פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 376
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ז בחשוון התשס"ח (29 באוקטובר 2007), שעה 11:30
סדר היום: צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון), התשס"ז-2007 בדבר משחקי מחשב
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
מוזמנים:
עו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד חנה טירי, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
גלי גלזר, מתמחה בלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אלה אלגריסי, ממונה על אלימות ופיתוח כישורי חיים, משרד החינוך
רז הילמן, מנהל לשכת המסחר
איתן דרורי, חברת ישפאר, איגוד לשכות המסחר
נועם ויסברג, חברת אטארי, איגוד לשכות המסחר
עו"ד אביבית ברקאי-אהרן, המועצה לשלום הילד
עו"ד אייל שגיא, יועץ משפטי, חברת מיקרוסופט
עו"ד זאב פרידמן, יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות
עו"ד נסים מזרחי, המועצה הישראלית לצרכנות
מיטל בשארי
ייעוץ משפטי:
ניר ימין
מנהלת הוועדה:
לאה ורון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון), התשס"ז-2007 בדבר משחקי מחשב
היו"ר גלעד ארדן:
צהרים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום צו הגנת הצרכן (סימול טובין) (תיקון), התשס"ז-2007 בדבר משחקי מחשב.
ביום ה-10 ביולי 2007 קיימנו דיון בצו הזה כאשר במהלך הישיבה התגלעו חילוקי דעות בין נציגי המדינה וארגוני הצרכנים לבין יבואני משחקי המחשב ובראשם נדמה לי ישפאר. כדי לרענן את זיכרוננו, הייתי מציע שמישהו מכם יזכיר לוועדה איפה היו נקודות המחלוקת או הבעייתיות שהוצגה על ידי היבואנים וזאת כדי שנבין מה עיכב אותנו אז מלהצביע ונראה אם התקדמנו מאז במשהו.
יצחק קמחי:
אני אתחיל מהסוף והסוף הוא שהגענו להסכמות. להתמקד במחלוקות זה בסדר, ואם לסכם אומר שחלק מהמחלוקות היו על הגודל והאם הגודל כן קובע או לא קובע, אבל זה לא העניין. הגענו להסכמות בנושאים האלה והגענו לאיזושהי מתכונת שמבחינתנו תיתן את המידע לצרכנים כי המטרה של כל התקנות האלה היא פשוט לתת מידע לצרכנים. צרכן – ולרוב אלה צרכנים הורים שקונים לילדיהם משחקי מחשב – רוצה לדעת מה הוא קונה לילד שלו ולאיזה תכנים הילדים שלהם יהיו חשופים.
התקנות האלה מאפשרות לקבל את המידע וגם לדעת מה אומרים אותם סימונים בינלאומיים מקובלים שקיימים לטעמי על מרבית משחקי המחשב בארץ.
במקום שתהיה הגדרה ספציפית לגבי סימול של כל אייקון ואייקון וסמל וסמל, סיכמנו על מקרא כלשהו, שתהיה מדבקה אחידה על כל משחקי המחשב בגודל של 4 על 5 סנטימטרים ובה כל אותם סימונים. בארץ אתה יכול לשים גם את הסימול הספציפי אם אתה רוצה, אבל אתה יכול לשים מדבקה אחת של מקרא כאשר למשל הם התלוננו על בעייתיות שקיימת כאשר במשחק מסוים יש מספר בעיות, גם נגיד סמים, גם אפליה וגם אלימות, זאת אומרת, כל פעם להוציא מדבקה אחרת או שלוש מדבקות למשחק מסוים מהווה בעיה. המקרא נותן את התשובה לטעמנו הסבירה לעניין הזה ומסביר לצרכנים מה המשמעות של אותם סימולים שקיימים.
היו"ר גלעד ארדן:
איפה תהיה המקראה? על כל משחק?
יצחק קמחי:
כן. מדבקה.
היו"ר גלעד ארדן:
ואם במשחק יש גם סקס וגם זה וגם זה?
יצחק קמחי:
הסימול קיים. תראה לו את הסימול על המשחק וגם את הסימול של המדבקה.
נועם ויסברג:
מה שאתה רואה כאן זה הגודל האמיתי של המדבקה וזה המקרא שנותן הסבר מה כל אייקון אומר. פה במקרה אתה רואה אייקונים שרלוונטיים למשחק הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
יהיה גם מקרא.
יצחק קמחי:
האייקונים כבר היום מסומנים בלי שום קשר לחוק והם מגיעים כך.
היו"ר גלעד ארדן:
מה הם רצו קודם לכן?
יצחק קמחי:
שיהיה סימול בעברית מה הציור הזה אומר, האם זה מין, אלימות, אפליה וכולי.
היו"ר גלעד ארדן:
זה מה שהציעו גם בפעם שעברה.
יצחק קמחי:
זה רק במדבקה. במקום שזה יהיה יחידני לכל אחד ואחד בעברית, זה בא במדבקה אחת בעברית לכולם.
היו"ר גלעד ארדן:
מה השיפור? זה לא מסתיר? גודל המדבקה מתפצל?
איתן דרורי:
לא. ברגע שיש לך שמונה אייקונים שונים ויש אין סוף צירופים אפשריים ואתה צריך להתחיל לעשות מדבקה אחת לכל אייקון ולהעסיק אנשים כאשר יש מאות ואלפי משחקים בשוק, מדובר בעלויות ובזמן וזה דבר שלא ניתן להשוואה ברגע שאתה שם מדבקה גנרית שמסבירה בעצם את האייקונים שגם כך הם פשוטים ומובנים לכל צרכן. המדבקה הזאת פותרת את הבעיה של ההתמחות פר מוצר וגם מבחינת הגודל היא סבירה, כי בדרישה הקודמת רק הגודל של האותיות היה חצי סנטימטר לאות ויש הרבה מאוד משחקים שלא היה מספיק מקום להכיל את כל האייקונים על גב המשחק. המדבקה הזאת קריאה וברורה והיא גם נותנת פתרון לכל סוגי המשחקים. זה בעצם מה שביקשנו בישיבה הקודמת.
נועם ויסברג:
המשחקים שנדפיס בארץ שתהיה להם עטיפה בעברית, עליהם נשים כבר את הסימול עם המקרא בעברית.
איתן דרורי:
היום אנחנו כבר מסמנים אותם .
נועם ויסברג:
אבל בלי המקרא בעברית. עליהם בגלל שאנחנו מדפיסים את זה בארץ כבר נוסיף את המקרא בעברית.
קריאה:
זה לא יהיה במדבקה.
נועם ויסברג:
זה לא יהיה במדבקה עם כל המקרא הספציפית לאותו משחק.
זאב פרידמן:
באופן כללי אני חושב שהרעיון הזה של המקרא הוא דבר בעייתי מאוד. אדם מקבל סימול, הוא מתרשם, הוא רואה את האייקון והוא יודע על מה מדובר ומקבל את המידע. צריך לא לשכוח למי זה מיועד. חלק מהרוכשים של המוצרים האלה הם ילדים. תן להם מקרא שיתחילו לעמוד ולחפש איפה נמצא הסימון, איפה נמצא הסימול, חוץ מזה מהסימול, שים לב כמה סימולים יש לך כאן על גבי כל משחק ומשחק ומכאן הוא אמור לנחש איפה הוא צריך ללכת לבדוק.
היו"ר גלעד ארדן:
אם הילד היה מצנזר את עצמו, לא היינו צריכים סימול.
זאב פרידמן:
יש הורים שבאים ואומרים לילד שיצנזר את עצמו במידה כזאת ובמידה אחרת. יש גם הורים שאני מניח שיתקשו למצוא את הקשר. שים לב כמה סימולים יש לך על כל מארז ומארז כדי למצוא מה נמצא בתוך המקרא. גם אלו הם סימולים, גם אלו הם סימולים. לך תמצא איזה מהם הוא זה שנותן לך את המענה לתוכן המשחק. הכל הולך לאיבוד וזה בדיוק הצפה במידע. אלה מפלי מידע שקשה לראות איך אדם בכלל מוצא את עצמו בתוך הדברים האלה.
לעניות דעתנו מה שצריך להיות זה סימול של בדיוק מה קורה בתוך התוכנה הספציפית הזאת.
זה מעבר לכל מיני בעיות שנמצאות בתוך הצו עצמו שעליהן גם מסרנו נייר עמדה ונתייחס לזה בהמשך תוך כדי הדיון.
היו"ר גלעד ארדן:
למה אתה לא מתייחס עכשיו?
זאב פרידמן:
יש כאן עוד שתי בעיות מאוד חשובות. הסעיף שמגדיר ש"משחק מחשב יסומן בסמל שקבע הארגון" סובל שתי פרשנויות. הפרשנות הראשונה היא שכל משחק מחשב יסומן בסמל שקבע הארגון והפרשנות השנייה היא משחק מחשב שסומל בסמל שקבע הארגון והוא זה שחייב גם בתרגום בעברית והפרשנות הזאת איננה מקובלת עלינו וצריך להבהיר את הסעיף כך שהוא יחול לגבי כל משחק.
היו"ר גלעד ארדן:
הם מוכנים להבהיר את הניסוח.
זאב פרידמן:
אנחנו שמחים.
בנוסף לזה ההגדרה של חובת הצגת הטור השני שנותן את הפרשנות של אייקון נקבעה כהוראת שעה למשך שנה אחת. אנחנו סבורים שמכיוון שהאוכלוסייה הולכת ומשתנה, נערים מצטרפים לחוג הקונים, גם הורים חדשים מתחילים לפקח על משחקי הילדים ולכן אין לזה שום הגיון. מדובר כאן בתוספת של כמה מילים שאין שום סיבה שבעולם למה הם לא יבהירו את אותם אייקונים. אני מדבר על הפירוש של המלים בעברית יתווספו לאייקון ושזה יהיה במשך שנה. מה שיקרה זה שלאחר מכן יהיה רק את האייקון.
היו"ר גלעד ארדן:
למה רק שנה?
יצחק קמחי:
המשמעות של האייקונים הם סימולים אבל הבעיה שלא מכירים אותם.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת נקודה שראוי לתת לה תשובה.
יצחק קמחי:
תן לי לומר משהו והוא יישמע לך רע והוא נגד האינטרס. על כל סיר של סולתם או סיר שאתה קונה מחוץ לארץ מוטבעים כל מיני אייקונים שאת חלקם אתה מכיר ואת חלקם אתה לא מכיר. על כל חולצה שאתה לובש יש אייקונים של אופן הכביסה שאת חלקם אתה מכיר ואת חלקם אתה לא מכיר. נדמה לי שלפני מספר חודשים או שנים הבאתי למזכירת הוועדה את רשימת הסמלים ואלה היו סימולי טקסטיל מחייבים וזה קיים בתקנות.
הנקודה היא לבוא וליצור מודעות לתקנות וזו המטרה. זה לא שיש לי איזשהו משהו נגד סימול אבל אני אומר לך שאכן הסיכום הזה לגבי השנה הוא איזשהו פרי של פשרה. נמצאים כאן נציגי התעשייה ואתה יכול לדבר אתם. אם אתה שואל אותי עוד הפעם, וזאת דעתי הצנועה בלבד, הסימול בדרך הזאת של מדבקה יכול להימשך זמן רב יותר כי הוא מטריד פחות, כך אני מקווה. זאת דעתי ואני מציע שתשמע מהם.
היו"ר גלעד ארדן:
בנוסח הראשון הייתה הגבלת זמן?
קריאה:
כן. שנתיים.
זאב פרידמן:
אדוני היושב-ראש, הייתי מציע שהממונה על הגנת הצרכן ינסה לפתוח מחדש את אותם סימולים שמתייחסים לכביסה והוא יגלה שהוא בעצמו לא מכיר את כל הסימולים שמופיעים שם, כנ"ל אני שמתעסק בתחום.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אחרי שנה לא היה יותר סימול של כביסה, לא היו לנו הדילמות.
יצחק קמחי:
כולם מכירים את זה.
זאב פרידמן:
לא כולם ולא את כל הסימולים, אבל אני גם אומר שמדובר כאן בסימולים שהם מאוד לא אינטואיטיביים. אלה לא סימולים שהם אינטואיטיביים שכל מי שמסתכל יכולה להתעורר אסוציאציה.
יצחק קמחי:
הסימולים האלה מאוד ידועים.
אלה אלגריסי:
אני מציעה שכאשר אתם מדברים על ילדים, לא תתייחסו אליהם כמו אל סירים.
זאב פרידמן:
אני מציע שנעשה בוחן פתע ונראה אם מכירים את הסימולים.
היו"ר גלעד ארדן:
אם גברתי לא הבינה את ההשוואה, ההשוואה היא בין משחקי מחשב לסירים ו לא בין ילדים לסירים.
אלה אלגריסי:
הבנתי. אבל משחקי המחשב משפיעים על הילדים.
זאב פרידמן:
אני חושב שאין שום סיבה למה לא לשנות את התקנות ולקבוע את חובת הסימול בעברית עם הפרשנות בעברית לא כהוראת שעה אלא כהוראה קבועה.
אייל שגיא:
מהצו לא ברור או אפילו ברור שהוא לא חל על משחקים מקומיים. כרגע אין אבל אולי יהיו ואנחנו חושבים שהסימול צריך לחול על כולם. אין הגיון להחיל אותו רק על יבוא. אם עושים ורוצים שיהיה אחיד, זה צריך לחול על הכל. מי שכתב את התקנות אמר שמשחקים תמיד מייבאים אבל יהיו גם בארץ, מה עוד שיש תעשייה ישראלית.
היו"ר גלעד ארדן:
מה יקרה כשיהיו?
חנה טירי:
הצו הזה חל על הארץ. הוא לא מחריג את הייצור בארץ והוא גם לא צריך להחריג אותו. זאת אומרת, הצו הוא צו שחל על הכל.
אייל שגיא:
אני קורא שנאמר ש"יסומן לפני יבואו". משחק שמיוצר בארץ לא מיובא, כך שלפי הנוסח אין מתי לסמן אותו. אם הכוונה היא שזה יחול גם על משחקים שמיוצרים בארץ, בבקשה.
היו"ר גלעד ארדן:
כתוב ש"יסומן לפני יבואו".
חנה טירי:
אם זה משחק מיובא, הסימול צריך להיות מסומל לפני היבוא.
היו"ר גלעד ארדן:
ואם הוא מיוצר כאן, מתי הוא יהיה מסומל?
יצחק קמחי:
זה לא משנה, זה כל משחק.
חנה טירי:
לפני השיווק.
היו"ר גלעד ארדן:
תכתבו את זה.
חנה טירי:
זה ברור מאליו. כל צו הסימול מדבר על זה. כל חוק הגנת הצרכן וכל ההוראות לעניין סימול, לא כתוב שזה צריך להיות מסומל וגם לא תמיד זה בטרם היבוא.
היו"ר גלעד ארדן:
אם זאת הפרשנות, בסדר.
אייל שגיא:
הערה נוספת לעניין חינוך הציבור שקשורה גם לאורך הזמן של הסימול המקביל בעברית. אחד הדברים שמפריעים זה שיש לינק לאתר הזה של PEGI שהוא באמת ארגון אירופאי גדול וצרכן ישראלי ייכנס לאתר שם יש הסברים הרבה יותר מפורטים להורים, כל אחד לפי דרישתו. יש סקירה ויש גם מי שבאמת רוצה להתעמק ולראות איך הגיעו למסקנה שמשחק מסוים הוא לגיל כזה או אחר. כרגע חברות שם כל מיני מדינות אבל ישראל לא חברה. כלומר, לא יהיה שם מידע בשפה העברית ואני חושב שלפחות המשרד צריך לקחת יוזמה בנושא, מה עוד שלא מדובר בדבר מסובך, כדי שיהיו שם גם תכנים בעברית. זה יגרום יותר לחינוך הציבור ולדעתנו זה ייתר את הצורך במדבקה הזאת לנצח.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם תומכים בכך שזה יוגבל לשנה.
אייל שגיא:
שזה יוגבל לשנה ומוכנים להתגייס ולגרום לכך ביחד עם המשרד.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא עושה את זה כדי להתעמת ולא כדי לקנטר או להמציא טיעונים, אבל מה שאומר עורך-דין פרידמן יש בו ממש. זאת אומרת, זה לא דבר שכל אזרח משתמש בו ולכן זה יחלחל בתודעה הישראלית וכולם ידעו לאט לאט מה הסימונים. יש אנשים שמגיעים לתקופה מסוימת בחייהם והם הורים או סבים וסבתות ורוצים לקנות מתנה, ועד אותו יום כל הנושא הזה היה מבחינתם אוויר והם לא ראו את זה. אני נכנס היום לחנות של בלוקבסטר, למחלקת משחקי מחשב, אני עובר אותה כאילו היא אוויר ואני אפילו לא מסתכל עליה. איך אני אבין מה הסימונים?
אייל שגיא:
אחת האפשרויות שעלתה בדיון הקודם הייתה למשל להטיל על נקודות המכירה, כמו שכתוב שהן צריכות לפרסם את מדיניות החזרת המוצרים, שתהיה להן חוברת מידע וכן את אותה כתובת של אתר שמי שכן נכנס לשם יוכל לראות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אמליץ לסבתי לגלוש באתר?
אייל שגיא:
לא. זה לא במקום.
נועם ויסברג:
יש כמעט אין סוף קומבינציות של מלל ואתם צריכים להבין את נקודת הפתיחה ואתם צריכים להבין שזה שונה ממשחק למשחק. אנחנו בסך הכל בעד זה ואנחנו חושבים שהסימונים האלה יעזרו לנו גם נגד תופעת הפירטיות שכולם סביב השולחן יודעים שהיא מאוד מאוד מכבידה על השוק שלנו ואנחנו רוצים את זה, אבל עדיין אנחנו מוכרים ממשחק בארץ 100 יחידות, 200 יחידות, 1,000 יחידות ויש עשרות אלפי יחידות שנמכרות באינטרנט בצורה פיראטית. צריך לקחת את הדברים בפרופורציה ולדעת שאנחנו לא יכולים על כל משחק שנמכר ב-100 יחידות או ב-200 יחידות ליצור לו מדבקה שתעלה כמעט כמו העלות של המשחק. כאמור, יש פה אין ספור קומבינציות. יש גם את הגיל וגם את הקומבינציות של הסמלים ואז במקום שיהיה מנהל מחסל אנחנו צריכים לקחת מישהו אחר.
היו"ר גלעד ארדן:
מייבאים אין ספור משחקי מחשב.
נועם ויסברג:
לא אין ספור.
היו"ר גלעד ארדן:
כל אחד נמכר רק ב-100 יחידות?
נועם ויסברג:
לא, מעכשיו ועד חנוכה יוצאים 450 משחקים חדשים בעולם, וזה בתקופה של חודש וחצי.
איתן דרורי:
האפשרות להתחיל להתמקצע פר משחק ולתת מדבקה פר משחק ופר אייקון, זה תהליך מאוד יקר והוא גם מסורבל מבחינת לוח זמנים.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם שמים את הטבלה וזה מגיע כבר עם הסימול.
איתן דרורי:
עם הטבלה אין בעיה, אותה אנחנו נשים.
נועם ויסברג:
הוא מעונין לקחת כל שורה עם 4 מילימטרים וזה יהפוך את המשחק להיות לוח מודעות.
היו"ר גלעד ארדן:
הוועדה לא נעתרה למה שהוא אמר. אני עוד בקטע של השנה ואני שואל למה רק שנה.
רז הילמן:
מלכתחילה המקרא שאנחנו מדברים עליו, הוא לא משהו שקיים בעולם. בעולם מניחים שהצרכן מבין ויודע לבד ולכן אנחנו באמת נותנים עוד איזשהו שירות של שנה נוספת ואפשרות להשתמש במקרא הזה וזה משהו שלא מקובל במקומות אחרים וזה משהו שהארגונים כאן לוקחים על עצמם.
היו"ר גלעד ארדן:
הרציונאל הוא שהחליטו במדינה שכן רוצים שידעו. אם רוצים שידעו, אי אפשר להתעלם מכך שהידיעה הזאת היא מוקנית לאלו שעוסקים בזה באותו פרק זמן. מאיפה היא אמורה להגיע לידיעתם של אלו שבעוד שנתיים רק יתחילו להתעניין בנושא הזה?
רז הילמן:
מאתר האינטרנט. האייקונים עצמם, אדם סביר שמסתכל רואה. הרוב הגדול של האזרחים יבין את האייקונים כמו שהם.
קריאה:
זה יכול להיות בנקודות המכירה.
היו"ר גלעד ארדן:
יהיו בסופרמרקט שלטים שיאמרו מה מכיל מוצר מזון מסוים. לא צריך לכתוב על המוצרים כלום אלא אפשר לחייב שהמוכרים ישימו שלטים. זה הדבר הכי נוח לצרכן, הוא מרים את זה, הוא מעיין בזה, אוטומטית הוא רואה את זה.
רז הילמן:
הם יישארו מסומנים ובזה אין ספק. השאלה היא רק לגבי המקרא.
היו"ר גלעד ארדן:
האם בדקתם כמה עולה להדביק את המדבקה הזאת?
קריאה:
זה לא עניין תקציבי.
היו"ר גלעד ארדן:
אם זה לא עניין תקציבי, אני לא מבין למה להגביל את זה לשנה.
יצחק קמחי:
אני לא חושב שהעלות התקציבית היא החלק שחוסם ומונע.
קריאה:
המדבקה היא מדבקה גנרית.
אביבית ברקאי-אהרן:
לגבי ההגדרה בסעיף 19 של משחקי מחשב. ראיתי שהיה כאן שינוי שבאמת הוכנסה אמת המידה לגבי אימוץ סמל מהארגון של ה-PEGI אבל לא ברור מההגדרה קודם כל אם זה רק אימוץ של אמת מידה או שזאת בעצם אחריות על מישהו שלא ברור מי זה אכן לדאוג לסימול הזה, ואם כן, מה באמת דרך הפנייה לארגון הזה. כלומר, אלה דברים שעלו בישיבה הקודמת והתבקשה כאן תשובה ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה האם ניתן לפנות לארגון הזה, תוך כמה זמן, תוך כמה זמן תתקבלנה תשובות מהארגון ומי יהיה אחראי לסמל את זה בפועל כאן בארץ.
יצחק קמחי:
כפי שנאמר קודם, בארץ אין משחקי מחשב או תעשייה. ארגון PEGI לא תומך בעברית ברגע זה. אין לי כאן איזשהו משהו שאני יכול לבוא ולקבוע משהו תיאורטי בתעשייה שלא קיימת. אני מוכן להניח ברשותך שאם תהיה תעשייה ישראלית של משחקים, היא תשווק מעבר לישראל גם באירופה וכדי לשווק אותה שם הם יעמדו גם ב-PEGI ואז לא תהיה להם שום בעיה לסמל את זה גם כאן. תשובה אחרת יותר טובה, לצערי אין לי. אני לא יכול לתת תשובות לגבי משהו שלא קיים אפילו או לפתור בעיות שאינן. אם רוצים לעקר את התקנות האלה מתוכן, פשוט לבטל אותן, נמשיך. כל התעשייה הישראלית שעדיין לא קיימת, אין לי לגביה כרגע פתרון טוב. אני אומר את זה ואומר את זה בצער רב, אבל זה המצב. לצערי עוד דוגמה לכך שהטוב ביותר הוא האויב של הטוב. אנחנו יודעים מה המטרות של התקנות האלה. לבוא ולהפוך את התקנות האלה גם לצנזורה של מה יש ומה אין, הן לא יהיו. אלה תקנות סימול, הן נועדו לתת מידע, לתת איזושהי הדרכה, לתת איזושהי הכוונה לציבור, ליצור מודעות לסימונים בינלאומיים שקיימים ואני מקווה שמכאן נוכל להמשיך.
דוקטור יצחק קדמן היה חבר בוועדה הזאת שכתבה את התקנות האלה וגם עורכת-הדין יפעת מהמועצה לשלום הילד הייתה בוועדה בישיבה הקודמת ואני יכול לומר לך שלפחות איך שאני הרגשתי, גם היא, נקעה נפשה ממה שקורה כאן והיא החליטה שצריך לבוא ולהבהיר. השאלה אם המועצה לשלום הילד לא רוצה את התקנות האלה.
אביבית ברקאי-אהרן:
לא, חלילה. אתה לוקח את דבריי למקום אחר וזאת לא הייתה כוונתי. הרצון שלי היה לקבל רק איזושהי הבהרה מדברים שעלו בישיבה הקודמת ושקראתי אותם.
יצחק קמחי:
אני מקווה שהבהרתי.
אביבית ברקאי-אהרן:
אנחנו הראשונים שבוודאי נרצה שהצו הזה יעבור עוד היום. השאלה שלי הייתה שאלת הבהרה כי נאמר שבינתיים אין משחקים שמיוצרים בארץ אבל כנראה שבקרוב יהיו, כך לפחות הבנתי מהדברים שנאמרו. הבנתי שלא מרבית המשחקים אבל יש משחקים שמיובאים שלא מארצות אירופה והשאלה מה קורה במקרים האלה. רציתי רק לסגור את הנקודה הזאת שבאמת יהיה ברור לכל מי שמייבא את המשחקים הללו מה הוא צריך לעשות, למי הוא צריך לפנות, וזאת כדי שהצו הזה יחול במלואו.
יצחק קמחי:
אני מתייחס שוב למהות התעשייה כאן. אני כמובן לא מתייחס לתעשייה פירטית שהחברים כאן בוודאי יוכלו לספר לך עליה הרבה יותר ממני ואני לא מדבר על משחקי מחשב שנמצאים באינטרנט. התקנות האלה לא יפתרו את כל הבעיות שקיימות בתחום. הן לא נועדו לזה והן גם לא יכולות לפתור. חלק של הבעיות נשאר. משחקים מחוץ לארץ שמגיעים לארץ, רובם, לפחות למיטב ידיעתי הצנועה, גם משווקים באירופה ועוברים את PEGI ואין אתם איזושהי בעייתיות. אני לא רוצה להפוך את התקנות האלה לאיזשהו חסם. אני רוצה שכל המשחקים יסומנו באופן שיהיה ברור ויהיה אחיד לגבי כל תושבי ישראל שיכירו את הסימולים האלה. בחנו בוועדה את הסימולים ובחרנו את הסימולים האלה כסימולים הטובים ביותר. לא המצאנו את הגלגל, לא נתנו סימולים חדשים רק לישראל אלא סימולים קיימים. אנחנו רוצים שכל המשחקים יהיו עם הסימול הזה.
איתן דרורי:
יבואן שמביא משחקים מארצות-הברית, מה החוק אומר לגביו? הרי הוא לא יוכל להכניס את המשחק אם הוא לא עומד בסימול התקני של PEGI. איזו אכיפה תהיה כלפיו? מה הוא יידרש לעשות?
יצחק קמחי:
תהיה אכיפה כחלק מאכיפה של כל צו סימול.
איתן דרורי:
במעמד היבוא? הוא לא יוכל להכניס את המוצרים לארץ? מי יבדוק את זה?
חנה טירי:
הוא לא יוכל להכניס את זה לארץ.
יצחק קמחי:
לפי מה שאתה אומר, במעמד רשומון המכס, יבואן שמביא משחקים מארצות-הברית, יביא את המשחק ולא יהיו את האייקונים האלה של PEGI, לא יוכל להכניס את המוצר לארץ והוא יצטרך להחזיר אותו בחזרה לארצות-הברית.
חנה טירי:
זאת המשמעות של חובת סימול.
היו"ר גלעד ארדן:
יש יבוא של משחקים מארצות-הברית?
איתן דרורי:
יש. לא אנחנו אלא בדרך כלל זה יבוא פרללי, יבוא מקביל.
היו"ר גלעד ארדן:
זה טוב לכם.
איתן דרורי:
זה מצוין.
קריאה:
אנחנו רוצים את האישור שלנו לפני היבוא כדי שלא נצטרך להתעכב ביבוא..
נועם ויסברג:
אנחנו נוכל לקבל אישור שנתי על זה שאנחנו מדביקים את הסימול? איך זה עובד בפרקטיקה, בפועל?
היו"ר גלעד ארדן:
תרשה לי להניח שהאכיפה תהיה קצת פחות נחרצת מדיוני הוועדה בנושא הזה.
נועם ויסברג:
לנו אין ניסיון עם זה, אבל לפי מה שרשום כאן, רשום שהמשחק יסומן לפני יבואו.
קריאה:
הפרוצדורה הזאת דווקא עובדת יפה מאוד.
יצחק קמחי:
כאן קבענו מנגנון מסוים. את הסימון בעברית, את המדבקה, הוא יכול לשים בארץ אבל יש גם את הסימון של PEGI.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא לא יכול להביא ולשים את הסימול של PEGI?
חנה טירי:
לא, זה סימול בינלאומי, זה סימול של PEGI. אנחנו רוצים שהמשחק יבוא כאשר הוא כבר מסומן על ידי PEGI. אנחנו לא רוצים שיבוא לארץ ויתחילו לסמן אותו.
היו"ר גלעד ארדן:
אם PEGI רוצה לתת הרשאה למישהו לשים פה את הסימול?
יצחק קמחי:
שתיתן.
איתן דרורי:
יש מצב שמוצרים מסוימים, משחק מסוים, מגיעים ברמת צנזורה מסוימת לאירופה וברמה שונה לארצות-הברית. בארצות-ברית יש מתירנות יותר לגבי אלימות ופחות לגבי סקס ובאירופה זה בדיוק ההפך. אני רק אומר מדוע חשוב שיאכפו את הסימון של PEGI, כי יכולים להיות משחקים שמגיעים מחוץ לארץ והצנזורה בהם היא לא מספיק גבוהה.
יצחק קמחי:
אנחנו סיכמנו שיהיה סימול של PEGI.
איתן דרורי:
מי מנפיק את האישור הזה? כתוב כאן שלגבי ההדבקה צריך להביא אישור שאנחנו מדביקים את המדבקות במחסנים שלנו. השאלה אם אפשר לקבל אישור שנתי או כל יבוא יקבל אישור, דבר שהוא לא ריאלי. השאלה אם אפשר לקבל אישור שנתי שכל יבואן מתחייב להדביק את המדבקות יקבל אישור לשנה להדביק את המדבקות במחסנים אחת לשנה או אחת לתקופה מסוימת כדי שלא כל משחק שמגיע לארץ – כי מדובר על מאות בחודש – יצטרכו לקבל עליו אישור.
היו"ר גלעד ארדן:
זכותכם לקיים בדיקות מדגמיות וכולי, אבל הם לא צריכים כל פעם להתעכב עם זה.
נסים מזרחי:
יש יבואנים שמביאים לפעמים 50 עותקים וזה לא הגיוני שעבור משלוח אחד של 50 עותקים יהיה צריך לרוץ למשרד ולקבל אישור. מדובר בחברות רציניות שאפשר לתת להן שיקול לדעת ולתת להן אישור שנתי.
חנה טירי:
אני לא רוצה לתת תשובה חד-משמעית כאן ועכשיו, אבל אני יכולה לומר שכאשר מדובר ביבואנים שהם יבואנים אמינים, אנחנו בדרך כלל פועלים בהתאם לנהלים מסודרים בנושא הזה. בדרך כלל כאשר היבואן הוא יבואן אמין, למשל יבואן גדול שמביא כך וכך משלוחים בשנה, אין בעיה לתת לו אישור חד-פעמי. שוב, אני לא נותנת תשובה חד-משמעית.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מבקש שיילקח בחשבון שהוועדה מבקשת שככל שניתן וכאשר מדובר ביבואנים מוכרים ואמינים על ידכם לא מהיום, להשתדל, כדי שלא יהיו עיכובים, לתת אישורים.
יצחק קמחי:
אין כוונה לעכב. להפך. הכוונה לקדם את העניין.
נועם ויסברג:
מי הגורם במשרד דרכו זה ייעשה?
יצחק קמחי:
תלוי לאיפה אתה מביא את זה, אם אתה מביא את זה לחיפה או אתה מביא את זה לשדה התעופה. אם זה בחיפה, מן הסתם זה יגיע למי שעוסק בזה בחיפה ואם זה לאשדוד, זה יגיע למי שעוסק בזה בתל-אביב.
איגוד לשכות המסחר ישב אתנו לא פעם ואם יש להם בעיות, הדברים נפתרים. אין כוונה לבוא וליצור מחסום מכסי חדש. זאת לא הנקודה. הכוונה היא ליצור פרוצדורה שתבטיח את הסימול אבל גם לא תקשה לסמל את מה שצריך.
חנה טירי:
צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון), התשס"ז-2007
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 ו-37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בהתייעצות עם הממונה על הגנת הצרכן והשכר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21(א) לחוק יסוד: הכנסת ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מצווה לאמור:
תיקון סעיף 8.
1. בסעיף 8 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין) התשמ"ד-1983 (להלן – הצו העיקרי) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
(ג) משחק מחשב כהגדרתו בסעיף 19 לתוספת השנייה יסומן לפני יבואו ואולם סימון בעברית כשנדרש יכול שייעשה במחסני היבואן ובלבד שהיבואן הגיש למנהל רשות המסים במצורף לרשימון שחרור טובין לצריכה בארץ אישור של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן – המשרד) לפיו לפני הגשת רשימון הגיש היבואן למשרד בקשה לשחרר את הטובין למחסניו לצורך סימונם והמשרד אישר את הבקשה.
סעיף 8 לצו הגנת הצרכן (סימון טובין) מדבר על סימון לפני יבוא. הוא קובע בסעיף קטן (א) שטובין שמפורטים בתוספת הרביעית יסומנו לפני היבוא ובסעיף (ב) הוא מאפשר בכל מקרה למשל לגבי מוצרי הלבשה לסמן את זה לפני יבוא או במחסן רישוי. זאת אומרת, זה לא סעיף שמאפשר אלא להפך, זה סעיף שמחייב סימול לפני יבוא. זאת אומרת, לא מספיק להביא את זה לארץ ולסמל את זה בארץ לפני השיווק אלא חייבים לסמל את זה לפני היבוא.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד אישור סעיף 1?
ה צ ב ע ה
סעיף 1 – אושר
חנה טירי:
2. תיקון התוספת הראשונה.
בתוספת הראשונה לצו העיקרי אחרי פרט 18 יבוא:
19. משחקי מחשב.
בתוספת הראשונה יש את רשימת המוצרים לגביהם יש דרישה לסימונים נוספים.
יצחק קמחי:
יש הוראות מיוחדות לגביהם.
חנה טירי:
מעבר להוראות הכלליות שבצו.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד אישור סעיף 2?
ה צ ב ע ה
סעיף 2 – אושר
חנה טירי:
3. בתוספת השנייה לצו העיקרי, אחרי סעיף 18 יבוא:
19. (א) בסעיף זה משחק מחשב – משחק אינטראקטיבי עם תוכנה כגון משחק
וידאו, לומדה חינוכית ועיונית, השמור במדיה מגנטית, אופטית או פיזית אחרת.
(ב) משחק מחשב יסומן בסמל שקבע הארגון PEGI כמתואר בטור א' להלן אם הוא מתאים לתיאור שבטור ב' לצדו. הסימול יהיה על גבי הטובין או על גבי אריזתו המקורית.
כאן מופיעה הטבלה והסימולים. יש למשל את הסימול של האנשים. התיאור הוא תיאור או חומר אשר עלול לעודד אפליה, יש מזרק המתייחס והמתאר שימוש בסמים, יש שעלול להפחיד ילדים, מכיל שפה גסה, המתאר עירום או התנהגות מינית או התייחסות מינית, המתאר תיאור של אלימות, המדריך או המעודד הימורים – את זה הוספנו בעקבות הדיון הקודם בוועדה – ואת הגילאים.
יצחק קמחי:
זה אייקון חדש יחסית.
חנה טירי:
יש את הגילאים, האם זה מתאים לגילאי 3 ומעלה, מתאים לגילאי 7 ומעלה, מתאים לגילאי 12 ומעלה, מתאים לגילאי 16 ומעלה ומתאים לגילאי 18 ומעלה.
זאב פרידמן:
בהמשך למה שדובר קודם, שמעתי שגם המשרד לא מתנגד, צריך להוסיף בסעיף 19(ב) את המילה "כל" לפני המילה "משחק מחשב יסומן בסמל שקבע הארגון". זה גם פותר את הבעיה של איגוד לשכות המסחר.
קריאה:
ולציין שמדובר במשחקים מיובאים.
היו"ר גלעד ארדן:
אין לנו בעיה.
חנה טירי:
לדעתי זה ברור מהנוסח.
זאב פרידמן:
אחרת מה שיקרה זה שיהיו משחקים שהפרשנות עלולה להיות שמדובר בחלק. אם ההגדרה היא משחק מחשב יסומן בסמל שקבע הארגון, הארגון קבע לגבי מה? לגבי משחק פרטני ספציפי, אז הוא יסומן. כלומר, אם המשחק קיבל את הסימול של הארגון, אזי הוא חייב גם בפירוט.
חנה טירי:
אפשר.
היו"ר גלעד ארדן:
בסדר, אנחנו מוסיפים את המילה "כל". "כל משחק מחשב".
מי בעד אישור סעיף 3?
ה צ ב ע ה
סעיף 3 – אושר
חנה טירי:
סעיף 4 זאת הוראת שעה. אנחנו משנים?
היו"ר גלעד ארדן:
כן.
חנה טירי:
אני מורידה את תחילת הסעיף, את המלים: "במשך שנה מיום תחילתו של צו זה". זאת גם לא הוראת שעה אלא צריך לקרוא לזה בשם אחר.
יצחק קמחי:
כותרת השוליים תשתנה לחובת סימון או משהו כזה.
חנה טירי:
4. (א) משחק מחשב המסומן באחד או יותר משבעת הסימולים הרשומים כאמור בטור
א' בטבלה שבסעיף 3, יסומן גם באמור לגביו בטור ב' לצדו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) הסימול כאמור בטור ב' יכול שיהיה באמצעות מקרא כולל לשבעת הסימולים הרשומים כאמור ובלבד שהמקרא יהיה לצד הסימול. המקרא יהיה בגודל שלא יפחת מאורך של 5 סנטימטר ורוחב של 4 סנטימטר.
היו"ר גלעד ארדן:
לא כתבתם מה המרחק של המקרא מהסימול.
חנה טירי:
לא, כתבנו שזה יהיה לצד הסימול. זאת אומרת, שלא יצא שהאייקונים הם מאחור.
היו"ר גלעד ארדן:
זה צריך להיות בצד האריזה.
איתן דרורי:
זה יכול להיות אבל בדרך כלל שמים את האייקון של הגיל מקדימה בכל מקרה ומאחור יש כפילות של אייקונים נוספים. בדרך כלל כל האייקונים נמצאים מאחור למרות שזה לא חייב.
היו"ר גלעד ארדן:
האמת היא שזה גם אינטרס שלהם.
איתן דרורי:
אנחנו נדביק את המדבקה בחלק האחורי של המשחק.
היו"ר גלעד ארדן:
בסדר.
חנה טירי:
(ג) הסימול כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיה בעברית באותיות מודגשות בגודל שלא יפחת מ-2 מילימטרים. הסימול יהיה על גבי המוצר או על גבי אריזתו.
איתן דרורי:
זה לא ריאלי. הסימול הזה הוא 2 מילימטר וזה הגודל האמיתי של המדבקה. זה קריא.
קריאה:
בקלות אפשר להכניס כאן גם 3 מילימטרים.
איתן דרורי:
לא יכנס בקלות. זה יגדיל את גודל הפונטים.
חנה טירי:
זה מילימטר. אנחנו מדדנו. האותיות בעברית כאן הן מילימטר. אנחנו אומרים 2 מילימטרים ומובלט.
היו"ר גלעד ארדן:
הגעתם להסכמות על 2 מילימטרים.
איתן דרורי:
ירדנו מ-4. אנחנו לאומרים שזאת המדבקה אחת לאחד. השאלה יש שינויים בעברית או הערות לגבי התרגום.
חנה טירי:
הייתה הסכמה שיהיה מקרא אבל לא הסכמנו אחד לאחד. זה קצת מוגזם לומר את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
מר קמחי, מי אמר לך שזה מילימטר?
חנה טירי:
מדדנו את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
את האותיות האלה?
יצחק קמחי:
כן. אדוני היושב-ראש, יש פסקי דין שאומרים שאותיות בגודל פחות משני מילימטרים מהווים הטעייה ואנשים לא רואים ולא קוראים.
קריאה:
תלוי באריזה.
היו"ר גלעד ארדן:
ידידיי נציגי המדינה, זה שני מילימטרים למרות שאמרתם שזה מילימטר אחד.
זאב פרידמן:
זה מילימטר לכל דבר ועניין. אתם בדקתם את מה שכתוב במקרא, בכותרת.
היו"ר גלעד ארדן:
האותיות כאן הן מילימטר לאות?
זאב פרידמן:
כן. אתם בדקתם כנראה לפי האותיות. צריך לבדוק את האותיות של האזהרה עצמה ולא את הכותרת. זה מה שאנחנו מבקשים, שאותיות האזהרה יהיו זהות לאותיות הכותרת. גודל אותיות על פי החוק נמדד לפי האותיות הממוצעות. תבדוק למשל באות כ'. זה יוצא בדיוק מילימטר. אתם בדקתם את זה וזה שני מילימטרים.
אדוני היושב-ראש, זאת פשרה לעומת הוורסיה הקודמת של התקנות.
היו"ר גלעד ארדדן:
השאלה מה קורה בגודל של 4 על 5.
חנה טירי:
כתוב שלא יפחת מ-4 על 5.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אנחנו מאפשרים 4 על 5, צריך לדעת שבשני מילימטרים נכנס המקרא.
יצחק קמחי:
זה נכנס וזה יבוא לפי גודל האייקון עצמו.
היו"ר גלעד ארדן:
בגיל מומלץ, מכיל אלימות, מכיל שפה גסה – אין בעיה כי זה רק שורה אחת.
חנה טירי:
גיל מומלץ לא צריך להיות שם בכלל.
יצחק קמחי:
זה מקרא שטוב שהוא קיים.
חנה טירי:
המקרא הוא רק לגבי שבעת הסימולים.
יצחק קמחי:
אבל זה טוב שהם הכניסו גם את הגיל.
קריאה:
אני לא חושב שצריך להיות שם גיל מומלץ.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם יכולים לחיות עם שני מילימטרים?
קריאה:
כן.
ניר ימין:
דיברתי עם עורכת-הדין חנה טירי תוך כדי הדיון ויש עניין של נוסח. יבטלו את סעיף 4 והשינויים בסעיפים הקטנים יהיו בהתאם. כלומר, במקום (א(, (ב), (ג), זה יהיה (ג), (ד), (ה) וההפניות בתוך הסעיפים יהיו בהתאם.
דיברנו על כך אם זה מובן שגם מוצרים בארץ מסומנים ואני עכשיו קורא את הסעיף ומשחק מחשב מוגדר בצורה יותר רחבה. מה שמדבר על סימול לפני יבוא זה סעיף קונקרטי. כל המשחקים מסומנים ויש סימול קונקרטי לפני יבוא, כך שאני חושב שזה ברור.
זאב פרידמן:
שהסימול יהיה כמו שמופיע בתקנות ולא כמו המדבקה. זה מבחינת העברית.
לאה ורון:
בין עשוי ועלול אבל יש פה המתאר עירום או התנהגות מינית או התייחסות מינית. זה בערך כל המשחק.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד אישור סעיף 4 עם השינויים שהתקבלו?
ה צ ב ע ה
סעיף 4 – אושר
חנה טירי:
סעיף 4 עובר להיות סעיף 3.
4. תחילה
תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו.
היו"ר גלעד ארדן:
יש צדק בהערה שנאמרה קודם לכן. לגבי תיאור של עירום או התנהגות מינית, אולי תשנו כאן לכך שזה יהיה בארבע מלים.
חנה טירי:
אפשר להוריד את הסוף ולומר המתאר עירום או התנהגות מינית.
היו"ר גלעד ארדן:
בסדר. באנו לקראתכם והורדנו את המלים "או התייחסות מינית".
חנה טירי:
אפשר לומר "עלול לעודד אפליה".
היו"ר גלעד ארדן:
בסדר.
לאה ורון:
המילה "עשוי" אצלכם צריכה להתחלף במילה "עלול".
היו"ר גלעד ארדן:
מה את רוצה לגבי סמים? כתוב כאן "מתייחס או מתאר שימוש בסמים".
חנה טירי:
אתה רוצה לומר שזה עלול לעודד?
יצחק קמחי:
מתייחס לשימוש בסמים.
היו"ר גלעד ארדן:
אסור להם להתייחס לשימוש בסמים?
יצחק קמחי:
התקנות האלה לא אוסרות שום דבר אלא רק נותנות לך את המידע שזה למשל מתייחס לסמים.
היו"ר גלעד ארדן:
בסדר. מתייחס לשימוש בסמים.
אני מעלה לדיון מחדש את סעיף 3 שאושר בנוסח הקודם. מי בעד דיון מחדש?
ה צ ב ע ה
אושר דיון מחדש
מי בעד לשנות את האישור כך שישונו הסימונים בהתאם לנוסח שכרגע הסכמנו עליו?
ה צ ב ע ה
סעיף 3 – אושר
שינינו את אישור סעיף 3.
סעיף התחולה מוסכם עליכם?
קריאה:
כן.
רז הילמן:
רק שמשרד התעשייה יהיה ערוך עם האישורים בזמן.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת כבר מחלקה אחרת ועורך-דין קמחי לא יכול להיות אחראי על זה.
איתן דרורי:
יש עוד משהו שאולי כדאי להבהיר והוא מה קורה לגבי כל המלאים שקיימים כיום בחנויות ולנו אין שליטה עליהם?
היו"ר גלעד ארדן:
צריך לתת הוראות מעבר.
יצחק קמחי:
אני אומר את הדברים ואם אפשר אני רוצה שזה יהיה אוף זה רקורד. לפחות בתקופה הראשונה אנחנו לא נעשה איזושהי אכיפה או נגיש כתבי אישום. אני אדבר גם עם הלשכה המשפטית בנושא.
היו"ר גלעד ארדן:
כמה זמן ייקח למכור את המלאי?
איתן דרורי:
לסמן אין בעיה. ברגע שיש אישורים של משרד התעשייה, 30 יום זה סביר.
היו"ר גלעד ארדן:
למה אתם צריכים לחכות ממשרד התעשייה כדי להתחיל לסמן?
איתן דרורי:
עם יבוא אין לנו בעיה, אבל לנו אין שליטה על מה שיש בחנויות והחנויות אלה הן עשרות רשתות שיווק, קמעונאים, סוחרים פרטיים ויש אלפי ואפילו עשרות אלפי תקליטורים כאלה. זאת כבר מדיניות משרד התעשייה.
יצחק קמחי:
אם אני אבוא לאיזושהי חנות בטענה שזה לא מסומן ויראו לי שזה משלוח קודם שהתקבל טרם החוק, אני לא אוכל לומר שזה לא סומן טרם היבוא. יש גם כללים של הגיון.
היו"ר גלעד ארדן:
רשמנו בפנינו את הצהרת המדיניות שלך ואתה לא צריך לומר את זה אוף זה רקורד כי גם משטרת ישראל אומרת כאן הרבה פעמים לגבי מדיניות האכיפה.
יצחק קמחי:
זאת הצהרה שלי ואני רוצה שהלשכה המשפטית תהיה כמובן חלק מזה ולא רק ההצהרה שלי בלבד. יש עוד גופי אכיפה במשרד או גופים שאחראים על המשרד.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד אישור סעיף התחילה?
ה צ ב ע ה
סעיף התחילה – אושר
אני קובע שהצו אושר. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30