חומר רקע - גורמים חיצוניים
משרד החדשנות,
המועצה הלאומית
המדע והטכנולוגיה
למחקר ופיתוח אזרחי
MinistryofInnovation,Science&Technology
NationalCouncilForCivilianR&D
המועצההלאומית
למחקרופיתוחאזרחי
הוועדהלקידוםהחינוךהמדעי-טכנולוגי
בראשותושלד"ראריאלהיימן
המלצות
מאי 2025– סיוון תשפ"ה
1 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
מבוא–ד"ראריאלהיימן,ראשהוועדה
חשיבותהחינוךהמדעילמדינתישראל
בעידןהנוכחי,אשרמשתנהתדיר,חינוךבתחומימדע,טכנולוגיהוהנדסהSTEM()נחשבמרכזיבבנייתחברה
חדשנית, מתקדמת ומשגשגת. ברור כי החינוך למדעים מהווה בסיס לפיתוח מיומנויות הכוללות: חשיבה
ביקורתית, פתרון בעיות וחשיבה יצירתית – כישורים הכרחיים להתמודדות עם אתגרי המאה ה21-. שילוב
שלגישותמדעיותעםיצירתיותהנדסיתוחדשנותטכנולוגיתמעודדתלמידיםלשאולשאלות,לפתחרעיונות
מקוריים ולתרגם ידע למעשים ולמוצרים המשפיעים על איכות החיים על חברה בה הוא מתקיים, וכן תורם
לפיתוח מיומנויות רכות כגון עבודת צוות, תקשורת בין-אישית ויכולת למידה עצמאית, החשובות לא פחות
בעולם העבודה המשתנה.
מבחינה חברתית, חינוך מדעי-טכנולוגי איכותי תורם לצמצום פערים ומקדם שוויון הזדמנויות, תוך פתיחת
דלתות להשתלבות במקצועות העתיד לאוכלוסיות מגוונות. מבחינה כלכלית, מדובר בהשקעה אסטרטגית:
הכשרת דור חדש של מדענים, מהנדסים, חוקרים ואנשי הייטק היא תנאי הכרחי לצמיחה כלכלית, להובלת
פריצותדרךטכנולוגיותולחיזוקמעמדהשלישראלכ"אומתהחדשנות"דברשהוכחבישראל-30%מהתל"ג
הישראלי מקורו בתעשיית ההייטק ויותר מ50%- מהייצוא הישראלי הוא הייטק.
לפיכך,טיפוחחינוךמקיףבתחומיהמדע,ההנדסהוהטכנולוגיה–המשלבידע,מיומנויותוערכים–הואיעד
לאומיראשוןבמעלהלישראל,המשפיעישירותעלעתידהחברהוהמשקגםיחד.
הקמהופעילותועדתהחינוךהמדעי
לאור האמור לעיל ובהסתמך על מידע ונתונים רבים אחרים, החליט בשנת 2021 (תקופת הקורונה) יו"ר
המולמו"פשכיהןבתקופהזו,פרופ'פרץלביא,להקיםועדהשתעסוקבנושאיהחינוךהמדעי-טכנולוגיבמסגרת
פעילות המולמו"פ. להובלת הוועדה נבחר ד"ר אריאל היימן אשר נחשב מומחה בתחום החינוך ובעל רקע
מתאים. בהתאם, בחר ראש הוועדה את חברי הוועדה שנחשבים כולם מומחים ומובילים בתחום. נדגיש כי
כללחבריהוועדה,כוללהעומדבראשה,עשואתעבודתםבהתנדבותמלאה,ללאכלתמורה,לרבותהוצאות
אישיות. פעילות הוועדה והדיונים נערכו במשך כשלוש שנים כאשר מרבית הדיונים התקיימו באופן מקוון.
הרכבחבריהוועדהוהשתייכותםהארגוניתבעתהמינוי:
ממשל:
שייח'מוהנאפארס-משרדהחינוך
רינתשפרן-משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה
מוחמדח'לאילה–אגףהתקציבים,משרדהאוצר
מיכלטביביאןמזרחי-משרדהחינוך
פרופ'חייםטייטלבאום-המועצהלהשכלהגבוהה
2 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
אקדמיה:
פרופ'טליטל-הטכניון
פרופ'איילתברעםצברי-הטכניון
פרופ'רוןמילוא-מכוןויצמן
ד"ראליאייזנברג-מוסדנאמן
פרופ'עמימויאל-מכללתאפקה
אגפיחינוך,מנהליבתיספר
אריהמימון-עירייתאשדוד
ד"ררנאסובח-עירייתשפרעם
ד"ררחלקנול- Mindcet,מט"ח
ד"רעופרמוקדי-מט"חולשעברמשרדהחינוך
מירבשגב–ביתספריסודיבןגוריון,ראשוןלציון
גופיםמפעיליתכניותחינוכיות
ד"רליאתבןדוד-מכוןדוידסון
עידומזורסקי-FIRST
אביורשבסקי-Mindcet,מט"ח
מיההלוי-מוזיאוןהמדעע"שבלומפילד
הרבמנחםבומבך-מיזםנצח
קרנותוגופיםתומכים
ד"רספאאבורביעה-ידהנדיב
אליהורוביץ-קרןטראמפ
נציגי"צרכנים"
שחרבראור-אינפינידט
רואישפר-מפא"ת,משרדהביטחון
דוביאוסטר-מפא"ת,משרדהביטחון
יועציהוועדה:
דברוסו
ד"רנילנמיר
משתתפיםאורחיםבדיוניהוועדה:
ד"ראורליזלאיטלכיש–מכוןדוידסון
עליזהמדינה-הסתדרותהמורים
ד"רגילמורקשתמאור–משרדהחינוך
אלימורגנשטרן–משרדהאוצר
פרופ'בועזכץ-מכוןויצמן
אורנהשלי-קמפוסהבינתחומיע"שידלין(מקיףט"ו)ראשוןלציון
פרופ'גיוראאלכסנדרון-מכוןויצמן
3 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
מטרותהוועדה
בדיוניההראשוניםשלהוועדההוגדרומטרותהוועדהכדלקמן:
לבחוןולהמליץעלמדיניותלאומיתאסטרטגיתרחבהבתחוםהחינוךהמדעי-טכנולוגיהפורמאליוהבלתי
>
פורמאלי בכלל הגילאים.
>
לזהותאמצעיםותחומיםנדרשיםלחיזוקהחינוךהמדעי-טכנולוגישלישראל.
להעריךסדריעדיפויותבחינוךהמדעי-טכנולוגי.
>
>
לסקוראתהיערכותמערכתהחינוךלאתגריהמחרבהתאםלמתרחשבעולם.
לבחוןולהמליץעלהתשתיותהאנושיותוהפיזיותשלעולםהחינוךהמדעי-טכנולוגי(הלומדיםוהמלמדים)
>
בישראל,הכישוריםהנדרשיםלמתןמענהלצרכיהמו”פהעתידייםשלהמדינה.
לפיכך,לשםמימושמטרותאלו,נבחרועשרהנושאיםלבחינהולעבודהבנושאהחינוךהמדעי.מטרות,סמכויות
ואחריות המולמו"פ עמדו לנגד חברי הוועדה בזמן הדיונים וזאת על מנת להתאים את עשיית ועדת החינוך
למטרות המולמו"פ. בסופו של תהליך, מתוך כלל הנושאים, נבחרו ארבעה, אותם חשבה מליאת הוועדה
לחשוביםביותרלצורךהעמקה,לפיתוח,לעבודה,ללימוד,להסקתמסקנותולהמלצותלממשלתישראלבכלל
ולמשרדיהממשלההרלוונטייםבפרט.
ועדותהמשנה(קבוצותהעבודה)שלועדתהחינוךהמדעי
ארבעתהנושאיםשנבחרוהועברולוועדותמשנה,כלועדהעםנושאמשלה.ארבעהחבריהוועדההתנדבו
לעמודבראשועדותמשנהאלו,כמוגםחברימליאתהוועדהשהתנדבולהשתתףבוועדותהמשנההשונות;
ראשועדתהחינוך,ד"ראריאלהיימןהשתתףבכללהדיוניםשלכללהוועדות.
להלןרשימתהנושאיםשנבחרוולצידםשמותראשיועדותהמשנה(הרכבשלועדותהמשנהיצויןבהמשך
לדו"ח זה:)
א. הוראתהמדעיםבביתהספרהיסודי,בהובלתפרופ'טליטל.
ב. טיפוחושיפוראיכותההוראהוהמורים,בהובלתד"רליאתבןדוד.
ג. שילוב בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי תוך הדגשת הפדגוגיה, הידע והמיומנויות, בהובלת
פרופ'עמימויאל.
ד. כלכלתהחינוךהמדעיוחשיבותושלהחינוךהמדעילחוסןהלאומיוהכלכלישלמדינתישראל,בהובלת
פרופ' חיים טייטלבאום.
דיוניהוועדותהתקיימובמשךכשלוששנים.שלושמארבעהקבוצותנעזרובגורםחיצונילצורךביצועעבודת
מחקרעבורהקבוצה,כמתוארבהמשך.
4 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
סיכוםומסקנות
להלןמוצגותמסקנותהוועדה:
1 ישראלמצויהבמצבחירוםלאומיבחינוךהמדעי..
2 ישצורךבהקמתמועצהלאומיתלחינוךל-..STEM
3 ישלעצבמדיניותמשולבתלחינוךל-.STEM,וכןלגבשמדיניותתמריציםלעידודיישוםהחינוךהמשולב
ברמה הלאומית והמקומית, ולמדוד את האפקטיביות של משאבים אלה.
4 יש לבנות וליישם תכנית חומש אסטרטגית לקידום איכות המורה למדעים (מעמד ויוקרה, קריטריונים,.
הכשרה, תנאי עבודה.)
5 לבנותתכניתלשימורוטיפוחהמוריםשכברהוכשרו..
6 ישלשפראתתשתיותהוראתהמדעים,מעבדות,חדריהכנה,גיוסלבורנטים..
7. מומלץ לפתח תכניות לימודים להגדלת מעגל לומדי המדעים החל בגיל הרך והצעיר. נדרשת הגדלת
מספרהמוריםהמוכשריםלהוראתמדעיםבבתיהספרהיסודיים.התשואהלהשקעהבחינוךמדעיגבוהה
עדפי17מההשקעהעצמה.עלמדינתישראללהשקיעבחינוךהמדעילארקבגללכללהסיבותהידועות
והמובנות,אלאגםמשיקוליםכלכלייםגרידא.פוטנציאלההשקעההגבוהביותרהואבנשיםואוכלוסיות
מוחלשות.
מהלכהלמעשה/מימושמסקנותהוועדה
יו"רהוועדה
ביוני2024ראשיועדותהמשנהשלועדתהחינוךהמדעינפגשועםשרהחינוךמריואבקיש,אשרהתרשם
מעבודת הוועדה ומדוח חלקי שהוגש לו אשר כלל מסקנות והמלצות. לאור זאת ביקש השר להרחיב את
היריעהולקייםדיוניםוחשיבהמשותפיםשלהוועדהעםגורמיהמקצועבמשרד,ואףהסכיםלבקשתהוועדה
להיות מעורב הוא עצמו בתהליך. התקיימו מספר פגישות של חלק מאנשי ועדות המשנה עם גורמים שונים
במשרד והחלה להתגבש דרך פעולה, תוך שימת דגש על כך שוועדת החינוך המדעי לא תשמש כוועדת
ביקורת אלא ועדה מייעצת, ללא סמכויות בנוגע למימוש המסקנות ובדגש על כך שאין חובת המשרד או
אנשיו לממש את המלצות הוועדה. הדגש היה הרתמות לסייע מתוך הבנה כי בסופו של תהליך אין ודאות
בנוגעלמימושהמלצותהוועדה.בתחילתדצמבר2024התפרסמותוצאותמבחניTIMSSשהצביעועלירידה
חדהבתוצאותבמתמטיקהומדעים.ילדיישראלירדומהמקוםה-9למקוםה-23במתמטיקהולמקוםה-25
במדעים.
5 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
תוצאות המבחנים הביאו לזעזוע במשרד החינוך ובעקבותיו התחלת גיבוש מהלך שמטרתו הובלת שינוי
משמעותי.שרהחינוךואנשיהמשרדהשתמשובעבודתועדתהחינוךשלהמולמו"פלכלאורךהדרך,התייעצו
עםחלקמחבריהוועדהבמקריםרביםועםראשיהוועדותבמקריםאחרים;התוכנית,"ישראלריאלית"אושרה
עלידיהממשלהב-.28.4.25
עםכתיבתדו"חזה,אישורועלידימליאתהמולמו"פ,והגשתולשרתהמדע,החדשנותוהטכנולוגיה,ח"כגילה
גמליאל מסיימת ועדת החינוך את "שלב א'" של עבודתה. הוועדה תרענן שורותיה, תתכנס מחדש, ותגבש
לעצמהאתהאתגרהבא,אתהיעדיםהחדשים,ותנסהפעםנוספתלגבשהמלצותלטובתמשרדיהממשלה
הנוגעיםבחינוךהמדעי,בעיקרמשרדיהחינוךוהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה.
ראש הוועדה, ד"ר אריאל היימן מודה לכלל חברות וחברי ועדת החינוך, ובעיקר לראשי קבוצות העבודה,
על עבודה מקצועית, מאומצת, משתפת ונעימה, שדרשה שעות עבודה רבות, וכל זאת בהתנדבות מלאה.
תודותלשרהחינוך,מריואבקיש,ולהנהלתואנשימשרדהחינוךשתמכוושיתפופעולהעםעבודתהוועדה.
תודותשלוחותלפרופ'פרץלביאראשהמולמו"פ,במועדהקמתהוועדה,עלהבנתחשיבותהנושאועלתמיכה
בלתימסויגת.
תודה רבה ליועצי הוועדה, ד"ר ניל נמיר ודב רוסו, שלא חסכו מאמץ לקדם את עבודת הוועדה. לכל אלו
ולנוספיםתודהעלשיתוףפעולהמקצועי,הבנהוחשיבהמשותפתלקידוםנושאהחינוךהמדעיברמההלאומית.
6 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
תוכןעניינים
9
קבוצתשילובביןהחינוךהפורמאליוהבלתיפורמאליתוךהדגשתהפדגוגיה,הידעוהמיומנויות
10
חבריקבוצתהעבודה
11
תקציר
12
פתיחה
12
מונחים
13
רקע
16
עיקריההמלצותהאופרטיביות
17
התוצרהרצוישלהמהלכיםהמוצעים
18
קבוצתטיפוחושיפוראיכותההוראהוהמורים
19
חבריקבוצתהעבודה
20
תקציר
20
עבודתקבוצתהעבודהוממצאים
25
המלצות
26
קבוצתהוראתהמדעיםבביתהספרהיסודי
27
חבריקבוצתהעבודה
28
תקציר
29
פתחדבר-מבוא
29
הרקעלהקמתקבוצתהעבודה
32
עבודתהוועדה
34
סיכום
36
המלצות
37
רשימתמקורות
7 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
39
חשיבותושלהחינוךהמדעילחוסןהלאומיוהכלכלישלמדינתישראל,השקעתמשאבים
(כלכלייםואחרים)בחינוך,וגיוסהמגזרהעסקיוהציבורילתמיכהבחינוך
39
חבריקבוצתהעבודה
40
תקציר
40
פתחדבר
41
מבוא
41
עבודתהוועדה
44
המודלהכלכלי
45
מסקנותותובנות
46
סיכוםוהמלצות
47
רשימתמקורות
בצמודלדו"חזהמתפרסמותעבודותהמחקרשלקבוצותהעבודה:
>
אימפקטכלכלישלהשקעהבחינוךמדעי,דו׳׳חמסכם-רקעותובנות
>
שילוביותוסינרגיהביןחינוךפורמליובלתיפורמליליצירתאימפקט-סקירה
מיפוימצבהוראתהמדעיםבמערכתהחינוךבישראל
>
8 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
קבוצתחינוךל־STEM
שילוביותביןחינוךפורמלילחינוךבלתיפורמלי,"
תוךהדגשתהפדגוגיה,הידעוהמיומנויות"
המלצותלגיבושחזוןשלחינוךסינגרטי,הוצאתולפועלוהערכתתוצריו
ראשהקבוצה
פרופ'עמימויאל
9 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
חבריקבוצתהעבודה
פרופ'עמימויאל,ראשהקבוצה
נשיאמכללתאפקה,יו"רמועצתהמנהליםשלהמרכזלטכנולוגיהחינוכית,פרופסורלהנדסתחשמלומחשבים
ומומחהלתחוםשלזיהוידיבוראדםבאמצעותמחשב.
ד"ראריאלהיימן,יו"רועדתהחינוךבמולמו"פ
גאולוגבהשכלתוומרצהבאוניברסיטההעברית,בעליםמשותפיםשלחברתהייעוץ"אור",וחוקרבמכוןלמחקרי
ביטחוןלאומי.)INSS(
בעבר,מנכ"למכוןדוידסוןלחינוךמדעי,הזרועהחינוכיתשלמכוןויצמןלמדע,וקציןהמילואיםהראשיבצה"ל
בדרגתתת-אלוף.
ד"ראליאיזנברג
חוקר,יזםומומחהבינלאומילחינוךטכנולוגי-מדעי,עמיתמחקרבכירבמוסדשמואלנאמן.
פרופ'איילתברעםצברי
חברתסגלבכירבפקולטהלחינוךלמדעוטכנולוגיהבטכניוןהעוסקתבתקשורתהמדע.
גב'מיההלוי
מנכ"ליתמוזיאוןהמדעע"שבלומפילדירושלים(לשעבר.)
הרבמנחםבומבך
מנהלרשתהמוסדות"נצח",ראשישיבתהמדרשההחסידיתבביתרעילית.
יעוץוליווי:ד"רנילנמיר,דברוסו,מיכלגשרי
מחקרמלווה:חברתרציונלפרויקטיםאסטרטגייםוכלכליים
10 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
תקציר
החברהוהתעשייההמודרניותמבוססותכיוםעלטכנולוגיהוחדשנות,ונשענותעלהוןאנושיבעלאוריינטציה
טכנולוגית ומיומנויות חיוניות. מקצועות ה־STEM Mathematics) and Engineering, Technology, )Science,
מוביליםגםאתהכלכלההישראלית.עלאףהמחסורהכרוניבכוחאדםמיומן,תעשיותהמבוססותעלפתרונות
טכנולוגייםמצויותכלהעתבמגמתצמיחה,וישלכךהשפעהנרחבתעלהכלכלהועלהחברההישראלית.
מחקריםרביםמראיםכיכדילעודדתלמידיםלהתענייןבמקצועותה־STEMולשאוףלפתחקריירהמדעית־
טכנולוגית נדרשים מאמצי חינוך החורגים מהחינוך הפורמלי – שימוש בפדגוגיה חדשנית לצד חיזוק יוזמות
בלתי פורמליות כגון פעילות קהילתית, ויוזמות של רשויות, אירגונים, חברות פרטיות, עמותות ועוד. לפעילות
מחוץלתוכניתהלימודיםהביתספריתהפורמליתישתרומהשלממשלהקנייתמיומנויותחיוניות,וחינוךבלתי
פורמלימוכווןSTEMמחזקאתההתעניינותבחומרהנלמדבביתהספרומשפראתהבנתו.
עלאףקיומןשליוזמותנקודתיותבלתיפורמליותבישראל,ניכרכיחסרהיוזמהלמהלךלאומיסדור,שיחבר
באופןיסודיושיטתיביןהחינוךהפורמלילחינוךהבלתיפורמלילאורךהרצףהחינוכיכולו,ובפרטבגילביתהספר
היסודיוחטיבתהביניים–שבהםנקבעתהאהדהלתחומיהמדעים.היוזמהתגדיראתהיעדיםהמשותפיםלהם,
אתמדיניותהחינוך,אתשיטתהמדידהשלהתוצרים,ואתהתמריציםלשותפיםהשוניםבאקוסיסטםהחינוכי־
לאומי.
קבוצת עבודה בוועדה לחינוך מדעי־טכנולוגי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו״פ) במשרד
החדשנות,המדעוהטכנולוגיהבחנהכיצדאפשרליצורכרפורהלאומילהכשרתהוןאנושילאומימיומןבתחום
ה־STEM-כזה,שיהיהאפקטיבייותרמןהקיים,יאפשרשוויוןהזדמנויותוצמצוםפעריםבחברהויוביללהגדלת
ההון האנושי ולהשבחת איכותו באמצעות הנחלת מיומנויות חיוניות, מתוך מחשבה שכל אלה יובילו לשיפור
בפריוןהלאומיולביסוסכלכלהוחברהאיתנותוצומחות.
קבוצת העבודה הציבה לה למטרה להמליץ כיצד ראוי
לשלב בין חינוך פורמלי לחינוך בלתי פורמלי בלימודי
[קבוצת העבודה] בחנה כיצד אפשר ליצור
STEM כדי להשיג יעד משותף ומוסכם ברמת התוצר
כר פורה לאומי להכשרת הון אנושי לאומי
הרצוי,ובתוךכךלהעניקלכלתלמידותלמידהבמערכת
מיומןבתחוםה־STEM–כזהשיהיהאפקטיבי
החינוך ברחבי הארץ את ההזדמנות לחוות פעילות
יותר מן הקיים, יאפשר שוויון הזדמנויות
חינוך בלתי פורמלית, סינרגטית ומעצימה.
וצמצום פערים בחברה ויוביל להגדלת ההון
עיקרי המלצותיה של קבוצת העבודה מובאים במסמך
האנושי ולהשבחת איכותו באמצעות הנחלת
שלפניכם, ומתייחסים לגיבוש מדיניות לאומית סדורה
מיומנויות חיוניות, מתוך מחשבה שכל אלה
לשילוב בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי־פורמלי
יובילולשיפורבפריוןהלאומיולביסוסכלכלה
במדינת ישראל. היעדרו של מהלך לאומי סדור יגדיל
וחברה איתנות וצומחות.
את הפערים הסוציואקונומיים הקיימים בין האוכלוסיות
ויצמצם את הגישה לפעילויות של חינוך בלתי פורמלי.
11 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
פתיחה
>
קבוצת העבודה "שילוביות בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי־פורמלי תוך הדגשת המיומנויות, הידע
והפדגוגיה", בוועדה לחינוך מדעי־טכנולוגי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו״פ) במשרד
החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הקבוצה בחנה כיצד אפשר לשלב בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי
פורמלי בתחומי ה־.STEM
מסמךזההואסקירהשלתוצריעבודתקבוצתהעבודה–הרציונלשביסודכינוסה,מסקנותיהוהמלצותיה.
>
>
ההמלצות שבמסמך מבוססות על בסיס הידע של המומחים - חברי קבוצת העבודה ועל תוצאותיו של
מחקרמעמיקשערכההקבוצהבאמצעותחברתמחקר;עלעיבודהשוואתישלדוגמאותרלוונטיותמרחבי
העולם,עלראיונותעםמומחיםבתחוםמהארץומהעולם,ועלסדרהשלתשעהדיוניםביןחבריקבוצת
העבודה המופקדים על גיבוש ההמלצות.
מסמך העבודה המלא, ובו מקורות, דוגמאות מהעולם, העמקה בסוגיות השונות ועוד, מצורף כנספח
>
למסמך זה.
מונחים
לימודיSTEM
תפיסה רחבה ועדכנית של לימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, המשלבת רכישת ידע עם רכישת
הבנה רב־תחומית ובין־תחומית והנחלת מיומנויות חיוניות כגון חשיבה ביקורתית, סקרנות, יצירתיות, יכולת
עבודה בצוות רב־תחומי, למידה עצמית ויכולת הצגה אפקטיבית (להבדיל מתפיסת לימודים המבוססת על
ידעדיסציפלינריבלבד,הנמדדבאמצעותבחינותבגרותבמתמטיקהומדעים).תפיסהזומתממשתבגישות
פדגוגיות שונות, שנכלל בהן פתרון בעיות מורכבות ורב־תחומיות בתנאי אי־ודאות.
חינוךפורמלי)formal(
חינוךהמתאפייןבהיותומובנהבתוכניתהלימודיםהפורמליתשלמשרדהחינוך,ומבוססעלפעילויותשהגדיר
ביתהספר,שמתקיימתבשעותהלימודיםושישחובתהשתתפותבהן.פעילויותאלהמתקיימותלרובבשטח
בית הספר, מעבירים אותן מורים שהסמיך משרד החינוך והן מתמקדות בתוכני הלימוד שמכתיב המשרד
ומתבצעות בפיקוחו.
חינוךבלתיפורמלי)non-formal(
פעילותחינוכיתמאורגנתושיטתית,המתקיימתבשטחביתהספראומחוצהלו,שאינהחלקמתכניתהלימודים
הפורמליתומשרדהחינוךאינומפקחעליה. מפעיליפעילותזויכוליםלהיותהמוריםאוכלגורםחיצוניאחר.
12 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
חינוךא־פורמלי)informal(
פעילותשאינהמוכוונתמראשללמידהושתוצריהאינםמוגדריםמראש;מקורםשלהידעוהמיומנויותהנרכשים
במסגרתזוהואבפעולותואינטראקציותשלהפרטבחייהיום־יום(צפייהבסרטים,פעילותבאתריםוברשתות
חברתיות,האזנהלמוזיקהוכיו״ב).הלמידהבדרךכללמוכוונתבאופןעצמאיאועלידיבנימשפחהאוחברים,
וההתקדמותבהמבוססתעלהפעילותהספונטניתשלהפרטועלחופשהבחירהוההתנסותשלו,ואינהחלק
ממסגרתכלשהי–פורמליתאובלתיפורמלית.
אקוסיסטםSTEM
מערכת גומלין שנכללים בה בתי ספר, מסגרות קהילתיות (כגון חוגים ופעילויות לאחר שעות הלימודים
הפורמליותובקיץ),מרכזימדעומוזאוניםוחוויותא־פורמליותבביתובסביבותאחרות–שכולןיחדמספקות
מגווןעשירשלהזדמנויותלמידהשלמיומנויותSTEMלצעירים.אקוסיסטםSTEMרותםאתהיכולותהייחודיות
של כל המסגרות השונות באופן סינרגטי, כדי לספק למידת STEM לכלל אוכלוסיית הילדים.1
רקע
החברהוהתעשייההמודרניותמבוססותכיוםעלטכנולוגיהוחדשנות,ונשענותעלהוןאנושיבעלאוריינטציה
טכנולוגיתומיומנויותחיוניותשונות.תחומיהמדע,הטכנולוגיהוההנדסהSTEM()הםהמנוףהמרכזילצמיחתן
הכלכליתשלמדינותרבותבעולם.חשובלצייןכיאיננומגביליםאתהגדרתהחינוךל־STEMרקללימודתחומי
הידעהייעודיים.חינוךל־STEM מוגדרמתוךתפיסהרחבה,שנוסףעלתחומיהידעכוללתגםרב־תחומיות
ומיומנויותחיוניותהנדרשותלכלבוגר,ללאקשרלתחומיהידעעצמם,כבסיסהכרחילתפקודוכאזרחבחברה
מודרנית.
תחומיה־STEMמוביליםגםאתהכלכלההישראלית.נתוניםמצביעיםעלכךשתעשייתההיי־טקהיאמנוע
הצמיחההעיקרישלישראל(ב־2023חלקהשלתעשייהזובשוקהתעסוקההיהכ־10% והיאהניבהכ־50%,
מסךכלהיצוא).עלאףהמחסורהכרוניבכוחאדםמיומןבתחום,תחוםזהמצויכלהעתבמגמתצמיחה,וישלו
השפעהנרחבתעלהכלכלהועלהחברההישראלית.מצבזהעלוללהשתנותאםמדינתישראללאתצליח
להגדילאתההוןהאנושיהלאומיולהשביחאתאיכותו.
לבתיהספר,למוסדותלהכשרההמקצועיתולהשכלההגבוההישתפקידחיוניבפיתוחובהכשרהשלהוןאנושי
מיומןואיכותי.מחקריםרביםמראיםכיכדילעודדתלמידיםותלמידותלהתענייןבמקצועותה־STEMולפתח
קריירהמדעית־טכנולוגיתנדרשיםמאמציחינוךהחורגיםמהחינוךהפורמלי.
1 מקור: LearningSTEMAdvancingareCollaborationsCross-Sector.How
13 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
הביטויהמעשילכךהואשימושבפדגוגיההמעודדתפתרוןבעיותאמיתיותמתוךצורךאותנטיוהמעוררתאת
סקרנותםהטבעיתשלהתלמידים,לצדחיזוקיוזמותבלתיפורמליותכגוןפעילויותבמתנ"סים,חוגיםפרטיים,
יוזמותשלעמותותשונות,מוזאונימדע,תנועותנוערועוד.
לפעילותמחוץלתוכניתהלימודיםישתרומהשלממשלהקנייתמיומנויותחיוניות,וחינוךבלתיפורמלימוכוון
STEMמחזקאתההתעניינותבחומרהנלמדבביתהספרומשפראתהבנתו.
שוק התעסוקה דורש להפגין מיומנויות כגון חשיבה ביקורתית, עבודת צוות, יכולת הצגה אפקטיבית, למידה
עצמיתופתרוןבעיותמורכבותבתנאיאי־ודאות,כאלהשקשהלהקנותבאמצעותהוראהפרונטליתסטנדרטית.
בשל כך, בשנים האחרונות גדל היקף פעילויות החינוך הבלתי פורמליות ברחבי העולם, כמו גם בישראל;
במדינותרבותפועלותיוזמותמקומיותולאומיותלהקנייתמיומנויותאלהבאמצעותכליםדיגיטליים,פלטפורמות
מקוונותוחוויותבהשתתפותפיזיתבתוךהקהילה.מטרתןשליוזמותאלההיאליישםדרכיםחדשניותללמידה
בנושאיםמגווניםהמיוחסיםלמקצועותה־.STEM
מחקרים רבים מראים כי כדי לעודד תלמידים ותלמידות להתעניין במקצועות ה־STEM ולפתח קריירה
מדעית־טכנולוגית נדרשים מאמצי חינוך החורגים מהחינוך הפורמלי. הביטוי המעשי לכך הוא שימוש
בפדגוגיה המעודדת פתרון בעיות אמיתיות מתוך צורך אותנטי והמעוררת את סקרנותם הטבעית של
התלמידים.
החינוךל־STEMבארץובעולםכיום
בישראל,קיימותכיוםמגווןיוזמותמקומיותבחינוךהפורמליובחינוךהבלתיפורמליהמיועדותלקדםאתלימודי
ה־.STEMעםזאת,הפעילותאינהבהיקףהמספקאתצורכיהמשקוהחברה,בוודאילנוכחהשינוייםההולכים
וגוברים.עלאףקיומןשליוזמותמגוונות,חסרהבישראליוזמהלאומיתסדורה,שתחברבאופןיסודיושיטתיבין
החינוךהפורמלילביןיוזמותהחינוךהבלתיפורמליותהשונותבאקוסיסטםהחינוכיהלאומי.
דוגמהאחתליוזמהשפועלתבאזוריםפריפריאלייםהיאecosystemsSTEM,שהחלהלפעולבארה"בבשנת
2015,ובתמיכתםשלפילנטרופייםיהודיםהחלהליישםאבטיפוסבעירבארשבע.כיוםהיאפעילהגםבבית
שאן, בעמק המעיינות, בקריית מלאכי ועוד. דוגמאות נוספות הן עמותת "אופנים"שהוקמה בשנת 2004, כדי
לקדםאתשוויוןההזדמנויותבחינוךלילדיםביישוביהפריפריהבישראלולצמצםפערים,באמצעותהפעלת
תוכניותהעשרהלילדים,ו־TOP15שהקיםארגון"שיתופים"בשנת2013–תוכניתשחבריםבהכ־100ארגונים
מובילים מכלל המגזרים בחברה הישראלית (הציבורי, החברתי, הפילנתרופי והעסקי) ומובילים יחד יוזמה
משותפת לקידום מצוינות בחינוך המדעי־טכנולוגי.
14 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
חסרהבישראליוזמהלאומיתסדורה,שתחברבאופןיסודיושיטתיביןהחינוךהפורמלילביןיוזמותהחינוך
הבלתיפורמליותהשונותבאקוסיסטםהחינוכיהלאומי
גםבארצותהבריתובאירופהישמגווןרחבשליוזמות.אתחלקןמפעיליםארגוניםלקידוםSTEM,אוביוזמה
לאומיתאומקומית.מירבהיוזמותהמופעלותברמההלאומיתמופעלותבהיקפיםמקומייםאובקרבאוכלוסיות
מסוימותבלבד.
בהקשר זה ראוי לציין את התוכנית הלאומית שמוביל הבית הלבן בארצות הברית, for Course a Charting
Education STEM for Strategy America’s Success: מתווה אסטרטגיה לקידום החינוך ל־STEM– בארצות
הבריתבשנים2023–2018.מטרתההמרכזיתשלהתוכנית, שגיבשויחדהוועדהלחינוךל־STEMוהמועצה
הלאומית למדע וטכנולוגיה האמריקניות, הייתה לקבוע "אסטרטגיה לאומית שתבטיח רצף חינוכי איכותי
ל־STEMלאורךהחייםלכלאזרחאמריקני,כדילמצבאתארצותהבריתכמובילהעולמיתבאוריינות,חדשנות
ויצירתהוןאנושיל־.”STEMנוסףעלקביעתהחזון,המטרותויעדיםמעשיים,מפורטתבדוחאסטרטגיהלשיתוף
פעולה ברמה הלאומית. מאז התפרסמו ב־2019 ב־2020, וב־2021 דוחות מצב המפרטים את התקדמות
התוכנית,הןמבחינתהשגתהיעדהאסטרטגיוהןמבחינתרשימתהיוזמותהפדרליות,התקציביםשהוקצולהן
והתאמתןלמטרותולציריהפעילות.
בתחילת שנת 2023 הציג הבית הלבן יוזמה נוספת, Students All for Excellence STEM Bar: the Raise
.initiativeתקציבשל120מיליארדדולרהוקצהלמימוןשלקריאהלשינויוהרחבהשלה־EcosystemSTEM
האמריקניתכדילשפראתהמוכנותלשוקהתעסוקההמודרנישלצעיריהמדינהלאורךהרצףהחינוכיכולו
(מהגן ועד האקדמיה), ולקדם שווין זכויות בקרב אוכלוסיות שבאופן היסטורי אין להן גישה לאותם שירותים
ונדחקולשוליים.בעקבותזאתיצאמשרדהחינוךבארצותהבריתבקולקוראלארגוניSTEMלהתחייבאקטיבית
לקידוםהחינוךל־STEMדרךתוכניותספציפיות,תוךכדיהתחשבותבפרמטריםשלשוויוןושייכות,השפעה
ומדידה,מונחהתוצאות,כוחההכפלהושקיפות.
האיחודהאירופימעודדואףמממןמחקריםרביםבתחוםהחינוךהמדעי.אףעלפיכן,התוצריםבשטחמורכבים
בעיקרמיוזמותמקומיותבהיקפיםלאגדולים,יוזמותזמניותאויוזמותלאומיותהמתמקדותבאוריינותדיגיטלית
ולא בכלל מיומנויות ה־STEM כאסטרטגיה לאומית. כבר ב־2015, בדוח שפרסם האיחוד האירופי Science
CitizenshipResponsibleforEducation,צויןהצורך"לשיםדגשעלהחיבורהאסטרטגיביןחדשנותלחינוךמדעי
ברמה המקומית, האזורית, הלאומית, הכלל אירופאית והבינלאומית, תוך כדי התחשבות בצרכים חברתיים
וגלובליים". כמו כן, מחברי הדוח המליצו לשפר את "שיתוף הפעולה בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי,
תעשיותהיזמותואחרותוהחברההאזרחיתכדילהבטיחרלוונטיותומעורבותמשמעותיתשלכלהגורמיםובכך
להגדילאתכמותהלומדיםוהעובדיםבתחומיהמדע."
15 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
עיקריההמלצותהאופרטיביות
1. גיבושיוזמהלאומית
גיבושיוזמהלאומיתשתחברבאופןיסודיושיטתיביןהחינוךהפורמלילחינוךהבלתיפורמלילאורךהרצף
החינוכיכולו,מתחילתדרכובגןועדלביתהספרהתיכוןבהסתכלותרחבהשליומוהמלאשלהתלמיד.ה.
יוזמהשכזותגדיראתהיעדיםהמשותפיםלחינוךהפורמליוהבלתיפורמלי,אתמדיניותהחינוך,אתשיטת
המדידהשלהתוצריםואתהתמריציםלשותפיםהשוניםבאקוסיסטםהחינוכי־לאומי.
2. גיבושחזוןלחינוךסינגרטי
ישלגבשחזוןלאומילחינוךל־STEM,המכירבעוצמההטמונהבחיבורשביןחינוךפורמלילחינוךבלתי
פורמליומקדםלמידהמהנה,רלוונטיתואפקטיבית,שנועדלהניעשינויחיוביבכלכלהובחברההישראלית
ולהעניקשוויוןהזדמנויותלתלמידיםולתלמידות.בחזוןזהראוילכלולקריאהלארגוניםשוניםבאקוסיסטם
החינוכי להשתתף בעשייה לשם יצירת סינרגיה ביניהם, ולפעול כדי להנגיש את החינוך הבלתי פורמלי
ל־ STEM לכל ילדי ישראל, ובפרט לפריפריה החברתית־כלכלית־גאוגרפית.
3 עיצובמדיניותמשולבתלחינוךל־STEM.
אתהחזוןישלתרגםלמדיניותברורה,שתחילתהבהגדרתדמותבוגר.תרצויהשגםניתנתליישום.מדיניות
זותישעןעלהעבודההמקיפהשנעשתהבמשרדהחינוךלהגדרתדמותהבוגר:"מערכתהחינוך:2030
מיומנויותדמותהבוגר".עלמדיניותזולכלולהגדרותשלמערכותהיחסיםוהממשקים,מנגנוןאפקטיבי
לשילוב בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי לאורך הרצף החינוכי כולו, ובפרט בגיל בית הספר
היסודי וחטיבת הביניים, וחלוקת האחריות והסמכות ביניהם, פעולות להקמה ולחיזוק של אקוסיסטמים
מקומיים-המועצמיםמשיתוףידערוחבי,מדידהומחקרהניזוניםמתובנותהמגיעותמןהשטחומזיניםאותו
בחזרהומדיניותתמריציםלעידודיישוםהחינוך,שתפעללהשגתהמיטבברמההלאומיתבמקוםהמרב
ברמה המקומית.
4. הקמתמועצתSTEMלאומית
הקמתמועצתSTEMלאומיתשתוציאלפועלאתכלההמלצותשפורטולעיל.תפקידהשלהמועצהיהיה
אסטרטגי – היא תוכל להתבונן על האקוסיסטם החינוכי בישראל על שלל מרכיביו, תפעל לגבש חזון
ותעצבמדיניותשלחינוךסינרגטיבלימודיSTEM.המועצהתתווהמדיניותלהעמקתהחיבורביןממשקי
האקוסיסטםותתמקדביישוםשיטתישלהחזוןוהמדיניות.המועצהתגבשהמלצותליישוםברמתיעדים,
מנגנונים לביצוע ותמריצים, ותבצע בקרה שנתית על הביצוע וההישגים.
כמוכן,עלהמועצהלגבשדרכיםשונותלהנגישאתלמידתה־,STEMכךשכלילדוילדהבישראליוכלו
ללמודאתתחומיה־STEMבצורההמותאמתוהאפקטיביתביותר.גוףלאומיאחודזהיחזיקבידעובכלים
הנדרשים לשם גיבוש המדיניות, יתמרץ ויכוון את היישום המקומי של המדיניות, על כלל ההתאמות
הנדרשות לשם כך (תרבות, שפה, אמצעים, עוצמות מקומיות ועוד), ויפעל למדידת תוצרי היישום.
16 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
עלמועצתה־STEMהלאומיתלהיותמורכבתמנציגיםמכלהגורמיםהמרכיביםאתהאקוסיסטםהלאומי:
משרדהחינוך,משרדהמדע,משרדהכלכלה,האקדמיה,התעשייה,רשויות(אגפיחינוך),צה"ל,מוזיאוני
מדע, ועמותות.
במידהותוקםבעתידמועצהלאומיתלחינוך,מועצתה־STEMהלאומיתתוכללהיותאחדממרכיביה.
5 מדידתאפקטיביותמאמציהחינוךהמשולבל־STEM.
יש למדוד את האפקטיביות של שילוב פעילות בלתי פורמלית במערכת הפורמלית, כדי לכוון את כלל
המערכת בצורה מושכלת ואפקטיבית.
התוצרהרצוישלהמהלכיםהמוצעים
תהליךחינוכילאומיעלפניפניכלהרצףהחינוכילהכשרהרלוונטיתשלהוןאנושילאומיבתחומיה־,STEM
המקנהידע,מיומנויותוערכיםותורםלהתפתחותהאישיתשלכלתלמיד.ה.עלתהליךזהלהגדילאתמספר
התלמידיםהפעיליםבתחומיה־,STEMלהעניקשוויוןהזדמנויותלשםצמצוםהפעריםבחברהולהרחיבאת
תעשיית החדשנות, באופן שיוביל לשיפור הפריון ויכולת ההתמודדות של מדינת ישראל בשוק הבין־לאומי
המשתנהבקצבהולךוגדל.
17 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
טיפוחושיפוראיכותההוראהוהמורים
ראשהקבוצה
ד"רליאתבןדוד
18 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
חבריקבוצתהעבודה
ד"רליאתבןדוד,ראשהקבוצה
מנכ"ליתמכוןדוידסוןלחינוךמדעי–הזרועהחינוכיתשלמכוןויצמןלמדע-בעבר,מנכ"ליתקרןוולף,מייסדת
"מרכז ידע ולמידה אשלים" של הג'וינט, מנהלת תכנית לאומית להוראת מדעים בחט"ב באוני' ת"א, עוסקת
בחינוךמדעילמעלהמשלושהעשורים,בעלתתוארד"רבביולוגיהמולקולריתממכוןויצמןלמדע.
ד"ראריאלהיימן,יו"רועדתהחינוךבמולמו"פ
גאולוגבהשכלתוומרצהבאוניברסיטההעברית,בעליםמשותפיםשלחברתהייעוץ"אור",וחוקרבמכוןלמחקרי
ביטחון לאומי INSS(). בעבר, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, וקצין
המילואיםהראשיבצה"ל בדרגתתת-אלוף.
ד"רמיכלטביביאןמזרחי
ראשמרכזמנורמביתיוזמתהמאה,לשעברסמנכ"ליתאסטרטגיהבמשרדהחינוך.
ד"ראורלילכיש-זלאיט
מנהלת החטיבה לפיתוח מקצועי בחינוך מדעי במכון דוידסון לחינוך מדעי, המכשירה אנשי חינוך במדעים
ובמתמטיקהבחט"ב,בחט"עובכללזהבתוכניותמצוינותשונות.בעלתתוארד"רבכימיהממכוןויצמןלמדע.
גב'עליזהמדינה
מזכירתסניףנתניהבהסתדרותהמורים.
ד"רעופרמוקדי
ראשתחוםמדעיםבמט"ח,לשעברמפמ"רמדעוטכנולוגיהביסודיובחט"בבמשרדהחינוך.
מראריהמימון
ראשמינהלהחינוךבעירייתאשדוד,בעלתוארשניבמינהלומדיניותציבורית,בעברכיהןביןהיתרכמנהלאגף
חינוךבעירייתירוחםוכסמנכ"לתכנוןברשתהחינוךאמי"ת.
ד"ררחלקנול
מורהומדריכהארציתלפיזיקה.מנהלתתוכניותהמוריםבמינדסט,מט"ח.
ד"רגילמורקשתמאור
מנהלתאגףמדעים,המזכירותהפדגוגית,משרדהחינוך.
גב'מירבשגב,מנהלתביתהספרהיסודיבןגוריוןבראשוןלציון.
גב'אורנהשלי,מנהלתקמפוסהבינתחומיע"שידלין(מקיףט"ו)ראשוןלציון.
יעוץוליווי:ד"רנילנמיר,מרדברוסו
מחקרמלווה:צפנת-מכוןלמחקר,לפיתוחולייעוץארגוני
19 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
תקציר2
בעשור האחרון, חלה ירידה משמעותית באיכות החינוך המדעי הפורמאלי בישראל. ירידה זו נובעת, בראשו
ובראשונה, מפגיעה מתמשכת בכמות ובאיכות המורים למדעים ובתנאי הוראת המקצוע. נתונים שנאספו
מהשטחמעידיםכינדרששינוימהיסודבכלמרכיבימערךההוראהלמדעים–מורים,לבורנטיםומשאבים
כאחד.
מורים: כ70%- מהמורים שעברו הכשרה להוראת מדע, לא נקלטים במערכת החינוך. נתון המעיד על
עלות-תועלתנמוכהמאוד.במקביל,כ40%-מהמוריםלמדעיםהםלמעלהמגיל50.המשמעותהיאשתוך
פחותמעשור,מדינתישראלתהיהכמעטללאמוריםלמדעים.זאתועוד,עלאףשדרישותמשרדהחינוךהן
שמורהלמדעיםיהיהבעלתוארראשון,בפועלרקכמחציתהםבעליתוארשכזה.מכאןנובעתחשיבותגבוהה
בהכשרה מקצועית ושילוב מורים צעירים במערכת.
לבורנטים: מדע הוא תחום התנסותי. ללא לבורנטים, לא ניתן ללמוד מדע. למרות זאת, קיים מחסור חריף
בלבורנטים במערכת החינוך - כיום רק כשליש מההיקף הנדרש קיים במערכת.
משאבים:סוגייהנוספתהינהתקצובהמקצועותהמדעיים.כיום,התקצובשווהלזהשלמדעיהרוחהעיוניים,
למרות שדרישות המקצוע דומות יותר לאלו של המקצועות הטכנולוגיים. נדרשים משאבי ציוד, מעבדות
וחומרים.עיוותזהאינומאפשרלמידההראויהלמהותהמקצוע,הדורשעבודההתנסותית,מחקרית,יישומית
ובקבוצות קטנות.
עבודתקבוצתהעבודהוממצאים
עבודתהוועדההתבצעהביןינואר2022ליוני2024.כחלקמהעבודה,נאספוונותחונתוניםעלידימכוןמחקר
(מכון צפנת) מהמקורות הבאים: משרד החינוך (יחידות שונות), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המועצה
להשכלהגבוהה,מוסדותהשכלהגבוהה,הרשותהארציתלמדידהוהערכהבחינוך,המרכזהארצילבחינות
והערכה, ועוד.
לצורך הכנת המיפוי נעזרה הקבוצה גם בפרסומים של גופים שונים כמו מרכז המידע והמחקר של הכנסת,
מכונימחקרשוניםבישראל(כגוןמכוןסאלד,מכוןשורש,מוסדשמואלנאמן),וכןפרסומיםשלהארגוןלשיתוף
פעולהולפיתוחכלכלי.)OECD(
2 דוחהמלצותזההוכןבמסגרתהוועדהלחינוךמדעי-טכנולוגישלהמועצההלאומיתלמחקרולפיתוח(מולמו"פ).מטרתולהביא
לשיפורבתמונתמצבשללימודיהמדעיםבמערכתהחינוךבמדינתישראל.עלפיבקשתהוועדהתחומיהדעתשאליהםהתייחסנו
הם:מדעוטכנולוגיה,כימיה,ביולוגיה,פיזיקהומתמטיקהביסודיועליסודי.מסגרתהזמןאליההתייחסנו,ככלשהנתוניםהזמינים
אפשרו,היאמשנת2015ואילך.
20 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
מקור משמעותי נוסף ואחרון למיפוי היה כ20- ראיונות עם בעלי תפקידים רלוונטיים בעיקר ממשרד החינוך,
ולצידםנציגיםשלגורמיםמחוץלמשרדהעוסקיםבתחוםהמדעים–מכוןדוידסון,קרןטראמפומכוןמופ"ת.
הנתונים נאגדו בארבעה פרקים:
פרקא'-מוסדותוסטודנטים
פרק זה מציג נתונים של המוסדות להכשרת מורים בתחום המדעים, סטודנטים למדעים במכללות
ובאוניברסיטאות, מקבלי תארים, וכן דרישות קבלה ללימודי הוראת מדעים במכללות נבחרות. הממצאים
העיקריים בפרק זה הם:
לאקייםמחסורבמוסדותאומסלולילימודלהוראתמדעים.קיימתמגמהמדאיגהשלסגירהאואיחוד
>
מסלולים בשל ירידה חריפה ורב-שנתית בביקוש.
>
כמחציתמהסטודנטיםהןנשיםוכשליש–מהחברההערבית.
מספרהסטודנטיםהגבוהביותרהואבהתמחותבהוראתמתמטיקה,והנמוךביותרבפיזיקה.
>
>
מקרבהבוגריםבתחוםהוראתהמדעיםבמכללותלחינוך,כ70%-בממוצעמצטרפיםלעולםההוראה.
קיימת עליה המספר בסטודנטים באוניברסיטאות הלומדים לתואר ראשון בתחומי המדעים, אולם אין
>
נתונים על שיעור כניסתם להוראה.
>
דרישותהקבלהלמכללותלחינוךבתחוםהמדעיםנמוכותביותר.
עלאףהיצערבשלהשתלמויותלפיתוחמקצועי,מוריםרביםאינםמשתתפיםבהשתלמויותאלוומסתפקים
>
בהשתלמויותביתספריות,משיקוליםשונים.
פרקב'–מוריםבמערכתהחינוך
פרקזהמציגנתוניםעלמספרהמוריםלמדעיםבחלוקהלמקצועות,תחזיותכוחאדםבנוגעלמוריםבמדעים,
מחסורכמותיואיכות,כניסתכוחאדםלהוראתמדעיםבאמצעותתוכניתהסבה,שכרוהיקפימשרות,פרופיל
דמוגרפישלמוריהמדעים,וכןתמונתההדרכהשלמוריםבמדעים.הממצאיםהעיקרייםבפרקזההם:
בעודמספרהתלמידיםבשניםאלועלהבשיעורשלכ18%-,מספרהמוריםלמקצועותהמדעייםבשנת
>
תשע"הזההכמעטלמספרםבתשפ"ב.שיעורהמוריםבמתמטיקהבלבדעלהב28%-והםמהווים88%
מהמורים למדעים.
>
עלפימודלהרמזורשלמשרדהחינוךצרכיכוחאדםבהוראהכלהמקצועותהמדעייםנמצאובשנת2022
תחת צבע אדום – דהיינו,מצב של מחסור משמעותי. בביולוגיה ומתמטיקה לעל- יסודי הצפי להכשרה
תואםאתיעדיההכשרה,בעודבכלהמקצועותהאחריםישנופער,והואחריףבמיוחדבמדעיםומתמטיקה
לגילהיסודי.
21 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
כאשר בוחנים את נשירת כוח האדם בתחום החינוך לפי שלבים, מתקבלת תמונה לפיה 40% בלבד
>
מהסטודנטים המתחילים בהכשרה נקלטים במערכת החינוך ומשלימים 5 שנות הוראה.
>
בתוכניותההסבההשונותלחינוך,הוכשרובשנתתשפ"בכ2,000-מורים.מתוכם,392השתתפובתוכניות
ייעודיותלהוראתמדעים.לאברורכמהמהםסיימואתההכשרה,וכמהנקלטו בפועלבמערכתהחינוך.
לצדהמחסורהכמותישלמוריםבחינוךהמדעי,ישנומחסוראיכותימשמעותי:לאמעטמוריםשמלמדים
>
בפועל את המקצועות המדעיים בבתי הספר כלל לא הוכשרו להוראת מקצועות אלה. לדוגמא, שיעור
ההתאמהביןהמוריםהמלמדיםבפועלמתמטיקהלביןהכשרתםהמקצועיתלהוראתמקצועהמתמטיקה
נמוךבמיוחדביסודיובממ"ד,והואגבוהמעטיותרבחט"בובתיכון.
>
ישראל דומה בדרישתה לתואר ראשון בלבד בכל החטיבות להרבה מדינות אחרות בOECD-, ושונה
ממדינותכמוגרמניה,פינלנדוצרפתשהעלואתהדרישותלתוארשני.למרותדרישתהזו,רקכמחציתמן
המורים הם בעלי תואר ראשון ומתוכם כמחצית בעלי תואר שני.
שכרהמוריםהכוללשלמוריםבישראלנמוךמאשרבמדינותאחרותבOECD-אולםהשכרהשעתיהממוצע
>
גבוהיותר.
>
היקפי המשרה עולים עם הוותק. כ90%- מהמורים בעלי וותק נמוךמועסקים בחצי משרה בלבד. ככל
שהוותק עולה, שיעור המורים המועסקים בחצי משרה פוחת לכ30%- בלבד.
ניתוח דמוגרפי של מורי המדעים מלמד שנשים מהווים רוב בכל המקצועות המדעיים, למעט פיזיקה.
>
בחט"ב ובחט"ע ישנו חוסר איזון מדאיג בגילאי המורים, כאשר בין 30 ו45- אחוז הם בני 50 ומעלה.
>
בעקבות כניסת מערכת גפ"ן, מוסדות המעוניינים בהדרכה נדרשים לרכוש אותה. יחידת ההדרכה
במתמטיקההיאהמבוקשתביותר.ביקושזהגבוהבאופןמשמעותימהביקושלהדרכהבתחומיהמדעים:
להערכת הקבוצה כ30%- מהמוסדות המלמדים מתמטיקה רוכשים הדרכה בתחום, בעוד ששיעור
ההדרכות שנרכשות עבור המקצועות המדעיים נמוך משמעותית ועומד במוצע על 4.55% בלבד.
פרקג'–תלמידים
פרק זה מציג תמונה מקיפה על תלמידים בתחומי המדעים והישגיהם. תחילה מוצגות הדרישות לשעות
לימוד,ובהמשךמספרהנבחניםבבגרויותבמקצועותהמדעייםהשוניםוהישגיהם.כמוכן,מוצגיםהישגיהםשל
התלמידיםבמבחניםהבינלאומייםהרלוונטייםTIMSS(PISA,).עודמוצגיםנתוניםשוניםעלפעילותהתוכנית
שלמשרדהחינוך-עתודהמדעיתטכנולוגית(עמ"ט)הפועלתלקידוםמצוינותמדעיתבחט"ברבותבישראל.
הממצאיםהעיקרייםבפרקזההם:
במבחן PISA, ממוצע הציונים של תלמידי ישראל נמוך מממוצע הציונים של תלמידי מדינות ה,OECD-
>
הןבאוריינותבמתמטיקהוהןבאוריינותבמדעים:באוריינותבמתמטיקהתלמידיישראלמדורגיםבמקום
ה41- מתוך 78 המדינות שהשתתפו במחקר, באוריינות במדעים תלמידי ישראל מדורגים במקום ה,42-
ואינהשונהבמובהקמהמדינותהמדורגותבמקומותה38-עד43(אוקראינה,טורקיה,איטליה,סלובקיה
22 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
ומלטה).פיזורהציוניםבישראלהואהגבוהמביןכללמדינותה,OECD-נתוןשמעידעלפעריםגדולים
בחינוך ובהישגים הלימודיים.
>
הנתונים של ישראל במבחן TIMSS מעודדים מעט יותר: הממוצע במדעים גבוה ב23- נקודות מממוצע
המדינות המשתתפות, כאשר המדינות הדומות לישראל בהישגיהן הן אירלנד, ארה"ב, שבדיה, פורטוגל,
אנגליה,טורקיהוהונגקונג.הממוצעבתחוםהמתמטיקהבישראלגבוהב30-נקודותמממוצעהמדינות
המשתתפות, כאשר המדינות הדומות לישראל בהישגיהן הן אירלנד, ארה"ב, ליטא, אוסטרליה, אנגליה,
והונגריה.עםזאת,גםכאןניכריםפעריםמשמעותייםביןהתלמידים:ממוצעפיזורההישגיםבמתמטיקה
גבוהמממוצעהמדינותהמשתתפות,והואמדורגחמישיביחסלמדדיהפיזורבקרבהמדינותהמשתתפות.
ממוצעפיזורההישגיםבמדעיםגבוהגםכןמממוצעהמדינותהמשתתפותכאשרישראלמדורגתבמקום
ה11-. שיעורי התלמידים המצטיינים בישראל 15%( במתמטיקה ו12%- במדעים) גבוהים מהשיעור
החציוני הבין-לאומי 5%( במתמטיקה ו7%- במדעים). שיעורי התלמידים המתקשים 13%( בכל תחום
דעת) דומים לשיעור החציוני הבין-לאומי 13%( במתמטיקה ו15%- במדעים). הישגיהם של תלמידים
דובריעבריתגבוהיםמאלהשלתלמידיםדובריערביתבמדעיםובמתמטיקהכאחד,כאשרעיקרהפער
מוסבר בהבדל בהרכב התלמידים מבחינת הרקע החברתי-כלכלי שלהם. בנוסף, הישגי הבנים גבוהים
מהישגי הבנות במתמטיקה, ודומים להם במדעים.
הישגי התלמידים הממוצעים בבחינות הבגרות במדעים ב5- יח"ל היו יציבים למדי בין השנים תשע"ז
>
לתש"פ,מלבדבתחוםהפיזיקהבוהיתהעליהשל2נקודות.עםזאת,לאנבדקבאםקייםשינויברמת
המבחנים עצמם.
>
ביןהשניםהנ"ל,ובמקצועותפיזיקה,כימיהוביולוגיהמספרהנבחניםעלהביחדבכ9%-ובפיזיקהבלבד
עלהב19%- תלמידיםאלומהוויםכ5%-.מכללהתלמידיםהניגשיםלבגרות.במתמטיקה5יח"לחלה
עליה במספר הנבחנים ב.13%-
הישגיהבגרותבמקצועותהמדעייםבפילוחיםשוניםמציגיםאתהנתוניםהבאים:עלפי פיקוח-העצמאי
>
מובילואחריוהדתיוהכללי.שניהאחרוניםמתחלפיםבסדרבמתמטיקה.בבדיקהעלפימגזר-הערבי
מובילואח"כהיהודי,הדרוזיוהבדואי.בבדיקהעלפימחוז-שיעורהנבחניםהמצטבר(במקצועותכימיה,
פיזיקה וביולוגיה) הוא הגבוה ביותר במחוזות צפון וחיפה, והנמוך ביותר במנהל חינוך ירושלים (מנח"י)
ובמחוזהחרדי.במתמטיקהבהיקףשל5יח"למוביליםתלאביבומרכז,ובתחתיתמחוזותדרוםוחרדי.
>
מספר תוכניות תומכות בתחום המדעים פעלו ופועלות במערכת החינוך. הבולטת שבהם היא תוכנית
עתודה מדעית-טכנולוגית (עמ"ט) המיועדת לתלמידי חט"ב ומעודדת אותם לבחור בחט"ע בבגרות
מדעית-טכנולוגיתמוגברתעם3מקצועותמורחבים.בשנתתשפ"בהשתתפובתוכנית270בתי"ס.מחקר
שלבנקישראלמצביעעלתרומהשלהתוכניתלמשקביחסשל1:10,ולהגדלתמספרהניגשיםלבגרויות
מדעיות מורחבות של תלמידים בבתי הספר שבתוכנית.
23 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
פרקד'–משאביםותשתיות
פרק זה מציג תמונת מצב לגבי התקצוב של מקצועות המדעים ביחס למקצועות אחרים, את הפריסה של
אשכולותהפיס,וכןתמונתמצבשלהמעבדותוהלבורנטיםבמערכתהחינוך.הממצאיםהעיקרייםבפרקזה
הם:
>
מפתח התקצוב של משרד החינוך (שכל"ם) למקצועות המדעיים דומה למקצועות העיוניים-אמנותיים,
ונמוך מהמקצועות הטכנולוגיים בשיעור של כ25%-. פער זה קיים על אף הצורך בתנאי למידה דומים
בשניהאשכולות.הפערפוגעבמוטיבציהשלמנהליבתי"סלקדםמקצועותמדעיים,ביכולתםשלהמורים
ללמד מדע ברמה התנסותית נדרשת ובמספר הבוגרים עם בגרות מדעית.
אשכולותותפוחיפיס,שנועדולאפשרתשתיתפיסיתאיכותיתללמידתמדעים,הםבפרישהחלקיתוחסרה.
>
הקיימיםנותניםמענהחלקיבלבדליישוביםבהםהםנמצאים;זאת,עקבגידולהאוכלוסייהביישוביםבהם
הםפועלים,תחרותגוברתעלהשימושבתשתיותאלה,מצבתחזוקתיירוד,צמצוםתקציבי,וכוחאדםחסר.
בחלקמהםישאףקושילאיישאתתפקידהמנהל.
>
עלאףהחשיבותשלהמעבדותללימודיהמדעים,ישקושילקבלתמונהמדויקתשלמצבהמעבדותבבתי
הספר.סקרמיפוישערךמשרדהחינוךב2019-,ובוהשתתפו2,105בתי"סיסודייםו810-חטיבותביניים,
עולהשב30%-מבתיהספרהיסודייםוב10%-מחטיבותהבינייםחסרהמעבדה.
הפעלתהמעבדותדורשתלבורנטים.גםבנושאזהחסריםנתוניםמדויקים.מנתוניםשהתקבלוממשרד
>
החינוך עולה שמספר הלבורנטים בשנים תשע"ט-תשפ"ב נע בין 1,159 ל1,357-, בהתאמה. זאת בעוד
מספר בתי הספר הרלוונטיים לקיום מעבדות והחזקת לבורנטים עמד בשנת תשפ"ג על .1,933
24 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
המלצות
דו"חזה,לצדדו"חותהוועדותהאחרותשלהמולמו"פ,מעידכיבעייתהחינוךהמדעיהיאמערכתיתומורכבת.
התמודדותעםאתגריהדורשתבנייתתכניתאסטרטגיתארוכת-טווח,הכוללתהמלצותמפורשותומפורטות
ליישום.תהליךכזהמחייבמעורבות,שת"פועבודהמתואמתשלגורמימקצועשונים,וביניהם:נציגותהשלטון
המרכזי, נציגי השלטון המקומי, נציגי מנהלים ובתי ספר מהגילאים השונים, ארגוני מגזר שלישי ומגזר עסקי,
ואנשימקצועמוביליםמתחומיהמדעיםוהחינוךכאחד.כדילהשיגזאת,אלההמלצותתתהוועדה:
.1 הכרזהעלתכניתחירוםלאומיתבהוראתהמדעים,שהיעדשלהיהיהשינויאסטרטגי-הפיכתמקצוע
המורה למדעים ליוקרתי ונחשק. התכנית תכלול הגדרה ברורה של הקריטריונים שנדרש לעמוד בהם
כדילהיותמורהלמדעים(ללאהבדלביןמורייסודי,חט"באוחט"ע)ותגדירמשאביםותהליכיםחיוניים
הנדרשים להשגתם (טיפוח לבורנטים, מעבדות, ציוד, שכל"ם, קריטריונים של קבלה למקצוע וכ"ו.)
.2 בנייה ויישום של תכנית לשימור וטיפוח מורים שכבר הוכשרו שתכלול הגדרת יעדים להגדלת מספר
הנקלטיםבמערכת.התכניתתכלולמענקים,תגמולים,שכרהולםעלבסיסחוזיםאישיים,גמישותפדגוגית,
אופק התפתחות מקצועית והשקעה בסביבות עבודה מתקדמות ואטרקטיביות (מעבדות מצוידות, ציוד
אישיראוי,פינתעבודהאישיות.)
.3 הרחבה והעמקה של תוכניות ההסמכה להוראת המדעים של מומחים מתחומי המדעים השונים,
במימוןהמדינה(הכוללתהתחייבותשלשנתעבודהמולכלשנתמימון)וקליטהבמערכתעלבסיסחוזים
המאפשרים שכר ותנאים הולמים.
כלאחדמהצעדיםיכלולליווי,תמיכהפרטנית,ותוכניתתגמוליםמבוססתהישגיםמוכחים.*
25 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
החינוךהמדעיבביתהספרהיסודי
ראשהקבוצה
פרופ'טליטל
26 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
חבריקבוצתהעבודה
פרופ'טליטל,ראשהקבוצה
ראשת המרכז הקדם אקדמי בטכניון, לשעבר דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ונשיאת
האירגון הבינלאומי למחקר בחינוך מדעי .NARST
ד"ראריאלהיימן(יו"רועדתהחינוךבמולמו"פ)
גאולוגבהשכלתוומרצהבאוניברסיטההעברית,בעליםמשותפיםשלחברתהייעוץ"אור",וחוקרבמכוןלמחקרי
ביטחוןלאומיINSS().בעבר,מנכ"למכוןדוידסוןלחינוךמדעי,הזרועהחינוכיתשלמכוןויצמןלמדע,וקציןצה"ל
במילואיםבדרגתתת-אלוף.
מראריהמימון
ראשמינהלהחינוךבעירייתאשדוד,בעלתוארשניבמינהלומדיניותציבורית;בעברכיהןביןהיתרכמנהלאגף
חינוךבעירייתירוחםוכסמנכ"לתכנוןברשתהחינוךאמי"ת.
גב'מיההלוי
מנהלתלשעברשלמוזיאוןהמדעע"שבלומפילדירושלים.
מרעידומזורסקי
מנכ"ל ארגון First, קהילת רובוטיקה עולמית המכינה צעירים לעתיד באמצעות תוכניות רובוטיקה ייחודיות
ללימודי STEM החל מגן חובה ועד כיתה י״ב.,
פרופ'רוןמילוא
חבר סגל בכיר במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע. משמש כיו"ר ועדת המקצוע למדע
וטכנולוגיה במשרד החינוך.
ד"ררנאסובח
מנהלתמחלקתהחינוךבעירייתשפרעם,מומחיתלשפההערבית,מתרגמת.
יעוץוליווי:ד"רנילנמיר,מרדברוסו
27 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
תקציר
החינוך המדעי בבית הספר היסודי מהווה תשתית לחינוך המדעי-טכנולוגי בחטיבת הביניים ובבית הספר
התיכון.הואמקנהלתלמידיםמיומנויותנדרשותבמגווןתחומים,והואצורךלאומיומרכיבחשובביותרבחוסן
הכלכלי והחברתי הלאומי.
עלאףתוכניתלימודיםמקיפה,ואףעמוסה,המסרשמקצועהמדעיםפחותחשוב,בביתהספרהיסודי,מגיע
ממקומות שונים במערכת. כמו בתחומים אחרים, התקציב וכוח האדם קובעים לבסוף את הרמה. החינוך
המדעי-טכנולוגיבביתהספרהיסודימהווהאתהתשתיתלרכישהשלידעמדעיבסיסיכמוגםידעעלהעולם
הפיזיועולםהחיוהצומח.כאשרתשתיתזונפגעת,הילדים,העובריםלחטיבתהבינייםוהתיכוןמגיעיםעםחוסר
בידע,היעדרמיומנויותמדעיותוזאתעםפערההולךוגדל.
לפעריםבחינוךמדעי-טכנולוגיבביתהספרהיסודי,ישהשפעהעלהמשךלימודיהםהמדעייםבחטיבתהביניים,
המשפיעהעללימודיהםבתיכון,שלעצמהמשפיעהעלאפשרויותלימודיהםבאוניברסיטאותובמכללות.לכך,
ישהשפעהדרמטיתעלהחוסןהכלכלי-חברתישלישראל.לפיכך,הוועדהממליצהעל:
מהלכיםלהגדלתמספרהמוריםהמוכשריםללמדמדעיםברמהמספקת.
>
>
הגדרתדרישותמינימוםברמתההכשרה,הןברמתידעהתוכןהמדעיוהןברמתידעהתוכןהפדגוגיבחינוך
מדעי.
מתןתגמולכלכלי,באופןדיפרנציאלי,למוריםלמדעיםביסודי,בדומהלמוריחינוךמיוחדאובדומהלמורים
>
בתיכון.
>
(מעברליוזמותהקיימות)הפעלתתוכניותהכשרהin-serviceלהוראתמדעיםלמוריםהנמצאיםבמערכת,
ותיגמולמוריםהמצטרפיםלהכשרהזו.
הפעלתמנגנוניםותמריציםלעידודהתמחותבמדעיםבמכללותלהכשרתמורים(אםכתוכניותדו-חוגיות
>
או בדרך אחרת.)
>
תיגמול מוסבים להוראה שילמדו מדעים בבית הספר היסודי ותמיכה בהם בדרכים שיבטיחו הישארותם
במערכת.
הגדרתמספרשעותמינימוםללימודמדעים.
>
>
חידושחדרימקצועוציודםבהתאםלהמלצותהפיקוחעלהמדעים,והקצאתשעותהכנתניסוייםוהדגמות
עבור מורות למדעים, זאת בהיעדר תקנים ללבורנטים בביה"ס היסודי.
הגדלתהיקףההדרכהוהפיתוחהמקצועיבחינוךהמדעיושיפורםכךשהמדריכותיהיובעלותידעמעודכן
>
וניסיון רב בשדה.
28 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
אנו מאמינים, שהחינוך של ילדי האומה מהווה דאגה לאומית. ההבנה של והעניין במדע ובהנדסה
שהאזרחים נדרשים להם בקבלת החלטות הוא קריטי לקבלת החלטות טובה בעתיד. אחוז התלמידים
שמתענייניםבלימודימדעיםובקריירהבתחוםנמוךמדי,כיום,עבורצורכיהאומה.יותרמכך,אחוזגדול
מתמיד של משרות, דורשים ידע ומיומנויות בתחומים אלה, בנוסף לידע שפה וידע מתמטי
RalphJ.Cicerone,President,NationalAcademyofSciences
CharlesM.Vest,President,NationalAcademyofEngineering(NRC,2012(
פתחדבר-מבוא
פיתוחמיומנויותהחשיבההמדעיתמתחילהבחינוךכברבגילהרך.שכןחינוךמדעינועדלהגבירהבנהשל
מדע,ביסוסידעוקידוםהאוריינותהמדעית.קיימותעדויותרבותלכךשילדיםונועראשרזוכיםלחינוךמדעי
בבתיהספר,ובמסגרותלאפורמאליותכמולמשלבמוזיאונים,חוגים,קייטנותובפעילותבטבע,מפתחיםעמדות
חיוביותכלפימדעולמידתמדע,מפתחיםמיומנויותחשובות,ומפתחיםהבנהשלהתהליךהמדעי.כלאלה
חשוביםלהתפתחותםהאישיתולקידוםהחברה.
מדינת ישראל שכאמור נשענת כלכלית ובטחונית על ההייטק, טכנולוגיה, שנשענות על ידע מדעי שבסיסו
נרכש בבית הספר והמשכו בלימודים אקדמיים. לכן יש חשיבות עצומה לכך שיותר תלמידים ילמדו מדעים
בתיכוןובלימודיםגבוהים,ומכאןהחשיבותהעצומהשלהוראהטובהונכונהשלמדעיםבגילהיסודי.חשובגם
לומרשגםאלושלאיעסקובמדעבחייהםנזקקיםלמדעולאוריינותמדעיתבחייהיוםיוםשלהם.
הרקעלהקמתקבוצתהעבודה
בשנים האחרונות חלה פגיעה במעמד תחומי הדעת המדעיים במערכת החינוך, בשלב גיל היסודי בפרט.
הגורמים לכך קשורים בעיקר למדיניות, תקצוב המקצועות המדעיים ומחסור במורים, בלבורנטים ובתשתיות
ראויות ומכיוון שהקבוצה מצאה כי:
לימודי מדעים בגיל בית הספר היסודי הם קריטיים לביסוס אהדה למדע וטכנולוגיה, ולפיתוח אוריינות
>
מדעית, אשר מהווים תשתית לחינוך המדעי בבית הספר העל יסודי.
בשניםהאחרונותישירידהבולטתבהיקףוברמתהחינוךהמדעיביסודי.בבתיספררביםכמעטשאיןחינוך
>
מדעי.הקבוצהרואהבמצבסכנהלחוסןהלאומיבישראלומצביעהעלקושיהולךומתפתחמביתהספר
היסודיועדלתיכון.
הבעיותהןמבניות–הגדרתתחומיליבה,היעדרמורים,הקצאתשעות,תשתיותוציוד.
>
29 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
קבוצתהעבודהבנושאהחינוךהמדעיבביתהספרהיסודיבחנהאתמצבהחינוךהמדעיבביתהספרהיסודי,
ושאלהכיצדניתןלשפראתהמצבהקיים.הוועדהקיימהקבוצותמיקודעםמנהלותבתיספר,הפיקוחהמוביל
עלהחינוךהמדעיבמשרדהחינוךועםנציגותמכללותלהכשרתמורים.בנוסף,התקיימופגישותנפרדותעם
חלקמןהמשתתפותבקבוצותהמיקוד,ונערכודיוניםבתוךהועדהבשלביםשוניםשלעבודתה.
המלצותהקבוצהמבוססותעלהידעהמקצועישלחבריהועלראיונותשהוועדהקיימהעםמומחיםובעליעניין.
מבואזהמציגאתתוכניתהלימודיםבמדעוטכנולוגיהלביתהספרהיסודי.
מתוךמסמךתוכניתהלימודיםבמדעוטכנולוגיה(משרדהחינוך,:)2016
מדע וטכנולוגיה מהווים חלק מרכזי מהתרבות האנושית ומהמציאות היומיומית שלנו והם חיוניים לעצם
קיומםוהתפתחותםשלהאדםוהחברהבעולםהמודרני.לאורזאתעולההצורךלפתחאוריינותמדעית
וטכנולוגיתלכללאוכלוסייתהתלמידיםבכלהמגזריםכחלקמההשכלההכלליתהנדרשתכיוםותידרש
בעתיד.אוריינותזומתייחסתלהיבטיםהבאים:ידעעלהעולםשסביבנובהיבטמדעיוטכנולוגי;מיומנויות
חשיבה ועשייה; ערכים עמדות והתנהגויות.
תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה ליסודי ולחטיבות הביניים שואפת לפתח אזרחים בעלי אוריינות
מדעיתטכנולוגית,סקרניםותאבידעת,המסוגליםללמודבאופןעצמאיומשתמשיםבידעמדעיוטכנולוגי
ובמיומנויותחשיבהועשייהלהבנתתופעותבעולםהסובבאותנו,לפתרוןבעיות,לקבלתהחלטותולנקיטת
עמדות בסוגיות מחיי היומיום במסגרות שונות – בית, בית הספר, עבודה ועוד; אשר מסוגלים לשאול
שאלות, לאתר ולהעריך מקורות מידע, מבחינים בין עובדות לבין דעות אישיות, בין מידע אמין למידע
שאינו אמין, פתוחים לקבלת מידע חדש ועושים בכל אלו שימוש נבון; אשר מעורבים בחיים האזרחיים
באופןמושכל,תוךהפעלתשיקולידעתהכולליםהתייחסותלהשלכותשישלאפשרויותהפעולה;אשר
מכיריםבכךשהמדעוהטכנולוגיההםפריהמחשבההאנושית,מודעיםלחשיבותםבקידוםהאנושותבצד
הכרה בחסרונות ובמגבלות של תחומים אלו; אשר מתמודדים בהצלחה עם אתגרי המציאות המשתנה
במהירותיחדעםהיותםשותפיםלצמיחהשלחברתמופתמשגשגת.בנוסף,התכניתמבקשתלעודדאת
המוטיבציה של תלמידים לעסוק בעתיד בתחומים אלו כדי שיהיו חלק מקהילת המדענים, המהנדסים,
אנשי הטכנולוגיה, והטכנאים של המדינה.
תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים מתבססת על גישת
הSociety(-Technology,(Science,STSשמשלבתביןתחומיהמדע,הטכנולוגיהוהחברה.מחדמשקפת
התכניתאתהקשרים,ההשפעותההדדיותוטשטושהגבולותהקיימיםביןהמדעוהטכנולוגיהכיום.מאידך,
התכנית שומרת על האופי הייחודי של כל אחד מתחומי הדעת (המדע – הכולל את תחומי הכימיה,
הביולוגיה,והפיזיקה,ואתהטכנולוגיההכוללתאתההנדסה)הןבהתייחסותלתכנים(תופעות,תהליכים,
עקרונות) של כל אחד מתחומים אלו, והן בהתייחסות למהות המדע ולמהות הטכנולוגיה ולהיבטים
המתודולוגים של כל אחד מהם. בנוסף, התכנית מציגה את הזיקה בין המדע והטכנולוגיה לבין היבטים
חברתיים ותרבותיים ובכך מקשרת בין עולם המושגים המדעי והטכנולוגי לבין העולם היומיומי ומשלבת
דוגמאות רלוונטיות במישור היום יומי, הלאומי והעולמי.
30 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
בפרקהממדהפדגוגי,התוכניתמפרטתאתדרכיההוראההמצופות:
למידההתנסותית:
ביצוע ניסויים ותצפיות, התנסות מעשית עם כלים ותכנון ובנייה של מוצרים הם מאבני היסוד של המדע
והטכנולוגיה.לכן,מאפייןחשובבהוראתהמקצועהואביצועניסוייםותצפיותותפעולובנייהשלדגמיםומוצרים
activities( on hands) על ידי התלמידים. אלו ישרתו לא רק את ההבנה לגבי אופן התהוות הידע המדעי
והטכנולוגי אלא גם יתרמו הן ליכולת להשתמש ולפעול בצורה מעשית עם כלים וחומרים והן להבנייה של
מושגים מופשטים בתחומים אלו.
פיתוחמיומנויותחשיבה
מטרת תכנית הלימודים היא להכשיר את בוגריה להתמודדות מוצלחת עם אתגרי העתיד בחברה דינמית
ועתירת ידע על ידי טיפוח מיומנויות המאה ה21-. מתוכן, תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה מדגישה את
קבוצות המיומנויות האלה:
מיומנויותחשיבהמסדרגבוהכמוהשוואה,טיעון,הסקתמסקנות,תהליכיחקר,תהליכיםטכנולוגייםועוד.
מיומנויות מידעניות הכוללות מיומנויות איתור וארגון מידע, עיבוד מידע תוך בחינתו באופן ביקורתי, הסקת
מסקנות, יצירת ידע חדש, הצגתו והפצתו ועוד.
מיומנויותתקשורתושיתוףהכוללותשיחביקורתי,קבלתמשובומתןמשוב,יכולתביטוילמחשבותורעיונות,
שימושמושכלבמדיהדיגיטליתושאינהדיגיטליתלמטרותשיתופיות,נכונותלחלוקאחריותבעבודהועוד.
מסמךמקיףזהשלתוכניתהלימודיםמפרטאתהמטרותבתחוםהתוכןובתחוםהמיומנויות,מפרטאתנושאי
הלימודלפיכיתות,ואףמתייחסלנושאהחשובשלמהותהמדעscience(ofnature).המסמךמציגאוריינויות
שונות: מדעית-טכנולוגית, דיגיטאלית, לשונית, מתמטית, סביבתית ובריאותית. הוועדה סבורה שלו תוכנית
הלימודיםהייתהנלמדתבמלואה,מצבנוהיהמצויין.
מסמך תוכנית הלימודים מכיל כ400- עמודים, אם כי עדיין לא ניכרת ההשפעה של הרפורמה המשמעותית
שנעשתה בארה"ב שהניבה שני מסמכי מפתח:
K-12FrameworkforScienceEducation(NationalResearchCouncil,2012)
NextGenerationScienceStandards(NationalResearchCouncil,2013)
נקודת המפתח של שני המסמכים היא שהמדע, ההנדסה והטכנולוגיה חודרים כמעט לכל היבט של החיים
המודרניים,והםגםמהוויםאתהמפתחלעמידהברביםמהאתגריםהעכשווייםוהעתידייםהדחופיםביותרשל
האנושות. עם זאת, למעט מדי עובדים בארה"ב יש רקע חזק בתחומים אלה, ולאנשים רבים אין אפילו ידע
בסיסיבהם.מגמהלאומיתזויצרהקריאהרחבהלגישהחדשהלחינוךמדעיבכלשכבותבתיהספרבארצות
הברית
Science,engineering,andtechnologypermeatenearlyeveryfacetofmodernlife,andtheyalsoholdthe
keytomeetingmanyofhumanity’smostpressingcurrentandfuturechallenges.YettoofewU.S.workers
31 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
have strong backgrounds in these fields, and many people lack even fundamental knowledge of them.
ThisnationaltrendhascreatedawidespreadcallforanewapproachtoK-12scienceeducationinthe
UnitedStates(NRC,2012,p.1).
עלפיהגישהשהותוותהבארה"ב,הוגדרומספרקטןשלרעיונותמדעייםמרכזייםבמדעיםהפיזיקאליים,)4(
במדעי החיים 4(), במדעי כדור הארץ 3() ובהנדסה 1(); שמונה פרקטיקות מדעיות ומספר "רעיונות חוצי
תחומים".בכלהכיתותמגןחובהלכיתהי"בנלמדיםהללוברמתמורכבותהולכתועולה.
הנחהראשונה,שלאזכתהלערעורבעבודתהוועדההייתהשהקושיאוהבעיותאינןנעוצותבתוכניתהלימודים.
נהפוךהוא:התכניתהיאטובהמאד,ולורקנממשאותהכלשונה(ואפילוללאהשיפוריםהנדרשים),מצבנו
יהיהטובעשרותמונים.
עבודתהוועדה
לשםבירורמקיףבנושאהחינוךהמדעיבביתהספרהיסודי,הוועדהנפגשה(בזום)עםשלושקבוצותמומחים:
> מנהלותבתיספריסודיים,בהםמתקייםחינוךמדעימיטבי;פיזורגיאוגרפי:ראשוןלציון2( רמתגן,),
שפרעם ודימונה.
> מפקחותומפקחיםממשרדהחינוך:ראשאגףמדעים,מפמ"רמדעים,מפקחמגזרערבי,מדריכה(שיטות
הוראה)באגףיסודי,מפקחתממונהתוכניותתוספתיות(נציגותהמינהלהפדגוגי.)
> חברותסגלבמכללותלהכשרתמורים:אורנים,קיבוצים,לוינסקי,אלקאסמי;ומנהלתאגףבכירהכשרה
והתמחותעובדיהוראהבמשרדהחינוך.
בנוסף, חלק מן המומחיות רואיינו שוב באופן פרטני והוועדה נפגשה גם עם סגן הממונה על השכר במשרד
האוצר לשעבר, מר משה בכר, ועם המנכ"לית לשעבר של משה"ח, הגב' דלית שטאובר.
ממצאיעבודתהוועדה
כשלימדיניותכלליים-הבעיותהעיקריות
1. המקצועות הנחשבים כמקצועות ליבה במערכת החינוך הם בעיקר שפת אם, מתמטיקה ואנגלית, ורק
לעיתים גם מדע וטכנולוגיה.
2. בחינוךהיסודילאנדרשתמעבדהואיןתקניםללבורנטים.במקום,נדרש"חדרמקצוע",שלאמוגדרמה
עליולכלול.בגללמצוקתמקוםוציודלאמספק,רביםמחדריהמקצועמשמשיםכיוםככיתותאם.מצבזה
סותראתהכתובבתוכניתהלימודיםבממדהפדגוגי.
32 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
"למידההתנסותית:ביצועניסוייםותצפיות,התנסותמעשיתעםכליםותכנוןובנייהשלמוצריםהםמאבני
היסוד של המדע והטכנולוגיה. לכן, מאפיין חשוב בהוראת המקצוע הוא ביצוע ניסויים ותצפיות ותפעול
ובנייהשלדגמיםומוצריםactivities(onhands)עלידיהתלמידים.אלוישרתולארקאתההבנהלגביאופן
התהוות הידע המדעי והטכנולוגי אלא גם יתרמו הן ליכולת להשתמש ולפעול בצורה מעשית עם כלים
וחומריםוהןלהבנייהשלמושגיםמופשטיםבתחומיםאלו".
3. למרותהחשיבותהרבהשללימודיהמדעיםבהתנסותבמעבדהובסביבותלמידהחוץכיתתיות,לאניתן
לפצל את הכיתה התקנית שמספר תלמידיה מוגדר בערך גבוה מכפי שמותר ואפשר לעבוד במעבדה
36(ו24-תלמידים,בהתאמה).מהגםשבלמידתהחקרופתרוןהבעיותובלמידהמחוץלכיתהישצורך
בעבודה בקבוצות קטנות, שלא מתאפשרת ללא הקצאת שעות מתאימה.
היבטתקציבי-הבעיותהעיקריות
.1 מעבדותהמדעיםוחדריהמקצועבישראללאשופצושניםרבותולאצוידולפחותשלוששנים.לאקיים
תקציב לציוד ושיפוץ מעבדות המדעים בבסיס תקציב המדינה.
.2 תקצוב שעות במדעים ביסודי ובחט"ב אינו מספיק: א. לא ניתנות שעות המאפשרות למורים ללמד
במעבדותבכלשלביהחינוך–מספרהתלמידיםהלומדיםבמעבדהמוגבלוקטןמגודלהכיתההתקניולכן
ישצורךבשעותלפיצולהקבוצות(משמעיותרשעות).ב.בפיקוחהממלכתידתיניתנותעודפחותשעות
ללימודי המדעים ביסודי ובחט"ב, בהשוואה לזרם הממלכתי.
הבעיותהעיקריותבהיבטהמורים
1 קייםמחסורחמורבמוריםבתחומיהמדעיםבכלשלביהחינוך,בפרטבשלבגילהיסודי..
2. בחינוךהיסודי,רובהמוריםהמלמדיםמדעוטכנולוגיהלאהוכשרולהוראתהתחוםוקייםמיעוטנרשמים
לתוכניות להכשרת מורים למדעים בכל שלבי החינוך ובמיוחד ביסודי.
3 הכשרתהמוריםלמדעיםבמכללותלהכשרתמוריםאינהמספקת..
דו"ח הוועדה להערכת איכות התוכניות להוראת המדעים במכללות 2021( קובע כי למרבה הצער:)
"התפיסה שהוראת המדעים היא דיסציפלינה אקדמית מחקרית מבוססת, ולא רק פרקטית, שהתפתחה
והתקדמה מאוד בעשורים האחרונים, כמעט שאינה באה לידי ביטוי בהכשרת המורים למדעים ברוב
המכללותבארץ—הןבאופןשבובנויותתוכניותההכשרהעצמן,והןמבחינתהרקעהמקצועי,ההכוונה
להתפתחותמקצועית,ומסלוליהקידוםהאקדמישלהמרציםוהמרצותבתוכניותאלו.כתוצאהמכך,נכון
להיוםבוגריהתכניותלהכשרתמוריםלמדעיםבמכללותלחינוךבארץאינםמקבליםהכשרהמעודכנת
עםההתפתחויותשחלובעשרותהשניםהאחרונותבתחום.אנורואיםחשיבותעליונהבעדכוןמיידישל
האופן שבו נתפס ומיושם תחום ההכשרה להוראת המדעים במכללות בארץ, והתאמתו לידע האקדמי
הרחב שקיים היום בתחום זה.)"
33 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
ועדתההערכהמציינתהיעדראיזוןביןתחומיהמדעיםורמתסגלההוראהבמכללות.הוועדהמצביעה
עלשעתהחירוםבהנמצאתהוראההמדעיםביסודיובחט"ב."אנונמצאיםכעתבשעתחירוםלאומית,
המאופיינתבמחסורבמוריםאיכותייםלמדעים.דברזהנובעמתפיסהמיושנתשלתחוםהוראתהמדעים
במכללותלחינוך,וממחסוראקוטיבסטודנטיםהמעונייניםלעסוקבהוראתהמדעיםבביתהספרהיסודי
ובחטיבת הביניים. הוועדה מצאה כי הכשרה להוראת המדעים בחטיבת הביניים כמעט ולא מתקיימת
בחברההיהודיתומספרהבוגריםהמתעתדיםללמדמדעיםבבתיהספרהיסודייםמצומצם,ואילוהבוגרים
של מסלולי הכשרה אלה בחברה הערבית מתקשים במציאת עבודה לאחר סיום לימודיהם."
סיכום
לסיכום,נביאסקירהשלהנקודותהעולותמכלהפגישותומשיחותהמשךשערכוראשיקבוצתהעבודהומהוות
קונצנזוסעלהבעיותהעיקריות:
>
ביטולמיצ"בוהשארתהערכהחיצוניתבשפהומתמטיקה–המסר:מדעיםפחותחשובים.
אמנם,מסמך"אירגוןהלמידה–יסודי,תשפ"ד"מקצה3שעותללמידתמדעיםבביה"סהיסודי2(שעות
>
בלבדבממ"ד),מדיניותגפ"ן(גמישותפדגוגיתניהולית)מאפשרת30%גמישותבחלוקתשעותהלימוד
וניודשל25%לטובתאשכולאחר,דברהמביאלבחירהבתחומיםאחריםעלפנימדעים.בנוסף,בהתייחס
למחסורבמורים,סבירלהניח,שמנהליםיקצושעותיקרותאלהלתחומיםאחרים.ברובמדינותארה"ב,
לדוגמה,מלמדים5שעותשבועיותבמדעים.
>
מדריכים – היו בעבר מטעם המזכירות הפדגוגית וכיום רובם מוזמנים כחלק מ"סל הדרכה" בית ספרי.
לדברי נציגי הפיקוח, ההדרכה מטעם המזכירות הפדגוגית ירדה לכ10%- מהיקפה בעבר, עוד בטרם
רפורמת הגמישות הפדגוגית. לדברי המנהלים, ההדרכה לא איכותית.
מחסורעצוםבמוריםמתאימים:
>
כמחציתמןהמוריםעםB.Edבמדעיםלאמלמדיםמדעים.
•
מרביתהמוריםהמלמדיםמדעיםלאהוכשרולכך.
•
ביסודי,לאמוגדרצורךחובהבמורהמקצועיתלמדעים,אףעלפישעלמנתללמדבאופןאיכותיחלק
•
גדולמןהנושאיםועלמנתללמדבאמצעותהמחשותוניסויים,נדרשתהכשרהמתאימה.
מתוךמצוקה,מנהלותעושותהכשרהמקומיתכלשהיבתוךבתיהספר,וישישוביםבהםמתבצעת
•
הכשרה ברמת הרשות המקומית.
34 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
מנהלותבתיהספרטענושככלל,כוחההוראהביסודיהואברמהנמוכה.הןבשלהרמהוהןבשלהתקציבים
שלא מאפשרים למידה במעבדה או מחוץ לכיתה, המורים לא מתמודדים עם כל מה שמעבר "ללמד את
הספר". אין למידה התנסותית, אין חקר, אין למידה מחוץ לכיתה.
הכשרתמורים
>
מעטמאדסטודנטיםבוחריםבתחום.
לפעמיםהמורההמאמנתבביה"סכלללאמורהלמדעים.
>
>
תוכניותהסבה–המוסביםלאבוחריםביסודי,כנראהבגללתנאיהעסקהושכר.
גםבעליהכשרהנדרשיםללמדתנ"ך,שפהולפעמיםכלללאמלמדיםמדעים.
>
>
נשירהעצומהבשניםהראשונותלהוראה.
משרותלאמלאות(זהירותמונעתשלמנהליםממתןקביעות),סטטוסנמוך.
>
>
בהינתןהנ"ל–כאמורלעיל,ישתוכניותהכשרהשלרשויותמקומיותואלתוריהכשרהשלמנהלותבשטח.
מעבדות
אין.כשהתקציביםעברוממינהלמדעוטכנולוגיה(כיוםהמינהללחינוךטכנולוגי)למזכירותהפדגוגית,לא
>
עבר התקציב שיועד למעבדות.
>
בתקןשל"חדרמקצוע",איןלבורנטיות.בניגודלמעבדה.היעדרציוד.איןתקציביםלקידוםיוזמותיעודיות
למדעים.
35 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
המלצות
לבסוף,עלאףתוכניתלימודיםמקיפה,ואףעמוסה,המסרשמקצועהמדעיםפחותחשוב,בביתהספרהיסודי,
מגיעממקומותשוניםבמערכת.כמובתחומיםאחרים,התקציבוכוחהאדםקובעיםלבסוףאתהרמה.החינוך
המדעי-טכנולוגיבביתהספרהיסודימהווהאתהתשתיתלרכישהשלידעבסיסיעלהעולםהפיזיועולםהחי
והצומח.כאשרתשתיתזונפגעת,הפעררקהולךוגדלעםהילדים,העובריםלחטיבתהבינייםוהתיכון.לפערים
בחינוךמדעי-טכנולוגיישהשפעהעלהחוסןהכלכלי-חברתישלישראל.לפיכך,הוועדהממליצהעל:
מהלכיםלהגדלתמספרהמוריםהמוכשריםללמדמדעיםברמהמספקת.
>
>
הגדרתדרישותמינימוםברמתההכשרה,הןברמתידעהתוכןהמדעיוהןברמתידעהתוכןהפדגוגיבחינוך
מדעי.
מתן תגמול כלכלי, באופן דיפרנציאלי, של מורים למדעים ביסודי, בדומה למורי חינוך מיוחד או בדומה
>
למורים בתיכון.
>
(מעבר ליוזמות הקיימות) הפעלת תוכניות הכשרה in-service להוראת מדעים למורים הנמצאים
במערכת,ותיגמולמוריםהמצטרפיםלהכשרהזו.
הפעלתמנגנוניםותמריציםלעידודהתמחותבמדעיםבמכללותלהכשרתמורים(אםכתוכניותדו-חוגיות
>
או בדרך אחרת.)
>
תיגמול מוסבים להוראה שילמדו מדעים בבית הספר היסודי ותמיכה בהם בדרכים שיבטיחו הישארותם
במערכת.
הגדרתמספרשעותמינימוםללימודמדעים.
>
>
חידושחדרימקצועולציודםבהתאםלהמלצותהפיקוחעלהמדעים,והקצאתשעותהכנתניסוייםוהדגמות
עבורמורותלמדעים,זאתבהיעדרתקניםללבורנטיםבביה"סהיסודי.
הגדלתהיקףההדרכהוהפיתוחהמקצועיבחינוךהמדעיושיפורםכךשהמדריכותיהיובעלותידעמעודכן
>
וניסיון רב בשדה.
36 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
רשימתמקורות
משרדהחינוך2016().מדעוטכנולוגיה:תוכניתהלימודיםהמעודכנת
National Research Council (NRC). Framework for New K-12 Science Education Standards. (2012). A
frameworkforK-12scienceeducation:Practices,crosscuttingconcepts,andcoreideas.nationalacademies
press.
NationalResearchCouncil(NRC)(2013).Nextgenerationsciencestandards:Forstates,bystates.
37 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
חשיבותושלהחינוךהמדעי
לחוסןהלאומיוהכלכלישלמדינתישראל
השקעתמשאבים(כלכלייםואחרים)בחינוך,
וגיוסהמגזרהעסקיוהציבורילתמיכהבחינוך
ראשהקבוצה
פרופ'חייםטייטלבאום
38 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
חבריקבוצתהעבודה
פרופ'חייםטייטלבאום,ראשהקבוצה
המחלקהלפיסיקהאוניברסיטתבר-אילן.בעבר,רקטורהאוניברסיטה,חברהמועצהלהשכלהגבוהה(מל"ג)
ויו"רמרכזהחישוביםהבינאוניברסיטאי(מחב"א.)
ד"ראריאלהיימן(יו"רועדתהחינוךבמולמו"פ)
גאולוגבהשכלתוומרצהבאוניברסיטההעברית,בעליםמשותפיםשלחברתהייעוץ"אור",וחוקרבמכוןלמחקרי
ביטחון לאומי INSS(). בעבר, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, וקצין
המילואיםהראשיבצה"לבדרגתתת-אלוף.
גב'רינתשפרן
מנהלתאגףמדעוקהילה,משרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיה
מראביורשבסקי
מנכ"לMindCETמביתמט"ח
מררואישפר
מפקדתכניתתלפיות-מפא"ת,משהב"ט
מראליהורביץ
מנכ"לקרןטראמפ
מרמוחמדח'חאילה
רפרנטחינוךבאגףהתקציביםבמשרדהאוצר(לשעבר)
מראלימורגנשטרן
רכזחינוך,אגףהתקציביםמשרדהאוצר(לשעבר)
ד"רמיכלטביביאןמזרחי
ראשמרכזמנורמביתיוזמתהמאה,
סמנכ"ליתאסטרטגיהותכנוןבמשרדהחינוך(לשעבר)
יעוץוליווי:ד"רנילנמיר,מרדברוסו
מחקרמלווה:חברתרציונלפרויקטיםאסטרטגייםוכלכליים
39 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
תקציר
מההכדאיותהכלכליתשלהשקעתמשאביםבחינוךמדעי?
>
>
מהיהתשואהעלהשקעהזו?
מהיחשיבותהחינוךהמדעילחוסןהלאומיוהכלכלישלמדינתישראל?
>
בקבוצתעבודהזוהונחוהיסודותלמדידתהתרומהלתוצרהלאומיכתוצאהמהשקעהבלימודיSTEM.ניתוח
זהנעשהבאמצעותמודלמבוססנתוניםישראלייםהבוחןאתהכדאיותהכלכליתוהמשקיתבהשקעהלאומית
בחינוך מוגבר במקצועות המתימטיקה והמדעים, ובחלוקה למגזרים שונים (כללי, בנים, בנות ומגזר ערבי)
שפותח במיוחד. המודל מניח את התשתית האמפירית למדידת החזר ההשקעה ROI() במונחים כלכליים
IRR(NPV, כתוצאהמהשקעהממשלתיתבעידודלמידהלמקצועותהSTEM-),ובמדידתהתוצרהמשקיהעודף
המתקבלמהסללתתלמידיםלמקצועותהמדעייםבתחוםההייטקבהיותםבוגרים.
נמצאכיהשקעהבחינוךמדעיבגילאיבי׳׳סיסודיוחטיבתבינייםמייצרתאימפקטמשמעותיומדידעלהתוצר
הלאומי ופריון העבודה. הממצאים מצביעים על החזר של עד פי 17(!) על ההשקעה, עם תוספת פריון
משמעותית.החזרזהמבטאתוספתישירה,מבלילהתחשבבאדוותחיוביותרבותנוספות,כגוןתרומתלימודי
STEMגםעלפריוןמחוץלמגזרההיי-טק,וכמובןעלערכיםנוספיםהרלבנטייםלמדינה,כלכלתהותושביה–
ביניהם תחרותיות גלובלית, חוסן לאומי, תעסוקה רלבנטית, רווחה חברתית ועוד.
עוד נמצא כי קיים פוטנציאל בלתי ממומש בחתך אוכלוסיות ומגזרים, וכי מיקוד אפקטיבי של ההשקעה
בסקטוריםהמאופייניםכיוםבתת-ייצוגבתחומיההייטק(נשיםואוכלוסיותמוחלשות)יאפשרלארקלגשרעל
פערים חברתיים אלא גם למקסם את הכדאיות הכלכלית למשק כולו.
פתחדבר
הועדהלחינוךמדעי-טכנולוגיבמולמו"פהקימהבשנת2021ארבעקבוצותעבודהלדיוןבמספרסוגיותיסוד
על-פיהחלטתמליאתהוועדה.אחתמקבוצותהעבודהנועדהלבחוןאתחשיבותושלהחינוךהמדעי-טכנולוגי
לחוסןהלאומיוהכלכלישלמדינתישראל,וכפועליוצאאתהשקעתהמשאבים(כלכלייםואחרים)הנדרשים
בחינוך,כמוגםגיוסהמגזרהעסקיוהציבורילתמיכהבחינוך.
מטרתההעיקריתשלקבוצהזוהייתהלייצראולזהות,אםניתן,הוכחהכלכליתכמותיתלכדאיותההשקעה
בחינוך המדעי-טכנולוגי, ולגבש מסקנות והמלצות לפעולה בהתאם. ההישג התקדימי של קבוצת העבודה
הואהצעתמודלכלכלילכימותהתשואהעלההשקעהבחינוךהמדעיבמדינתישראל,וזאתעלבסיסניתוח
ההשפעההכלכליתשלתוכניותהתערבותבלימודיהמתמטיקהוהמדעיםשהופעלובארץהחלמשנת.2011
40 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
מבוא
חינוךאיכותילמדעיםנחשביקר.בולקובעיהמדיניותבישראלנושאעלויותידוע,כמוגםהחשיבותשישבכך.
יחדעםזאתלעיתיםמקבליההחלטותלצורךקבלתהחלטותמושכלתלהשקעהבחינוךנעזריםבחישובים
כלכליםשיאפשרואתמדידתכדאיותההשקעה,וכשמדוברבחינוךלארקבמונחיםערכייםוחינוכייםאלאגם
במונחיםכלכליים. קבוצתעבודהזהעסקהבדיוקבכךובחנההתשואהעלהשקעהזו.
חתןפרסנובללכלכלהHeckmanJamesשטעןבשנת2008כיככלשמשקיעיםבחינוךהילדיםמוקדםיותר,
התשואההעתידיתתהיהגבוההיותר.Heckmanטעןכיהתשואהעלכלדולרשהושקעבגילאיםשוניםמאז
תחילתהחייםבהנחהשהושקעדולראחדבכלגיל,יכולהלהגיעל13-אחוז(פרופ'גילאפשטיין.)2021
אם כן, החשיבות הכלכלית של לימודי המדעים ניתנת עקרונית למדידה באמצעות הקשר בין ההשקעה
בחינוך למדעים בגיל צעיר לבין התשואה העתידית על השכלה זו. החשיבות הכלכלית של לימודי המדעים
יכולהלהימדדבאופניםנוספים,כמולמשלבפעריהשכרשלעובדיההייטק,אשרבישראלהםנחשביםגבוהים
במיוחד.
עבודתהוועדה
במסגרתבחינתהכדאיותהכלכלית,קיימהקבוצתהעבודהמספרמפגשים.
המפגשהראשוןהוקדשלמושגייסודבכלכלתחינוךותוצרכלכלילאומיוהתארחובוד"ראיריסבןדודהדר
מאוניברסיטת בר-אילן, מומחית לכלכלת חינוך, וד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מקרו ומדיניות בבנק ישראל.
במפגש השני הציגו חברי הקבוצה אלי הורביץ מקרן טראמפ ורואי שפר ממשרד הביטחון את זוויות המבט
שלהפילנתרופיהושלמערכתהביטחוןעלתרומתהחינוךהמדעילחוסןהלאומי.לדיוןזההצטרףנציגמשרד
האוצראלימורגנשטרןשדיברעלהיעדיםהממשלתיים,האתגריםוהסרתהחסמיםבדרךלהשגתם.
במקביללמפגשיםאלונערכומספרסקירותספרותע"ייועציהמולמו"פדברוסווד"רנילנמיר,והתקיימומספר
רב של שיחות והתייעצויות עם גורמי חינוך, כלכלה ומכוני מחקר רלוונטיים (מכון שורש, מרכז טאוב, מכון
אהרוןועוד).בשורההתחתונההתבררכימדידתהתועלתהכלכליתשלהחינוךהמדעיהיאשאלהמאתגרת
במיוחד,אשרמחייבתתיכלולמושכלשלמידערב.
למרבהההפתעהלאנמצאומודליםהעוסקיםבנושאבאופןישיר,לאבארץולאבעולם.ספרהשלהכלכלנית
ד"ר רות קלינוב-מלול משנת 1966, על רווחיות ההשקעה בחינוך בישראל, הוא היחידי בעברית העוסק
ישירותבנושא,אךגםבולאנמצאונתוניםרלוונטיים.
לאורכלזאתנעשתהבמסגרתהוועדהעבודהע"יחברת"רציונל"–פרויקטיםכלכליים,בהמוצגת הוכחה
כלכלית לכדאיות ההשקעה בחינוך המדעי. איסוף הנתונים בעבודה נעשה מגורמים וממקורות שונים בהם:
41 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
משרדיממשלה(אוצר,כלכלה,חינוך,עבודה),בנקישראל,הלמ"ס,מכונימחקר(מכוןאהרון,מכוןשורש,מרכז
טאוב, מכוןברוקדייל,סטארט-אפניישןסנטרל),אנשיחינוךוכלכלנים,התאחדותהתעשייניםוגורמיםנוספים.
החברהנדרשהלבצעמחקרנתונים,ניתוחוהשוואהבינלאומית,ולהגישמסמךמסכםהכוללמושגים,נתונים
והמלצות.
לפיכךהמחקרכולל:
1. סקירהוניתוחהשוואתישלמחקריםהעוסקיםבכדאיותההשקעהב-STEMבארץובעולם.
2 הגדרתמערכתמושגיםופרמטריםלבחינתכדאיותהשקעהבחינוך–בכלל,וב-.STEMבפרט.
3 יישוםהפרמטריםלגביהמצבבישראלבתחוםהSTEM-.בחמשהשניםהאחרונות.
4. בחינתשילובםשלבוגריSTEMבשוקהתעסוקהותרומתםלכללענפיהמשק.
5 גיבושתובנותלגביאופןההשקעהבחינוךמדעי-.טכנולוגיאשרתיטיבעםכלכלתישראל.
כלזאתתוךהתייחסותלסוגיותשעלובמהלךדיוניקבוצתהוועדהכדלקמן:
כדאיותההשקעה:
> מאקרו-תועלתמשקית/פריוןעבודה/תל"ג
> מיקרו–תועלתאישית/שכרעתידי
אופןההשקעה:
> מתילהשקיע– הגילהרך/יסודי/על-יסודי/אקדמיה
> במהלהשקיע–מחשבים/מתימטיקה/מדעים/מקצועי-טכנולוגי
> במילהשקיע– כולם/פריפריה/ערבים/חרדים
> כמהלהשקיע–ממשלה/פילנתרופיה
> למהלהשקיע–תרבותואורחחיים/פיתוחההוןהאנושי
ממצאים
פיתוחמודלכלכליייעודיעלבסיסנתוניםישראליםותוכניותהתערבותחינוכיות.
>
הממצאהמרכזישלהמודל–החזרעדפי17עלההשקעה+תוספותפריוןמשמעותיות.
>
>
מיפויפוטנציאלבלתיממומשבחתךאוכלוסיותומגזרים.
המלצהלמיקודאפקטיבישלההשקעה=נשיםואוכלוסיותמוחלשות.
>
42 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
נמצא כי השקעה בחינוך מדעי בגילאי בי׳ה׳ס היסודי וחטיבת הביניים מייצרת אימפקט משמעותי ומדיד על
התוצרהלאומיופריוןהעבודה.במחקריםבינלאומייםהנתוניםעומדיםעלהחזריםשלפי20(!)עלההשקעה,
הרבהיותרמביטחון,בריאותורווחה.במודלכלכליייעודיראשונימסוגושנבנהלצורךעבודהזועלבסיסנתונים
ישראלייםמהשניםהאחרונות,הממצאיםמצביעיםעלהחזרשלעדפי17(!)עלההשקעה,עםתוספתפריון
משמעותית.החזרזהמבטאתוספתישירה,מבלילהתחשבבאדוותחיוביותרבותנוספות,כגוןתרומתלימודי
STEMגםעלפריוןמחוץלמגזרההיי-טק,וכמובןעלערכיםנוספיםהרלבנטייםלמדינה,כלכלתהותושביה–
ביניהםתחרותיותגלובלית,חוסןלאומי,תעסוקהרלבנטית,רווחהחברתיתועוד.
בטבלההבאהמוצגההחזרהצפויבמספרחתכיםשנבדקו,כאשרהחזרההשקעהמתייחסלהיווןההחזרים
מולההשקעה,והIRR-הינושיעורתשואהפנימיהמבטאאתכדאיותההשקעה.
החזר/מגזר
כללי
בנים
בנות
ערבי
החזרמולהשקעה פי13.2 פי9.4 פי16.8 פי8.6
IRR–שיעורתשואהפנימי
18.3%
16.1%
21.1%
17.4%
מסקנות:
בכלהמגזריםכולםהוכחהכדאיותהשקעהמשמעותיתמאדבלימודימדעיםעבורהמשק!
מבחינתחלוקהלמגזריאוכלוסיה:
בנות–הסללתבנותללימודימדעיםומתמטיקהבגילצעירהיאההשקעההכלכליתהמשתלמתביותר.
מגזרערבי-החזרההשקעהנמוךיחסית, אבלמתקבלמהריותרכימתחיליםלעבודבגילצעיריותר.
המגזרהחרדי-קייםחוסרבמידערלוונטיבשלתת-ייצוגמשמעותיבסקטורההייטק.נדרשמחקרהמשך.
פריפריה – תוכנית "עתודה מדעית טכנולוגית" - נמצא שיפור ממוצע באחוז הזכאים לבגרות בכל עשירוני
הטיפוח, ההולך ויורד עם הירידה בעשירון הטיפוח. מומלץ לבצע מחקר עומק לניתוח הסיבות.
43 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
המודלהכלכלי
בעבודה זו הונחו היסודות למדידת התרומה לתוצר הלאומי כתוצאה מהשקעה בלימודי STEM, המודל
מבוסס נתונים לאומיים, הבוחן את הכדאיות הכלכלית והמשקית בהשקעה לאומית בחינוך מוגבר במקצועות
המתימטיקהוהמדעים,בגילאיהחטיבהוהתיכון,ובחלוקהלמגזריםשונים(כללי,בנים,בנותומגזרערבי).המודל
מניח את התשתית האמפירית למדידת ההחזר במונחים כלכליים IRR( NPV,) כתוצאה מהשקעה ממשלתית
בעידוד למידה למקצועות הSTEM-, ומדידת התוצר המשקי העודף המתקבל מהסללת תלמידים למקצועות
המדעיים בתחום ההייטק בהיותם בוגרים.
בשנים2011ו2017-בהתאמה,הופעלובישראלתוכניות"עתודהמדעיתטכנולוגית"ו"לתתחמש"בקרבחלק
מחטיבותהבינייםובתיהספרהתיכוניים.בבתיהספרבהןפעלוהתוכניותהןבלמואתהירידהבבחירהבבגרות
5יח"לבמתימטיקה,והעלואתשיעורהנבחניםבהובבגרותמדעיתבכללב4-5-אחוזיםו3אחוזיםבהתאמה,
בהשוואה לבי"ס בהם לא פעלו תוכניות אלה. תוכניות אלו היוו את הבסיס למדידת הכדאיות הכלכלית של
ההשקעה במתימטיקה ובמדעים.
הפרמטריםהעיקרייםבמודל:
1 עלותההשקעהבתוכניתהתערבותלעידודלימודימתימטיקהומדעים..
2 ניתוחהשיפורבסיכוייהתלמידיםלהשתלבבמקצועותהטקכבוגרים..
3 ניתוחהשוואתישלתרומהלתמ"גלעובדבמקצועותטכנולוגייםבהשוואהלעובדממוצעבמשק..
4 פרופורמהמחושבתעלפנישנותהעבודההממוצעותלפיאוכלוסייה(גברים,נשים,מגזרערבי.).
5 היווןתזריםחזוילתרומההיחסיתהשוליתלפריוןלמונחיהיום..
המחקרהנוכחיבחןאתהמודלעלבסיסהתוכנית"עתודהמדעיתטכנולוגית"(עמ"ט)שהוגדרהכתוכניתמצוינות
יוקרתיתשלהחינוךהטכנולוגיומטרתההייתהלעודדתלמידיםללימודי5יחידותמתמטיקהיחדעםמקצועות
המדעים,עלידימתןכ20שעותשבועיותנוספותלמשך6שנים,מכיתהז׳ועדסיוםכיתהי״ב.
הנתוניםשהוזנולמודל:
1 עלותההשקעההממוצעתבתלמידב6-.שנותהלימודיםהרלוונטיות(עדשנת2018)עומדתעל11,441.₪
2. שיפורהסיכויללימודימדעיםולהשתלבותבהייטקבהמשךהואבין0.8%ל1.4%-(תלוימגדרומגזר.)
3. תרומהלתמ"ג–עובדהייטקמולעובדממוצעמגלםתוספתשל468אש"חבשנה(תלוישיטתחישוב.)
4 פרופורמהעלפנישנותהעבודההממוצעותלאוכלוסייההנמדדת(תלוימגדרומגזר.).
5. היווןתזריםחזוילתרומההיחסיתהשוליתלפריון מחושבת לפיתשואהשלאג"חמדינהשקליבתוספת
הצמדה.
44 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
תוצאותהמודל:
משפך/מגזר
כללי
בנים
בנות
ערבי
תוספתלומדי5יחידות
4.5
3.2
5.7
4.5
מתוך100תלמידים
מתוכםתוספתללימודיםלתואר
2.5
1.8
3.2
1.5
stemבזכות5יחידות
מתוכםעובדיםבהייטק
1.4
1.0
1.8
0.8
בזכותהתואר
השקעהממוצעתלתלמיד 11,441₪
₪11,441
₪11,441
₪11,441
החזרהשקעהלתלמיד 151,409₪
₪107,669
₪191,901
₪98,337
החזרמולהשקעה פי13.2 פי4.9 פי16.8 פי8.6
מסקנותותובנות
כדאיותכלכליתישירה:
בעבודהזופיתחההקבוצה,לראשונה,מודל"ישראלי"המוכיח,עלבסיסנתוניםמקומיים,כי קיימתכדאיות
כלכלית גבוהה ביותר בהשקעה בלימודי מתמטיקה ומדעים בגילאים צעירים בכלל הסקטורים. ניתן להכווין
אתההשקעהלסקטוריםהמאופייניםבתתייצוגבתחומיההייטק(נשים,ערבים,חרדים,מעמדסוציו-אקונומי
נמוך)בכדילגשרעלפעריםחברתייםולנצלפוטנציאללאממומשבקבוצותאלו.ההחזרהמקסימלי,פי16.8
בקבוצתהבנות,מתקרבלממצאיםבמדינותמפותחותבעולם.
כדאיותעקיפה:
חישוביהכדאיותהכלכליתמתמקדיםבתרומההמשקיתהישירה.קיימותכמובןגםתועלות עקיפות:הגברת
כושר החדשנות וההמצאה, הגברת התחרותיות הכלכלית, טיוב כוח העבודה, תרומת בוגרי STEM לצמיחה
כלכליתבכלענפיהמשק,הןבתעשייתההייטקוהןמחוצהלה,תרומהלכלכלה-מבוססת-ידע,הפריוןלפרט
45 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
ועוד.נמצאקשרחיובימובהקביןשיעורבוגרילימודיSTEMבמערכתההשכלההגבוההלביןמדדיםמאקרו
כלכליים.
אפקטהמשפך:
כדי להגדיל את כמות העובדים במקצועות ההייטק, יש להגדיל את כמות התלמידים במקצועות הSTEM-
מוקדםכלהאפשר.ככלשמעודדיםתוכניותSTEMבשלבמוקדםיותר–ההחזרעלההשקעהגבוהיותר.זאת
בשל ההשפעה הלא פרופורציונלית של השנים הראשונות על הבחירה, ההישגים והסיכוי להשלים לימודים
אקדמיים,ובפרטבתחומיSTEM,שלאוכלוסיותמיעוטשמיוצגותבחסרבלימודיSTEM.ההשקעההמוקדמת
לעידודהבחירהבמקצועותמדעייםטכנולוגייםעשויהלהעניקלישראליתרוןתחרותי,שכןהיוםהיאמצויהמעל
הממוצעבמדינותOECD אךישבהפוטנציאללאממוצהבתחומיםאלו(בנות,ערבים,חרדים.),
מיצויהפוטנציאל:
תוכניותההתערבותהצליחולהכפילאתהיקףהבגרויותבמתמטיקהובמקצועותמדעיים,אךהפוטנציאללא
מוצה!פחותמ-20%מהבניםהיהודיםשאינםחרדיםמסיימיםבגרותטק,רק10%מהיהודיותשאינןחרדיות,
פחות מאחוז מהחרדיות ורק 5-6% מהערבים. גם לגבי הפריפריה, נמצאה היתכנות ליצירת שיפור במדדים
בכללעשירוניהטיפוח.
מיקודאפקטיבישלההשקעה:
השקעה רוחבית במדינות מפותחות איננה יעילה ועשויה להיתקל באפקט של רוויה. לעומת זאת, השקעה
בגיווןובאוכלוסיותהסובלותמתתייצוגצפויהלהגדילאתעוגתהלומדיםמקצועותSTEMוהעוסקיםבהמשך
בתחומיהשירותיםעתיריהידעומקצועותהייטק.תוצאותהמודלמצביעותבבירורעלהצורךבמיקודאפקטיבי
שלההשקעה–בנשיםובאוכלוסיותמוחלשות.
סיכוםוהמלצות
הכדאיותהכלכליתשלהחינוךהמדעי:
א. נמצאקשרביןשיעורבוגרילימודיSTEMבמערכתההשכלההגבוההלמדדיםמאקרוכלכליים.
ב. נמצאכיהשקעהבחינוךיסודיועליסודימתורגמתלעידודבחירהוהצלחהאקדמיתבתחומי.;STEM
ג. נמצא כי השקעה בחינוך מדעי מביאה באופן מובהק לעלייה בתוצר הלאומי או בפריון, כאשר המיקוד
האפקטיבי ביותר של השקעה זו הוא בנשים (בכלל האוכלוסייה) ובבוגרי מערכת החינוך הערבית.
סדרעדיפויותלהשקעה:
א. ההשקעההמשתלמתביותרלמשקהיאהסללתהבנותללימודימדעיםומתמטיקהבגילצעיר.
ב. במצבשלסלמשאביםסופינדרשתאופטימיזציהלמניעתפגיעהבבניםאובאוכלוסיותאחרות.
46 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי
ג. המלצה זו עולה בקנה אחד עם המלצות הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק 2022: "למקד תוכניות
עתידיות בשלוש אוכלוסיות אלה: נשים, ערבים ופריפריה (מחוזות צפון, דרום וירושלים, לעומת מחוז
מרכז.")
ד. מיקודההשקעהכנ"למחייבפעולהמערכתיתלהסרתחסמיםהמשפיעיםעלההסללהל.stem-
רשימתמקורות
.1 אימפקטכלכלישלהשקעהבחינוךמדעי,דו"חמסכם–רקעותובנות,רציונל–מאי.2024
.2 מתחתלפנס–תשואהשל13%בשנה,פרופ'גילאפשטיין,אתר2021–.Bizportal
.3 ריווחיותההשקעהבחינוךבישראל,ד"ררותקלינוב-מלול,מכוןפאלק–.1966
47 | המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי