פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ח בחשוון התשס"ח (30 באוקטובר 2007), שעה 10:30 סדר היום: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 סעיפים 19(2), 20 ו-21(א) מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007 נכחו: חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר אלחנן גלזר משה גפני יצחק וקנין שלי יחימוביץ ניסן סלומינסקי ראובן ריבלין מוזמנים: יהודה נסרדישי, ממלא מקום יו"ר רשות המסים יהודה הן, סמנכ"ל בכיר, משרד הבריאות עו"ד דלית זמיר, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יוסי שבת, סגן מנהל אגף מידע וניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון דוד פילזר, מינהל התכנון, משרד הפנים בתיה פודרביטל, רכזת שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר יוסי גורדון, משרד האוצר עו"ד יעל קינן-מרקוביץ, סגנית היועצת המשפטית, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר ורד אולפינר-סגל, רשות המסים מיכל הנר-דויטש, רשות המסים בועז סופר, רשות המסים יעל קליגמן, ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה שלמה אורן, מנהל התאחדות ארצית (חדשה) של בוני ומפתחי ישראל אשר שוחט, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל עו"ד אהוד נדה, יועץ משפטי, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל עמי גאון, יו"ר ועדה מוניציפאלית, התאחדות הקבלניים והבונים בישראל עו"ד מאיר מזרחי עו"ד יוני כהן עו"ד אופיר סעדון ד"ר בנימין סלמון, יו"ר התאחדות בעלי בתים ייעוץ משפטי: שגית אפיק ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני מנהל הוועדה: טמיר כהן רשמה וערכה: אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 סעיפים 19(2), 20 ו-21(א) מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007 היו"ר סטס מיסז'ניקוב: בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963, סעיפים 19(2), 20 ו-21(א) מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007. אני מזכיר שאתמול זה פוצל ולכן אנחנו מוסמכים לדון בזה. לדעתי זה הסעיף היחידי בחוק ההסדרים שנותן הטבות. יהודה נסרדישי: בוקר טוב. במסגרת הפחתות המס עוד בשנת 2007 ובעיקר לעידוד רכישת דירות בינוניות גדולות וקטנות, אנחנו מביאים כאן הצעה לתקן את מדרגות מס הרכישה. אגב, מס הרכישה הייתה הוראת שעה שהתקרות היו כדלקמן: דירות עד 602 אלף שקלים היו פטורות ממס, מ-602 אלף שקלים עד 746 אלף שקלים המס היה 3.5 אחוזים ומעבר לסכום הזה, מ-746 אלף שקלים הסכום היה 5 אחוזים. ההצעה שלנו, כפי שהובאה בחוק ההסדרים, וכמו שאמר היושב-ראש היא פוצלה והגיעה היום לדיון, היא להפוך את זה להוראת קבע ואת סכום הרכישה בגובה של 602 אלף שקלים להגדיל ל-850 אלף שקלים שאז יהיה פטור ממס. לפי עניות דעתי זה כולל את רוב הדירות של זוגות צעירים וחיילים משוחררים שיהיו פטורים ממס. מ-850 אלף שקלים עד 1 מיליון ו-300 אלף שקלים המס יהיה בגובה של 3.5 אחוזים, ולמעלה ממיליון ו-300 אלף שקלים המס יהיה 5 אחוזים. ראובן ריבלין: יש כאן הכבדה על חלק מהציבור. יהודה נסרדישי: למה? ראובן ריבלין: קודם המס היה 3.5 אחוזים על 850 אלף. יהודה נסרדישי: לא, עד 746 אלף שקלים. ניסן סלומינסקי: יש כאן הקלה. יהודה נסרדישי: מאחר שחשבנו שזה יעבור יחד עם חוק התקציב וחוק ההסדרים ב-31 בדצמבר, שקלנו, כדי שלא יתעכבו עסקאות מקרקעין – כי אם אתה משדר ביולי ואתה מתקן, חששנו שעסקאות מקרקעין לא יצאו לפועל ולא יהיו מכירות ורכישות של דירות – ולכן התחולה של זה היא מ-1 באוגוסט 2007. גם בנושא הזה נתנו הנחיות לציבור וגם למשרדי השומה. אמרנו שעדיין החוק הוא עוד לא חוק אלא זאת הצעת חוק אבל כל אחד שעשה את העסקה מה-1 באוגוסט ועד עצם היום הזה, אמרנו לו שיש לו שתי חלופות: לשלם לפי החוק הישן או אם הוא רוצה לשלם רק לפי הצעת החוק החדשה, כמובן שיתרת החוב קיימת וכאשר הוראת החוק תעבור, אם מישהו יהיה בעודף אנחנו נחזיר לו את הסכום, ומי שלא שילם את היתרה, תימחק היתרה. כך הוצאנו הודעות לציבור. אין הרבה מה להוסיף על ההצעה ואני מבקש לאשר אותה. ניסן סלומינסקי: לפני שהקואליציה תגיע, אני מציע שנאשר את הצעת החוק. שלי יחימוביץ: בורכנו בזה שהסעיף הראשון בחוק ההסדרים הוא סעיף שיש עליו קונצנזוס מקיר לקיר אבל אני לא משוכנעת שזאת ברכה ואני אפילו לא אכנס לגופו של החוק הספציפי הזה. אני מסכימה עם תוכנו וכיוון שהוא מוריד עול גדול מעל מעמד הביניים. רשות המסים זה משרד שיש לי אתו כמה הסכמות מדי פעם בניגוד לאגף התקציבים. על כן אני לא נכנסת לגוף ההחלטה כיוון שאני מסכימה עם תוכנה ואני חושבת שהיא מידתית, היא מיטיבה בדיוק עם אותו פלח שבדרך כלל אנחנו מזניחים אותו, עם מעמד הביניים העמל שיש לו כסף לרכוש דירה בינונית אבל אנחנו בכל זאת רוצים להקל עליו ברכישה הזאת שהיא אחת הרכישות או היחידה הגדולה ביותר שהוא עושה במהלך כל ימי חייו. יחד עם זאת אני לא מצליחה להבין מה הצעת החוק הזאת עושה בחוק ההסדרים ולו רק בשל העובדה שהוגשו כמה וכמה הצעות פרטיות - ראיתי קודם את משה גפני ונדמה לי שהוא חתום על אחת מהן – ממש ברוח הזאת. אתם עכשיו באים בבהילות, זה פוצל מהר מחוק ההסדרים כדי שאנשים לא יהיו באי-ודאות לקראת רכישת דירות ואני שואלת מה מנע מכם לבוא לפני חצי שנה ולהגיע להסכמות עם מגישי ההצעות הפרטיות? מה מנע מכם לבוא אלינו לוועדת הכספים? היינו מצביעים ומאשרים את זה בלי ויכוח. לא היינו מעמידים אבני נגף בדרככם כי באמת יש כאן קונצנזוס בין כל המפלגות, קואליציה ואופוזיציה. אני רוצה להבין איך החוק הזה התגלגל לחוק ההסדרים, למה אנחנו דנים בו בכלל, ולמה היינו צריכים לפצל אותו מחוק ההסדרים בוועדת הכנסת. יהודה נסרדישי: היו מספר נושאים אחרים שלא פה המקום לפרט אותם וחשבנו להביא אותם בחבילה אחת ולהעביר עוד נושאים כגון מס מכירה, כגון מס שבח היסטורי. לכן חשבנו את זה במקשה אחת לוועדת הכספים, אבל היה דיון והחלטתם לפצל את זה מחוק ההסדרים ולהביא את זה לכאן. אם מדובר בהטבה, אני חושב שאין מה להתנגד לחוק אלא לאשר אותו. שלי יחימוביץ: אני לא אתנגד. אני הולכת להצביע בעד החוק והבהרתי זאת בהתחלה, אבל אני שואלת למה לא הבאתם אותו לפני חצי שנה. למה הוא נדחס לחוק ההסדרים? אני רוצה להבין את ההגיון שעומד מאחורי החוברת הזאת ואני לא מצליחה להבין. יש דברים שאני אומרת שאני לא מסכימה עם הדרך שדוחסים חוקים שיודעים שאי אפשר יהיה להעביר אותם. יצחק וקנין: בעיקרון את צודקת. שלי יחימוביץ: אני במיוחד מקשה בסעיף הזה. יצחק וקנין: גם אני חשבתי על זה. שלי יחימוביץ: אף על פי שאני כועסת על האוצר וחולקת עליו שהוא מכניס הצעות חוק מסוימות לחוק ההסדרים כיוון שהוא יודע שהם לא יעברו בחקיקה רגילה, אני יכולה להבין את המניע השלילי, אבל כאן אני אפילו לא מבינה את המניע השלילי כיוון שיש הסכמה על החוק הזה. יהודה נסרדישי: אני יכול לתת לך נימוק נוסף. לסעיף הזה יש עלות. אנחנו הפעלנו אותו מה-1 באוגוסט 2007, דהיינו, עדיין בתוך שנת הכספים 2007. ראובן ריבלין: זה לא היה התכנון. יהודה נסרדישי: ראינו שיש עודפי גבייה ומצבנו טוב. מאחר שראינו שמצבנו מבחינת תזרים המזומנים הוא טוב, אכן אנחנו יכולים לתת הטבות דווקא לאוכלוסייה הזאת. אתם רק צריכים לברך אותנו שאכן נתנו את זה ב-1 באוגוסט ולא מה-1 בינואר 2008. עד שלא ראינו היכן אנחנו עומדים עם נתוני גבייה, מה תזרים המזומנים שלנו, את יודעת מה המשמעות לעשות הקלות כאלה במהלך השנה והתוספת לסעיף הזה בשתי המדרגות האלה היא 350 מיליון שקלים לשנה. ביחד עם הוראת השעה, 200 מיליון שקלים, זה אומר 550 מיליוני שקלים. אני מקווה שאת מקבלת את הנימוק שלי. שלי יחימוביץ: אני מחליטה לשים את זה בצד. ראובן ריבלין: אני מודה לך שאמרת מה העלות ומה בסופו של דבר החסר שיהיה לאוצר כתוצאה מאי-גביית המס הזה. אני מוכרח לומר שגם כאשר כתוב קנאת סופרים תרבה חכמה, אם כתוצאה מהיוזמה של חברי הכנסת לפעול בעניין זה הגיעה הממשלה למסקנה שהיא רוצה להזדרז ולקבל את אות ההצטיינות על היוזמה, בהחלט כל זמן שהאזרח נהנה, זה בסדר. יצחק וקנין: זה נהנה וזה לא חסר. ראובן ריבלין: לא, הוא חסר כי אם משה גפני הגיש הצעת חוק, בהחלט אפשר לומר שהיו גם הצעות חוק פרטיות, ואז או שמצרפים אותן או שמציינים זאת באיזושהי צורה לדברי ההסבר על מנת לתת להם את הקרדיט המגיע להם. קריאה: הן נפלו בדיון המוקדם. ראובן ריבלין: אני שמח מאוד שכנראה לא עמדת בלחץ של הגיון כבד שכמעט אי אפשר לסרב לו שבו אתה בא ואומר שמה-1 בינואר ישלמו האזרחים אגרה או מס של עלות כזאת או אחרת, בעד שעד ינואר הם ישלמו מס אחר. ההגיון אומר שברגע שיש איזושהי יוזמה ניסויית, זה יהיה מרגע לרגע על מנת שלא ידחו אנשים בצורה פיקטיבית. יהודה נסרדישי: לא כאשר מדובר בעסקאות מקרקעין. ראובן ריבלין: תמיד יש את אותו זמן. עשית יפה שבאת וציינת לשבח את התנהלותה של הרשות של ממשלת ישראל בכך שהיא בחרה להתחיל מאוגוסט. אם זה היה בחוק ההסדרים, כמובן שהתחילה הייתה בינואר ואם עכשיו אתם עושים זאת, גם זה טוב. אני בכל-זאת רוצה לשאול שאלה. מדוע זה נכנס לחוק ההסדרים בכל-זאת? מאיפה הממשלה - שתכננה כמובן את פעולתה על סמך תחזית גבייה כזאת או אחרת – תביא את ה-550 מיליוני שקלים או מאיפה היא מתכוונת להחסיר אותם? האם יש עודף כל כך גדול בגבייה כתוצאה מכל הרפורמות שהיו שמאפשרות לממשלה להמשיך במגמתה להפחית מסים? אני לא מאמין בחוק ההסדרים שהוא בדרך כלל לא גוזר אלא נותן בשורות אבל לא בשורות כאלה. זאת פעם ראשונה שבחוק ההסדרים מכניסים עניין כזה ואני מבקש להרים את המסך ולומר מדוע הדבר היה כך. האם רק כדי להשיג את אותה פרסטיז'ה על פני חבר הכנסת משה גפני או על חברי כנסת אחרים שאז אני מצדיע לכם, או שהיו גם כוונות נסתרות אחרות? חוק כזה אתה מעביר לא בשלוש קריאות אלא בארבע קריאות, אם יש הסכמה של הממשלה, בשעה. הרי רוצים להיטיב עם האזרח ומדוע שיחכו בכלל? מי העלה את הרעיון ומה הן הסיבות לכך שעניין זה הוכנס לחוק ההסדרים? ניסן סלומינסקי: אני רוצה לברך אתכם על הצעת החוק. אני שמח שהוציאו את זה מחוק ההסדרים כי ברור למה הכניסו את זה, כי כנגד זה רצו להעלות לך משהו במס שבח ורצו שאחד יקזז את השני. הבנתי שאתם רציתם בזמנו שזה יחול ביוני או יולי, ואם כך, למה מדובר באוגוסט? אני שמח שזה באוגוסט ולא בינואר 2008, אבל מאחר שכבר פרסמתם בזמנו, יכול להיות שיש כאלה שסמכו עליכם ואם כך, למה שלא תשאירו את זה מיוני 2007 ולא מאוגוסט? אני מבין שהמס הזה, מס רכישה, הוא לא קשור לרווח או הפסד אלא זה מעין מס מחזור. אדם שנניח קונה דירה ומוכר דירה ויש לו רווח בעניין, הוא משלם גם את המס הזה וחוץ מזה הוא משלם מיסוי על הרווח? יהודה נסרדישי: אם זאת דירה יחידה שלו, יש לו פטור. משה גפני: אדוני היושב-ראש, אני מניח שחברי כנסת אחרים בירכו את הממשלה על הצעת החוק הזאת שהיא הצעת חוק נכונה וחיובית. אני מברך את הממשלה על הצעת החוק הטובה אלא שאני לא יודע אם מר יהודה נסרדישי יכול לתת תשובה לגבי השאלה הבאה שאני שואל. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: למה זה בחוק ההסדרים. משה גפני: לא, למה זה בחוק ההסדרים כולנו יודעים ואנחנו לא שואלים. אני שואל על דרכי עבודת הממשלה. זאת אומרת, אני לא בטוח שאתה יכול לענות לי על זה. הממשלה מקבלת החלטה, הממשלה היא ריבון והיא גוף אחד, כולם נושאים באותה אחריות, אז אם הממשלה הציעה את הצעת החוק הזאת, למה אחרי שהממשלה כבר קיבלה החלטה, הממשלה בוועדת שרים לחקיקה דחתה את החוק הזה? זאת אומרת, איך עובדת הממשלה? יד אחת מאשרת את החוק הזה ומביאה אותו לאישור הממשלה ולאחר מכן לאישור הכנסת, ויד שנייה, שזאת ועדת שרים לחקיקה, על אותו חוק מחליטה להצביע נגד. זאת אומרת, יש לי פה בעיה שאני לא כל כך מבין. אמרתי שיכול להיות שיהודה נסרדישי הוא לא האיש הנכון לתת לי את התשובה. ניסן סלומינסקי: לאור זה אתה מבקש ששר האוצר יבוא לתת תשובה. משה גפני: לפי דעתי זאת בעיה מכיוון שאם הממשלה לא פועלת כגוף אחד, אז מישהו יכול להחליט שמנתקים את החשמל בעזה והשני יחליט שלא מנתקים ואז מה יהיה בסוף? או מישהו יחליט שהולכים למלחמה ומישהו אחר יחליט שלא הולכים למלחמה, ואז מה נעשה? הייתה הצעת חוק בוועדת הכספים שאושרה ונתמכה על ידי הממשלה בה נקבע שאדם שרוכש דירה ומסיבות שאינן תלויות בו לא מקבל את המפתח לדירה – נניח קבלן פשט את הרגל – עדיין הוא לא נחשב כבעל דירה שנייה והוא פטור ממס רכושה. כך קבע החוק וזה אושר כאן בוועדה. קריאה: כך נהוג גם היום. משה גפני: כן, אמרתי. אמרתי שהחוק לא קובע? אמרתי שהחוק קובע. זה אושר כאן בוועדה וזה נמצא בספר החוקים. מה שהתברר לאחרונה שקורה מצב הפוך. בפרשת חפציבה קרה בדיוק הפוך. אדם רכש דירה ולא קיבל כלום. זאת אומרת, אפילו שלד לא קיים והאיש רואה שאין סיכוי, זה ייקח עוד המון זמן, הלך ורכש דירה יד שנייה. מכיוון שהוא עשה חוזה עם חברת חפציבה הוא נחשב כמי שיש לו עכשיו דירה שנייה וכוונת המחוקק הייתה שאדם שיש לו שתי דירות חייב במס מכיוון שאחת הדירות היא למגורים והדירה השנייה להשקעה. אם אדם קונה דירה להשקעה, הוא צריך לשלם מס אבל אם הוא לא מקבל את הדירה השנייה, המחוקק, וגם הממשלה בעניין הזה, הבינו שזאת לא דירה להשקעה אלא זאת הדירה היחידה שיש לו. בחפציבה קרה ההפך ממה שהמחוקק נתן את דעתו. הדירה שאותה הוא לא מקבל, היא בעצם הדירה הראשונה ולא השנייה. הדירה השנייה היא מה שהוא קנה עכשיו כדי לגור. גם הוא צריך להיות פטור ממס רכישה כי זאת לא דירה שנייה. אני מבקש להכניס את זה בהסתייגות בחוק הזה אם הממשלה תסכים ולכאורה הממשלה צריכה להסכים מכיוון שהעיקרון הוא אותו עיקרון אלא שהמחוקק שגה והוא לא ידע שיש מקרה כזה. אני לא רוצה להתחיל בהליך חקיקה כי האנשים האלה היום סובלים. אם הממשלה תסכים, אולי אפשר להכניס את זה בחוק הזה. יהודה נסרדישי: לשאלתו של חבר הכנסת גפני. ההצעה שלך שבאה לוועדת שרים לא הייתה תואמת את הסכומים שאנחנו הצענו. אם איננו טועה לאותו דיון חבר הכנסת גפני לא הגיע. קריאה: הוא לא צריך להגיע. זאת ועדת שרים. יהודה נסרדישי: נכון. לכן ההצעה נפלה ואז חזרנו להצעה שלנו. היו דלתות בין ההצעה שלך לבין ההצעה שלנו. נקודה נוספת שהעלית כאן. הוצאת לי מכתב בנושא חפציבה. אני לא חושב שזה המקום בעדכון מדרגות מס רכישה להכניס את זה לכאן. אני מתאר לעצמי שצריך להיות חוק ספציפי לחברת חפציבה והנושא הזה מקומו שם ולא כאן. חבר הכנסת סלומינסקי דיבר על תחילה בחודש יוני. מדובר בבעיות תפעוליות קשות מעבר לבעיה התקציבית שאולי אפשר היה להתגבר עליה ולכן לא נוכל לחזור אחורה. אני לא יכול לקבל מש"חים מתוקנים על כל העסקאות שהיו ולהתחיל עם החזרי מס. זה בלתי ישים וזה בלתי אפשרי. קריאה: מה באמת עשיתם מאוגוסט ועד היום אחרי שפרסמתם? יהודה נסרדישי: מה-1 באוגוסט, ברגע שנפלה ההחלטה, מיד הוצאנו הנחיות למשרדי שומת המקרקעין, לציבור, הן בעיתונות והן בכל מקום, ואמרנו שזה מה שאנחנו הולכים להביא לוועדת הכספים לאישור ובתקווה שיאשרו את זה הציבור יכול לנהוג כדלקמן: אם מישהו קנה דירה מה-1 באוגוסט והלאה, לשלם לפי המדרגות הקיימות, החוק יעבור ואנחנו נחזיר את עודפי המס שגבינו. זכותו של אותו אדם ללכת למשרדים שלנו ולומר שהוא משלם לפי ההצעה ולהקפיא את היתרה. ואכן כך עשינו. לכן מי ששילם והוא בעודף, הסכום יוחזר לו, ומי ששילם בדיוק לפי הצעת החוק ויש יתרה קיימת, אנחנו פועלים לפי זה. לחזור היום ליוני-יולי זה בלתי אפשרי, זה בלתי ישים וזה בלתי ראוי. בצד התפעולי הזה אני לא יכול לעמוד. שאל חבר הכנסת ריבלין למה זה היה בחוק ההסדרים, אבל אנחנו הבאנו את זה לכאן היום וזה כבר לא בחוק ההסדרים. ראובן ריבלין: אמרתי שאני רוצה לדעת למה אתם הכנסתם את החוק הזה לחוק ההסדרים, כי רציתם להקהות את העוקץ? יהודה נסרדישי: אמרתי לפרוטוקול קודם לכן שרצינו לעשות מספר מהלכים בחוק ההסדרים ורצינו להביא הכל ביחד כמקשה אחת כמעין רפורמה במיסוי מקרקעין אבל אתם המחליטים והחלטתם לפצל את זה מחוק ההסדרים. ראובן ריבלין: אחר כך יאמרו שחברי הכנסת רשעים כי הם לא מיטיבים עם רוכשי הדירות. יש גם גזרות שאתם מטילים באותה עת ואני שואל למה הרשות לא באה ואמרה שאין שני הדברים ממין אותו עניין והיא מבקשת להביא לכנסת בצורה המקובלת. אין לי טענה אליך, אתה שליח ציבור ולא נבחר אבל אתה אדם שעומד ומשרת את הציבור לעילא ולעילא. יש דברים שאומרים לממשלה לא בבית ספרנו וכי זה לא הולך כך. יהודה נסרדישי: בהלכה נאמר ששליחי ציבור אינם ניזוקים. ראובן ריבלין: בעולם הבא אינם ניזוקים, אבל מי שעוסקים בצורכי ציבור, בעולם הזה יקבלו רק מכות. הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם בעולם הבא אבל בעולם הזה יקבלו את כל המכות. יהודה נסרדישי: חבר הכנסת ריבלין, תן לי את הקרדיט שאני מכיר את חוק ההסדרים ואני מכיר ספציפית את חוק ההסדרים שעוסק ברשות המס. אני אומר לך שרוב ההקלות במיני רפורמה המוצעות - אם כולן היו בחוק ההסדרים - אין שם כלום חוץ מאשר ביטול המס ההיסטורי ולא המקום כאן לדבר עליו. גם ביטול מס מכירה, גם עדכון מדרגות מס רכישה, וגם תמ"א 38 שנביא לדיון הבא שיתקיים בעוד מספר דקות, תוכנית שמטפלת בוויתור על מס שבח, בעניין זכויות מקרקעין כדי למשל לחזק בניינים שרעידת אדמה יכולה להפיל אותם. אם כן, תן לי את הקרדיט שההקלות הן גוברות על ההחמרות, אם בכלל יש החמרות. רצינו להביא את זה כמקשה אחת ותו לא. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: מאיפה תיקחו 550 מיליון שקלים? יהודה נסרדישי: אנחנו מאוזנים וזה כתוב בספר התקציב. ההוצאה התקציבית רשומה. ראובן ריבלין: יאמר לך שיש חסר של 550 מיליון שקלים. אם לא היינו מורידים את המס, וטוב שאנחנו מורידים, היו למדינה עוד 550 מיליון שקלים. ניסן סלומינסקי: להחזר חובות. ראובן ריבלין: לכל אחת מהמטרות בסדר העדיפויות של הממשלה. ניסן סלומינסקי: הוא לא יאמר לך שזה על חשבון רווחה. יוסי גורדון: כולנו יודעים שרכישת דירה זה באמת אחת ההוצאות הכי כבדות שיש לאדם במהלך חייו ואנחנו יודעים עד כמה קשה להגיע לזה. הערכות שלנו, ויש על זה מחקרים, שבערך שליש או 30 אחוזים ממחיר דירה זה מסים שונים, אגרות והיטלים שהם לא חלק מהעלות האמיתית של הדירה. מס רכישה הוא מס מחזור, זאת אומרת, הוא מס שמוטל על עצם ביצוע העסקה והוא לא מס על רווח ולכן הוא מס שבראייה שלנו הוא מס מיותר וצריך לבטל אותו לחלוטין. אנחנו כמובן מברכים על הצעד בכיוון הזה ואת רשות המסים במיוחד על הביצוע המהיר שהיא התחילה לפעול בו החל מה-1 באוגוסט, אז בעצם התקבלה ההחלטה. אנחנו חושבים שלאור עודפי הכנסות המאוד משמעותיים אפשר ללכת עוד צעד בכיוון של ביטול המס ואם אפשר את המדרגה הפטורה להעלות לסדר גודל של מיליון ואת המדרגה השנייה למיליון וחצי, זה יקל מאוד על רוכשי הדירות. סמדר אלחנני: כמה הערות טכניות. מנגנון העדכון קובע – והיה לי על זה הרבה מאוד ויכוחים לאורך השנים, וזה היה בעיקר עם שטאוב – שינוי במדד. זאת אומרת, גם ירידה במדד מורידה את המדרגות ואז נטל המס עולה. מס מהסוג הזה, למה להוריד כלפי מטה את המדרגות? רק אם יש עלייה במדד, תעדכנו אותן ואז זאת הקלה. אם יש ירידה במדד, שזאת החמרה, והרי אין כאן אף אחד שרוצה החמרה במס רכישה, תשאירו אותן כמו שהן. אני הוכחתי אז שאפשר היה לראות את זה גם בפרשנות לחוק ונדמה לי ששינו את הניסוח בגלל הדבר הזה. אז אנא, חיזרו לנוסח שאומר עלייה במדד לעומת המדד שהיה לפני כן, אם אפשר. זאת הצעה. למען הסדר הטוב. ב-1 בינואר 2008 יהיה עדכון נוסף והוא יהיה כלפי מה שאני נקבתי כאן המדרגות של אוקטובר 2007. מיכל הנר-דויטש: לא. סמדר אלחנני: ההנחה הזאת היא לא ניתנת רק לקוני דירות קטנות ובינוניות אלא היא ניתנת לכולם אלא שכמובן היא מוגבלת בסופו של דבר בסכום עד מיליארד ו-300 מיליון שקלים. קריאה: אם זאת דירת יחיד. סמדר אלחנני: כמובן שזאת דירת יחיד. תדעו שגם מי שקונה דירה ב-10 מיליון דולר וזאת דירתו היחידה והוא תושב הארץ, גם הוא ייהנה מההנחה הזאת. אני בעד. אני חושבת שצריך לבטל את מס רכישה. מיכל הנר-דויטש: לגבי העדכון. מנגנון העדכון מדבר על כל רבעון. בהצעת החוק שמונחת לפניכם אנחנו מבקשים לבטל את העדכון הרבעוני ולעבור לעדכון שנתי מינואר של כל שנה. על פי נוסח החוק אנחנו יכולים לעדכן רק בעליית מדד ולא בירידה מהטעם שאין הגדרה למונח שיעור עליית המדד כמו למשל בחוק התיאומים שאז הפרשנות היא שונה וכאן רק בעלייה. אבל אנחנו מציעים תיקון להצעה שמונחת בפניכם שהוא תיקון מקל. לפי ההצעה שמונחת לפניכם ביטלנו גם את עדכון אוקטובר 2007 כי תחילתו של החוק הזה היא ב-1 באוגוסט 2007. נוכחנו לדעת שהייתה עליית מדד מיולי לאוקטובר ולפיכך בהוראת התחילה של החוק אנחנו מוסיפים שהסכומים שאינם ה-850 והמיליון ו-300 שנקובים בסעיף הזה, כי הסעיף הזה מטפל גם ברכישות של דירות שהן אינן יחידות אלא ברכישת דירות שניות והלאה, שם הסכומים שנקובים יעודכנו ועודכנו - ויצאה על כך הודעה לציבור – באוקטובר 2007 ורק ה-850 והמיליון ו-300 יעודכנו לראשונה ב-16 בינואר 2008. סמדר אלחנני: על פי מדד אוקטובר. מיכל הנר-דויטש: על פי המדד שכתבנו בחקיקה. סמדר אלחנני: כתבת אוקטובר. מיכל הנר-דויטש: אוקטובר 2007. סמדר אלחנני: ואיך יעודכנו הסכומים האחרים בינואר 2008? מיכל הנר-דויטש: העדכון האחרון שבוצע לפי אוקטובר. בנימין סלמון: אני הוזמנתי מטעם התאחדות בעלי הבתים להביע את הדעה של החברים שלנו. אני יושב-ראש ההתאחדות. קיימתי כמה בירורים וגם קיבלתי אישור לזה עכשיו בדברים שנאמרו כאן שלמעשה רעיונית הביטול של מס מכירה, ההפחתה של מס רכישה וביטול שיעורי מס היסטוריים, זה היה עניין של מקשה אחת. זה שעכשיו מפצלים את זה מבחינה פרוצדורלית לא משנה את העובדה שהשורשים של הביטולים וההפחתות הם רעיונית יחד. כפי שזה נראה בחוגים של רואי חשבון שאני דיברתי אתם, הביטול ההיסטורי של 12 אחוזים הוא בעצם התחלת העלאה של ה-12 אחוזים מ-2009 שאני רואה את זה כקשר אידיאולוגי כאן, כנראה שזה נובע מכך שחשבו שאם יתחילו להעלות את שיעורי המס מ-12 בהתאם לשנות הרכישה – אם לפני 1948 או אחרי 1948, עד 1960 – זה למעשה היה צריך כנראה להיות איזשהו מנוף למימון הכספים שלא ייכנסו כתוצאה מביטול מס המכירה והפחתת מס רכישה. מיכל הנר-דויטש: כתוצאה מהפיצול זה נשאר כרגע בהצעת חוק ההסדרים ומה שאנחנו דנים כאן עכשיו זה אך ורק בהפחתת המס. בנימין סלמון: אמרתי שאידיאולוגית העניין הזה היה קשור והרי היום מטפלים אך ורק במס הרכישה. העניין הזה של ביטול שיעורי המס ההיסטוריים הרי לא הולך למות אלא שעומדים לטפל בו. לכן אני מדבר על זה שיש קשר. אמנם שמענו כאן שיש הכנסות מעל ומעבר, ואתה דיברת על סכומים שנכנסים, אבל אין כאן אומדן של ההפסדים של ההכנסות כתוצאה מהחקיקה הזאת. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: הוא אמר – 550 מיליון שקלים. בנימין סלמון: נכון, הוא אמר אבל אני חושב שהיסטורית, כאשר חשבו על זה, כנראה שחשבו שיש לעודד בנייה אבל כתוצאה מזה יהיה גם חסרון. כנראה שעכשיו רואים שזה קצת אחרת ואפשר לעודד בנייה ועדיין המצב של ההכנסות איננו כל כך גרוע. ראובן ריבלין: חצי ממה שחוסכים כאן יעלה במחיר הדירה. בנימין סלומון: יכול להיות. ראובן ריבלין: זה בדוק. צריך לבטל את כל מס הרכישה כדי שהוא יוכל להעלות את מחיר הדירה ולומר שבסופו של דבר אתה משלם פחות ממה ששילמת לפני כן. ניסן סלומינסקי: לא, יש התחייבות של הקבלנים. קריאה: מרבית הדירות הן דירות חדשות. בנימין סלמון: אני מדבר עכשיו על יחידים בניגוד לתאגידים וחברות. היחידים שנהנים מה-12 אחוזים הם כמובן אותם אנשים שרכשו את הנכסים לפני קום המדינה או בין 1948 ל-1960 או יורשיהם כי הדברים האלה הרי ניתנים להעברה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אדוני, אתה יכול לעצור כאן. זה ממש לא קשור לעצם הדיון. בנימין סלמון: שני משפטים ואני מסיים את דבריי. אני רוצה לומר שיש לדחות את העניין הזה של 9 אחוזים מ-2009. ניסן סלומינסקי: לא דנים בזה עכשיו. בנימין סלמון: אני לא יודע אם אני אוזמן לישיבה בה תדונו בנושא הזה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אנחנו לא דנים בזה. אנחנו דנים עכשיו במשהו אחר. אני בכל-זאת אבקש מרשות המסים לתת עוד איזושהי הטבה לפחות במדרגה הראשונה, שם נמצאות הדירות היותר קטנות והיותר זולות שאוכלוסיות יותר חלשות רוכשות אותן. תתפשרו על משהו כמו 950 אלף שקלים לפחות במדרגה הראשונה. אני מדבר על המדרגה הראשונה ואתם יודעים ששם נמצאים האנשים שזקוקים לכך. יוסי גורדון: מדובר גם בנייה באזורי הפריפריה ובמקומות חלשים. אולי זה יכול לעודד את האוכלוסייה במקומות האלה לרכוש דירה. יהודה נסרדישי: לבקשתו של יושב-ראש ועדת הכספים, אני לא אומר שאין חוק אבל למעשה ההליך כבר רץ והיום בטח לא נעשה כל תיקון רטרואקטיבי. אני יודע את הצד התפעולי שבדבר ואני יודע את העלויות הנוספות. התחולה של החוק הזה היא מה-1 באוגוסט 2007 ואם אתה מתכוון שזה יהיה מהתאריך הזה – התשובה היא לא. ניסן סלומינסקי: אולי מה-1 בדצמבר? יהודה נסרדישי: אנחנו לא נסכים לזה. יכול להיות שאנחנו מוכנים לשקול שמיום פרסום החוק רק את המדרגה הראשונה נעדכן כך שבמקום 850 אלף שקלים הסכום יהיה 925 אלף שקלים. ניסן סלומינסקי: איך הגעתם ל-925 אלף ולא ל-950? יהודה נסרדישי: אנחנו רואים כמה זה עולה לנו. ראובן ריבלין: אני מבין שאתה אומר שהחוק ינוסח כך שכל עסקה שהתבצעה או תתבצע עד 1 בדצמבר או עד 1 בינואר, אני לא יודע איזה תאריך, יחולו עליה שיעורי המס עד 850 אלף שקלים. מה-1 בינואר 2008 שיעור הפטור יהיה עד 950 אלף שקלים. יהודה נסרדישי: 925 אלף שקלים. ראובן ריבלין: אמר היושב-ראש 950 אלף שקלים ואנחנו עומדים מאחוריו. זה גם הישג אבל אנשים יחכו ולא יהיו מכירות של דירות שעולות פחות מ-950 אלף שקלים. ניסן סלומינסקי: ההצעה של יהודה הייתה מיום פרסום החוק. פרסום החוק יהיה בעוד שבועיים. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אבל הוא התכוון ל-1 לינואר. ראובן ריבלין: זה גם טוב יותר, אבל יאמרו לך האנשים שעוסקים בשטח שאתה יוצר מצב בה ייעצרו עסקאות כי אם אני פטור ב-925 אלף, אני אחכה לתאריך. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: זה הגיוני. בועז סופר: הם יעצרו עסקאות בין היום למחר. תאשרו את זה מחר במליאה, עד מחר ייעצרו כל העסקאות. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אני אומר שהעסקאות ייעצרו עד ה-1 בינואר. ניסן סלומינסקי: לא, הוא לא רוצה 1 בינואר. הוא אומר עד מחר. בועז סופר: יום פרסום החוק. תעלה את זה מחר למליאה והחוק יפורסם. קריאה: תעשו את זה מה-1 בנובמבר. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: בסדר. ה-1 בנובמבר. מיום פרסום החוק. זה לא יהיה יותר מוקדם מה-1 בנובמבר. יהודה נסרדישי: רגע. אני רוצה לברר ממתי התחולה. אני רוצה לברר איך אני אנהג בצד התפעולי. תשאיר את ההצבעה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אנחנו עושים הפסקה מתודית של חמש דקות. הישיבה הופסקה בשעה 10:45 וחודשה בשעה 10:55 היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אנחנו מחדשים את הישיבה. על פי ההסדר אליו הגענו, אנחנו מעלים את המדרגה הראשונה ל-925 אלף שקלים וזה מופעל מה-1 בנובמבר 2007 בניגוד למדרגה הראשונה במתכונתה המקורית שמופעלת מה-1 באוגוסט 2007. אני בכל זאת, למרות שיהודה מתנגד, אני אעלה את הבקשה שלי להפעיל גם את הנוסח המקורי מה-1 ביולי. אני בכל זאת מעלה את זה למרות שאני יודע שאתם מתנגדים. ניסן סלומינסקי: אם אתה מעלה את זה להצבעה, אנחנו נצביע בעד. ראובן ריבלין: אם זה 1 בנובמבר, אני רושם הסתייגות ל-1 ליולי ומבקש להצביע עליה. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: אני מסיר את זה. שגית אפיק: לאור הפיצול שנעשה במליאת הכנסת זאת תהפוך להיות הצעת חוק נפרדת, תיקון לחוק מיסוי מקרקעין והמספרים לכן לא רלוונטיים. תיקון חוק מיסוי מקרקעין. 2. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), בסעיף 9. (א) בסעיף קטן (ג)(1)(א) (1) בפסקה (1) ברישא המלים בסעיף קטן זה "המועד הקובע" יימחקו. (2) בפסקה (2)(א) ברישא, במקום "במועד הקובע" יבוא "ביום י"ז באב התשס"ז (1 באוגוסט 2007). (ב) במקום הסיפא המתחילה במלים "ישלם מס רכישה" יבוא "ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן: (1) על חלק השווי שעד 850 אלף שקלים חדשים – לא ישולם מס. (2) על חלק השווי העולה על 850 אלף שקלים חדשים ועד 1,300,000 שקלים חדשים – 3.5 אחוזים. (3) על חלק השווי העולה על 1,300,000 שקלים חדשים – 5 אחוזים". הסכומים האלה ישתנו ל-925 אלף שקלים שלא ישולם מס החל מה-1 בנובמבר 2007. ראובן ריבלין: תוסיפי סעיף. ניסן סלומינסקי: עד 950 אלף שקלים לא משלמים כלום ומ-950 עד 1,300,000 – 3.5 אחוזים. ראובן ריבלין: הדרגות משתנות. שגית אפיק: (ב) בסעיף קטן (ג2) – (1) ברישא, המלים "ב-16 באפריל, ב-16 ביולי וב-16 באוקטובר" - יימחקו. זה העדכון שהופך להיות חד-שנתי. (2) בהגדרה "המדד הבסיסי", במקום "בסעיף קטן (ג1א) יבוא "בסעיף קטן (ג1א(1)" ובסופה יבוא: לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ג1א)(2) – המדד שפורסם ביום ג' בחשוון התשס"ח (15 באוקטובר 2007)". סעיף התחילה. בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מספר 147), בסעיף 78, בכל מקום, במקום "כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007)" יבוא "ט"ז באב התשס"ז (31 ביולי 2007)". תחילה ביום 1 באוגוסט 2007 והוא יחול על מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין, שנעשתה ביום האמור ואילך. כאן תבוא התוספת שעורכת-הדין מיכל דויטש הסבירה לעניין העדכון: על אף הוראות סעיף קטן (א), תחילתו של סעיף 9(ג)(2) לחוק כנוסחו בסעיף 19(2)(ב)(1) לחוק זה, ביום 1 בינואר 2008, ואולם הסכומים הנקובים בסעיף 9(ג1א(2)(א) לחוק יתואמו לראשונה ביום 16 בינואר 2008. מיכל הנר-דויטש: אנחנו נוסיף את ה-1 בנובמבר. המדרגה תשתנה ותהיה 925 אלף שקלים. היו"ר סטס מיסז'ניקוב: מי בעד אישור החוק כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית עם כל התיקונים? ה צ ב ע ה הצעת החוק – אושרה פה אחד תודה רבה. הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 11:45 לכבוד חברי ועדת הכספים נכבדיי, הנדון: הביטוח הלאומי בחוק ההסדרים 1. הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי והבטחת הכנסה סעיפים 71(1) 72(א), 78, 79 קצבאות הביטוח הלאומי והבטחת הכנסה אמורות להיות מעודכנות ב- 1.1.2008 על פי עליית המדד בשנה האחרונה. בסעיפים אלה מוצע להקפיא את הקצבאות עד 1.1.2010. (שנתיים) בדברי ההסבר נאמר כי ההקפאה נעוצה בצורך לעמוד במסגרת התקציב לשנת 2008. אך קצבאות הביטוח הלאומי אינן נכללות בתקציב המדינה ומגבלת ההוצאה אינה חלה עליהן. רק קצבאות הבטחת הכנסה משולמות מתקציב המדינה באמצעות הביטוח הלאומי. אומדן עליית המדד הרלבנטי הוא כ- 2%. ההפחתה בביטוח הלאומי היא כ- 900 מליון ₪. ההפחתה בתקציב המדינה תהיה 80 מליון ₪ בשנת 2008. לא ברור מדוע יש צורך בהקפאה זו. נוסף על כך יש לחזור ולהזכיר כי קצבאות הביטוח הלאומי היו צמודות לשכר הממוצע במשק עד ינואר 2001. מ- 2002 עד 2005 הוקפאו הגמלאות בחוקי ההסדרים, ובינואר 2006 שונתה שיטת ההצמדה ובמקום לשכר הממוצע – הוצמדו למדד המחירים לצרכן. הפער בין המדד לשכר, בממוצע רב שנתי, נע בין 1% ל- 2% לשנה לטובת השכר. המשכת ההקפאה תביא לשחיקה מצטברת בערכן של הקצבאות. מינואר 2002 עד ינואר 2008 אומדן עליית השכר הממוצע המצטברת הוא 11%. עדכון הקצבאות לפי המדד המצטבר מינואר 2002 עד ינואר 2008 הוא 4.7%. בינואר 2008 לפיכך תהיה "השחיקה המצטברת" התיאורטית בקצבאות – 6%. קצבאות הזקנה אמנם עודכנו במהלך השנים אך השחיקה המצטברת בהן, לו היו ממשיכות להיות צמודות לשכר הממוצע [16% מהשכר הממוצע] ללא הקפאה, בינואר 2008 תהיה 7%. 2. גרעון ענף ביטוח אבטלה ימומן מהעודף בענף קצבאות ילדים סעיף 71(3), (5) וסעיף 72(ב) גרעון ענף ביטוח אבטלה ממומן, בהוראת שעה, מעודפי ענף ביטוח ילדים. מן הראוי לברר מדוע אין ענפי הביטוח הלאומי מאוזנים? מדוע שלא תועלה ההפרשה לענף ביטוח אבטלה ע"י העלאת דמי הביטוח הלאומי, ותותאם ההפרשה לענף ילדים (אם נוצר בו עודף) או שתוגדלנה קצבאות ילדים? רק להזכירכם, בינואר 2008 תהיה הפחתה נוספת בדמי ביטוח לאומי למעבידים. קצבת ילדים היתה בזמנו זהה לנקודת זיכוי במס הכנסה, ולפיכך במקום 148 ₪ לילד ראשון ושני וילד שנולד אחרי 1.6.2003 היא היתה צריכה להיות 178 ₪ - כלומר קצבת הילדים היא רק 83% מערכה התיאורטי. 3. מתן גמלת סיעוד בכסף במקום בשירותים סעיפים 71(8) ו- (9) וסעיף 72(ד) מוצע לתת את גמלת הסיעוד בכסף למי שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת. אך רק בשיעור 80% מהגמלה. • מדוע לא לתת את מלוא הגמלה? • מה יהיה בגורלה של התכנית הניסיונית המתייחסת לכל מי שמקבל גמלת סיעוד? 4. גביית דמי ביטוח לאומי מהכנסות פסיביות סעיף 71(13) ו- (15) צעד זה יביא להעלאת נטל המס למי שהכנסותיו הן עד כ- 39,000 ₪ (בינואר 2008). אך לא על מי שהכנסותיו מעל לסכום זה (מכל המקורות – הכנסה מעבודה והכנסה פסיבית). לא ברור כלל כיצד יתמודד הביטוח הלאומי עם נטל הגבייה הנוסף, האם יגבו גם מהכנסה משכר דירה הפטורה ממס הכנסה? מדוע לא להעלות את שיעור מס ההכנסה (הנגבה במקור) מהכנסות פסיביות, כגון רווחי הון, רבית ודיבידנדים? שבהם הגבייה היא יעילה ופשוטה. גביית דמי ביטוח מהווה, בעצם, גם פרמיה לביטוח מפני פגיעה בהכנסות מעבודה. האם פגיעה בעבודה פוגעת בהכנסות פסיביות? האם ההכנסה הפסיבית תכלל בהכנסה הקובעת לצורך תשלום דמי פגיעה? 5. גביית ביטוח בריאות מעקרת הבית סעיפים 71(6) ו- (12) וסעיף 72(ד) סעיפים 71(4), 72(ג), 74 ו- 75 סעיפים 76(1) ו- (77) אני חוזרת ומזכירה לכם (ולאוצר...) כי קיים כבר מס בריאות על עקרת הבית, מזה שלוש שנים. בחוק המדיניות הכלכלית לשנת 2005 בוטלה נקודת הזיכוי בגין בן זוג שאינו עובד. דברי ההסבר לכך היו: "... בשל הקשיים לגביית מס בריאות המוטל על עקרות בית, מוצע לבטל את הסעיף האמור ועל ידי כך להטיל, בעקיפין, על עקרת הבית חובת תשלום מס בריאות". ועדת הכספים השתכנעה שזאת הדרך היעילה ביותר לגביית מס בריאות מעקרת הבית (ואכן אין בכך שום תוספת הוצאות מנהליות) ואישרה את ביטול נקודת הזיכוי, החל ב- 1.1.2005. תוספת ההכנסות נאמדה אז ב- 450 מליון ₪ לשנה. בגין עקרת הבית "משולם" בעצם מס כפול – כי המס שמשלם מי שאינו עובד, כגון סטודנט, הוא 86 ₪ ואילו ערכה של נקודת הזיכוי הוא 178 ₪. גבר שמשתכר עד 4,000 ₪ אינו "משלם" בעצם את מס הבריאות בגין עקרת הבית, כיון שאין הוא "נהנה" מנקודת הזיכוי בגין בן זוג שאינו עובד. כאשר מצד אחד יש רצון להיטיב עם עובדים בעלי הכנסות נמוכות (כגון מס הכנסה שלילי) לא ברור מדוע רוצים להקטין הכנסות למשפחות בעלות הכנסות נמוכות מאד. נקודת הזיכוי הוחזרה ב-1.1.2006 ל- "יחיד מוטב" – יחיד שהוא או בן זוגו הגיע לגיל פרישה, או שהוא נכה או עיוור. גביית מס בריאות מועברת ע"י הביטוח הלאומי לקופות החולים וכל גידול בגבייה מקטין את השתתפות תקציב המדינה ב"השלמת סל בריאות", ואילו הגדלת ההכנסות ממס הכנסה (ע"י ביטול נקודת זיכוי) אינה משנה את השתתפות תקציב המדינה בהשלמת סל בריאות. בגלל הקשיים הבירוקרטיים בגביית מס בריאות העדיפה ועדת הכספים את הדרך הפשוטה של ביטול נקודת זיכוי. יחד עם זאת יש לזכור שבהזדמנות זו יש להחזיר מחצית נקודת זיכוי, כדי לא לגבות מס כפול! בהצעת החוק מוצע לקזז מהקצבות האוצר לביטוח הלאומי את ההפרש בגין הגבייה בפועל לגבייה התיאורטית, צעד מוזר שיחייב להערכות מנהלתית יקרה עבור גבייה שבמקרה הטוב תכניס 450 מליון ₪, ותפגע בעיקר בבעלי הכנסות נמוכות, כאשר מצד שני מגבשים מדיניות של הקטנת העוני, מס הכנסה שלילי וכיוצא בזה. 6. המשך הקיצוץ של 4% בקצבאות הביטוח הלאומי סעיף 80 מוצע להמשיך את הקיצוץ בשיעור 4% בקצבאות הביטוח הלאומי והבטחת הכנסה. (תוקפה של הוראת השעה אמור לפוג ב- 1.1.2008) כאמור לעיל, רק קצבאות הבטחת הכנסה ממומנות מאוצר המדינה. קיצוץ של 4% הוא כ- 160 מליון ₪. קצבאות הביטוח הלאומי אינן נכללות במגבלת ההוצאה התקציבית, ולכן דברי ההסבר אינם רלבנטיים. ההפחתה בוטלה לגבי קצבת הזקנה (אך כאמור בגלל ההצמדה למדד ולא לשכר הממוצע – נמשכת השחיקה התיאורטית). בתחילת 2007 בוטלה ההפחתה לגבי גמלת הסיעוד, תוך הפעלת 3 רמות. הגמלאות הנכללות בהפחתה הן: אימהות (דמי לידה, מענקי לידה, קצבאות לידה ושמירת הריון) מענק לימודים דמי פגיעה דמי אבטלה הבטחת הכנסה הגמלה המשתלמת בפרוק מעביד או בפשיטת רגל. אומדן המוסד לביטוח לאומי לעלות ההפחתה – 300 מליון ₪. 7. נושאים נוספים • סמכויות נוספות לחשב המוסד. [סעיף 71(2)] • ביטול הפטור מדמי ביטוח לאומי לגבי הכנסות אחרות שיש למבוטח בתקופה שבה משתלמים לו דמי פגיעה, דמי לידה או שיקום מקצועי. [סעיף 71(7), (10) ו-(14)] • ביטול הזכות של הביטוח הלאומי לתבוע פיצוי בגין נזק שנגרם ע"י המדינה. [סעיף 71(11)] • מועד החיוב בדמי ביטוח לאומי של בעליהן של חברות מיוחדות. [סעיף 71(16)] • הפחתת שיעורי הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי. [סעיפים 71(4), 71(17) ו- 81] • הקפאת ההליכים של המוסד לביטוח לאומי נגד הממשלה ומערכת הבריאות הציבורית. [סעיפים 72(ה) ו- 73] • הפחתת הוצאות המוסד לביטוח לאומי בקשר לגביית דמי ביטוח בריאות מ- 1% ל- 0.5% [סעיף 76(2)] בכבוד רב, סמדר אלחנני היועצת הכלכלית לועדת הכספים