פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 64
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום י"ח בחשוון התשס"ח (30.10.2007) בשעה 13:30
סדר היום: פניות ציבור בנושא שינוי מדיניות משרד השיכון והקליטה לגבי שכירות ארוכת
טווח – הוצאת יישובים מהרשימה.
ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה בנושא ב-4.6.07.
נכחו:
חברי הוועדה:
היו"ר – סופה לנדבר
מוזמנים:
יעל מבורך – רפרנטית שיכון אגף תקציבים, משרד האוצר
לירן שטרן – רפרנט חשכ"ל, משרד האוצר
ישראל שוורץ – סמנכ"ל בכיר אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון
חביב קצב – מנהל אגף בכיר לדיור, משרד הקליטה
אלכסנדר דאשקוב – לשכת דוברות, משרד הקליטה
מנהלת הוועדה: שלומית אבינח
רשמה: אתי בן שמחון
פניות ציבור בנושא שינוי מדיניות משרד השיכון והקליטה לגבי שכירות ארוכת טווח-
הוצאת יישובים מהרשימה
היו”ר סופה לנדבר:
שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. זאת ישיבת המשך שלנו, היו פניות רבות לחברי הכנסת מסיעת ישראל ביתנו, וכן כתבתי גם לשרים, אבל מה אפשר לעשות שהדינמיקה במשרדים השונים היא כל מהירה, שהשר עוד לא הספיק להתחיל, והוא כבר צריך לסיים, או לעבור למשרד אחר. כתבתי מכתבים גם למשרד השיכון, וגם למשרד הקליטה, אבל התברר שאני צריכה לפנות לשר הקליטה.
ישראל, בישיבה הקודמת אמרת שהתקציב בסך הכל הוא 5-6 מליון שקלים, בתקציב הכולל היה סכום של 30 מליון שקלים. ברשימה החדשה, ישנם ערים שנמצאים במרכז המדינה, כמו אור יהודה, אזור, אילת, בית שמש, בת ים, גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, תל אביב, רעננה, רמת גן, אזור השרון, 23 ערים. לעומת הרשימה הקודמת, אשדוד, אשקלון, באר שבע – אלה הערים שיצאו מהרשימה, זה פשוט חוסר הגיון. עכו, עפולה, ערד, קריית ביאליק, קריית גת. אתם לקחתם ערים שאין שם כמעט עולים, או במרכז המדינה - - -
ישראל שוורץ:
אני אסביר לך איך זה נעשה כדי שתביני, אולי לא תקבלי, אבל תביני את ההגיון.
היו”ר סופה לנדבר:
אנחנו לא נקבל, נילחם בוועדת הכספים על הסיפור הזה.
אם תצליחו לשכנע אותי, בסדר. אבל אתם תצטרכו לשכנע אותם קשישים שחיים באשדוד, אשקלון, באר שבע, ובכל הערים האלה.
חביב קצב:
ברשותך, המטרה שלנו היא שאנחנו רוצים לתת לקשיש פתרון דיור. כל הנושא הזה של תוספת שכר דירה בגין שכירות ארוכת טווח, זה בא על אם הדרך, מאחר ולא היה לנו פתרונות, והאנשים הקשישים גרו בדירות בשכירות פרטית, וחלק מהשכירות שילמו מקיצבת הקיום של הביטוח הלאומי.
אחזור שוב, היעד שלנו הוא לתת לקשישים פתרון דיור. אם זה הוסטל, אם זה מקבץ, או דירה ציבורית. באותה תקופה כאשר התחלנו בשנת 2001, כשניסינו את הנושא של שכירות ארוכת טווח, היו בעשרות יישובים אלפים של קשישים ללא פתרון, והם גרים בשכר דירה בשוק החופשי, כאשר מבחינת גובה הסיוע בשכר דירה שהם מקבלים, לא מאפשר להם לשלם את מלוא השכירות, והיו צריכים לקחת כסף מקיצבת הקיום של הביטוח הלאומי שלהם.
באנו ואמרנו, בוא ניצור עוד אפיק אחד של פתרון, לתת להם תקופת ביניים חמש שנים, שהם ימשיכו לשכור דירה בשוק הפרטי, יביאו חוזה לחמש שנים, יקבלו תוספת כסף, כך שיתאפשר להם לחיות חיים יותר סבירים, אבל תוך החמש השנים האלה, תקופת הזכאות שלהם מוקפאת. זאת אומרת, אם בתוך חמש שנים מגיע פתרון בדירה ציבורית, או בהוסטל, או במקבץ, הם לא זכאים.
לאחר החמש שנים, לאחר סיום שכירות החוזה שלהם - - -
שלומית אבינח:
זאת אומרת, קיבלו את הכסף לחמש שנים לשכירות.
חביב קצב:
החוזה הוא לחמש שנים.
שלומית אבינח:
בעל הדירה קיבל את כל הכסף?
חביב קצב:
לא. החוזה הוא רגיל, משלמים לו.
שלומית אבינח:
הם טוענים, נגמר להם ב-2008, 2009.
ישראל שוורץ:
כמו סיוע מוקדם במקום 1,000 קיבלו 1,400, זה עושה להם את החיים יותר קלים.
חביב קצב:
בדיוק. באותה תקופה גם קיבלו 1,600, הסיוע היה גדול יותר.
לדוגמה אדם שגר בפתח תקווה, הגיע מקבץ לאיכלוס, מאחר שהוא היה בתוך תקופת החמש שנים, אמרנו לו, אדוני, למרות שעל פי תאריך העלייה אתה זכאי כרגע לקבל או את הדירה, או את ההוסטל, או את המקבץ. אבל מאחר שאתה חתום לחמש שנים, אתה מוקפא, זאת אומרת זכאותך מוקפאת לחמש שנים, אתה לא תקבל.
קיבלנו מאות תלונות על זה. מאות תלונות של קשישים, שהם נמצאים באמצע מימוש של שכירות ארוכת טווח, שבאותו יישוב שלהם בראשון לציון, או בפתח תקווה, או בקריית ביאליק, או בלוד, או בחיפה, התקבלו דירות או הוסטלים, או מקבצים, ואנחנו לא נתנו להם את זה, מאחר ואנחנו עמדנו על זה. אמרנו, אדוני, באותו רגע שאתה בחרת במסלול שכירות ארוכת טווח, בתוך תקופת החמש שנים, זכאותך מוקפאת ואתה לא תיכנס. זאת נקודה אחת.
נקודה שנייה, על אם הדרך, בתקופה של חמש-שש שנים האחרונות, עשרות הוסטלים ומקבצים הגיעו ליישובים.
היו”ר סופה לנדבר:
עשרות, כמה יחידות דיור?
חביב קצב:
זה אלפים.
היו”ר סופה לנדבר:
כמה קשישים קיבלו בהוסטלים האלה פתרון דיור?
חביב קצב:
בחמש-שש שנים האחרונות, התקבלו כ-8,000 ל-10,000 יחידות דיור בהוסטלים ובמקבצים.
היו”ר סופה לנדבר:
כמה היו בפרוייקט הזה?
חביב קצב:
בסביבות 3,200.
נוצר מן מצב, שיש לנו יישובים היום שיש שם דירות פנויות, נבנו בחמש-שש שנים האחרונות, כמעט 10 פתרונות הוסטלים ומקבצים, ואת יודעת את זה. בחיפה אותו דבר, בפתח תקווה אותו דבר.
הארץ התחלקה לשתי רשימות של יישובים, יישובים שיש בהם מלאי של דירות שמתפנה, הוסטלים או מקבצים, ויישובים שכמעט ואין בהם מלאי של דירות. היישובים שכמעט ואין בהם מלאי של דירות הם ירושלים, נתניה, אותם 23 יישובים שמופיעים אצלך, האנשים ממתינים משנת 1992, 1993 לפתרון דיור. לעומת זאת, בשאר היישובים במקום שיש לנו פתרונות, הם אנשים שנמצאים בתור העלייה, כמעט בתווך המיידי, הם יכולים לקבל פתרון. למה? הם נמצאים ותיקים, תאריך העלייה שלהם הוא ראשוני. באותו רגע כאשר נגמר החמש שנים, הזכאות הולכת לפי תאריך העלייה. תור הממתינים שלהם הופך להיות הראשון, ואז הם יכולים לקבל פתרון דיור. באותם היישובים שהם יכולים לקבל פתרון דיור, אנחנו נציע פתרון דיור. אין שום סיבה להציע לו המשך שכירות ארוכת טווח. באיזה יישובים אנחנו נמשיך את שכירות ארוכת הטווח, ואני מקווה שבשנת 2008, יהיה לנו תקציב כמקובל להמשיך בנושא הזה, באותם היישובים שאין לנו פתרונות. כאשר אדם עובר מדירה לדירה, אין לו פתרון, שכר הדירה לא מספיק לו, הוא משלם מקיצבת קיום שלו השלמה לשכר הדירה שהוא משלם, אז אנחנו מנסים לעזור לו.
היו לי שתי פניות ממך, חברת הכנסת סופה, על כרמיאל. שתי הפניות האלה ראשונות בתור. שתי הדירות הראשונות שהתקבלו במקבצים ובהוסטל בכרמיאל, הם יילכו לשם, אין שום סיבה אחרת. אותו דבר גם בחיפה, אותו דבר גם באשדוד. אותו דבר בפתח תקווה וגם ברחובות.
איפה יש בעיה, בחולון, בבת ים, בנתניה, בירושלים, בראשון לציון, כל אזור השרון.
היו”ר סופה לנדבר:
בראשון לציון אין דיור מוגן, לא בנו שם שום דבר?
חביב קצב:
אין מספיק, ביחס למספר העולים הממתינים. באשדוד אנחנו נמצאים היום בתאריך עלייה של 2000, 20001. מקבצים ממשיכים, מתפנים אנשים לא עלינו מטעמי ביולוגיה, מתפנים הוסטלים. לא יעלה על הדעת שנמשיך בשכירות ארוכת טווח, ונשאיר את הדירות ריקות, הלא זה לא יכול להיות.
לא יכול להיות שבנקודה הכי משמעותית שבן אדם אחר כך עלה בשנת 1994, 1995, ועכשיו אומרים לו, אדוני אתה הולך לשכירות ארוכת טווח, לחמש שנים אתה מוקפא, אחרי חמש שנים יגידו לו, אין לנו דירה, כאשר בתוך התקופה של חמש שנים, הוא יכול היה לקבל דירה. הרי הוא לא יסכים לזה, הוא התלונן על זה.
אם לא היתה הקפאה של תקופת הזכאות בתוך החמש שנים, הייתי מבין את זה. אבל באותו רגע שאת מקפיאה את הזכאות שלו, זאת אומרת, אנחנו גורמים לו נזק.
היו”ר סופה לנדבר:
חביב, יכול להיות שאיך שאתה מציג את הבעיה אתה צודק. אסביר איפה יש בעיה.
נניח באשדוד, נגמר טווח ההתקשרות דרך שכירות ארוכת טווח. בן אדם בינתיים לא יכול לקבל, אין היום באשדוד דירות פנויות בהוסטלים.
חביב קצב:
אז יקבל תוך שלושה חודשים, סליחה, לא חמש שנים הקפאה.
ישראל שוורץ:
אם היינו מאריכים לו למשך שלושה חודשים, הוא היה ארבע שנים ו- - -
שלומית אבינח:
אז הוא היה ברחוב.
ישראל שוורץ:
הוא לא ברחוב, הוא כמו עולים אחרים שמקיימים את עצמם בשכר דירה.
חביב קצב:
הוא לא ברחוב, אבל הוא לא מקבל את הפתרון שהוא רוצה.
היו”ר סופה לנדבר:
חביב, אתה זוכר שהיתה לנו שיחה על נושא ההשתתפות של המדינה בשכירות היא יותר נמוכה ממה שנדרש לפי השוק. אני לא חושבת שזה בסדר. הדעה של סיעת ישראל ביתנו, שזה לא בסדר. או שתעשו ועדת חריגים, ותאשרו לאנשים עד שתתנו להם פתרון.
חביב קצב:
אי אפשר.
היו”ר סופה לנדבר:
מה זאת אומרת אי אפשר, כן אפשר.
חביב קצב:
ברשותך, אין ועדת חריגים למקרה כזה.
תקני אותי אם הבנתי אותך לא נכון. את באה ואומרת, בעוד חצי שנה בן אדם אמור לקבל פתרון, אז חצי שנה תנו להם שכר דירה מוגדר.
ישראל שוורץ:
או שהיא אומרת תן לו לחמש שנים, והוא הפסיד.
היו”ר סופה לנדבר:
אני לא אמרתי להפסיד.
אמרתי באופן ברור לא לשנות את הרשימה. ואם אתם מחליטים לשנות את הרשימה בהסכמה איתנו, אנחנו נסכים לכך שעוד לפני שבן אדם יקבל פתרון, אתם תתנו לו סכום מוגדל.
חביב קצב:
בסדר, אבל יש גם 60 אלף כאלה. זה לא רק אותו בן אדם שסיים שכירות ארוכת טווח. מדובר בכל אותם קשישים שמקבלים סיוע ב-55 אלף. הכמות עושה את זה.
ישראל שוורץ:
יבוא מישהו ויגיד, חמש שנים הוא קיבל יותר ממני, ועכשיו הוא מקבל עוד. אני רוצה גם לקבל אותו דבר, מה ההבדל ביני לבינו. למה? בגלל שהוא עלה חצי שנה לפניי?
היו”ר סופה לנדבר:
התכנית של נתן שרנסקי היתה בערים שיש בהן עלייה גדולה מאשר במרכז.
דבר שני, אם אתם זוכרים נכון, בתחילת העלייה בשנות התשעים, שלחו את העולים האלה לפריפריה. מי שאמיד או שהמשפחה שלו מסוגלת לעזור נשאר בכפר סבא, בראשון לציון, ברמת השרון. לכולם אמרתם שיסעו לשם כי שם יותר זול, נכון. כך זה היה.
חביב קצב:
בסדר, כמה שכר דירה משלמים בכפר סבא, מול שכר הדירה שמשלמים באופקים, או בקריית גת, או באשקלון?
היו”ר סופה לנדבר:
הוצאתם מהרשימה את כל הערים, עם ריכוז הכי גבוה של העולים.
חביב קצב:
תעברי בבקשה על כל התלונות, אני מוכן לשבת איתך על כל מקרה ומקרה, ומכן לבדוק מקרה ומקרה, ולהגיד לך מה הטווח הפתרון שהוא יכול לקבל מבחינת הזמן.
היו”ר סופה לנדבר:
כן, אבל מה הוא יעשה בטווח הזמן.
חביב קצב:
לכל אותם אנשים שנמצאים באותם הערים, שאנחנו הפסקנו בהם רשימת הזכאות לשכירות ארוכת טווח, כי אין סיבה. אני מוכן מקרה מקרה לענות לך.
זה למשך חצי שנה, זה שבעה חודשים, זה ארבעה חודשים, זה חודשיים. זה טווח סביר, גם קשיש שנמצא, לא אומרים לו אדוני, מחר בבוקר אתה מקבל פתרון. אתה הולך לשכירות, אתה גומר שנה ראשונה סל קליטה, אתה עוד שוכר דירה, טווח הזמן של מתן פתרון דיור, לא עומד מייד מול תאריך העלייה.
היו”ר סופה לנדבר:
אתה בדיוק יודע - - -
שלומית אבינח:
אבל בעל הבית לא מוכן להאריך למספר חודשים, הוא רוצה שנה שלמה.
חביב קצב:
שלומית, כולם מאריכים.
היו”ר סופה לנדבר:
יש לנו פניות, להביא לך את הרשימות עכשיו.
חביב קצב:
אני מוכן לקחת מקרה ומקרה, ולהגיד לך כל מקרה מה טווח הזמן המתנה שלו לפתרון דיור. אז תראי שהטווח הוא בתחום הסביר.
בדקתי מספר מקרים, וגם חברת הכנסת מרינה סולודקין העבירה לי רשימה. קיבלתי את המקרים מוועדת העלייה, בדקתי. הטווח שלהם מאוד סביר. לא ראיתי איזה מקרה שאמרתי, יש פה בעיה.
היו”ר סופה לנדבר:
זה אתה אומר שהזמן סביר.
אני חושבת, שתשאירו אותה רשימה שקיימת נכון לשנה הבאה, ואחרי שנה תחליפו, או לפחות תתנו להם פסק זמן להתארגן. רבותי, זה לא הגיוני. במשך השנה הזאת תפתחו את השערים ותגידו, אנחנו מוכנים, זאת טעות. הוצאנו מההקפאה ובמשך שנה אם מצאנו פתרון בעיר, תורידו באופן טבעי מהרשימה הזאת.
חביב קצב:
אפשר להוריד. באותו רגע כאשר בן אדם נכנס, הוא נכנס לתקופה של חמש שנים, זה חוזה לחמש שנים, זאת התחייבות לחמש שנים. הקפאה לחמש שנים, זה לא עובד על חודשים.
היו”ר סופה לנדבר:
מר חביב, ומר ישראל, תמשיכו עם הרשימה הקודמת לשנה הבאה.
ישראל שוורץ:
יש מודל של שכירות ארוכת טווח לחמש שנים.
היו”ר סופה לנדבר:
ואם היו מחליטים לשבע שנים, אז לא הייתם מקבלים?
ישראל שוורץ:
הייתי אומר לכם שבע שנים, והיו מוסיפים עשר. נקבעו כללי משחק מראש. אין סיטואציה שאתה אומר, בגלל שחמש שנים קיבלת שכירות ארוכת טווח, אתה תקבל עוד חמישה חודשים בלי להתחייב לשום דבר, כאשר מישהו בדיוק כמוך מקבל את הסכום פחות ההשתתפות.
שלומית אבינח:
אבל בעל הבית לא מוכן להשכיר למספר חודשים.
ישראל שוורץ:
מה ההבדל בין אחד לשני, זה שהוא חמש שנים נהנה מתוספת סיוע, בגלל זה הוא ימשיך להנות.
היו”ר סופה לנדבר:
בגלל אי הוודאות, משרד האוצר מה אתם חוסכים בסיפור הזה?
יעל מבורך:
שום דבר.
חביב קצב:
יש מסגרת תקציב.
יעל מבורך:
יש פה רעיון עקרוני של ניהול נכון שיש למשרדים.
היו”ר סופה לנדבר:
אני לא רוצה לאיים. ישבנו עם חבר הכנסת סטס וחשבנו, ואנחנו לא נסכים לסיפור הזה. אנסה לשכנע את חבר הכנסת סטס מסז'ניקוב, רק בדבר אחד, אם אנשים מהרשימה הזאת, הקודמת, אתם תתנו אפשרות למי שלא מסוגל לתת פתרון, שיתארגן במשך תקופה יותר ארוכה. אלה אנשים מבוגרים, אתם בדיוק יודעים מה זה לעבור מדירה לדירה. אתם צריכים גם להבין את האנשים האלה.
חביב קצב:
אותם אנשים היו בשכירות לפני שכירות ארוכת טווח. כמוהם יש עוד 50 אלף.
היו”ר סופה לנדבר:
אתה בדיוק יודע. התכנית הזאת באה כדי להקל על האנשים.
חביב קצב:
אני מסכים, אני פתחתי ואמרתי את זה. באה להקל, מאחר שלמדינה בטווח הנראה לעין אז, לא ראתה פתרון. התחילה לצאת לבניית הוסטלים, שהיא ידעה שיימשך שנתיים שלוש. התחילה לצאת לבניית מקבצים שידעה שיימשך לשנתיים-שלוש וארבע. אמרנו, בוא ונקל עליהם, ונצמצם את הפתרונות. פשוט מאוד עוד אפיק. אבל באותו רגע שאדם חוזר לתור הממתינים, והוא הופך להיות הראשון בתור, אז...
היו”ר סופה לנדבר:
אתה רוצה לומר שבחיפה יש פתרונות?
חביב קצב:
תביאי לי את המקרים, אני אענה לך מה טווח ההמתנה שלהם. ואז לאחר שתקבלי ממני תשובה טווח ההמתנה - - -
היו”ר סופה לנדבר:
אתם זוכרים כאשר אמרתי, שבגלל שבמשרד השיכון יש תור קצר, ובמשרד הקליטה אלפי אנשים, בואו נעשה תור גלוי.
חביב קצב:
מה הבעיה עם התור הגלוי?
היו”ר סופה לנדבר:
אמרתם מה פתאום, לפי החוק הזה, ולפי החוק הזה אסור לגלות לאנשים.
עכשיו אחרי עשר שנים, ולפני עשר שנים אני אוציא לך את הפרוטוקול.
אני אומרת, אל תשנו את הרשימה. אסיים היום בצורה יפה ואומר, תחזרו, תשקלו. אני מבקשת לאנשים שנמצאים ברשימות האלה מתוך הערים האלו, אל תעשו את זה דרסטי, בגלל שבסך הכל הם אנשים מבוגרים. אנחנו לא רוצים לעשות לחץ כזה וכזה, לא, זה לא אנושי. זה לא בסדר, כך לא צריכים להתנהג. אתם מחליפים את הרשימה הזאת, יכול להיות הגיוני. אני לא אתווכח איתכם, אתם אנשי מקצוע, אתם יודעים בדיוק מה שאתם רוצים להשיג בזה. אבל אני כאיש ציבור, כחברת כנסת, וכנציגה של אנשים האלה כאן, אני אומרת, יש לנו בעיה מאוד רצינית. אנשים נמצאים בפאניקה, במצב קשה, ואנחנו חסרי אונים מול האנשים האלה. בגלל זה, אני אנסה לשכנע מפני שאנחנו לא רוצים להגיע לדברים כאלה בוועדת הכספים. דיברתי אתמול עם חבר הכנסת סטס, הוא גם קיבל. אם לא תגיעו בטוב, אז נגיע ברע.
אנחנו דורשים לא להחליף את הרשימה אם ברע. אם בטוב, אני אומרת, תשאירו את הרשימה כמו שהיא היתה, או תתנו לאנשים התראה. תסבירו להם. לא יקרה שום דבר אם תחליפו את הרשימה עוד שנה. עוד חצי שנה פלוס, עם התרעה מוקדמת.
ישראל שוורץ:
שכירות ארוכת טווח, זה ביחידות של חמש שנים.
את יכולה להגיד לי, שבמקומות האלה שיתנו את האפשרות הזאת לעוד חמש שנים. אבל לתת לו לשלושה חודשים סיוע מוגדל, מה הוא שונה מאחד שעלה לפניו ולא נכנס לתכנית. כי הוא נהנה חמש שנים, אז שימשיך להנות מזה.
היו”ר סופה לנדבר:
תסבירו לי, איך בחרתם את הרשימה הקודמת?
ישראל שוורץ:
לפי המקומות. באה משרד הקליטה ואמר, כאן המצב הוא הכי קשה. אין סיכוי שבחמש השנים הקרובות יגיע תורם של האנשים, וצריך לעזור לאנשים.
שלומית אבינח:
איך האנשים נכנסו לתכנית?
חביב קצב:
שלחנו הודעה, מכתב אישי לכל אחד ואחד.
ישראל שוורץ:
שלחנו לכל האנשים הביתה, והסברנו להם מה התכנית, מה המגבלות, מה היתרונות. ומי שאמר רוצה אני, נכנס.
חביב קצב:
מתוך 25 אלף איש שיכלו להיכנס, נכנסו 3,000 איש. לא כולם הסכימו להכניס את עצמם להקפאה של חמש שנים.
ישראל שוורץ:
לא כולם מצאו דירות לחמש שנים.
היו”ר סופה לנדבר:
נכון, לכן אני חושבת שהבקשה שלי מאוד הגיונית.
שלומית אבינח:
רוב הפניות הן שבעל הבית לא מוכן להאריך להם בעוד מספר חודשים, הם בלחץ מזה.
חביב קצב:
יש לנו בעיה עם זה.
היו”ר סופה לנדבר:
גם לנו יש בעיה, אתה מאמין. יש לנו בעיה מאוד גדולה.
ישראל שוורץ:
אבל אם בעל הבית לא רוצה להמשיך, מה יעזור מה אנחנו מחליטים.
שלומית אבינח:
לחודשים, אבל הוא רוצה לשנה.
ישראל שוורץ:
ואחרי שנה?
בדיוק לא תהיה דירה מוכנה, וזה חוזר חלילה.
היו”ר סופה לנדבר:
באשדוד מה הממוצע?
חביב קצב:
תביאי לי את המקרים ואני אגיד לך. לפיט שנת עלייה אני מוכן לבדוק לך.
היו”ר סופה לנדבר:
אנשים שהגיעו בתחילת שנות התשעים.
חביב קצב:
טווח החודשים הקרובים. מתפנה שם מקום.
היו”ר סופה לנדבר:
תאריכו לחצי שנה.
חביב קצב:
אני רוצה להסביר לך משהו. אנחנו נייצר נגדנו. אני מבין את הנקודה שלך, את באה לענות כאשת ציבור לחמש מאות או אלף מקרים, אני מבין את זה. לדעתי, את תייצרי נגדנו עשרות אלפים.
יעל מבורך:
תהיה פה חשיפה משפטית.
לאנשים מסוימים שכבר נהנו מהפרוייקט הזה של שכירות ארוכת טווח, לעומת אחרים שכרגע מתקיימים רק מההשתתפות.
חביב קצב:
ושגרים בשכר דירה בשוק הפרטי באותם התנאים.
יעל מבורך:
צריך לעמוד על זה. אבל זה היקף לא מבוטל בכלל.
היו”ר סופה לנדבר:
אתם בעצמכם אמרתם, היו יכולים להיכנס למעגל 20 אלף, ולא נכנסו.
ישראל שוורץ:
כי לא רצו להתחייב לחמש שנים.
לכן מה את עושה, לוקחת קבוצה שהיתה בפנים, בלי להתחייב לחמש שנים נותנת להם, אז יהיה מי שיאמר הנה הם לא התחייבו, תכניסו גם אותי לחגיגה הזאת. מה נענה לו? מה תגידי לו?
חביב קצב:
הבעיה תהיה אקוטית. יכול להיות שתפתרי בעיה לטווח של שנה, של חמש מאות או אלף איש, אבל תייצרי נגדנו בעיה של אלפים. איך.
היו”ר סופה לנדבר:
לא שיכנעתם אותי.
חביב קצב:
השתדלנו.
היו”ר סופה לנדבר:
ואני השתדלתי, ואני אומרת שיש לנו בעיה. אעשה התייעצות בסיעת ישראל ביתנו, אבל אני אומרת שיש לנו בעיה.
שלומית אבינח:
הרשימה החדשה מתוקצבת גם 30 מליון?
חביב קצב:
כרגע מתוקצב. אף אחד לא יכול היה להיכנס לשכירות ארוכת טווח, לפני שקיבל מראש הרשאה לחמש שנים.
שלומית אבינח:
למשל אנשים שרוצים לגור ברמת השרון, התכנית עכשיו גם קיימת?
חביב קצב:
בוודאי. ישנם 23 יישובים.
שלומית אבינח:
יש היענות לתכנית?
חביב קצב:
יש היענות.
ישראל שוורץ:
יש אנשים שמעדיפים לגור לא בהוסטל. מול הבן, ולא בהוסטל שנמצא בצד השני של העיר וזה בסדר.
חביב קצב:
יש לו תמיכה מהילד שלו.
ישראל שוורץ:
כל איש שונה מהשני.
חביב קצב:
אנחנו יודעים את זה.
היו”ר סופה לנדבר:
כמה אנשים נמצאים בתכנית החדשה?
חביב קצב:
15,000 אנשים.
היו”ר סופה לנדבר:
שמוכנים להקפאה לחמש שנים?
חביב קצב:
זה אני לא יודע. אני יודע דבר אחד, שיש לנו פניות של עשרות, שסיימו שכירות ארוכת טווח ביישובים הפריפריים האלה. וכמעט כולם קיבלו פתרון דיור.
שלומית אבינח:
השאלה אחרת, בתכנית החדשה כמה מעונינים להיות בתכנית החדשה.
חביב קצב:
עניתי, יש כ-15,000 פוטנציאליים שהוצאנו להם מכתבים הביתה. אני לא יודע כמה מהם רוצים לממש.
היו”ר סופה לנדבר:
אני אקיים עוד ישיבה. אני אתייעץ עם חבר הכנסת סטס. אני לא רוצה לאיים, אבל יש לנו בעיה.
חביב קצב:
זכותכם. אנחנו מקבלים את זה. תחליטו מחר לתת לאיקס אנשים איקס כסף, אנחנו נסביר כל מה שנסביר. אתם תחליטו, וזאת זכותכם.
היו”ר סופה לנדבר:
כמה אנשים נשארו בתכניות האלה?
ישראל שוורץ:
נכון להיום יש בערך 3,000 אנשים בסך הכל.
חביב קצב:
באותם היישובים שהורדנו אותם, כמה יש כאלה. האם זאת השאלה?
אפשר לבדוק ולחזור אלייך.
היו”ר סופה לנדבר:
אציג זאת בסיעת ישראל ביתנו, מאוד מודאגים. קיבלנו הרבה פניות, שאני חושבת שזה לא הגיוני לא להאריך לעוד שנה באותם יישובים, באותן ערים. אני חושבת שזה מאוד לא הגיוני.
שלומית אבינח:
השאלה היא כמה יצטרפו פוטנציאליים?
ישראל שוורץ:
נניח שיאריכו בשנה, אז שנה לא יוכל להיכנס לתכנית. ואז בתום השנה, יהיה באותו מצב. הוא יגיד נגמרה השנה שלי, ואין דירה מוכנה, וחסר לי ארבעה חמישה חודשים. הגלגל ימשיך להתגלגל.
חביב קצב:
תחזרי לאותה נקודה.
ישראל שוורץ:
את דוחה את הבעיה, את לא פותרת אותה.
חביב קצב:
זה לא מתחבר על תקופה ומול דירה ספציפית.
היו”ר סופה לנדבר:
זה גם חלק מהפתרון לצערנו. כולנו יודעים שהם ניצולי שואה, השאלה היא מה יקרה איתם.
חביב קצב:
תודה רבה.
היו”ר סופה לנדבר:
תשקלו בבקשה לאשר לפחות לעוד שנה את אותה רשימה.
תודה רבה.
(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)