פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 381
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ח בחשוון התשס"ח (30 באוקטובר 2007), שעה 12:30
סדר היום: תקנות התעבורה (הוראת שעה), התשס"ח-2007, בדבר הסעות בשכר מאיו"ש
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
אליהו גבאי
יצחק זיו
דוד רותם
מוזמנים:
עו"ד חוה ראובני, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
חנן אהרן, סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
נחום גבאי, המפקח על התעבורה באיו"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
סא"ל שמעון אבני, קצין הגנה מרחבית, פיקוד המרכז, צה"ל
פקד רוני לוינגר, ראש חוליית תעבורה, אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
אהרן גבלן, מנכ"ל טיולי גבלים
מיכאל מרק, מנכ"ל החברה לפיתוח הר חברון
דב וינר, מנהל החברה לפיתוח מטה בנימין
חיליק שני, אגף התנועה, אגד
יעקב נחום, סגן מנהל אגף השיווק, אגד
מצליח קזיס, ראש חטיבת התנועה, דן
איציק כהן, ראש תחום חשבות וכלכלה, דן
אליעזר חזקיהו, דירקטור, מינהל ביצוע באגף התנועה וסגן ראש החטיבה, דן
שלמה ועקנין, קב"ט יש"ע
שוקי שדה, מנכ"ל ארגון חברות ההסעה
ייעוץ משפטי:
ניר ימין
מנהלת הוועדה:
לאה ורון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
תקנות התעבורה (הוראת שעה), התשס"ח-2007, בדבר הסעות בשכר מאיו"ש
היו"ר גלעד ארדן:
אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנשוא תקנות התעבורה (הוראת שעה), התשס"ח-2007, בדבר הסעות בשכר מאיו"ש.
התקנות האלה הועברו אלינו משר התחבורה רק ב-10 באוקטובר אבל בגלל החשיבות שלהן קבעתי אותן מיד לדיון. העליתי בכלל את נושא ההסעות הממוגנות ביש"ע בפגישתי אתמול עם שר התחבורה כי הנושא הזה כבר נדון בעבר בוועדה וביקשנו כמה פעמים התייחסות ממשרד התחבורה בנושא הזה ולא קיבלנו. אתמול השר ביקש להסביר לי שזה יותר קשור במה שיאושר על ידי אלוף הפיקוד ואין לו שום השפעה בנושא הזה. לא הייתי כאשר נדון הנושא הזה בעבר.
חוה ראובני:
בדיון הקודם שהתקיים לפני כשנה הועלו שאלות לגבי הכמויות, המשתמשים והצרכים. אז ביקשנו את התוקף לשנתיים והוועדה החליטה לתת תוקף לשישה חודשים בלבד ואמרה שאם אנחנו רוצים הארכה, שנחזור אליה עם תשובות לשאלות שהועלו כאן בדיון. לכן התקנות שהועברו אליכם הועברו גם עם מסמך פירוט לגבי כמויות, משתמשים והצרכים.
אנחנו מבקשים לחדש את התקנות והפעם לא רק לשישה חודשים.
לאה ורון:
מה שביקש היושב-ראש זו פנייה שלי למנכ"ל משרד התחבורה בהמשך למכתבים הקודמים של הוועדה בעניין הסדרת נושא התחבורה הציבורית ביש"ע, נבקשך כי נציג המשרד יציג בדיון זה בדקות ספורות את נושא מיגון האוטובוסים לתחבורה ציבורית באיו"ש.
אני רואה שנמצא כאן הנציג.
נחום גבאי:
אני מדבר על תחבורה ציבורית ממוגנת ירי ולא על תחבורה ציבורית ביהודה ושומרון. אנחנו מדברים על תחבורה ציבורית ממוגנת ירי המופעלת בקווים מאוימים לפי קביעת אלוף הפיקוד ונמצא כאן נציגו. אלוף הפיקוד מנחה אותנו באיזה קווים נפעיל אוטובוסים ממוגנים ובאיזה קווים לא.
יש לנו קרוב ל-40 קווים ממוגני ירי שמופעלים על ידי אגד ועל ידי דן. בקווים האלה מופעלים נכון לרגע זה, 78 אוטובוסים של אגד ועוד 22 אוטובוסים של דן. יש עוד 34 אוטובוסים בחברת עלית שזכתה במכרז.
דוד רותם:
התחלפה החברה? לנו בדיון אמרו שזאת חברה חדשה.
נחום גבאי:
זאת חברה חדשה. אפשר לומר שהיו חילופים.
לאה ורון:
כמה כלי רכב ממוגני ירי יש לחברת עלית?
נחום גבאי:
בחברת עלית יש 34 אוטובוסים ממוגני ירי. הבעיות שלנו הן לא בחברת עלית כי אנחנו פחות או יותר במצב אופטימאלי מבחינת ההפעלה ומבחינת מיצוי הצרכים והביקושים. הבעיה המרכזית שלנו היא חסר באוטובוסים בעיקר בחברת אגד. התקן מדבר על 108 אוטובוסים כדי להפעיל תחבורה ציבורית סדירה, רצופה וגם לפתח את התחבורה הציבורית שמופעלת על ידי אגד אבל כמו שאמרתי, בפועל יש לנו 78 אוטובוסים וככל שהזמן עובר צי הרכב הולך ומתיישן ואנחנו נגיע למצב שלא נוכל להפעיל תחבורה ציבורית סדירה כפי שאנחנו חושבים וכפי שהציבור צריך.
בדיון שהתקיים לפני חודש ימים אצל מנכ"ל משרד ראש-הממשלה סוכם שהאוצר, מדינת ישראל, יממן רכישה ומיגון 28 אוטובוסים ממוגני ירי שכולם ילכו ל-אגד ועוד שני אוטובוסים שיתגברו את חברת עלית. התחיל תהליך במשרד התחבורה מול המפעילים וגורמים נוספים כדי לממש את ההחלטה הזאת.
דוד רותם:
המדינה תרכוש גם את האוטובוסים?
נחום גבאי:
המפעילים.
היו"ר גלעד ארדן:
יש לזה לוח זמנים?
נחום גבאי:
מדובר בשנת 2008-2009.
דוד רותם:
מה עם החברות העירוניות? הן לא יקבלו?
נחום גבאי:
איזה חברות עירוניות?
דוד רותם:
באזור.
נחום גבאי:
אין שם חברות עירוניות.
לאה ורון:
מדובר ב-אגד, דן ועלית.
דוד רותם:
החברה לפיתוח גוש עציון.
נחום גבאי:
הן עוסקות בהסעת תלמידים אבל זה לא המנדט של משרד התחבורה.
דוד רותם:
הם לא זקוקים למיגון?
נחום גבאי:
זאת שאלה לפיקוד העורף. אנחנו לא אחראים על המיגון הזה. אני מדבר על התחבורה הציבורית.
לגופו של עניין. מאחר שבפועל יש לנו חסר אמיתי באוטובוסים, חסרים לפחות 10 אוטובוסים, נמצא תקציב שחברת אגד תחתום ותשכור 10 אוטובוסים ממוגני ירי מהחברה לפיתוח ונכון לרגע זה נחתם הסכם בין אגד לבין החברה לפיתוח של גוש עציון להעברת 10 אוטובוסים. האוטובוסים האלו החל ממחר בבוקר אמורים לפעול בקווי אגד, בעיקר בירושלים ודרומה, שם יש לנו חסר אמיתי ושם יש לנו גם נפילות, בעיקר בקו לחברון.
לאה ורון:
אם כן, כמה אוטובוסים כרגע חסרים על מנת להפעיל את התחבורה הציבורית כסדרה? מה הנזקים שנגרמים כתוצאה מהמחסור באוטובוסים?
נחום גבאי:
צריך להיות לנו 108 אוטובוסים אבל יש לנו 78 אוטובוסים. כדי לתת תחבורה ציבורית סדירה, מפותחת וגם לחשוב על פיתוח והרחבה, אנחנו זקוקים ל-108 אוטובוסים.
היו"ר גלעד ארדן:
התקן הוא 108 או 180?
נחום גבאי:
108. אני מדבר על אגד ואני מתמקד ב-אגד.
יעקב נחום:
אני לא יודע מי קבע את המספר 108 או 120.
נחום גבאי:
זה התקן שנקבע במשותף בוועדה לפני ארבע שנים כאשר ישבו בה חברי אגד, נציגי משרד האוצר, נציגי משרד התחבורה, נציגי ההתיישבות, נציגי יש"ע, ראשי מועצות אזוריות וכולי. נקבע שכדי לתת תחבורה ציבורית סדירה ולמצות את כל הצרכים של האוכלוסייה, זקוקים ל-108 אוטובוסים.
היו"ר גלעד ארדן:
עוד לא הבנתי משפטית. מה קובעות התקנות?
חוה ראובני:
התקנות נועדו לעשות הסעה בשכר, לא כקווי שירות אלא כהסעות מיוחדות ולהשתמש בכלי רכב שלפי הגדרתם הם כלי רכב משא אחוד שבדרך כלל אסור לעשות בהם הסעה בשכר. אם זה משא אחוד שממוגן נגד ירי בתחומי יהודה ושומרון, אפשר יהיה לעשות בהם הסעה בשכר. הרעיון הוא לאפשר כל מיני שירותי הסעות בשכר לאנשים שאין להם מענה בדרך אחרת.
היו"ר גלעד ארדן:
האם אתם מכירים את הסיכום שדיבר עליו נציג משרד התחבורה על רכישת אוטובוסים בשנת 2008 ו-2009? אמרת 28 אוטובוסים.
נחום גבאי:
למעשה אנחנו מדברים על 30 אוטובוסים כאשר 28 מהם יהיו ל-אגד כי שם קיים החסר הגדול.
היו"ר גלעד ארדן:
יש לך סיכום של הפגישה הזאת?
נחום גבאי:
יש לנו את הסיכום אבל הסיכום נמצא במשרד התחבורה ולא אתי. יש סיכום בכתב.
היו"ר גלעד ארדן:
תוכלו להעביר אותו לוועדה?
נחום גבאי:
כן. אני חושב שכן. כמובן אני צריך לקבל את האישור להעביר.
שלמה ועקנין:
אני אוכל להעביר אותו. אני קצין הביטחון של מועצת יש"ע. אין בעיה להעביר אותו אלא שצריך להבהיר הבהרה אחת למרות שזה לא נושא הדיון. מתעוררת שאלה בסיסית. אם התקן הוא 108, ואני מתעלם מההערה שנאמרה כאן שאולי צריך יותר, והצורך הזה הוכר לפני איקס שנים, איך מתקיימים עם 78 ועוד 10 שאמורים להיכנס בתנאים כאלה ואחרים? התוצאה בשטח היא עגומה מאוד כאשר לרוב יש ביטולי קווים כי מבחינת אגד לכאורה אין אלטרנטיבה להכניס אוטובוס לא ממוגן ובלבד שהשירות יינתן. אם כן, זה אומר ביטולי נסיעות וכמובן צמצום בשירות.
באשר לתקציב ומי התחייב לתקציב הזה אני אומר בצורה חד משמעית שיש סיכום שאומר ש-8 בשנת 2007, 12 בשנת 2008 ו-12 בשנת 2009. זה הסיכום הכתוב כאשר עבור 8 יש תקצוב שקיים ויושב למימוש בפיקוד העורף, אבל לגבי ה-12 ב-2008 ו-12 ב-2009 מהתרשמותי, גם בפיקוד העורף, אין כאן התחייבות לתקצב. זה בעצם מותנה בתקצובו של פיקוד העורף בהתאם. לכן זה מעלה פה איזושהי סוגיה של יכולת מימוש.
דוד רותם:
אנחנו עומדים לפני שלום ולכן לא יהיה צריך אוטובוס ממוגן ירי.
היו"ר גלעד ארדן:
עד לקדנציה הזאת הייתי מאפשר לנציגי ישראל ביתנו לייצג את ההיבט ההתיישבותי, אבל מהקדנציה הזאת אני כבר לא סומך עליכם בעניין הזה. אני לא יודע אם להתייחס להערה שלך בהומור או לא בהומור, אבל אני לא אחכה לכם למרות שאתה תושב.
דוד רותם:
לא התייחסתי להתיישבות אלא התייחסתי לשלום. שם תאמין לי שאנחנו מייצגים יותר טוב.
היו"ר גלעד ארדן:
כל הזמן אין שלום, אבל כשיש אירועים, הם הנפגעים הראשונים וזה ידוע לך.
שלמה ועקנין:
ברשותכם, נקודה אחרונה. מאותו רגע שמתקבלת החלטה למגן אוטובוס ומאותו רגע שיש כסף לכך, לוקח שנה עד שהאוטובוס עולה על הכביש. את זה צריך לקחת בחשבון כי גם האוטובוסים שדיברו עליהם עכשיו שיש כסף עבורם, את השלד צריך לייבא מחוץ לארץ, את חומרי המיגון צריך להביא מחוץ לארץ, ומה שהתקבלה עליו החלטה השנה ותוקצב השנה, נראה אותו נוסע בעזרת השם בסוף שנת 2008.
היו"ר גלעד ארדן:
וברוך השם האוכלוסייה גדלה ביש"ע.
שלמה ועקנין:
כן.
דוד רותם:
למה אתה מוטרד? שמעת עכשיו הצהרה שהליכוד התחיל לדאוג ליש"ע והכל יהיה בסדר.
איציק כהן:
כנציג אגד אני רוצה לענות לשלמה ועקנין. חלק מהדברים הם מדויקים וחלקם לא מדויקים כי עדיין לא נסגר על איזה סוג רכב יעמיסו את המיגון החדש.
יצחק זיו:
כלומר, זה שהוא אמר שנה, זה לא זמן מספיק אלא צריך יותר זמן.
היו"ר גלעד ארדן:
צה"ל שותף להתחייבות הזאת? אתה מכיר את הנושא?
שמעון אבני:
כן, אני עוסק בנושא יום יום. צה"ל היה בדיון, נציג משרד הביטחון היה. מי שצריך למגן זה פיקוד העורף. לצורך העניין ישב שם רמ"ח מיגון שזה תחום עיסוקו המרכזי וזה יצא בסיכום מנכ"ל ראש-הממשלה וזה הסיכום. התאריכים שנאמרו כאן, אלה הם התאריכים.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם נותנים את הכסף?
שמעון אבני:
לא. פיקוד העורף נותן. זה תקציב שבא מפיקוד העורף. פיקוד מרכז לצורך העניין הוא הגוף המבצעי שמגדיר איפה צריך לנסוע ממוגן ירי. את המימוש עושה פיקוד העורף.
היו"ר גלעד ארדן:
יש"ע לצורך העניין הזה תחת פיקוד העורף?
קריאה:
כל המדינה תחת פיקוד העורף.
נחום גבאי:
אני רוצה לומר כמה מלים על תקנה 84. להתיישבות ביו"ש יש צרכים מיוחדים. יש נכים שאי אפשר להוביל אותם בתחבורה ציבורית ואי אפשר גם להסיע אותם ברכב פרטי. הצבא מחייב אותם, את הציבור הזה, לנסוע ברכב ממוגן ירי. האמצעי הכי זול, הכי טוב והכי יעיל שפותר להם את בעיית ההסעה, זה אותו רכב מסחרי אחוד שמאפשר להם להסיע לצרכים רפואיים, לחוגים, לבתי ספר וכולי.
אם היה מדובר ברכב אחוד רגיל, אנחנו לא היינו מסכימים שישתמשו ברכב הזה להסעה כי יש לנו חלופות נוספות כמו מוניות, אוטובוסים זעירים וכך הלאה, אבל בגלל הצורך להסיע את האנשים והילדים האלה באוטובוסים ממוגני ירי, חייבים להתקין את התקנה הזאת כדי שלא יהיו עבריינים כי הם מסיעים והם גובים שכר. ללא תקנה אוטומטית הם הופכים להיות עבריינים כי לרכב מהסוג הזה אסור להסיע בשכר.
שוקי שדה:
גם בחצי שנה הזאת שהתקנה לא הייתה בתוקף?
נחום גבאי:
כן. הם היו עבריינים.
שלמה ועקנין:
לא הייתי מצטט מה נאמר לנו מה צריך לומר במידה שיתפסו אותנו.
נחום גבאי:
לכן התקנה הזאת, צריך להאריך אותה לשנתיים ולא לחצי שנה עד שיגיע השלום.
איציק כהן:
רציתי להתייחס לכמה אספקטים של התקנה הזאת. אני מודע וער לזה שיש כבר חידוש של העניין הזה הרבה מאוד שנים אבל יחד עם זאת אני מבקש להסב את תשומת לב הנוכחים כאן שקודם כל לא מדובר בהסעות מיוחדות אלא מדובר במפורש בהרשאה להסיע נוסעים בשכר. זאת אומרת, זה כמו תחבורה ציבורית לכל דבר כאשר רכבים מסחריים אמנם ממוגנים מסיעים נוסעים בשכר.
למשרד התחבורה יש בעיה קשה מאוד עם כל הנושא של אכיפה של מסיעים לא חוקיים ויש בהחלט סכנה ממשית שכלי הרכב האלה ייסעו בצורה לא חוקית לא רק באזור יהודה ושומרון אלא גם במקומות אחרים. אגב, אומר נחום שמדובר בהסעת נכים ואכן יכול להיות שפרקטית מדובר בהסעת נכים עכשיו.
קריאה:
לא רק.
איציק כהן:
ההיתר לכלי הרכב האלה הוא לא רק להסיע נכים אלא הוא יכול להסיע בשכר כל אחד ואחד.
אני רוצה שאנחנו נבין עוד דבר אחד. כלי הרכב האלה והנהגים האלה חייבים להתפרנס. אם לא תהיה להם מספיק עבודה בהסעת נכים בתוך יהודה ושומרון, הם ייכנסו למקומות אחרים ויסיעו גם שם.
דוד רותם:
זאת תהיה עבירה פלילית.
איציק כהן:
זאת תהיה עבירה ואני רוצה לומר לך אדוני שמשרד התחבורה אמנם עושה כמיטב יכולתו למנוע את הדברים האלה, אבל אין באפשרותו לעשות את זה.
יותר מזה. כאשר פקחים של משרד התחבורה יודעים שיש כלי רכב מסחריים שמסיעים נוסעים, ברגע שהם יראו רכב כזה בתל-אביב, אין להם טעם לגשת אליו כי הם יודעים והם מכירים את התופעה הזאת. לכן אני אומר שלמדינה כל הסיפור הזה של מסיעים לא חוקיים עולה הרבה מאוד כסף וכאן אולי נמצא איזשהו פתרון סביר לאיזושהי בעיה ביהודה ושומרון אבל בדלת האחורית זה יוצר בעיה מכיוון אחר.
דוד רותם:
כמה כלי רכב אחודים כאלה יש בארץ?
איציק כהן:
אני לא יודע. אני לא עוסק בזה.
דוד רותם:
אז איך אתה אומר לי שיהיו בתל-אביב כלי רכב כאלה וכי זה פותח דלת? כמה כלי רכב כאלה קיימים?
איציק כהן:
כ-80 אלי רכב כאלה.
חוה ראובני:
ביניהם 62 בחברות הכלכליות של המועצות. רק 18 הם כלי רכב פרטיים.
דוד רותם:
הפקח רואה אם זה ממוגן ירי או לא.
איציק כהן:
הוא לא רואה.
דוד רותם:
יש לי בשבילך הפתעה. אתה לא יודע מה זה רכב ממוגן ירי.
איציק כהן:
אז אני לא יודע אבל ברשותך, אני מבקש לסיים את דבריי. אפשר בהחלט לעשות סידור כזה אבל להגדיר את השירות הזה כנסיעה מיוחדת שמשלמים עבורה.
חוה ראובני:
כך זה מוגדר. לא מוצע לתת להם רשיון שירות. מוצע בסך הכל שסוג רכב כזה, אפשר לקבל כסף תמורת נסיעה. הוא לא עומד לקבל רשיון קן שירות.
איציק כהן:
אבל הוא יכול להסיע כל אחד תמורת שכר. נכון?
חוה ראובני:
כן.
שלמה ועקנין:
מעל ל-95 אחוזים – יושבים כאן נציגי המסיעים – של ההסעות הן הסעות תלמידים, נכים וכולי. באשר לנסיעה במקומות אחרים, נסיעה לא כדאית כלכלית ואני לא רואה את האדם שיבוא וייקח רכב ממוגן ירי וייסע אתו בתל-אביב עם העלות הגבוהה שלו. להפך, אנחנו מתמודדים עם התופעה שנקראת תופעת שחלוף, שהשחלוף יהיה במקום בטוח כי מבחינה כלכלית החברות מעדיפות לעבור במחסומים מרכב כבד לרכב קל, גם כדי לנצל את המשאב יותר טוב וגם בשל עלותו הגבוהה.
קריאה:
אף אחד לא אמר שכלי הרכב הממוגנים האלה יעבדו בקו 4 בתל-אביב. אם לא תהיה לו מספיק עבודה ביהודה ושומרון, הוא בהחלט יוכל לבצע נסיעה מאריאל לתל-אביב.
קריאה:
התקנה הזאת מדברת על נסיעות מיוחדות בלבד. מי שמכיר את תקנה 84(א) ומדובר בסך הכל בהסעת תלמידים ביהודה ושומרון.
היו"ר גלעד ארדן:
יש עוד הערות לתקנה? אין.
חוה ראובני:
אני מקריאה את התקנה עם תיקון שהפנה את תשומת לבי ניר לכך שקצת מהר מדיי שכפלנו את הנוסח הקודם כי בינתיים נכנסה תקינה אירופית וההגדרות של סוגי הרכב השתנו.
תקנה 84א לתקנות התעבורה.
אחרי פסקה 3 יבוא בטור א(4), במקום "רכב מסחרי אחוד ורכב מסחרי בלתי אחוד" יבוא "רכב מסוג N-1 או N-2 שמוגן נגד ירי.
רכב N-1 הוא רכב N והוא רכב מנועי מסחרי וכולי. רכב סוג N לפי תקנה 271א זה רכב מסחרי. N-1 הוא רכב N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 קילוגרם ו-N-2 זה רכב N שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 קילוגרם אך אינו עולה על 12 אלף קילוגרם.
קריאה:
זה לא נופל בקטגוריה של רכב פרטי?
חוה ראובני:
זה N-1 שזה מסחרי עד 3,500 קילוגרם. N-2 זה מסחרי בין 3,500 ל-12 אלף קילוגרם.
איציק כהן:
האם בקטגוריה הזאת ששונתה בדקה ה-90 נופל גם רכב פרטי רגיל?
דוד רותם:
מדובר ברכב מסחרי.
לאה ורון:
לא מדובר כאן בתקנה ששונתה בדקה ה-90. מאחר שהוועדה הזאת אישרה הגדרות אחרות בהתאם לתקינה האירופית לרכב מסחרי אחוד ורכב מסחרי בלתי אחוד, הפנה עורך-דין ימין את תשומת לב היועצת המשפטית של משרד התחבורה, כמו גם של הוועדה, שהשם צריך להיות N-1 ו-N-2. לא נעשה כאן שום שינוי בדקה ה-90 ואף לא מחטף.
חוה ראובני:
טור ב' – הרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור לישראל. בפסקה זו אזור – יהודה והשומרון.
תוקפן של תקנות אלה לשנתיים מיום פרסומן.
היו"ר גלעד ארדן:
איך זה עבד עד היום?
נחום גבאי:
עד מרץ 2007 התקנה הייתה בתוקף אבל מאז נוצר חלל.
יעקב נחום:
אם יעשו השלמה לתחבורה הארצית, איך משרד התחבורה מתכוון לאכוף את זה? משרד התחבורה לא יכול ולא מסוגל לאכוף היום בתוך תחומי מדינת ישראל את החאפרים. מה שאתם הולכים עכשיו לעשות זה להנציח חאפרים נוספים בתחומי יהודה ושומרון. זה מה שההחלטה הזאת באה לומר.
נחום גבאי:
אל תשמיץ את משרד התחבורה. כאן מדובר בחברות ממוסדות שאין להן שום כוונה לפעול כחאפרים.
יעקב נחום:
גם חברת אגד, דן והמסיעים הנוספים זה ממוסד, אבל עדיין נכנסים חאפרים לתוך התחנות ולוקחים נוסעים. כך זה יהיה ביהודה ושומרון.
היו"ר גלעד ארדן:
שני הדברים נכונים אבל אני לא חושב שזה דבר שבגללו אנחנו צריכים לעכב את התקנות. זה שהם צריכים לאכוף ולטפל בתופעות של חאפרים בתחום שלכם שהוא תחום חשוב, זה בסדר וזה נכון. עדיין אני חושב שהנושא חשוב ואני מקווה שאתה לא מבקש ממני לא להצביע היום על התקנות.
יעקב נחום:
לא. אני רוצה לבקש מיושב-ראש הוועדה לפחות לדרוש שבתקנה ייאמר שזה יהיה - כמו שדובר מלכתחילה – רק לאנשים מוגבלים, לנכים ודברים כאלה.
חוה ראובני:
לא. כנראה לא קראת את המסמך שהוגש לוועדה עם דברי הסבר כאשר מדובר בהסעות תלמידים, בעלי תפקידים.
נחום גבאי:
כמו שאוטובוס של אגד, במקום להסיע תושבים באיו"ש מסיע נוסעים בוויזה בכסף באוטובוס ממוגן ירי.
יעקב נחום:
תראה לי את זה.
נחום גבאי:
אם אתה רוצה אכיפה, תהיה אכיפה עד הסוף.
היו"ר גלעד ארדן:
הנושא הובן.
חוה ראובני:
רציתי להוסיף שבכל רחבי מה שקרוי ישראל הקטנה יש תחבורה ציבורית ולאנשים יש זכות חוץ מזה לשכור הסעה מיוחדת. באיו"ש לא צריך להיות מצבם של האנשים שונה אלא שאצלם אין מנוס בצירים מסוימים אלא להיעזר בתחבורה ממוגנת ירי. אם אנחנו לא מאשרים את התקנה הזאת, פירושו שתושבי איו"ש באותם צירים לא יכולים לקבל הסעות מיוחדות באוטובוסים זעירים כמו שכל אחד מאתנו שגר בישראל הקטנה יכול לקבל. הם יהיו תלויים אך ורק ברכבים קטנים פרטיים או באוטובוסים הגדולים. אנחנו רוצים לתת להם את אותה רמת שירות ואותן אפשרויות ניידות.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד אישור התקנות כפי שהוקראו על ידי היועצת המשפטית של משרד התחבורה?
ה צ ב ע ה
התקנות – אושרו
תודה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00