פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 384
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ד בחשוון התשס"ח (5 בנובמבר 2007), שעה 09:00
סדר היום: תוכנית העבודה השנתית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנת 2008.
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
אבשלום וילן
יצחק וקנין
יצחק זיו
ישראל חסון
דוד טל
יעקב כהן
משה כחלון
יורם מרציאנו
חנא סוויד
מוזמנים:
שלום שמחון – שר החקלאות ופיתוח הכפר
יעל שאלתיאלי – מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר
טלי כרמי – דוברת שר החקלאות ופיתוח הכפר
יוסי ישי – מנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"ד ערן אטינגר – יועץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
איציק בן-דוד – סמנכ"ל בכיר להשקעות ומימון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
שמחה יודוביץ – סמנכ"ל בכיר להשקעות ומימון
ד"ר בוריס שון יעקובסון – מנהל המכון הווטרינרי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ד"ר מרדכי כהן קדמון – יו"ר מועצת הצמחים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
גלית פלצור – רפרנטית חקלאות ואיכות סביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר
חי בנימיני – מזכיר ארגון מגדלי הדרים
יצחק כהן – יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים
יוסף בלייר – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
אורנית רז – חקלאות אורגנית, התאחדות חקלאי ישראל
אברהם דניאל – איגוד מגדלי הפרחים
דוד ברבי – איגוד מגדלי הפרחים
ראובן לדיאנסקי – מנכ"ל ויועץ משפטי, "תנו לחיות לחיות"
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: שלומית כהן
תוכנית העבודה השנתית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנת 2008
היו"ר גלעד ארדן:
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום הצגת תוכנית העבודה השנתית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנת 2008. במסגרת תפקידה של הכנסת לפקח אחר פעולת משרדי הממשלה, אמרתי כבר בתחילת כהונתי כיושב-ראש הוועדה שהכוונה היא גם להזמין את משרדי הממשלה להציג את תוכניות העבודה שלהם, לפני שהן אמורות להתחיל ולהתממש, ומאידך גם להזמין את משרדי הממשלה לתת דיווח לוועדה לקראת כל סוף שנה לגבי הביצוע של התוכניות האלה אל מול תקציב המשרד לאותה שנה, וכך נוכל לראות אם כמה מהדברים שרצינו שיקרו במהלך השנה אכן קרו, וגם נוכל לנסות ולתקן טעויות או דברים שהם מעבר לטעויות, בין הרצון הטוב לבין העובדה שדברים מתממשים.
אני מקדם בברכה את שר החקלאות ופיתוח הכפר, שלום שמחון, שהוא הראשון שהרים את הכפפה והגיש לוועדת הכלכלה את יעדי משרד החקלאות לשנת 2008. היום ביקשנו ממנו להציג את הדברים. אני מעביר את רשות הדיבור אליך, אדוני יושב-ראש הוועדה לשעבר.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
תודה. אני חושב שהצגת היעדים של הממשלה, המטרות, סיכומי השנה הקודמת ופתיחת השנה הבאה, היא מטרה שנכון להציב מבחינתך כיושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת. אני חושב שהיה נכון לעשות את זה דווקא בוועדה מהסוג הזה, שצריכה לעסוק בנושאים מן הסוג הזה. אני אציג את הנושא באופן כללי, ומנכ"לית המשרד תציג ביתר פירוט את מה שהכנו לוועדה מבעוד מועד.
זאת לא הישיבה הראשונה שלי בוועדת הכלכלה של הכנסת כשר חקלאות ופיתוח הכפר. נדמה לי שכבר היתה לי הזדמנות להציג, ואנסה להציג באופן כללי את הנושאים שעמדו על סדר-היום בשנה הקודמת ועל מה שעומד על סדר-היום בשנה הבאה. אנחנו נמצאים בתהליך שבו אנחנו עושים לא מעט רפורמות בתוך משרד החקלאות, שהמגמות העיקריות שלהן הן לייצב את משרד החקלאות ופיתוח הכפר למטרות וליעדים שלו בשנים הבאות ולהתאים אותו למציאות הקיימת. החקלאות בישראל ובעולם היא חקלאות שמשתנה. במסגרת הזאת אנחנו מנסים להקטין את החיכוך ככל האפשר בין החקלאים לבין משרד החקלאות. סביב העניין הזה נעשתה רפורמה במועצת הצמחים והוצאנו את ענף הפרחים מתוך המועצה. בימים האלה אנחנו מסיימים, בעזרת הוועדה, את סגירת המעגל, ואחרי שהחוק עבר בקריאה שלישית הוועד הפועל של המועצה אמור להתכנס בימים הקרובים ולצאת לדרך.
קורים הליכים, שחלקם מושפעים באופן ישיר ממה שקורה אצלנו. בימים האחרונים סיימנו מאבק די קשה מול הרבנות הראשית לישראל בנושא השמיטה, מאבק שבסופו של דבר היה למען החקלאות והציונות מבחינתנו. לשמחתי הדבר הוכרע בבית המשפט העליון באמירות מאוד ברורות. אני שמח לבשר פה, שאחרי שהתקבלה החלטת בג"ץ, הרבנות הראשית לישראל קיבלה החלטה למנות ארבעה רבנים שייתנו היתרי מכירה ותעודות כשרות באותם מקומות שהרבנים המקומיים לא יוכלו, ובשבוע הקרוב נעשה את ההכנות הראשוניות לפתיחת היבול כדי לנסות לאזן את השוק ולאפשר למגזר החרדי לקבל תוצרת על-פי אמונתו ותפיסתו. נשאלתי האם המחירים יירדו. המחירים לא יירדו כל כך מהר, כי הם לא קשורים רק לפתיחת היבוא, הם קשורים לתהליכים שקורים בכל העולם. רמת החיים בהודו ובסין עולה באופן דרמטי, ומאחר שכך הביקושים עולים. כאשר הביקושים עולים, יש עליית מחירים ובסך הכול יש חוסר במזון בכל העולם וייקח שנים להדביק את הפער שהוא תוצאה ישירה של עליית רמת החיים בהודו ובסין. יש חוסר גדול בעולם של חלב. יש מעבר של גידולי חיטה, לחפש את האנרגיה החדשה שהיא האנרגיה של דיזל, וזה גורם לשינויים גדולים בשוק הזה. אנחנו צופים שבסך הכול החקלאות בישראל ובעולם בשנים הבאות תהיה בשנים של צמיחה. אלה שנים שבהן יהיה קשה מאוד להשתלט על המחירים, אבל אין ספק שחקלאות ישראל היום היא בעמדת פתיחה מצוינת לקראת העתיד. נדמה לי שעשינו את מרב ההכנות הדרושות כדי שהחקלאות הזאת תהיה בצמיחה. ניצלנו את תקציב המשרד לבלי הכר. אנחנו מכינים תשתיות להתמודדות עם מחלות בעלי-חיים ועם מחלות של הגנת הצומח. אנחנו מחזקים מהלכים גדולים של פיתוח המחקר החקלאי. אנחנו מנסים לייצר את שירות ההדרכה והמקצוע. אנחנו פותחים את המשרד ככל האפשר לחקלאים מצטיינים, ולשמחתי חקלאות ישראל היא חקלאות טובה והחקלאים בישראל עוד יותר טובים. אני מקווה שבסך הכול שסדרת הפעולות, שמייד תוצג על-ידי מנכ"לית המשרד, תהיה כזאת שתוביל באופן ברור לכיוונים שאליהם אנחנו הולכים.
בשנה הבאה יהיו שלושה נושאים מרכזיים שננסה להביא אותם לידי סיום, זאת הרפורמה שבה תהיה השקעה של מיליארד שקלים ותשנה את החיים באזור הצפון, והרפורמה השנייה – אנחנו מתכוונים לחוקק את חוק החלב, שבמסגרתו נידרש לעזרה של הוועדה. דבר שלישי, לשפר את השוק המקומי על-ידי החוק של הסטנדרטים. אדוני יושב-ראש הוועדה, אני עדיין ממתין לתשובתך למהלך המשותף שנרצה לעשות ביחד עם ועדת הכלכלה, כדי להביא את החוק הזה לידי סיום כדי שנהיה בדיוק כמו מדינות מתקדמות בעולם. אני מקווה שהתשובה תהיה עד סוף הישיבה. בבקשה, יעל.
יעל שאלתיאלי:
בוקר טוב. שלושה דברים כלליים לפני הכניסה לפרטים. הגדרת המשימה שלנו כמשרד חקלאות היא קודם כל הבטחת אספקה סדירה של תוצרת חקלאית במחירים נאותים לצרכנים ובמחיר הוגן לחקלאי. אנחנו מדברים על ביסוס החקלאות ועל הגדלת הייצוא, חיזוק ההתיישבות הכפרית ושמירה על השטחים הפתוחים. זאת הגדרת המשימה שממנה נגזרות המטרות והיעדים.
שלושה נתונים כלליים על החקלאות בישראל. ערך הייצור החקלאי הוא כ-21 מיליארד שקלים, וערך הייצוא של התוצרת הטרייה הוא כ-20% מזה, כמיליארד דולר. בסך הכול הייצוא החקלאי, כולל תשומות חקלאיות, מתקרב לארבעה מיליארד דולר. היקף השטחים המעובדים, כשלושה מיליון דולר.
השר הזכיר את הבג"ץ בעניין השמיטה. אני חושבת שהחקלאים קיבלו גושפנקא רשמית מנשיאת בית המשפט, שאמרה שהחקלאות בישראל הגיעה להישגים מרשימים בשנות קיומה של המדינה. מדובר בציבור שהשמירה על המשך קיומו והמשך הפעילות החקלאית שלו חשובים, הן מטעמים כלכליים והן מטעמים חברתיים. זה מסמן את הפעילות של משרד החקלאות גם בתחום החקלאי וגם בפיתוח הכפר.
היעד הראשון של המשרד הוא המהפכה הירוקה שאנחנו כבר נמצאים בתוכה, פיתוח חקלאות בר-קיימא, וזה משתלב בכמה תחומים. קודם כל במפת העדיפות הלאומית החדשה של המשרד נתנו ביטוי מאוד מהותי לנושא של עדיפות לתועלות אקולוגיות. הכוונה היא שהשטחים הפתוחים, שהופכים להיות הקולטן הגדול ביותר של הפסולות העירוניות, הן של הביוב כשפכים וכשימוש להשקיה, והן הבוצה שהופכת לדשן – אנחנו מעודדים גם במרכז הארץ את השטחים הפתוחים, את המטעים. אנחנו מדברים על קידום שיטות והדברה ביולוגית על-מנת להפחית את השימוש בחומרי הדברה. אולי חשוב לדעת שהחקלאות בישראל היא מובילה בשימוש בקולחים. היום 52% מהמים שמשמשים להשקיה הם מים מושבים למים שוליים. אם פעם אמרו לנו שכאשר אנחנו מייצאים את התפוזים אנחנו מייצאים את המים של מדינת ישראל, אז היום אנחנו מייצאים את הקולחים של המדינה, וזה בהחלט תורם גדול מאוד לחברה. אנחנו מדברים על שיטת עיבוד שמשמרת את הקרקע, שיטות מודרניות, על-מנת למנוע סחף. כל הנושאים האלה מתלכדים ביחד למה שאנחנו קוראים "המהפכה הירוקה" במשרד.
נושא נוסף הוא פיתוח המרחב הכפרי. משנת 2006, כאשר השר נכנס, הוא נתן הנחיה להקצות חלק ניכר מתקציבי הפיתוח לפיתוח המרחב הכפרי. אנחנו מדברים קודם כל על פיתוח תשתיות חקלאות ועל ענפים חדשים שמתבססים על החקלאות. אנחנו מדברים על יקבי בוטיק, אנחנו מדברים על בתי-בד, על מגבנות ומרכזי מבקרים על-מנת לגוון את התעסוקות ולמתוח את העונה על פני כל השנה. כי בדרך כלל העונה החקלאית היא עונה מאוד מסוימת, אבל אם גידלנו זיתים והפכנו אותם לבית-בד, לשמן, למפעל קטן לסבונים או לנרות, יש תעסוקה למשפחה במהלך כל השנה.
אנחנו מדברים על סיוע בהכנת תוכניות-אב ומתאר בראייה אזורית, על-מנת לקדם זמינות תכנונית שאנחנו יודעים שהיא צוואר הבקבוק. המשרד, באמצעות פיתוח המרחב הכפרי, מסייע למועצות האזוריות בתכנון ובקידום הזמינות.
נושא נוסף שמתקשר לפיתוח הכפר הוא הרפורמה בענף ההטלה. פה אנחנו מדברים על הוצאת הלולים ממרכזי היישובים ופינוי שטחים לבנייה ולקידום תעסוקות נוספות בתוך היישוב הכפרי.
לאה ורון:
באזור הצפון?
יעל שאלתיאלי:
באזור הצפון. אנחנו נראה שזה גם בכפרים הערביים, שמשם נוציא את הדירים מתוך היישובים למרכזים מרוכזים. אבל יש גם באזור המרכז. במקום שיש מאסה כזאת של לולים, אנחנו נוציא לאזור מחוץ ליישוב ונפנה את השטח. יש גם באזור ירושלים, בכיסלון למשל.
יצחק זיו:
מדובר על הפשרת הקרקע לבנייה, אם נוציא את כל הלולים?
יעל שאלתיאלי:
אם נוציא את הלולים תיווצר קרקע פנויה שתאפשר הן בנייה למגורים והן פיתוח תעסוקות חלופיות, כמו צימרים.
יצחק זיו:
מה לגבי מנהל מקרקעי ישראל?
יעל שאלתיאלי:
אנחנו מדברים בתוך הנחלה. היום הבעיה בלולים, שהלול צמוד לבית המגורים, ואז יש גם בעיה אקולוגית, מפגעים תברואתיים.
יצחק זיו:
לגבי הנחלה אין לי בעיה, אבל זה יכול להיות גם קצת יותר רחוק מהנחלה.
יוסי ישי:
לא זאת הכוונה.
יעל שאלתיאלי:
המדובר הוא רק בשטחי הנחלה.
יוסי ישי:
לפני כעשור התקבלה החלטה במועצת מקרקעי ישראל, שמאפשרת הרחבה קהילתית בתוך יישובים. זאת אומרת, לא עוד מצב שבמושב גרים רק חברי המושב, אלא מאפשרים מתיישבים שאינם חברי האגודה במספר זהה למספר הנחלות. זאת אומרת, אם ביישוב מסוים יש מאה נחלות, מאפשרים שכונה קהילתית למי שהם לא חקלאים, לא חברי אגודה, עם מאה מגרשים. הכוונה בפינוי הלולים היא לפנות שטח לטובת הרחבות קהילתיות באותה מתכונת. לא מתכוונים לבנות מגדלים וכדומה.
יצחק זיו:
שאלתי בגלל מנהל מקרקעי ישראל, שבכל מקום שזו אדמת המנהל, זאת כאילו הופכת להיות קרקע פרטית.
יוסי ישי:
לא, זה מעוגן בהחלטות, יש פרוצדורה. אנחנו נמצאים למעשה אחרי מחצית הדרך בטיפול בנושא הזה, אבל מפנים קרקעות לטובת היישום.
יצחק זיו:
שאלתי את השאלה, כי יש מקומות בארץ שיש אדמה פרטית וליד זה אדמת מנהל, שהיא שייכת לאחד הקיבוצים או המושבים. אז את הפארק הלאומי עושים באדמה הפרטית, ובשטח של המנהל מקימים את אזור שפיים לדוגמה.
יוסי ישי:
זה סיפור אחר.
דוד ברבי:
צריך לעשות את זה פרטי. המנהל נועד רק לנהל את האדמות, הן לא שייכות לו.
יעל שאלתיאלי:
יעד נוסף הוא פיתוח שווקי ייצוא חדשים והרחבת הקיימים. היום כ-2% מהאוכלוסייה עוסקים בחקלאות ומספקים את הצרכים של תושבי הארץ, של השכנים שלנו הפלסטינים, ו-20% תוצרת חקלאית לייצוא. אם אנחנו רוצים שהחקלאות תמשיך להתפתח, אנחנו חייבים לפתח שווקים חדשים ולהגדיל את הקיימים, הן על-ידי אימוץ גידולים חדשים, הן על-ידי התמודדות עם מזיקי הסגר, שהם מזיקים שמדינות שאין בהן המזיקים האלה לא מאפשרות לייבא תוצרת ממדינות שבהן המזיק קיים. אנחנו מתמודדים עם הנושא, כמו זבוב הים-התיכון למשל, ועל-ידי כך אנחנו פותחים שווקים. אנחנו מדברים על סיוע בקידום מכירות בחו"ל ועדיפות בהקצאת עובדים זרים ומים לגידולי ייצוא. על-ידי זה אנחנו נעודד את הרחבת החקלאות ואת פיתוח הייצוא.
נושא חשוב מאוד שמלווה אותנו בשנים האחרונות, ואנחנו נותנים פה דגש מאוד חזק, הוא הנושא של פיתוח החקלאות במגזר הלא-יהודי. הזכרתי קודם את הוצאת הדירים אל מחוץ ליישובים, ואנחנו עושים את זה בשתי וריאציות. האחת, לחוות גידול מרוכזות. יש לנו דוגמה שעכשיו נמצאת בשלבי תכנון ליד אתר הטמנת הפסולת בדודאים, שזה אזור שלא ניתן לפתח בו שום דבר אחר, מתוכנן אתר לחוות גידול מרוכזת לעדרי הבדואים להוצאת הדירים מתוך היישובים הבדואים, וחלק לשטחים אחרים. אנחנו דורשים מראשי הרשויות, על-מנת למנוע מצב שאנחנו נוציא את העדרים וגידולי בעלי-חיים אחרים ייכנסו, ללוות את הפרויקט הזה בחוק עזר עירוני שלא יאפשר התחלה מחדש של גידול.
אנחנו מדברים על רפורמה בענף החזיריות, שזה ענף בעייתי. אנחנו עובדים עליו עם השירותים הווטרינריים והמשרד להגנת הסביבה, על-מנת לגדל בתנאים סטנדרטיים ותברואיים.
אנחנו מדברים על חוות גידול לצמחי ייצוא באזורי הכפרים הבדואים, חוות בתי צמיחה, שיאפשר גם גידולי ייצוא אבל בעיקר נותן מענה לתעסוקה.
נושא נוסף שאנחנו בודקים בפיתוח החקלאות במגזר הלא-יהודי הוא הנושא של ענף חלב נאקות. נושא שעלה אצל הבדואים בנגב. הנושא נבדק עם משרד הבריאות, ובמידה שאפשר אנחנו נקדם את הענף הזה.
במקביל אנחנו מדברים על תשתיות חקלאיות, דרכי גישה, תשתיות מים, מכוני חליבה, להכניס את המודרניזציה לחקלאות במגזר הלא-יהודי.
הנושא האחרון הוא ענף שמן הזית. כ-70% משטח עצי הזית נמצא במגזר הלא-יהודי, אבל רק כ-25% מהתוצרת מופקת מהשטח הזה בגלל שהענף הוא מאוד אקסטנסיבי ותפיסת שטחים מאוד גדולה אבל אין תוצרת. לכן אנחנו מתכוונים להפוך את הענף הזה ליותר אינטנסיבי, להכניס בו מיכון, לטפל בבתי הבד ובאיכות על-ידי טיפול בזבוב הזית.
דוד טל:
כשאת אומרת לטפל בבתי הבד, למה את מתכוונת?
יעל שאלתיאלי:
לשדרג אותם, להפוך אותם למודרניים יותר על-מנת להבטיח את האיכות. שני דברים משפיעים, האחד זה זבוב הבית, שמשפיע על הכמות וגם על האיכות, וזה מטופל על-ידי הגנת הצומח, ומצד שני זה הנושא של בתי-בד בסטנדרטים אירופיים, סטנדרטים שאנחנו רוצים להשתחוות אליהם.
דוד טל:
אני חושב שהאיכות של שמן הזית בארץ היא טובה. לא כמו של ספרד ותוניסיה, אבל היא טובה.
יוסי ישי:
לא פחות טובה, אולי אפילו יותר טובה.
יצחק וקנין:
אין שום דבר משבעת המינים שבחוץ לארץ יהיה יותר טוב.
דוד טל:
אז מה יש לטפל?
היו"ר גלעד ארדן:
שמן הזית בארץ הוא 2% חומציות ושמן הזית שמביאים מספרד הוא רק 0.5% חומציות, ובמחיר זול יותר.
יעל שאלתיאלי:
נושא נוסף שאנחנו רוצים להכניס אותו הוא הנושא של הלוואות ארוכות טווח להשקעות.
דוד טל:
כל הרפורמות שאתם מדברים עליהן כאן יתבצעו בשנה הקרובה?
יעל שאלתיאלי:
אנחנו נכנסים לעבודה בנושא הזה.
דוד טל:
זה יסתיים בתום השנה?
יעל שאלתיאלי:
זה לא יסתיים, אבל זה בהחלט יתחיל להתבצע במהלך השנה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מבקש להעיר הערה כללית, גם לשר. אני לוקח את האשמה עלי, כי אולי לא הבהרתי נכון כשפנינו למשרדי הממשלה, אבל הצורה שבה המצגת מוצגת – ברור שהנושאים הם חיוביים ואתם מדרגים בהם את סדר העדיפויות של המשרד, אבל הייתי מבקש ממשרדי ממשלה גם להשיג לנו יעדים מדידים, כלומר אם משרד אומר שהוא רוצה להגביר את השימוש במי הקולחים, הייתי מצפה שהוא יגיד לכנסת בכמה הוא מתכוון בשנה הקרובה להגביר. כך גם בנושא החקלאות האורגאנית. אם מדובר בהיקף החקלאות האורגאנית היום בישראל, אתם יכולים להגיד שהשאיפה שלכם עד סוף 2008 היא להגדיל אותה ב-X.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
הרפורמה בענף הלול, למשל, הוא תהליך שיימשך חמש שנים. בעוד חמש שנים, מי שלא יהיה בתוך הרפורמה הזאת לא יקבל רשיון עסק וממילא לא יוכל לייצר. למשל בעניין של מי הקולחים שהזכרת, זה אומנם לא תלוי רק בנו, למרות שאנחנו המדינה המובילה בעולם בשימוש במי קולחים לחקלאות, אבל קצב הצטרפות המפעלים לעניין הוא גדול.
יוסי ישי:
הכול ידוע מראש ומדויק.
דוד טל:
מה עם הרפורמה של החזיריות? מתי תוציאו את זה מחוץ ליישובים?
יצחק וקנין:
זה נמצא מחוץ ליישובים.
יעל שאלתיאלי:
זה לא נמצא בתוך היישובים, זה נמצא מחוץ ליישובים. הכוונה היא לטפל בנושא הסטנדרטים של הגידול.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
אגב, יש שתי בעיות שקשורות לוועדת הכלכלה, שנמשכות פה כבר הרבה שנים ובוודאי מנהלת הוועדה זוכרת. בשני ריכוזים, האחד באזור עבלין והאחר באזור פסוטא, הם אזורים שיש בהם בעיות. היה ניסיון לפני שבע שנים, באמצעות הוועדה, לעשות את המעבר של הדבר הזה לכיוון אזור מעיליא, וזה לא צלח כי חברי הכנסת מהמגזר הערבי לא אפשרו את המהלך הזה, מסיבות שלהם. האם אני זוכר נכון?
לאה ורון:
כן, אדוני.
דוד טל:
במצגת מופיע הצגת הדירים אל מחוץ ליישובים, לכן שאלתי.
יעל שאלתיאלי:
אנחנו מדברים פה על דירי צאן, וזאת תופעה הרבה יותר נפוצה, שהתושבים מגדלים את העדר בקומה התחתית של הבניין שלהם, דבר שגורם להרבה מאוד נזקים סביבתיים.
דוד טל:
אין מצב של חזיריות בקומה התחתונה של הבניין?
יעל שאלתיאלי:
לא. זה גידול מסחרי וגדול, ונמצא מחוץ ליישובים.
היו"ר גלעד ארדן:
אולי תרצה לדעת איפה אפשר יהיה לרכוש חלב נאקות לפיתוח בעבור השוק המקומי, או שאין לך עניין בזה?
דוד טל:
בנאקות לא עסקתי.
יצחק וקנין:
חלב נאקות הוא לא כשר על-פי ההלכה, אבל יש מחלה מסוימת שהחלב מרפא אותה. השאלה ההלכתית האם מותר לשתות או לא עדיין לא נקבעה סופית.
יעל שאלתיאלי:
לשאלתך, בנוסף למה שהשר אמר, כל יעד וכל תוכנית ניתנת לכימות עם יעדים כמותיים ויעדים של זמן.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא בא בטענות, כי לא ביקשתי את זה לפני הישיבה מכם דווקא. להבא, אם יש יעדים שאמורים להיות מושגים במלוא מאת האחוזים ועד אז כלום, כמו מה שהציג השר רפורמה בענף הלול שבעוד חמש שנים, נבקש לדעת אותם. אבל יש דברים שהמשרד יכול להציג. למשל, אם בכוונתכם לעודד את החקלאות האורגאנית, זה דבר שאפשר למדוד אותו. כי אם יש תוצרים של חקלאות אורגאנית בהיקף X, בסוף 2008 המשרד יכול לשאוף להגיע ל-X פלוס 20%. אין כאן יעדים כאלה לשנה הקרובה. אם יש משהו שאפשר בדברייך כן להכניס לשנה הקרובה, תבורכי. אם לא, נשמח לקבל את זה מכם בהמשך בכתב ואפיץ את זה בין חברי הוועדה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
גם בעניין של הרפורמה, עד סוף 2008 יסתיים התכנון בכל היישובים המתוכננים להיכנס בתוך הרפורמה הזאת. יהיה פיילוט בשני יישובים. בתוך חמש שנים כולם יהיו.
יצחק זיו:
אבל כבר אין לולים, הכול צימרים.
יעל שאלתיאלי:
נושא חדש שאנחנו רוצים להיכנס אליו בשנת 2008 זה מימון השקעות באמצעות הלוואות ארוכות טווח. המענקים של מנהלת ההשקעות יכוונו לביצוע יעדים שהמשרד יחליט עליהם, ואנחנו נעבור למודל מימון באמצעות הלוואות כמודל הרשות לעסקים קטנים וכו'. הקרן תשמש מנוף ליצירת ההלוואות, וכל חקלאי יוכל להשתמש בהן להגדלת פיתוח המשק, להכנסת טכנולוגיות חדשות, לרכישת כלים וציוד, לאו דווקא על-פי הקריטריונים והיעדים שקובע המשרד. נכון להיום מנהלת ההשקעות שלנו מוגבלת בכסף, ורק לגבי תחומים מסוימים אנחנו מסייעים. ההלוואות תעמודנה לרשות כל החקלאים ולכל המטרות.
חלק גדול מהעבודה שלנו בשנת 2008 תהיה בנושא החקיקה, ואני מניחה שנבקר כאן הרבה פעמים במהלך השנה. לשאלת יושב-ראש הוועדה, כל תוכנית העבודה הזאת בנושא החקיקה מיועדת להתבצע במהלך 2008.
דוד טל:
אולי נכניס אותה לחוק ההסדרים, זה יהיה יותר מהר.
היו"ר גלעד ארדן:
אם הם היו מוכנים עם החוקים האלה, יכול להיות שזה היה נכנס.
דוד טל:
למרות שלדעתי יש סעיף אחד שהוא כבר לא רלוונטי. לדעתי המשאב של הדגה כבר איננו, הוא נעלם.
יעל שאלתיאלי:
גם בנושא הזה אנחנו מטפלים, יחד עם משרדים אחרים, להרחבת המים הכלכליים של ישראל, ועל-ידי כך נוכל לטפל גם בנושא הדגה. אבל אני אבקש מהיועץ המשפטי שלנו לעבור על כל נושא החקיקה.
עו"ד ערן אטינגר:
אני אציג באופן תמציתי חלק מענייני החקיקה, שאנחנו מקווים שיגיעו חלקם כבר במושב החורף לשולחן הוועדה. שני ענייני חקיקה שאנחנו עובדים עליהם הם חוק החלב וחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו. הרעיון המרכזי הוא להסדיר בחקיקה סטנדרטים, פרוטוקולים של בידוק ושיווק, כדי להסדיר גם נושאים של בריאות ובטיחות, חומרי הדברה, שאריות חומרי הדברה, וגם היבטים של איכות, תוצרת סוג א', סוג ב' וכדומה. הרעיון הוא שגם היצרנים וגם הצרכנים מרוויחים ממהלך כזה. זה מקובל מאוד בארצות-הברית ובעיקר באירופה. אנחנו נפיץ בעניין הזה בימים הקרובים תזכיר, ואנחנו מקווים שהוא יגיע במהרה גם לכנסת. כמו שאמרתי, החוק יקבע סטנדרטים. הפרוטוקולים של הגידול ייקבעו יחד עם נציגים של החקלאים ומשרדי ממשלה רלוונטיים. תהיה מערכת של פיקוח, בין השאר תהיה אופציה להסמיך גופי בקרה. יהיה סטנדרט מינימום שמתחתיו אי-אפשר יהיה לשווק, ומעליו אפשר יהיה סטנדרט בסיסי לסטנדרטים משוחררים. חקלאים יוכלו לרשום ולקבל מעין שירותי פיקוח ולוגו מהמדינה, והצרכן יוכל לקבל מגוון יותר גדול של מוצרים באיכויות שונות.
דוד טל:
מה שמתחת לסטנדרט אנחנו נשמיד, או אולי נעביר לבתי-חולים, למשפחות נזקקות?
עו"ד ערן אטינגר:
העניין הזה יצטרך לקבל מענה, אבל יהיה ברור, בוודאי בהיבט הבטיחותי, דבר שקיים גם היום, שמתחת לסטנדרט מסוים כמובן שאי-אפשר לשווק. יצטרכו גם לטפל בסוגיה מה עושים עם סטנדרט שהוא מתחת לרף מינימום בנושא איכות, האם מנתבים אותו לשימושים אחרים.
דוד טל:
החקיקה שלכם לא נותנת לזה מענה?
עו"ד ערן אטינגר:
לא, הוראת החקיקה הראשית לא נותנת מענה לאף אחד מהנושאים האלה.
נושא מרכזי נוסף הוא חוק תכנון משק החלב.
דוד טל:
אתם מדברים פה על תשתית חוקית. עד היום התשתית היתה לא חוקית בחלב?
עו"ד ערן אטינגר:
הייתי מגדיר אותה דלה. התשתית החוקית הנוכחית היא מאוד מנימליסטית, ובאופן מעשי הענף הזה והשוק הזה מפוקח על כל שלביו. למעשה חלקים לא מעטים ממנו מבחינה נורמטיבית הם וולונטריים. זה כמובן מצב שהוא פתח להרבה צרות, ואנחנו מקדמים מהלך שיסדיר את הפיקוח על התחום הזה, יעגן את מעמדה של מועצת החלב בחוק, יסדיר באופן יותר ברור את נושא המכסות וכל ההיבטים של הפיקוח על הנושא הזה, כולל מחיר המטרה שהחקלאים מקבלים ושאר הסוגיות.
נושאים נוספים שאנחנו בוחנים את הצורך בתיקוני חקיקה בהם נוגעים לחוק המספוא, נושאים של הסדרת מזון לבעלי-חיים, שגם היום יש להם הסדרה חלקית בלבד והם מצויים בשלב של בחינת הצורך בחקיקה מסודרת יותר, פקודת דיג שהיא קיימת אבל חסרה.
היו"ר גלעד ארדן:
זה עושה דירוג לרמות ה"דוגלי"?
עו"ד ערן אטינגר:
מדובר על המספוא.
היו"ר גלעד ארדן:
גם לחיות בית?
עו"ד ערן אטינגר:
גם וגם. כל נושא המזון לבעלי-חיים שהוא עניין בריאותי מהמעלה הראשונה, שמוסדר היום אבל לא באופן מלא ולא באופן מספיק מסודר, חלקו כפי שנחקק לשעת חירום, יעבור בחינה ורביזיה אנחנו מקווים במהלך השנה הקרובה.
דוד טל:
אדוני השר, תכליתם של החוקים האלה ראויה, דא עקא שחלק מהדברים אתם לא אוכפים. הזכרתי קודם את המשאב של הדיג. היות שלא אכפו את חוק הדיג, אנשים עשו כבתוך שלהם בנושא הדיג, דגו דגים. השאלה היא האם יש ביכולתכם לאכוף את החוק.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
אחת ההשפעות המזיקות ביותר לדגה בחופים של ישראל היא משך הזמן שבו יזרמו כל הרעלים והביובים למים. צריך להגיד גם את האמת. גם אם אנחנו מטפלים בהזרמת השפכים לים, ברצועת עזה זה עדיין לא קיים. ברצועת עזה עדיין הם מזרימים את הביוב שלהם לים, וזה בין היתר משפיע.
היו"ר גלעד ארדן:
דומני שאדם בשם ברק נתן להם את השליטה בים.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
זה שמדינת ישראל משפרת את התשתיות שלה, והפלסטינים לא משפרים את התשתיות שלהם, זה לא עוזר. אפשר יהיה לנקות את נחל אלכסנדר, אבל אם הביוב של טול-כרם ימשיך לזרום, הוא יגיע לנחל אלכסנדר.
דבר שני הוא שליטה מוגברת על נושא הדיג. פה יש יותר קושי, אבל אנחנו משתדלים לעשות את זה. דבר שלישי הוא הדיג הפיראטי, שגם הוא חלק מהבעיה. מנכ"לית המשרד הזכירה קודם שקורים תהליכים נוספים סביב העניין של הדגה. למשל המעבר של כלובי הדגים ממפרץ אילת לים התיכון חייב מציאת פתרונות חדשים, ויש הצלחות חדשות בענף הזה של כלובי דגים שיכולים לשרוד את הגלים בים התיכון. כפי שאמרה מנכ"לית המשרד, יש לנו עניין להרחיב את המים הכלכליים של ישראל כדי להרחיב את התעסוקה סביב הדיג הימי. אם עד היום היה מכרז רק לאדמה לצורך פיתוח של הדגן, אנחנו מקווים שבעתיד יהיה אפשר לשכור שטחים בים שבאמצעותם יהיה אפשר לפתח את ענף הדיג בים. זאת הכוונה.
דוד טל:
עד כאן זה יפה, אבל אדוני לא ענה על השאלה האם יש בכוחכם לאכוף את החוק.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
אנחנו משתדלים, זה לא מספיק.
אברהם דניאל:
אין בכוחה של המשטרה לעשות אכיפה, אז משרד החקלאות יכול לעשות כזה דבר?
עו"ד ערן אטינגר:
שלושה נושאים נוספים הם נושא של תקנות החוק האורגאני, שהוועדה עוסקת בהן הרבה.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו לא עוסקים בזה הרבה, אנחנו עוסקים בזה רק בעל כורחנו.
עו"ד ערן אטינגר:
התקנות הצמחיות שנמצאות בשלב של אישור במשרד המשפטים, אנחנו מקווים מאוד שכאשר נקבל את האישור נביא אותן בהקדם לאישור הוועדה. בהמשך נטפל גם בנושא התקנות במישור של תוצרת אורגאנית מן החי.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מקווה שמשרד המשפטים יהיה פה בדיון המאוחר יותר, שנוכל לשמוע ממנו מתי זה יהיה. כי אין טעם לבזות את הכנסת פעם אחר פעם.
עו"ד ערן אטינגר:
שני נושאים נוספים שנידרש להם במהלך השנה הקרובה הם נושא של חוק היערות. יש היום פקודת היערות, פקודה מנדטורית ישנה, חסרה, אנכרוניסטית, ואנחנו מצויים בעיצומו של מהלך שבוחן את הצורך בחקיקה עדכנית בנושא הזה, ונושא נוסף הוא חוק המרעה. זה נושא שהיום לא מוסדר בחקיקה מסודרת. הפעולות בעניינים האלה נעשו מכוח הנחיות מנהליות כאלה ואחרות. ככל שנושא השטחים הפתוחים הולך ותופס חשיבות במדינה שהשטחים הפתוחים בה הולכים ומצטמצמים, גם הנושא הזה ראוי לטיפול מסודר שיאפשר אכיפה יעילה יותר, הקצאה על-פי עקרונות ופרמטרים, וגם אליו אנחנו מתכננים להגיע במהלך 2008.
ישראל חסון:
אחת הבעיות המרכזיות שאנחנו נתקלים בהן היא כוח העבודה. סליחה על הביטוי, אבל אני קורא לזה אמצעי ייצור.
אברהם דניאל:
זה הם הורגים אותנו, חבל על הזמן.
ישראל חסון:
הנושא הזה, שאני נתקל בו כמעט בכל סיור, לא מעוגן באיזשהו מנגנון. אתם מצפים להגדלה של התפוקות, ובעצם אתם לא מבטיחים למגדלים או לחקלאים את אמצעי הייצור הזה. אתם שוקלים לעגן באיזושהי חקיקה, לפי איזשהו מפתח של גדילה מסוימת, של הגדלת כוח העבודה?
דוד טל:
על-ידי עובדים זרים?
יצחק וקנין:
מדובר פה רק על עובדים זרים.
היו"ר גלעד ארדן:
אם יש לו עובדים ישראלים, אז עובדים ישראלים. זה לא משנה. גם עידוד עבודה ישראלית הוא חשוב.
דוד ברבי:
גם לפני 90 שנה הישראלים לא רצו לעבוד.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
באופן עקרוני מדינת ישראל נמצאת בתהליך שמצמצם את מספר העובדים הזרים במדינת ישראל. זה תהליך שלא מצליח, כיוון שאין קריאה נכונה של המפה. בחקלאות הישראלית יידרשו בשנים הבאות עוד ידיים עובדות של עובדים זרים. יחד עם זאת, המדינה נדרשת להשקיע בפיתוח טכנולוגיות שחוסכות ידיים עובדות, וכל עוד היא לא עושה את זה, כל עוד היא לא משקיעה בתשתיות האלה – מייד אתן שתי דוגמאות מענף החקלאות איך מצמצמים ידיים עובדות, איך מעבירים ענפים שלמים למיכון – כל עוד מדינת ישראל לא עושה את זה, אין ספק שנזדקק יותר לידיים עובדות זרות כל הזמן. אם המהלך הזה יהיה מלווה בהשקעה בפיתוח טכנולוגיות שמצמצמות ידיים עובדות, אז המקסימום שאפשר יהיה לא להגדיל את הכמות מעבר לנוכחית. אני מכין את החקלאות בישראל לכך שממשלות ישראל הבאות גם ירצו לא לאפשר כניסה של עובדים זרים. למשל, ענף הזית או את ענף כרם היין, אלה שני ענפים שבאופן מלא עוברים בשנים הבאות מעבודה ידנית לעבודה של מיכון. זאת דוגמה איך מעבירים אלפים לכיוון של מכונות. בעולם יש מיכון, אבל לא בכל דבר אפשר לעשות כך. אין שום סיכוי בעתיד שהפתרון לבעיית האבטלה במדינת ישראל יהיה באמצעות החקלאות.
ישראל חסון:
אדוני השר, שתי הדוגמאות האלה הן דוגמאות טובות, כי זה עונתי. הבעיה היא היכולת שלכם לעודד צמיחה. אם אתה רוצה לעודד מיכון, משרד החקלאות מוכרח לתת הגנה בעניין הזה לחקלאים. אם הממשלה לא יודעת לתת את העידוד, היא מוכרחה לתת לו מענה מהכיוון השני. מוכרחים להבטיח את הדבר הזה, אלה מצבים שהם אבסורדיים. אתה נתקל בהיי-טק חקלאי שניכר צוואר הבקבוק הזה. תקנו אותי אם אני טועה בהצגת הדברים.
יעל שאלתיאלי:
הכנו עכשיו תוכנית מאוד גדולה, תוכנית ארוכת טווח, של הכנסת מיכון חוסך כוח-אדם. יש מוצרים שהם על המדף, שאנחנו יכולים מחר בבוקר, בעידוד, להכניס אותם. יש מוצרים שהם בניסיון, ויש מוצרים שאנחנו צריכים לפתח, שיש איזשהו רעיון. זאת תוכנית לחמש שנים, שעבדנו עליה, אנחנו הולכים להגיש אותה. זה חלק מהחלטת הממשלה על התוספת של 3,000 עובדים.
היו"ר גלעד ארדן:
ההחלטה הזאת יושמה כבר?
יעל שאלתיאלי:
היא עדיין לא יושמה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
חבר הכנסת חסון, בשנים האחרונות מדינת ישראל מקשה על מי שמעסיק עובדים זרים. היא מקשה, והיא גובה ממנו יותר כסף כמס גולגולת על כל עובד. אמרתי שאם מדינת ישראל רוצה לעשות את זה – אני לא יכול להציע, כיוון שאין סיכוי שהאוצר יאשר לי, אבל אין ספק שאם חברי הכנסת יובילו הצעת חוק פרטית שאומרת שכל הכספים שנכנסים כמס גולגולת יושקעו בתשתיות של פיתוח טכנולוגיות, אז אתה לא צריך את המדינה בשביל הזה. הכסף הזה שבא מהצד הזה שמקשים פה על כל אחד מהחקלאים שנמצאים פה באופן אוטומטי מעביר אותו למקום של השקעה בטכנולוגיה שמצמצמת ידיים עובדות. אני זורק את הכפפה ואשמח לעזור בה.
ישראל חסון:
אני מוכן לקחת אתך את הכפפה, אם תיתן לי את הניסוח שאתה רוצה לעניין הזה. מוכרחים ליצור משוואה, שהחקלאי לא יגיע לצוואר הבקבוק הזה. אם אנחנו באמת לא יודעים לתת את הדבר הזה, מוכרחים לספק לו את הידיים.
עוטף עזה סובל היום מהדבר הזה בצורה בלתי רגילה. יש לך החלטה מצד אחד של שגרירות תאילנד לא לשלוח לשם עובדים.
יוסי ישי:
זה רק לנתיב-העשרה.
ישראל חסון:
מישהו מוכרח לפתור את הבעיה הזאת.
יוסי ישי:
נתנו פתרון.
ישראל חסון:
בשבת ביקרתי שם ואין עדיין פתרון בשטח.
יוסי ישי:
יש פתרון לנתיב-העשרה. זה שהם לא מרוצים, זאת בעיה אחרת.
ישראל חסון:
אז אין פתרון אם הם לא מרוצים.
יוסי ישי:
אנחנו לא יכולים לכפות על ממשלת תאילנד להכניס עובדים לנתיב-העשרה.
ישראל חסון:
אבל אתה יכול להאריך את השהייה.
יוסי ישי:
לצערי הרב שר הפנים לא הסכים להאריך, אבל מצאנו פתרון טכני אחר. יש לנו סיכום עם משרד הפנים, שכל עובד שצריך לעזוב את נתיב-העשרה, אנחנו לוקחים עובד אחר מהערבה ומעבירים אותו לנתיב-העשרה.
ישראל חסון:
ואתה יוצר מחסור בערבה.
יוסי ישי:
לא, לערבה אני מכניס עובד חדש.
אברהם דניאל:
הממשלה הצליחה לכפות על ממשלת תאילנד שאנחנו נעבוד עם ה-IOM, ואת זה היא לא יכולה לכפות עליהם? זה נראה לי מוזר.
יוסי ישי:
אנחנו נשמח, ויש כבר יוזמה.
היו"ר גלעד ארדן:
ישראל, מה שהם מציעים לך זה לא משהו למחר בבוקר. להשקיע את הכסף בתשתיות של מיכון, זה בסדר, זה ייקח כמה שנים. אנחנו מדברים על הבעיות של כוח-אדם בשנים הקרובות.
אברהם דניאל:
תבטלו לנו את המיסוי, זה יותר חשוב. מה שאנחנו משלמים היום זה מעל ומעבר לכל פרופורציה.
היו"ר גלעד ארדן:
מי שמוכן לשלם את האגרה יכול לקחת כמה עובדים שהוא רוצה?
יוסי ישי:
לא.
היו"ר גלעד ארדן:
אמרת שיבטלו את האגרה ותיגמר הבעיה. אבל אנחנו לא מנהלים דיון בנושא הזה עכשיו.
נציגת האוצר, אני מבקש שבדברייך תתייחסי לשאלה אם הממשלה עשתה מהלך, שאני אגב תמכתי בו באופן עקרוני, בכל הנושא של הוצאת מאסה גדולה של עובדים זרים מהארץ בשביל שהמעסיקים הישראלים אולי ישלמו מחירים קצת יותר גבוהים לעובדים הישראלים. אני בטוח שחברי כנסת אחרים חוץ ממני סיירו במקומות ובחממות, לא רק בתחום החקלאי. עד שהמדינה לא תוכיח שהיא עשתה הכול כדי להביא עובדים ישראלים, בעצם אנחנו מותירים ענפים במדינה הזאת בלי מענה. אני ביקרתי בחממה לגידול פרחים, וגם אם היו משלמים לי 8,000 שקלים נטו לא הייתי בא לעבוד שם, וגם רבים מהאנשים שאני מכיר. היתה הצעת חוק של רן כהן ושלי, אני לא זוכר אם הממשלה קידמה או לא קידמה אותה באופן פרטי, לגבי עידוד העסקת ישראלים. איפה זה עומד מבחינתכם? אי-אפשר להותיר את זה ליפול בין הכיסאות.
גלית פלצור:
יש באמת תוכנית ממשלתית שמתייחסת לעידוד תעסוקה של עובדים ישראלים בחקלאות. כרגע זה נדון בין המשרדים הרלוונטיים וזה כן קשור להצעת החוק שהגשתם.
יצחק וקנין:
השתתפות של 15% בהוצאות?
גלית פלצור:
זה לתת איזושהי סובסידיה, בדגש על השאלה לאן ישראלים כן יכולים להיכנס ואיפה ישראלים בכלל לא יכולים לעבוד, כמו בערבה התיכונה.
היו"ר גלעד ארדן:
האם איזשהו לוח זמנים להחלטה לגבי התוכנית הזאת?
גלית פלצור:
הישיבה הבאה אמורה להתכנס בעוד שבועיים בערך.
יוסי ישי:
יש מסגרת תקציבית.
ישראל חסון:
חשוב לעדכן את האוצר מה אורך חיי העגבנייה על השיח. מישהו מוכרח להוריד אותה.
גלית פלצור:
נדמה לי שכבר התקבלו 2,500 עובדים. ההחלטה התקבלה.
היו"ר גלעד ארדן:
ההחלטה של הממשלה, שאדוני הוא זה שהביא אותה והעביר אותה, במה היא מותנית? במה מותנה הביצוע שלה?
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
אני מקווה שהחסמים האחרונים הוסרו בשבוע שעבר. היה עיכוב בגלל שההתניה היתה רק אם נכבד הסכם בין ממשלת תאילנד לארגון ה-IOM.
היו"ר גלעד ארדן:
מה בדיוק הארגון הזה?
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
זה ארגון הפליטים של האו"ם, אבל יש כאלה שאומרים שיש לו גם תפקידים נוספים.
עו"ד ערן אטינגר:
זה ארגון לפיתוח התעסוקה.
היו"ר גלעד ארדן:
ההחלטה מותנית בכך שייחתם הסכם לגבי תנאי ההעסקה שלהם?
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
ההסכם הזה נחתם, והוא היה תקוע במנהל האוכלוסין בגלל פירוש לא נכון של החלטת הממשלה. בשבוע הקודם התקבלו החלטות ויצאנו לדרך.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת אומרת, עכשיו תהיה הגדלה של 2,500?
אברהם דניאל:
יש בזה הרבה התניות שהן לא נכונות. לדוגמה, בהחלטת הממשלה כתוב שחייבים לקלוט ישראלים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מתכוון לקיים בוועדה בחודש הקרוב דיון גם בנושא של העובדים הזרים בתחום החקלאות וגם בעוד תחום נוסף. תקבלו הודעה. חבר הכנסת כהן, בבקשה.
יעקב כהן:
כבוד היושב-ראש, אדוני השר, אני מברך על הרפורמה בכמה נושאים. בין השאר מדובר על הוצאת הלולים מהמושבים, מחוץ לתחום המגורים. אני חושב שהמניע של זה הוא שלצערנו חלק גדול מהמושבים הפכו מחקלאות לתיירות. גם אני מבקר בקיץ במושבים ומתאכסן שם, וברור שהלולים זה לא אחד הדברים שמביאים תיירים. זה מפריע. מה שכן, חלק מהרפורמה מדברת על שיתוף של כמה שותפים ביחד, מדברים על 4-5 שותפים.
יעל שאלתיאלי:
שלושה מינימום.
יעקב כהן:
חלק מהם מבקשים לא להרבות את זה, כיוון שיש קושי בהסתגלות בין שותפים. מבקשים לצמצם את זה. שלושה זה לא נורא, לפעמים אפשר לקחת גם בני משפחה בין השותפים.
יצחק וקנין:
אני מגדל ביצים, ואני אומר שככל שיהיו יותר מגדלים ביחד זה יותר טוב.
יעקב כהן:
יביאו עובדים זרים.
בתורתנו מובא, שפעם בשבע שנים, שנה אחת לקיים שביתה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
חשבתי שתתאפק, אני רואה שאתה לא מצליח.
יעקב כהן:
אני לא מצליח להתאפק, כי יש ילדים שאין להם ירקות לאכול. תורתנו אומרת, שפעם בשבע שנים לעשות שנה אחת שמיטה. ברוך השם מלאה הארץ דעה את השם, כולם נהיו מחמירים. אני שמח שאדם מאוד מסורתי עומד בראש משרד החקלאות. העניין של שמיטה להפסיק לעבוד את האדמה זה לא רק פעם בשבע שנים, זה הולך ומתרחב לכל שבע השנים. אם בשנות ה-70 היו 60,000 חקלאים, היום אנחנו עומדים עם פחות מ-20,000 חקלאים. זה נקרא מהדרין מן המהדרין.
אבשלום וילן:
נשמטו החקלאים. למה?
יעקב כהן:
עוד מעט נשמע למה. מה שכואב לי, שכולם נזעקים לדגל החקלאות פעם בשבע שנים, בשנת השמיטה. מה יהיה עם החקלאות בארץ-ישראל? לבי לבי על החקלאים, אבל אני רוצה שנדאג לחקלאים כל שבע השנים. רק עובדים זרים מחפשים כאן חקלאות, מביאים צימרים. צריכים לאחד את משרד התיירות עם משרד החקלאות. אני משלם בעבור קילו אגסים תשעה או עשרה שקלים, והחקלאי לא מקבל שקל אחד. אתם מכירים כזה מוצר? חקלאות כחול-לבן, לא מכניסים סחורה לארץ, מרעיבים ילדים ולא נותנים להם ירקות עם הדגל של הדאגה לחקלאות במדינת ישראל. אני רוצה לדאוג, אבל כל שבע השנים, יחד אתך אדוני השר. לא ייתכן שכל החקלאות הפכה לצימרים. מוציאים את הלולים, זה גם חלק מזה, שלא יפריעו לצימרים. אני בעד זה ואני מברך על זה, אבל תודו על האמת, אנחנו מהדרין שלא נבוא להיכשל בשנת השמיטה, אז כל שש השנים לא רוצים לעבוד בחקלאות.
היועץ המשפטי לממשלה אמר שאסור להפסיק את החשמל בעזה, למרות שהם שולחים לכאן קסאמים. יש דברים אלמנטריים שאי-אפשר להפסיק אותם. אני קורא לשר החקלאות, אם אי-אפשר להפסיק את החשמל בעזה, אי-אפשר להפסיק את הירקות בבני-ברק. אנחנו חודשיים מדברים לקיר. יש בעיות, ואני מכיר את הבעיות. הכול ייפתר. אבל זה לא יעזור עם הלחץ הזה. הדבר הבסיסי שלנו הוא רחמנות, אבל לא רק על יהודים פליטים, על גויים.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
אתה מציג את זה באופן חד-צדדי, כאילו שאתה לבד על הגלובוס.
יעקב כהן:
אני לא לבד, אני מכיר את הצד השני. אין לזה שום שייכות. אני מבקש מאדוני השר, מה שהיה בשנות השמיטה הקודמות, אותו אחוז ירקות שהבאנו לחרדים – 12%, 15% – את זה נמשיך להביא.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
אתה מפליג למקומות אחרים, שגם אתה יודע שהם לא נכונים. הודעתי בתחילת הישיבה, לפני שהגעת, שבשבוע הזה אנחנו מסיימים את ההכנות לפתיחת הייבוא.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
אמרת את זה לפני שבועיים.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
מה לעשות, זה לוקח קצת זמן. גם הרבנות היתה צריכה לעשות כמה דברים. אתה מציג את העניין באופן חד-צדדי, כי אתה צריך להבין שאם באשדוד, שזאת עיר שמונה 200,000 נפש, או בבת-ים או בהרצליה או בנתניה הרב המקומי לא רוצה לתת תעודות, זה לא מעניין אותי שלא כולם שומרים שם שמיטה. אני חייב לתת לכולם יבוא בנתניה, בגלל שהרב המקומי מתעקש לא לתת להם תעודות כשרות. זה לא מסתכם בעניין שלכם. את זה הסברתי לכם לאורך כל הזמן. לו הרב בהרצליה היה נוהג כמנהג מימים ימימה, אז לא היתה בעיה.
יעקב כהן:
תשלח לבני-ברק ולירושלים.
יצחק וקנין:
למה, אנחנו עזים?
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
חלק מהעניין הזה נכנס לסחרור, כיוון שנעשה שימוש לא נכון בחוק הרבנות הראשית. לו הרב הראשי לישראל, שממונה על התחום הזה, היה ממנה מישהו שייתן תעודות לחילוניים או לשגרירים בהרצליה – האם הם חייבים לאכול שמיטה על-פי ההלכה? האם אתם מגינים על שגריר ארצות-הברית בהרצליה שהוא יאכל כשר למהדרין? מה זה מעניין אתכם? אם הייתם מבינים את הכלל הזה מהתחלה, הכול היה יותר פשוט. אני רוצה שתדע שאין חוסר בארץ, וגם פתיחת היבוא לא תוריד דרמטית את המחירים. המחירים בארץ ובכל העולם הם בעלייה, ולכן המחירים לא ירדו באופן דרמטי. אנחנו נפתח את היבוא לכל המגזר שהוא שומר שמיטה כהלכתה וניתן את רשיונות היבוא הדרושים כדי שהכול יבוא על מקומו ושתבואו על סיפוקכם וחלילה לא תשתמשו בעניין של הרעב, כי גם אתה יודע שהוא לא נכון. אני לא רוצה להגיד מי גרם נזק לאוכלוסייה החלשה שאתם מייצגים אותה, כי כמו שאמרת אני בא מבית שהוא דתי – אני לא רוצה להגיד לא פחות ממך, אבל לא הרבה פחות, כדי שחלילה מישהו לא ימנע ממך מלהיכנס לרשימה הבאה לכנסת. הכול אפשר לעשות בהידברות. הייתי שר חקלאות גם בשמיטה הקודמת, ובסוף השנה קיבלתי את אות יקיר העדה. אותו הדבר יהיה גם השנה בעזרת השם, אם נשחק כללי משחק נכונים שבה כל אחד יחיה על-פי אמונתו. למשל, יושב לידך הרב יצחק וקנין. האם אני לא מבין שהרב עובדיה אוכל רק שמיטה כהלכתה? אבל הוא לא כופה על יוסי ישי לאכול רק שמיטה כהלכתה. אני מבין את זה. הוא נוהג על-פי תפיסת העולם שלו, וזה בסדר, אבל הוא נותן לאנשים לחיות כמו שחיו פה 120 שנה. אתם ניסיתם להוביל פה מהלך של לכפות משהו שההיגיון לא סובל. זה הרבה מעבר לעניין של נגד החקלאים.
אבשלום וילן:
הרב כהן, מה עם שמיטת החובות? למה בשמיטת חובות אין שום בעיה?
יעקב כהן:
אני קורא לאדוני השר, יש עודפי חקלאות, עודפי ירקות, עודפי פירות. יש הצעת חוק שידידי הגיש אותה, לתת את זה לנצרכים, לא לזרוק.
יצחק וקנין:
אני בעצמי לא בעד הצעת החוק שלי. אחרת הייתי מדבר עם השר שמחון שיאשר לי אותה.
היו"ר גלעד ארדן:
הגברת פלצור, בבקשה.
גלית פלצור:
דיברנו קודם על עניין המחירים הגבוהים של התוצרת החקלאית. כחלק מתוכניות העבודה, דיברנו פה על 2008 ואני אשמח לומר דבר מה לגבי 2007. חבר הכנסת טל דיבר על חוק ההסדרים. יש משהו שחוק ההסדרים אמור להביא להורדת המחירים לצרכן.
אבשלום וילן:
ההיפך הגמור בדיוק. מה שיקרה, תוצרת החלב יעלה פלאים באופן עקרוני בתכנון, ואם מבטלים את התכנון ייפול משטר המכסות.
היו"ר גלעד ארדן:
זה יגיע לכאן.
אבשלום וילן:
הגיע הזמן שתלמדי איך עובדת החקלאות במערב אירופה, איך עובדים באמריקה. תורידו את זה כל שנה, את השטות הזאת. הרי זה יגיע לוועדה, כולנו פה-אחד נפיל את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
חבר הכנסת חנא סוויד, בבקשה.
חנא סוויד:
שמענו סקירה כוללת וכוללנית מהשר ומהמנכ"לית. עדיף היה שבסקירה הזאת היו באמת יעדים ושלבי ביניים, כך שחברי הכנסת יוכלו לשפוט עם הזמן איך היישום של התוכנית הזאת מתבצע.
אני מברך על כך שהמנכ"לית ייחדה חלק ניכר מדבריה לגבי יישום הרפורמה בתוכניות משרד החקלאות במגזר הערבי. יחד עם זאת, יש לי כמה הערות לתוכניות ולדברים שהזכרת.
לגבי תעשייה חקלאית, מבני תעשייה חקלאיים כגון בתי-בד, בתי-מטבחיים, מכוני אריזה ומיון, צריך לזכור שאין ביישובים הערביים אזורי תעשייה. מכיוון שזה המצב, אי-אפשר להקים ברוב היישובים הערביים מבנים כאלה. אני חושב שיוזמה מצד משרד החקלאות ליזום הקמת אזורי תעסוקה חקלאית ביישובים הערביים יכולה להתחבר היטב לתוכנית שדיברתם עליה, תוכניות פיתוח המרחב הכפרי. אני מכיר מהשטח הרבה יזמים שרוצים לבנות בתי-בד ואין להם איפה לבנות, כי אין איפה לבנות. זה מתחבר לעניין של ענף עץ הזית. המצב של 70% שטח ו-20% תוצר – יש בו כמובן אי שוויון שזועק לשמים. אני חושב שהבעיה העיקרית היא העניין של השיווק. צריך להגיש עזרה לחקלאים לשווק את התוצר שלהם. מצב שבו שמן הזית מצטבר אצל המגדלים כל שנה, מביא אותם לכך שהם זונחים, וזה אכן מה שקורה בשטח.
יעל שאלתיאלי:
אתה טועה.
חנא סוויד:
אני לא טועה, כי אני אחד מהם.
יעל שאלתיאלי:
הביקוש בארץ הוא ל-18,000 טון שמן זית, ומייצרים 8,000 טון. הבעיה היא לא שוק, הבעיה היא פרי, הבעיה היא תוצר.
חנא סוויד:
הבעיה היא שיווק.
ישראל חסון:
מצאו לזה פתרון בכפר ליד חבר הכנסת חנא סוויד, במר'אר. הם פשוט לוקחים שמן רגיל ומוהלים אותו בשמן זית. האם אני טועה?
חנא סוויד:
לא בהרבה. אבל צריך להשקיע ולהתוות תוכנית איך עוזרים בשיווק. יכול להיות שיש שוק, אבל יש תחרות עם המחירים שמייבאים שמן זית מחוץ לארץ. יכולת ההתארגנות של המגדלים לשווק היא מועטה, ולכן נוצר צוואר בקבוק בעניין של השיווק. צריך לחשוב על הדברים האלה ולא לבטל את הטענה במחי יד, כי אני מדבר מהשטח ואני מכיר את האנשים ומכיר את הבעיות שלהם.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
העניין של ענף הזית, חלק ממנו הוא מסורת. צריך לדעת את הנתונים היבשים. הנתונים היבשים הם, שמדינת ישראל לא מסוגלת בשלב הזה לייצר את כל כמות שמן הזית שהיא זקוקה לו, ולכן אנחנו קונים מהפלסטינים בערך כמות כפולה ממה שאנחנו מייצרים. לפלסטינים יש כפול מאתנו, והיתר מיבוא.
חנא סוויד:
המספרים שלך לא מתחברים.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
המספרים מתחברים. עד שהמחקר לא הגיע, הענף הזה היה סיווגי, ואז מה שקרה בפועל, שבמגזר אצלכם, מאחר שאתה יודע שזה סיווגי אתה צריך לשמור אצלך - - -
חנא סוויד:
תוציא את זה ממגזרים, ואל תאמר "אצלך". אני מדבר על נושא כלכלי.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
בסוף את מה שאתה מייצר השנה אתה צריך לשמור לשנתיים, כי אם השנה היה לך הרבה, שנה הבאה יהיה לך פחות. לכן התפתח סוג מסוים, שבמסגרתו אתה צריך לשמור את השמן לשנתיים, ואת השמן של לפני שנה מכרת אחרי שלוש שנים בעצם. זה שמן שהאיכות שלו הוא ירודה. לכן מועצת הזית נכנסה לעניין של תווי התקן האלה, כדי לגרום לזה שהאיכות תעלה. כי יושב-ראש הוועדה אומר, ששמן זית תוצרת חוץ הוא באיכות יותר טובה מאשר תוצרת הארץ. זאת אומרת, אם אתה לא מפקח על סטנדרטים מאוד גבוהים בייצור שמן הזית וגורם לזה שכל מי שמייצר לצריכה עצמית ישתמש בזה רק לצריכה עצמית, ומי שלא משתמש בזה בצריכה עצמית, אם זה יהיה בערוצי שיווק מאוד מסודרים שבודקים בהם את האיכות, השמן יקבל את מחירו הנכון והטוב. ואין שמן יותר טוב מאשר במדינת ישראל.
חנא סוויד:
אני מסכים, ולכן אני חוזר לנקודה. יש כאן בעיה של שיווק וויסות השיווק. בעצם המשרד צריך לתת מענה על זה.
אני רוצה להזכיר את העניין של הפרויקט של בקעת בית נטופה, שמדברים עליו משנות ה-60. 20,000 דונם כל שנה מוצפים במים ומונעים מהחקלאים להשתמש בקרקע שלהם. אני חושב שזאת בעיה חקלאית פר-אקסלנס וצריך למצוא לה פתרון, אחרי 40 שנה שמדברים עליה. אני לא רואה שבשטח מתקדמים בעניין הזה.
אזכיר גם את העניין של גידול בעלי-חיים, שזה צורך גם מבחינה בריאותית סביבתית ביישובים הערביים וגם מבחינה כלכלית. יש הרבה עיסוק בגידול בעלי-חיים, וככל שזה ממשיך כפי שהוא היום זה גורם למטרדים ביישובים עצמם, וצריך למצוא פתרונות. סיפרת על דודאים. עם כל הכבוד, אני לא יודע מתי זה ייצא לפועל. אני מכיר את הבעיה הזאת בכפרים וביישובים בצפון, ושום דבר לא מתקדם. אפילו לולים ודירים חדשים מקימים בתוך היישובים מהיעדר שטחים. כל מי שיוזם לבנות איזושהי סככה או לול או רפת, הקרן הקיימת לישראל, שהיא אמונה על הנוף במדינת ישראל – דרך אגב, זה אחד התפקידים הרשמיים של קק"ל, שטוענים שהיא גוף פרטי – אומרים שזה נוף וזה שטח פתוח ואי-אפשר, והם מטרפדים בעצם את המבנים האלה. צריך לטפל בעניין הזה. אפרופו חוק המרעה, אני יודע שהקרן קיימת היא האמונה על האכיפה של חוק המרעה וההקצאה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
בשני העניינים האלה אתה נותן לקרן הקיימת את מה שאין לה. אני רוצה שתדע ששר היערות במדינת ישראל הוא שר החקלאות, והוא ממונה על חוק היערות. במקרה הטוב, אם הוא מסכים, הוא מאציל לקרן הקיימת. דבר שני, גם בנושא המרעה מי שאחראי ומקצה הוא שר החקלאות, לא הקרן הקיימת. אתה מערב פה ויכוח אחר שקיים על שולחן הוועדה הזאת לגבי החוק של הקרקעות של הקרן הקיימת למקום אחר.
חנא סוויד:
לא ראיתי אותך יושב מול המגדלים ומקצה להם שטח. מי שיושב מולם זה קק"ל, ועל זה אני מדבר.
יעל שאלתיאלי:
הנושא שדיברת לגבי אזור תעסוקה חקלאית ייבדק.
הבעיה של בקעת בית נטופה זה נושא שמאוד התקדמנו בו. המעצורים באים מהמשרד להגנת הסביבה. נתתי כאן לדוגמה רק את דודאים, אבל אני יכולה לתת לך דוגמאות של פיילוטים שאנחנו עושים במהוויא, שהתכנון כבר נמצא בוועדה המחוזית, בג'יש. אנחנו נכנסים לתוכנית, אבל בוודאי שאי-אפשר ללכת על הכול.
היו"ר גלעד ארדן:
ביקשתי מהשר להציג בקצרה חוק שעבר בקדנציה הקודמת, חוק הגנים הבוטאניים, איפה עומד היישום שלו.
ישראל חסון:
קראתי בחוק ההסדרים האחרון על רפורמה גדולה במשק המים, שנציבות המים והאוצר סיכמו על רפורמה גדולה, בכלל בלי לדבר עם "מקורות". מאחר שאתם הצרכנים הכי כבדים של העניין, האם הייתם שותפים בגיבוש הרפורמה הזאת?
יוסי ישי:
בין החקלאים לנציבות המים ולאוצר ולמשרד החקלאות יש הסכם מסודר. אנחנו מגירה סגורה בתוך המערכת, גם לגבי סוגי המים.
היו"ר גלעד ארדן:
השאלה היא אם אתם מכירים את פרטי הרפורמה בחוק ההסדרים.
ישראל חסון:
הייתם שותפים לתהליך גיבוש הרפורמה?
יוסי ישי:
אנחנו לא שותפים בגיבוש הרפורמה. אני באופן אישי, כחבר במועצת רשות המים, אני שותף.
ישראל חסון:
גלעד, הולכת להיות רפורמה מאוד משמעותית, שלא הונחה בפני הוועדה הזאת, בנושא תשתיתי.
היו"ר גלעד ארדן:
ככל הידוע לי היועצת המשפטית של הוועדה הביעה את עמדתה בנושא, המליצה שהנושא יפוצל מהותית מחוק ההסדרים ויידון פה. אני חושב שאתה צריך להשפיע בוועדת הכנסת שזאת תהיה ההמלצה שתתקבל, אם זאת אכן עמדתך. אני לא נוקט עמדה בנושא הזה.
עו"ד לדיאנסקי, בבקשה.
עו"ד ראובן לדיאנסקי:
כידוע משרד החקלאות מטפל גם בתחום של בעלי-חיים, לא רק באלה שאוכלים אותם. בחוברת שחולקה צוין שתהיה איזושהי פעולה בתחום של מניעת צער בעלי-חיים. לא שמעתי מהמנכ"לית מה המשרד הולך לעשות. אני רוצה לדעת מתקציב של למעלה מ-900 מיליון שקלים, כמה כסף משרד החקלאות מייעד לפעילויות בתחום של בעלי-חיים. אני רוצה לבקש מהשר שאולי ייזום הקמה של רשות לאומית להגנה על בעלי-חיים, כדוגמת רשות הטבע והגנים. רשות שתהיה בעלת כל הסמכויות בתחום של הגנה על בעלי-חיים ושיקצו משאבים על-מנת שהיא תוכל לפעול שם. הייתי רוצה שאולי גברתי תוכל לגעת בעניין הממונה על-פי חוק צער בעלי-חיים, מה מספר כוח האדם שעומד לרשותה וכמה היא מתוקצבת.
דבר אחרון, כל עניין ייבוא העגלים מאוסטרליה, כל מה שקורה עם תקופת ההמתנה של העגלים זה דבר איום ונורא. זאת התעללות לשמה בבעלי-חיים, ואני רוצה לבקש מהשר שימנע את היבוא של אותם עגלים לישראל.
היו"ר גלעד ארדן:
דוד ברבי, בבקשה.
דוד ברבי:
אני חקלאי ממושב ניצני הוד, ליד טול-כרם. כרגע כביש 6 חוצץ בינינו. יש לנו ארץ נהדרת וחקלאות נהדרת. נשאלת השאלה מדוע בתוכנית השנתית שלי כתבתי סגירת משק, ויש לי עוד סיכוי לא לסגור. חבר הכנסת חסון הבין היטב את העניין הזה, ואני מקווה שנוליך את זה. יש פה דבר שלא התחיל היום. הוויכוח על עבודה בחקלאות היה גם בשנות ה-20 וה-30, כשהיה מדובר על עבודה עברית, ואז היתה לזה חשיבות נוספת. גם כשבא לפה בשנות ה-20 אופנהיימר, הוא אמר שחקלאות לא יכולה להיות כלכלית אם לא יהיו עובדים, זאת אומרת אמצעי ייצור כמו שאמר חסון. בסופו של דבר, כדי שבכל זאת יהיו עובדים בחקלאות בזמנו, לפני 90 שנה, עשו מושבי פועלים כדי לתת להם את המוטיבציה גם לעבוד וגם שיש להם בית ומשק עזר. פה הרי לא יקרה דבר כזה, לכן נשארנו עם עניין העובדים הזרים. אם אני צריך היום לבוא מהבית כשאני יודע שאני לא מצליח לקטוף את הפרחים, אם אני יודע שאני משלם היום לא שכר מינימום אלא כפול, אז אני חייב לעשות תוכנית סגירת משק. למה? אם חבר הכנסת חסון מבין את זה, ושמעתי מתוך דבריך שגם אתה מבין, ושמעתי גם את חבר הכנסת כחלון, וגם השר שמחון מבין והוא אומר את זה, אז למה לא יום אחד כשכולם מבינים יקומו, והנערה הנחמדה הזאת שלפני שהיא נולדה ישבו - - -
לאה ורון:
היא בעלת מקצוע במשרד האוצר, שום נערה ושום נחמדה.
דוד ברבי:
אני מעריך אותה מאוד, אבל עוד לפני שהיא נולדה ישבו ודיברו על עובדים ישראלים, והנכד שלי יבוא וגם אתו ידברו על זה.
לאה ורון:
גם הנכד שלה.
דוד ברבי:
לא להתנהג אלי בצורה כזאת. בסופו של דבר אני מעבד את הקרקע, אני מעבד את האדמה ואני עובד חקלאי, ומדברים על חקלאות. למה בצורה כזאת? זה לא יפה.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה העלבת פה עובדת ציבור, שלא בצדק.
דוד ברבי:
לא העלבתי, אני מתנצל. היא בעלת מקצוע והכול טוב ויפה, אבל זה חוזר על עצמו שוב ושוב, וגם כשישבתי פה לפני 20 שנה דיברו על העסקת ישראלים. זה לא הצליח לפני 90 שנה, למה זה יצליח היום?
היו"ר גלעד ארדן:
אדוני, אתה מתפרץ לדלת פתוחה, כי חברי הוועדה בעניין הזה חושבים כמוך, ואני מתכוון ליזום פעילות בנושא הזה.
דוד ברבי:
על כל עובד תאילנדי, עובד זר, יש חמישה ישראלים עובדים. אז אם אני סוגר ושולח 10 תאילנדים שלי, 50 ישראלים מובטלים. אז למה צריך עוד ישראלים?
היו"ר גלעד ארדן:
תודה. חבר הכנסת וילן, בבקשה.
אבשלום וילן:
לפני כמה חודשים היה בכנסת יום החקלאות, ולקראת יום החקלאות הכין מרכז המידע נייר מעניין מאוד. הוא עשה השוואה בין ישראל למדינות המתקדמות ב-OECD, כמה הן משקיעות בחקלאות. הסתבר שאנחנו משקיעים בערך 1 חלקי 20 ממה שמשקיעות מדינות המערב, מדינות מפגרות כמו קנדה, גרמניה, ארצות-הברית וכו'. לא הייתי בסקירה, אבל עברתי פה על החומר, ואני חושב שעדיין כל נושא ההשקעות גם בפריפריה וכל מה שמדינות המערב מטפלות בו היום, אנחנו הרבה מעבר לזה.
בגלל סין, כל המחירים העולמיים עולים – מוצרי החלב ומחירי הזית. יש פה פוטנציאל אדיר, ובאופן פרדוקסאלי אנחנו הולכים לגידולים שגילו פה לפני אלפיים שנה, בתקופת התנ"ך. למה? כי המחירים מבטיחים את זה. לכן אני חושב שיהיו פה כמה שינויים מאוד מעניינים, ואני מציע לאוצר לרדת מחוסר ההבנה ההיסטורי שלהם בנושא ההגבלים העסקיים. אתם לא מבינים את מערכת השיווק המאורגן. מחירי החלב בשמים, בעלי המאפיות ואלי ישי כל פעם צועקים בגין התייקרות החיטה. אתם נכנסים פה לדבר לא נכון. אתם משקיעים אנרגיה מיותר. אנחנו בוועדת הכלכלה נפיל את זה פה-אחד, כי זה מנוגד לכל היגיון.
היו"ר גלעד ארדן:
עכשיו הם לא יעבירו לי את זה. יהיה דיון מעמיק וענייני, ונקבל הכרעות.
אבשלום וילן:
כבוד היושב-ראש, היתה הצעה להטיל מע"מ על פירות וירקות, ומשום מה זה לא הגיע. בסל המזון של משפחה ישראלית, מרכיב הפירות והירקות יחסית לעולם הוא גבוה מאוד, אז רוצים כאילו לתת מע"מ ומצד שני לייקר את הסל בצורה דרמטית. זה לא יקרה ממילא, כי אין לזה היגיון. לכן אני מציע להסתכל לכיוונים של להגדיל את ההשקעות בפריפריה, לעבור לגידולים.
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
לגבי החוק לגנים בוטאניים, בשבוע הבא אנחנו מכנסים את המועצה פעם ראשונה, אחרי שסיימנו את הליך המינוי. השבוע אנחנו מסיימים את הליך המינוי ולאחר מכן נכנס את המועצה. יש התחייבות של סגן הממונה, עמית לנג, לתת לזה תקציב, והחוק הזה ייצא לדרך.
אבשלום וילן:
כמה הוא נותן?
שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון:
חוק תקציבי הוא חמישה מיליון.
דבר שני, לגבי הנושא שהעלה עו"ד לדיאנסקי. אני באופן אישי מאמין בכך שצריך להקים רשות ארצית לצער בעלי-חיים. בינתיים, כמו שאתה יודע, אני עושה מאמצים גדולים לטיפול בנושא של צער בעלי-חיים, מאז שנכנסתי לתפקידי במשרד החקלאות, והאמת היא שמצאתי את עצמי כמעט לבד. אנחנו מתכוונים לתגבר את המחלקה אצלנו במשרד החקלאות, מחלקה לצער בעלי-חיים. נקלוט ארבעה עובדים, כולל תוספת של רופאה וטרינרית נוספת, וניתן מעמד מיוחד לראש היחידה לצער בעלי-חיים במשרד. כפי שאתה יודע, בשנה הקודמת עשינו פרויקט של עיקור כלבים ותחנת הסגר לסוסים וחמורים, ואנחנו מתכוונים להמשיך בזה גם בשנה הבאה. תחום צער בעלי-חיים יקר ללבי, ואם זה היה תלוי בי הייתי מקים רשות עצמאית. אבל גלית תחשוב שגמרתי את תקציב משרד האוצר. אשמח ליוזמה כזאת שתהיה גם בעתיד. תודה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה שמופיע היום בעיתון לגבי העגלים זאת ההחלטה?
יעל שאלתיאלי:
ההחלטה היא לשחרר את כל העגלים. אתמול שיחררו את כל 597 עגלים. אחד לא רצה לרדת והוא חזר לאילת. הפסקנו לתת היתרים לייבוא לרשות הפלסטינית.
היו"ר גלעד ארדן:
מעבר להיותה של החקלאות ענף כלכלי, אנחנו בהחלט רואים בה ערכים רבים נוספים שהולמים מאוד את המפעל הציוני. מעבר לזה שהיא מספקת את הקיום היום-יומי של האדם, ואני בהחלט מזדהה עם הדברים שאמר חבר הכנסת וילן, שלצערי השתרשה במשרד האוצר תפיסה, אולי מזה עשרות שנים, שמתחילה להסתכל יותר ויותר על החקלאות כמו על ענף כלכלי רגיל, שאין לו הערכים הנוספים שאנחנו רואים בו. לפי ההחלטות שלכם, זה מה שאני מרגיש, ואני חושב שגם וילן מרגיש כך.
גלית פלצור:
מה הקשר בין תיקון ההגבלים העסקיים לזה?
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא מייחס את זה רק להגבלים העסקיים, אני מייחס את זה גם לנושא של העובדים הזרים וגם לנושאים אחרים בחקלאות, של הסתכלות במשרד האוצר של אחיזה בקרקע.
משה כחלון:
את היושב-ראש מטריד אנאפוליס, אז הוא מעדיף שהחקלאים יקבעו את הגבולות של המדינה, ולא ראש הממשלה.
היו"ר גלעד ארדן:
זה גם נכון. העובדה היא שכל מקום שיש התיישבות יהודית וחקלאות יהודית, אז לא משתלטים על זה אחרים.
אבשלום וילן:
אני מוכן לקנות, תיזהרו.
גלית פלצור:
כשיש תוכניות יחד עם משרד החקלאות לגבי תמיכה בשטחים פתוחים, אתם לא שומעים על זה.
היו"ר גלעד ארדן:
לא הוצג לנו כאן בכמה גדלה התמיכה שלכם בחקלאות.
אבשלום וילן:
כמה משקיעה מדינת ישראל בחקלאות לעומת גרמניה, לעומת קנדה, לעומת צרפת?
היו"ר גלעד ארדן:
אני בכל זאת מבקש ממנכ"לית המשרד להעביר לנו מסמך כתוב עם כמה שיותר יעדים מדידים לשנת 2008. גם כשאתם מדברים על הגדלת השקעות בתחום מסוים, שנבין כמה אתם מתכוונים להגדיל את התקציב לאותו סעיף מול מה שהיה ב-2007.
לגבי צער בעלי-חיים, אין לי סמכות לאשר, אבל פניתי כמה פעמים למשרד החקלאות, ואני חושב שבנושאים של דאגה לבעלי-חיים וזכויותיהם יש בהחלט אוזן קשבת היום בלשכת השר. אני מברך אותך על כך. הייתי שמח, כיוון שנתקלתי כמה פעמים בפניות שהוגשו תלונות למשטרה במקומות מסוימים בארץ על התעללות בבעלי-חיים, והמשטרה לא פותחת בחקירה, רק אחרי שיש לחץ ציבורי. אני חושב שבעניין הזה אם תהיה פנייה שלך לכל מפקדי התחנות בארץ, כדי שתהיה התייחסות לנושא הזה בדיוק כמו שמתייחסים להתעללות בבני-אדם, אני חושב שאין שום הבדל. מי שמסוגל להתעלל בחיות חסרות ישע, יגיע בעתיד גם להתעללות בבני-אדם. אני חושב שחשוב שתהיה הבהרה שלך או פנייה ברורה של השר לכל מפקדי המשטרה להתייחס באופן כזה גם לתלונות כאלה.
כפי שאמרתי, בנושא של מחסור בעובדים זרים, אני באופן אישי מקיים סיור בשבוע הקרוב בנושא הזה, והוועדה תקיים דיון בחודש הקרוב. לגבי הצעת החוק, נציגת האוצר העבירה לנו פתק שיש נכונות גם באוצר לשקול איזושהי קורלאציה בין הסכום שמתקבל מהאגרות של העובדים הזרים לבין ההשקעה בתשתיות של המיכון לטובת סבסוד או הוזלה של המכשור בנושא הזה. לכן אני לא יודע אם יש צורך באותה הצעת חוק, אבל אנחנו בהחלט נדון עם השר בעניין הזה ונשתדל לשרת את הנושא הזה כמיטב יכולתנו.
תודה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:45