פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 302
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"ו חשון התשס"ח (7 בנובמבר 2007), שעה 09:00
סדר היום: פיקוח פרלמנטרי אחר יישום וביצוע חוקים שהתקבלו בוועדה:
חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 10), התשס"ו-2006
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק גלנטי – היו"ר
מוזמנים:
עו"ד מיכאל אטלן – ס. בכיר ליועץ המשפטי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
רותי הורניק – עוזרת למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
עו"ד מאירה בסוק – יועצת משפטית לדיני עבודה נעמ"ת ירושלים
עו"ד קרן לב – הסתדרות עובדי המדינה
עו"ד יסמין וירט – הסתדרות עובדי המדינה
מרדכי רון – הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
מירה וקנין – הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
עו"ד כרמית בר לב – הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
נעם בליק – מרכז מחקר ומידע (מ.מ.מ)
מנהלת הוועדה:
וילמה מאור
ייעוץ משפטי:
שמרית שקד-מיטלין
רשמה וערכה:
מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ
פיקוח פרלמנטרי אחר יישום וביצוע חוקים שהתקבלו בוועדה:
חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 10), התשס"ו-2006
היו"ר יצחק גלנטי:
בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את הישיבה בנושא של פיקוח פרלמנטרי אחר יישום וביצוע חוקים שהתקבלו בוועדה.
הנושא היום זה חוק שיוויון הזדמנויות בעובדה, תיקון מס' 10, התשס"ו-2006. רבותיי, יש לנו את החוק. בבקשה גבירתי היועצת המשפטית.
שמרית שקד-מיטלין:
תיקון מס' 10 לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה חייב את שר התמ"ת להקים נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה. החוק נחקק בעצם בדצמבר 2005. נקבע שתאריך התחילה יהיה התאריך שיקבע עשר בצו ולא יאוחר מיום שלושים ואחד בדצמבר 2006. החוק קבע מה בעצם יהיו תפקידי הנציבות. אני אולי אמנה כמה מהם ולא את כולם.
תפקידה של הנציבות הוא לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השיוויון בעבודה ואת מימושם, והנציבות שמחה לפעול בכל אחת מהדרכים הבאות, אני אקריא חלק מהן:
"..פיתוח תודעה ציבורית באמצעות חינוך, הדרכה והסברה..". התערבות ברשות בית משפט בהליכים משפטיים, הגשת בקשות לצווים כלליים וכו'. תפקיד הרשות הוא מאוד חשוב כיוון שהוועדה מצאה שיש קושי מאוד גדול לציבור לאכוף את הזכויות שניתנו להם מכוח חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, והוועדה מצאה שיש צורך להקים רשות שהיא תהיה מוסמכת מדי פעם גם לתבוע בשם האדם, היא תקדם את הזכויות האלה לפי החוק וכו', הנציבות עד היום לא הוקמה ולא מולאו הוראות החוק עד היום.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני מבקש לדעת מי פה מייצג את משרד התמ"ת. אני הייתי מבקש ממך להתמקד במספר נושאים. אלף מה מונע ממשרד התמ"ת להקים את הנציבות עד היום, מדוע לא הוקמה הנציבות, אילו פעולות נעשו עד כה על מנת לקיים את הוראות החוק ולהקים את הנציבות. על פי החוק יש למנות נציב וכן להקים שלוש לשכות איזוריות שבראשן יעמוד נציב איזורי וכן עובדים נוספים. האם היו ועדות איתור בנושא.
אני מבקש גם בנושא של התקציב, האם הפעולות האלה תוקצבו במסגרת תקציב 2008, מה גודל התקציב. בקיצור יש לנו מספיק נושאים על מנת לקבל מידע ממשרד התמ"ת מה נעשה ומה לא נעשה. לפנינו על כל פנים חוק שהיה אמור להיות מיושם עד שלושים ואחד לדצמבר 2006 ואנחנו היום כבר נמצאים בשביעי לנובמבר 2007, וטרם ראינו דבר בעניין.
מיכאל אטלן:
בוקר טוב. ועדת איתור לבחירת נציבה ארצית לשיוויון הזדמנויות בעבודה בחרה בעו"ד ציונה קניג מבין עשרים וחמישה מועמדים שהגישו מועמדות, אחרי הליך בחירה שנכון שהוא היה ארוך אבל הוא היה ממצה. היו שם מועמדים טובים. השר אימץ את ההמלצה של ועדת האיתור, קיים את חובת ההיוועצות עם שר המשפטים ושלשום הגיש לממשלה הצעת החלטה לאישור המינוי כמתחייב לפי סעיף 18.ג.א. לחוק.
היו"ר יצחק גלנטי:
סליחה, אבל למה חל כל העיכוב הממושך הזה, היו איזה שהן סיבות מתקבלות על הדעת מה הביא לעיכוב הזה?
מיכאל אטלן:
לבחירתך, אם אתה רוצה שאני אדווח קודם על מה שנעשה ואחר כך נדבר על מה שלא נעשה, איך שאתה רוצה.
היו"ר יצחק גלנטי:
לא, בוא תתמקד בתשובות לשאלות, אחר כך נחזור.
מיכאל אטלן:
ביום ראשון זה עומד על סדר יום הממשלה ותהיה הפתעה רבתי אם זה לא יאושר, כלומר יש לנו בעצם נציבה חדשה, שרק צריכה תקופת התארגנות והיא צריכה להיכנס לתפקיד. מהרגע שהיא נכנסת לתפקיד היא יכולה לשחרר בעצם את הפרסום של המכרזים של המשרות האחרות, שבתשובה לשאלתך תוקננו, ונמצאות בשיא כוח האדם של משרד התמ"ת ב-2007 וב-2008.
גם תקציב תפעול לנציבות תוקצב כבר ב-2007, נמצא בספר התקציב של 2007 ונמצא גם ב-2008. כל המבנה, כפי שהוא מותקן בשיא כוח האדם והתקציב כפי שהוא מתוקצב בספר התקציב הוצג עוד לפני שנה לנציגות של שדולת הנשים על ידי השר, מה שבנינו הצגנו, ולא היו הערות מהותיות, וזה מושתת, ואני מוכן להציג את זה כרגע, זה מושתת על תפיסה שזה בסיס להתחלה, וכולם מבינים, גם באוצר, גם אצלנו, שההתפתחות תבוא עם הפעילות. בדיוק כשם שבאה התפתחות גם ברמת התקציב וגם ברמת התקנים בנציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עם שנות פעילותה, וכתוצאה מהפעילות שלה.
מה שכרגע מתוכנן זה כך, מה שמתחייב מהחוק קודם כל זה נציב ארצי ושלושה נציבים איזוריים. בעקבות סיכום שהוצג לוועדה כשתוקן החוק, מדוע לא עשינו ארבעה נציבים וגם נציב ארצי אמרנו שהנציב הארצי שיישב בירושלים הוא ייתן שירותים גם לירושלים, וזה מה שמתוקצב. המשרות לנציבים האיזוריים הן משרות למשפטנים בדרגה בכירה, של סגן יועץ משפטי, ובעצם אמרתי המכרזים יכולים עכשיו לצאת לדרך.
בנוסף לזה מתוכננות שתי משרות לעובדים, אחד לתחום של ניהול קשרי חוץ של הנציבות והשני לעניין של המחקר וההדרכה. מתוך הנחה שהנציבות הזאת, שהיא פועלת בסביבה של ארגונים שעוסקים גם בתחום של שיוויון הזדמנויות היא צריכה להכיר את הסביבה הזאת והיא צריכה לחפש איפה יש לה יתרון יחסי והיא צריכה לחפש פרוייקטים משותפים, היא צריכה להשקיע מאמצים בקשרים שיולידו ניצול של יתרון יחסי ולא תחרות והכפלת מאמצים לשווא.
תחום של מחקר והדרכה מתוך הנחה שחלק גדול מהסמכויות של הנציבות הן בתחום של כלכלת העבודה. כיוון שזו נציבות שתעסוק באכיפה אזרחית, לא פלילית, למשל קחו יישום של חוק מסובך כמו חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, שמצריכים ניתוחים כלכליים של אופי המשרות, אופי העבודה, המגבלות של המעסיקים, פריון, דברים כאלה, יש צורך בליווי העבודה המשפטית במחקר ובסיוע בהבנה כלכלית.
ברור לגמרי ששתי המשרות האלה, גם קשרי חוץ וגם מחקר והדרכה, וגם אפילו יכול להיות שהנציבים, יכול להיווצר מצב שהם יצטרכו לקנות שירותים ולא להסתפק בכוח אדם הזה. ומהבחינה הזאת זה מתוכנן כך שבבוא העת תהיה נכונות להגדיל את הנציבות באמצעות נותני שירותים חיצוניים, בדיוק כמו שהנציבות לשיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קונה הרבה מאוד שירותים, בין אם זה שירותים משפטיים ובין אם זה שירותים אחרים, מחוץ לנציבות.
בנוסף לזה מתוכננת משרת מתמחה ליד הנציבה הארצית, ובנוסף לזה יש כוח אדם מינהלי פקידותי ליד כל אחד מהנציבים. להגיד לכם שזה בסיס ארגוני ענק, לא. אבל אני כן משוכנע בשני דברים. זו יחידה חדשה, שאין לה אבא ואין לה אמא במשרד.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני לא מבין, מה זה "אין לה אבא ואין לה אמא"? יש שר תמ"ת, ויש לו אחריות על מה שהמחוקק מחוקק על מנת להביא את זה לכלל ביצוע. כך שאי אפשר לומר "אין אבא ואין אמא".
מיכאל אטלן:
נכון בצד הביצוע, ולכן זה לקח זמן. אגב, אם היו שואלים אותנו מראש כמה זמן צריך, אנחנו לא היינו מציעים למחוקק.
היו"ר יצחק גלנטי:
בהזדמנות זו, אני רוצה לשאול אותך באמת שאלה. מה התאריך, תאריך היעד אשר על פיו הרשות הזאת, הנציבות הזאת, אמורה להתחיל את עבודתה שתוכל לעמוד ולשרת את הציבור.
מיכאל אטלן:
אני לא מסוגל לענות על זה, ואני מוכן להסביר למה. אם כל התהליך היה תלוי בנו, מילא. אבל כאשר אנחנו מדברים בהוצאת מכרזים לדרך, גם נציבות שירות המדינה צריכה להיות פה בשביל להגיד תאריך יעד. כשמדובר בהערכות של דיור ממשלתי אז גם הדיור הממשלתי צריך להיות פה.
היו"ר יצחק גלנטי:
האם לא נעשה שום לוח פעולה, או תכנית עבודה, על מנת להקים את הנציבות הזאת, לקבוע תאריכי יעדים, לקבוע את כל סדר העבודה שם? זה נשמע לי מאוד מוזר, ישנו חוק, וטוב שישנו חוק. ישנו גם מועד להחלת החוק. בנקודת המצב שלנו היום הרי התקציב שניתן ל-2007 הוא לא נוצל. זה כסף מת. האוצר לא יעביר אותו ל-2008.
הוא העביר אותו ל-2008, כחלק מתקציב 2008, אבל לא כתוספת לתקציב 2008. אז זה חבל, זה דבר שהולך לאיבוד. והציבור שאמור להיות מוגן על פי החוק הזה, הנציבות הזאת היתה אמורה לתת לו את ההגנה, הציבור לא מקבל את השירות הזה.
מיכאל אטלן:
יחד עם זה הנציבות הזאת מוקמת יותר מהר מאשר הנציבות לשיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בזמנו. אז מה אני אעשה שמדובר בהקמת גוף חדש במערכות הממשל זה לוקח זמן וזה מסורבל וזה מסובך, והכל עניין של תאום ציפיות. אילו מראש שאלו אותי כמה זמן צריך בשביל זה אני מראש הייתי אומר שנה לא תספיק, כי אני מכיר את התהליכים.
היו"ר יצחק גלנטי:
שנה לא מספיק להערכתך?
מיכאל אטלן:
כל מה שהתעכב התעכב בגלל שלא רצינו לכפות על מי שעוד לא ידענו מי יהיה את הכל. גם ככה אנחנו אומרים לה עכשיו הנה, זה הבסיס שיש לך, תבחרי, או שתתחילי להילחם על שינוי הבסיס או שתיקחי את זה כהתחלה ואחר כך תתווכחי. מה שהתעכב זה תלוי בה עכשיו. כלומר מרגע שיש עכשיו בחירה חדשה אז היא יכולה לשחרר את המכרזים החדשים, היא יכולה לבנות תכנית עבודה, עם לוח זמנים. אבל איך היינו בונים לה תכנית עבודה ואומרים לה תיכנסי לתוכה.
היו"ר יצחק גלנטי:
עו"ד אטלן, אני מצטער, ישנו חוק. אי אפשר לבוא ולהגיד אנחנו, שהיינו אמורים להפעיל את החוק בסוף דצמבר 2006 אנחנו היום לא מסוגלים לתת הערכה לאיזו שנה הוא יפעל.
מיכאל אטלן:
הערכה, בוודאי שבשנה הזאת ייפתח. יותר מזה, אני יודע להגיד שמרגע כניסתה לתפקיד אני מניח שתוך חודש היא תוכל כן להציג תכנית עבודה. ואני חושב שתוכלו להבין שהגיוני היה להמתין לה בשביל לקבוע את תכנית העבודה. לא למנות מישהו חדש בגוף חדש ולהכתיב לה את הכל. זה הגיוני.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני מבקש את נציגת נעמ"ת, מאירה בסוק: בבקשה.
מאירה בסוק:
קודם כל שאלה לעו"ד אטלן, יש חוק עבודת נשים ויש חוק שיוויון הזדמנויות. החוקים האלה הלא יש בתמ"ת מחלקה, או חטיבה, אני לא יודעת איך קוראים לזה, על נושא של היתרי עבודה בהריון. האם החטיבה הזאת, המחלקה הזאת, תהיה מסונפת לנציבה, או שהיא תעבוד הלאה בדרך שלה.
בנושא של אכיפת חוק שיוויון הזדמנויות, יש לכם מחלקה במשרד. לא ברור לי איפה היא נכנסת. כי אני למשל היום, בתור נציגת נעמ"ת, לנו יש מלחמות קשות מאוד עם הנושא של פיטורים בהריון שהפכו למכת מדינה. אנחנו כל הזמן נלחמים, לא יכולה אפילו לתאר לך עד כמה המצב הוא כל כך גרוע. אם אולי הנציבה תהיה ממונה מעל גם על המחלקה הזאת אולי יהיה משהו.
הרי יש נשים שלפני שישה חודשים חוק עבודת נשים לא חל עליהן לגבי הנושא של ההיתרים. חלק גדול מהנשים מפוטרות איך שהן מודיעות שהן בהריון, הן עוד לא הגיעו לשישה חודשים.
היו"ר יצחק גלנטי:
סליחה, אבל החוק כפי שהוא נחקק, אמור לתת מענה גם לנושאים האלה.
מאירה בסוק:
זאת השאלה, אני לא מאמינה שאלה שהיום ממונים יסכימו להיות מתחת, הלא תהיה שם מלחמת עולם. כל הסיפור, מי הכתובת, למי אני אפנה בשנה הבאה. למשל.
מיכאל אטלן:
התשובה היא בחוק. לא ניתנו לנציבות סמכויות בתחום של המשפט המינהלי או של המשפט הפלילי, והנציבות אמורה לפעול בתחום של חינוך, תודעה והגשת תביעות אזרחיות. דהיינו כל המערך הקיים במשרד התמ"ת היום לא כפוף לנציבות, לא כהחלטה מינהלית, כמצוות החוק. זה לא בסמכויות הנציבות.
היו"ר יצחק גלנטי:
סליחה, אני פה קורא מסמך שמציג את מטרת החוק. ויש פה: לנציבות סמכויות אכיפה הכוללות בין השאר: טיפול בתלונות, הגשת בקשות צווים כלליים, התערבות ברשות בית המשפט בהליכים משפטיים. טיפוח תודעה ציבורית, עידוד תכניות ופעילויות, עריכת מחקר ואיסוף מידע.
מיכאל אטלן:
אני מבקש את סיוע הייעוץ המשפטי של הוועדה. אלה לא סמכויות פליליות. אין פה סמכות בתחום הפלילי ורבע סמכות בתחום המנהלי. אני לא חושב שאני צריך להפתיע פה מישהו.
מאירה בסוק:
אנחנו מגישים בקשה לאחראים על האכיפה בחוק עבודת נשים והם נותנים היתר לפיטורים. אנחנו טוענות שיש פה בעיה. שההיתר לפיטורים ניתן שלא כדין. אז אנחנו יכולים לפנות לבקשה בתביעה אזרחית לנציבות, זאת אומרת הנציבות תתנגש עם האחראית על החוק, פה הולך להיות מישמש ענק. למען האמת כששדולת הנשים הלכה על החוק הזה אני בהחלט חושבת שהחוק הוא ראוי. אבל אין פה כמעט סמכויות שאפשר להיעזר בו.
מיכאל אטלן:
יש סמכות חדשנית לדרוש ממעסיקים מידע. שכן הפרה של הצו הזה, וללכת לבית משפט לבקש צו שמורה, והפרת הצו הזה תהיה עבירה פלילית. אני יש לי בכל זאת קצת ניסיון בתחום של ניסיון להתמודד עם חוקי העבודה בכלל וחוקי השיוויון בפרט, אני לא אשכח ישיבה שערכתי עם פרופ' רון בן ישראל ועם נציגת נעמ"ת אני חושב, סביב למה חוק שכר שונה לעובד ולעובדת היו רק שתי תביעות אזרחיות, זה היה ב-97' או 99', היו שתי תביעות סך הכל.
היו"ר יצחק גלנטי:
אבל הן היו תביעות פרטיות.
מיכאל אטלן:
נכון, אבל איך זה שחוק מצמיח רק שתי תביעות? אני שאלתי כנציג המחוקק, או מי שיכול ליזום חקיקה, איפה הפלונטר, ואם צריך לתקן את החוק מה צריך לתקן. ובעצם הגענו למסקנה שהבעיה העיקרית בחום של אותו חוק היתה בעיית מידע, שאי אפשר לדרוש את המידע הזה מהמעסיקים בכלים הקיימים.
שמרית שקד-מיטלין:
העובדת לא יכולה לדעת שאדם העובד במשרה מקבילה לה, מרוויח יותר ממנה כי היא לא רשאית לדרוש ממנו לגלות לה מה המשכורת שלו.
מיכאל אטלן:
אף אחד לא רשאי לדרוש ממנו. ובעצם הנציבות, בכלי הזה שלה, פה עיקר פריצת הדרך להערכתי. אבל בין אם אנחנו מעריכים את זה כטוב או רע, אני לא צריך להפתיע את הוועדה, ואני גם לא צריך להפתיע את נעמ"ת כשאני אומר שהנציבות הזאת תעסוק רק בתחום האזרחי. עכשיו האם הנציבות הזאת יכולה להגיש תביעה אזרחית נגד המדינה, התשובה היא חד משמעית כן.
יכול להיות שזה מוזר, מצד שני אנחנו שוב רואים את זה, הפוטנציאל ישנו, גם עם שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המבנה הוא לא חדש, המבנה הוא קיים. אבל פוטנציאלית, כן, היא יכולה להגיש תביעה אזרחית. היא יכולה לקחת תיק של עובדת שטוענת שהממונה של התמ"ת לא טיפלה בה נכון ולנהל תיק אזרחי נגדה. לא יקרה שום דבר. גם הסנגוריה הציבורית היא גוף מדינתי שפועלת כנגד המדינה. זה לא חידוש.
מרדכי רון:
קודם כל אני רוצה להתחיל בלברך את הוועדה שאני חושב שתופעה של בדיקה ומעקב אחר יישום חוקים זה ייחודי לוועדה הזאת, זה בהחלט מבורך, זו פעם שנייה שאני משתתף בדיון כזה, וזה בהחלט, אולי אני אומר, יתחיל להזיז קצת במשרדי הממשלה את המודעות לכך שחוקים שנחקקים צריכים גם לקיים.
מעבר לכך, אנחנו רואים שבסעיף 18.ז.ב. מדובר על הוועדה המייעצת. נקבע במפורש לאחר ויכוחים, לא סתם כתוב שני נציגים של ארגוני עובדים, אלא בדיון שהתקיים בזמנו דובר במפורש על נציג ההסתדרות הכללית החדשה ועל נציג או נציגה מהסתדרות העובדים הלאומית. עד היום לא קיבלנו שום פנייה, שום דבר, שום התייחסות.
אני מסכים שאולי היה קשה לאתר את הנציבה ונציבים אזוריים , וזה מכרזים וכו'. נציגי המועצה אלה אנשים שכבר קיימים בשטח, זה אנשים שישנם, זה אנשים שיכולים לסייע בצורה בלתי רגילה כי הם חיים בשטח, הם חיים את השטח, הם חיים ביומיום את הדברים האלה. פה לא צריך לחכות לשום דבר.
שמרית שקד-מיטלין:
הוועדה היא ועדה מייעצת לנציבות, ויש לה תפקיד מאוד חשוב, שאני מאמינה שהוא יבוא לידי ביטוי בעבודת הנציבות.
היו"ר יצחק גלנטי:
לאחר הקמת הנציבות יהיה ניתן להיכנס לפרטי העבודה ולכל ההליכים הפנימיים. אבל כל עוד אין את הנציבות אז זה דברים שעומדים באוויר.
מיכאל אטלן:
השאלה אם היא תקום בכלל.
מאירה בסוק:
כי לקח שנה למנות נציבה.
היו"ר יצחק גלנטי:
לצורך זה, אנחנו מנהלים מאבק על מנת לדחוף את העגלה הזאת, לזרז את ההליך הזה מה שיותר מהר, על מנת להגיע באמת למשהו אופרטיבי. אבל אי אפשר לקחת את המבנה הסופי ולשים אותו לפני שישנו הראש בתוך הפירמידה הזאת.
יסמין וירט:
אותי מעניין דווקא איך אתם מתכוונים באמת לשווק את כל העניין הזה.
מיכאל אטלן:
אני מציע שהוועדה תזמן בטווח זמן סביר שהיא תיתן לנציבה להתארגן ולשמוע את תכנית העבודה שלה. זה לגיטימי לגמרי ומבורך, אני גם מברך על מאמצי הוועדה.
היו"ר יצחק גלנטי:
יש פה שאלה עניינית, מתי אתה ממליץ לכנס את הוועדה?
מאירה בסוק:
היא עוד לא אושרה בממשלה?
מיכאל אטלן:
נכון, היא תאושר ביום ראשון.
מאירה בסוק:
אולי היה צריך לעשות את הישיבה של הוועדה בעוד כמה שבועות.
מיכאל אטלן:
הפריצות הגדולות נעשו, כסף, תקנים ומינוי. פריצת הדרך הגדולה, נעשתה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני מבקש מעורך דין אטלן, האם שלושה חודשים לדעתך זה משך זמן סביר על מנת שיהיה ניתן לכנס את הוועדה? אל תיתלה באיזה שהוא משהו ערטילאי שלא ניתן לסגור אותו. אני מבקש ממך לקבל הערכה. שלושה חודשים אני חושב לדעתי זה עד לכאן.
מיכאל אטלן:
ברור לי שבשלושת החודשים הקרובים דברים יקרו, כן, וברור לי שיהיה מה לדווח.
היו"ר יצחק גלנטי:
מקובל עליך?
מיכאל אטלן:
אתה לא צריך שיהיה מקובל עלי, ואל תדחוף אותי יותר מידי. האם אני צריך להזמין פיקוח פרלמנטרי?
היו"ר יצחק גלנטי:
לא. אז אם כן אנחנו נכנס את הוועדה מחדש בעוד כשלושה חודשים, לקראת סוף שלושה חודשים, על מנת לקבל מחדש דיווח מה נעשה בנדון.
מיכאל אטלן:
מאה אחוז. אני גם רוצה להוסיף משהו. לא רק אני, אני חושב שאני יכול לדבר בשם השר, שגם הוא מברך על הפיקוח הפרלמנטרי הזה וגם הוא לא מתבייש לומר, הוא לא התבייש לומר את זה בתיקון החוק לגבי התכנית של אורות, שעצם הדיון הפרלמנטרי עוזר להמריץ ולזרז, ויש כלים שלובים. הפיקוח הפרלמנטרי בלי רצון טוב מהממשלה זה לא יעזור, אבל הממשלה לפעמים זקוקה גם לתמריצים האלה, וזה בסדר גמור. כל אחד ממלא את תפקידו והכל טוב. הוא רוצה לקדם את הנציבות הזו והוא רואה בה חשיבות. אני חושב שאפשר גם מילה טובה על הבחירה, שהיא באמת טובה.
שמרית שקד-מיטלין:
מי עמד בראש ועדת ההיגוי?
מיכאל אטלן:
המנכ"ל. היתה החלטת ממשלה שאמרה, זה ועדה של המנכ"ל, עם נציג שירות המדינה, עם נציג מנכ"ל משרד המשפטים, זו היתה שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. ונציג אקדמיה שנבחר על ידי המנכ"ל ונציג איש ציבור שנבחר על ידי נציב שירות המדינה, שהם היו פרופ' פרנסיס רדאי ופרופ' יוסי דהן. באמת ועדה מהשורה הראשונה בחרה באדם מהשורה הראשונה ואני מאוד שמח.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני רק מבקש מעו"ד אטלן לקחת בחשבון במסגרת תהליך ההקמה, לקחת בחשבון בניית קמפיין פרסומי לציבור על קיומם של שירותי הנציבות, שלא נימצא במצב שבו הנציבות הוקמה ועכשיו אנחנו נשב בצד ונחכה עד שיפנו אלינו. אם לא יהיה פרסום לנושא הזה וזה לא יובא בצורה בהירה ושקופה לידיעת הציבור הרחב זה כאילו שלא עשינו דבר. אז לתשומת לבך.
שמרית שקד-מיטלין:
אני רוצה רק להוסיף בהמשך להערה של אדוני שזו באמת הערה מאוד מאוד חשובה. הרבה פעמים אנחנו נותנים לעובדים זכויות בחקיקה והעובדים לא מודעים אליהן ולא מסוגלים לנצל את הזכויות שלהם. ואחת הבעיות החמורות מלבד אכיפה זה באמת מידע. הציבור לא יודע על הזכויות שלו. אנחנו נתקלים בזה גם בחוק עבודת נשים, שלנשים יש הרבה זכויות בהריון ובלידה והרבה מהן לא מודעות להן.
מאירה בסוק:
הן לא נאכפות גם, זאת הבעיה המרכזית. גם כשהוא יודע מה זכויותיו.
היו"ר יצחק גלנטי:
זה בשלב ראשון.
מיכאל אטלן:
אתם לא שומעים חדשות? השר הנוכחי הביא לפי ארבעה משאבי פיקוח. שכבר גוייסו שלושים סטודנטים למשרות מפקחים. שיש ג'ינגלים ברדיו על כל תחום של משרד התמ"ת כמו שלא היה שנים רבות.
היו"ר יצחק גלנטי:
הנקודה כנראה לא ברורה. אנחנו נשמח מאוד אם הוועדה תתכנס על מנת לתת צל"ש. אז בואו תקדימו אותנו. ואני יכול להבטיח לך דבר אחד, באם אתם תגישו את המבנה הזה של הקמת הנציבות לפני תום שלושה חודשים מבחינתי ייצא צל"ש מהוועדה.
יסמין וירט:
אני רוצה לשאול מדוע נגרמה כל הסחבת הזאת.
היו"ר יצחק גלנטי:
עוד מישהו רוצה להוסיף דבר מה או לשאול?
רבותיי, תודה רבה. אני נועל את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:00