פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 298
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
מיום שלישי, כ"ה בחשוון התשס"ח ( 6 בנובמבר 2007), שעה: 11:00
סדר היום: 1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): שביתה ללא הגבלת זמן בבתי הספר
היסודיים בעיר תמרה, במחאה על תנאי הפעלת יום לימוד ארוך,
של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): שביתה כללית במערכת החינוך בעיר
תמרה, של חבר הכנסת חנא סוויד
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
מוחמד ברכה
ג'מאל זחאלקה
יואל חסון
נאדיה חילו
חנא סוויד
רונית תירוש
מוזמנים:
מחמוד דיאב – מפקח מחוזי למגזר הערבי, משרד החינוך
תאופיק זערורה – מפקח כולל, משרד החינוך
אחמד דיאב – מנהל בית ספר, משרד החינוך
מרים עואד – מנהל בית ספר, משרד החינוך
חני לידור – יושבת ראש הסתדרות המורים בחיפה
אחמד אבו אלהיג'א – סגן ראש עיריית תמרה
מוחמד שאמיה – מנהל אגף החינוך, עיריית תמרה
מועין ערמוש – יו"ר התאחדות ארצית
כארם המאם – יו"ר ועד, תמרה
ענאן אבו אלהיג'א – חבר ועד הורים מקומי, תמרה
יאסין עלי – סגן יושב ראש ועד הורים מקומי, וראש ועד הורים מקומי בבית ספר תיכון, תמרה
יאסין מאג'ד – חבר ועד הורים, תמרה
חנאן יאסין – חבר ועד הורים, תמרה
מייסר עואד – דובר ועד ההורים, תמרה
ראיד עיאשה – חבר ועד הורים, תמרה
סוהיל זידאן – חבר ועד הורים מקומי, תמרה
מוחמד אבו אלהיג'א - חבר ועד הורים מקומי, תמרה
ואאל אבו רומי – חבר ועד הורים מקומי, תמרה
נאיף עואד – חבר ועד הורים מקומי, תמרה
מזכירת הוועדה: אפרת מורלי
קצרנית: אושרה עצידה
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): שביתה ללא הגבלת זמן בבתי הספר היסודיים בעיר תמרה, במחאה על תנאי הפעלת יום לימוד ארוך, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): שביתה כללית במערכת החינוך בעיר תמרה, של חבר הכנסת חנא סוויד
היו"ר מיכאל מלכיאור:
שלום וברוכים הבאים לכל האורחים המכובדים שהגיעו מרחוק. יש לנו מקום מיוחד בלב לתמרה, ויש לי את הכבוד לעבוד עם תמרה בהרבה מאוד מישורים, חיוביים אני מוכרח להגיד. אנחנו הבנו שיש בעיה שם, וקיבלתי בקשה משני חברי כנסת מכובדים שגם הגישו דיון מהיר בנושא. אצלי אפילו לא חייבים להגיש דיון מהיר, כי תמיד אנחנו מטפלים בדיונים מהירים פה.
אני לא אגיד שום דבר כפתיחה מאחר ואני אתן לשני חבריי להגיד את הפתיחה. אחר כך, אנחנו נשמע את כל הצדדים, ננהל דיון ענייני, ונקבל החלטה שגם צריכה אחר כך להגיע כהחלטה למליאת הכנסת. אני אבקש קודם מחבר הכנסת זחאלקה. יש לו יתרון כי הוא חבר ועדה, ולכן יש לו איזושהי קדימות.
ג'מאל זחאלקה:
כבוד היושב ראש, ברוכים הבאים לכולם, נושא הדיון מכל הבחינות מייצג את בעיית יום חינוך ארוך בבתי הספר הערביים. הכותרת היא "כיצד הופכת ברכה לקללה"? כלומר, אנחנו דרשנו תוספת של שעות, ואנחנו רוצים יום חינוך ארוך, ורוצים את השעות האלה כי זה נחוץ לציבור הערבי. אבל, כשאתה בא ומנסה ליישם את זה במצב הפיזי הרעוע של בתי הספר הערביים - ובתי הספר בתמרה הם דוגמה - אז יום החינוך הארוך במקום שהוא יהפוך לברכה ולפעילות, ולדברים נוספים כמו עזרה לתלמידים, הופך להגברת הצפיפות, והילדים מתחילים לשנוא את בית הספר. לכן, חשוב שנשמע את זה ונראה איך אנחנו נטפל בבעיה הזאת. אגב, כשדוח דוברת עלה, התגובה הראשונה שלי מהיום הראשון היתה איך אפשר לעשות יום חינוך ארוך כשמצב בתי הספר הערביים כל כך גרוע? יום חינוך ארוך מצריך שלושה דברים: צריך שיהיו תשתיות מתאימות, צריך שיהיו תוכניות מתאימות, וצריך הכשרה של אנשים שיעבירו את התוכניות האלה. כמובן ארוחה וכל מיני דברים שמתלווים לעניין הזה.
אני לא רוצה להאריך בדברים, אני חושב שחשוב לתת לאנשים להתבטא, ואנחנו ננהל דיון בנושא הזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה רבה, חבר הכנסת זחאלקה. ידידי ועמיתי גם כיושב ראש השדולה לדו-קיום יהודי-ערבי חבר הכנסת חנא סוויד, בבקשה.
חנא סוויד:
אדוני היושב ראש, תודה. בוקר טוב לכולם. גם אני מברך את כל אלה שהגיעו מרחוק כדי להשתתף בדיון חשוב זה. הדיון הזה, או הבקשה לקיום הדיון הזה באה על רקע השביתה שהוכרזה בתחילת השבוע שעבר בבתי ספר יסודיים בתמרה. כפי שנאמר, הרקע הוא היישום של יום חינוך ארוך, והבעיות הכרוכות ביישום התוכנית הזאת, בפרט בעיר תמרה. צריך לציין שהתוכנית הזאת מיושמת בעוד בתי ספר, ובעוד יישובים ערביים אחרים. אבל, כנראה שבתמרה יש מצב מיוחד, ולכן באה השביתה והדרישה או הבקשה לקיים את הדיון הזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חבר הכנסת זחאלקה אמר שזה סימפטומאטי לעוד יישובים.
ג'מאל זחאלקה:
אין שם שביתה, אבל הבעיות הן אותן בעיות.
חנא סוויד:
אני אתייחס לזה אולי קצת יותר באריכות מכפי שעשה חבר הכנסת זחאלקה. אני חושב שאנחנו כאן במצב שבו צריכים לראות את היתרונות ואת החסרונות שלו. הרי בכל תופעה, בכל נושא, יש יתרונות ויש חסרונות. אני דווקא רוצה להתחיל למנות את היתרונות ביישום יום חינוך ארוך. קודם כל, בסופו של דבר הייעוד של מערכת חינוך הוא לשרת את התלמידים. ברור שכאשר מקצים יותר שעות לימוד, יותר שעות שהייה בבית ספר ובסביבה חינוכית, אז בוודאי שזה יתרון, וזו הטבה, וזו זכות גם של התלמידים. הרי אנחנו קוראים כל הזמן ואנחנו יודעים שקיים פער בהקצאת שעות לימוד בין תלמידים ערבים לבין תלמידים יהודים. עד היום יש פער של כ-20% בהקצאת שעות לימוד – זה לפי הסטטיסטיקות של משרד החינוך. ולכן, כל הקצאה נוספת של שעות לימוד היא מבורכת, ואכן צריך לברך על זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מאיפה יש לך את הסטטיסטיקה הזאת? אני צריך את הנתון הזה.
מחמוד דיאב:
הנתון הוא 1,4 מול 1,8. ילד יהודי ממוצע ארצי מקבל 1,8, וילד ערבי – 1,4. זה נתון של משרד החינוך.
חנא סוויד:
אני רוצה לציין עוד יתרון ליישום יום חינוך ארוך, וזה מקומות עבודה. כלומר, השמה של מורים ומורות שזה למעשה אחת הבעיות של מערכת החינוך הערבית. כולנו מכירים את המצב שבו יש יותר מ-7,000 מורים ערבים מובטלים לפי הסטטיסטיקה שבידי, אני לא חותם כמו על הפער בהקצאת שעות לימוד. אבל, לפי ההערכה יש בערך כ-7,000 מורים ערבים שהם מובטלים. ברור שתוספת שעות לימוד מאפשרת השמה של יותר ויותר מורים. שרת החינוך בשבוע שעבר או לפני שבועיים בתשובה לשאילתה שאני הגשתי על הרפורמה, ציינה את זה. אני חושב שזה נכון שבעצם זו אחת הדרכים לאפשר קבלה של יותר מורים ערבים, ולאפשר להם אחרי שסיימו סמינרים ואוניברסיטאות, לעסוק במקצוע שלהם ולא לשבת בבית כמובטלים, ולא לחפש כל מיני פרוטקציות על מנת לזכות בעשר שעות על מנת להתחיל להיחשב כחלק מהמערכת. אני חושב שזו הזדמנות מצוינת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זו לא הסוגיה, אבל קשה לי בדיוק להבין את ההיגיון. אם כל מורה צריך להיות עוד X שעות בבית הספר, למה זה מאפשר ליותר מורים להיכנס למערכת?
חנא סוויד:
כי יש מורים שיש להם 30 שעות לימוד שזה המקסימום, ויש עוד שעות, ואז מכניסים עוד מורים. המשוואה היא מאוד פשוטה - יותר שעות לימוד, מאפשר קליטה של יותר מורים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין יותר שעות לימוד.
חני לידור:
אני רוצה להדגיש כאן לגבי הרפורמה, כי ברפורמה 30 שעות פרונטאליות מורה עובד, וזה יורד ל-26, כי מגדילים בעצם את שעות השהייה בבית הספר ל-36 שעות. אבל, מתוכן 5 שעות פרטניות יחידניות עם תלמידים, ו-5 שעות שהייה. כלומר, זה מקטין את מספר השעות הפרונטאליות של כל מורה.
מוחמד ברכה:
ואז זה מחייב קליטה של מורים חדשים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כל מה שקראתי לא מאפשר את מה שאת אומרת. אין פחות שעות פרונטאליות ברפורמה הזאת, אני חולק עלייך.
חני לידור:
ב-100% משרה אלה הן העובדות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אז יכול להיות שיש לנו חילוקי דעות מה הן העובדות. אנחנו נעשה בירור על זה אחר כך, לא עכשיו.
חנא סוויד:
מהאינפורמציה שאני קיבלתי, אני מבין שהיישום של יום חינוך ארוך וגם הרפורמה, מאפשרים קליטה של יותר מורים. מבחינת לוגיקה פשוטה, זה מסתדר לי. אם זה לא מסתדר לך, אז נקיים דיון על זה. אבל, אני מבין שכאשר יש יותר שעות לימוד במערכת אז - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין יותר שעות לימוד במערכת.
ג'מאל זחאלקה:
אדוני היושב ראש, בפועל נקלטו מורים. בוא לא נתווכח.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הרפורמה עוד לא התחילה.
ג'מאל זחאלקה:
לא, אני מדבר על יום חינוך ארוך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
על יום חינוך ארוך, כן. שאלתי שאילתה את שרת החינוך על הרפורמה, והיא אמרה שהרפורמה תאפשר לקלוט הרבה הרבה מורים חדשים. ודאי שיום חינוך ארוך מוסיף, את זה גם אני מבין.
חנא סוויד:
אנחנו מסכימים לפחות בקטע הזה שיום חינוך ארוך מאפשר קליטה של יותר מורים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נכון. זה היה הטיעון הבסיסי שלך שזה טוב גם לתעסוקת המורים, וגם לתלמידים.
תאופיק זערורה:
אפשר לחזק את מה שאמרת, במקרה הספציפי של תמרה יש 60 משרות נוספות הודות ליום חינוך ארוך.
חנא סוויד:
אני חושב שאני מניתי את היתרונות העיקריים של יום חינוך ארוך.
מוחמד ברכה:
זה גם מאפשר תעסוקת נשים.
חנא סוויד:
בעיקר, מורות. אבטלה בקרב נשים היא אחת הבעיות העיקריות ביישובים הערביים. כלומר, אי כניסה של נשים, ובמקרה הזה של מורות, למעגל העבודה.
אני רוצה לדבר קצת גם על החסרונות. למעשה, זה לבוא וליישם איזה מודל מתקדם של רווחה חינוכית לתשתית ולמסגרת קיימת שהיא לא מפותחת דיה. היישום של התוכנית המודרנית הזאת מחייב קיום והימצאות של תשתיות מודרניות כמו: מיחשוב, טכנולוגיה, חצרות – כל מיני אלמנטים שהם בהחלט נחוצים על מנת שהיישום הזה יהיה אידיאלי ומושלם. אבל, כאן יש בעיה שהיא דו ראשית. מצד אחד, כמה משרד החינוך השקיע בעבר, וכמה הוא משקיע היום. כמה הוא השקיע בעבר על מנת ליצור את התשתית הכוללת, וכמה הוא משקיע היום על מנת ליישם את התוכנית הספציפית הזאת. אני רואה שזה עיקר הבעיה, ולכאן צריך להעביר את רוב חיצי הביקורת, על ההצטברות של חוסר הפיתוח והקידום של התשתיות במערכת החינוך. כראש שני זה התפקיד של הרשות המקומית שבעצם צריך להיות משלים. הרשות המקומית במקרה הזה לא שהיא החליטה סופית על היישום של יוח"א בתמרה, היא בעצם מקבלת שירותים. החליטו שבתמרה יישמו. אני לא יכול להבין ראש עיר שיבוא ויגיד: לא, אני לא רוצה יישום.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ברור. אבל, אין לו את האמצעים.
חנא סוויד:
הוא בחוכמתו צריך להתאים ולעשות סנכרון בין המצוי לבין הרצוי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לכל אות בעברית יש ערך מספרי. א' זה 1, י' זה 10, ות' זה 400. ההבדל בין רצוי למצוי, בין ר' של רצוי, ומ' של מצוי, זה בגימטרייה, במספרים - כסף. זה 160 - מ' זה 40, ור' זה 200, וכסף, כ', ס', ף', זה 160, זה ההבדל בין רצוי למצוי.
חנא סוויד:
אני חושב שמחובתו של ראש עיר במקרה הזה, לברך על יישום של יום חינוך ארוך בעירו, ולהתאמץ במקביל על מנת ליצור את התנאים המתאימים, במיוחד כשאנחנו לא מדברים על מניעה כגון של סכנת נפשות לתלמידים, פיקוח נפש. אין פיקוח נפש כאן שראש העיר יבוא בריש גלי ויגיד: אני לא רוצה. אלא הוא אומר כן, ומנסה לאפשר את התנאים האופטימאליים לקיום חינוך ארוך. לעניות דעתי, זה המצב שקיים בתמרה. הרשות המקומית עושה את המקסימום, בשיחה שאני קיימתי עם ראש העיר ועם אנשים אחרים ביישוב. הוא מנסה את המקסימום. זה שהוא לא מגיע למצב האופטימאלי, לזה כולנו מסכימים. לא באשמתו, אלא באשמה של זה ש-60 שנה לא השקיעו מספיק במערכת החינוך.
אני רוצה לפנות בפתיחת הדיון לאנשי תמרה, לנציגי המורים, ההורים ומשרד החינוך, ושל העירייה ולומר שצריך לטפל בסוגיה הזאת בהידברות, בהבנות, ולא לעלות על בריקאדות, ולא להביא לכך שבתי הספר ישבתו, במיוחד שהאיום הוא לא איום לדעתי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חבר הכנסת סוויד, אנחנו כמובן נשמע את התושבים. לאחר שנשמע את כולם נסיק את המסקנות. יכול להיות שנגיע חזרה להצעה שהצעתה, אבל קודם כל נשמע את התושבים, נשמע את משרד החינוך ואת העירייה. עם זאת, אני רוצה כן להודות לך. אתה תמיד יודע בדבריך, לתת ביישוב הדעת את הצדדים של העניין, ואני רוצה להודות לך על הכנסתנו לתוך הסוגיה.
חברי הכנסת ביקשו לדבר, אבל אני מציע שקודם נשמע. לאחר מכן, אחרי שאתם תלמדו לעומק, אתם תדברו.
מוחמד ברכה:
מסכימים, מבלי שתסביר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מציע שקודם נשמע את העמדה הבסיסית של אלו שהתחילו את השביתה, את ועד ההורים. אנחנו נשמע את כארם המאם שהוא יושב ראש ועד ההורים היישובי.
כארם המאם:
שלום לכולם, אני מתנצל על זה שכתבתי את מה שצריך להגיד, אבל זה כדי לחסוך קצת זמן ורגש.
אנוכי כאן המאם תושב העיר תמרה שבגליל המערבי, משמש כראש ועד ההורים המקומי בעיר. כבוד יושב ראש הוועדה הרב מלכיאור, חברי הוועדה, חברי הכנסת הנכבדים. ראשית, אני מבקש להודות לכל מי שפעל לקיומה של ישיבה זו. תודה כבירה ליושב ראש הוועדה מר מלכיאור על היענותו האדיבה לקיום דיון בעניין יישום יום חינוך ארוך בעיר תמרה.
ועד ההורים המקומי פעל נמרצות לפתרון בעיית יישום יום חינוך ארוך הן מול עיריית תמרה, והן מול משרד החינוך - מחוז צפון. משום שלא נפתרה הבעיה נאלצנו לפנות לכבודכם כדי שתסייעו בפתרון הבעיה. אני מבקש ממר מועין ערמוש, ויאסין מאג'ד, ונעים ג'ברא לדבר בנושא זה. תודה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה על דבריך.
יאסין מאג'ד:
אני אב לילד בכיתה ג'. אני רוצה לזעוק את זעקתם של התלמידים בתמרה בגלל המחסורים הפיזיים שקיימים בבתי הספר בתמרה. אני מונה כאן בצורה מסודרת מאוד את הליקויים הפיזיים, ולאחר מכן את הליקויים בסביבת הלמידה. לאחר מכן, אני רוצה להזכיר את עקרונות חוק חינוך ארוך. אני מורה 14 שנה, ואני צריך שכל המחסורים האלה ימולאו ויתקיימו לטובת התלמידים. כל ההורים בתמרה רוצים שכל תלמיד ימצה את הפוטנציאל שלו עד למקסימום שמדינת ישראל יכולה לתת לו.
אני רוצה שתראו בעזרת התמונות הצבעוניות את המצב העגום בבתי הספר בתמרה. אני גם רוצה להראות לכם את המצב לפני השביתה. היתה רק תוספת שעות, מבלי שום התייחסות לעקרונות תוכנית יוח"א.
בכל בתי הספר חסר מגרש ואולם ספורט. ברוב בתי הספר אין מעבדות. המעבדות הקיימות מנוצלות בתור כיתות לימוד וחסר ציוד רב. ברוב בתי הספר אין ספריות, וכשיש הן מאוד עניות במגוון. התוכנית מדברת על עונש, על מגוון. אבל, אין מגוון, אין עושר של ספרי לימוד, כתבי עת, אנציקלופדיות, משחקי לימודים, מחשבים ואינטרנט. בכל בתי הספר אין מעבדות לשפות. בכל בתי הספר אין חדרים לאומנות, אולמות ספורט, ואולמות לפעילויות חברתיות. בכל בתי הספר אין מעבדות טכנולוגיות – אני מדבר על בתי ספר יסודיים, לא על תיכון בתמרה.
בכל בתי הספר אין ספריות כיתתיות וארונות תארים לאחסון ספרי לימוד. בכל בתי ספר חסרה חצר עם סככה שתיתן צל. בכל בתי הספר אין מספיק תשתיות וברזיות למי שתייה לתלמידים. שמונה שעות – איפה הברזייה, איפה המים? בכל בתי הספר אין מספיק שירותים ותשתיות סניטאריות. שמונה שעות תלמיד יבלה בבית ספר, איפה השירותים? - אין. יש לכלוך. ברוב בתי הספר אין מתקנים לנייר טואלט . ברוב בתי הספר אין מתקנים לנייר טואלט, אין מתקנים לרחיצת ידיים, אין סבון ואין נייר מגבת. אתם יודעים שכאשר ילד בכיתה א' נכנס לשירותים אז זה לא כמו מבוגר. ילד ב' נמצא בבית ספר שמונה שעות, ואין לו נייר טואלט, אין לו סבות, אין לו נייר מגבת. יש סירחון של שעות. בנוסף לכך, חלונות ודלתות שבורים. ברוב השירותים אין תאורה, ואם היא קיימת אז התאורה לא מספיקה.
ברוב היציאות בבתי הספר אין מעקה בטיחותי ליציאת תלמידים אל הכביש. רוב רובם של בתי הספר לוקים בסביבה מלוכלכת, בערימות עפר, עשבים, וערימות של פסולת בניין או ביתית, והרבה סרחון. יש לי מאה תמונות צבעוניות, אפשר לראות את זה.
ברוב רובם של בתי הספר חסרים עצים, צמחייה וגנים. הספסלים והכיסאות בגדלים שונים בתוך הכיתה. אנחנו מדברים על ילד שיושב על כסא שמונה שעות, מה עם העקמומיות של הגב, ומה עם ההתפתחות של הילד? מבקשים מהילד להיות קשוב במשך שעות ארוכות. מאוד קשה למבוגר לעמוד בזה, קל וחומר ילדים.
בכל בתי הספר אין חדר אוכל, מסעדה - איפה הארוחה הבריאותית? הילד יוצא מהבית בלי ארוחת בוקר. מה עם ארוחת הצהריים? אין מסעדה. הוא אוכל חתיכת לחם, ואחר כך הפסקה ראשונה של חצי שעה, והפסקה שנייה של רבע שעה, והפסקה שלישית של רבע שעה. הוא רץ לשירותים, והשירותים מלוכלכים. הוא צריך לדחוף את המים כדי לשתות. בכל בתי הספר אין הפסקת צהריים המספיקה לאכילה או למנוחה.
ליקויים בסביבה לימודית - אל"ף, בכל בתי הספר כל המורים והמנהלים כצוות לא עברו השתלמויות ליישום יוח"א כראוי. אני רוצה שמורה אחד מבית ספר יסודי בתמרה, שיראה לי השתלמות שהוא עבר ביוח"א כדי להעביר פעילויות חברתיות, אומניות, פעילויות שידברו על איך להפעיל את הילדים בשעה שביעית, שמינית ותשיעית. איפה ההשתלמויות, איפה הדיונים, איפה האנליזה, איפה הסיכומים שנעשו?
בי"ת. בכל בתי ספר שימוש בתוספת השעות שהביא יוח"א לצורך מתן שעות פרונטאליות. עוד מעט אני אציג לכם את מערכת השעות, אתה מבקש מהתלמיד בשעה השביעית עוד שיעור חשבון, עוד שיעור ערבית, ועוד שיעור עברית. משרד החינוך מודה והוא חושש שהמורים והמנהלים ינצלו את התוכנית הזאת כתוספת שעות, עוד חשבון, עוד ערבית, עוד עברית ועוד אנגלית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא הבנתי את הטיעון הזה.
נאדיה חילו:
שזה לא להעשרה. דוחפים רק לימודים ואין העשרה, כשהמטרה של חינוך ארוך זה העשרה.
יאסין מאג'ד:
כל השעות שהביאה יוח"א מנוצלות באופן בלתי מתחשב בנטיות וביכולות האישיות של כל תלמיד ותלמיד. רוח הדברים של יוח"א מדבר על יכולות, על מיצוי הפוטנציאל האישי של כל תלמיד, על המפגשים האישיים בין תלמיד למורה לא בסיטונאות, אלא כל תלמיד ותלמיד. כל תלמיד צריך ליהנות מהתוכנית הזאת. כאשר זה נעשה, למשל בתוכנית בצוותא, המורים המעבירים את השיעורים ברובם אינם מורים לשפה הערבית.
יום חינוך ארוך על-פי חוק חינוך ארוך מדבר על שינוי משמעותי של הסביבה הלימודית. המורה צריך לעבור שינוי משמעותי, איפה השינוי? זה רק עוד שיעור, עוד שיעור. עוד תוספת של שיעורים, אין שינוי משמעותי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יאסין, אני חושב שהבנו את הנקודה.
יאסין מאג'ד:
מה עם התמונות הצבעוניות, למשל של השירותים?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
קודם כל, אם חסרה לך עבודה אז יש לך עבודה אצלי. אתה מתאר את הדברים משהו משהו. זה היה מאוד מרשים.
ג'מאל זחאלקה:
הם לקחו את התוכנית ברצינות. כלומר, משרד החינוך הביא להם תוכנית. הם קראו אותה, וראו שאין שום דבר. אגב, הם מתייחסים לעצמם ברצינות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חבר הכנסת יואל חסון רוצה לשאול שאלה. אחר כך, אנחנו בהחלט נראה את התמונות.
יואל חסון:
יאסין, קודם כל אני חייב להגיד לך שאתה אחד מהאנשים שנתנו פה את ההופעות הכי טובות בוועדה הזאת מאז שאני חבר כנסת, אפילו לפני שהייתי חבר כנסת. אבל, לחש לי פה בשקט נציג משרד החינוך שכל קשר למציאות פה הוא מקרי בהחלט.
מחמוד דיאב:
לא אמרתי כך. אני לא מסכים עם אמירות של אין, אין.
יואל חסון:
אני רוצה לראות תמונות.
יאסין מאג'ד:
אבל לפני התמונות, אני רוצה לומר ששהות התלמידים בתנאים פיזיים גרועים שלא עונים לצרכים הבסיסיים שדורש אותם יום חינוך רגיל ויוח"א, מכבידה עוד יותר וגורם לתלמידים ולהורים לכאבי גב ועקמומיות בגב כתוצאה מישיבה מתמשכת ולא נוחה, ומשקל ילקוט עמוס בספרים הדרושים לשיעורים פרונטאליים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יאסין, הבנו את הנקודה.
יאסין מאג'ד:
לפני שאני אעבור לתמונות, אני רוצה להראות כמה שקופיות על מערכת השעות שהיתה נהוגה. ליד מה שנכתב בערבית, רשמתי בעברית. בואו נדבר על השעות השביעית והשמינית. אני מאמת בפיסות נייר שתלמידים מכיתות א', ב', ג', ד', ה', ו', רשמו ביומן שלהם הפשוט.
תאופיק זערורה:
אני לא מבין מה רע בתוכנית הזאת?
יאסין מאג'ד:
בשעה השביעית חשבון. זה חשבון כיתה שביעית, זה טבע כיתה שמינית. בכיתה ד' בשעה השביעית דת, טבע בשעה השמינית. עוד פעם, טבע בשעה השביעית, עוד פעם טכנולוגיה בשעה השביעית והשמינית, וכך הלאה. יש לי עוד כיתה ד' – ערבית בשעה שביעית, ערבית בשעה שמינית, חשבון בשעה שמינית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הבנו את הנקודה.
יאסין מאג'ד:
נעבור לתמונות, יש לי סדרה ארוכה של תמונות. יש לנו תשעה בתי ספר יסודיים בתמרה. אני ביקרתי בשבעה. זהו שער הכניסה בגן החובה, הוא חסום. יש כאן בור של ארבעה מטרים למטה, יש כאן ערמת סלעים, יש כאן רשתות. תלמידי גן החובה נכנסים דרך השער הראשי של בית הספר. כאן נמצאת החצר של הגן, ועוד מעט אני אראה תמונות בתוך החצר, אין מתקנים.
לפני יומיים-שלושה, במשך השביתה, שמו עוד רשת, עוד גדר, עוד גדר ועוד גדר. עדיין יש לנו קרוואנים, יש לנו עדיין חדרים שכורים אצל השכנים. זו הכניסה לקרוואן, היא לא בטיחותית. קרני השמש בחצר הן מאוד חזקות, וצריך לזכור שאנחנו מדברים על ילדי כיתות א', ב' ג', ד' שצריכים לקחת ארוחת צהריים בשעת 12:30 כאשר קרני השמש מאוד חזקות, אין צל. אפילו אין עץ. אין סככה. ישנם שטחים שהם בכלל לא מנוצלים. מבחינת הבטיחות, יש כאן ברזלים שלא חותכים אותם, זה לא בטיחותי. חלק מהברזיות עובדות, וחלקן לא עובד. כאן תראו עוד מוטות ברזל, פנסים שבורים, אין תיקונים ושיפוצים. כאן אתם יכולים לראות מה יש בחדר הטכנולוגיה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה רבה. אנחנו נשמע עכשיו עוד נציג ההורים. אני חושב שהדבר הוסבר היטב.
נאיף עואד:
הוצג פה הפאן הפיזי והתנאים הסביבתיים. אני רוצה להתייחס בכמה משפטים לפאן החינוכי, לסביבה החינוכית.
כידוע, מטרתו הראשית של חוק יוח"א – ואני קורא מחוזר מנכ"ל – "לתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל כדי להביאו למיצוי מרבי של כישרונותיו. בי"ת, להוסיף שעות בחינוך על השעות הקיימות במוסדות החינוך כדי להרחיב ולהעמיק את הידע וההשכלה של התלמיד. להוסיף חינוך ערכים ופעילות חברתית.
יש פה ליקוי ביישום יוח"א יום יום. אני יכול להגיד שהוא כן מועבר, אבל הוא לא מיושם בצורה הנכונה כדי לנצל את כל הפוטנציאל הטמון ביוח"א. אנחנו בעד יוח"א כאשר הוא מיושם בתנאים המינימאליים האופטימאליים לטובת הילד. עם כל הכבוד, אנחנו לא מזלזלים באבטלה ובתקציבים שנכנסים לכל עירייה ולכל רשות מקומית. אבל מצד שני, התלמיד והילד הם המרכז.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא הוספת, חשבתי שתוסיף דברים שלא נאמרו פה. הכול נאמר, רק ההבדל הוא בין שתי מילים שהשתמשת בהן, בין המינימאלי לבין האופטימאלי – זה בעצם הדיון פה. אבל, אנחנו מתרשמים מזה.
נאיף עואד:
התוצאה של כל התנאים הפיזיים היא שהדבר לא מיושם בדרך האופטימאלית, אין לנו תוכנית חברתית. אנחנו רק מתעסקים בשיעורים פורמאליים בלבד. שנית, רמת הקליטה והריכוז בתנאים הקיימים נמוכה, אם היא בכלל קיימת אצל התלמידים אחרי שעות הצהרים. התלמידים חוזרים הביתה עם לחץ נפשי וכאב וסבל שמתבטא בכך שהתלמידים במפורש שונאים את בית הספר. ימים כאלה ושעות כאלו מביאות סבל וכאב לתלמידים. לגבי היישום - יש יותר העברה של יוח"א מבחינת שעות, לא יותר מזה. תודה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה. הדברים מובנים, והכול נאמר.
ג'מאל זחאלקה:
לא קיבלו כלום, רק תוספת שעות.
ענאן אבו-אלהיג'א:
אני אב לילד בן 6 שנכנס לבית הספר היסודי בתמרה השנה. אני התלוויתי לבן שלי יומיים לפני תחילת שנת הלימודים, וליבי היה מלא שמחה כי בני נכנס לבית הספר. אבל, מה מצאתי שם? מצאתי בית ספר הסובל מהזנחה מופלגת, בית ספר מנושל ומרוקן מן ההכרח המינימאלי בכל התחומים.
לא אוסיף על מה שנאמר על ידי חברי, אבל לכבוד אנשי מערכת החינוך, לחבריי בעיריית תמרה, לחבריי במחוז הצפון, לגברת תירוש, אני רוצה לומר דברים שאמר השופט תיאודור אור באחד מפסקי הדין היפים שלו בעניין דומה לעניין נשוא דיוננו. הוא אמר כך: "הזכות לחינוך הינה זכות קדושה ומקודשת, היונקת את מעמדה הבכור מההכרה בערך האדם, בכבודו, ובהיותו בן חורין. הלוא מבצרי החינוך הם הם שבונים את הנפש ומטפחים את האישיות. מעמדה של הזכות מתחזק באורח כפול ומכופל לאור היותם של הנהנים הימנה, קרי התלמידים הקטינים, קבוצה חברתית חלשה הטעונה חסות מיוחדת. כנגד הזכות לחינוך, עומדת החובה המוטלת על השלטונות לפעול פוזיטיבית לקיום הזכות ולהגן עליה".
אני שולח את בני לבית ספר, בית הספר אשר יחידת השירותים בו מסכנת את בריאות המשתמשים בה, כאשר חצר בית הספר נעדרת הצללה, כאשר כיתות הלימוד נמצאות במצב איום ונורא, במצב עגום, מערכות חשמל בלתי תקינות לחלוטין, מערכת מיזוג. אני יו"ר הוועד ואני הבאתי הצעה והעברתי אותה ליו"ר מחלקת החינוך, ועד היום לא - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הבנתי. אני רק רוצה לומר לכם שאנחנו לא נמצאים בסימפוזיון כרגע. הדברים שלך ראויים מאוד. היית צריך לבוא אתמול כששרת החינוך היתה, זה היה טוב אם היית מקריא את הדברים, כי הם דברים ראויים. אני רק רוצה להסביר לך את מסגרת הדיון. קודם כל, באתם לפה מוכנים, וזה יפה. אנחנו התרשמנו מאוד מהטיעונים. אתם גם רוצים שאנחנו נקבל החלטות פה, אתם לא רוצים לקיים סימפוזיון. לכן, אתם חייבים לתת לגורמים האחרים לדבר. אני הייתי מוכן לשמוע אתכם עוד ארבע שעות, אבל מסגרת הישיבה זה מסגרת של שעתיים, וכבר דיברתם עכשיו שעה. תנו לאחרים גם להתייחס, ואנחנו נשמע. אין לי ספק שיש לי פה גם שר חינוך, וגם שר הסברה פה בתוך מה ששמענו עד עכשיו. אגב, אני מזדהה עם כל מילה שנאמרה, כל מילה בסלע.
מועין ערמוש:
מה שמתרחש בתמרה מתרחש ברוב המגזר הערבי. אנחנו אחד מהיישובים שהועבר ליום חינוך ארוך, כאשר על פי חוק ועל פי הרצון צריך ליישם אותו ולא רק להעביר אותו בחלוקת שעות מבלי להתחשב בתוכן חוק יום חינוך ארוך.
בהתאם ובמסגרת המצב הקיים, אין תנאים פיזיים מספיקים. יש מחסור רב של כלים או של דברים שנחוצים למערכת החינוך אם זה מעבדות, אם זה מחשבים. בהתחשב בכל מה שאמרו, אנחנו כשותפים לעשייה החינוכית, צריך להיות לנו איזה מקום להציע ולעזור, ולהיות שותפים. לא רק שותפים בקניית סככות או התקנת מזגנים – את זה יגידו בעירייה אם לא הוכחנו זאת שאנחנו מוכנים להושיט יד ולעזור להשלמת כל המחסורים שנמצאים. אנחנו חושבים שזה התפקיד שלנו. התפקיד שלנו הוא גם לעבוד על כך שהחוק גם ייושם.
מאחר והדברים הקיימים הם לא טבעיים, הם לא כמו שנמצאים במגזרים אחרים לצערי, הצעתנו היא להפוך את יום החינוך ל-34 שעות לאורך, ולתת 7 שעות לרוחב, שבאמת ייהנו מהשעות האלה השכבות החלשות בהתאם לאמור בחוק, לתגבר ולהעשיר את השכבות החלשות, ולרווחת הילדים, לתת להם להביע את רצונם האישי, שהאינדיבידואליות של כל אחד תתבטא, ולא סתם לחלק שעות להשלמת משרות במקצועות בסיסיים.
מחמוד דיאב:
כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, מכובדי, אני רוצה לומר כמה משפטים על מערכת החינוך בתמרה בגדול. אנחנו מדברים על מערכת חינוך שיש בה תשעה בתי ספר יסודיים, ארבעה בתי ספר על-יסודיים. יש בה בית ספר לחינוך מיוחד, "מפתן". חברים בואו תזכרו שלפני ארבע שנים היישוב הזה קיבל פרס חינוך משום ששם קמה מערכת מפותחת.
אני מסכים לזה שיש מחסור, אבל אני לא מסכים לזה שאין. יש אכן מחסור, ויש לשפר את התנאים הפיזיים - על זה אין ויכוח. אני מסכים לזה. אבל, מכאן ועד להגיד שהכול הרוס או כמעט הרוס, המרחק הוא גדול, ואנשי העירייה בוודאי ירחיבו. אני אומר שיש מחסור, אני מכיר את המערכת אישית. אני מכיר כל בית ספר, אני מכיר כל מנהל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה לוקח אחריות על איך שבתי הספר האלה נראים?
מחמוד דיאב:
אני רוצה להזכיר לאדוני, רק לפני שנה הופעתי פה, ואוימתי על-ידי המשרד שאמרתי את האמת על בית ספר מסוים. אתה מכיר אותי, ורונית היתה מנכ"לית, וגם היא מכירה אותי, אני אומר את מה שאני מאמין. אני רוצה שהעירייה תעשה את כל מה שדרוש לתחזוקת בתי הספר ברמה הנאותה. בואו נזכור שבתמרה יש תשעה מבנים יסודיים שנבנו בהתאם לכללים מול סכנין -שישה, כאשר סדר גודל האוכלוסייה דומה. כלומר, המערכת הזאת בכל זאת השיגה משהו בזכות העירייה, בזכות כולנו. אני רק רוצה לאזן את התמונה, וזוהי התמונה.
חברים, יוח"א זה לא רק תוספת מתמטית של שעות. אני מסכים לדבריו של חבר הכנסת סוויד שכתוצאה מזה נכנסו מאות מורים ערביים למערכת, לא בתמרה, אלא בכלל. גם יושב ראש ההתאחדות הארצית של ועדי הורים היה איתי ביישובים אחרים, אנחנו יודעים. זה נכון שנכנסו, אבל לא ערבית-מתמטיקה, אלא מורים למוזיקה, מורים לאומנות, מורים לחינוך גופני, מורים למחשבים. חברים, זה לא ערבית, מתמטיקה. אגב, גם ערבית הוא נושא חשוב. ההישגים שלנו בערבית נמוכים, אנחנו גם יודעים שההישגים שלנו במתמטיקה הם נמוכים. אם אנחנו נותנים על זה הדגשים, אז זה לא פסול, אנחנו רוצים את זה.
אומרים לי: אתה נותן במערכת שעת דת בשעה השמינית. כלומר, המנהל נותן. למורה יש 30 שעות דת, ואתם תגידו לי איך הוא ילמד את הכול בשעה הראשונה או השנייה? תכניס אותם לחמישה ימים, ויש לו 6 שעות, ואז הוא ילמד 6 שעות. שעה באמצע, הפסקה, ואז הוא ילמד שביעית. כלומר, אחת מהכיתות תלמד את שיעור הדת בשעה השביעית, מה אני יכול לעשות? אותו הדבר עם מורה למוזיקה ועם מורה לחינוך גופני.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה הכללים שאתם נותנים לגבי יום חינוך ארוך? כלומר, מה ההנחיות של המשרד לגבי השעה השביעית והשמינית?
מחמוד דיאב:
לגבי יוח"א - ישובים שעובדים שישה ימים בשבוע, מלמדים 41 שעות אורך. מאחר והמגזר הערבי ברובו המכריע עובד חמישה ימים בשבוע, אז הוא מלמד 37 שעות אורך, לא 41, ו-4 שעות רוחב שבהן הכיתות מתחלקות לכל מיני העשרות.
מוחמד ברכה:
מה הפער בניכם?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הם אמרו שהם רוצים 34 ו-7, והם אומרים 37 ו-4.
מחמוד דיאב:
37 שעות שנקבעו ל-5 ימים הם במישור הארצי, ולאחר שיקול דעת. זה לא שרירותי, וזה לא משהו שקבע פקיד זה או אחר - זוהי מדיניות.
יש לנו היום בתי ספר בלי יוח"א, שעובדים שעה שמינית, ואני אומר למה - רונית בוודאי זוכרת. היה מה שנקרא דיפרנציאלי-שושני, וזה צמצם את הפער בין מה שמקבל בית ספר ערבי לעומת בית ספר יהודי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא מיושם.
מחמוד דיאב:
זה יושם.
רונית תירוש:
זה יושם.
מחמוד דיאב:
אני אחראי למה שאני אומר, ואני אומר לך שבחלקו הגדול זה יושם. זה הביא לכך שהיום יש ילד שלומד כל יום שבע שעות, בלי יוח"א - אני יכול לקחת אותך לעשרות בית ספר. האם גם את זה אנחנו נבטל?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כשאני אמרתי לא יושם, אני יודע על מה אני מדבר. אני יודע כמה אחוז ממה שהממשלה והמשרד החליט שצריך ליישם, כן יושם בפועל. זה קרה בכמה בבתי ספר שהוסיפו שעה. אני לא אומר שאתה אומר דברים לא נכונים, אני רק אומר שבגדול - - -
רונית תירוש:
איזו שיטה יש עכשיו במקום שושני?
מחמוד דיאב:
שטראוס.
רונית תירוש:
זה פגע בבתי ספר ערביים, נכון?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הטיעון פה היה שזה לא יפגע. האם אתה זוכר את זה?
רונית תירוש:
איזה לא נפגע? נפגע.
מחמוד דיאב:
ברוך השם, יש הרבה שמכירים אותי. אני אומר את דבריי לפי המצפון שלי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני יודע, כמעט פיטרו אותך שנה שעברה כשהיית פה.
מחמוד דיאב:
נכון, אני זוכר את זה. תודה לך ולחברי הכנסת. אבל, לא חשוב. רונית היתה מנכ"לית והיא מכירה אותי, אני פקיד קטן.
היו להם דיונים עם המפקח שלנו כל הזמן. הציעו 35 במקום 37. אמרנו שאנחנו מוכנים להגמיש בתוך מסגרת הזמן, אבל אני לא רוצה להפחית את מסגרת הזמן. אם אתם מדברים על בתי ספר כאלה, הרי בתמרה אין תשתיות גם ביישוב לילדים אחרי שעות הלימוד. מה עדיף לי, האם להיאבק כדי לשפר את התשתיות והילדים יישארו, או שאשלח אותם מוקדם כאשר אין תשתיות ביישוב?
ג'מאל זחאלקה:
הם רוצים להפוך את זה לרוחב, לא לבטל שעות.
מחמוד דיאב:
רוחב פירוש של דבר שהילדים יחזרו הביתה בשעה 1:00, 1:30. לו היו לנו תשתיות מאוד טובות, יכולתי להגיד שלאחר סיום הלימודים בשעה 1:30, הילדים ילכו למועדונים ולמסגרות אחרות. אבל חברים, בואו נהיה ריאליים. השביתה הזאת של אלפי תלמידים פרצה על שעתיים גמישות בשבוע בין 2:30 ל-3:15. אני שואל, האם לא ניתן היה לדבר, לדון, ולומר שצריך להגמיש את השעתיים האחרונות ושהפתרון יהיה לטובת עבודות בית? אנחנו במסגרת הזמן נתגמש, במסגרת שינוי החוק – קטונתי מלשנות חוק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נשמע עכשיו את נציג העירייה.
אחמד אבו-אלהיג'א:
אדוני היושב ראש, חברי הכנסת הנכבדים, וכל המכובדים, אנחנו בעיריית תמרה משתפים פעולה באופן מלא כל הזמן עם ועדי ההורים. אנחנו עושים זאת תמיד, וממשיכים את שיתוף הפעולה הזה, כי הכול נעשה למען ילדי תמרה ולמען מערכת החינוך.
אנחנו לא מרוצים מהשביתה הזאת, ולא נהיה מרוצים ממנה. אנחנו מבקשים לבטל את השביתה הזאת מייד כי היא לא לטובת הילדים שלנו. כל שעה שמפסידים התלמידים היא הפסד מלא.
אנחנו בעיריית תמרה מקציבים מתקציב העירייה 45% למערכת החינוך בתמרה. אנחנו כל הזמן בגירעון בתקציב החינוך מן השוטף של העירייה, ואתם יודעים שהרשויות המקומיות במגזר הערבי נמצאות במצב כספי מאוד גרוע. למרות זאת, אנחנו עמדנו וממשיכים לתת את כל הנשמה למערכת החינוך בתמרה. יש לנו גירעון של 3 מיליון שקל בשנה במערכת החינוך.
יואל חסון:
איפה הולך הכסף? אתה מדבר פה שאתה נותן את הנשמה, האם זה הנשמה?
אחמד אבו-אלהיג'א:
כן.
יואל חסון:
אז מה היה קורה אם לא היתה נשמה? אני אומר את זה בצער. אתה נושא באחריות, אתה וראש העיר.
אחמד אבו-אלהיג'א:
אני רוצה שמערכת החינוך בתמרה תגיע למצב טוב - זו הציפייה והחזון שלנו. אבל, באמצעים הנמצאים כעת אי אפשר לעשות זאת. זה לא תלוי בנו כעירייה.
יואל חסון:
במי זה תלוי?
אחמד אבו-אלהיג'א:
זה תלוי במשרד החינוך. במשרד החינוך - ואני אומר זאת באמת - יש שיתוף פעולה, והוא נותן. אבל, הוא לא נותן את כל הדרוש.
יואל חסון:
מה דרוש?
אחמד אבו-אלהיג'א:
דרושים בניינים חדשים, רה-ארגון לבתי ספר ישנים שנבנו בשנות התשעים. המצב שם לא מתאים וצריך לשפר אותו. תנו לנו תקציבים כדי לעשות רה-ארגון מחדש לבתי ספר ישנים שכאלה - זו הבקשה. כל הבקשות נמצאות במחלקת הבינוי במשרד החינוך.
כמו שאמר מחמוד דיאב, מערכת החינוך בתמרה היא מהמערכות הטובות ביותר במגזר הערבי, ואני רוצה שהיא תהיה המערכת הטובה ביותר.
קריאה:
בזכות ועד ההורים.
אחמד אבו-אלהיג'א:
בזכות כולנו: משרד החינוך, ועד ההורים, העירייה. הוזכרו כאן דברים וחלקם אכן נכונים, אבל חלקם לא נכונים - אני דוחה את זה על הסף.
בקשר לשעות שהוצעו - אנחנו כעירייה לא מתנגדים אם משרד החינוך יסכים לזה , זה לא התפקיד שלנו כעירייה, אלא זהו תפקידו של משרד החינוך - שיסכימו.
מחמוד דיאב:
שיסכימו שנפחית את שעות האורך לרוחב.
אחמד אבו-אלהיג'א:
אנחנו כעירייה אין לנו התנגדות, משרד החינוך הוא האחראי על זה, לא אנחנו. לכן, אני קורא לוועד ההורים לבטל מייד את השביתה. אני מבקש מוועדת החינוך של הכנסת לבקר בתמרה ולראות מה מתרחש שם.
אדוני היושב ראש, אני מבקש לתת למנהל מחלקת החינוך לומר את דברו בצורה מקצועית ומסודרת. יש לנו גם מצגת.
מוחמד שאמיה:
אני באמת מתפלא על דברי ועד ההורים. אנחנו כל הזמן עובדים בשיתוף פעולה, אבל אני לא יודע מה קרה בזמן האחרון. אני מצטרף להזמנתו של סגן ראש העיר משום שאין יותר טוב ממראה עיניים. הוועדה מוזמנת לבקר בתמרה ולעמוד מקרוב על הסביבה הפיזיים.
לגבי התנאים הפיזיים – זה לא משנה אם מדובר ביוח"א או לא. את התנאים הפיזיים צריך לשפר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
למשל, אם אין שירותים מתאימים אז אתה לא יכול להחזיק את התלמידים עוד שעות בבית הספר. יש הבדל בין אם אתה צריך להתאפק שש שעות, או שמונה שעות. אנחנו מדברים על ילדים קטנים, יש בעיה.
מוחמד שאמיה:
כל הדברים שהם הסבירו – מעבדות יש, הם התלבשו על בית ספר אחד. הפתרון ידוע לנו. ספריות קיימות בכל בתי הספר, מחשבים יש בכל בתי הספר ואפשר לבדוק את זה, ברזיות יש בכל בתי הספר - אני באמת מתפלא.
מוחמד אבו אלהיג'א:
יש מחשבים אבל אין מערכת חשמל, הכול נופל. אין שירותים, הבת שלי לא נכנסת לשירותים שבע שעות. תבואו תסתכלו.
אחמד אבו אלהיג'א:
זה לא נכון, יש שירותים.
מוחמד שאמיה:
לפני שהגענו לכאן אנחנו יזמתי שבע ישיבות, וכנראה שוועד ההורים כל פעם מחליף את הבקשות שלו. בהתחלה ביקשו את מערכת השעות של בתי הספר כדי לעמוד מקרוב ולראות. לא חלפו שלושה ימים בטרם קיבלתי את מערכת השעות מכל בתי הספר, וכבר ביקשו להשבית. אחר כך הזמנתי אותם לעשות סבב בבתי הספר, וכבר הכריזו על שביתה. אני והמפקח זערורה עשינו סבב בבתי הספר, ומיפוי רציני גם של ניצול השעות, וגם למצב הפיזי - הכול נמצא. אנחנו לא אומרים שהכול ורוד, אבל התנאים הם סבירים מאוד. אם משרד החינוך בחמישה בתי ספר שהם ראויים לרה-ארגון, ואף ליסודי א' שהם מדברים עליו, משרד החינוך אישר בשנת 2000 מיליון שש מאות לרה-ארגון. אחר כך בגלל כל מיני דברים מקומיים בארץ, הוא הקפיא את התקציב הזה, והוא לא נוצל. זה לא באשמת העירייה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אף אחד לא אמר זה באשמת זה – מתארים מצב.
מוחמד שאמיה:
אני חושב שיוח"א הוא נכס מכל הבחינות, למגזר הערבי ובכלל הארץ. למגזר הערבי אין קרנות לתקצוב פעילויות חינוכיות שונות. כאשר משרד החינוך קיצץ בשעות שלו ובתקציב לרווחה חינוכית, אנחנו התקוממנו ונשלחו כל מיני מכתבים. אנחנו זקוקים לשעות תגבור לתלמידים, ההישגים הם פועל יוצא משעות התגבור. מה יעשו התלמידים שלנו אם יבטלו את שעות הרווחה החינוכית, את השעה השביעית והשעה השמינית?
מוחמד ברכה:
על-פי הנתונים הרשמיים, מה הם ההישגים של מערכת החינוך בתמרה? האם הם מתקדמים קדימה?
מוחמד שאמיה:
האם אנחנו יכולים לראות סרט של שלוש דקות?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא.
מוחמד שאמיה:
את ההישגים אפשר לראות בחוברת שלפניכם בעמ' 2 ו-3. בישיבה הראשונה עם ועד ההורים נטען שאין התקדמות פיזית ואין התקדמות בהישגים. כאשר הראיתי להם מהם האגפים שנוספו לבתי הספר, מהם בתי הספר שנבנו, ואת הישגי מערכת החינוך, הם "התלבשו" על דבר אחר. הנתונים הם של משרד החינוך והם ניתנים לבדיקה. זה כולל את תוצאות "מפתן" ושל "נעמ"ת", כי התיכונים זה 63 בשנה האחרונה. אנחנו רואים שתוצאות הבגרות הן כל הזמן בעלייה. אי אפשר להפריד ולהגיד שזה לא בגלל יוח"א, זה הרי הכול חבילה אחת.
מבחינת הנשירה, אם היו ב- 1998 22%, אנחנו היום מדברים 2.5%, וזאת כאשר הממוצע הארצי הוא 4.5%. מבחינת הסטודנטים אנחנו כל הזמן בעלייה. מה שיותר חשוב הוא שאצלנו אחוז התלמידים באוניברסיטאות הוא כמעט שווה לממוצע הארצי. בממוצע הארצי זה יותר במכללות, ואצלנו זה יותר באוניברסיטאות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני ביקרתי כמה פעמים בתמרה, גם בעירייה, וגם בבתי הספר. אני חושב שאני יודע את המציאות. זה פה באמת בגדול הפער בין הרצוי והמצוי. במגזר הערבי יש פער כזה גדול בשעות, ובאמת המגזר הערבי מופלה בצורה קיצונית בשעות, ויתור פה על השעות שניתנו זה דבר לא נכון. אני גם שומע את ההורים, ואני חושב שהפער בין מה שמציע משרד החינוך לבין דרישת ההורים, הוא לא כל כך גדול. אנחנו מדברים פה על פער של שעות פרונטאליות של בין שעתיים לשלוש, ולתרגם אותן לשעות רוחב שעכשיו במסגרת ההסכם יהיו יותר שעות רוחב – זה חלק משעות הרוחב שנלקחו בשנים הקודמות.
אין ספק שהטיעונים הבסיסיים לגבי התשתית הפיזית הם טיעונים נכונים. זה דבר בלתי נסבל שתלמידים ילמדו במצב הפיזי הזה. ברור לגמרי שמצלמים את הדברים הכי חמורים, וברור שלא מצלמים את הכול - זה גם לגיטימי במאבק שעושים. אבל, לא לגיטימי להשבית על דבר כזה את כל המערכת. אני אומר את זה כיושב ראש ועדת חינוך. אני אומר לכם, כדי שנוכל לעזור לכם, אני רוצה להציע הצעה, ואנחנו נשים את כל משקל ועדת החינוך מאחורי ההצעה הזאת. אני רוצה להציע שתפסיקו את השביתה. אנחנו נעשה ועדה בתוכנו יחד עם משרד החינוך - כי פה צריך לשים עוד כסף - יחד עם העירייה ויחד עם ועד ההורים, נגבש עכשיו קבוצה ביחד למשימה מהירה. היא תצא לתמרה ותשב ותעשה תוכנית. יכול להיות שבמסגרת התוכנית הזאת גם התביעה להוריד שעתיים לאורך ולתרגם אותן לרוחב - - -
קריאה:
שלוש.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה דורש שלוש, אבל אתה לא דורש שלוש כדי שכל תאוותך תבוא בידך - אתה לא מצפה כך. אם זה יהיה שעה או שעתיים, זה חלק מהמשא ומתן כדי לשפר כך שלילדים יהיה יותר טוב. אני מציע שנבחר כמה מתוכנו שרוצים להתנדב למשימה הזאת. כל הוועדה תהיה מאחורי זה. אנחנו גם נתבע ממשרד החינוך להשקיע את מה שהוא צריך להשקיע, ונתבע גם מהעירייה להיכנס למשא ומתן רציני איתכם. אבל, הכול בתנאי שמפסיקים את השביתה. אם ממשיכים את השביתה אז אין לכם שום עזרה מאף אחד פה.
חברת הכנסת נאדיה חילו, בבקשה.
נאדיה חילו:
אדוני היושב ראש, אני חושבת שהכיוון של הצעתך הוא כיוון חיובי. אני רוצה לשבח את מעורבות ההורים כדפוס התנהגות. זה מאוד חיובי שוועדי הורים באופן כללי מעורבים במה שנעשה עם הילדים שלהם. זה לא דבר שמאוד מובן מאליו במגזר הערבי, וביישובים אחרים יש לנו עוד כברת דרך מאוד גדולה לעשות. מגיע לכם כל הכבוד על האכפתיות והמעורבות שלכם.
מצד שני, אני כן רוצה להביע צער על מה שקורה עם התלמידים. הצער שלי הוא על שלושה אלמנטים. ראשית, כולנו מדברים על מבט לעתיד, והשאיפה היא לתת היום לילדים את המקסימום בסביבה חינוכית ראויה שמאזנת בין הצרכים הפיזיים ובין הצרכים החינוכיים, והרווחה החינוכית. האיזונים פה הם מאוד מאוד חשובים. מטרת בתי הספר היא לא רק להחזיק את התלמידים, אלא יש צורך במתן תוכן ומשמעות שמוסיפים להם. זה לא רק סביבה פיזית, אלא גם הסביבה החינוכית מאוד מאוד חשובה. החלק של ההעשרות הוא לא מובן מאליו. אנחנו יודעים שבאזורים אחרים - גם במגזר היהודי - החלק של ההעשרה מתמלא במתנ"סים ובפעילות לא פורמאלית בשעות אחרי הצהריים. במגזר הערבי לפעמים אין לך, ובית הספר הוא אולי התחליף היחיד לא רק לחינוך, אלא גם לעולם העשרה. לכן, מאוד חשוב לעשות את האיזונים.
אסור בשום ופנים ואופן לוותר על השעות. צריך להילחם למלא אותן ולדאוג ולשאוף. אבל, לא לוותר על השעות, כי אנחנו יודעים מה קורה אם מוותרים במשהו בימנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
האם את מוכנה להשתתף בקבוצה שיוצאת לשם?
נאדיה חילו:
אני אשתתף. אני בהחלט מצטרפת לקריאת היושב ראש. גם לי יש ילדים ואני יודעת שחשוב להילחם על דברים, אבל העיתוי של השביתה הוא לא נכון.
העירייה פה גילתה רצון, ומשרד החינוך צריך להוסיף עוד קצת כסף. צריך להיכנס לדיאלוג משום שדברים כאלה פותרים רק בדיאלוג. לדעתי, צריך לקבל את הצעת היושב ראש ולהחזיר ממחר את הילדים לבתי הספר, לשים תוכנית מאוד מסודרת בשלבים - גם פיזי, וגם העשרה – ולהגיע להסכמה בעניין הזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חבר הכנסת ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה:
קודם כל, אני רוצה לברך את כל הנוכחים. בעיקרון אני מזדהה עם דבריו של היושב ראש. האינסטינקט החברתי שלי הוא שאני בצד של התלמידים ושל ההורים, ואני אכן בצד של ההורים והתלמידים. אבל, אני גם מזהה רצון טוב מצד העירייה, וגם רצון טוב מצד המפקחים מר מחמוד דיאב, וממר זערורה, מה גם שהפער הוא לא רחב. היות והפער הוא מאוד מצומצם וקטן, ועד ההורים צריך ניסוח של החלטה שתאפשר לו סיום של השביתה בכבוד – גם זה חשוב. לא כיפופי ידיים, בשום פנים ואופן שלא ישתמע דבר כזה.
אם אנחנו מדברים על האינטרס של התלמידים ושל הילדים שלנו, עשרת ימי השביתה הם למעשה הפסד של שנה שלמה. אם תיקח את כל השעתיים ושלוש השעות האלה שעליהן אנחנו מדברים, ותכפיל אותם בעשרה ימים בכל הכיתות בכל בתי הספר אצל כל התלמידים, זה יצא משהו איום ונורא. על אף צדקת הדרישות, ההפסד מהשביתה הוא לאין ערוך יותר גדול מהמצב הנוכחי הקיים.
אני פשוט לא יכול לתאר לי שהורי תלמידים ביישובים הערביים מבקשים לצמצם שעות מכל סיבה שבעולם, זה לא מתקבל על הדעת. אנחנו נלחמים פה שנים על גבי שנים כדי להוסיף פה חצי שעה, ופה שעה, ופעם שושני, ופעם שטראוס. אנחנו צריכים להילחם איך למלא את השעות האלה בתוכן לטובת הילדים שלנו.
לסיכום, אני מציע שהשביתה תסתיים, ושהחלטת ועדת החינוך תהיה המוצא של ועד ההורים בהסכמה כמובן. אני מציע שכל אחד מחברי הכנסת הנוכחים יהיה בצוות, כמובן אם הוא רוצה. אני מזהה רצון גם אצל חברי הכנסת חסון וחילו לתרום. לא צריך לחכות לא שבוע, ולא שבועיים, אלא כבר ביום חמישי הקרוב נהיה בתמרה לא על מנת לעשות סיור, אלא לטפל במה שמחייב טיפול ומתן פתרון מהיר תוך כדי מאמץ גם מצד העירייה, גם מצד משרד החינוך, וגם מצד ההורים. אם יש צורך שנכריז על כך שבשבת יהיה יום ניקיון בהתנדבות בסביבות בתי הספר, אז נכריז. אבל, בשום פנים ואופן לא נשאיר את הילדים שלנו ברחוב. ההפסד הוא לא ערוך גדול מהמלחמה הצודקת שאתם מנהלים אותה. המלחמה הצודקת היא למלא את שעות יוח"א בתוכן, ולא לרוקן את השעות האלה מהמלאי של התלמידים שלנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חבר הכנסת ברכה, תודה. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.
יואל חסון:
אדוני היושב ראש, תודה. אני באמת מברך על הדיון הזה. סך הכול, הכיוון שלך הוא נכון, והכיוון שלנו הוא זהה - יש להביא להפסקת ההשבתה. אני הייתי שמח להצטרף לצוות, אלא שאני יוצא לחוץ לארץ ביום רביעי ולא כדאי שתחכו לי עד שאני אחזור. עדיף שהשביתה תיגמר כמה שיותר מהר.
עם זאת, ההשבתה הזאת חשפה פה בעיות שלא ייפתרו מרגע כניסת התלמידים חזרה לבית הספר. גם אם מצב מערכת החינוך בתמרה הוא לא כפי שהוצג כאן, גם אם הוא באמצע, יש כאן המון עבודה. זה ישוב חלש, הוא לא כמו ישובים אחרים שבהם להורים יש יותר יכולת והם יכולים לגייס כספים שבעזרתם הם היו יכולים להביא בית ספר שכזה למצב קצת יותר טוב. אין כאן את האפשרות הזאת.
אני לא מחפש כאן אשמים, אבל מצד שני אני מחפש אחריות. האחריות פה היא על הגב של כולם, והאחריות כאן היא אחריות של משרד החינוך, של הרשות המקומית, של ההורים. כולם ביחד צריכים להתאגד כדי להביא את הילדים שלכם למצב הרבה יותר טוב.
אדוני היושב ראש, טוב שאתה עושה מה שאתה עושה, ושההשבתה תסתיים מייד. אבל אני מציע שהוועדה תאמץ כאן את מערכת החינוך בתמרה, ותעקוב כל תקופה מסוימת אחרי מה שקורה במערכת החינוך. לאחר שנמפה את הבעיות בדיונים בינינו נראה מה עושים כדי לטפל בבעיות, אנחנו כאן בוועדה נוכל ללחוץ על משרד החינוך או על הרשות המקומית, או על כל מי שהחלטנו שהוא נושא באחריות. בואו נראה פעם אחת שהוועדה מביאה לשינוי מהותי בשטח, בבית ספר אחד בישראל. תודה רבה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מסכים עם כל מילה, הרעיון הוא קונסטרוקטיבי. אם תעבור על החלטות הוועדה אתה תראה שהוועדה הביאה לפחות בשנה האחרונה לשינוי מהותי בהמון מקומות. לא תמיד אנחנו מדווחים על המעקבים. אני חושב שמעקב קבוע הוא רעיון נהדר וקונסטרוקטיבי, וזה לא בגלל שאנחנו חושבים שהמצב בתמרה הוא יותר גרוע לעומת ישובים אחרים. לצערי, זה המצב במגזר הערבי הכללי כי הבסיס הוא כל כך חלש.
חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה.
רונית תירוש:
תודה, אדוני היושב ראש. הבעיות הן בשני רבדים. הבעיה האחת היא באופן מאוד ממוקד עירייה. אני לא יודעת לומר אם יש שם שירותים או אין.
אחמד אבו אלהיג'א:
ודאי יש
רונית תירוש:
דבר אחד ברור – יש שירותים, ויש שירותים. גם אצל הילדים שלי ב"בליך" ברמת-גן, היתה תקופה שהשירותים לא היו ראויים, והילדים שלי פשוט עזבו את בית הספר באמצע, הלכו הביתה, וחזרו. זה לא דבר שהוא נכון לעשות, ואני מביאה לך עיר במרכז הארץ. זה לא דבר שהוא נדיר במחוזותינו, אבל הוא לא ראוי. כאן אני מבקשת - פה אין צורך בוועדות - פשוט מיידית להיכנס לכל בתי הספר ולעשות את השיפוץ הזה, זה לא סיפור.
אחמד אבו אלהיג'א:
בקשר לשירותים, הכול שופץ וסודר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה תגיד לי שעכשיו התחילו לשפץ. אבל, יש פה מכתב ממשרד הבריאות, ועובדה שכאשר המכתב הזה נשלח לראש העיר בינואר, כתוב פה: "המשך השימוש ביחידת השירותים לפי המצב התברואתי המתואר, מסכן את בריאות התלמידים".
אחמד אבו אלהיג'א:
הם מתכוונים בבית ספר א'. מנהל מחלקת הבינוי במשרד החינוך בא וצילם וראה. הוא נתן את האישור הראשון לבניית שירותים חדשים, תחליפים לשירותים האלה. הממצאים שופצו ותוקנו, הכול.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תגיד שהדברים בטיפול.
אחמד אבו אלהיג'א:
בסדר.
רונית תירוש:
אין ויכוח, גם אתה רוצה שירותים טובים. לכן, אני מבקשת, וזה באופן מיידי. אני לא רוצה לשלוח את משרד הבריאות, אני סומכת על מחמוד דיאב שייתן את האישור שלו שאכן זה מספיק ראוי. באותה מידה אני מדברת גם על כל מיני ליקויים בטיחותיים. אני לא רוצה להביא דוח שכן ב-19 באוגוסט אמרו שזה תוקן או לא תוקן. בסופו של דבר, זה אחריות פלילית של העירייה ושל מנהל בית ספר. ולכן, זה שהוא שובת היום יחד עם התלמידים והמורים, זה בסדר, כי הוא מכסה את עצמו. ביום שזה ייפתח זה ייפול לפתחכם, ואוי לנו אם חלילה יקרה משהו. זה צריך להיות אינטרס שלכם במיידי לתקן את הליקויים, וגם לוודא שהשירותים הם שירותים ראויים ומכבדים את האדם שנכנס בין כותלו. זה דבר אחד, זה פאן של העירייה.
הפאן האחר הוא של משרד החינוך ומנהל בית ספר - אפילו לא מנהל מחלקת חינוך - היכולת הווירטואוזית שלו להנהיג מערכת שעות סבירה והגיונית. לנוכח התנאים הקשים שהם אגב לא ייחודיים לתמרה, הם ייחודיים גם ליישובים יהודים, וגם ליישובים ערביים ובכל הארץ - אין חדרי אוכל, ולפעמים אין סככות ומזגנים. כל החוק הזה של יום חינוך ארוך, הוא חוק שהוא טוב אבל לא לתנאים של מערכת החינוך במדינת ישראל, ואני אומרת את זה חד וחלק. ולכן, בהמון מקומות אנחנו נתקלים בבקשות דומות של מנהלים שמבקשים לקצר את הימים כי אי אפשר ללמוד עד השעה השמינית. אני מרחמת לא רק על התלמידים, אלא גם על המורים שצריכים לעשות את זה.
לפיכך, אני רוצה להציע פשרה פרקטית, אני מנסה לחשב מכל כיוון שהוא. אני רוצה להציע שבית הספר לא יעלה על 36 שעות אורך לפי החשבון הפשוט. מאחר ובמגזר הערבי בשונה במגזר יהודי לומדים רק חמישה, זה עוד יותר מקשה, כי אז צריכים את כל 41 השעות לדחוס בחמישה ימים, וזה בלתי אפשרי בעליל. לכן, אני מציעה שתהיה מערכת שהמקסימום שלה יהיה יום חינוך אחד בשבוע - 6 שעות, יומיים – 7 שעות, ויומיים – 8 שעות. זה מביא אותי ל-36 שעות אורך, אין ברירה. אי אפשר להגיע ל-37.
מהשעה השביעית ואילך הכיתה תפוצל לשתי קבוצות. דהיינו, יכנס מורה נוסף לאותה כיתה, שני מורים לאותה כיתה כי אין חדרים, או במקום שיש חדר אז המורים מתפצלים לעוד חדר ויבורכו. זה מביא אותי למצב שאז אנחנו מכסים את כל 41 השעות. כלומר, מבחינת העקרונות שאנחנו נותנים למנהל בית ספר איך לבנות מחדש את מערכת השעות אומרים לו: אתה מחויב ל-36 אורך, יומיים - 8, יומיים - 7 ויום - 6. מהשעה השביעית ואילך, בשישית עדיין ניתן ללמד לימודי יסוד. אבל אני אומרת, יש לשאוף ואז צריך להסתכל על הפרופורציות, שהשיעורים יהיו שיעורי העשרה. גם שם אני הייתי נותן פיצולים. אבל שוב, הוא יכול לשחק. אם הוא נותן שיעור בספורט, אז יכול להיות שאפשר. יכול להיות, לא בטוח. גם שם אני חושבת שיש מקום לפצל. אבל, יש לו את האפשרות הזאת. אני מסתכלת עליך וגם על מחמוד, כדי שינחו את מנהלי בתי הספר. ואז יש להם אפשרות או ליצור את הפיצולים או לחלופין להכניס את העשרות. אבל בכל מקרה, ברמת העקרונות, חייב מנהל בית ספר להכניס כמה שיותר העשרות בשעה שביעית ובשעה השמינית של בתי הספר.
מחמוד דיאב:
משרד החינוך ממונה על המורים האלה כדי להפוך אותם לאיכותיים.
רונית תירוש:
זה המשרד יודע לעשות, אני סומכת על מחמוד. זה לא פותר את המפגש הנוסף בוועדה כזאת בעוד חודש אפילו, כדי שנראה שהדברים אכן טופלו על-פי העקרונות שאני מציעה. אני אינני יודעת אם זה מייתר ועדה מלווה או לא מייתר. אפשר לעשות ועדה מלווה. אבל אני חושבת שזה פרקטית במיידית – כן אפשר להושיב את המנהל יחד עם עצות טובות של מפקח על בית הספר, ולעשות את זה כבר בתוך שבוע ימים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
את קצת יותר דיברת עכשיו כמנכ"לית. בגדול, זה לכיוון הזה. את פירטת את הדברים בצורה טובה ומצוינת. אנחנו חותרים לכיוון זה. אני חושב שוועדה מלווה פה שתעשה ביקור עכשיו כמו שאמר גם חבר הכנסת ברכה, יכולה להוות זרז גם לפיקוח על המפגעים הבטיחותיים, ועל השירותים. לא נגיע לאופטימאלי, אבל יש סיכוי שנגיע למינימאלי. בלי המינימאלי אי אפשר, ואתם באמת שמתם את זה.
מוחמד ברכה:
זה גם עוזר לחימום מסלול ההידברות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נכון, ודאי.
חני לידור:
ראשית, אני מצטרפת לדבריה של חברת הכנסת רונית תירוש. אני מכירה הרבה מאוד רשויות בצפון שאני אחראית עליהם, ואני מאוד משבחת את עיריית תמרה במערכת החינוך. הם מקדישים תקציבים, זמן, ובאמת איכפת להם מהחינוך. אני לא נתקלת בזה בהרבה רשויות אחרות. זה ציון לשבח, למרות שישנם הרבה מאוד דברים שצריך לשפר. אבל, הם עושים באמת את המקסימום יחסית לרשויות אחרות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נעשה סיור של ועד ההורים הפעיל ביישובים אחרים לא כדי שיפסיקו להילחם. אתם לא צריכים להסתפק במינימום, אתם עושים את הדברים הראויים והנכונים. אנחנו קצת שומעים מה שקורה בעוד מקומות.
חני לידור:
יום חינוך ארוך במדינת ישראל, בתנאים הקיימים היום גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי, הוא משהו שקשה מאוד ליישם אותו, סובלים ממנו רבות. אבל, אין ברירה. אני קוראת לעבור ולחזור לשישה ימים גם במגזר הערבי - אני יודעת שזה מהווה בעיה. שישה ימים יקלו, ויותר שעות רוחב. רבותי, שעות רוחב זה תרומה לילדים באופן אישי, וגם למערכת החינוך בכלל.
נכון, מדובר בתקציבים רבים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מאוד מכבד את הדברים שאת אומרת. כאשר קיצצו את כל שעות הרוחב בממשלה שנתניהו היה שר האוצר, ולימור לבנת היתה שרת החינוך, הרסו את שעות הרוחב. אנחנו נילחם לשנות את זה. אני רק אומר שבישיבה הזאת אנחנו לא נפתור את בעיית המתנ"סים ואת התשתית במגזר הערבי. חלק מאיתנו לפחות, יום יום עובדים על הנושא הזה. לפחות השעות שלי מלאות לא בגלל ועדת החינוך, אלא בגלל המסירות שלי לעניין בנושא הזה. תפסת מרובה לא תפסת.
חני לידור:
אני רק מצטרפת להמלצה שלך שהיא טובה מאוד, מגיעים כאן לפשרה טובה. אני מקווה שנמשיך לראות את האכפתיות וגם את החיזוק של עיריית תמרה בכל מה שהיא עושה בחינוך.
מחמוד דיאב:
באווירה כל כך נוחה, אני קורא לוועד ההורים לסיים את השביתה. אני מציע לחזור לספסל הלימודים. בעניין הגמישות במערכת השעות – לא במספר השעות, התכנים – יש לנו מפקח יישובי והוא יהיה שותף. אנחנו ניתן ונעשה את הכול כדי שלילדים באמת תהיה אווירה נעימה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
האם יש בעיה לעשות את מה שמציעה חברת הכנסת תירוש?
מחמוד דיאב:
אני אגיד לך מה הבעיה. אם אנחנו נוריד את זה ל-36, אז אנחנו צריכים לעשות אותו הדבר מחר בכל היישובים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
למה?
מחמוד דיאב:
ברגע שקבעת חמישה ימים - 37 לכולם, יגידו לי במקומות אחרים אותו הדבר. אם המערכת תגיד שאנחנו נרד מ-37 ל-36, או שההמלצה תהיה כך, נשקול את זה במחוז. ואם יהיה צורך ליישם, ניישם את זה על כולם במגזר.
חנא סוויד:
במיוחד שאין טענה כללית. לא צריך להכליל. במקומות אחרים אין מחאה על זה. אם יש צורך מקומי ופרטני, אז בסדר.
מחמוד דיאב:
אנחנו יודעים את התנאים, ותאמינו לי שאני מכיר את התנאים בכל המערכת. אם אנחנו קבענו, ירדנו מ-41 ל-37, ירידה ל-36 מחייבת דיון נוסף.
חנא סוויד:
אל תרדו יותר. אם יש בעיות מקומיות תטפלו בזה. ירידה יותר גדולה זה ירייה לעצמנו ברגליים. בתמרה יש בעיות ספציפיות
מוחמד ברכה:
תשמע מה שההורים אומרים, אין דרישה להוריד.
מועין ערמוש:
פה דובר כאילו אנחנו מוותרים. להיפך, אנחנו אומרים אם משרד החינוך יתרום שקל אחד, אנחנו נתרום עוד עשרה שקלים – הוכחנו את זה. אנחנו רוצים שהשעות האלה ינוצלו בצורה נכונה לרוחב.
יאסין עלי:
אנחנו באמת שמחים על הדיון הזה, ועל זה שהבאתם אותנו לכאן כדי שנוכל להשמיע את הטענות שלנו, ואת הכאב האדיר. נשק השביתה הוא הנשק האחרון שלנו. יש בתמרה ועד הורים ארגוני. אנחנו עשינו ימי עיון במגדל העמק, בטבריה.
מוחמד שאמיה:
לא אתה עשית, העירייה הזמינה.
יאסין עלי:
נכון. אכלנו שתינו, והלכנו הביתה. למחרת הלכתי לבית הספר, ולא מצאתי חמישה כוכבים כמו שהם טוענים. אין הצללה, אין מים קרים, אין אפילו מים בחוץ, אין נייר טואלט. איך הילד שלי אמור להיכנס לשירותים במצב שכזה? אם הבן שלי גר בצריף הוא מקבל את המנוחה ואת הנוחות יותר טוב מאשר בבית הספר עם חמישה כוכבים שלו. למה הוא צריך להתאפק עד השעה שלוש וחצי?
אדוני היושב ראש, אני מבקש שאתה תסדר לנו ועדה מקצועית שתבדוק את הדברים בתשעה בתי הספר היסודיים בתמרה. אם אנחנו צודקים, אנחנו נבוא לקראתכם. אם אנחנו לא צודקים, אנחנו נחזור ממחר. אני רוצה חומר, אני רוצה לראות את התקציבים. במהלך עשר שנים עברתי ארבעה-חמישה ראשי רשויות מקומיות, והתנהגנו בצורה יפה. זו הפעם הראשונה שאנחנו משביתים. כל אחד שעומד על הבימה אומר לך: אני לוקח מתקציב העירייה 60% לחינוך. אני אמרתי להם: זה נכון על הכתב ועל המחברת. אבל, אני רוצה הוכחה שאתם תשקיעו 60% ממה שאתם אומרים. אנחנו רוצים לראות פתרונות בשטח, ושאתה אדוני תיקח עליך את זה.
ג'מאל זחאלקה:
קודם כל, עבודת ועד ההורים היא מאוד חשובה. זהו ועד הורים פעיל, וצריכים ללמוד ממנו. שנית, אסור שייווצר רושם שאנחנו מבקשים ממישהו לדכא את החלומות שלו. ועד ההורים אמר מה מגיע לו. ועדת החינוך מעודד מעורבות של הורים.
מוחמד ברכה:
סליחה, ברשות היושב ראש, אני יוצא. אבל, אני מוכן להיות בוועדה לצד החברים. אני חושב שאני יכול לתרום, ואני אעשה זאת ברצון. יש פשוט משלחת של גמלאים שמחכים לי, ואני צריך לצאת אליהם.
ג'מאל זחאלקה:
שלישית, לצערנו הרב העניינים לא היו עולים אם לא היתה שביתה. רביעית, יש דברים שחבל לראות אותם על המסך בצורה כזאת, יש דברים שלא עולים הרבה כסף, ואני כאן פונה למשרד החינוך ולעיריית תמרה.
מוחמד שאמיה:
הם צילמו בית ספר שנמצא בקצה היער.
ג'מאל זחאלקה:
אני חושב שיש דברים שלא עולים הרבה כסף, הצללה לא עולה הרבה כסף, ואפשר לעשות. יש דברים שהתקצוב שלהם הוא לא גדול ואפשר לעשות אותם. הנה שמעתי מההורים משפט, ואני חושב שצריך להרים את הכפפה. הם הרימו את הכפפה, הם אומרים: תנו שקל, ניתן עשר - צריך לנצל את זה. הם לא רוצים רק לשבות, הם גם תורמים בעצם כסף, וחשוב לציין זאת. צריך לטפל בבעיות, לא לוותר על אף דבר. מטבע הדברים, הדברים יהיו ביישום הדרגתי, ואם נגיע לסיכום כזה אני חושב שהעניינים ייפתרו.
הוועדה צריכה להעלות בפני משרד החינוך את התקצוב המתחייב מיום חינוך ארוך בעניין תשתיות – זו שערורייה. אומרים: תעשו כך, אבל אין תשתיות לעשות.
חנא סוויד:
אני בהחלט מסכים לסיכום שהוצע על ידי היושב ראש. אני רואה לנכון לחזק את ההמלצה למשרד החינוך להשלים את החסר בתחום הפיזי והפריפריאלי על מנת לאפשר יישום אופטימאלי של תוכנית יוח"א. התמונות שאנחנו ראינו כאן הן תמונות קשות. אני רוצה להדגיש שהתמונות האלה הן לא ייחודיות לתמרה. אנחנו מכירים את התמונות האלה גם ביישוב שלי, וגם ביישוב שלו, ובכל יישוב. אם ועד ההורים הארצי צריך לעשות משהו, אז עדיף ומוטב שייעשה משהו ארצי בעניין הזה ולא מקומי, וזה תפקידך.
אני מאוד מקווה שכל העניין של תמרה לא בא לכאן בגלל ששמו בשעה השמינית דת וחשבון. אני חושב שאפשר היה לפתור את זה בתמרה בלי ההמלצה של הוועדה המכובדת. אלו דברים שאפשר כבר להתחיל בהם. אני שמעתי כל מילה, ומאוד התרשמתי מהדברים שאמרתם – אתם צדקתם בכל מה שאמרתם. אני רק אומר שאפשר היה באמת לפתור את הדברים האלה בהידברות. ולכן, רוח ההצעה כאן והסיכום של הישיבה הזאת הוא למעשה: לכו הביתה, תידברו, תמצאו פתרונות מקומיים, והוועדה עם צוות חברי הכנסת גם ילוו אתכם. בסופו של דבר, הרצון והכוונה היא שמערכת החינוך בתמרה תמשיך להצליח עוד ועוד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה לסכם, זהו סיכום שחוזר גם למליאת הכנסת. ראשית, שמענו פה, ושמענו גם דברים טובים על מערכת החינוך בתמרה, ואני רוצה כן לציין את זה. אני מכיר גם את תמרה כעיר שמשקיעה בחינוך.
שנית, ראינו שבתמרה לעומת הרבה מקומות בארץ יש ועד הורים מאוד מאוד פעיל, שלוקח דברים ברצינות, ורוצה לתת את התנאים הנכונים, לא מינימאליים ולא אופטימאליים, אלא הדברים הראויים לילדיהם. ראינו שלא הכול ראוי וכמו שצריך לא בשביל יוח"א, ולא בשביל לא יוח"א, ושיש עוד פגמים שחייבים תיקון מיידי, ויש דברים שצריכים תיקון לאורך זמן. אני לא מדבר עכשיו על כל הבעיות היסודיות, לא נפתור את זה. ברור לי לגמרי שמה שאנחנו מדברים פה על תמרה משתקף בכל המגזר הערבי, וצריך לטפל בזה גם בהקשר ליוח"א. אבל, אני עדיין רוצה להתרכז בתמרה.
זה נכון שכנראה הדברים לא היו עולים בלי השביתה. הדברים עלו, ולכן אני מציע שבתמורת זה שאתם מיידית מפסיקים את השביתה, בהסכמה ומתוך ההידברות שנוצרה, ומחזירים את התלמידים לספסל הלימודים, הוועדה הזאת ראשית, תקרא למשרד החינוך לתת מיידית את התקציבים הדרושים כדי להפעיל באופן מלא וראוי את יום חינוך ארוך. שנית, שמשרד החינוך יעשה הערכה מחדש לגבי שעות האורך והרוחב של העניין, ויגיע נקודתית לתמרה. אם אתם רוצים לתרגם את זה לכל הצפון או לכל העולם, תתרגמו. אבל, שזה יגיע נקודתית בתמרה לאיזון יותר נכון של שעות הרוחב והארוך על-פי רוח הדברים שהציעה חברת הכנסת רונית תירוש. אני חושב שיש פה הזדמנות. לפי מה שאני ראיתי, אלו דברים שמקובלים גם על ההורים. זה יכול לתת חלוקה יותר נכונה של שעות האורך והרוחב, ואם צריך עוד שעה בשביל לפתור את הבעיות מתוך הידברות, אז תהיו גמישים כדי לפתור נקודתית את הבעיה של תמרה – זה הדבר השלישי.
רביעית, בדיקה מיידית של המצב הבטיחותי והתברואתי של כלל בתי הספר בתמרה, עם תיקון מיידי. מה שהתחילו כבר לתקן לפני שבוע או לפני שלושה חודשים, מה טוב. אבל מה שלא התחילו לתקן, צריך לתקן. לא יכול להיות מצב שילדים מתאפקים, זה פשוט לא יכול להיות. אגב, זה לא רק בתמרה, זה דבר שישנו בכל הארץ. זה מחסור בתקציבים, ובכל הארץ לא נותנים את מה שדרוש. בזמנו, הייתי תקופה קצרה במשרד החינוך, וישבתי הרבה עם רונית תירוש על הנושא, והסכמנו אז שאם רוצים ליישם את ועדת דוברת שדובר עליה אז, אז לא יכולים לעשות את זה בלתי תשתית פיזית בכל בתי הספר. זה אומנם הביצה והתרנגולת, אבל פה חייבים בו זמנית. אין ברירה, אנחנו לא רוצים לוותר על יוח"א. זה באמת נכס שאסור לוותר עליו. כך אמרו גם ההורים, כך שאין פה סתירה בין הדברים.
אלו ארבעת הדברים המיידיים. חוץ מזה, תצא משלחת מוועדת החינוך בתיאום עם העירייה, ומשרד החינוך, וועד ההורים. אם אפשר, הם יצאו ביום חמישי עוד השבוע. או יום חמישי, או יום ראשון – את זה כבר נתאם. בוועדה יהיו חברים: חברת הכנסת נאדיה חילו, חבר הכנסת ברכה, חבר הכנסת זחאלקה. רונית, האם גם את יכולה?
רונית תירוש:
כן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
רונית היא ודאי וודאי תוספת רצינית מאוד. ארבעה חברים מטעם ועדת החינוך יצאו לסיור, ונסכם בינינו באיזה יום זה יהיה. ודאי וודאי שהסתדרות המורים גם יהיו חלק מהפתרון פה, כי המורים חשובים כמו שההורים חשובים, ולכן המורים צריכים להיות חלק מהפתרון. לדעתי, אנחנו פה עושים חבילה שמאפשרת שמחר בבוקר יוכלו התלמידים לחזור ללימודים בתמרה. אבל, לא לחזור ללימודים שאז נוכל לשכוח מכל מה שעשינו פה - זה ברור לגמרי. אני רואה פה רצון מצוין של כל הצדדים, גם של העירייה. אין מה להתגונן, או לתקוף – זה לא העניין. אנחנו כולנו בצד של התלמידים פה, כולנו פה בצד של החינוך – בשביל זה אנחנו יושבים פה. אם זה מקובל על כולם, אני בזה מסיים את הישיבה.
אחמד אבו אלהיג'א:
בשם עיריית תמרה, כל ההחלטה הזאת מקובלת עלינו. אנחנו נעשה את הכול כדי לבצע אותה במלואה.
מיכאל מלכיאור:
מצוין. תודה לכולכם.
הישיבה ננעלה בשעה 13:05.