פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 63
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, י"ח בחשוון התשס"ח (30 באוקטובר 2007), שעה 12:30
סדר היום: פניות הציבור של דיירי הוסטלים בנושאים:
א. היכולת של דיירי ההוסטלים להתקשר עם חברות הלווין ו/או הכבלים לצורך צפייה בטלוויזיה ושימוש בטלפון קווי
ב. זכות דיירי ההוסטלים ליהנות מחוק משק החשמל- תעריף סוציאלי
- ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה בנושא ב- 9/10/07
נכחו:
חברי הוועדה:
סופה לנדבר - היו"ר
מוזמנים:
אורה חריש - סגנית מנהלת אגף נכסים, משרד הבינוי והשיכון
חביב קצב - מנהל אגף בכיר לדיור, משרד הקליטה
אריק רשף - סגן בכיר למנהל אגף פיקוח, משרד התקשורת
מירב שטרוסברג - המועצה לשידורי כבלים ולווין, משרד התקשורת
יואל מיכלסון - מנהל מחלקה לצרכנות ולתעריפים, חברת החשמל
בלה מרון - סגן מנהל אגף שיווק, חברת החשמל
מירב יוסף - ממונה על פניות הציבור, הרשות לשירותים ציבוריים
יוסף אבוטבול - מנהל מרחב ירושלים ויו"ש, חברת עמידר
קובי משולם - מנהל מחלקת מוסדות, חברת HOT
עו"ד יניר פלג - חברת HOT
עו"ד קרן רימון - חברת HOT
עו"ד מיטל נעים - חברת YES
מוני אביר - עוזר פרלמנטרי של חה"כ יוחנן פלסנר
מזכירת הוועדה:
מירב שמעון
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רשמה וערכה:
אורית לבנשוס-חלוצי – חבר המתרגמים בע"מ
פניות הציבור של דיירי הוסטלים בנושאים:
א. היכולת של דיירי ההוסטלים להתקשר עם חברות הלווין ו/או הכבלים לצורך צפייה בטלוויזיה ושימוש בטלפון קווי
ב. זכות דיירי ההוסטלים ליהנות מחוק משק החשמל- תעריף סוציאלי
- ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה בנושא ב- 9/10/07
היו"ר סופה לנדבר:
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.
זכות דיירי ההוסטלים ליהנות מחוק משק החשמל- תעריף סוציאלי - ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה בנושא ב- 9/10/07
אנחנו נמשיך את הישיבה שהייתה לפני שבועיים וחצי, בנושא דיור מוגן, על תלונות של ציבור בנושא כבלים. מי שזכה במכרז, בעצם עושה התקשרות עם חברת הכבלים ומישהו כנראה "עושה קופה", אני לא רוצה עכשיו להגיד גדולה או קטנה, אבל מישהו עושה קופה על גב הקשישים האל, מאחר שבזמן שזה עולה נניח 120 ₪, גובים מהם 140. העניין הוא לא כל כך נקי ולא כל כך נעים.
הדבר השני שעבר חוק, ואנחנו לא ניתן להקפיא את החקיקה הזאת, אני אומרת את זה כאן כחברת כנסת ולא רק כיוזמת של חקיקה הזאת, הוא החוק על תעריפי החשמל. מי שמצפה שאנחנו ניתן להקפיא או לבטל את החקיקה הזאת, טועה. אני אומרת את זה בשם סיעת ישראל ביתנו, אתם בדיוק יודעים שבסיעת ישראל ביתנו היום בוועדת כספים בידינו ואנחנו לא ניתן להקפיא את החקיקה הזאת, כך אנחנו החלטנו וכך אנחנו נעשה. זה ציבור שמגיע לו, זה ציבור שחי מתחת לקוי העוני ואנחנו לא סתם עבדנו על החקיקה הזאת, זאת חקיקה שנותנת בעצם אפשרות לכל קשיש שמקבל קצבת זקנה לקבל את החשמל במחירים מוזלים.
אני חושבת שזה מאוד הגיוני, אני חושבת שכאשר בנאדם יוצא לפנסיה לא צריכים לתת לו כרטYESים לתיאטרון ולמוזיאון בחצי מחיר, או יכול להיות שכן צריכים לתת לו, אבל צריכים לתת הטבות שיכולים להיות משמעותיים עבורו. אני חושבת שבכל מדינה וגם במדינת ישראל, מדינה שמכבדת את הקשישים, מדינה שמכבדת את העבר שלהם, לא צריכים להיות כתבות שהיו על עורך דין שעשה הון על ניצולי שואה, זה דבר שפוגע, ואני חושבת שכל החברה, זה בעצם תעודת כבוד לחברה להתייחס לקשישים כמו שמגיע להם. כל אחד מאיתנו יהיה בגיל הזה ולא כל אחד מאיתנו, זאת אומרת שיש כאלו שההכנסה היחידה שלהם זה רק קצבת זקנה ואנחנו יודעים שאנחנו חיים בעולם שהכול יקר במדינת ישראל ולאנשים האלו נשאר כמה פרוטות, לעיתים קרובות לאוכל.
החוק עבר, ואנחנו רוצים שהחוק יגיע לכל דלת או לכל דירה של קשיש וזה לא משנה איפה הם גרים, בדיור מוגן או דיור אחר, אני רוצה שהם יהינו מהחקיקה הזאת. חביב, אנחנו נתחיל ממך בגלל שבעצם אני לפני זה רוצה ממך וממשרד השיכון רוצה להבין, מה ההבדל בין דיור מוגן והוסטלים, למה בהוסטל אנשים כן מקבלים את כל ההטבות ולמה בדיור מוגן כאילו בדאגה גדולה על קשישים, בעצם מה שקורה שהם לא כל כך נהנים.
חביב קצב:
הבעיה היא לא בהגדרה, קודם כל אני אגיד לך מה ההגדרה. דיור מוגן והוסטלים זה היינו אך, יש שני סוגי פתרונות שהקשישים שמנהלים משק בית עצמאי מופנים אליהם, אחד זה הוסטלים או דיור מוגן, זה בבנייה תקציבית שמשרד השיכון בנה בנייה תקציבית, או הסב כל מיני מרכזי קליטה ליעד הזה. ודבר שני, מקבצים זה שמשרד הקליטה שכר לאותו יעד. עכשיו זה מבחינת סוג הפתרון.
הבעיה גם לא בסוג הפתרון, הבעיה היא בשניהם ומתמקדת בדירה עצמה. האם הדירה עצמה רשומה כדירה בודדת, כדירת סטודיו, עם שעון חשמל לבד ושעון מים לבד ושעון גז לבד, וארנונה לבד, מה שנקרא, יש כאלה אלפים במקבצים ויש כאלה אלפים בהוסטלים. אולי הדירה לא רשומה כדירה עצמאית, רשומה כחלק ממקבץ, כחלק מקומה או אחד משתי דירות שלכאורה שעון החשמל מגיע עבור שתי דירות ואז מתחלקים בניהם או מגיע עבור קומה ואז מתחלקים בניהם או מגיע עבור בניין שלם, לדוגמה בית מלון שהסבו אותו למקבץ דיור או לדיור מוגן, אין בו דירה בודדת, יש בו שעון חשמל אחד ואז על כל דירה צובב מה שנקרא, העולה או הזכאי שנמצא בדירה יודע מה התשלום שלו, רואה את הקריאה, אבל הקריאה היא לא עצמאית, אלא היא שייכת לשעון חשמל של בניין מלא או קומה או שתיים או שלוש דירות.
הבעיה היא, איפה שיש לנו מקבצים, כל הדירות הבודדות הרשומות בפני עצמן וכולי אין בעיה, אנחנו הודענו לכל הקשישים, תפנו לחברת החשמל, כל אחד השעון על שמו, מסודר, הוא פונה לחברת חשמל, למרות שלפני שבועיים אני ידעתי שהרבה מהפניות לחברת החשמל לא נענו כי אמרו שהחוק כאילו לא התחיל לעבוד, אז עכשיו אני מתחיל לשמוע אחרת, זאת אומרת כן מתחילים.
היו"ר סופה לנדבר:
אני אומרת לחברת החשמל, צריכים ליישם את החקיקה הזאת. בינתיים אף אחד לא קיבל, אתם יודעים בדיוק מה שנכתב בחוק ההסדרים, אתם פקידים של מדינת ישראל, פקידים בכירים ואנשי השכלה גבוהה. הם רוצים לבטל את החקיקה, ועל סמך זה מישהו החליט שזה כבר מבוטל. חוק ההסדרים הוא בינתיים נייר, ואתם יודעים איך הנייר הזה עובד. אתם שמעתם כנראה גם על חוק בתי החולים, שגם אני יזמתי את החקיקה הזאת. מישהו רצה לבטל, אבל למחרת ראש הממשלה היה בכנס באשדוד שם הוא הודיע מה שהוא הודיע, וביום למחרת פרסמו מודעות בעיתונים על כך שיוצא מכרז לבית חולים באשדוד. זהו בדיוק יישום החקיקה וזה בדיוק החלק הראשון של החקיקה הזאת.
חביב קצב:
אני יודע שאנחנו ביקשנו, פנינו בשנית לכל בעלי המקבצים ואנחנו ביקשנו ללוות את כל העולים להגיש בקשה לחברת החשמל לקבל את ההנחה שמגיעה להם. אני ווידאתי את זה שבוע שעבר שזה מתבצע, יצאה עוד פעם הנחיה, בביקורות שאנחנו עושים כרגע במקבצים ביקשתי להכניס סעיף ביקורת לראות אם אכן העולים פונים ומה קורה בתגובת חברת החשמל. זאת אומרת יצאו כבר הנחיות.
יש לנו מספר מקבצים, ולשמחתי המספר קטן, כי לא לכל העולים שגרים בדירות יש שעון עצמאי משלהם. גם על כך אנחנו מתכוונים לפנות לחברת החשמל ואין שום סיבה אחרת, כי לכאורה גם אם שני קשישים מתחלקים בשעון חשמל אחד, ואם יש קומה שכולה קשישים, הם עונים על כל הקריטריונים של החוק.
הוצאנו הנחיה שבוע שעבר בפעם השנייה, וביקשנו מכל בעלי המקבצים, שאנחנו רוצים לראות את שתי הפעולות, אחת מה שאמרתי שזה דירה בודדת עצמאית ושתיים שזה לא דירה בודדת. אנחנו רוצים שכל בעל המקבץ יפנה לחברת החשמל בבקשה רשמית עם העתק אלינו ויצרף כל מה שאני אמרתי על מנת להוכיח שאותם אנשים שגרים במקום מדובר באנשים קשישים. זה שתי הפעולות שנעשו, אנחנו עוד לא קיבלנו תשובה מהפעולות האלה, אני מניח שבשבוע הבא אנחנו נתחיל לקבל את התשובה.
מה ששמעתי שבוע שעבר, שעדיין לא בדקתי את זה השבוע ואני לא יודע מה שקרה, שאכן חברת החשמל לא מבצעת את זה. אני לא יודע לענות מה קרה השבוע, אני ניסיתי לבדוק כמה מקומות, עוד לא קיבלנו תשובות, אין לי מושג, אם יש מישהו מחברת חשמל שיכול להשכיל אותנו אני אשמח מאוד, זה תמונת המצב.
היה ונקבל מחברת החשמל תשובה שהם לא רוצים לתת למספר אנשים שמתחלקים בשעון אחד, אנחנו מתכוונים לקיים פגישה עם שר התשתיות בנושא הזה אנחנו לא מוכנים לוותר, אנחנו ניזום בכל הרמות אצלנו כי אנחנו חושבים בדיוק מה שאת חושבת, אם יצא חוק אז לא צריך לא לקיים אותו ככתבו וכלשונו ואנחנו חושבים שלאותם קשישים שמתקיימים בקצבת דיור של ביטוח לאומי אכן מגיע להם כל ההנחות שהחוק קבע.
היו"ר סופה לנדבר:
חבל שלא היית בפגישה הקודמת, זה כנראה שיח חרשים בגלל חשמל, היום הם כאן, דבר איתם.
חביב קצב:
אני לא הסתפקתי, אני שמעתי מה היה עם חברת החשמל בשבוע שעבר, אבל אני לא מסתפק אני רוצה ליזום תביעות אמת, פניות רשמיות של אנשים ותשובות של חברת החשמל שאנחנו הולכים למשרד התשתיות, אנחנו נדע גם מה לעשות עם הפניות האלה. מה שאני הבנתי דרך אגב, אני לא רוצה להרחיב, אני הבנתי שלא כל הישובים עובדים ברמה אחידה.
היו"ר סופה לנדבר:
חברת החשמל, איפה זה נמצא?
בלה מרון:
באמת אתה לא היית בפעם הקודמת ואנחנו דיברנו על זה בהרחבה. האמת אני לא יודעת למי אתם פניתם כי אלינו לא הגיעו שום פניות, אני מדברת בשם אגף השיווק שזה אגף ארצי, לא הגיעו שום פניות ממשרד הקליטה.
חביב קצב:
משרד הקליטה לא פנה, אנחנו שלחנו את העולים לפנות.
בלה מרון:
לגבי ההחזרים, כמו שאמרתי, מאחר והיינו בתחילת התהליך, היום אנחנו התקדמנו, אנחנו חצי מאלה שהיו זכאים והייתה התאמה, דיברנו על שמונים אלף שמצאנו התאמה, ל-40 אלף כבר החזרנו, נתנו את ההנחה. הפעולה היא ארצית ואם מישהו במקום מסוים מנע משהו, אז באמת זה חברה גדולה, יכול להיות שהיה איזה תקל, אבל כל ההנחיות וכל הטיפול הוא טיפול ארצי וההנחיות הן כאילו אין שום ביטול חוק הסדרים, אני לא יודעת על מה את מדברת. כרגע יש חוק, אנחנו מבצעים את החוק, זאת אומרת לגבי אלה שאין לנו בעיה, אז אין לנו בעיה, אנחנו עושים את מה שדיברנו בפעם שעברה, מתקדמים לפי הקצב, מחזירים.
בנוסף יש לנו פה את המכתב, שאנחנו עכשיו בתהליך של טסטים כדי לשלוח את זה אוטומטי, את זה אמרתי לך גם בפעם שעברה.
היו"ר סופה לנדבר:
העבירו לי העתק.
בלה מרון:
אנחנו מקווים שעד יום ראשון נשלח לכל המאה אלף שלא מצאנו התאמה והם בקובץ של ביטוח לאומי ואנחנו יודעים שהם זכאים. אז זה אנחנו הולכים לעשות ביום, אני מקווה, עכשיו בדיוק דיברנו עם אנשי המחשב בשביל לקוות שאולי הם יצליחו להתגבר שם על הבעיה אבל זה ממש בתהליכים אחרונים.
היו"ר סופה לנדבר:
למה לא הצלחתם לתרגם את זה לרוסית?
בלה מרון:
אני לא חושבת שכל המאה אלף הם דוברי רוסית.
היו"ר סופה לנדבר:
למי שמבין עברית, שיישאר.
בלה מרון:
זה כבר יותר בעייתי, כי אני לא תמיד יודעת היות וזה יוצא אוטומטי מהמחשב. אני יודעת שזה בעיה, אני בעצמי דוברת רוסית ואני יודעת שזאת בעיה. אז מבחינתנו, החלק הזה שיכול להיות שההערה שלך שזה באמת בעייתי, אולי לא כל אחד יבין במאה אחוז, אבל זה מה שאנחנו נערכנו---
היו"ר סופה לנדבר:
יכול להיות שבגלל זה לא מצאתם התאמה.
בלה מרון:
לא, ההתאמה זה בגלל שאם אין לנו תעודת זהות בקובץ ודברים מהסוג הזה. בפעם הקודמת הצטרפנו לפלטפורמה של ביטוח לאומי שהוא כתב גם רק בעברית בעצם ואנחנו נכנסנו למעטפה שלו ומי שפנה עשינו את ההתאמה. אז הצלחנו בערך בחצי ואת החצי השני אנחנו נפנה עוד פעם יזום. אז בחלק הזה אני חושבת שעשינו את מה שיכולנו. יכול להיות שנצטרך לעשות יותר, נעשה יותר.
לגבי הסיפור של מוני משנה, אני חושבת שדיברנו על זה בהרחבה בפעם הקודמת, היה פה ישראל, מנהל האגף, אנחנו עוד לא מכירים את הלקוחות האלה, יש לנו בעיה, הסברנו את הבעיה, יש לנו בעיה אמיתית. גם אם המונים, במידה ויש מונה משנה, גם עם מערכת היחסים שלנו כלקוחות שלנו הם לא לקוחות שלנו, אני מכירה למי שאני מספקת כולל החובות והזכויות שיש.
אנחנו נקבל כל פניה מרוכזת, אפשר לשבת ואפשר לחשוב, אבל אם היינו יכולים - - -
היו"ר סופה לנדבר:
בואו נזרז את זה, כמה זמן אתם צריכים?
בלה מרון:
אני סקפטית מבחינת היכולות שלנו, לכן אני אומרת שאלה דברים שאנו לא נוכל לספק את הסחורה בנושא הזה.
חביב קצב:
אני רוצה להבהיר. אני יודע שהמכתב שלכם לא הגיע לחלק גדול מהאנשים שנמצאים אצלנו במקבצים, ושגם יש להם שעונים עצמאיים.
בלה מרון:
המכתב שלנו הגיע לכל מי שביטוח לאומי שלח, כי אנחנו העברנו את זה לביטוח לאומי, הרי זה מה שאמרתי, אנחנו התלבשנו על הפלטפורמה של ביטוח לאומי.
חביב קצב:
הבנתי. אנחנו נתרגם את זה, אנחנו נדאג שכל אחד יקבל את זה. דבר שני, תגידי לי, באיזה דרך עבודה, אם את מדברת ברמה הארצית, אין לי בעיה לעבוד מולך או מול מי שתגידי ברמה הארצית, אנחנו נספק מידע לגבי כל אותם אנשים שיש להם שעונים משניים, אנחנו נביא לך את כל המידע, נביא לך את כל הפניות, נעשה לך ריכוז, נשים את זה על השולחן ונתקדם לגבי החלטה.
בלה מרון:
אני מסבירה לך, גם מבחינת החוק ויושבים פה נציגי הרשות שהם אחראיים עלינו, וגם מבחינת התקנות וגם מבחינת היכולות שלנו והקשרים שלנו, אין לנו דרך לטפל במוני משנה, אנחנו מוכנים לשמוע רעיונות יצירתיים כי לנו אין והסברנו את זה בהרחבה בפעם שעברה כי באמת התלבטנו ואנחנו מודעים לזה שאנשים בהוסטלים זה אולי דווקא אנשים היותר מסכנים ואולי יותר שמגיע להם. כאזרחים אני בהחלט מסכימה זה ברור שזה בעייתי.
חביב קצב:
אם אנחנו מספקים לך מידע, שם, תעודת זהות, אישור ביטוח לאומי לגבי מאה אנשים שגרים תחת שעות חשמל מספר כזה וכזה ומביא לך אישור חוזה, מביאים לך את כל מה שאת צריכה ומאשרים לך אפילו כתובות, מצלמים לך תעודת זהות של אותם העולים שהכתובת שלהם מופיעה באותו בניין ואנחנו מראים לך שזה הם שגרים בבניין הזה והם קשישים והשעון שבעל המקום משלם עבורם או משלם בגינם הוא משלם בעבור אותם הקשישים, מה קורה?
בלה מרון:
אני מכירה רק את בעל המקום, אני מסבירה, אני הבנתי אותך, אין לי דרך לעשות את זה.
יואל מיכלסון:
ההנחה היא בחשבון החשמל. אם מתוך מאה אנשים שגרים בהוסטל, אחד זכאי, אחד שצורך 200 קוט"ש בחודש, אז הוא זכאי רק למאה קוט"ש הנחה. לכל אחד גם מגיעה לו הנחה אחרת בחשבון החשמל, זאת אומרת אתה רוצה שניתן ממוצע, החוק לא מדבר על ממוצע, אלא על על חמישים אחוז מצריכה על עד 400 קוט"ש, על פי אמות המידה שנקבעו על ידי הרשות, ויש פה נציגה של הרשות, נקבע במפורש שכל אחד ספציפי מקבל לפי כמה שהוא צורך. אם עכשיו אתה רוצה שנעשה את זה ממוצע, צריכים לשנות את החוק, ולשנות את התקנות.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו לא נשנה את החוק, אני גם רוצה לומר כחברת ועדת הכספים, בשם של יושב ראש ועדת הכספים, אני אומרת, בשני הנושאים היום של הוועדה, הנושא הזה והנושא השני, אנחנו גם נדאג לא להעביר למשרדים את התקציבים. תשמעו, אני לא מאיימת וזה לא נשמע יפה אבל אנשים שהם חסרי אונים צריכים לקבל מה שהחוק נתן להם ואני חושבת שהחוק נתן להם והתחלתם ביצוע חקיקה ב- 25 בספטמבר, אני רוצה שזה יגיע לכל דירה של כל קשיש ואני לא רוצה יותר לחכות. בגלל זה, כאשר שרים יבינו את זה מוועדת כספים כאיום, זה יהיה כנראה יותר תכליתי.
רבותיי, זה לא ילך, אי אפשר כך, אלה אנשים מסכנים וקשישים, לא יכול להיות שהאנשים האלו לא יהינו עד כמה שניתן ונשאר להם ליהנות מהסיפור הזה. אני לא חושבת שאין פה פתרון בבעיה, רק שני הצדדים צריכים להיפגש באמצע.
אורה חריש:
אני צריכה ללכת, אבל רק לציין שבמשרד השיכון ובהוסטלים אין לנו את הבעיות האלה. רק אחד באמיגור אבל הם פתרו את הבעיה.
היו"ר סופה לנדבר:
אמיגור פתר את הבעיה, הם לקחו את ההוצאות על עצמם.
בלה מרון:
אבל לכל השאר יש להם הפרדת מניה.
מירב יוסף:
כמה דיירים יש להם?
חביב קצב:
ממוצע תכפילי ב-150 ממוצע.
מירב יוסף:
לגבי החוק עצמו והיישום שלו, יש מסגרת תקציבית לחוק, חברת החשמל מעבירה העלויות היא מכוסה במסגרת החוק. לגבי הנושא הזה של עיקרון צרכן רשום, שהצרכן הרשום נמצא במערכת של חברת החשמל שהיא תוכל להעביר את הכסף, זה עיקרון שאי אפשר לוותר עליו, חייבים ליישם אותו. מה זה אומר, זה אומר השקעה חד פעמים עבור 1500 דירות כאלה, צרכנים, כדי ליצור להם מניות נפרדות. אז קודם כל כשאתם מתחילים את העבודה אתם צריכים להביע רצון ולהביע אישור לכך שיהיו מניות נפרדות בתוך המלון, ההוסטל.
עכשיו, מי יממן את העלות הנפרדת? זה כבר שאלה שאנחנו יכולים לשבת עם חברת החשמל במסגרת התקציב שהחוק נתן ולראות איך אפשר לממן 1500 חיבורים. אבל אני צריכה אישור שלכם כדי שחברת החשמל תוכל להיכנס לתוך המקבצים ולעשות. היא לא יכולה לוותר על עיקרון הצרכן הרשום, אין מצב כזה.
חביב קצב:
אם אתם פותרים בעיה תקציבית, אין שום בעיה, אני אתאם עם כל בעלי המקבצים שייתנו לכם רשות להיכנס לבניין לעשות חיבורים.
מירב יוסף:
קודם כל תעשה את העבודה הזאת ואחר כך תגיש לנו אנחנו נראה מה עושים עם חברת החשמל, במסגרת התקציב שמאושר לחוק, אם זה בסדר מבחינתך.
בלה מרון:
חברת החשמל תיקח על עצמה על העלויות?
מירב יוסף:
לא, בשום פנים ואופן?
היו"ר סופה לנדבר:
אז מי ייקח? משרד הקליטה לא ייקח, אתם לא תיקחו.
מירב יוסף:
שוב, ליישום החוק יש מסגרת תקציבית, מתוך סך המסגרת התקציבית צריך בסך הכול 1500 חיבורים, כמה זה בממוצע? 4200 שקל לחיבור, משהו בסגנון הזה, זה יהיה עלות חד פעמית, זה ירד מהשנה הזאת של מסגרת התקציב.
היו"ר סופה לנדבר:
מי צריך להסכים לזה? משרד האוצר לא יסכים לזה.
מירב יוסף:
במסגרת ההכרה של העלויות שאנחנו מכירים לחברת החשמל, צריך לראות מה אנחנו עושים, אבל הבעייתיות בעניין הזה, שזה יפגע בחלק מהזכאים.
חביב קצב:
בוודאי, יש לך מסגרת תקציבית.
מירב יוסף:
אפשר אולי לחלק את זה על פני מספר שנים, אבל זה הדבר היחידי שאפשר לעשות, בסך הכול מדובר ב- 1500 חיבורים, זה לא הרבה, מישהו צריך לשאת בעלות הזאת.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה אתם גובים?
מירב יוסף:
בסביבות ה- 4200 שקל.
בלה מרון:
יכול להיות שיש גם הכנות של הקוט"ש.
יואל מיכלסון:
זו עלות של חברת החשמל, ללקוח עצמו יש עלויות לעשות את כל העבודה הפנימית בתוך המתקן שלו.
בלה מרון:
ישראל הסביר זאת גם בפעם שעברה, אנחנו לא יודעים כי אנחנו לא מכירים ספציפית את הבניין. עכשיו את זה אפשר לעשות בעבודה משותפת עם מקבלים כזו החלטה לבדוק על מה מדובר.
חביב קצב:
אנחנו יודעים מה זה מסגרת תקציב, התקציב אושר עבור איקס צרכנים לשנה. באותו רגע, הרי זו שמיכה, את מושכת אותה אז מישהו אחר מפסיד, אין פה אפס, אז משמעותו שפחות זכאים יקבלו, משמעותו שיחסר כסף, משמעותו שתקום צעקה על פי החוק של אותם אנשים שזכאים ולא מקבלים, זה לא יכול להיות. ואז מדובר על תוספת תקציב.
בלה מרון:
זה לא בהכרח, כי לא ידעו מראש על כמה זכאים מדובר.
חביב קצב:
אם יש לכם עודף תקציב אז אני אשמח.
בלה מרון:
לנו אין שום דבר, אנחנו פה כלי שמבצע.
חביב קצב:
אם בנושא הזה יש עודף תקציב, אז לכאורה אין בעיה אבל אנחנו כולנו יודעים שהאוצר מאשר מסגרת תקציב שהוא יודע למה הוא מאשר, לכמה הוא מאשר ועל מה הוא מאשר, אנחנו לא מהיום בנושא הזה.
היו"ר סופה לנדבר:
מה קורה היום בפועל? נניח אדם שגר בדיור מוגן איך הוא מקבל את התשלום שלו?
חביב קצב:
יש לו צוואר, זה שעון משני שמראה שהוא צרך לדוגמה עשרה קילו.
היו"ר סופה לנדבר:
למה הם לא יכולים להכיר בשעון הזה?
חביב קצב:
כי הם מכירים רק בשעון הראשי ולא בשעון המשנה.
בלה מרון:
גם לא בכל מקום יש שעוני משנה.
חביב קצב:
לרוב המכריע יש.
בלה מרון:
לא בהכרח, אנחנו שמענו פה מנציגים שיש מקומות שמשלמים דמי ניהול.
חביב קצב:
לרוב המכריע יש.
בלה מרון:
לא משנה, אין רוב מכריע, אני רוצה כל אחד.
היו"ר סופה לנדבר:
טוב חביב, מה ההמלצה שלך?
חביב קצב:
אין המלצה, אנחנו נלך למשרד התשתיות ונראה, אנחנו נגיע, אנחנו אוספים את כל החומר כרגע, אנחנו נכין את כל החומר, נכין את התשובות, נכין את הכול, ונעלה את זה לרמת השרים ונתעקש, אם יש צורך שנפגש עם שר האוצר אז נעשה את זה ואם יש צורך שנתייעץ עם וועדת הכספים, אנחנו נעשה את זה.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה זמן אתם צריכים בשביל זה?
חביב קצב:
אני לא יודע, אני יכול להגיד לך בשבוע הבא לאחר שאני מתחיל לקבל את התוצאות להגיד לך.
היו"ר סופה לנדבר:
בשבוע הבא אתה חוזר אליי בגלל שאני לא רוצה למשוך את זה, אני מקבלת כל כך הרבה פניות ותלונות.
היכולת של דיירי ההוסטלים להתקשר עם חברות הלווין ו/או הכבלים לצורך צפייה בטלוויזיה ושימוש בטלפון קווי
חביב קצב:
יש לנו שתי אפשרויות בכבלים וטלוויזיה, אנחנו טיפלנו בזה, עשינו כמה ישיבות שבוע שעבר בנושא הזה. בעלי מקבצים לכאורה באים ואומרים אנחנו עשינו מכרז או עשינו בדיקה, בגלל שזה מרוכז אז אנשים משלמים פחות. אנחנו ביקשנו לבדוק את החוזים, אנחנו נתנו ליועצת המשפטית שלנו, ביקשנו לבדוק את החוזים, ביקשנו מבעלי המקבצים את החוזים.
היה והחוזה מאפשר לנו להגיד לכל אחד, אדוני, באים לבעל המקבץ, אנחנו לא רוצים הנחות, שהחברה היא תיתן הנחה, תזוז הצידה, אם כולם מוכנים, כל הדיירים מוכנים להיות בחברת HOT או בחברת YES ומקובל עליהם וכולי, אין לנו בעיה. אבל אם יש באותו בניין אנשים שלא מקובל עליהם שנמצאים ב- HOT או רוצים ב- YES או הפוך, אנחנו צריכים להציע להם את האפשרות לממש את מה שהם רוצים.
למה ביקשנו לבדוק את החוזים? כל החברות האלה עושים מגבלה של מבצע שהוא תקופתי מה שנקרא, אני לא יודע אם זה שנה, אני לא יודע אם זה שלוש שנים, אני לא יודע אם זה ארבע שנים, רוצים לראות מה, הקו שלנו בקטע הזה מאוד ברור, שכל אחד, כמו שאני בבית שאני לא רוצה את YES ואני רוצה ואני רוצה HOT או ההפך אני יכול לעשות את זה, שאותו דייר במקום יעשה את זה. אם הוא ידע את המשמעות שפה הוא יכול לעשות באמצעות בעל המקבץ ולשלם 140 ויעלה לו 160 שהוא יחליט מה שמתאים לו, שיעשה מה שמתאים לו.
אנחנו ביקשנו את החוזים, אנחנו נעביר את זה לבדיקה משפטית, אנחנו עשינו פעילות מתואמת עם הלשכה המשפטית, אני מקווה שתהיה לנו תשובה בתקופה הסבירה.
מירב שטרוסברג:
אמרתי את זה בישיבה שעברה ולא היית, עלה הרישיונות לשדרוג כבלים, חברת HOT חייבת לתת הנחה לדיירי בתי אבות של 25% מדמי המנוי בחבילת השידור הבסYESית. אני מניחה שהחוזים הם נמוכים ממה שגובים בדיירים בפועל, בגלל שהחבילה שהם אמורים להציע היא אמורה להיות 140 שקל. אז אני לא יודעת כמה בעלי המקבצים ישמחו לתת לך את החוזים.
חביב קצב:
הם יביאו לי את החוזים.
מירב שטרוסברג:
אבל רק שתדע, החובה הזאת לא חלה על חברת YES כי היא לא משדרת שידורים בשיטה אנלוגית. אני מניחה שאם יעשו באמת מכרז, אז גם YES יכולים לתת הצעה מסחרית שהיא יותר טובה, אבל הם לא חייבים על פי תנאי הרישיון, HOT חייבים על פי תנאי הרישיון. ואני יכולה להניח הנחה כמעט ודאית שהם באמת מעניקים את ההנחה הזאת.
חביב קצב:
בשוטף אני יכול להגיד לך שכרגע אני בודק את הצד המשפטי, לצאת למכרז ארצי.
היו"ר סופה לנדבר:
חביב, אני מבקשת ממך, תוך שבוע ימים, אני לא נותנת יותר זמן, אני רוצה לקבל ברור. קודם כל שבכל הוסטל, בכל דיור מוגן, בכל בניין של דיור מוגן, שתהיה הודעה בכל השפות שמדברים בהוסטל הזה או בדיור מוגן או בבניין הזה קשישים, שהם רשאים להזמין את החברה שהם רוצים ואם הם רוצים במרוכז, אז ההנחה שניתנת היא ניתנת לא לבעלים שזכו במכרז, שיהיה ברור וכתוב. HOT נותנים מחיר לכל אחד יוצא 120 ₪.
חביב קצב:
הבעיה היא שהוא לא עושה הון, תאמיני לי שהוא לא עושה.
היו"ר סופה לנדבר:
אם זה לא עולה 140 ועולה 120 בממוצע, אז עשרים כפול 200 איש זה 4000 ₪.
חביב קצב:
אני אקבל את החוזים אני אגיד לך.
שלומית אבינח:
מזה מכרז ארצי?
חביב קצב:
אנחנו נעשה מכרז ארצי, יש לנו 12 אלף יחידות דיור ואנחנו נוציא מאיזה חברה שמוכנה לספק להם במחיר איקס בעבור איקס תחנות.
שלומית אבינח:
לקבוע לאנשים אם זה YES או HOT.
היו"ר סופה לנדבר:
אבל אתה אמרת לפני כמה דקות, שכל אחד רשאי כמו שאני רשאית בבית.
חביב קצב:
אנחנו רוצים להציע לאנשים, אם ירצו להצטרף שיצטרפו, אם הם לא ירצו שילכו לחברה אחרת.
היו"ר סופה לנדבר:
לפרוטוקול אתה אומר מי שלא ירצה להצטרף, אז הוא רשאי ללכת לחברה אחרת.
חביב קצב:
אני מניח שחברה במכרז, אמנם שתי החברות כמעט מונופוליסטיות - - -
יניר פלג:
חשוב להגיד, שאלה דיבורים מאוד יפים אבל יש מגבלות טכניות שאתה לא יכול באותו מקבץ, ועל אותה תשתית להעביר גם שידורים של YES וגם את השידורים של HOT. או שאני מתחבר בצורה מרוכזת.
חביב קצב:
למה בבית שלי אפשר?
יניר פלג:
אפשר או זה או זה.
חביב קצב:
אני גר בבניין רב קומות, יש לי YES או HOT ולשכן שלי יש לו הפוך, מה הבעיה?
קובי משולם:
יש תשתית כפולה שמאפשרת לך להתחבר לאחד ולשכן לאחר.
חביב קצב:
אז יעשו תשתית כפולה.
יניר פלג:
בבקשה, אם אתם רוצים להשקיע בתשתית, אנחנו נשמח.
קובי משולם:
שוב חוזרים למה שהיה עם חברת חשמל, השקעה בתשתיות.
יניר פלג:
לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. כרגע בתי האבות בין אם הם בוחרים להתקשר עם HOT, בין אם הם בוחרים להתקשר עם YES, משיגים מחירים מצוינים, הרבה יותר טובים מאשר אותו דייר שהיה מתקשר בצורה פרטית. על זה אני חושב שאין פה ויכוח. אני חושב שהבעיה, יכולת הבחירה, אני לא חושב שזה הדבר שהכי מטריד ואני אומר מהפניות שראיתי, מה שמטריד אותם זה שהמחירים הם קצת שונים ממקבץ אחד או אחר ואפילו לא אמרו שהמחירים הם גבוהים. אני לא חושב שאם היית נותנת להם לבחור בין יכולת הבחירה לבין לשלם מחיר משמעותית יותר זול, אני חושב שהם היו מוכנים לקבל את מה שבית האבות מציע להם בתמורה לזה שהם יקבלו את זה במחיר הרבה יותר זול.
היו"ר סופה לנדבר:
יכול להיות שזה יהיה יותר הגיוני, הרי אלה אנשים מבוגרים, בעלי השכלה, בעלי ידע, בעלי עניין, הם יכולים לבחור לבד. אני חושבת שאם הגיעו לכל בניין כזה שתי המלצות, אחת מ- HOT והשנייה מ- YES, שהם ידעו ש- YES נותן להם 110 שקלים ו- HOT נותן 100, אז הם ידעו לבחור, רבותיי הם אנשים שדיי מבינים ומה אפשר לעשות שהם צריכים, הם יבחרו בחברה אחת אבל במחיר תחרותי. אני הבנתי שיש בעיה עם תשתיות ואני הבנתי שבבניין יכולים לתת, אז כל חברה תבחר את המחיר שהיא תיתן להוסטל הזה או לדיור המוגן הזה ואז הם יהיו מסוגלים לבחור.
רבותי, אנחנו צריכים להיות קצת רגישים לאנשים האלה, הם לא אשמים בכך שחלק גדול עבדו כל החיים ותאמינו, עבדו, והגיעו למדינת ישראל, ואני מדברת שרוב העולים, לא הצליחו הקשישים האלה, נכון חביב? הם חיים רק על קצבת זקנה, הם צריכים לשלם עבור טיפול נמרץ, הם צריכים לשלם עבור תרופות, הם צריכים לשלם ולשלם ובסוף מכל הקצבת זקנה לא נשאר כמעט שום דבר. אני ספרתי, אני עשיתי חשבון, נשאר להם 15 שקל לאוכל ליום אחד, אתם מתארים מה אפשר לקנות, כאן בקבוק מים 8 שקלים.
קובי משולם:
גברתי, לגבי הנושא של בתי אבות, ניתן לראות גם באותם מקומות שבהם יש אפשרות לבחור בין חברה אחת שבהסדר מוסדי לחברה אחרת שרוצה להיכנס וניתנת לה אפשרות להיכנס, ש-99% מאותם קשישים במוסד, מעוניינים באותה חברה שיש לה הסדר מוסדי מכיוון שהמחיר הוא בעשרות שקלים יותר זול. עכשיו ייתכן שבהחלטה שכזאת אנחנו עלולים לפגוע פה באותם קשישים שיושבים באותו מוסד, אפשר לראות את זה בעיר חדרה במוסדות שבהם הקשישים משלמים מחיר נמוך מאוד משמעותית. ייתכן שמשרד הקליטה צריך לבדוק מהו שיעור הרווח של אותו מנהל מוסד ושם לבוא ולבחון את הדברים כי הוא מקבל את המחיר עשרות אחוזים יותר זול ממה שהוא היה משלם כלקוח פרטי.
היו"ר סופה לנדבר:
אני מקבלת את מה שאתה אומר, ואני מבקשת ממשרד הקליטה לבדוק דחוף את החוזה בהתקשרות עם החברות, שאגורה אחת לא תהיה - - -
חביב קצב:
גברתי, בואי נתחיל מהסוף, את הרווחים אני מבטל, אחר כך אני חוזר לנושא של חברה זאת או חברה אחרת, מול תשתיות, מול התחייבויות, מול בדיקה, מול עלויות, מול כמות האנשים שרוצים חברה א' ומול כמות האנשים שרוצים חברה ב', אני מתחבר לגמרי עם מה שנאמר פה, זה בוודאי. אבל קודם כל אני מנטרל את זה בפלחים האלה שאני אמרתי, זה המטרה שלי בבדיקה של החוזים. יותר מזה, אני רוצה להגיע למצב שאותו דייר יחתום ישירות עם החברה.
קובי משולם:
זה פחות טוב, מכיוון שברגע שיש את ההנחה המוסדית, ההנחה המוסדית ניתנת לקולקטיב, לרמה של חיבור של מקסימום לקוחות. את ההנחה שהזכירו הוא יקבל.
יניר פלג:
ההנחה של המוסד היא הרבה יותר משמעותית, מההנחה שמשרד התקשורת מקבל.
היו"ר סופה לנדבר:
תזכירו לי, כמה בנאדם בבית משלם?
יניר פלג:
אנלוגי בסביבות 180 שקל.
היו"ר סופה לנדבר:
ובדיור מוגן?
קובי משולם:
בדיור מוגן זה נע בין 100 שקל שהלקוח משלם בשורה התחתונה, לבין 160 שקל.
חביב קצב:
הלקוח הכוונה מנהל בית האבות, לא הדייר.
מירב שטרוסברג:
הוא גובה מהם כמה שהוא רוצה.
חביב קצב:
בדיוק.
קובי משולם:
לזה אנחנו לא נכנסים, זה לא בהכרח אנחנו מדברים פה על הבסיס.
מירב שטרוסברג:
מזה נע? מפעיל המקבץ משלם לכם 160 שקל?
קובי משולם:
כן. תלוי, יש מקבצים שהם לא עונים על הקריטריון שלך במלק"ר, במקרים האלה אפשר לתקן את זה ל- 145 במקסימום.
היו"ר סופה לנדבר:
מה אומר החוק?
מירב שטרוסברג:
25% מ- 176 שקלים.
חביב קצב:
צריך לבררר וצריך לקחת בחשבון, שגם בעל המקום שהוא גובה במקום החברה את הכסף, זה עולה לו גם עלות גבייה. גם את זה צריך לקחת בחשבון, הוא גובה והוא משלם, זה עולה לו עלות.
יניר פלג:
עלות גבייה ואחזקה ותקלות.
חביב קצב:
הוא אחראי על זה, הוא הכתובת. מה שאומר פה קובי, הוא אינדיווידואלי, המחיר לא יהיה בהנחה.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה בודדים מתאגדים לגוף אחד נכון, אתם לצורך העניין נותנים את אותה הנחה לאותו גוף שאיחד נניח 200 קשישים שבפועל כל אחד עושה התקשרות אינדיווידואלית.
קובי משולם:
אנחנו יכולים לעשות את ההסדר ברגע שזה מחיר מוסדי מול גוף שהוא גוף אחד שמרכז את כל הפעילות של הדיירים, אם לא אז אני אתן לו את ההנחה שעל פי הזיכיון אני צריך לתת לו.
חביב קצב:
אם זה קולקטיבי אז ההנחה יותר גדולה. עכשיו, גם בעל המקבץ הוא מחויב לתיקונים, מחויב לגביה, הם לא מכירים את הדיירים, אם הדייר לא שילם לבעל המקבץ, בעל המקבץ מחויב לשלם לחברה כי החוזה הוא עם בעל המקבץ, שנבין את זה, יש לזה משמעויות. סליחה, מה קורה שבנאדם הולך לבית חולים חודשיים, מי משלם במקומו? בעל המקבץ, החברה לא נותנת לו הנחה.
שלומית אבינח:
הדייר לא חייב לשלם לבעל המקבץ, אם הוא נניח מאושפז בבית חולים?
חביב קצב:
הוא מחויב ולא שילם לו, מה יעשה?
שלומית אבינח:
ובעל המקבץ ישאיר אותו בלי לשלם?
חביב קצב:
בוודאי, החברה מכירה בבעל המקבץ, לא מכירה את הדייר.
שלומית אבינח:
אני לא מאמינה שבעל המקבץ יאפשר לבן אדם לא לשלם.
היו"ר סופה לנדבר:
מצאנו פתרון איך עושים כסף על קשישים.
חביב קצב:
טיפלתי בשבוע שעבר בחוק של קשישים באחד המקבצים למעלה מ-50 אלף שקל שלא שילמו שכר דירה.
מירב שטרוסברג:
אבל עדיין בשורה התחתונה הם משלמים, אותו קשיש גם אם הוא מתחבר באופן עצמאי מול חברת HOT זכאי ל- 25% הנחה, עדיין אם הוא משלם 140 שקלים הוא משלם יותר ממה שהוא אמור לשלם על פי תנאי הרישיון.
חביב קצב:
זה HOT, אני לא יודע אם YES אותו דבר. אמרו רק במקרה האנלוגי אפשר לעשות את זה, אז מה קורה עם YES.
מירב שטרוסברג:
אבל כמה מקבצים מחוברים ל- YES?
חביב קצב:
יש הרבה, אני יודע.
היו"ר סופה לנדבר:
בואו לא נהיה תמימים, חביב אני רוצה בשבוע הבא רוצה לקבל ממך תשובה בכתב בבקשה. לבטל את כל הגוויות האלה מעל הסכום שהחברה נותנת בשירות לבעלי מקבצים, הם כך או כך לא מסכנים, הם כך או כך לפי התנאים שעשיתם ונתתם להם מרווחים מספיק, לא צריכים עוד כמה גרושים להרוויח מאותם קשישים, תבטל את זה בבקשה.
שלומית אבינח:
רק ב- YES לא נותנים הנחה?
מיטל נעים:
בטח, אבל לא בשיטה, יש אפשרות גם להתקשר עצמאית מול הדיירים בהנחה.
שלומית אבינח:
במקבצים אתם נכנסים פרטני?
מיטל נעים:
יש מחירים של מבצעים שונים.
שלומית אבינח:
אבל אמרו שאי אפשר, כי אם בעל המקבץ קבע עם HOT, YES לא יכולים להיכנס.
מיטל נעים:
אם הוא נתן להם לשים צלחת ולהעביר תשתית, הם יכולים.
שלומית אבינח:
ויש בעלי מקבצים שמתנגדים לשים צלחת?
מיטל נעים:
צריך את האישור שלהם, כן.
חביב קצב:
ואתם תשימו לכל דייר צלחת?
היו"ר סופה לנדבר:
צלחת אחת על הגג.
שלומית אבינח:
אבל יש בעלי מקבצים שמתנגדים.
חביב קצב:
בסדר, צריך לראות מה נושא התשתיות. את התשתית לא אתם עושים, אתם עושים אבל לא אתם משלמים עבורה, אתם מבקשים מבעל הבניין לשלם.
מיטל נעים:
זה משא ומתן בהסכם שיש.
חביב קצב:
כן או לא?
מיטל נעים:
אני לא בטוחה בזה בוודאות.
חביב קצב:
על פי המידע שנמצא אצלי שבעל הבניין משלם עבור התשתית. .
מיטל נעים:
אם אנחנו מתקינים את זה כללי על הבניין?
חביב קצב:
כן בוודאי.
יניר פלג:
באמצאות התשתית של תורן מרכזי אפשר להעביר שידורי כבלים, תשתית של תורן מרכזי זה בסך הכול חוט נחושת.
מירב שטרוסברג:
אבל עובדים על התשתית הזאת גם בבתים משותפים.
קובי משולם:
הכבל הוא כבל של HOT שמתאים לתקנים של HOT שמאפשר את שידורי הערוצים של HOT. זה תשתית קיימת שהקמנו אותה כמו בבתי פרטיים.
היו"ר סופה לנדבר:
תסבירו לי בבקשה חברת YES וחברת HOT, נניח מחר בניין אחד מחולק לשני חלקים, חלק, יותר גדול או יותר קטן רוצה YES והחלק השני רוצה HOT, אתם תגידו לחלק השני לא רוצים אתכם, לא מסוגלים לבצע את זה, אנחנו מראש מוותרים על לקוחות שלנו.
יניר פלג:
בוודאי שלא, נהפוך הוא, אם בית האבות מחובר ל- יס אז כמובן שאנחנו נרצה לחבר אותו, אם הוא מחבר אלינו, אז למה שנרצה, לא הבנתי את השאלה.
היו"ר סופה לנדבר:
אתם אמרתם שבגלל שאתם לא רוצים או לא מסוגלים לעשות תשתיות - - -
מירב שטרוסברג:
מי שנכנס ראשון לבניין הוט או יס, נעזר בצנרת שיש של ההתקנה המרכזית, מי שבא אחר כך, למשל יס נכנסים על בית אבות ש- הוט מחברים אז הם יצטרכו להתקין עוד תשתית, החברה השנייה שמגיעה, החברה הראשונה משתמשת בתשתית קיימת, הם מחליפים את החוט, הם לא משתמשים בחוט שיש בתוך הצינור, החוט שלהם אבל התשתית קיימת. כשקבלן בונה את הבניין הוא חייב על פי חוק להתקין תשתית, התשתית קיימת.
חביב קצב:
בבניין שיש כבר תשתית HOT אפשר לעשות תשתית YES, מי משלם עבור תשתית YES?
מירב שטרוסברג:
אני לא מכירה את החוזים שלהם.
יניר פלג:
אנחנו תמיד מעדיפים להתקין תשתית משלנו, לנו מאוד נוח שתהיה תשתית שלנו.
היו"ר סופה לנדבר:
כאן אין בעיה, אנחנו סתם מדברים בשפה שאני לא מבינה. חביב, אתה בהתחלה אמרת שאתה תדאג שכל דייר בדיור מוגן יהיה רשאי להתקשר עם חברה שהוא רוצה, לעומת זאת שברקע יעמדו תנאים שהחברה נותנת להם בזמן שזה מרוכז ובזמן שזה בעצם הזמנה מרוכזת. יחד עם זאת אתה לא שולל זכות של אף אחד מדיירים להתקשר עם החברה שהוא רוצה.
חביב קצב:
שיעשה את זה בעצמאות, אני רוצה שכל אחד יעשה את זה לבד. כל זמן שאתם באים ואומרים שהתשתית עליכם, בעלי המקבצים יתנו לכם לעשות תשתית.
היו"ר סופה לנדבר:
הבנתי, בסדר, משהו טוב יצא מהישיבה.
את החלק הראשון סיכמנו וסיימנו ובעצם עם חברת חשמל, אם אתה לא מגיע, תיעזר במה שצריך. 1500 משפחות, אני רוצה שלכל בניין זה יגיע, זה יגיע לכל דייר ולכל זכאי שהחקיקה הזאת, לזרז את הדברים בבקשה ובשבוע הבא נראה את זה בכתב.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00