פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 393
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ה בחשוון תשס"ח, 6 בנובמבר 2007, שעה 12:30
סדר היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – שירותי מסרון), התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר
אלי אפללו
יצחק זיו
משה כחלון
מוזמנים: שי רטר – מנהל תחום רישוי כללי ייחודי – משרד התקשורת
עו"ד ליאת גלזר – לשכה משפטית, משרד התקשורת
פיני יצחקי – יועץ תקשורת לשר התקשורת
עו"ד דנה נויפלד – משרד המשפטים
אורן משה – רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר
יהל בן-נר – מנהלת מחלקת רגולציה, חברת פרטנר
ניר יוגב – מנהל קשרי מפעילים, חברת סלקום
יוליה מרוז – מנהלת מחלקת רגולציה, חברת פלאפון
לירון גולדנברג – מנהל מחלקת רגולציה, חברת מירס
ליאת זק-לינצ'בסקי – מנהלת אגף רגולציה, חברת בזק
איל אורון – אמון הציבור
רס"ן חגי און – סגן מפקד קשר פיקוד, פיקוד העורף
סרן אלון כרמלי – רמ"ד חקיקה אזרחית, הפרקליטות הצבאית
ארז גלהר – לוביסט לחברת פלאפון
מנהלת הוועדה: לאה ורון
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
קצרנית: הילה לוי
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – שירותי מסרון), התשס"ז-2007
היו"ר גלעד ארדן:
צהריים טובים לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(שירותי מסרון), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת אלי אפללו ומשה כחלון. הצעת החוק עברה בקריאה הטרומית ביום 31 באוקטובר 2007 ואני מיהרתי לשים אותה על סדר יומה של ועדת הכלכלה כי חשבתי שלהצעת החוק הזו יש משמעויות צרכניות גדולות ומרחיקות לכת. גם אני באופן אישי נתקלתי בתופעה שבה אדם טס לחו"ל, יוצא לחופש או סתם מאבד את הטלפון הנייד שלו ורוצה שאלה ששולחים לו מסרונים לא יחשבו שהוא קיבל את הודעותיהם. היום, אם אתה מתקשר לחברת ביפר ורוצה לאחזר הודעות שלא קיבלת, אתה מבקש מהם לשלוח שוב את ההודעות למכשיר שלך והם שולחים לך. לעומת זאת, אם תתקשר לחברה סלולרית ותאמר שהיית באיזור ללא קליטה ואתה מבקש שישלחו לך שוב את כל המסרונים ששלחו אליך בארבעת הימים האחרונים, הם יאמרו לך: אסור לנו, רק אם תביא לנו צו מבית משפט. זה נכון?
ניר יוגב:
אני לא יודע. זאת שאלה ספציפית שאני לא יודע לענות עליה.
היו"ר גלעד ארדן:
הנושא הזה מחזק את הצורך בהצעת החוק של חברי הכנסת אפללו וכחלון. אדוני, בבקשה הצג את הצעת החוק שלך.
אלי אפללו:
הצעת החוק באה לתקן עוול שנגרם לאנשים, שלא רוצים לקבל מסרונים. יש אנשים מבוגרים, יש אנשים שלא יודעים לקרוא את השפה העברית, יש אנשים עיוורים וכן הלאה. יש ציבור רחב שלא רוצה לקבל מסרון ומבקש לא לקבל אותו. חברות הסלולר מסכימות לנתק אותו מהשירות, אבל אם אנשים אחרים שולחים אליהם מסרון, הם ממשיכים לקבל הודעה כאילו המסרון נשלח ואף אחד לא יודע שזה לא נכון. אם אדם שולח אליי הודעה, בזמן שאני לא מחובר לשירות המסרונים, הוא בטוח שאני קיבלתי את ההודעה הזאת והוא יכול לכעוס עליי על כך שאני לא עונה לו או לא מגיב. מצד אחד אתם מחייבים את האנשים ולא יודעים שהם לא יכולים לקבל את המסרון. אמנם אתם אומרים שאני יכול להתנתק מהשירות הזה, אבל אף אחד אחר לא יכול לדעת אם אני מנותק מהשירות או לא. אמרתם שזה בלתי אפשרי אבל לאט לאט גילינו שזה כן אפשרי ובמדינות אחרות זה קיים. יש לנו טלפון כשר, שכותב ששליחת ההודעה נכשלה. הייתי צריך להציע הצעת חוק יותר חריפה, שאומרת שאתם צריכים לבקש את הסכמתו של כל אחד להיות מחובר למסרונים, כפי שקורה במקומות אחרים, אבל אני לא עושה את זה בינתיים. בהצעת החוק שלי אני מבקש לתקן את המצב. הטלפון הנייד שלי מלא הודעות אבל אני לא מושך אף מסרון ואנשים ממשיכים להיות בטוחים שאני מקבל מסרונים.
משה כחלון:
למי ששלח אין חיווי שאומר שההודעה לא הגיעה.
אתי בנדלר:
זה כאילו נמצא אצלם במרכז, במוח.
היו"ר גלעד ארדן:
גם זה נשמר רק יומיים.
אלי אפללו:
בשעות לחץ בחגים המסרון מתקבל אחרי יומיים-שלושה, דבר שהוא לא הגיוני. אדם שולח מסרון, בטוח שהאחר קיבל אותו בו בזמן, אבל יש עיכוב.
משה כחלון:
הוא שולח בראש השנה וזה מגיע ביום כיפור. בראש השנה אני כבר כותב 'צום קל'.
אלי אפללו:
הצעת החוק באה לעשות צדק ולתקן את העוול, שנגרם לאנשים שלא רוצים לקבל מסרון וכן לתקן את העוול שנגרם לאנשים ששולחים מסרון ובטוחים שהצד השני קיבל אותו, בעוד שזה לא כך.
היו"ר גלעד ארדן:
זה נועד גם למי שרוצה לצאת לחופש באופן זמני ולא רוצה שישגעו אותו.
אלי אפללו:
זה אותו הדבר. אין שום סיבה להכריח אנשים לקבל את השירות הזה.
משה כחלון:
אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שנאמר. ניסינו לקדם את הנושא ללא חוק אבל הבנו שיש בעיה טכנית לעשות את זה. כמה אנשים מבקשים להשתחרר משירות המסרונים? איך זה פועל בטלפון כשר?
היו"ר גלעד ארדן:
יש בעיה לספור את האנשים הללו.
אלי אפללו:
אלה שאלות מצחיקות כי אני יודע מראש מה תהיינה התשובות שלהם. אני מנחש.
יוליה מרוז:
היום אתה תהיה מופתע.
אלי אפללו:
הייתי מופתע בפעם הראשונה. היום ההצעה תעבור בכל מקרה ואני מקווה שהפעם תבינו שאתם צריכים להבין את הציבור ולא לגרום לאנשים לעוול.
משה כחלון:
מבחינת רוב חברי הכנסת, חוק הוא באמת צעד אחרון. אנחנו לא חושבים שצריך להתערב בניהול שלכם או בעבודות הטכניות שלכם, אבל כשאין מנוס אנחנו נאלצים לחוקק חוקים.
ניר יוגב:
אני שומע את הדברים שאמר פה חבר הכנסת אפללו וגם את הדברים שנאמרו במליאת הכנסת. הדאגה לציבור שמעוניין שלא לקבל מסרונים בא לידי ביטוי גם בדברים שנאמרו במליאה. מזה זמן רב, לא בעקבות הדיון הזה ולא בעקבות הדיון הקודם, אנחנו מאפשרים למנויים שלא מעוניינים לקבל מסרון ולא רוצים לשלוח מסרון להיות מוסרים לחלוטין משליחה ומקבלה של מסרונים.
אלי אפללו:
אם אני לא רוצה לקבל מסרונים, מה קורה?
ניר יוגב:
אתה יכול להתקשר למרכז שירות הלקוחות של סלקום.
אלי אפללו:
ומה קורה אם אתה רוצה לשלוח אליי מסרון?
ניר יוגב:
זה צעד נוסף, שאני אתייחס אליו בהמשך.
היו"ר גלעד ארדן:
זה יכול להיות גם לפרק זמן מוגבל?
ניר יוגב:
אני מניח שאתה יכול לסגור ולפתוח את שירות ההודעות כשאתה רוצה.
היו"ר גלעד ארדן:
ומה רואה מי ששולח אליי הודעה?
משה כחלון:
הצעת החוק שלנו מדברת בדיוק על זה.
ניר יוגב:
יש פה שני חלקים. החלק השני לא בא לידי ביטוי בדיון במליאה ואני יכול לקרוא לך מפרוטוקול הדיון במליאה, שנאמר בו כך: "הצעת החוק באה לתקן את העוול הגדול שיש היום לאזרח, שלא רוצה לקבל מסרון והחברות לא נותנות לו את האפשרות להפסיק לקבל מסרון".
היו"ר גלעד ארדן:
תן לי להבין משהו, אדוני קורא מהסטנוגרמה של מליאת הכנסת?
ניר יוגב:
כן.
היו"ר גלעד ארדן:
זה כמו בהסכמי ההתקשרות אתכם. כל מה שאומרים בעל-פה לא משנה בכלל. מה שמשנה זה מה שכתוב בחוק כמו בהסכמי ההתקשרות אתכם.
אלי אפללו:
אתה לא אומר את האמת.
היו"ר גלעד ארדן:
על הפרוטוקול של המליאה אתה מסתמך?
אלי אפללו:
אתה לא מצטט את כל הפרוטוקול, אתה מצטט חלק ממנו.
משה כחלון:
אנחנו לא בבית משפט.
היו"ר גלעד ארדן:
מה משנה הפרוטוקול של המליאה? זאת פעם ראשונה שאני שומע את זה.
אלי אפללו:
גם בזה הוא לא דובר אמת, ואני אומר את זה בעדינות.
ניר יוגב:
אני מתנצל אם לא קראתי את הפרוטוקול במלואו.
אלי אפללו:
לקחת חלק מהפרוטוקול.
ניר יוגב:
אני רוצה להתייחס לחלק השני של העניין.
היו"ר גלעד ארדן:
מר יוגב, אני רוצה להבהיר שלפרוטוקול אין שום משמעות לגביכם כי יכול להיות שהדובר רצה לקצר בדבריו אם הוא מיהר למקום כלשהו. זה לא משנה. מה שמחייב הוא מה שחבר הכנסת כתב בהצעת החוק שלו, מה שהוועדה תוסיף או לא תוסיף להצעת החוק. הכוונה הוסברה.
ניר יוגב:
אדוני, לא העליתי את זה כדי לנסות ולשנות את כוונתו של חבר הכנסת אפללו, רציתי רק להראות את הדאגה שהובעה שם.
היו"ר גלעד ארדן:
זה נראה קצת קטנוני, אם תרשה לי להעיר לך.
ניר יוגב:
לעניין השני של קבלת המסרון – לגבי האפשרות לעדכן מנויים ששולחים הודעות למנויים שחסומים לשליחת מסרונים ובדקנו האם אפשר לעשות את זה מבחינה טכנית. התשובה היא שכרגע פתרון מלא אינו אפשרי ואנחנו גם לא יודעים איך לעשות אותו. אין לנו הערכת זמן או כסף. אנחנו צריכים לפנות לספקי ציוד של מכונות מסרונים, כי לא אנחנו בנינו את הציוד, ולבחון האם פתרון כזה הוא פתרון אפשרי. יש לנו פתרונות חלקיים, אבל הם לא מספיק טובים כי אז הם יכולים לבלבל את המנוי יותר מאשר לעזור לו.
לאה ורון:
הכוונה היא לפתרון שמודיע לשולח המסרון שההודעה לא הגיעה?
ניר יוגב:
נכון.
היו"ר גלעד ארדן:
היום, כשאני שולח מסרון והוא לא עובר, אני מקבל הודעה שאומרת: שליחת ההודעה נכשלה.
ניר יוגב:
נכון, כשאנחנו יודעים. כשמדובר ברשתות אחרות לא תמיד אני יכול לדעת. כשאני שולח הודעה מסלקום לפרטנר, אני יודע שאני מעביר אותה לרשת של פרטנר, אבל אני לא יודע אם זה הגיע למנוי של פרטנר. פלאפון עובדת בטכנולוגיה אחרת בכלל, שהיא לא טכנולוגיית GSF אלא טכנולוגיית CDMA. הרשתות לא מדברות באותה שפה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אתה לא יודע אם זה הגיע או לא, איך אתה מחייב אותי בתשלום?
ניר יוגב:
לא תמיד אני מחייב אותך בתשלום.
היו"ר גלעד ארדן:
משלוח מסרון הוא בחינם? אתה אומר שאתה לא יודע אם הצלחת לספק לי את השירות או לא, אבל אתה כן מחייב אותי בתשלום שלו.
ניר יוגב:
אני יודע שהצלחתי להעביר את המסרון בצורה תקינה לפלאפון או למירס, אבל אני לא יודע אם היא הגיע למנוי. אני לא יכול להתייחס לסוגיית החיוב משום שהנושא קשור לדיון של תובנה, שעומדת ותלויה כרגע. אני יכול לומר שכרגע אין לנו פתרון מלא. יש תובנה שקשורה לנושא חיוב המסרונים, שנשלחים לטלפונים כשרים.
משה כחלון:
טלפון כשר הוא טלפון שלא מקבל מסרונים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אציע להם להרחיב את התביעה. הוא אומר שגם בין רשתות הם לא יכולים לדעת אם המסרונים מגיעים או לא.
ניר יוגב:
לא תמיד. כשאנחנו כסלקום יודעים שההודעה לא הגיעה, אנחנו לא מחייבים את המנוי.
היו"ר גלעד ארדן:
תפקידכם לעשות הכל כדי לדעת.
ניר יוגב:
נכון, אבל לא כל מה שאנחנו רוצים לעשות אנחנו יכולים לעשות.
היו"ר גלעד ארדן:
חשפתם פה דברים שאפילו לא התכוונתם לחשוף.
משה כחלון:
אני רוצה לתקן כדי שיירשם בפרוטוקול, שבדיון במליאה דיבר חבר הכנסת אפללו על שליחת הודעה שנכשלה והוא ציפה שיהיה חיווי נכשל. מי ששלח צריך לדעת שההודעה לא נשלחה. התשובה של השר מבקשת לקבוע שהודעה נכשלה. כל הסיפור מדבר על חיווי לאדם, שהודעתו לא נשלחה.
אלי אפללו:
כשקוראים מהפרוטוקול, לא צריך להוציא דברים מהקשרם.
היו"ר גלעד ארדן:
מי מייצג את אורנג'?
יהל בן-נר:
אני מרגישה שיש פה אולי אי הבנה ואני מקווה שיש רצון שתהיה הבנה. אני מציעה לחלק את הדיון לכמה נושאים. כפי שאמר ניר יוגב, מי שרוצה להיות חסום לקבלה ולשליחה של מסרונים, חסום. יש כאלה שחסומים לשליחה, יש כאלה שחסומים לקבלה, יש כאלה שחסומים לשתי הפונקציות.
היו"ר גלעד ארדן:
גם לפרק זמן קצר וזה לא עולה כסף.
יהל בן-נר:
נכון. אתה מתקשר ואומר שאתה מבקש לחסום את השירות.
היו"ר גלעד ארדן:
גם לכם יש חסימה חלקית?
ניר יוגב:
אני לא בטוח שאתה יכול להודיע מראש לכמה זמן אתה רוצה להיות חסום.
אתי בנדלר:
אני לא מדברת על התקופה אלא על חסימה רק של כיוון אחד, דהיינו חסימה מפני קבלה או חסימה מפני שליחה.
ניר יוגב:
לא. אצלנו האפשרות היא או להסיר לגמרי את השירות או לקבל את השירות במלואו. אפשר להתקשר אלינו ולבקש הסרה ואז להתקשר ולבקש להחזיר את השירות.
יהל בן-נר:
אני מציעה להבדיל בין מה שקורה בתוך רשת או בתוך רשתות בין רשתות שהן GSM, רשתות שמדברות באותה טכנולוגיה, לבין רשתות שלא מדברות באותה טכנולוגיה. רשתות שמדברות באותה טכנולוגיה הן אנחנו וסלקום, לדוגמה. כאלה שלא מדברות באותה טכנולוגיה הן פרטנר ופלאפון. בגלל שהרשתות שלנו שתיהן ב-GSM, יש להן את אותו תקן, הן מדברות באותה שפה, זה משהו שקבוע בתקן, הארכיטקטורה של המערכות שלנו ושלהם היא אותו דבר ולכן, כשמנוי פרטנר שולח מסרון למנוי סלקום, שמנותק מהשירות, הוא יקבל חיווי שאומר שההודעה נכשלה והוא לא יחויב. כשמנוי פרטנר ישלח למנוי פלאפון הודעה, הוא לא יקבל חיווי. למה? כי שירות מסרונים לא עובד כמו שיחה רגילה. זה לא שירות שהוא מקצה לקצה, שאתה שומע צלצולים, עונים לך ואתה יודע אם הגעת למנוי או לא. הוא עובד בשיטה שונה ויש לו כמה שלבים. כשאנחנו שולחים לפלאפון, זה מגיע עד השרת של פלאפון ומשם יש לו עוד דרך. גם בשרת של פלאפון הוא עובר בכל מיני שיטות, שבכלל לא דומות לאלה שעוברות לסלקום. לכן אנחנו יודעים שהוא מגיע עד לשרת של פלאפון, אבל אנחנו לא יודעים מה קורה הלאה.
מסיבה זו אנחנו לא מתירים אפשרות של מתן חיווי שלילי למנוי כשההודעה לא הגיעה. אנחנו גם לא מכירים יישום של זה בעולם. משרד התקשורת מכיר יפה את הבעיה וגם השר עצמו אמר בדיון שזאת בעיה הנדסית מאד מאד לא פשוטה. אני מזמינה את משרד התקשורת להגיב לבעיה הזאת, הם מכירים אותה מצוין.
היו"ר גלעד ארדן:
הם מכירים, אבל השר שלהם תמך בחוק.
יהל בן-נר:
השר תמך בחוק גם בהיבט של אפשרות של שליחה וקבלה, דבר שהוא קיים, אבל תזכור שהוא אמר שזאת בעיה הנדסית בכלל לא פשוטה.
פיני יצחקי:
השר דיבר עם חבר הכנסת אפללו לפני שזה הגיע לוועדת שרים לחקיקה. הוא אמר לו שהוא מעוניין לתמוך, אבל מבירורים שעשה השר התברר שיש בעיה הנדסית. השר תמך ברעיון וגם במליאת הכנסת השר דיבר על כך שהוא תומך. עכשיו צריך לראות איך אפשר להתגבר על הבעיות הטכניות הללו.
אלי אפללו:
אני מקבל את דבריו של יועץ השר. השר אמר שהוא תומך ואנחנו נמצא פתרונות לעניין הזה. נאמר פה שזה לא קיים במדינות אחרות, אבל אנחנו עוד נגיע לדון בזה.
יהל בן-נר:
אני אתקן ואומר שאנחנו לא מכירים טכנולוגיה כזאת.
אלי אפללו:
אני אכיר לכם.
יהל בן-נר:
כשאנחנו מכמתים את הבעיה ובודקים בכמה אנשים מדובר, לפי בדיקה שעשיתי הבוקר עם אנשי הטכנולוגיה שלנו מדובר בעשירית אחוז ממנויי פרטנר שמנותקים מהשירות הזה. אנחנו מדברים על עשירית אחוז מתוך 2.8 מיליון. זה ממש מיקרו.
היו"ר גלעד ארדן:
הנתון שלך מטעה לחלוטין כי כל עוד הציבור לא יודע על היכולת לקבל חסימה זמנית, כולל הודעה למי ששולח לך, שאומרת שהשירות חסום כרגע, אי אפשר באמת לדעת כמה אנשים מעוניינים בשירות הזה.
משה כחלון:
אבל כבר עכשיו מדובר בכ-3,000 אנשים רק בסלקום.
היו"ר גלעד ארדן:
ברגע שזה ייושם, זה יהפוך להיות שירות שאנשים ישתמשו בו. זה ברור לי. שנית, הבנתי את ההסבר הטכני שניתן, אבל אם יש מעבר בין רשת ה-GSM ל-CDMA ויש עוד שלב שרשת פלאפון מעבירה אותו אל לקוח הקצה, רשת פלאפון כן יכולה לדעת אם המנוי קיבל את ההודעה ולכן כל מה שצריך הוא לכפות על פלאפון ואורנג' ועל פלאפון וסלקום לשתף ביניהם פעולה בעניין הזה ולחלק ביניהם את העלויות, כפי שנעשה אולי בקישוריות בשעתו. לא נראה לי הגיוני שטכנולוגית אפשר היום לשלוח תמונה, רינגטון וכיוצא באלה בין רשת אחת לרשת אחרת, אבל אי אפשר לדעת אם המסרון התקבל או לא. אם זה כך, זה מעורר שאלה איך אנחנו בכלל מאפשרים להם לחייב אותנו בתשלום אם החברות לא מסוגלות לדעת אם המסרון התקבל או לא. זה רחב יותר מהשאלה של טלפון כשר או לא.
אלי אפללו:
אדוני, זאת השאלה העיקרית.
משה כחלון:
אומרת נציגת אורנג' שאין לה יכולת לפקח אם זה הגיע או לא כשזה נעשה ברשת אחרת, אבל את החיוב הם מחייבים.
היו"ר גלעד ארדן:
דיברתי קודם על תביעה ייצוגית בנושא ואולי לא הבנתם למה התכוונתי.
שי רטר:
אנחנו בוחנים את כל הנושא הזה. השר שלנו תמך בהצעה בהתחשב בבדיקה ההנדסית של כל הנושא. אנחנו בודקים גם בעולם וגם בארץ, פנינו לחברות כדי לקבל נתונים ואנחנו עושים בדיקה מקיפה בנושא. הנושא נמצא בבחינה בצורה מאד משמעותית. לגבי השאלה איך זה מתקשר בין הרשתות, בתקן של ה-GSM קיים נושא של חיווי שלילי. זה קיים בצורה עקרונית בתקן וכרגע אנחנו עדיין בוחנים את זה. אנחנו לא מכירים מקום בעולם שבו נעשה חיווי שלילי בין רשתות או בתוך הרשת עצמה.
היו"ר גלעד ארדן:
בתוך הרשת עצמה יש גם פה חיווי שלילי.
שי רטר:
יש טלפון כשר ומדובר בקומה שלמה מסוימת, שזה דבר אחד. ברגע שאתה שולח מציוד הקצה שלך ומקבל חיווי שאומר שההודעה לא נשלחה, זה מגיע מהמכשיר שלך למערכת של הרשת שלך. זה לא מדבר הלאה חוץ מהקומה הכשרה, שזה פתרון ספציפי נקודתי, שפותח ובוצע.
היו"ר גלעד ארדן:
כל מה שאפשר לגבות עליו כסף ניתן לפתח אותו בלי בעיה.
שי רטר:
זה לא פתרון כולל.
אלי אפללו:
אם אני שולח מטלפון לא כשר לטלפון כשר, איזו הודעה הוא מקבל?
שי רטר:
ששליחת ההודעה נכשלה, אבל רק באותה רשת.
אלי אפללו:
לא באותה רשת.
יוליה מרוז:
נכון, לא באותה רשת.
אלי אפללו:
אני מבקש ממך. בדקתי את זה בשלוש רשתות. אני מבקש ממך לעשות שיעורי בית. אמרת עכשיו משהו לא נכון שהוא גם מטעה ואולי טעית לא בכוונה. לא בדקת. הדבר הזה הוא טכני והוא מתאים לכל הרשתות.
היו"ר גלעד ארדן:
חשוב להדגיש את הנקודה הזאת – יש מספרים, שלא משנה מאיזו רשת אתה מחייג אליהם, אתה מקבל חיווי אם זה הגיע או נכשל.
שי רטר:
רק בקומה כשרה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אראה לך שגם בקומה לא כשרה.
אלי אפללו:
כמו שבקומה הכשרה הגיעו להסכמה, אפשר להגיע באותה טכניקה לכל המספרים.
שי רטר:
אני מבקש לעשות סדר – קומה כשרה פירושה שיש קומה של מספור, שהוקצה עבור טלפון כשר. בכל רשת קבעו קומה מסוימת, שבה יש מספרים כשרים. מה זה טלפון כשר? בכל רשת נקבעה קומה כשרה, שבה יש הקצאה של טווח מספרים, שהם המספרים הכשרים. ברגע שאתה מנסה לשלוח מסרון לקומה הזאת, אתה יכול לקבל חיווי, שאומר שהשליחה נעשתה. זה קורה גם בין רשתות.
היו"ר גלעד ארדן:
שינהלו מאגר משתנה של המספרים על פי בקשת הלקוח.
שי רטר:
מה שאתה ציינת לגבי קבלת חיווי על שליחה שנשלחה, זה ברשת שלך, כשאתה מנסה לשלוח לציוד שנמצא באותה רשת. זה עדיין לא חיווי לגבי המשך הדרך.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מנוי של פלאפון. יש לי מנוי דתי באורנג'. שכחתי שהוא דתי ושלחתי לו בשבת מסרון.
אלי אפללו:
לא רק בשבת, גם בימי השבוע.
משה כחלון:
טלפון כשר נועד רק לקבל שיחה ולהוציא שיחה. זה הכל.
יוליה מרוז:
חבר הכנסת אפללו כעס בישיבה הקודמת על כך שלא ידענו לענות לו על הכשרים וההפתעה המיוחדת שהכנו היום היא שידענו לענות על הכשרים. צדק חבר הכנסת כחלון, בטלפון כשר לרוב אפשר לקבל שיחה ולהוציא שיחה. הוא חסום לכל הדברים האחרים כי הם לא מקבלים דאטה.
אלי אפללו:
יש משיבון.
יוליה מרוז:
ברור.
אלי אפללו:
יש את כל הפונקציות חוץ מהפונקציה של המסרונים.
יוליה מרוז:
אין שם שירותי דור שלישי, לא מסרונים ולא MMS. כשאנחנו מדברים על שירותים שכרוכים בהתקשרות בין מנוי אחד למנוי אחר, ויש שלוש קטגוריות עיקריות – העברת מידע – דאטה, העברת מסרונים או התקשרות קולית, הם משתמשים רק באפשרות של התקשרות קולית. ישנם שירותים נוספים כגון משיבון, שאפשר להשאיר בו הודעה.
יש קומות של מספרים. בפלאפון, למשל, המספר 050-41000000 עד 050-41999999, כל המספרים האלה הם מספרים כשרים, קומה כשרה. באים למערכת ההנדסית של פלאפון ברמה של רשת ואומרים למערכת שבכל פעם שמתקבל מסרון או שיש שליחת דאטה לקומה הכשרה הזאת, הרשת בשרת תגיב ותאמר שזה נכשל.
היו"ר גלעד ארדן:
ואם זה מגיע מרשת אחרת?
יוליה מרוז:
גם מרשת אחרת. באנלוגיה זה כמו תקלה ברשת. אם יש איזושהי תקלה ברשת, לא משנה אם זה נשלח מתוך הרשת או מחוץ לרשת לקומה הזאת, ההודעה נכשלה. כך אנחנו יודעים לזהות ברמה של השרת גם הודעות שנשלחות למספרים הכשרים.
היו"ר גלעד ארדן:
האם אתם יכולים להגדיר לאותה קומה שבמקום שיהיה כתוב ההודעה נכשלה יהיה כתוב שההודעה הלכה לנוח?
יוליה מרוז:
גם אם בא פלוני, שרוצה להיות חסום למסרונים, עדיין הדבר האחרון שהוא רוצה זה להיפרד מהמספר שלו. את כל הניידות שלו אנחנו עושים כדי שהוא יוכל לעבור לכל מקום מאותו מספר שאיתו הוא יצא מבטן אימו.
היו"ר גלעד ארדן:
אדם לא יכול לעבור קומה?
יוליה מרוז:
הוא יכול, אבל הוא צריך להחליף מספר. את האופציה הזאת אנחנו מוכנים להעמיד, אבל הצרכן לא מעוניין בזה.
אלי אפללו:
מי אמר שהוא לא מעוניין?
אתי בנדלר:
האם החיווי שמודיע על כשלון שליחת ההודעה יכול להתייחס רק למספר גדול של מספרים?
יוליה מרוז:
כן, זה יכול להתייחס רק להגדרה מראש של קומת מספרים בשרת, כי אז זה נשאר ברמה של השרת. לעומת זאת, אם תהיה לנו כמות אקראית של אנשים, שלא שייכים למספרים כשרים ומבקשים שהמערכת תלך למכשיר הספציפי ותזהה שזה המכשיר שהלקוח שמחזיק במכשיר הזה ביקש להיות חסום, עם זה יש לנו בעיה טכנית. הדבר הזה לא קיים ולא דומה לקומות הכשרות.
אתי בנדלר:
הוא לא קיים כרגע אצלכם.
יוליה מרוז:
הוא לא קיים כרגע. ניתן לפתח אותו בתוך הרשת אבל יש לנו מכשול טכנולוגי בין הרשתות כי הרשתות יודעות לדבר אחת עם השנייה ברמה של השרת, לא ברמה של ציוד קצה ספציפי.
אלי אפללו:
כלומר, זה ניתן.
יוליה מרוז:
בתוך הרשת.
ארז גלהר:
לא בין פלאפון לסלקום.
אלי אפללו:
סליחה, מי אתה? מה תפקידך?
ארז גלהר:
אני לוביסט של פלאפון.
אלי אפללו:
אני לא חושב שלוביסטים צריכים להתערב בשיחה, עם כל הכבוד.
היו"ר גלעד ארדן:
אמרת שאפשר לעשות את הפיתוח, למה רק בתוך הרשת? אתם לא יודעים היום האם מה שהגיע אל השרת שלכם הגיע גם אל משתמש הקצה?
יוליה מרוז:
אם ההודעה נשלחת בין הרשתות, יש לנו בעיה. ברמה של השרת, כשזה מגיע מ-CDMA ל-GSM אנחנו יודעים לזהות אם זה הגיע או לא. אנחנו לא יודעים לזהות ברמה של המנוי. אתה שואל – איך אתם יודעים איזה הודעות מגיעות ואיזה הודעות לא מגיעות ומה אתם עושים עם עניין החיוב? גם השאלה הזאת עלתה ועסק בה משרד התקשורת. נבדקו כמה הודעות נכשלות יש בכלל בין הרשתות.
ברור שזה שיעור של שיעור מאד מאד זעום ומצאו לזה פתרון גם בנוסחת החיוב במקרים האלה, אבל אני יודעת שזה עדיין נמצא בדיון במשרד התקשורת כבעיה שטעונה פתרון. המכשול הוא טכנולוגי.
היו"ר גלעד ארדן:
כאשר נשלחת הודעה מסלקום לפלאפון או מאורנג' לפלאפון, אתם יודעים שזה הגיע לשרת שלכם אבל אתם לא יודעים בוודאות שהיא הגיעה למשתמש הקצה.
יוליה מרוז:
זה נכון בשני הכיוונים.
היו"ר גלעד ארדן:
לא נראה לי שהציבור מודע לעניין הזה.
יוליה מרוז:
זה לא עלה כבעיה מצד הציבור, אלא אם מדובר בעומסים מיוחדים ברשת. רוב רובם של המסרונים מגיעים ליעדם.
היו"ר גלעד ארדן:
האם משרד התקשורת דרש מהם לפתח פתרון טכנולוגי לנושא הזה?
שי רטר:
לא.
היו"ר גלעד ארדן:
כרגע היא הסבירה שזה בדיונים אתכם בשאלה כמה לחייב בגין זה שלא יודעים במאה אחוזים. שאלה נוספת – אם הם לא יודעים במאה אחוזים שזה הגיע למשתמש הקצה, איך יוליה אומרת כאן שעשיתם בדיקה כוללת וראיתם שמדובר במספר קטן של הודעות שלא מגיעות? איך אפשר לעשות סקר על משהו, שאף אחד לא יודע להגיד אם הוא קורה או לא? אתם מתקשרים לאנשים ששלחו הודעות בין רשתיות? איך אתם יכולים להגיד לציבור או לבית המשפט נתון כזה? כשנשלחת הודעה מסלקום לפלאפון, גם פלאפון מקבלת כסף על הקישוריות בין הרשתות על שליחת מסרון, נכון?
ניר יוגב:
מהחברה, לא מהמנוי. אנחנו כסלקום משלמים לפלאפון. לא המנוי משלם לפלאפון.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת אמירה מסוג האמירות שהערת על הפרוטוקול, כי נוצר הרושם כאילו אתם משלמים את זה והלקוח בכלל לא משלם על קישוריות, כלומר יש אנשים רבים שמשלמים על מסרונים פחות ממה שעולה לכם הקישוריות, נכון?
ניר יוגב:
כשהמשרד ניסה להעריך מה היא כמות המסרונים שלא מגיעה ליעדה, הוא הסתמך על המבחנים שכל חברה עושה בתוך הרשת שלה. גם אצלנו יש לעיתים תקלות, לקוח שולח הודעה למספר שלא קיים, אדם שולח הודעה למנוי שהתיבה שלו מלאה וכן הלאה.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם אינטרסנטים ולכן משרד התקשורת לא יכול להתבסס על נתונים שלכם בשאלה כמה הודעות מגיעות או לא. אני יכול לומר לך מנסיוני שאנשים שולחים אלי הודעות ואני לא קיבלתי אותן ולהיפך. אני מניח שמשרד התקשורת לא עשה מעולם סקר מקיף כזה אצל מנויים, אלא אם תתקנו אותי אם אני טועה.
ניר יוגב:
הנתונים שלנו הם נתוני אמת.
היו"ר גלעד ארדן:
ברור, אבל בכל זאת המדינה לא יכולה להתבסס עליכם בלבד. היא צריכה לעשות בדיקה משל עצמה. זאת שאלה צרכנית. מה הן הכנסות שלוש החברות משליחת מסרונים? אני מעריך שמדובר בכמה עשרות מיליוני שקלים.
ניר יוגב:
מספר מאות מיליונים.
אלי אפללו:
אני רוצה להציע הצעת ביניים, אדוני היושב ראש. אני מנוי של חברה מסוימת. האם בינתיים אני יכול לבקש שיודיעו לכל הלקוחות של אותה חברה שההודעה נכשלה?
היו"ר גלעד ארדן:
אתה שואל בשם כל הלקוחות של יוליה.
יוליה מרוז:
אדוני, התשובה היא כן, אבל זה כרוך בפיתוח הנדסי-טכנולוגי בתוך הרשת.
אלי אפללו:
אמרתם שטכנית זה אפשרי.
יוליה מרוז:
לא עשינו את זה כי כבר צוין קודם שאנחנו, כחברת סלולר שבדרך כלל עוקבת אחרי דרישה וביקושים מיוחדים של הלקוחות, לא זיהינו ביקוש מיוחד לשירות הזה עד היום.
אלי אפללו:
צריך לראות את טובת הצרכנים. זה בכלל לא רלוונטי מה טובתכם.
יוליה מרוז:
אני מסבירה למה עד היום לא נכנסנו לפיתוח הזה. הסיבה לכך, אדוני, היא שיש 2.5 מיליון מנויים ומתוכם יש כמה מאות שביקשו להיות חסומים וקיבלו את החסימה הזאת. חסמו אותם למסרונים ללא חיווי. בעיית החיווי לא עלתה בכלל עד שהעליתם אותה.
אלי אפללו:
אני מבין שבתוך החברות עצמן זה יכול לקרות ולכן צריך למצוא לזה פתרון מיידי. אם לקוח מבקש להתנתק מהשירות, שיודיעו לאדם ששולח לו את המסרון שהוא לא מחובר לשירות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני רוצה לשכנע אותך שלא כדאי להציע הצעת ביניים כזאת. הצעת ביניים היא דבר שעלול לגרום לבלבול ולצער רב יותר בציבור, כי אם יהיה פתרון ביניים כזה, הציבור לא יבין. מי ששולח בתוך הרשת מקבל או לא מקבל ומי ששולח לרשת אחרת גם לא יידע. גם בתוך הרשת, לדברי יוליה, הם צריכים פיתוח טכנולוגי כדי לשים אותך בקומה הזאת בלי להחליף לך את המספר.
יהל בן-נר:
בוודאי בעידן הניידות.
היו"ר גלעד ארדן:
זה ייצור בלבול רב בציבור. אני חושב שאם זה היה פיתוח שאפשר היה להרוויח ממנו כסף, חיש מהר היו מצליחים לעשות אותו כמו שמתקדמים, ברוך השם, בצורה מדהימה. כאשר זה פיתוח שמצמצם רווחים, הוא קצת יותר איטי. לכן אני מציע שנתקדם בחקיקה, דבר שיהווה קטליזטור. נתחיל לקרוא, נשמע הערות לנוסח ואני מקווה שלאחר מכן המשרד יעשה עבודה מקיפה בעולם. אני סומך על הידע הטכנולוגי במשרד. אם המשרד יבוא בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית ויגיד שאי אפשר לעשות את זה, אני בטוח שיושב ראש הקואליציה יכבד את האמירה הזאת.
שי רטר:
אנחנו באמצע בחינה ואנחנו מאד מבקשים להמתין לבחינה של משרד התקשורת.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו נחוקק את החוק בקריאה ראשונה. כמה שנקצר את הפגיעה של הציבור יותר טוב.
עו"ד ליאת גלזר:
זה בניגוד להחלטה של ועדת שרים.
אלי אפללו:
החלטת ועדת השרים היא בעד.
עו"ד ליאת גלזר:
החלטת ועדת השרים היא בקריאה טרומית בלבד, בכפוף לתיאום.
אלי אפללו:
אני מודיע שאני מבקש הצבעה ואחרי הקריאה הראשונה אני מתכוון להמשיך לתאם את הצעת החוק. זאת החלטה שלי כמציע הצעת החוק.
שי רטר:
בלי הבחינה של משרד התקשורת?
היו"ר גלעד ארדן:
למה אתה אומר את זה? הוא אמר במפורש שאחרי הקריאה הראשונה הוא לא מתכוון יותר לקדם את החוק עד שאתם תסיימו את הבחינה שלכם.
עו"ד ליאת גלזר:
ההחלטה של שר התקשורת היתה לתמוך בקריאה טרומית בלבד, בכפוף לכך שלאחר הקריאה הטרומית ולפני הקריאה הראשונה יתבצע הליך של תיאום ובחינה בתוך המשרד, כמובן יחד עם המציע.
היו"ר גלעד ארדן:
זה עניין סמנטי ולא קריטי. אנחנו מכירים את המודעות הצרכנית העצומה של שר התקשורת, במיוחד בנושא הסלולרי, ואנחנו בטוחים שאם הוא היה נוכח בדיון, גם הוא היה מבין שחבל לאבד זמן יקר. החוק לא ייכנס לתוקפו עד שלא תסיימו את הבדיקה הטכנית.
אלי אפללו:
הייתי רוצה לדעת כמה זמן תארך הבדיקה הטכנית.
היו"ר גלעד ארדן:
במליאה השר לא אמר שהתיאום חייב להיות דווקא לפני הקריאה הראשונה.
עו"ד ליאת גלזר:
זאת החלטה של ועדת השרים.
שי רטר:
מדובר בסדר גודל של חודשיים-שלושה. יש עוד השלכות לגבי השאלה עד כמה החיווי השלילי יחול. אנחנו מסתכלים על זה גם בצורה של שליחה, שלא בדומה, של שולח דואר. כשאתה שולח מכתב בדואר ואתה לא מבקש חיווי, יש אחוז מסוים של דואר שלא מגיע ולא עבור כל שליחת דואר אתה רוצה לקבל חיווי. מבחינת העלויות, יכול להיות שעדיף להשאיר את זה ברמה הזאת מאשר לייקר את כל שליחות המסרונים בשביל לפתח מערכת שתתן חיווי האם זה הגיע ליעד לבודדים שרוצים את החיווי הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אתם תשתכנעו שהפיתוח הזה עולה סכום כל כך גדול, שיחייב את החברות הסלולריות לייקר את משלוח המסרונים, תביאו את זה לוועדה והוועדה תחליט איזה אינטרס גובר. אני בהחלט לא מזלזל בטיעון שציינת.
יוליה מרוז:
חשוב לציין שהחסימה או הפתיחה של העברת המסרונים לא כרוכה בתשלום. זה שירות שקיים אצל כולם.
היו"ר גלעד ארדן:
כמה עלה לפתח את הרפורמה של הניידות?
עו"ד ליאת גלזר:
זה דבר שקיים בשוק.
פיני יצחקי:
יש עניין של עלות ותועלת, כלומר כמה אלפי אנשים ירצו להשתמש בשירות הזה. שמענו שמדובר בכמה פרומילים.
היו"ר גלעד ארדן:
מאה אחוז מחברי הכנסת הנוכחים רוצים בשירות הזה. יכול להיות שהפיתוח יהיה כל כך יקר, שיהיה צריך לייקר את שירות המסרונים.
אלי אפללו:
זה איום לא לעניין. אולי הם יפסידו כל כך הרבה כסף כשאנשים רבים יתנתקו ולכן הם יעשו הכל כדי שזה יעלה הרבה. ראשית, כשחברות הסלולר פועלות באותה שיטה, הם יכולים לעשות את זה.
סרן אלון כרמלי:
אין לנו התנגדות להצעה, אבל יש לנו הסתייגות קטנה שחשבנו להציע לוועדה ואם תרצו לקבל אותה אנחנו נשמח. להצעה יש שני חלקים – האחת היא האפשרות של הלקוח לבקש מהחברה שאליה הוא משתייך לחסום את אפשרות הקבלה והשליחה של המסרונים והחלק השני הוא נושא החיווי השלילי. אני רוצה לדבר על החלק הראשון. אנחנו מבקשים שלא תיקבע בחוק מניעת אפשרות לשליחת מסרונים לצרכנים בהקשר של הודעות בסיטואציה של חירום. פיקוד העורף, למשל, יכול לבקש לשלוח הודעות לציבור הצרכנים. לדוגמה, פיקוד העורף רוצה להודיע לכל תושבי איזור הצפון שיש חשש לטילים ועליהם להיכנס למקלטים. למען הסדר הטוב אני אומר שהטכנולוגיה הזאת נמצאת בבדיקות היתכנות והיא עדיין לא קיימת. היום פיקוד העורף לא יודע לשלוח הודעות לכל לקוחות סלקום בצפון, אבל זה דבר שאנחנו בודקים את ההיתכנות שלו. זאת טכנולוגיה שמבקשת לתמוך בהודעות של פיקוד העורף לציבור, זאת לא הדרך הראשית. החלק הראשון של ההצעה, כפי שהוא קיים היום, יחסום מבחינה חוקית את האפשרות של רשויות חירום לשלוח הודעה לציבור.
היו"ר גלעד ארדן:
אם הבנתי נכון את בקשתך, היא אומרת שיהיו מספרי חירום שאותם אי אפשר יהיה לחסום לקבלת הודעות נכנסות. אני חושב שזה יהיה מקובל גם על חבר הכנסת אפללו אם נגיע לשלב הזה.
אלי אפללו:
אני מכבד את אנשי הצבא, אבל ששר הביטחון יתעסק במלחמה ולא בשליחת מסרונים. זאת אמירה שלא היתה במקום.
ליאת זק-לינצ'בסקי:
לגבי חסימה בפני שליחת מסרונים, לבזק אין היום את היכולת הטכנית ההנדסית לעשות את זה. לעומת זאת, זה מתאפשר היום באמצעות שינוי הגדרות במכשיר הקצה ולכן אנחנו רוצים לבקש שתהיה האפשרות הזאת. ברגע שזה מתאפשר באמצעות שינוי הגדרות בציוד הקצה, זה נותן את אותו מענה. כלומר, האדם יוכל לשנות את ההגדרות בטלפון שלו ולחסום את קבלת ההודעה.
היו"ר גלעד ארדן:
כלומר, זה לא חייב להיות ברמת החברה אלא שאתם תוכלו להסביר למשתמשי הקצה איך לעשות את זה בעצמם.
ליאת זק-לינצ'בסקי:
בעל הרשיון לא יכול לעשות את זה, אבל אם בעל המכשיר יוכל לעשות את זה, זה פותר את הבעיה.
אתי בנדלר:
כשנגיע לקריאת הצעת החוק תאמרי לי איזה שינוי מתחייב בנוסח כדי להתאים את ההצעה לבקשה שלך.
ליאת זק-לינצ'בסקי:
לגבי החיווי השלילי – גם לבזק אין היכולת לעשות את זה מרשת לרשת היום וגם בתוך בזק זה דורש בדיקה הנדסית ותפעולית שדובר עליה. אכן, משרד התקשורת פנה אלינו אתמול להעביר אלינו את הנתונים לגבי עלויות פיתוח מערכת כזאת בין רשת לרשת.
אלי אפללו:
מה הקשר בין בזק למסרונים?
ליאת זק-לינצ'בסקי:
גם בבזק ניתן לשלוח מסרונים.
אלי אפללו:
למי אתם שולחים את זה?
יוליה מרוז:
לטלפון הנייח. אם יש לך טלפון נייד, אתה יכול לשלוח אותו אליי הביתה לקו של בזק ואז זה מתורגם לקולי.
היו"ר גלעד ארדן:
את זה הם הצליחו לפתח לבד, על חשבונם.
אייל אורון:
אנחנו תומכים בהצעת החוק ואני מאמין שאפשר למצוא את הפתרונות הטכנולוגיים. חשוב לשים לב לכך ששירותי הטלפון הסלולרי בעבר היו רק שיחה, אבל נוספו לזה תא קולי, GPS, מסרונים, שיחות וידאו, הודעות טקסט, הודעות תמונה וכיוצא באלה, אבל לצרכנים אין כל כך אפשרות לבחור איזה שירותים יש להם ואיזה לא. יש נושא שנוגע להתניית שירות בשירות שקשור לעניין הדור השלישי.
עו"ד ליאת גלזר:
יש לנו התכתבות אתכם בנושא הזה. משרד התקשורת מטפל בהרבה נושאים צרכניים, כפי שאתה ודאי יודע.
אייל אורון:
אנחנו תומכים בהצעת החוק, אבל לדעתנו צריכה להיות בחוק אמירה קטגורית בנוגע לזכות הצרכנים לבחור בשירותים שלהם הם יכולים להירשם או לא להירשם ואחד הנושאים הוא הודעות טקסט. אנחנו חוששים שכאשר יעלה הנושא הבא, יצטרכו עבורו תיקון חוק נוסף.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מציע שלקראת הקריאה הבאה תגישו לנו נוסח תיקון מטעמכם ונדון בו לגופו.
עו"ד ליאת גלזר:
יש לנו הוראה ברשיון, שמסדירה את החובה ליידע את המנוי על השירותים והאפשרות שלו להגיד במעמד ההתקשרות שהוא לא רוצה להיות פתוח לשירותים מסוימים. אנחנו דורשים הסכמה מפורשת של המנוי לקבלת שירותים ולכן אין צורך בחקיקה.
היו"ר גלעד ארדן:
כל עוד אין להם את הפיתוח הזה, בעצם זה מין סוג של כורח שנכפה עליי. לא נעים לי מכל האנשים שכן שולחים אליי מסרונים, אבל לא יודעים שלא קיבלתי אותם, ולכן כועסים עליי.
עו"ד ליאת גלזר:
לעניין ההצעה בסוף דבריך, זה לא הנושא של הצעת החוק. אם הוא רוצה, יתכבד ויגיש הצעת חוק.
היו"ר גלעד ארדן:
המשרד יטען נושא חדש והכנסת תכריע. אפשר לעבור לקריאת הצעת החוק?
אתי בנדלר:
אני אקרא. "הוספת סעיף 5ב. בחוק התקשורת בזק ושידורים, התשמ"ב-1982, אחרי סעיף 5א יבוא:
"שירותי מסרון. 5ב. (א)(1)."
אני רוצה לשאול האם אנחנו מדברים על בעל רשיון כללי למתן שירותי רדיו, טלפון נייד, כלומר האם אנחנו מדברים רק על חברות הסלולר או שאנחנו מכניסים גם את בעלת הרשיון הכללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים?
היו"ר גלעד ארדן:
גם אותם, שיתחלקו בהוצאות.
אתי בנדלר:
אלה שני סוגי בעלי הרשיון שאנחנו מדברים עליהם ואני אגדיר אותם.
היו"ר גלעד ארדן:
אם היא לא היתה מעלה את זה, יכול להיות שזה היה מחוץ להצעה, אבל אנחנו מודים לך על כך שהיית הוגנת.
אתי בנדלר:
זה חייב להיכלל בפנים. "בעל רשיון יאפשר, לפי בקשת מנוי, הפסקת שירותי מסרון."
היו"ר גלעד ארדן:
אני רוצה להוסיף שייכתב באופן קבוע או באופן זמני.
עו"ד ליאת גלזר:
אפשר להוסיף סעיף שאומר שהוא יכול לבקש להחזיר את השירותים, וזה יסדיר את העניין.
אתי בנדלר:
רשמתי לעצמי את זה בפסקה (2), שבה ייאמר בשל הפסקת השירותים או בעד חידושם.
(2) "ביקש מנוי מבעל רשיון להפסיק את שירותי המסרון, יפסיק בעל הרשיון את שירותי המסרון באופן שהמנוי לא יוכל לשלוח ולא יוכל לקבל מסרונים. בעל רשיון לא יגבה מהמנוי תשלום בשל הפסקת השירותים". אני מציעה להוסיף – או בעד חידושם. אני רוצה לשאול האם רוצים חסימה מוחלטת, כפי ששמענו שיש בחברה אחת, כלומר אם אני מבקשת הפסקה זאת הפסקה גם מקבלה וגם ממשלוח, או לאפשר אופציה?
היו"ר גלעד ארדן:
למה אני צריך למנוע מאדם שלא רוצה לקבל מסרונים אבל כן רוצה לשלוח מסרונים את האופציה לעשות זאת?
אלי אפללו:
זה רק אם תהיה להם את האפשרות.
היו"ר גלעד ארדן:
כרגע אין להם אפשרות לשום דבר.
לאה ורון:
הנציגה של אורנג' אמרה שזה אפשרי. הנציג של סלקום אמר שזה בלתי אפשרי.
יוליה מרוז:
המשלוח לא רלוונטי לעניין החיווי כי הרי אם אדם שולח, הוא יודע שהוא שלח.
היו"ר גלעד ארדן:
חסימת המשלוח אפשרית גם היום ולכן אין שום צורך לחייב שהחסימה תהיה מוחלטת.
אתי בנדלר:
לא. החסימה היא לשני הדברים.
היו"ר גלעד ארדן:
כשאני חוסם את עצמי מלשלוח, אני לא צריך חיווי לזה כי אני יודע שאני לא יכול לשלוח מהמכשיר שלי, שהרי ביקשתי את עצמי. אין שום מניעה לא לכתוב בחוק שאפשר שהוא יוכל או לחסום באופן מלא או לחסום רק באופן חלקי, כלומר לחסום קבלה, בהנחה שיהיה הפתרון הטכנולוגי.
אתי בנדלר:
אם כך, בסעיף (א) אנחנו מאפשרים למנוי לבקש חסימה מלאה או חסימה חלקית, כלומר חסימה חלקית תהיה או למשלוח או לקבלה.
אלי אפללו:
אני הייתי מציע להחריג את נושא קווי החירום.
היו"ר גלעד ארדן:
זה פיתוח על פיתוח.
אלי אפללו:
אם תהיה אפשרות.
היו"ר גלעד ארדן:
נדון בזה אחרי הקריאה הראשונה.
אלי אפללו:
אנחנו נבדוק את האפשרות להחריג את הנושא הביטחוני.
אתי בנדלר:
אם כך נדון בזה אחרי הקריאה הראשונה.
ליאת זק-לינצ'בסקי:
כאן רלוונטית ההערה שלי לאפשר חסימה שהלקוח יעשה באמצעות שינוי הגדרות בציוד הקצה כך שזה לא יחול על בעל הרשיון. היום בזק לא יכולה לעשות את זה מבחינה טכנית, אבל המנוי עצמו יכול, באמצעות שינוי בהגדרות, למנוע את עצמו משליחת מסרונים.
אתי בנדלר:
אם הוא קונה מכשיר חכם.
עו"ד ליאת גלזר:
לבעל הרשיון אין אפשרות לעשות את זה אלא בציוד הקצה, אבל ציוד הקצה הוא שוק פתוח.
אתי בנדלר:
עם כל הכבוד, בשביל מה העלית את כל הנושא הזה? אם כך, ההוראה שמוצעת על ידי חברי הכנסת מתייחסת רק לבעלי הרשיון להפעלת טלפון נייד.
היו"ר גלעד ארדן:
לא, לכולם. לצורך העניין אין הבדל בין הסלולרי לבין בזק. גם לחלק מלקוחות בזק יש אפשרות לקבל ולשלוח מסרונים וגם לבזק אין היום הטכנולוגיה שתאפשר לקבל חיווי שלילי כאשר נשלח מסרון מלקוח של בזק לאחד הלקוחות הסלולריים שההודעה לא נתקבלה. לכן אין צורך כרגע להבחין בעניין הזה.
ליאת זק-לינצ'בסקי:
לא דיברתי על החיווי אלא על חסימת שליחת המסרונים. בבזק הלקוח עושה את זה בעצמו בציוד הקצה ולכן אי אפשר לחייב את בעל הרשיון לעשות את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו לא מחייבים. כתוב: יאפשר. יתקשר מנוי של בזק ויאמר שהוא רוצה לחסום, תאמרו לו: אנחנו מאפשרים לך. תסביר לו נציגת המכירות איך לעשות את זה והנה אפשרתם לו לחסום את השליחה והקבלה של המסרונים.
עו"ד ליאת גלזר:
את אומרת שאין לך אפשרות טכנולוגית לעמוד במחויבות העולה מהצעת החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
יש לך אפשרות על ידי הכשרת משתמש הקצה לעשות את זה.
עו"ד ליאת גלזר:
אבל עדיין יש לך חובה.
ניר יוגב:
גם למנויים שלי יש אפשרות להפסיק את שירותי המסרונים דרך ציוד הקצה שלהם, אבל אני לא מדריך אותם אלא השקעתי בזה כסף כך שהחברה עושה את זה עבור המנוי. שתתכבד בזק, תפתח ותשקיע.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה יכול לומר לי איך אני מקיש על הטלפון שלי ומבטל את שירות המסרונים?
ניר יוגב:
בוודאי. בכל טלפון שאנחנו מוכרים יש למנוי אפשרות להפסיק את שירותי המסרונים בלי להתקשר למוקד שלנו. זה עדיין לא אומר שלא פיתחנו והשקענו כסף.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מציע שנשאיר את זה כרגע בטלפונים הסלולריים ומשרד התקשורת יתייחס לזה בשלב שאחרי הקריאה הראשונה.
עו"ד ליאת גלזר:
רק רט"ן?
אתי בנדלר:
כן.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אדרוש להכניס את זה.
ניר יוגב:
אנחנו מבקשים שלא להפלות בינינו לבין בזק.
ליאת זק-לינצ'בסקי:
שירות מסרונים בטלפון נייד הוא חלק מהשירותים, אין בלעדיו. הטלפונים הראשונים יצאו עם אפשרות למשלוח מסרונים. אם תשאל אדם מהרחוב, הוא לא מכיר את השירות הזה בבזק. דווקא שם זה יותר מטריד.
אתי בנדלר:
חברי הכנסת מבקשים לקבל החלטה האם להחיל את זה על שני בעלי הרשיונות כרגע או רק על חברות הסלולר.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מעדיף להחיל את זה על כולם ובמידת הצורך, או בהתאם למה שיאמר משרד התקשורת, נחריג אותם אם יהיה צורך.
ליאת זק-לינצ'בסקי:
וייאמר שזה מתאפשר באמצעות ציוד הקצה?
היו"ר גלעד ארדן:
לא, כי גם להם יש אפשרות כזאת. אם נשנה, נשנה אצל כולם ונאמר שהחסימה יכולה להתבצע או על ידי פנייה למוקד השירות או באמצעות ציוד הקצה.
אתי בנדלר:
(ב) "הופסקו שירותי מסרון למנוי, תימסר הודעה על כשלון העברת מסרוןלמי ששלח מסרון לאותו מנוי".
ניר יוגב:
הנוסח לא טוב מכיוון שמטילים אחריות על שליחת הודעה למי שהוא לא מנוי שלי בכלל. מטילים עליי להודיע למנוי של אורנג' או של פלאפון שההודעה לא הגיעה ליעדה. אני לא מכיר את המנוי של אורנג', אין לי שום יחסים איתו ולכן אי אפשר להטיל עליי משימה כזאת.
היו"ר גלעד ארדן:
אם כך, על מי יטילו?
אתי בנדלר:
בעל הרשיון, שהמנוי שהטלפון שלו חסום, ישלח את החיווי.
היו"ר גלעד ארדן:
מה אומר משרד התקשורת?
עו"ד ליאת גלזר:
הניסוח מתווה את הפתרון ההנדסי, אבל אנחנו לא יודעים איזה פתרון הנדסי יהיה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם תגידו אחר כך שהפתרון ההנדסי הקל יותר הוא שהם יודיעו ישירות לשולח ההודעה וזה אפשרי, נשנה חזרה את ניסוח החוק. על פניו נראה לי שהדבר הפשוט יותר הוא שידברו בעלי הרשיונות ולא בעל רשיון ללקוח של אחר.
ניר יוגב:
גם הנוסח שאומר שהאחריות היא על החברה שברשתה נמצא המנוי ששלח את ההודעה הוא נוסח ההודעה, כי כאשר אני מודיע למנויים שלי ששליחת ההודעה נשלחה, אני נסמך על כך שאורנג' אמרה לי שההודעה נכשלה. אם היא לא תגיד לי אני לא יכול לדעת את זה בעצמי ולכן גם הטלת אחריות עליי במקרה הזה היא מעט בעייתית. אין לי פתרון ואם היה לי פתרון הייתי מביא אותו ומציע נוסח.
היו"ר גלעד ארדן:
הטלת האחריות היא בעייתית אבל הגבייה היא לא. באופן עקרוני אתה צודק, אבל הייתי שמח אם זה היה פועל לשני הצדדים.
עו"ד ליאת גלזר:
הסעיף בנוסחו כרגע לא אומר מי אחראי לשלוח את המסרון.
אתי בנדלר:
נשלח מסרון למנוי חסום – אותו מנוי שחסמו את שירותי המסרונים אליו – תימסר הודעה על כשלון העברת מסרון למי ששלח מסרון לאותו מנוי בדרך שקבע השר. כך לא ניכנס לשאלה מי שולח ומי מודיע. כל זה יוסדר בתקנות בהתאם להצעתה של עורכת הדין נויפלד.
(ג) "בסעיף זה, "מסרון" (SMS) – הודעת מסר קצר המועברת בין מנויים של בעלי רשיונות." ההגדרה מדויקת?
עו"ד ליאת גלזר:
אני צריכה לבדוק. אני חושבת שהגדרנו את זה ברשיונות. זו הגדרה שנכנסת בפעם הראשונה לחוק ונצטרך להתאים אותה ללשון החוק. אני אציע הגדרה.
אתי בנדלר:
את הנוסח אני אכין אחר כך. עכשיו אני צריכה את העקרון, את המהות. האם מדובר רק במסרונים כתובים או גם במסרונים קוליים?
אלי אפללו:
רק במסרונים כתובים. מהתא הקולי אפשר להתנתק.
היו"ר גלעד ארדן:
כשאדם מתקשר הוא יודע אם יש תא קולי או לא.
אתי בנדלר:
אני מציעה להוסיף סעיף נוסף, שבו יהיה כתוב תחילתו של הסעיף .... ובדברי ההסבר לכתוב שתחילתו של החוק תיקבע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית ולאחר שיימסרו לוועדה נתונים על ההיתכנות לבצע את זה בפועל.
אלי אפללו:
מקובל עליי.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מעלה להצבעה את הצעת החוק על כל התיקונים שהוכנסו בה והוצגו על ידי היועצת המשפטית של הוועדה.
הצבעה
בעד הצעת החוק – פה אחד
נגד - אין
נמנעים – אין
הצעת החוק אושרה.
היו"ר גלעד ארדן:
הצעת החוק אושרה פה אחד.
אלי אפללו:
אני רוצה להגיד לפרוטוקול שזה יהיה מתואם עם שר התקשורת וכפי שנאמר פה, תוך שלושה חודשים יהיו לנו תשובות לגבי ההיתכנות הטכנולוגית.
לאה ורון:
הנציגים של האוצר מסרו שההצעה אינה כרוכה בהצעה או בעלות תקציבית כלשהי למדינה.
אלי אפללו:
אני מודה לכולם ומבקש שעכשיו, כשיש לכם תאריך יעד, תתנו לנו פתרון ואל תאמרו שזה בלתי אפשרי. אתם בסך הכל עושים שירות טוב לאנשים כמוני, שלא רוצים את שירות העברת המסרונים. תודה רבה לכם.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:10