח סעיפים 6 ו-7 לחוק מרשם האוכלוסין מופיע תאריך לידה עברי, תאריך לידה גרגוריאני. זה כבר מופיע ולכן זה בטפסים. הרציונאל של החוק הוא שהחוק מציין את פרטי הרישום ולפרטים הנוספים הוא מפנה לתקנות. אני מציעה שההיגיון הזה יימשך. זה לגבי התיקון של סעיף 7.
לגבי סעיף 30א אני רוצה להפנות את תשומת הלב למשהו קצת חריג. כמו שכבר אמרתי, מבחינת היערכות, יידרש לנו זמן כי אנחנו צריכים להוסיף את אופציית הבחירה לכל הטפסים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כמה את צריכה?
אתי שרון:
אם אפשר אז 6 חודשים, כי אני לא רוצה לפספס. אני צריכה לבדוק על איזה תיעוד זה חל ולוודא שזה ייכנס לכל הטפסים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מודע לזה שלעשות טופס במשרד הפנים זה 6 חודשים.
אתי שרון:
לכן אני מבקשת. אני רוצה לעמוד בהתחייבות.
בנוסף. ההצעה פה מציעה משהו שהוא מעבר לאופציה של אי ציון פריט האזרחות בתעודת הזהות. הרי אנחנו אמרנו שנעשה הסדר דומה למה שיש לגבי אי ציון סעיף האזרחות בתעודת הזהות. פה מוצע שני דברים. אחד, שרשאי אדם לבקש כי יירשם רק תאריך הלידה לפי הלוח הגרגוריאני. אבל, יש פה הצעה מעבר לזה, שאם כבר נרשם לו תאריך הלידה על פי הלוח העברי, הוא רשאי לבקש תיעוד חדש. אני לא רוצה שישתמע מזה שרק שמכיוון לאדם יש זכות סטטוטורית – אני נכנסת כאן לעניינים כספיים כי גם על זה אנחנו צריכים לחשוב ומדובר כאן על פטור מאגרה. ברגע שאני מכניסה לטופס את אופציית הבחירה אני מעבירה את האחרית לאדם. ברגע שיש לו את הבחירה בטופס אם לבקש או לא לבקש – מספיק לרשם שהוא "רשאי לבקש". למשל, אדם קיבל תמצית רישום או תעודת לידה. שום דבר לא מונע ממנו מחר לבקש תעודת לידה חדשה. הוא לא צריך לנמק למה הוא צריך תעודת לידה. לכן האופציה הזאת, במידה רבה, מיותרת והיא יכולה להטיל עלויות. אני לא רוצה שמישהו יטען שהעלויות האלה יהיו עלינו.
תומר רוזנר:
למה את חושבת שזה יהיה פטור מאגרה?
אתי שרון:
כי לכאורה מוקנית פה זכות סטטוטורית.
תומר רוזנר:
בעצם את מבקשת להשמיט את הסיפה.
אתי שרון:
כן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מכריז על הפסקה.
דב חנין:
חבר הכנסת פינס ביקש ממני להמשיך בניהול הישיבה במקומו.
תומר רוזנר:
הדיון כרגע הוא בתוספת של סעיף 30א בחוק מרשם האוכלוסין שעניינו זכות האדם לבקש שלא יירשם בתעודות שמונפקות לו במרשם, שלא ירשם התאריך העברי. משרד הפנים העיר, וקיבלתי את ההערה, שהאופציה השניה שקיימת, שהוא יכול למחוק את התאריך היא מיותרת. בהצעה שלנו כתבנו שאדם יכול לבקש שלא לרשום את התאריך ואם רשמו לו את התאריך העברי, הוא יכול לבקש למחוק אותו. אומר משרד הפנים, ואני מקבל את ההערה, שהאופציה השניה, שהוא יכול לבקש למחוק היא מיותרת, כי בכל מקרה הוא יכול לבקש תעודה חדשה בכל עת ובתעודה החדשה הוא יכול לבקש שלא ירשמו לו.
משרד הפנים ביקש לדחות את תחילת החוק ב-6 חודשים.
רינה נשר:
שאלה ליועץ המשפטי. האם הבנתי נכון שהתיקון לסעיף 7 יימחק?
תומר רוזנר:
כן.
דב חנין:
אני מבין שמדובר במשהו אוניברסאלי, לכל אדם, בלי כל קשר לזהותו.
תומר רוזנר:
לכל מי שצריך להירשם במרשם.
דב חנין:
נרשם התאריך העברי ואם הוא לא רוצה - - -
תומר רוזנר:
אומר לוועדה שמידיעות לא רשמיות שקיבלתי, הפרקטיקה הנוהגת היום היא שבאופן אוטומטי למי שאינו יהודי לא נרשם התאריך העברי ולמעשה זאת מעין דרך של סימון.
דב חנין:
אבל לפי החוק הזה, אדוני היועץ המשפטי, אם אני מבין נכון, אנחנו בעצם פותרים את הבעיה הזאת כי לכולם יירשם התאריך העברי.
תומר רוזנר:
נכון.
דב חנין:
אפשר לקרוא את הנוסח?
דב בן יצחק:
"הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11)(רישום תאריך עבר במסמכי לידה ופטירה), התשס"ז-2007
1. בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(א), לפני ההגדרה תיקון סעיף 1 "תושב" יבוא:
"יום לפי הלוח העברי" – תקופה שתחילתה עשרים דקות לאחר שקיעת החמה וסופה בתום עשרים דקות לאחר שקיעת החמה למחרת;
"תאריך לידה" – יום הלידה הן לפי הלוח העברי והן לפי הלוח הגרגוריאני;
"תאריך פטירה" – יום הפטירה הן לפי הלוח העברי והן לפי הלוח הגרגוריאני;"
סעיף 2 יהיה הוספת סעיף 30 א':
"2. אחרי 30 לחוק העיקרי יבוא, בחירת תוכן רישום התאריך בלידה בתעודות".
30א. על אף האמור בכל הוראה אחרת בחוק זה, רשאי אדם לבקש כי בתעודות לידה, תעודת זהות או בכל תעודה יגיע העתק תמצית מהרישום. בסעיף זה "תעודות מרשם", יירשם תאריך לידתו רק לפי הלוח הגרגוריאני. היה אדם קטין או חסוי, רשאי לבקש, כאמור, נציגו של אותו אדם, כהגדרתו בסעיף 80, לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962. "
3. תחילתו של חוק זה 6 חודשים מיום פרסומו".
דב חנין:
יש לי שאלת הבהרה. אני מבין שהמצב היום לא מחייב רישום של התאריך העברי. בפועל נרשם התאריך העברי אבל לפעמים לא באופן אחיד.
תומר רוזנר:
אני אומר בזהירות מה שאמרתי בתחילת הדיון. אני חושב שהבסיס המשפטי של הפרקטיקה הנוהגת היום הוא רעוע או מפוקפק.
אתי שרון:
אני רוצה לציין מהו הבסיס המשפטי. הבסיס המשפטי הן תקנות שקובעות את הפרטים שיהיו בתעודות לידה ובתעודות הפטירה. בתקנות מצוין התאריך העברי. בתקנות מצוינים גם הדת והלאום, דבר שלא נמחק. מצוין תאריך לידה עברי ותאריך לידה גרגוריאני. זה הופיע בתקנות כבר לפני הרבה שנים וזה הבסיס המשפטי.
דב חנין:
מדוע התאריך העברי נרשם רק לחלק מהאנשים?
אתי שרון:
אני מודה, פה, מבחינה פרקטית, כנראה שלפני הרבה שנים חשבו שאולי אין צורך. מדובר פה בהיסטוריה שמלפני 30 שנה ולכן קשה לי להגיד.
תומר רוזנר:
מה לא נכון במה שאמרתי?
אתי שרון:
כיום החיוב הוא לציין. ברגע שהחוק מכניס להגדרת תאריך לידה גם תאריך לידה עברי וגם תאריך גרגוריאני, ההשלכה היא הרבה יותר רחבה. זה אומר שתאריך הלידה, כפריט רישום, יהיה גם עברי וגם גרגוריאני. לכן זה משליך על כל התיעוד שמשרד הפנים מוציא, כמו תקציר רישום, בחירת שם וכל מסמך שמשרד הפנים מוציא.
דב חנין:
אנחנו עוברים להצבעה על כל הסעיפים בקריאה שניה. מי בעד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים - אין
דב חנין:
עבר פה אחד. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:30