פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 401
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי , ג' בכסלו התשס"ח (13 בנובמבר 2007), שעה 13:30
סדר היום: תקנות התעבורה (תיקון מס'...) התשס"ז-2007, בדבר הסדרי תנועה כלליים ובמנהרה, המהירות המרבית המותרת, זכות קדימה, איסורים לעצירת מונית, מושבי בטיחות לילדים, רכב צה"לי שימוש בטלפון נייד ובדיבורית
נכחו:
חברי הוועדה: גלעד ארדן-היו"ר
מוזמנים: שרית זוכוביצקי- עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מריה כהן אתגר- ממונה הנדסת תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ד"ר דן לינק- ראש תחום בכיר תשתית ותנועה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
רינת שטרוזמן- עו"ד, מנהלת תחום חקיקה ומשפט
פקד רוני לוינגר- ר' חוליית תעבורה באגף תנועה, המשרד לביטחון פנים
סא"ל מאיר שמיר- ראש ענף בטיחות בדרכים, מפקדת זרוע יבשה, משרד הביטחון
אייל אלעד- עו"ד, יועמ"ש במז"י, משרד הביטחון
אבי גולן- יו"ר ארגוני מורי נהיגה
שוקי שדה- מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה
ייעוץ משפט: ניר יסמין
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר
תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ז-2007, בדבר הסדרי
תנועה כלליים ובמנהרה, המהירות המרבית המותרת, זכות קדימה, איסורים
לעצירת מונית, מושבי בטיחות לילדים, רכב צה"לי שימוש בטלפון נייד ובדיבורית
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. אנחנו דנים בתקנות התעבורה. זאת ישיבה שלישית בתקנות האלו.
ניר יסמין:
הגענו עד תקנה 9.
שרית זוכוביצקי:
היה דיון שלא נגמר במסגרת תיקון תקנה 3. עשינו חושבים על כל מה שהתנהל בדיון לגבי השימוש בטלפון נייד, על ההצעה לעשות אבחנה בעבירת הקנס בין שליחת מיסרון לקריאת מיסרון. המשטרה אמרה שיש לה קושי באכיפה. חשבנו על נוסח שאומר שנאסור שימוש בטלפון אלא רק לשיחה באמצעות דיבורית קבועה או ניידת ולניווט. זה יכלול את הקריאה והכתיבה של המסרונים.
היו"ר גלעד ארדן:
עדיין הקריאה והכתיבה יהיו באותה רמת חומרה.
שרית זוכוביצקי:
המשטרה אמרה שיהיה קושי לאבחן בין קריאה לכתיבה.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם רוצים לדון בתקנה 4 מחדש?
שרית זוכוביצקי:
כן.
ניר יסמין:
יש נוסח חדש שהעברתם לוועדה בפעם הקודמת שמתייחס לתקנה 28.
שרית זוכוביצקי:
נכון. זה בגלל התחייבות הממשלה לכלול את זה במסגרת התיקון הזה. אמרנו שצריך לעשות הבדל בקנס בין דיבור לקריאה. המשטרה אמרה שלא רק שיש לה קושי באכיפה, אלא שזה ייצור מוטיבציה לאנשים להישפט. אם המשטרה לא תדע אם הייתה קריאה או כתיבה ויהיה פער בקנס אז אנשים ירצו להישפט כדי לקבל את הקנס הנמוך.
ניר יסמין:
אתם מבקשים לפתוח את התקנה שאושרה.
שרית זוכוביצקבי:
היא לא אושרה באופן סופי.
ניר יסמין:
הוועדה אישרה אותה לפי הנוסח שהעברתם אליה ב30 באוקטובר.
רון לוינגר:
במסגרת הדיון הוועדה ביקשה לבדוק את האפשרות לקביעת קנס שונה לקריאת מסרון ולשליחת מסרון.
היו"ר גלעד ארדן:
היא קבעה שיהיה קנס שונה.
רון לוינגר:
קיימנו כמה ישיבות בנושא הזה. קיימנו ישיבות בתוך המשטרה וישיבות משותפות עם משרד התחבורה. המסקנה שעלתה על השולחן הזה ב2 הישיבות הקודמות זה שאין שום דרך לשוטר להבחין בין קריאת מסרון לשליחת מסרון.
היו"ר גלעד ארדן:
ודאי שיש. מי ששולח צריך להקליד.
רון לוינגר:
גם מי שקורא מקליד. אם נקבע קנס אחר יהיו פניות להישפט. אם אני אתן קנס של 1000 שקל לאדם שאני מאשים אותו בכתיבת מסרון, הוא יוכל ללכת לבית משפט ולהגיד שהוא רק קרא.
היו"ר גלעד ארדן:
ואם הכל יהיה אותו קנס הוא לא ילך לבית משפט?
דן לינק:
לכן באה הצעת התיקון הזאת.
רון לוינגר:
יש לנו בעיה אמיתית.
היו"ר גלעד ארדן:
הבעיה האמיתית שלכם היא בכל הנושא.
רון לוינגר:
יש לנו בעיה אמיתית להבחין בין קריאה, כתיבה וחיוג.
היו"ר גלעד ארדן:
יש לך בעיה לתת קנס לאדם על שליחת מסרון או קריאתו כי אתה לא יודע מה הוא עושה עם הפלאפון. הסיטואציה שתיארתם של בית משפט לא תהיה כי לא יינתנו קנסות על זה.
רון לוינגר:
המכשיר נמצא על הדיבורית. יש תנועה של האצבעות על המקשים. אין דרך להבחין. יש לנו הצעה שהיא הרע במיעוטו.
שרית זוכוביצקי:
ההצעה אומרת כך: לא יאחז הנוהג ברכב בטלפון קבוע או נייד בעת שהרכב בתנועה, למעט לצורך שיחה באמצעות דיבורית או לצורך ניווט של הרכב.
ניר יסמין:
ההצעה של משרד התחבורה מתייחסת לביטול האבחנה בין קריאה ושליחת מסרון.רואים את זה כעבירה אחת. עדיין אתם לא יכולים להבחין בין אם אדם קרא, שלח או חייג. הבעיה של האכיפה נותרת בעינה. אתם לא יכולים לדעת אם חייגתי - מה משמותר לי על פי חוק - או שלחתי מסרון. פתרתם רק שליש מהבעיה, לא את כל הבעיה..
היו"ר גלעד ארדן:
האם הטענה היא שאנשים שיקבלו קנס ילכו לבית משפט ויגידו שהם לא שלחו אלא קיבלו?
רון לוינגר:
זה סימפטום של הבעיה. הבעיה היא שאין דרך לאכוף.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אין דרך לאכוף אל תאסרו, או שנחיה עם זה בידיעה שיש איסור דקלרטיבי שיש בו דרגות חומרה. קריאתGPS לא פוגעת פחות.
רון לוינגר:
GPS מותר.
היו"ר גלעד ארדן:
קריאת GPS לא מסיחה פחות את הדעת מקריאת SMS. אתה אומר שעם הGPS אתה מוכן לחיות, אבל עם הSMS אתה לא מוכן.
רון לוינגר:
הוועדה אמרה.
היו"ר גלעד ארדן:
הוועדה אמרה, אבל גם משרד התחבורה והמשטרה הציעו את זה. הציבור לא יבין מה אנחנו עושים. אני לא אצליח להסביר ציבורית למה עכשיו פתחנו את התקנה.
רון לוינגר:
התקנה עדין לא בתוקף. אנחנו מביעים עמדה מקצועית. איך להסביר לציבור זאת שאלה אחרת.
היו"ר גלעד ארדן:
זה חלק מהעניין. אי אפשר להתעלם מזה. הציבור צריך להבין מה הכנסת עושה.
רון לוינגר:
העמדה המקצועית של המשטרה היא שאין לשוטר דרך להבחין. יש בעיית אכיפה קשה. אין לשוטר דרך להבחין בין שתי העבירות, למרות שמהותית יש הבדל ביניהן.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מציע שתתנו את הקנס הנמוך, כי מי שכותב גם קורא את מה שהוא כותב.אני לא מוצא טעם לפתוח את התקנה.
שרית זוכוביצקי:
תיקון תקנה 54 9(2) בתקנת משנה (ב), אחרי "ברחוב משולב" יבוא "או באזור מיתון תנועה" ובמקום "25 קמ"ש" יבוא "30 קמ"ש". תקנת משנה (ב) מחריגה את המהירויות שקבועות בטבלה בסעיף המשנה שלפניה, מסדירה את המהירות המותרת ברחוב משולב ומאחדת את המהירויות המותרות ל30.
(3) בתקנת משנה (ד) (1) בפסקה (1), המילים "מטעמי בטיחות התנועה" – יימחקו; (2) פסקה (3) – תימחק. תקנת משנה (ד) מאפשרת לרשות הרישוי לקבוע מהירות שונה מהמהירות המותרת ברשיון. אנחנו רוצים לאפשר גמישות ולתת את הסמכות לרשות הרישוי לקבוע מהירות גבוהה או נמוכה.
ניר יסמין:
את יכולה לתת דוגמה לסיבות שיכולות להיות.
שרית זוכוביצקי:
במכונות ניידות אנחנו קובעים הרבה פעמים מהירות נמוכה ברשיון.
דן לינק:
כמו למשל רכב עבודה שמשמש לקידוח או לדברים חריגים. יכולת התנועה של הרכב משמשת רק כדי שהוא יגיע לשם. אין לי עניין שהוא ייסע במהירויות שנוסעים בהם כל כלי הרכב.
שרית זוכוביצקי:
פסקה (3) מחייבת שבמידה ונקבע ברשיון מהירות נמוכה או גבוהה זה ייקבע על לוחית שתופיע מחוץ לרכב.
(4) אחרי תקנת משנה (ה) יבוא: "(ה1) רשות התמרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת שונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן: (1) בדרך עירונית –80 קמ"ש; (2) בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – 90 קמ"ש; (3) בדרך מהירה – 110 קמ"ש."
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד אישור סעיף 9?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אושר
שרית זוכוביצקי:
תיקון תקנה 64 10 בתקנה 64 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "(ו) נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות."
קרני צדקיהו:
זה בעייתי. איפה תיתן זכות קדימה? אתה מדבר על 2 נתיבים שהולכים שמאלה. אם אתה רוצה לפנות ימינה אתה לא יכול. יש הרבה נתיבים כאלה.
דן לינק:
אני מבקש להפנות לנוסח המדויק. כאן כתוב על נתיב סמוך, לא על נתיב אחר שאליו אתה נכנס. אם יש 2 נתיבים לאותו כיוון ואתה מבקש לעבור לנתיב סמוך שנמצא על ידך, החובה שלך היא לתת זכות קדימה למי שנוסע באותו נתיב. זה לא מקרה שבו אתה פונה שמאלה והנתיב שלך נכנס לצומת. מדובר על קטע דרך כמו בירידה מירושלים ש-3 נתיבים נהפכים ל-2. מי שעוזב את הנתיב ועובר לנתיב שלידו יצטרך לתת זכות קדימה.
היו"ר גלעד ארדן:
זה הכי טבעי שבעולם. מדובר במקרים שהנתיב מסתיים ועליך לסטות לנתיב הסמוך. מי בעד תיקון תקנה 64?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אושר
שרית זוכוביצקי:
תיקון תקנה 72 11. בתקנה 72(א) לתקנות העיקריות, בפסקה (11), בסופה יבוא "או בתחום 50 מטרים לפניה או אחריה."
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד תיקון תקנה 72?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אושר
שרית זוכוביצקי:
תיקון תקנה 76 12. בתקנה 76(ב) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "בצומת או בתחום שנים עשר מטרים ממנו, או בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטרים לפניו , או לצד מעקה בטיחות להולכי רגל." תקנה 76 קובעת שאפשר לעצור במקום שאסור לחנייה או לעצירה אם יש תמרור שמאפשר את העצירה ואת החנייה. תקנה 76(ב) עוסקת בנהגי מוניות. היא אומרת שנהג מונית רשאי לאסוף נוסע או להוריד אותו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור שאוסר עצירה, למעט בתחום תחנת אוטובוס. אנחנו רוצים להרחיב את המיעוט ולא לאפשר עצירה של מונית בדרך בין עירונית גם בצומת או בתחום 12 מטרים ממנו,בתוך מעבר חציה או בתחום 12 מטר מלפניו, או לצד מעקה בטיחות להולכי רגל.
היו"ר גלעד ארדן:
למה בתחום 12 מטר מצומת? אני יכול להבין את ה12 מטר ממעבר חצייה. יש בזה היגיון. מה ההיגיון בצומת? האם זה גם חוסם את שדה הראייה?
מריה כהן-אתגר:
כן.
יהודה בר אור:
יש לנו בעיה גדולה מאוד עם הנושא הזה. ברחוב אלנבי יש רמזור כל 100 מטר. מתחילת אלנבי עד סוף אלנבי לא תעצור ולא תוריד?
קרני צדקיהו:
מה שהיא אומרת פה זה חיסול ענף המוניות. לפי התיאוריה הזאת אני לא יכול לקחת נוסעים ולא יכול להוריד נוסעים.
היו"ר גלעד ארדן:
מה היה עד היום?
דן לינק:
עד היום היה מותר להם לעצור גם לפני מעבר חצייה וגם בצומת, רק לא בתחנת אוטובוס.
אהרון כהן:
אנחנו רוצים שגם בתחנת אוטובוס נוכל לעצור ולהוריד.
היו"ר גלעד ארדן:
עכשיו אתה מוסיף 12 מטר לפני צומת ו12 מטר לפני מעבר חצייה. למה נהג מונית לא יכול לעצור לצד מעקה בטיחות להולכי רגל?
דן לינק:
במקום כזה אנשים חוצים ואתה לא יכול לפתוח את הדלת.
היו"ר גלעד ארדן:
יש מקומות שהם חריגים, כמו רח' אלנבי. מה עושים במקום כזה?
לאה ורון:
גם ברח' יפו בירושלים.
דן לינק:
הרשות מוסמכת לבטל מעבר חצייה..
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו לא רוצים שיבטלו. השאלה אם אפשר להסמיך כאן את רשות התמרור המקומית שתשחרר מהסעיף הזה במקרים חריגים.
דן לינק:
עדיף שרשויות התמרור יוכלו לשנות.
היו"ר גלעד ארדן:
את הצומת לא יזיזו. מה יקרה אם נקטין את המרחק מצומת? תוכלו להקטין את זה מ12 מטר?
מריה כהן אתגר:
הבעיה היא שדה ראייה. בתקנה של איסור חנייה קבעו 12 מטר כי זה אורך של 2 מקומות חנייה. זה פחות או יותר טווח הראייה. אי אפשר לעשות פחות מזה. לשדה ראייה תקני צריך יותר מזה. אנחנו מבינים שבעיר אין אפשרות ליותר. מהירות הנסיעה בעיר מאפשרת האטה.
אהרון כהן:
אנחנו חיים עם התקנה הזאת כבר למעלה מ30 שנה. לא הייתה תאונה אחת שקרתה בגלל שהסתרנו מעבר הולכי רגל, צומת או רמזור.
קרני צדקיהו:
אי אפשר לחיות עם התקנה הזאת. גם ככה אנחנו בקושי חיים.
היו"ר גלעד ארדן:
האם המשרד לביטחון פנים יכול להעביר לי נתונים על תאונות שקרו בגלל מעורבות של רכב שעצר לפני או אחרי צומת? לפי זה אני אקבל החלטה.
אהרון כהן:
אני מדבר רק על מוניות. המוניות לא גורמות לתאונות.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא משנה אם זו מונית או רכב רגיל. בטוח שהיו רכבים שהפרו את החוק ועצרו להוריד במקום שאסור. אם נגרמה בגלל זה תאונה זה רלוונטי. זה לא משנה שבאופן מקרי היה על הראש של האוטו שעצר לזמן קצר כובע של מונית.
אהרון כהן:
המונית מורידה ונוסעת, אבל הפרייבט עוצר את האוטו והולך לחנות.
רון לוינגר:
התקנה הזאת באה להקל על נהג המונית. התקנה הזאת קובעת שבמקום שלרכב אסור לעצור, למונית מותר.
יהודה בר-אור:
אי אפשר לחיות עם העניין של הצומת.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא מקל עליהם.
רון לוינגר:
התקנה במהותה קובעת שלמרות שיש תמרור שאסור, להם מותר.
היו"ר גלעד ארדן:
למעט באוטובוס שגם להם אסור. מה שאתה מציע מרחיב את האיסור, לא את מה שמותר. זאת לא תקנה שמקלה עליהם. תביאו לנו נתונים.
שרית זוכוביצקי:
תיקון תקנה 84 14. בתקנה 84 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ב) יבוא: "(ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רשיון רכב בידי קצין צבא הנגה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה זו, באופן שייקבע בפקודות הצבא." הצבא ביקש להסמיך אותו לקבוע מספר נוסעים העולה על המספר הקבוע.
היו"ר גלעד ארדן:
לפעילות מבצעית?
שרית זוכוביצקי:
כן. הם ביקשו לקבוע פטור ברשיון הרכב. בעקבות המכתב שהם שלחו הם אמרו שהם לא רוצים את הפטור הגורף, אלא רק לאפשר לקבוע נקודתית למבצע מסוים ולרכב מסוים פטור ספציפי. אין לנו בעיה עם זה.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד תיקון תקנה 84?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אושר
שרית זוכוביצקי:
הוספת תקנה 117א 15. אחרי תקנה 117 לתקנות העיקריות יבוא: ,איסור הליכה במנהרה 117א לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה."
ניר יסמין:
אין מנהרות עם מדרכות שאפשר ללכת בהן?
לאה ורון:
יש את הבעיה של הדתיים שצריכים ללכת לאורך המנהרה.
דן לינק:
אנחנו לא אוהבים הולכי רגל במנהרות ארוכות.
היו"ר גלעד ארדן:
אפשר למצוא לזה חלופות. מי בעד תיקון תקנה 117א?
ה צ ב ע ה
בעד - פה אחד
אושר
שרית זוכוביצקי:
16 בתקנה 129 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: 129 "(ג) לא ירכב אדם על אופניים במנהרה."
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד 16?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אושר
שרית זוכוביצקי:
תיקון תקנה 135 17. בתקנה 135 לתקנות העיקריות, במקום "129(א)" יבוא "129(א) ו-(ג).
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד תיקון תקנה 135?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אושר
שרית זוכוביצקי:
תיקון תקנה 138 18. בתקנה 138 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "(ד) לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עימו את הכביש העובר בה."
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד תיקון תקנה 138?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אושר
שרית זוכוביצקי:
תיקון תקנה 152 19. בתקנה 152(ד) לתקנות העיקריות, במקום הקטע החל במילים "ובזמן התאורה" עד המילים "מהבהב כאמור" יבוא "הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התמרור".
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד תיקון תקנה 152?
ה צ ב ע ה
בעד- פה אחד
אושר
שרית זוכוביצקי:
תחילה 21. תחילתן של תקנות אלה 45 ימים מיום פרסומן.
היו"ר גלעד ארדן:
התקנות מאושרות. מנהלת הוועדה תוציא מכתב לגבי כל התקנות שאושרו. יהיה דיון נפרד על הסכנות שמייצרים נהגי המוניות.
לאה ורון:
כל סט התקנות הזה נחשב למאושר.
היו"ר גלעד ארדן:
ברגע שהמשטרה תעביר נתונים יהיה דיון מהיר. אני ממתין לנתונים של משטרת ישראל.
לאה ורון:
הוועדה סיימה את עבודתה בסט הזה. אם תרצו דיון בתקנה שהדיון בה נדחה ושהמשרד לביטחון פנים התבקש להעביר נתונים, תעבירו את התקנה בנפרד.
האם לגבי תחילה אין לנו עניין בפסקה שדנה במסרונים?
ניר יסמין:
כן, יש תחילה של 3 חודשים.
הישיבה ננעלה בשעה 14:25