פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 238
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ז בחשוון התשס"ח (29 באוקטובר 2007), שעה 12:00
סדר היום: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): ביטחון העיר לוד, של חבר הכנסת יורם מרציאנו
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר פינס – הו"ר
ג'מאל זחאלקה
נאדיה חילו
דב חנין
אברהם מיכאלי
יורם מרציאנו
אורי אריאל
מוזמנים:
סגן ניצב יוסי קדם - מפקד תחנת לוד, המשרד לבטחון פנים
ודים גודון - רפרנט בטחון פנים, משרד האוצר
אילן הררי - יו"ר הוועדה הממונה, לוד
פזית פפושדו - עוזרת יו"ר הוועדה הממונה, לוד
הדס ליכסנברג - רכזת פרויקט גרעין, עיריית לוד
עבד אזברגה - חבר ועד הורים, לוד
יורם בן הרוש - דובר עיריית לוד
אהרון דזנאשוילי - תושב, נציג שכונת לוד
שמרית אוחנה - תושבת העיר לוד
אסמעיל ערפאת - תושב העיר לוד
מרדכי לוין
יורם בן הרוש
מאיר דויטש - התנועה לשמירת אדמות הלאום
ציפי רון
מנהלת הוועדה:
יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית:
יפה קרינצה
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): ביטחון העיר לוד, של חבר הכנסת יורם מרציאנו
היו"ר אופיר פינס:
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה. הדיון על פי בקשתו של חבר הכנסת יורם מרציאנו, שביקש מהנשיאות דיון מהיר בנושא הביטחון האישי בעיר לוד. חבר הכנסת מרציאנו הוא תושב העיר לוד, היה גם סגן ראש עיר בלוד. הגיע אלינו גם ראש העיר הממונה, מר אילן הררי.
אני רוצה לבקש מחבר הכנסת מרציאנו לפתוח את הדיון. זה דיון מהיר בוועדה, זה דיון קצר. הדיון הזה מתחיל עכשיו והוא יימשך שעה, ולכן אני מבקש מכולם לדבר קצר ולעניין. בבקשה, חבר הכנסת מרציאנו.
יורם מרציאנו:
העיר לוד לקראת 2008, עיר שנמצאת במרכז הארץ, ואני רוצה לדבר היום לא בכובע של חבר כנסת אלא של אזרח בעיר לוד. גם אני, כאזרח בעיר לוד, נתקל לא אחת בסימני אלימות של תושבים בעיר. אני חושב שבחודשים האחרונים המצב הפך להיות בלתי נסבל. זו לא נחלה של החודשים בלבד, זו נחלה של שנים ארוכות.
אנחנו שומעים כל פעם על אדם כזה או אחר שמגיע לעיר ויש סיסמאות. ראש הממשלה אריק שרון הגיע ללוד ואמר: אני נחוש להציל את לוד. אני עוד זוכר את הדפיקות על שולחן גם בבית ראש הממשלה, גם בלשכת ראש הממשלה וגם בביקורים התכופים בעיר לוד. אני זוכר איך הגיע ללוד אהוד ברק, כשהיה ראש ממשלה. גם הוא היה נחוש להציל את לוד, והגיעו גם נציגי כל המפלגות. התוצאה בסופו של יום היא שהאזרח בעיר לוד הולך לא בטוח. כשאני אומר שהאזרח בעיר לוד הולך לא בטוח אני גם מתבסס על סקר שנערך בעיר לוד, שבו נשאלה השאלה: אם יתאפשר לך, האם תהיה מוכן לעזוב את העיר לוד, ומה הסיבות לכך?
אתם יודעים שבעיר לוד יש חינוך מצוין, באים ללמוד בלוד מסביון ומתל אביב, יש בית ספר למדעים ויש תיכון רמלה-לוד, י בתי ספר מעולים. העיר לוד, גם על פי מבחני המיצב של משרד החינוך בשנה האחרונה, נמצאת במקומות הראשונים בארץ מבחינת החינוך, מה שמעיד שהעיר הזאת היא עיר בריאה. אבל התושבים אינם יכולים להסתובב חופשי בעיר. אם אדם בשכונת רמת אשכול פוחד להגיע לבית הכנסת – ואני שומע תושבים שאומרים לי: בדרך לבית הכנסת אני מוריד את הכיפה - זה דבר שאי אפשר להמשיך לחיות אתו. אני רוצה לספר שבמוצאי שבת האחרון אני, חבר כנסת במדינת ישראל, ירדתי לחנות המכולת שלי כדי לקנות מצרכים. זה היה מפחיד, עם חבורת נערים שניסו להשתלח בי. אני מדבר על שכונה שנחשבת שכונה חזקה בעיר לוד.
בשלושת החודשים האחרונים נרצחו מספר אזרחים בעיר לוד, האחרון שבהם מזכיר תנועת בל"ד, אבו קישק, שהיה דמות ידועה בעיר לוד. עד היום אף אחד לא מבין מה קרה שם, היו יריות באמצע היום. אני זוכר את מבצע הסמים הגדול, שהכריז עליו מי שהיום הוא נציב שירות בתי הסוהר, בני קניאק. באמת ניקו את תחנות הסמים, והיום חזרנו כמעט לאותו מצב בעניין מכירות הסמים.
בשבוע שעבר הסתובבתי בשכונת ס"ח. מסחר הסמים והמוניות שראיתי שם במו עיניי היה מחריד. אני מדבר על שכונת נאות יצחק, על שמו של יצחק רבין, רחוב חטיבת הראל, בלוק מספר 2, קומה שנייה בבלוק הזה, במשך חודשיים מתנהל שם מסחר סמים, בבלוק משותף, בשכונה הכי טובה בלוד. מסחר סמים שלא מבייש תחנות הסמים הכי גדולות בישראל. זה לא מצב שתושבים יכולים להמשיך לחיות אתו.
ג'מאל זחאלקה:
כולם ידעו חוץ מהמשטרה.
יורם מרציאנו:
רבותיי, לא באתי להפנות אצבע מאשימה כלפי המשטרה. אני דווקא רוצה להפנות אצבע מאשימה כלפי קובעי המדיניות מלמעלה, כי יוסי קדם ושוטרי תחנת לוד, עם מה שיש להם לא מסוגלים להתמודד, ושיהיו הכוכבים הגדולים ביותר. ביום שישי קראתי כתבה במקומון של לוד, שאומרת שהשר לביטחון פנים הגיע ללוד ויש לו הצהרה: לוד היא יעד לאומי. אילן הררי, שמוה לעמוד בראש הוועדה בלוד לפני חצי שנה, לעניות דעתי מבין בביטחון לא פחות מדיכטר, לאור כל השנים שלו בצבא. הוא יודע לעשות את זה טוב יותר מאשר הרבה מאוד אחרים, ואם המדינה הביאה את אילן הררי, היא גם צריכה לסייע לו. מספיק עם הצהרות, אנחנו כל הזמן שומעים הצהרות. אני חושב שאם הנושא היה באמת חשוב לשר דיכטר הוא היה מכבד את הכנסת או שלפחות הדרג הבכיר של המשטרה היה פה על מנת לתת תשובות. אני לפחות, אדוני היושב ראש, רואה את זה בחומרה שלא מפקד מחוז ולא מפקד מרחב נמצאים פה על מנת לתת תשובות של מעצבי מדיניות – ואני מאוד מכבד את מפקד התחנה.
השר דיכטר החליט שלוד היא יעד לאומי. מה זה יעד לאומי? אני פוגש אותו בפרוזדור ושואל אותו: מה אתה מתכוון לעשות? הוא אומר: דיברתי עם אילן הררי והצעתי לו לקחת את המודל של שמעון לנקרי בעכו, להקים שיטור קהילתי. אני שואל: איך הוא יעשה את זה? הוא נלחם היום בתוכנית הבראה, דורשים ממנו לפטר 100 עובדים, איך אתה רוצה שהוא יקלוט 30 אחרים כדי לטפל בנושא של בעיות יומיום? אז נכון שאתמול קמתי בבוקר וכבר ראיתי סוסים ברחובות. הרמתי טלפון לחברי, אופיר פינס ואמרתי: בוא תראה מה קורה בעיר, רואים שוטרים ברחובות, רואים אנשי מג"ב ברחובות. אז אנחנו מרימים את הקול - - -
היו"ר אופיר פינס:
מה קרה?
יורם מרציאנו:
התחילו איזה מבצע. אני לא בקי בפרטים, מפקד התחנה בטח ידווח על זה יותר בהרחבה. רבותיי, אזרח בעיר לוד לא מתהלך חופשי, לא יהודי ולא ערבי. אזרח בעיר לוד יכול למצוא עצמו גם תחת כדור תועה והוא יכול להירצח בכל זמן נתון. היריות בלוד לא מפסיקות, זה קטסטרופה.
אספר לך סיפור, אדוני יושב ראש הוועדה הקרואה. אני שוב הולך לשכונה חזקה, שכונת נאות יצחק בנה ביתך. מישהו החליט לתת איזה מועדון לטובת עמותה בעיר. אני מודיע לך, במשך חצי השנה האחרונה אין לנו לא יום ולא לילה, עם מוזיקה שבוקעת מהרמקולים מהבוקר עד הלילה. יש עשרות פניות של אזרחים למשטרה, לרשות המקומית – לכולם. אין קול ואין עונה. הגענו לקצה גבול היכולת. זו לא הרשות המקומית, זו לא המשטרה, זה קובעי המדיניות. יכול מאוד להיות שתצטרך להביא את השר למליאה על מנת לשמוע ממנו, אם הוא לא מוכן לבוא לפה. ככה זה לא יכול להימשך. נראה מבצע של שלושה-ארבעה חודשים, ותוציא את הפרוטוקולים של הוועדה הזו, כבר היו 20 דיונים ובעוד שנה נקיים את אותו דיון בלי לקבל תשובות. הגיע הזמן לעצור את זה.
דרך אגב, אני רוצה לומר שהישיבה הזאת נערכת בתיאום עם יושב ראש הוועדה הקרואה. ביקשתי אותה יחד אתו, אני מתואם אתו ואני עובד יחד אתו בעניין הזה.
היו"ר אופיר פינס:
תודה רבה. מר אילן הררי, יושב ראש הוועדה הקרואה בלוד, בבקשה.
אילן הררי:
תודה על ההזדמנות. הגעתי לפה עם שלושה תושבים, שביקשתי שייצגו בקצרה את המצב: הדס מהגרעין התורני, עורך הדין אזברגה מהמגזר הערבי ומר אהרון, שהוא תושב שכונת רמת אשכול. כל אחד יכול בדקה או שתיים לספר. אני מודה לחברים שהגיעו. אני רוצה לומר תודה לעושים במלאכה, למשטרת ישראל, יוסי קדם שנמצא פה, מפקד המרחב, מפקד המחוז, המפכ"ל, השר - - -
היו"ר אופיר פינס:
מי הם מפקדי המרחב והמחוז?
אילן הררי:
מפקד המרחב הוא יפרח דוכובני, מפקד המחוז הוא ניסים מור.
כולם מכירים את לוד, עיר עם 75,000 תושבים, מעל רבע מהם מהמגזר הערבי, שגם הם הקהל שלנו ואנחנו צריכים לטפל גם בביטחון שלהם, 72% מהתושבים יהודים. 30% מהתושבים היהודים הם עולים חדשים, קשישים, ילדים. אנחנו מתגייסים לצה"ל על פי הממוצע הארצי. אנחנו עיר רווחה, כל משפחה רביעית בעיר לוד היא מטופלת רווחה. הדירוג שלנו הוא 4, האתגר שלי הוא להעביר מקל בעוד ארבע שנים כשהדירוג הוא 5.
היו"ר אופיר פינס:
היה 5.
אילן הררי:
אולי, לא מצאתי מתי. אנחנו נמצאים במרחק של עשר דקות- רבע שעה מתל אביב. האתגר שלי הוא שנהיה כמו רבע שעה מתל אביב, משהו בסגנון של רמת אביב ג', צהלה, כשם קוד. אנחנו צריכים להיראות ולהתנהג כמו רבע שעה מתל אביב.
יש לנו מערכת חינוך יפה ומכובדת. ראש הממשלה, שרת החינוך ושר הפנים פתחו את שנת הלימודים עם מענק של 21 מיליון שקלים לשלוש שנים. אם אתה שואל אותי מה אני מבקש, אני מבקש שהחלטת הממשלה הזאת, שהנחתי על שולחנך - - -
היו"ר אופיר פינס:
תקרא אותה, רק את הסעיפים שעוסקים בביטחון האישי בלוד.
אילן הררי:
אקרא: "לקבוע צוות משותף למינהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים, משטרת ישראל, עיריית לוד במתכונת קבועה לאכיפת דיני התכנון והבניה בלוד. תוכנית להקמת צוות והפעלת הצוות, כולל תקצוב ותוכניות עבודה יוגשו תוך 14 יום". זאת החלטת ממשלה מ-2002, לא קרה שום דבר.
"המשרד לביטחון פנים יכין תוך 14 יום תוכנית למבצע רחב היקף להוצאת שוהים בלתי חוקיים בלוד". אתה קם בבוקר יש שב"חים כאילו אנחנו נמצאים בטול כרם.
היו"ר אופיר פינס:
כמה שוהים בלתי חוקיים אתה חושב שיש בעיר?
אילן הררי:
עשרות שוהים בלתי חוקיים. "המשרד לביטחון פנים יפעל להקמת מנהלות שכונתיות בשילוב משטרה, קהילה ועירייה במגמה לתגבר את השמירה על ביטחון הציבור בלוד".
היו"ר אופיר פינס:
זה קרה?
אילן הררי:
לא קרה כלום. הדבר היחיד שקרה הוא החינוך. מכל החלטת הממשלה, החלטה מספר 2264, שיש בה 15 סעיפים, הדבר היחיד שקרה זה החינוך, בכל שאר הסעיפים לא קרה כלום.
"המשרד לביטחון פנים ייתן עדיפות לתחנת משטרה בלוד, בין השאר בנושא החלפת מבנה לתחנה גדולה, הצבת כוח אדם". דובר על הוספת פלוגת מג"ב לעיר לוד. לא קרה שום דבר. ראש הממשלה, אריאל שרון, ב-21.7 היה, עשו דיון חודשי, לא קרה כלום מהדברים האלה.
אני לא אומר את זה למשטרה, כי המשטרה לא מסוגלת לפעול עם מה שיש לה. יש לנו רוח גבית טובה ממשרדי ממשלה.
היו"ר אופיר פינס:
תנצל את ההזדמנות שיושבים פה שישה חברי כנסת וכמה גורמים נוספים, מה הדברים בנושא הביטחון האישי, שלפי דעתך יעשו הבדל בין המצב העכשווי למצב העתידי?
אילן הררי:
הכנתי תוכנית, הצגתי אותה לשר ביטחון פנים, דיכטר, כבר פעמיים. זו תוכנית אסטרטגית שמדברת על שבעה מחסומים קבועים בעיר לוד. 1,500 איש נכנסים לעיר לוד מידי יום לצורך סחר בסמים. אפשר לעשות את המכפלות של הכסף, ואני אומר לכם שהכסף הזה הולך למקומות רעים.
יורם מרציאנו:
אולי המשטרה בכלל רוצה לרכז את עניין הסמים בעיר לוד, ולכן לא נמצא סמים באור יהודה או יהוד?
אילן הררי:
2. שיטור קהילתי, שזה מבצע שכבר יצאנו אליו. זה אומר שלוש ניידות ביום ושלוש ניידות בלילה, 24 שעות, שבעה ימים בשבוע של שיטור קהילתי.
3. תגבור המשמר האזרחי בעיר לוד.
4. 50 מצלמות 24 שעות ביממה, כמו שעשו בעכו.
אדוני היושב ראש, כל מדינת ישראל הולכת לנגב ולעכו. כל מי שאני פונה אליו אומר לי: עכשיו הנגב ועכו. אז לוד לא בנגב - - -
היו"ר אופיר פינס:
מה השיב לך השר דיכטר?
אילן הררי:
השר דיכטר מאוד מתאמץ, ייאמר לזכותו. הוא בא ומשתתף, מקיים פגישות, אבל בסוף כולנו מתווכחים על הכסף. צריכים טיפול נקודתי לחמש שנים. אני צריך כ-10 מיליון שקלים לשנה.
היו"ר אופיר פינס:
למה?
אילן הררי:
אין לי פה את המספרים. עשינו עכשיו אגרת ביטחון, אנחנו לא פרזיטים. החל מה-1.1.2008 נקבל מהתושבים כשני מיליון שקלים לאגרת ביטחון, כמו שעשו ביישוב שבו אני גר, ראש העין, וכמו שעשו במקומות אחרים. בגדול, אני צריך עוד כשלושה מיליון שקלים בשנה לחמש שנים בנושא הביטחון .
נאדיה חילו:
אתם מוגדרים כעיר ללא אלימות? אתם במסגרת הפרויקט הזה?
אילן הררי:
עכשיו מכניסים אותנו פרויקט הזה. בקשה צנועה, החלטת הממשלה מ-2002, יש שם שלושה סעיפים קטנים, אני מבקש שיממשו אותם. השאר אני אעשה.
הדבר האחרון הוא בניה בלתי חוקית.
היו"ר אופיר פינס:
ראיתי שאתם מלבינים את הכול.
אילן הררי:
אנחנו מלבינים, אחרי 60 שנה הגיע הזמן שמישהו יטפל בדבר הזה. אנחנו מלבינים כדי שישלמו מסים. יש לנו שכונות, אלפי בתים שלא משלמים מסים, לא מחוברים למים, לא מחוברים לביוב ולחשמל. לקחתי את תוכנית המגירה ואמרתי: לעשות. בית שבנוי על תשתיות ייהרס.
היו"ר אופיר פינס:
מי הולך אתכם על זה?
אילן הררי:
משרד הפנים והתושבים. זו תוכנית מגירה של משרד הפנים, אני רק מפעיל אותה. אני דורש מהתושבים שישלמו מסים.
היו"ר אופיר פינס:
תודה. סגן ניצב יוסי קדם, מפקד תחנת לוד, בבקשה.
סנ"צ יוסי קדם:
משטרת ישראל עשתה די הרבה בלוד בשנים האחרונות. היה מבצע "אי ירוק בים", שהסתיים באוקטובר 2005 ולקח את כל הכוחות הכי טובים של מחוז המרכז. זו הסיבה שנתניה בוערת, כי כשמשקיעים במקום מסוים מקום אחר מוזנח. עבדו מיטב האנשים במפקדה משימתית, בפיקוד נפרד ממפקד המשטרה, שהתעסק ביומיום, ומחקו את כל תחנות הסמים לאפס. בסוף המבצע, אחרי שנה ומשהו, לא הייתה אף תחנת סמים בעיר. אבל ברגע שהכוחות יוצאים, תחנה בסדר גודל של 120 שוטרים ברוטו – מזה יש להוריד חופשות, מחלות, קורסים ולחלק את כוח האדם לשלוש משמרות - לא תמיד יכולה להחזיק כל העיר הזאת לבד לאורך זמן, ומ-2005 עבר הרבה זמן.
בנוסף, גם הרשות המוניציפלית לא הייתה שם. איפה שיש חלונות שבורים הפשיעה תחזור. זה לא שמיד שמו גנים ואורות. תמיד היינו צריכים לעבוד רק עם החרב, זה לא הולך רק עם החרב. אז זה קצת הלך חזרה. לא כמו שהיה ערב מבצע "אי ירוק בים". יש תחנות סמים בלוד, זה לא סוד, אבל אני הייתי סגן מפקד התחנה באותה תקופה ואני יודע להשוות. אני לא אומר שעכשיו זה סביון, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שהיה. יש עוד הרבה מה לעשות, ואנחנו עושים את המיטב עם מה שיש לנו.
בימים אלה התחלנו מבצע נוסף, לא באותו סד"כ, לא באותו גודל. אבל לקחת 60 איש מכוחות טובים, יס"מ, סמ"ג, ולהשקיע אותם ללא תאריך יעד של סיום המבצע זה די הרבה מבחינתנו. אלה הסוסים והמסוקים שראית. אנחנו נעבוד בנושא.
היו"ר אופיר פינס:
ב-2005 הייתי שר הפנים ועכשיו אני יושב ראש ועדת הפנים. אני אומר את זה כי לא ארפה מכם. הכול יורד לטמיון בגלל עניין הביטחון האישי. אם האזרח מרגיש שהכול הפקר והכול הפקרות, אז אין כבוד לכלום ואין יחס לכלום. לכן הכול מתחיל ונגמר קודם כול בחוק וסדר. אם לא יהיה חוק וסדר לא יהיה כלום.
יוסי קדם:
בוודאי. אני אומר את זה גם בשיחות שלי עם יושב ראש הוועדה הקרואה. הוא מתחיל להבין שהבעיה של לוד היא לא רק הגנים והאורות, למרות שזה גם זה, אלא זה הביטחון. אני חושב שהבעיה שלנו, כמשטרה, שאנחנו צריכים תקנים בבסיס התחנה. אנשים שבאים והולכים זה נחמד וטוב, אבל כשהם יהיו שוטרים שלי הם לא ילכו לשום מקום. על זה מדובר היום.
היו"ר אופיר פינס:
זה מפקד המחוז שלך.
יוסי קדם:
קטונתי. אני יודע שמדברים על זה.
היו"ר אופיר פינס:
כמה התקנים שלך היום?
יוסי קדם:
133 תקנים בתחנה.
היו"ר אופיר פינס:
זה הרבה.
יורם מרציאנו:
לא מספיק.
היו"ר אופיר פינס:
ברור שזה לא מספיק. אנחנו רואים בתוצאות שזה לא מספיק, אבל זה הרבה.
יורם מרציאנו:
זה לא רק לוד, זה גם המושבים מסביב, המועצות האזוריות.
סנ"צ יוסי קדם:
יש תמיד 20 שוטרים שלא נמצאים בתחנה, הם בקורסים, מחלות, חופשות. יש לחלק את מספר השוטרים לשלוש משמרות, יש גם אנשי מטרה, ובסוף בחזית עובדים עשרות בודדות. הייתי מפקד משטרת מודיעין, היו לי שם 70 שוטרים.
היו"ר אופיר פינס:
זה אותו סדר גודל. סגן ניצב קדם, מבחינה אופרטיבית, אילן הררי שם תוכנית עבודה בפני דיכטר. אתה מכיר את תוכנית העבודה הזו? האם ראית אותה?
סנ"צ יוסי קדם:
אני מכיר, היינו שותפים לזה. היא מותנית תקציב. היא נעשתה בשיתוף אתנו.
היו"ר אופיר פינס:
מה הפער התקציבי? האם הפער התקציבי הוא באמת שלושה מיליון שקלים בשנה?
סנ"צ יוסי קדם:
התוכנית שמציג אילן היא תוכנית שכוללת בניית מחסומים במבואות העיר, הצבת מצלמות והפעלת ניידות של שיטור קהילתי שבהן יש פקח עם שוטר. אני מתלבש על הפלטפורמה הזאת; אני לא בונה את המחסומים, אני לא מתקצב אותם, אני רק מביא את האנשים שלי לעזור לאנשים שלו. אני נותן את הפלטפורמה המקצועית, ייעוץ, נותן את הסיוע לאלה שיעמדו במחסומים שלא יקבלו מכות, אבל הדבר היחיד שאני יכול לתקצב זה ניידות ושוטרים.
אילן הררי:
זה עיריית לוד עם המשטרה. כמו בשוהם, כמו ברעות, כמו בראש העין, תהיה חברת שמירה שתעשה את זה.
יורם מרציאנו:
כשהייתי סגן ראש עיר, בלשכת ראש הממשלה היו דיונים בטיפול הנקודתי. זו אותה מנטרה אנחנו מדברים עליה, שאז כבר התחייבו עליה, ואילן הקריא אותה, ועוד אנחנו פעם חוזרים. כל הסיפור, אדוני היושב ראש, הוא אחד. יש רצון טוב של כולם, כולנו תמימי דעים, העניין הוא תקציב של משרדי הממשלה. משרדי הממשלה מצהירים כוונות, לא נותנים כספים.
אילן הררי:
הכסף הגדול זה פלוגת מג"ב. לא הייתי בא לפה בשביל מיליון שקלים. הבעיה של כולם היא הפלוגה, שתהיה מחר בתקנים של משטרת לוד למשימות האלה.
היו"ר אופיר פינס:
קיבלת עכשיו 60 אנשים.
אילן הררי:
אבל לא קבועים.
סנ"צ יוסי קדם:
הם יעבדו במבצע, מחר-מחרתיים יעברו למקום אחר. ברגע שהם שלי קשה לקחת אותם.
היו"ר אופיר פינס:
אתה צריך עוד 60 תקנים?
סנ"צ יוסי קדם:
אנחנו מדברים על 50 תקנים, כדי להגיע לכך שהתחנה תעבוד עם 180 איש כחול, לאו דווקא ירוק. מג"ב הוא לבולטות, נוכחות, הוא חשוב, אבל כדי להכניס מישהו לכלא צריך חקירות וכו', אחרת הם מסתובבים כל הזמן בעיר ומדי פעם לוקחים אותם לתחנה ומחזירים אותם מהתחנה. בסוף אני צריך לקחת עבריינים ולשים אותם בכלא. בשביל זה אני צריך בלשים וחוקרים, והסיירים עושים את הנוכחות והבולטות. מג"ב עוזר לי כרגע להרגיע מצב בעיר, אבל אם לא נכניס אותם לכלא זה דלת מסתובבת, אין הרתעה. בשביל זה אני צריך 50 איש, ואני יודע איך לחלק אותם. אצלנו גם משרד התנועה הוא משרד חזק, כי דרך התנועה - - -
היו"ר אופיר פינס:
יש ביניכם הבדלים וניואנסים כתוצאה ממשאבים. אבל יש חשיבות לעניין הנוכחות הקבועה, שהתושבים יראו שיש בעל בית, שהעבריינים יבינו שיש בעל בית.
סנ"צ יוסי קדם:
בכל סד"כ של תחנה 50% זה שוטרים כחולים, שוטרי סיור בחוץ. אלה ניידות הסיור שמסתובבות כשאתה מחייג 100, הן מסתובבות גם אם אין להן 100. בחוץ זאת החזית של האזרח. אם אני מחזיק שלוש ניידות במשמרת זה בטל בששים. אני צריך להחזיק לפחות שבע ניידות בחוץ. כל ניידת זה עשרה שוטרים סביב השעון. צריך לעשות את החישוב.
היו"ר אופיר פינס:
מה עם מה שכתוב פה, שהמשרד לביטחון פנים יפעל להקמת מנהלות שכונתיות בשיתוף - - - למה זה לא קורה?
סנ"צ יוסי קדם:
לדעתי, זה לא בתחום של המשרד לביטחון פנים. אנחנו נותנים את המשק השכונתי.
היו"ר אופיר פינס:
דיברו פה על פרויקט עיר ללא אלימות. עיר ללא אלימות זה דבר שהשר דיכטר פיתח, אבל המצאנו אותו עוד בממשלת שרון, כשגדעון עזרא היה השר לביטחון פנים. הפרויקט הזה מצליח כי ראש העיר לוקח אחריות לנושא הביטחון האישי. ראש העיר מוביל את פרויקט הביטחון האישי, ואז זה יוצר שילוב בין המערכות, כמובן, יד ביד עם מפקד המשטרה. המשמעות היא שכל שבוע יש ישיבה של ועדה שעוסקת בביטחון אישי אצל ראש העיר. היא בודקת מי נגד מי, מה קורה בשכונות, מחלקים עבודה ויוצאים לשטח. המשטרה היא הפיקוח המקצועי, יש לה מתנדבים, יש לה שיתוף פעולה. ראש המעיר מוביל את המערכות העירוניות לעבודת אכיפה. הכול עובד כשהמשטרה מכוונת מקצועית את הפעולה. זה עובד. כל המערכות צריכות לעבוד יחד, וזה מאוד אפקטיבי בהרבה ערים בארץ.
לכן, פרויקט השכונות שכתוב פה הוא פרויקט נכון. שיתוף הפעולה, גם כשהוא יורד מרמת העירייה לרמת השכונות בעיר, מאוד חשוב. חבר הכנסת מרציאנו תיאר כמה דברים ברמות של שכונות. יש בעיה להשתלט על השכונות.
אילן הררי:
זה המצב הקיים. בשלושת החודשים האחרונים היו שלושה אירועי רצח.
היו"ר אופיר פינס:
המקרים מפוענחים?
סנ"צ יוסי קדם:
אחד פוענח, אחד באמצע ואחד אנחנו רק בהתחלה. על הרצח אחד יש כתבי אישום. אני רוצה להגיד שזאת התפרצות של החודשים האחרונים, כי כל השנה לא היו מקרי רצח. פשוט קרה משהו ביניהם, לפני זה לא היה כל השנה.
אילן הררי:
יש בניה בלתי חוקית ברמה בלתי אפשרית.
היו"ר אופיר פינס:
אתה אשם בזה אתה לא הורס. תהרוס.
אילן הררי:
אל"ף, אני הורס. בי"ת, להרוס בית פשוט עולה חצי מיליון שקלים, ומשיתים את זה עלי. אני עומד בחזית, מוכן להרוס. בחצי השנה האחרונה אין צו שלא חתמתי עליו. הייעוץ המשפטי והמשטרה לא מאמינים: אני חותם על כל מה שקיים, ולצערי לא מתבצע.
יש בלוד סחר בסמים ברמה שלא קיימת במקומות אחרים. נכנסים 1,500 איש ביום, תעשו מכפלות של הכסף.
תאונות דרכים – בשלושת החודשים האחרונים שלושה ילדים נהרגו בתאונות דרכים. זה קשור, זה ביטחון, זה בטיחות, זה תחושת ביטחון.
יש שוהים בלתי חוקיים. יש ונדליזם, פגיעה ברכוש במתקנים ציבוריים. כל מזגן שאני שם בבית ספר, כעבור שבוע הוא נגנב.
בעלי חיים – יש לנו ספארי בעיר. אנשים, בעיקר מהמגזר הערבי, יש להם כבשים וגמלים ליד הבית. זה לא יכול להיות.
היו"ר אופיר פינס:
אני רוצה להודות לך. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה:
הייתי בלוד פעמים רבות בתקופה האחרונה, לאחר הירצחו של ידידי מוסא, מזכיר בל"ד בעיר. הוא היה דמות ידועה בעיר. העיר מזועזעת.
היו"ר אופיר פינס:
איך זה קרה?
יורם מרציאנו:
ב-12:00 בלילה נכנס מישהו לפיצוציה שהוא ניהל וירה בו. יש קרוב ל-30 עדי ראייה, ואף אחד לא מדבר.
נאדיה חילו:
אנשים מפחדים. הרי היו מקרים של אנשים שהלשינו והורידו אותם אחרי יום. גם את זה צריך להגיד.
ג'מאל זחאלקה:
בצד הזעזוע העמוק של תושבי העיר - והיו בשבוע שעבר הפגנות זעם – מפנים אצבע מאשימה למשטרה, שלא שומרת על הביטחון האישי של התושבים. זו הייתה הטענה העיקרית. הרוצחים נעשו חוצפנים, יש בית קפה ממול, אנשים ישבו שם ועישנו נרגילה, באו וירו בו לאט לאט, זה לקח זמן. זה מישהו שיש לו ביטחון. העדויות ששמעתי מסמרות שיער.
סנ"צ יוסי קדם:
אותו אחד שירה בו בכלא. הוא לא ירה כל כך לאט. זה היה כל כך מהר, מצאו שם שני קליעים. לא ירו לאט.
ג'מאל זחאלקה:
ככה שמעתי, אבל זה לא משנה את העובדה הבסיסית. האומץ שלהם, עזות המצח, שרצחו מול בית קפה שישבו בו עשרות אנשים.
אני חושב שצריך לעשות כל דבר, והתושבים – עד כמה ששמעתי מהם - מוכנים לתרום כל דבר אפשרי כדי לשמור על הביטחון. אנשים פוחדים על הילדים שלהם. אגיד לך מאיפה מגיע הזעזוע העמוק, כי בדרך כלל נהרגו עבריינים, אבל כשנרצח אדם מהיישוב, דמות מכובדת בעיר, זה זעזע את האנשים. אומרים שאם הוא נרצח כל אחד יכול להירצח.
כדי להבטיח שאנשים ישתפו פעולה בנושא הזה, אני חושב שהצעדים של המשטרה לא צריכים לפגוע בכלל התושבים. כלומר, אתה לא יכול לסגור שכונה, לא לפגוע בחיי היומיום של האזרח הפשוט, עד כמה שאפשר.
אורי אריאל:
אז לא יהיה ביטחון.
ג'מאל זחאלקה:
זה לא עובד ככה. אני חושב שיש הרבה צעדים שהם הפגנתיים. אני מסכים עם מפקד התחנה, רוב העבודה נעשית במקומות אחרים ולאו דווקא בשכונות. יש לנסות שהפעולה הזאת לא תפגע בחיי היומיום של התושבים.
שמעתי מראש העיר שהוא רוצה להלבין בתים לא חוקיים. אז תלבין, למה אתה רוצה להרוס?
אילן הררי:
רק מה שבנוי על תשתיות – ביוב וכו'.
היו"ר אופיר פינס:
ברור שיש סדרי עדיפויות בהריסת בתים. לא הורסים כל בית.
ג'מאל זחאלקה:
אבל אין שם תשתיות.
היו"ר אופיר פינס:
אני לא מדבר על עניין הבניה הלא-חוקית משך שנים, הרי כולנו מכירים אותה. אני לא נכנס לזה עכשיו. אבל עכשיו בתים חדשים אתם נותנים לבנות? לא יכול לקום בית אחד לא חוקי.
ג'מאל זחאלקה:
בסדר גמור, שתהיה בניה ציבורית גם לאוכלוסייה הערבית.
יורם מרציאנו:
לסניף מפלגת העבודה ההיסטורי ברחוב כצנלסון הוצא בזמנו צו ופינו אותנו משם. אתמול עברתי שם, על הבית הזה בונים בית צמוד לקפה.
היו"ר אופיר פינס:
חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.
אברהם מיכאלי:
המצב בלוד לא התחיל בשנה האחרונה, זה נמשך כבר הרבה שנים. כל הזמן הממשלות השונות מבטיחות. מה שהכי חורה לי זה ראש העיר הממונה. אני חושב שזה עוול גדול שהמדינה מחליפה ראש עיר נבחר. מביאים ראש עיר ממונה, והוא נתקל מול קיר, הוא מדבר והם לא מקשיבים לו. בשביל מה מביאים ראש עיר ממונה? הרי זה העניין הוא לא ראש העיר, העניין הוא העיר, והעיר בבעיה.
היום אנחנו מדברים על בעיה אחת של ביטחון פנים, שמשליך על הכול בלוד. אני מבקר בלוד כמעט פעמיים בשבוע, אני יודע שהתושבים שם מרגישים זוועה. צריך לתרגם את התסכול הזה למשהו מעשי. כל אחד מאלה שיושבים פה, וגם הרבה מאתנו שלא יושבים פה, באים להציע עזרה. אנחנו לא יכולים לעזור בדיבורים, צריך שכל אחד מאתנו ייקח על עצמו מטלה מול משרדי הממשלה, כדי לעזור לעיר לוד לחזור לתפקוד נורמלי, אני כבר לא מדבר על שגשוג.
היו"ר אופיר פינס:
לוד גם יכולה לשגשג. יש לה את כל הנתונים.
אברהם מיכאלי:
לכן אנחנו צריכים לצאת מהישיבה באופרציה מוגדרת מה עושים מול משרד זה או אחר, כדי לעזור ללוד.
היו"ר אופיר פינס:
תודה. ביקשנו מאנשים שגרים בשכונת הרכבת בלוד להגיע. מה קורה עם עניין סכנת פסי הרכבת?
אסמעיל ערפאת:
בנושא הרכבת, יש שמונה מסילות בכניסה לשכונת הרכבת. המפגש הזה מהווה סכנה.
יורם מרציאנו:
תחסום להם את הרכבת, שלא תעבור שם. עד שלא תעשה צעד קיצוני הם לא יסדרו את זה. תחסום.
אסמעיל ערפאת:
בוא אתי, אני אחסום. המשטרה תכניס אותי לכלא.
היו"ר אופיר פינס:
מי צריך למגן מבחינת הביטחון?
אסמעיל ערפאת:
בכנסת הקודמת הייתה החלטה של משרד התחבורה להפרדה מפלסית. העניין הזה מתמהמה יותר מדי זמן. עיריית לוד הגישה תוכנית לדיון בנושא הזה לא מזמן. לא היו לתוכנית מספיק התנגדויות מבחינת התושבים. התוכנית מתעלמת מהאוכלוסייה שקיימת במקביל למנהרה המתוכננת. כלומר, התוכנית לא מפנה אף בית, היא גורמת לעוד צפיפות ולעוד סבל לאותם תושבים. אין בה שום החלטות, וזה עדיין מתמהמה ולא קיים.
היו"ר אופיר פינס:
עורך הדין אזברגה, אתה גר בשכונה? אתה יכול להוסיף על זה?
עבד אזברגה:
אני יכול להוסיף שככל שחולף הזמן, זמן ההמתנה כדי לחצות את המסילה גדל. זה המפגש הכי גדול בארץ. זה יכול לקחת חמש-עשר דקות ולפעמים זה יכול לקחת גם חצי שעה. זה גורם להולכי רגל לקחת יוזמה ולחצות, וככה נהרגו שני הצעירים ב-2001 וב-2003. את התוכנית הזאת צריך לקדם. אני יודע שהיא נמצאת היום בנתיבי איילון, שצריכים לבצע אותה. היא אושרה, אבל הבעיה היא שמי שהכין אותה התעלם מהאוכלוסייה. מקימים אותה בכביש הסטטוטורי ההיסטורי, לאנשים שגרים בגבול המסילה אין גישה לצאת מהבית. יש בעייתיות עם העניין הזה.
בנוסף, כל תלמידי בתי הספר עוברים משכונות הרכבת, נווה שמיר, נווה שלום – זה כמעט 8,000 נפשות - עוברים מהמסילה גם בבוקר וגם בערב.
היו"ר אופיר פינס:
הבשורה הכי קשה שאתה אומר היא שגם אם יעשו את התוכנית, היא לא טובה.
עבד אזברגה:
זאת תוכנית שעדיין לא ביצעו אותה. אפשר לעשות את שינוי התכנוני שלה.
אסמעיל ערפאת:
עדיין אין החלטה על התוכנית.
עבד אזברגה:
צריך לקיים בעניין הזה ישיבה יותר מקצועית, עם הרשות המקומית.
היו"ר אופיר פינס:
למה אתם לא עושים? אין לכם ישיבות עבודה עם אילן הררי?
עבד אזברגה:
מדי פעם אנחנו מקיימים ישיבות עבודה. ניזום פגישה ונבדוק איפה הדברים תקועים. עניין הרכבת הוא עוד היבט של הביטחון האישי, כי אם אנשים נהרגים מהרכבת יש פה בעיה שצריך לפתור.
היו"ר אופיר פינס:
נכון, זו הפקרות.
יורם מרציאנו:
ראית מה שהתפרסם אתמול בעמוד השער של "ידיעות אחרונות"? שומר עם עבר פלילי, שעובד בגן ילדים פיראטי, שאין לו שום רישיונות ושום אישורים, נתפס במעשה פדופיליה בארבעה ילדים. אתה כבר לא יודע במה להתעסק. זה עומד על קצה הלשון להגיד לתושבים: צאו החוצה, תעשו מעשה אחת ולתמיד.
אופיר, אני בטוח שיש לך רצון ענק, וגם ליושב ראש הוועדה הקרואה יש רצון אמיתי ואני רואה את הנחישות שלו להצליח. אבל, לצערי הרב, נצא מפה והכול חוזר חלילה.
עבד אזברגה:
כמו שאמר חבר הכנסת מרציאנו, היו 50 איש בבית הקפה ואף אחד לא דיווח. קודם כול יש מודיעין, יש שב"כ חזק במדינת ישראל. יש מקרה רצח, סוגרים את התיק ואף אחד לא משלם עבור כלום. קודם כול אני מבקש מהמשטרה להתחיל לאסוף את הנשק, במגזר הערבי במיוחד, כי מי שמשלם את המחיר בעניין הביטחון האישי - - -
היו"ר אופיר פינס:
איסוף נשק, זה נמצא בתוכנית שלך? כמה נשק יש?
עבד אזברגה:
כל לילה אנחנו שומעים יריות. לא יכול להיות שהצבא עושה אימונים בלוד, זה נשק לא חוקי. כשיש נשק יותר קל להרוג אנשים. צריך לאסוף את הנשק, צריך להילחם בסמים, אבל זה צריך להיות כלל עירוני ולא רק במגזר הערבי. בינתיים, מי שסבל, מי שמשלם את המחיר ומי שיש לו פחות ביטחון אישי זה אנשים מהמגזר הערבי כי יודעים מהעבר שלא היה טיפול כמו שצריך כדי להרתיע את האנשים.
יורם מרציאנו:
והגיע הזמן לטפל בעוד נקודה. יודעים שלי יש כבוד גדול לערבים, אבל כל לילה בשעה 3:45 תושבי לוד מתעוררים.
היו"ר אופיר פינס:
תודה. אהרון דזנאשוילי, בבקשה.
אהרון דזנאשוילי:
תודה רבה, אדוני, שאתה נותן לנו אפשרות לדבר. אני תושב רמת אשכול מזה 35 שנה. כשהשכונה הזאת הוקמה בשנת 73' על ידי גולדה מאיר, זכרונה לברכה, הגיעה אליה אוכלוסייה ברמה גבוהה. לצערי, הרב העיר לוד נמצאת בבירא עמיקתא.
כתושב לוד מזה 35 שנה, אני מרגיש שבעיר הזו אין דין ואין דיין. בעיר הזו כל אחד יכול לעשות כרצונו; בעיר הזו, מר אלבז יעקב, בן-אדם בן 74, מר שמעון בובליל, בן-אדם בן 74, אנשים פשוטים, לא יכולים ללכת בשקט; בעיר הזו האנשים האלה חוטפים אבנים יום-יום; בעיר הזו אישה אתיופית בת 25 הולכת ברחוב עם שני ילדים קטנים שהוציאה מהגן, מדליקים אותה כמו לפיד. כל הדברים האלה הם דברים אמיתיים, שאומר אזרח פשוט שאכפת לו, כי אותו אזרח רוצה לשלוח את הילדים שלו לבית הספר. אם הוא רוצה שהבנות שלו יחזרו בשלום מהאוניברסיטה הוא צריך ללכת לתחנה המרכזית להביא אותן. בעיר הזו אף אחד לא בטוח, אדוני היושב ראש. לעיר הזו יש רק כיוון אחד, מהעיר הזו רק בורחים.
מי שמגיע לעיר הזו אלה כל מיני אזרחים של מדינת ישראל, שהביאו אתם את כל הפשיעה, עושים מה שהם רוצים. אני מרגיש שכל מאן דהו יכול לסגור פינה בעיר הזו, להגיד: זה המקום שלי, ואף אחד לא אומר לו שום דבר.
היום אני שומע שמגיע לעיר הזו בן אדם, אישיות, אחד שיודע לנהל, אדם שעשה הרבה בחיים. זה מה צריך לעיר הזו. למה לא נותנים עונשים? למה אזרח פשוט במדינת ישראל, שעבר על החוק, ויש נגדו צו הריסה, למה לא הורסים? למה העבריין הזה לא צריך להיענש? למה אנשים צריכים ללכת בפחד בעיר הזו? לא רק זה, מר אבו קישק, זכרונו לברכה, זה בן-אדם אמיתי. אם הבן-אדם הזה נרצח - - -
הגענו למצב כזה, שהשכונה שבה אני גר היום, ב-73' הגיעו אליה 10,000 יהודים. היום במקום הזה יש בקושי 200 יהודים, 9,800 לא יהודים.
יורם מרציאנו:
כמה עלה לך הבית בשנת 73'?
אהרון דזנאשוילי:
הבתים שעלו 100,000 דולר שווים היום 20,000 דולר, ומי קונה אותם? רק סוחרי סמים. נשארו שם כ-30-40 משפחות, למה הם צריכים לסבול?
היו"ר אופיר פינס:
תודה. חבר הכנסת חנין, בבקשה.
דב חנין:
אני חושב שיש קשר מאוד הדוק בין ההזנחה של העיר לוד לבין ההפקרות שמתרחשת בעיר הזו.
היו"ר אופיר פינס:
תסלחי לי, גברתי. זה לא שכל תושב שיבוא לפה יוכל לדבר. אמרתי שהדיון הוא עד 13:00.
הדס ליכסנברג:
אבל יש פה בעיה שלא מטופלת, לפני כל הבעיות הגדולות. כשמתקשרים 100, מתוך 133 שוטרים אף שוטר לא מגיע לקריאות. אנשים מדברים בגדול על בנייה בלתי חוקית, על פשע. אני מאושרת שהגעתי לפה רק בשביל לפגוש את מפקד התחנה. 133 שוטרים, איפה הם מסתובבים כשאני מתקשרת 100 לתחנת המשטרה? אף אחד לא מרים טלפון. יש תחנת סמים מתחת לבית שלנו. אני מזמינה את מפקד התחנה, ואני יודעת שהוא עושה עבודה מאוד משמעותית, אבל אנחנו באים לפה כדי להתלונן שתחנת משטרה אפילו לא עונה לטלפון. 133 שוטרים, מי מתעורר שם? 200 משפחות עזבו את מקומות המגורים שלהם כדי לגור בלוד. אנחנו עברנו מרעננה כדי לגור בלוד. אנחנו לא נעזוב את לוד, אבל טלפון אחד? אף אחד לא מתעורר. איך נחזור ללוד?
יש לי שלוש בנות, מה הן רואות בתוך העיר? סמים, נרקומנים, מזריקים בתוך בניין חדש. אני לא מבינה את האדישות. מדברים על בנייה בלתי חוקית ועל מצגות, אני רוצה להתקשר ל-100 ולקבל שירות. בחיים לא קיבלתי שירות ממשטרת לוד. בחיים. אתמול ב-4:30 נרקומן נכנס אלינו לבניין התקשרתי 100 במשך 20 דקות, חצי שעה. אף אחד לא מתעורר. מפקד משטרת לוד, אני מעריכה את כל מה שאתה עושה ואני גאה לפגוש בך, אני רוצה לדעת - - -
סנ"צ יוסי קדם:
באת עד הכנסת כדי לפגוש אותי? למה לא באת למשרד שלי? דברת אתי? פנית אליי? לא זכור לי.
הדס ליכסנברג:
כן, כולם מכבדים אותך ושום דבר לא זז.
היו"ר אופיר פינס:
תודה רבה.
דב חנין:
אדוני היושב ראש, אני רואה קשר הדוק בין ההזנחה של לוד לבין ההפקרות שיש שם. אין ספק שלוד הפכה להיות שטח הפקר, גם מבחינת סמים. השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות בעניין הזה.
אציע שתי הצעות. הצעה ראשונה, להמשיך ולהפעיל את ועדת המשנה של ועדת הפנים, שהייתה פעילה בתקופה קודמת. אני חושב שזה כלי שיכול לתרום למעקב שוטף ולמעורבות שוטפת של הכנסת במה שקורה בעיר לוד. מעבר לזה, נמצאים פה חברי כנסת ממפלגות שונות, קואליציה ואופוזיציה. אני חושב שהבעיות בעיר לוד הגיעו למצב כזה שהגיע המצב שניזום, 40 חברי כנסת, דיון מיוחד במליאת הכנסת בהשתתפות ראש הממשלה.
יורם מרציאנו:
רעיון מצוין.
דב חנין:
אני חושב שאנחנו חייבים להעלות את זה, וזה עניין שצריך לתת עליו תשובות בדרג הבכיר ביותר.
היו"ר אופיר פינס:
תודה. חבר הכנסת אריאל, בבקשה.
אורי אריאל:
אני לא חבר בוועדה, אבל הזמין אותי חבר הכנסת מרציאנו, והייתי גם אצל יושב ראש הוועדה הקרואה. קודם כול, צריך לאחל לו בהצלחה ולהגיד ביושר שיש שינוי, וזה חשוב כי יש למה לקוות. זה עוד לא בסדר, הוא יודע שזה לא בסדר ואנחנו יודעים שזה לא בסדר.
אדוני, יושב ראש הוועדה, יש כוח במעקב שלנו, אם הוא סדיר. אם פעם בשנה קורה משהו ומתכנסים, בסדר. אני חושב שהחוכמה תהיה דרך ועדת משנה או דרכך, שיהיה מעקב. יבוא השר לביטחון פנים וייתן דיווח, יגיד מה הוא הולך לעשות. עם כל הכבוד למפקד התחנה, בסוף הוא לא מחליט כלום. זה ברמת מפכ"ל, שר. יש לקיים מעקב קבוע, כתוב ומופץ לכל חברי הוועדה, ואם יש בעיה מזמינים את השר לביטחון פנים לפה, אותו הדבר עם שר הפנים ושרת החינוך. כל אחד, בלי שום הבדל.
לגבי הדיון במליאה, יבוא ראש הממשלה, ייתן נאום הגבר, תראה שעשו בלוד דברים שלא האמנת, לא ידעת ולא חלמת עליהם.
יורם מרציאנו:
מצוין.
אורי אריאל:
אני לא נגד, אחתום. אבל אם לא יהיה מעקב חודשי פה, בתיאום עם ראש העיר שיביא חומרים, אבוא לעוד דיון שיהיה. אבל אני חושב שאפשר גם אחרת. המעקב יכול להביא את זה למקומות אחרים.
היו"ר אופיר פינס:
תודה. חבר הכנסת מרציאנו, דברי סיכום.
יורם מרציאנו:
אני מודה לך על קיום הדיון. יחד עם זאת, אני חייב להודות שאני יוצא מפה בתחושה לא טובה, ולא בגלל שאין לנו כוונות טובות. כדי להראות את הרצינות של ועדת הפנים של הכנסת, שאתה עומד בראשה, הייתי לפעול כבר. אני בהחלט קונה את הצעת חבר הכנסת דב חנין, ונתחיל להחתים חברי כנסת לדיון במליאת הכנסת, שיבוא ראש הממשלה ויספר לנו מה הוא מתכוון לעשות בלוד.
אבל לפני זה, שמענו את יוסי קדם, ואין לי טענות למפקד התחנה, אתה מבין שבנושא של מדיניות, פלוגות מג"ב, נושא של תקציבים הוא לא הקובע. הוא מאוד ישמח שתסייע לו. אני חושב שכבר עכשיו אתה צריך לקבוע לוחות זמנים, של קיום דיון נוסף בעוד שבועיים כדי לעמוד מקרוב אחר השתלשלות הדברים. הבנתי שמפאת קוצר הזמן, לאור הדיון הדחוף, השר לביטחון הפנים לא יכול היה להגיע לכאן. אני מציע לקיים כאן דיון עם השר לביטחון פנים ועם מפכ"ל המשטרה, שיבואו לתת תשובות לחברי הכנסת. צריך לזכור, אדוני היושב ראש, שאנחנו הגוף שמפקח על עבודת הממשלה. עלינו מוטלת האחריות לא פחות, משום שישאלו: אז מה עשיתם? אני מבקש שבדברי הסיכום תאמר שתכנס את הוועדה הזאת שוב בעוד שבועיים בהשתתפות השר והמפכ"ל, על פי לוחות הזמנים שלהם.
היו"ר אופיר פינס:
תודה רבה, אני רוצה לסכם את הדיון. אמרתי גם בפתיח ואני אומר את זה שוב, המפתח לעשות את לוד עיר שמסוגלת לתת את המענה הנכון לתושבים שלה מתחיל בנושא הביטחון האישי. כל זמן שלוד תמשיך להיראות כמו מערב פרוע, אין לה שום סיכוי, לא בחינוך, לא בתרבות, לא באיכות חיים ולא בכל יתר אורחות החיים. הבעיה העיקרית של לוד היא תחושת ההפקרות, של כל דאלים יגבר, שכל אחד עושה מה שהוא רוצה, שאין דין ואין דיין.
כשהייתי שר הפנים באתי ללוד וסיכמתי עם בני קניאק שהולכת להיות פעולה, ואחרי חודשיים דיווח בני קניאק לי ולכל הממשלה שאין יותר סוחרי סמים בלוד. מי שהפסיק את המבצע הזה הוא פושע. מי שהפסיק את הלחץ ואיפשר חזרה של פעילות לא חוקית ללוד, זה חוסר אחריות מדרגה עליונה.
אתה מדווח לנו שקיבלת תוספת של 60 שוטרים למבצע חדש, שאין לו מגבלת זמן. זו התחלה שאנחנו מברכים עליה. המשטרה יכולה להשתלט וצריכה להשתלט, זה התפקיד שלה. לא לבד, יש מערכות עירוניות שחייבות להיות מגויסות, יש מערכות ממשלתיות שחייבות להיות מגויסות. אבל אני מצפה משר הפנים, מהשר לביטחון פנים, לקבוע את סדרי העדיפויות. כדי להבריא את לוד צריך להוציא את הפשע מלוד. כל זמן שהפשע יוביל בלוד אין לעיר הזאת סיכוי. בזה צריך להתמקד.
הדברים הספציפיים – 1. הוועדה תפעל כדי שהשר לביטחון פנים יאמץ את התוכנית שהכנתם. אני מציע להוסיף את מה שאמר עורך הדין אזברגה לגבי תפיסות נשק לא חוקי. זה חייב להיות בתוך התוכנית, לנקות את לוד מנשק לא חוקי. יש שם מספיק נשק כדי לחמש חטיבה קרבית. אי אפשר לעשות תוכנית כשאנשים מסתובבים עם נשק ברחובות.
2. ליישם את החלטת הממשלה מ-2002, אני מדבר על שלושת הסעיפים של הביטחון האישי, כולל הוצאת השוהים הבלתי חוקיים. מר הררי, זו אחריות שלך. הריסת בתים לא חוקיים זו אחריות שלך, אי אפשר לגלגל אותה. אתה יושב ראש ועדת התכנון והבניה המקומית, כל התחלת בניה לא חוקית - - - צריך להיות סדר, בשביל זה מינו יושב ראש ועדה לא פוליטיקאי. פוליטיקאי לוחצים או לא לוחצים. התחלת בניה לא חוקית – באותו יום הורסים. אין. שידעו שאתך לא מתעסקים. אם תיתן שיתעסקו אתך גמרת את הקריירה. כל לבנה חדשה הורסים, אריח אחד הורסים.
אילן הררי:
אתה צודק, אבל - - -
היו"ר אופיר פינס:
זה לא עולה כסף. זה כלום. התחלת בנייה אתה מוריד באותו יום. אז אנשים יבינו שנגמרה החגיגה בלוד. אכיפה זה דבר קשה, כי זה מכיר את זה, זה קרוב של זה, זה מסכן, זה אומלל, לקחו לו. אבל זה התפקיד שלך. תפקיד כפוי טובה, נכון, אבל אז יתחיל להיות סדר.
כל התוכנית חייבת להיות מתוקצבת עד הקצה. אתם יכולים לעשות הבדל עצום בלוד. תוספת הכוח חייבת להיות מתוכננת, וזה יהיה המאבק הגדול.
יש לנו פגישה עם מפכ"ל המשטרה בנובמבר, נשים את לוד כאחד הסעיפים לדיון. אני מבקש לקבל את התוכנית שהכנסת לדיכטר.
אני אומר לכם שאפשר להשתלט על לוד. עכשיו יהיה לחץ כי כולנו התחלנו להשתגע, השאלה היא מה יהיה עוד שנה או מה יהיה עוד חצי שנה, זה המבחן הגדול. אני יודע שהחודש הזה כל העיר על הרגליים, בסדר. זה חייב להיות לאורך זמן ולא חד-פעמי. אנשים צריכים להבין שנגמר הסיפור, להבין ולהפנים. אני רוצה לראות שכשאני נכנס ללוד עוצרים אותי, בודקים אותי.
בוודאי שנבצע מעקב. קודם כול, ייצא מכתב מסודר שלי לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל. בי"ת, הפגישה שלנו עם המפכ"ל מכריעה. חבר הכנסת מרציאנו ואדוני ראש העיר, תעדכנו אותי לגבי התפתחויות, חיוביות אם יש. נקיים ישיבת מעקב אחרי שנהיה אצל המפכ"ל.
יורם מרציאנו:
יש משהו שגם לך יש השפעה, כיושב ראש ועדת הפנים, וזה אזור התעשייה. יכול להיות שתצטרך לתת את הדעת על הזה. מפעלים בורחים מלוד בגלל בעיות ביטחון באזור התעשייה הצפוני. גם יש להם בעיות של מיסוי, כי הם משלמים יותר מאשר באיירפורט סיטי, וגם בגלל בעיות הביטחון האישי.
אסמעיל ערפאת:
יש גם בעיה של מקומות בילוי. אין מתנ"סים, אין כלום.
היו"ר אופיר פינס:
לגבי הרכבת, נביא את הנושא השבוע בפני מנהל התכנון של משרד הפנים, שיש לנו דיון אתו השבוע. אני רוצה לשמוע מה הוא אומר על תוכנית הרכבת. אם יש חומרים שאתם רוצים להשאיר אז תשאירו לנו.
תודה רבה, אני נועל את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:15.