חומר רקע - גורמים חיצוניים
הועדה לבחינת
הרפורמה
בנושא הכשרות
דו"
ח מסכ
תשרי
תשס"ז )
ספטמבר
2006
(
2
תוכ הענייני
מבוא
תמצית
1. הרקע להקמת הועדה ואופ עבודתה
2. הכשרות במדינת ישראל
–
•
רקע ה
י
סטורי
•
רקע
נורמא
טיבי
3. הבעיות בתחו הכשרות
4. אפשרויות
פתרו
$
יתרונות וחסרונות
5. הפתרו המ
וצע
6.
שינויי והתאמות נדרשי
א.
שינויי חקיקה ראשית
ב.
שינויי חקיקת משנה
ג.
הוראות ונהלי
סיכו
נספחי
3
מבוא
שמירת כשרות
המזו
על$
פי ההלכה היהודית
הינה
נחלת של רבי בקרב אזרחיה היהודי
של מדינת ישראל
.
מחקרי מראי כי
רוב
נכבד
)
מעל 80%
( מקרב
יהודי ישראל
שומרי
לפ
חות באורח מזדמ על כמה היבטי של כשרות
,
ואחוז גבוה של
יהודי ישראל
)כ 40%
(
מקפידי לשמור על הכשרות
.
מסתבר כי השמירה בפועל על היבטי כשרות רבה יותר
מההערכה הרווחת בציבור על היק* שמירת הכשרות של היהודי בישראל1, ודומה
,
כי נכו
יהיה ל
קבוע
כי מדובר באחד התחומי
ההלכתיי החשובי
והנשמרי
ביותר
על
ידי
ה
ציבור הרחב
,
ובכלל
זה
ג
בקרב
היהודיי
שלאו דווקא מקפיד
י
על שמירת כל המצוות
המעשיות
.
תחומי כשרות המזו הינ רבי ומגווני
.
למעשה
,
נוגעי ענייני הכשרות בכל פ של
המזו הנאכל על ידי האד
,
החל מגידולו או
מי
יצורו
,
דר+
עיבודו
,
שיווקו והפצתו
,
ועד
למכירתו
ול
הגעתו לצרכ או לסועד
.
מאחר ומדובר באחת הפעולות היו
$
יומיות הבסיסיות
ביותר
לקיו האנושי
,
ולאור היק* שמירת הכשרות שתואר לעיל
,
מהווה נושא הכשרות
תחו בסיסי ביותר המשמעותי לרוב אזרחי המדינה
, ו
ככזה הינו
ראוי להסדרה מתקדמת
.
דמותה של מערכת הכשרות הציבורית
במדינת ישראל החלה להתגבש עוד לפני קו
המדינה
, ועו
צבה במהל+ שנות קיומה
.
ע השני
,
כחלק מ
ה
התפתחות
והמודרניזציה של
מערכות החיי השונות ובכלל זו הכלכלית
,
הטכנולוגית
והמנהלית
,
ובנוס* לכ+
התפתחות
התודעה הצרכנית ג בתחו הכשרות
,
נוצר הצור+ בהתאמות שונות
.
על רקע זה
,
למשל
,
2.
חוקק
חוק איסור הונאה בכשרות
,
התשמ
"ג$1983
לעת הזאת
,
קיימות
בעיות רבות ומהותיות
בתחו ההשגחה על הכשרות בישראל
אשר
טר באו על פתרונ
.
בחלק
,
נובעות
בעיות אלו
מההתפתחויות שתוארו לעיל
. ה
בעיות
ניתנות לסיווג לתחומי
שוני
.
חלק בתחו ה
הלכתי
,
חלק בתחו ה
מנהלי
,
חלק בתחו
הכלכלי
,
וחלק בתחו
יחסי העבודה
.
1 ש'
לוי, ח'
לוינסו
, א' כ,."
אמונות
,
שמירת מצוות ויחסי חברתיי בקרב היהודי בישראל
,
ירושלי תשנ
"ד
)
להל
$לוי$
לוינסו
כ,(." עמ'$3
2 ראו דברי השר יוס* בורג
,
בהציגו את הצעת חוק איסור הונ
אה בכשרות בפני הכנסת
)
ישיבה קצ
"
ז של הכנסת מיו
4 במאי 1983
, דברי הכנסת העשירית
,
מושב שלישי
2091 ,
(; ראו ג בג
"צ 7203/00
מעדני אביב אוסובלנסקי בע
"
מ נ'
מועצת הרבנות הראשית
, פ"
ד נו
)2(
196
עמ,' 29
.
4
כ+,
למשל
,
אינה
דומ
ה
התפוצה הארצית לה זוכי
כיו
גידולי חקלאיי או
מוצרי
אחרי
,
כגו
:
מוצרי חלב ובשר
,
שמקור במפעלי
)
או אזורי גידול חקלאי
,
או משחטות
,
וכיו
"ב(
הממוק
מי באתר מסוי
,
למצב בעבר
,
בו תפוצת הי
י
תה בדר+ כלל מקומית או
אזורית
לכל היותר
.
למרות זאת
,
האחריות
להענקת הכשרות למוצרי אלה נותרה עד עצ
היו הזה בסמכות
הרבנות המקומית
.
נושא אחר הדורש ליבו הוא היחס בי המימד הפרטי לממלכתי
.
יסודותיה של מערכת
הכשרות
$
בפועל
במדינת ישראל נטועי
כיו
בשניי
$
במגזר הפרטי
,
בקרב גופי מעניקי
כשרות
,
ובמערכת ממלכתית המוסדרת ומוכוונת על ידי המדינה
ב
אמצעות הרבנות
הראשית לישראל
,
הרבנ
ויות
המקומי
ות
והמועצות הדתיות
.
מצב זה
יוצר מתח מסוי
, כ+
שמלבד ה
בעיות האופייניות לכל אחד מהגורמי
,
הפר
טי והממלכתי
,
נוצר הצור+ לבחינת
הקיו המשות*
,
והחלטה בדבר המצב הרצוי והאפשרי לעתיד
–
המש+ המצב הקיי
,
שינויו או הסדרתו
.
דוגמאות אלו מצ
ביעו
ת
כמוב
, רק
על
חלק מהנושאי הדורשי הבהרה והסדרה
.
*
*
*
דו"
ח זה הינו פרי עבו
דתה של הועדה לבחינת הרפורמה בנושא הכשרות
,
שהוקמה בהתא
להודעת
המדינה מיו
י"
ט אב תשס
"ה,24.8.05
לבית
המשפט העליו
,
במסגרת
הטיפול
בעתירה שהוגשה בעניי
בג.")3336/04 התנועה להגינות שלטונית נ
'
מועצת הרבנות
הראשית
(.
ליושב ראש הועדה מונה עו
"
ד אמנו דה הרטו+ ממש
רד המשפטי
;
לחברי הועדה מונו
:
עו"
ד שמעו אולמ
,
היוע. המשפטי לרבנות הראשית לישראל
;
הרב אמו. שריג
,
יוע.
אסטרטגי לרבני הראשיי לישראל
;
מר
רפי יוחאי
,
הממונה על אכיפת חוק איסור הונאה
בכשרות ברבנות הראשית לישראל
;
מר אריאל קט
,
ראש אג* בכיר
,
תקינה תקצוב ובקרה
ברשות הארצית לשירותי דת במשרד ראש הממשלה
.
למרכז הועדה מונה מר חנ ארלי+
,
ממשרד המשפטי
.
הועדה
בחנה את הסוגיות שהוזכרו לעיל כמו ג סוגיות אחרות הנוגעות למכלול ההיבטי
הנוגעי למער+ הכשרות במדינת ישראל
.
המלצותיה מוגשות בזה לרשות הארצית לשירותי
דת במשרד ראש
הממשלה
.
5
תקוותנו
הינה
כי המידע
,
הניתוחי והמסקנות המ
ובאי
בדו
"
ח יסייעו בידי האמוני על
עיצובה של מערכת הכשרות במדינת ישראל
.
6
תמצית
הועדה הבי
$
משרדית לבחינת הרפורמה בנושא הכשרות הוקמה
,
כאמור בהודעתה מיו
י"
ט אב תשס
ה,"24.8.05 של המדינה ל
בג,."
על דעת היוע. המשפטי לממשלה
,
במטרה
לה
מלי. על
המדיניות הראויה בסוגית העסקת של משגיחי הכשרות וענייני נוספי
הקשורי בכ+
.
תחו הכשרות מוסדר במדינת ישראל ב
אמצעות מספר דברי חקיקה
.
העיקרי
בה הוא
חוק איסור הונאה בכשרות
,
התשמ
ג$"1983 ותקנות שנסמכו לו
,
ומל
בדו חוק שירותי הדת
היהודיי
,
התשל
א$"1971 ותקנות שנסמכו לו
,
חוק הרבנות הראשית לישראל
,
התש
$ "
1980
, וחוק בשר ומוצריו
,
התשנ
"ד$1994
.
מער+ הכשרות במדינה ניצב כיו על שתי רגליי
:
זו הממלכתית וזו הפרטית
.
המער+ הממלכתי מורכב
,
באופ משולב הקבוע בחוק
,
מהרבנות הראשי
ת לישראל
,
מהרבנויות המקומיות ומהמועצות הדתיות
.
תהליכי של האחדת הדרישות ההלכתיות וכ של רמת ההשגחה במער+ הממלכתי נמצאי
כיו
בהתהוות
,
במעמד נורמטיבי
לפי
הנחיות הרבנות הראשית
לישראל
.
מער+ הכשרות הפרטי בישראל מורכב מגופי כשרות רבי
,
המתבססי בדר+
$
כלל על רב
ני
נותני כשרות מהסקטור ה
חרדי.
גופי הכשרות הפרטיי מנפיקי אישורי
$
כשרות מטעמ
למוצרי מזו ולבתי אוכל
.
מער+ הכשרות הפרטי
ת
בישראל אינו זוכה להתייחסות ישירה של המחוקק
,
למרות פריסתו
הרחבה באזורי האר. השוני
.
מהוראות סעיפי ו3$4 לחוק איסור הונאה בכשרות עולה
,
ע $
זאת
,
כי,
חוקית
,
הנפקת תעודה המעידה על השגחת כשרות פרטית אפשרית רק א
למקו ניתנה כבר תעודת כשרות מטע מועצת הרבנות הראשית לישראל או מטע רב
מקומי המכה כרב המקו
.
הענקת
אישור
כשרות למזו המיובא מחו
"ל
מתבצעת
,
לרוב
,
על ידי מת אישור הרבנות
הראשית להכשר שני
ת על ידי גופי פרטיי בחו
"ל.
בשר המיובא מחו
"
ל נשחט ומוכשר
על ידי צוותי של הרבנות הראשית הנשלחי מהאר.
.
במקביל
,
ניתני ההכשרי על ידי
גופי פרטיי בדר+ דומה
.
7
הועדה זיהתה בעיות במספר תחומי הנוגעי לנושא מער+ הכשרות במדינת ישראל
:
1. רמת הכשרות הנדרשת
–
אח
ידות ארצית
2. הגור מעניק הכשרות
$
זהותו
,
התאמתו העניינית
,
אזור סמכותו
,
אכיפת
סמכותו
,
מניעת כפילויות
.
3. ההשגחה על הכשרות
–
המשגיחי
:
בחירת
,
הכשרת
,
הפיקוח עליה
,
מבנה
העסקת
,
כפיפות המקצועית
,
תנאי העסקת
,
והעלויות הכרוכות בכ+
.
4. מער+ הכשרות
הממלכתי מול
מער+ הכשרות
הפרטי
.
קיימי מספר כיווני
אפשריי
אשר לדמותו הראויה של מער+ הכשרות
:
א.
ניהול מער+ הכשרות על ידי המועצות הדתיות והרב המקומי
,
כמפורט להל
:
1.
המשגיחי
$
עובדי
המועצה הדתית
.
2. עובד
י תאגיד שעל
$
יד המועצה הדתית
3. עובדי חברו
ת כו
ח אד
.
ב.
ניהול מער+ הכשרות בידי הרבנות הראשית
,
והעסקת המשגיחי כעובדי מדינה במעמד
מיוחד
.
ג.
הפרטת מער+ הכשרות באופ חלקי
,
על ידי בחירה על פי קריטריוני של גופי פרטיי
שיעניקו כשרות
,
תו+ השארת הרב המקומי כ
"
ברירת מחדל
"
לעסקי שלא ימצא לה
מעניק כש
רות פרטי
.
זאת
,
תו+ פיקוח אפקטיבי של הרבנות הראשית
.
לכיווני שהוצגו יתרונות וחסרונות שוני
,
כפי היחס המצ
וי בינ לבי הבעיות שהוצגו
לעיל
,
ובהתייחס להשלכות
הפתרו האפשרי
על מעמד
ה הכללי
של הרבנות הראשית
לישראל
.
המלצ
ת הועדה
,
לאחר שקילת היתרונות והחסרונות שבדר
כי השונות האפשריות
,
היא
אימו. ה
אפשרות הש
נייה,
של
ניהול מער+ הכשרות על
$
ידי הרבנות הראשית
,
כשמשגיחי
הכשרות הנחוצי למילוי משימה זו יועסקו במעמד מיוחד
,
שאינו מעמד של עובדי מדינה
.
מסגרת העסקה זו צפויה
,
בי השאר
,
לסלק מציאות של ניגוד ענייני
, ה
מתגלע
ת מהעסקת
מש
גיח הכשרות על
$
ידי הגו* המושגח
.
בר
,
תרומתה הגדולה של מסגרת כשרות ארצית
תהיה לרמת
השגחת
הכשרות
שתיעשה מקצועית ואחידה
.
במסגרת ניהול מער+ הכשרות
הארצי על
$
ידי הרבנות הראשית לישראל
,
ייקבעו נורמות כשרות אחידות שייקבעו על
$ידה
.
8
בצד זאת
,
יוכל א* הרב המקומי
לה
עניק
כ
שרות
,
כאשר המשגיחי עשויי לבוא מקרב
עובדי המועצה הדתית
.
זאת
,
כמוב
,
בכפו* לעמידת בהוראותיה ההלכתיות והמקצועיות
של הרבנות הראשית לישראל
.
לצור+ השלמת רפורמה כזו
,
תידרש הקמתה של ועדת ישו
,
אשר ת
אתר ותגדיר
את
ההתאמות ו
השינויי הנדרשי
,
ותקבע פרטי שוני הכל
ולי בה
.
אימו. מתווה זה
עשוי לחייב
עריכת
שינויי
ב
חקיקה והתאמות שונות
ש
עיקר
יתוקנו
ב
חוק הרבנות הראשית לישראל
,
התש
$1980 "
, ובחוק איסור הונאה בכשרות
,
התשמ
"ג$
1983
.
בנוס* לכ+
, יי
דרש
ו
הוספת
תקנות שונות
,
וכ גיבוש נ
הלי והנחיות של הרבנות
הראשית לישראל
ופרסומ
לציבור
.
9
1. הרקע להקמת הועדה ואופ עבודתה
ב
תחו הכשרות
התגלעו במהל+ השני ליקויי
,
אשר העיקריי שבה
, ש
יתוארו בהמש+
בהרחבה3, קשורי לתחו ההשגחה ולחלוקת תחומי הסמכות
בי מעניקי הכשרות
.
מבקר
המדינה נדרש לסוגית הכשרות במספר דוחו
"
ת שנתיי
.
בדו"ח
הביקורת
,
השנתי מס
'41
לשנת 1991
התמקד
ה
הבתרוקי ב
בעיות בתחו כשרות המזו המיובא בדו4."
ח מס
'42
לשנת 1992
בוקרה מחלקת הכשרות הארצית
,
אשר
,
על פי האמור בדו
"ח,
לא עשתה די
בייעו. ו
ב
הכוונה לרבנויות המקומיות ולמועצות הדתיות בעבודת בנושא הכשרות5. נושא
עיקרי בביקו
רת שהועלתה בדו
"
ח זה היו משגיחי הכשרות
,
בעיקר בכל הקשור לקריטריוני
חסרי
לבחירת
, ל
הדרכת המקצועית
, ל
מעמד ו
ל
אופ העסקת
.
מסקנת הדו
"
ח הי
יתה
כי סדרי מת תעודות הכשרות והפעלת הפיקוח אינ תקיני
,
וכי רוב הגדול של משגיחי
הכשרות נמצאי במצב של ניגוד ענייני בה
יות כפופי בעת ובע
ונה אחת למועצה
הדתית ולבעל העסק
,
מצב היוצר אי ודאות באשר להבטחת התנאי לשמירה על הכשרות
בקפידה הראויה
.
דו"
ח המבקר קבע כי יש צור+ בארגו מחדש של מער+ הכשרות
.
בשנת תשנ
"ג,1993
, הוגשו מסקנותיה של הוועדה הציבורית לבדיקת המועצות הדתיות
ותפקו
ד .
בי השאר
,
המליצה
הועדה
,
בראשה עמד
מר חיי צדוק
,
להגדיר סל שירותי
דתיי בו
,
כחלק מ
"
שירותי חובה
", י
כלל
ו
הכשרות והשחיטה6. הועדה פ
י
רטה בהרחבה את
המלצותיה בנושא הכשרות
,
והתריעה על הליקויי שנזכרו בדו
"
ח מבקר המדינה
,
כמו ג
על חוסר האחידות בנוהלי הכשרות
,
היק
* ההשגחה
,
הקריטריוני לבחירת המשגיחי
והפיקוח עליה
.
ועדת צדוק המליצה לאמ. נ
הלי כשרות אחידי
,
להגדיר קריטריוני למת תעודת הכשר
,
היק* ההשגחה ומספר המשגיחי הנדרש
,
ונוהל בקשה לקבלת תעודת הכשר
.
בנוס*
,
המליצה ועדת צדוק להקי
מכללה ארצית להכשרת משגיחי
.
לגבי
מבנה ההעסקה
,
המליצה ועדת צדוק להקי ליד כל מועצה דתית תאגיד שיעסיק את משגיחי הכשרות
,
על
בסיס כלכלי של משק סגור
,
תו+ מת תנאי עבודה סוציאליי נאותי למשגיחי 7.
בדו"ח
הביקורת
השנתי מס
'48 לשנת 1997
שוב נדרש מבקר המדינה לנושא הכשרות
,
תו+
ציו הנאמר בדוח
ו"
ת ה
קודמי ועובדת אי ישו
ההמלצות שניתנו בה
.
הוזכר ג דו
"ח
3 פרק 3 לדו
"
ח זה
עמ4' 231
$
246 לדו
"ח
עמ5' 357 לדו
"ח
6 דו"ח
הו
ועדה הציבורית לבדיקת המועצות הדתיות ותיפקוד
,
תמוז תשנ
"ג )
להל
$דו"
ח ועדת צדוק
עמ'(27
$
28
7
ש
, עמ' 34
$
40
10
ועדת צדוק
,
ואי ישו
ההמלצות לשינוי
מבנה העסקת המשגיחי
,
מבנה
,
שתואר בדו
"ח
דו"
ח ועדת צדוק כדבר
ה"
עלול לשמש קרקע פור
י
יה למעשי שחיתות
".
צוי
,
כי לא מ
כובדות
הנחיות חוזרי מנכ
"
ל משרד הדתות ממארס 1987 וממאי 1992
, בדבר
הצור+ בקבלת
אישור
בכתב מהרבני
על
התאמ
ת
לתפקיד של השוחטי והמשגיחי
,
ובדבר
הצור+ לקבוע
כללי לחלוקת עבודה בי המפקחי והמשגיחי
.
כאמור
,
מרבית המלצותיה של ועדת צדוק לא יושמו במש+ תקופה ארוכה8. ע זאת
,
בשנת
תש"
ס הוציאה
הרבנות הראשית לישראל
"
קוב
. נוהלי כשרות
",
במגמה ליצור אחידות
בדרישות הכשרות ולהגדיר רמת כשרות נדרשת
.
ככל הידוע
,
המצב כיו
)
תשס
"ו$2006
( הוא
כי
במקרי רבי
עדיי פועלי הרבני המקומיי מתו+ שיקולי הלכתיי עצמאיי
בבוא להעניק תעודת הכשר
, ולאו דוו
קא על פי הוראות הנוהל
.
מציאות זו יוצר
ת,
כמוב
,
חוסר אחידות ברמת ההשגחה
,
שלא נית להסבירו ולהצדיקו עניינית
.
במהל+ שנת תשס
"ה )2005
( החלה הרבנות הראשית
ל
ערו+
קורסי למשגיחי
,
תו+ הצבת
דרישות מסוימות לקבלה אליה
,
כדי
שמשגיחי חדשי יוכשרו כראוי לתפקיד 9.
ביו 18.7.2001 קבעה הממשלה
,
בהחלטה מס
'
תמ/16 כי צוות בראשות מנכ
"
ל המשרד
לענייני דתות
,
ובהשתתפות מנכ
"
ל הרבנות הראשית
,
מנכ"
ל משרד הפני
,
הממונה על
התקציבי במשרד האוצר ונציג האג* לביקורת המדינה במשרד ראש הממשלה
,
יכינו
הצעה לתוכנית מפורטת למניעת ניגוד הענייני בי המשגיח והמ
ו
שגח
, ו
לאיתור
פתרונות
לבע
יית הפיקוח
.
הצוות גיבש
הצעת
רפורמה בשירותי הכשרות
.
במסגרת עבודת הצוות נשכר יוע. לארגו
ומימו
, ד"
ר אריה הכט
,
שבח את החלופות האפשריות להעסקת משגיחי הכשרות והגיש
,
בפברואר 2001
דו,"
ח מפורט
לצוות
.
על בסיס התכנית שגובשה בעקבות הדו
"ח
הכינה
הרבנות הראשית
הצעת
מ
כרז
,
על פיו יבחרו המועצות הדתיות חברות כוח אד שיעסיקו
את המשגיחי
.
הצעת
המכרז הועבר
ה ל
משרד המשפטי
,
לבדיקתו ולב
חינ
ת המשמעויות הנובעות
מי
ישומו
.
8 ראו דו
"
ח מבקר המדינה
, דו"
ח שנתי מס
'51ב לשנת 2000
עמ,' 454
9 פרוטוקול ישיבת ועדת כשרות של מועצת הרבנות הראשית מיו כ
"
ח אייר תשס
"ה,
בנושא קידו ביצו
ע הקורסי
למשגיחי
11
בחודש ספטמבר 2004
מונה צוות היגוי לארגו
מחדש של
שירותי הדת בישראל
.
דו"ח
הצוות
,
שמונה על ידי מנכ
"
ל משרד ראש ה
ממשלה בעקבות פירוק המשרד לענייני דתות
,
טר
הוגש
.
ככלל
,
בכל הקשור לענייני הכשרות
,
ממלי. הדו
"
ח על השארת המתכ
ונת הקיימת תו+
הכנסת שיפורי מסוימי ובהתבסס על
הצעת
המכרז הנזכר
.
בחודש אפריל 2004 הוגשה עתירה לבג
"
. בנושא ההשגחה על הכשרות10
.
דרישת
העותרי
מ
בית ה
משפט
היי
תה להורות
למועצת הרבנות הראשית
כי משגיחי הכשרות לא יקבלו את
שכר במישרי מבעלי העסקי מקבלי הכשרות
,
וכי מועצת הרבנות הראשית תקבע נהלי
ודרישות מינימו להכשרת ולהעסקת משגיחי כשרות
,
תערו+ מבחני ותית תעודות
הסמכה למשגיחי הכשרות
.
בתגובתה לעתירה ת
יא
רה המדינה את הרפורמה ואת המכרז האמורי
,
שמטרת
,
אכ
,
לפתור את הבעיות הקיימות שתארה העותרת11
. לאחר הגשת התגובה
,
העלתה הבדיקה
במשרד המשפטי כי טיוטת המכרז
,
והתפיסה המונחת ביסודה
,
מעוררות שאלות
מורכבות
,
בי היתר
,
בנוגע למבנה ההעסקה של משגיחי הכשרות12.
על מנת ל
גבש את המדיניות הראויה בסוגיה
,
הוחלט
,
על דעת היוע. המשפטי לממשלה
,
להקי ועדה בי
משרדית לבחינת המודלי לפתרו
. ל
ראש הועדה
מונה
עו"
ד אמנו דה
הרטו+
,
ראש תחו תמיכות ורפרנט דתות במשרד המשפטי
.
לחברי בועדה מונו
:
עו"ד
שמעו אולמ
,
היוע. המשפטי לרבנות הראשית ל
ישראל
;
הרב אמו. שריג
,
יוע. אסטרטגי
לרבני הראשיי לישראל
;
מר
רפי יוחאי
,
הממונה על אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות
ברבנות הראשית לישראל
;
מר אריאל קט
,
ראש אג* בכיר
,
תקינה תקצוב ובקרה ברשות
הארצית לשירותי דת במשרד ראש הממשלה
.
למרכז הועדה מונה חנ ארלי+
,
ממשרד
המשפטי
.
בג10." 3336/04
התנועה להגינות שלטונית נ
'
מועצת הרבנות הראשית
11 בג"צ 3336/04
תגובה
)
ראשונה
(
מטע המשיבי
)
ללא תארי+
(
12 בג"צ 3336/04
, הודעה משלימה מטע המשיבה מיו י
"
ט אב תשס
"ה,24.8.05
12
הועדה
,
שהחלה בפעולתה באופ מידי
,
התכנסה לשמונה ישיבות
.
במהל+ ישיבותיה דנה
הועדה במכלול רחב של היבטי הנוגעי לנושא הכשרות והמשגיחי
.
בי השאר
,
בחנה
הועדה את מבנה ההעסקה
הנוכחי
של משגיחי הכשרות
,
את אופ קבלת לעבודה
,
את
תנאי עבודת
,
את הכשרת והסמכ
ת .
כ בחנה הועדה את מערכת היחסי בי הרבנות
הראשית
,
המועצות הדתיות והרבנויות המקומיות בכל הקשור לנושא ההשגחה על
הכשרות
.
הועדה עסקה ג ביחס בי מת כשרות מקומית לכשרות שהשלכותיה ארציות
ובהשלכות קיומ של מעניקי כשרות נוספי
,
פרטיי
.
במסגרת עבודתה נפגשה הוע
דה ע מוזמני שסייעו לה ללמוד ולהבי את מכלול
הנושאי שפורטו לעיל
.
בי השאר
,
נפגשה הועדה ע אנשי הרבנות הראשית
,
ע רבני
מקומיי וע מנהלי מחלקות כשרות שוני
.
כמו
$כ ,
נפגשה הועדה ע נציגי משרד האוצר
ושמעה דעת של משפטני המתמחי בתחו יחסי עבודה
.
דו"ח וה
עדה מונח לפניכ
.
13
2. הכשרות במדינת ישראל
–
רקע
ה
יסטורי ונורמ
טיבי
המסגרת הנורמטיבית
כמו
שירותי דת אחרי
,
הוטמע נושא
כשרות המזו בהוראות חוק שונות שגובשו לחוק
שירותי הדת היהודיי
]
נוסח משולב
[,
התשל
"א$1971
. על פיו
,
בסעי*7, מוסמכת המועצה
הדתית בכל מקו בו היא קיימת לטפל בסיפוק שירותי הדת
,
ולגבות לש כ+ אגרות
בהתא לתקנות
.
בהתא לכ+
,
תוקנו תקנות שירותי הדת היהודיי
)
אגרת שירותי
(,
13
התשל
"ד$1974
.
נושא הכשרות לא נזכר במפורש בחוק שירותי הדת היהודיי או בתקנות
שתוקנו על פיו
.
אול
ברשומות ובחוזרי
מנכ
"ל
התפרסמו
, ו
מתפרסמי
מידי פע בפע
סכומי אגרות הכשרות14.
15
ב
סעי*2)3( ל
חוק הרבנות הראשית לישראל
,
התש
$1980 "
, נקבע
,
כי
בי
תפקידיה
של
מועצת הרבנות הראשית
מת תעוד
ו
ת הכשר על כשרות
.
עד לשנת תשמ
ג"1983 נית היה לאכו* את שמירת הכשרות
רק
באמצעות חוק הגנת
16
הצ
רכ
,
תשמ
"א$1981
. בשנת תשמ
"ג,
חוקק
חוק
איסור הונאה בכשרות
,
התשמ
"ג$
17)
1983
להל
$
החוק
(,
המרכזי
ה
עוסק
כיו
בכשרות בישראל
.
בי השאר
,
נקבעה ב
חוק
זהות
מעניק הכשרות
)
סעי*2
–
מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהיא הסמיכה לכ+
,
וכ
הרב ה
מקומי
שלענ
יי ,
ובצה
"ל –
הרב הצב
אי הראשי
(;
ואיסור הונאה בכשרות בבתי אוכל
,
בייצור ובמכירה
.
יש לציי
כ
י החוק חוקק בהקשר הצרכני
של מניעת הטעיה בכשרות18
,
ובהתא לכ+ עוצבו ההוראות הכלולות בו
.
בהמש+ נסמכו לחוק
תקנות
:
תקנות איסור הונאה בכשרות
)
תעודות הכשר
(,
התשמ
"ט$
19
1988
, שהסדירו את דר+ קבלת תעו
דת ההכשר
,
קיומה וביטולה20
;
תקנות העבירות
13 ק"ת 3187
, התשנ
"ד 1354
14
כ+,
למשל
,
בחוזר מנכ
"
ל משרד
הדתות 87/2
נקבע כי
"
מליאת המועצה
)
הדתית
(
או ועדה מטעמה צריכה לאשר את
גובה השתתפות בעלי העסקי בהוצאות החזקת משגיחי הכשרות
".
15 ס"ח 965
, התש
"
עמ
'90
16 ס"ח 1023
, התשמ
"
א עמ
'248
17 ס"ח 1088
, התשמ
"
ג עמ
'128
18 ראה לעיל הערה 2, וכ בפסקה 14
ש : "
זו תכליתו
הברורה
של החוק והיא התכלית האחת והיחידה
:
למנוע
הטעיית צרכני באשר לכשרותו של מזו הנמכר לציבור
,
בי בבתי אוכל בי בכל מקו אחר
..."
19 ק"ת 5144
, התשמ
"
ט עמ
'132
20 לדעת מבקר המדינה
,
המופיעה בדו
"
ח מס
'42 בעמ
'358
, מתכונת טופס הבקשה לקבלת תעודת הכשר שעל בית
האוכל או הי
צר להגיש
,
כפי שנקבעה בתקנות אלו
,
נותנת ביטוי עקי* להכרה של מתקיני התקנות ביחסי הגומלי בי
הרב המקומי לבי המנגנו הקיי של המועצה הדתית המטפל בפועל בכל הקשור להוצאת התעודה על פי חוק שירותי
14
21
המנהליות
)
קנס מינהלי
–
איסור הונאה בכשרות
(,
התשנ
"ב–1992
,
שקבעו קנס מינהלי
22
לעובר על החוק
;
ותקנות איסור הונאה בכשרות
)
אגרה
(,
התשנ
"ג$1992
,
שהסדירו את
האגרה הנגבית עבור מת הכשר למזו מיובא בלבד
.
23 על פיו
בשנת תשנ
"
ד חוקק חוק ב
שר ומוצריו
,
התשנ
"ד$1994
,
ככלל
,
אי לי
י
בא לאר. בשר
ב
לא שניתנה לו תעודת הכשר
.
על פי חוק זה
,
תעודה זו ניתנת על ידי הרבנות הראשית
לישראל או
על$ידי
מי שהיא הסמיכה
)
ולא על ידי רב מקומי
–
בשונה מהחוק
(.
המצב הקיי
:
המער+ הממלכתי
כיו
מטפלי בנושא הכשרות
ש
לושה
גורמי
רשמיי
,
כמפורט להל
:
1. הרבנות הראשית לישראל
,
באמצעות
אג*
הכשרות שלה
,
האחראית בלעדית ל
נושא
כשרות המזו המיובא בכלל
, לו
יבוא הבשר
בפרט
, וכ ל
אכיפת חוק איסור הונאה
בכשרות
.
בנוס*
,
מקיימת הרבנות הראשית מחלקת כשרות ארצית
, ל
מת הכשר
ב
מקומות בה אי רב
מקומי המעניק הכשר
,
כגו
ב
ישובי לא
$
יהודיי
,
וכ להענקת
טיפול מקצועי בענייני הכשרות בכל רחבי האר.
.
במקרי מיוחדי
,
כשהוסמכו לכ+
,
מעניקי הרבני הראשיי עצמ תעודת הכשר
.
כאמור לעיל
,
מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל הוציאה
,
בחודש אלול
תש"ס, "
קוב. נוהלי כ
שרות
",
במגמה ליצור אחידות בדרישות הכשרות ולהגדיר רמת
כשרות נדרשת
.
ע זאת
,
ככל הידוע
,
במקרי רבי לא הורא
ו
ת הנוהל ה שמנחות את
הרבני המקומיי
בבוא להעניק תעודת הכשר
.
2.
הרבני המקומיי
,
מעניקי תעודת הכשרות
,
ובדר+ כלל
ג
מפעילי מער+ ההשגחה
.
3. המועצות הדתיות המק
יימות
,
לעיתי
,
מחלק
ו
ת כשרות
.
מחלקות אלה
מטפלות
בהנפקת תעודת הכשרות תו+ גבית האגרה
עבורה
מהעסקי
,
מפקחות
$
בישובי
הגדולי
–
על המשגיחי
ומשלמות
,
לעיתי
,
את שכר
.
יצוי
,
כי ברוב המקרי
משול שכר של המשגיחי
ישירות
על ידי בעלי העסקי המושגחי
.
הדת
.
מסקנה זו התקבלה ג על דעתה של הועדה הציבורית לבדיקת המועצות
הדתיות ותיפקוד
)"
ועדת צדוק
"(, עמ'
35
.
21 ק"ת 5437
, התשנ
"
ב עמ
'990
22 ק"ת 5480
, התשנ
"
ג עמ
'62
23 ס"ח 1456
, התשנ
"
ד עמ
'104
15
כנזכר
,
לאחרו
נה החלה הרבנות הראשית בתהלי+ על פיו יחויב משגיח בתעודת הסמכה של
הרבנות הראשית
,
שיקבל
רק
לאחר שיעבור
בהצלחה
קורס מטעמה
.
המגמה היא כי
רק
משגיח כזה יוכל לעסוק בהשגחה24
.
בנוס*
,
החלה הרבנות הראשית בהגדרת
"
תו תק
"
ואכיפתו
,
ברוח נ
הלי הכשרות הנזכרי
,
שיחייב כר* מינ
ימו את הרבני המקומיי
מעניקי הכשרות
.
המער+ הפרטי
במקביל להסדרת הכשרות הממלכתית
,
פועלות מערכות כשרות פרטיות
.
המדובר בכמה
עשרות ארגוני פרטיי
,
המאוגדי כ
עמותות
,
הקדשות וכיו
"ב,
בראש
כל אחד מה
עומד
רב המהווה את הסמכות ההלכתית מעניקת ההכשר
.
ארגוני אלו
,
המ
כוני בדר+ כלל
"
בדצי
", "
מפעילי רשת משגיחי
כשרות
וגובי אגרות מבעלי העסקי המושגחי
עבור
הענקת ההכשר מטעמ
.
חוקיות
פעילות
,
שבבסיסה עקרו חופש ההתאגדות והעיסוק
,
נשענת על
כ+
שלכאורה
,
החובות והמגבלות הנובעות מהחוק
,
מוטלות על בעלי העסקי
מייצרי המזו או משו
וקיו,
דו
וקא
)
בתי האוכל
,
כלשו החוק
,
או המפעלי
(
ולא על
נותני תעודות ההכשר הפרטיי
$
הבד
"צי
.
נית לחלוק על
פרשנות
החוק25
, א+ דומה
,
כי ב
פרשנות
סבירה נית להסיק
מ
סעי*2, כי
אי מוטל
איסור על אד או
על
גו* להנפיק
"
תעודות הכשר
",
א* כי
החוק
אינו מכיר בה
לצור+ ה
ענ
ייני המוזכרי בו
כתעודות הכשר
אלא א הוצאו בידי הגורמי
הממלכתיי
המוזכרי לעיל
.
שונה
המצב בעני
י
שחיטה
,
לגביה אוסר החוק
מפורשות
,
בסעי*7, הצגת
ה
ככשרה
,
אלא א ניתנה לשוחט תעודה על ידי מועצת הרבנות הראשית
או מאת רב עיר
,
לצור+ עירו
.
לאחרונה
,
הוחלט כי רש הע
מות
ות יורה לעמותות המעניקות הכשר להבהיר מפורשות
,
על
גבי
תעודת ההכשר מטעמ
,
כי אינה
ניתנת
על פי חוק איסור הונאה בכשרות
.
זאת
,
על
מנת למנוע הטעי
ת של מקבלי התעודה לחשוב
,
כי בכ+ מילאו את הוראות החוק
.
כאמור
,
קיי איסור
על בעלי העסקי על הצגת בית אוכל ככשר ללא
החזקת תעודת הכשר
מאת הרבנות הראשית או הרב המקומי
.
לפיכ+
,
בית אוכל המחזיק
"
תעודת כשרות
"
מטע
גו* פרטי בלבד
,
עובר
לכאורה
על סעי*3 לחוק
.
בפועל
,
הדר+ לכיבוד החוק נמצאה בדמות
החזקת שתי תעודות
$
הכשר על
$
ידי בעל העסק
:
הכשר מטע הרבנות הראשית לישראל
,
ותעודת
$
הכשר מ
טע הבד
"צ$
מעניק הכשרות הפרטי
.
אי צרי+ לומר
, ש
עלויות הפיקוח
הכפול
$
אפשר שהוא מיותר במקרי רבי
$
נגב
ות
מהציבור
.
24 מכתב של הרב מ
'
רוזנטל
,
עוזר הרב הראשי לישראל
,
מיו י
'
אייר תשס
"ה,19.5.05
, לרבני הערי ולמנהלי מחלקות
הכשרות
)
להל
$
מכתב הרב רוזנטל
(
25 ראה דברי מבקר המדינה בדו
"
ח השנתי מס
'42 לשנת 1990
, בעמ
360 '
.
16
בנוס* לכ+
,
לגבי מספר מצומצ של קונצרני גדולי
,
מוענקת כשרות על ידי רב הקונצר
.
במקרי אלו נדרש
אישור
מיוחד של מועצת הרבנות הראשית לישראל
.
זאת
,
בהתא
להוראות סעי* א2)()1( לחוק
.
בר
,
בדיוני הוועדה
התעוררה
ה
אפשרות שלפחות חלק
מרבני הקונצרני מעניקי תעודת
$
הכשר
מטע הרבנות הראשית לישראל
,
א*$על$
פי שלא
ניתנה לה הסמכה לכ+ כדי
.
פעילות גופי הכשרות הפרטיי מתבצעת במסגרת מעי שוק חופשי
, על$
פי כללי של ה
יצע
וביקוש
,
ללא התערבות כלשהי של
ה
מדינה לגובה התשלו הנגבה עבור ההשגחה וללא
פיקוח בדבר המ
י
תא שבי גובה התשלו לרמת ההשגחה
.
כשרות מזו מיובא
מזו המיובא מחו
"
ל מקבל
,
לרוב
,
את הכשר הרבנות הראשית
כאישור להכשר שנית על ידי
גופי פרטיי מעניקי כשרות המאוגדי
ברוב בחו
"ל,
והנאמני עליה
. כ+,
נהוג הרישו
על גבי המוצרי
"
באישור הרבנות הראשית לישראל
".
מלבד זאת
,
במקביל
,
מעניקי את
הכשרות ג הגופי הפרטיי
,
כאמור לעיל
.
הפיקוח על שחיטת והכשר הבשר המיובא מחו
"
ל מבוצע באמצעות צוותי פיקוח ושחיטה
מטע הרבנות הראשית היוצאי
לש כ+ מהאר. לחו
"ל.
ג כא
,
נמצאי
צוותי של
הגופי הפרטיי
,
כאשר
,
לעיתי
,
מדובר למעשה באות האנשי
,
המשמשי כנציגי
ה
רבנות הראשית וכנציגי הגופי הפרטיי בו זמנית
.
3. הבעיות בתחו הכשרות
1. רמת הכשרות הנדרשת
בתחו הכשרות קיימות מחלוקות הלכתיות רבות
.
הד
בר יוצר פערי ניכרי בי
הנורמות ההלכתיות בקרב הפוסקי השוני
,
וממילא בקרב
דרישותיה ההלכתיות של
הרבני מעניקי הכשרות
.
ההבדלי נובעי ממסורת פסיקה שונה בי
העדות השונות
,
ומ
רמת החמרה שונה בענייני שוני
.
בהתא לכ+
,
ג בקרב הציבור קיימות דרישות
שונות אשר לרמ
ת
הכשרות
.
כתוצאה ממציאות זו
,
מחזיקי עסקי רבי מספר תעודות
הכשר
,
ממלכתית ופרטיות
,
על מנת לספק את
דרישות
קהל הצרכני
.
כמוסבר לעיל
,
מוב
,
כי הדבר כרו+ בתשלו
מי שוני
ומצטברי
למספר גופי מעניקי כשרות
.
17
בנוס* לכ+
,
כיו אי הצרכ יודע מה
הנורמות ה
ה
לכתיות השו
נות של הגופי מעניקי
הכשרות
,
ובמה נבדלי האחד ממשנהו
.
כ+,
אי כל פיקוח או הגדרה של רמה הלכתית
מסוימת אצל מעניקי הכשרות
,
אשר
,
כפי שנכתב לעיל
,
אינ מנועי כיו מלהעניק
"
תעודת הכשר
"
לעסקי
.
2. הגור מעניק הכשרות
א.
חוסר אחידות
במערכת הכשרות הרשמית
הפקדת ה
סמכות ההלכתית בידי הרבני המקומיי
–
כל רב ב
י
ישובו
$
יוצרת חוסר
אחידות
ברמת הכשרות הנהוגה במקומות שוני
.
שורש
העני
י ,
כאמור
לעיל
, ב
מחלוקות
ההלכתיות הקיימות לרוב בתחו הכשרות
,
וברצונ של הרבני המקומיי להעניק הכשר
ראוי על פי דעת ושיקוליה ההלכתיי
,
מתו+
תחושת
אחריות
כבדה
.
ככל הידוע
, ו
בלי
שיוטל
בכ+ דופי על
כלל הרבני
,
במקרי מסוימי שורבבו
,
כנראה
,
ג שיקולי הנוגעי
ליוקרה
ותחרות ע מעניקי כשרות אחרי
.
בנוס* לכ+
,
קיימת מעי תחרות סמויה בי הרבנות הראשית לישראל לגופי הפרטיי
מעניקי הכשרות
,
על הענקת ההכשר
.
במקומות בה מכהני שני רבני
,
כגו בערי מסוימות
,
או א* יותר
,
כגו במועצות
האזוריות
,
ש ,
בנוס* לרב האזורי מכהני ג רבני המושבי והקיבוצי
,
קיימ
ו
ת לעיתי
כפילו
יות
או א* ריבוי כשרויות במסגרת
מער+ הכשרות הממלכתי
.
הכפילויות וחוסר האחידות גורמ
י
למתחי ולזילו
ת הענ
יי
תו+ יצירת תדמית שלילית
לרבנויות
,
כאשר הדרישות ההלכתיות ולעיתי הכספיות משתנות בהתא לזהות הרב
מעניק הכשרות
.
זאת
,
ועוד
:
השוני בי הדרישות ההלכתיות של הרבני השוני
,
מעניקי תעודת הכשרות
,
עלול להיות מנוצל על
$
ידי הגופי העסקיי המושגחי
, ה
עשויי לבכר
–
מטעמי
מסחריי
–
השגחה של רב אחד
)
מקל
(
על פני רעהו
)
המחמיר
(,
או,
בכלל
,
השגחה של גו*
$
כשרות פרטי על פני השגחת גו*
$
כשרות ממלכתי
.
ב.
התאמ
ה ה
רב המקומי למשימת ההשגחה על הכשרות
לעיתי מסתבר כי הרב המקומי אינו מתאי
,
עניינית
,
לתפקיד מעניק הכשרות
.
תפקיד זה
דורש
ידע
עדכני
נרחב ומעמיק
ויכולת י
י
שומית של דיני איסור והיתר
,
אשר לא תמיד
קיימי אצל הרב המקומי
.
בנוס*
,
עקב המודרניזציה והחידושי בתחו יצור המזו
ושימורו
,
נדרש ידע בתחומי טכני
י
ומדעיי
,
אשר א* ה לא תמיד מצויי בידי הרבני
.
18
בנוס* לכ+
,
לרוב
,
במקומות בה הרב
המקומי הוא המפקח על המשגיחי
,
דרושה ג
יכולת לנהל מער+ עובדי
ויכולת ניהול כספית
,
כישורי
אשר אינ
מהוו
י
חלק ממערכת
ה
שיקול
י
עת נבחר
רב מקומי26.
ג.
אזור
ה
סמכות
בהתא לקבוע בחוק
,
מלבד מועצת הרבנות הראשית או מי שהוסמ+ על ידה
,
רשאי
להעניק כשרות ג רב מקומי
המכה במקו שבו נמצא בית האוכל
,
מקו השחיטה או
מקו הייצור של מצר+27
.
בשונה מ
בעבר
,
בקהילות ישראל בתפוצות
,
תפוצת מוצרי מזו כיו היא לרוב בהיק* ארצי
.
כ+,
רב המעניק הכשר למפעל שתפוצת מוצריו ארצית
,
זוכה
למעשה
לסמכות
שיש לה
משמעות ארצית נרחבת
.
באופ זה
,
זהות
מעניק ההכשר למפעלי ויצרני מזו לא נקבעת
על פי מומחיות כזו או אחרת
של רב מעניק תעודת כשרות
,
ולא על
$פי
היק* הפעילות
וכיו
"ב,
אלא הינה תוצאה מקרית של מיקומו
הגיאוגרפי
של המפעל
.
ג יכולת השליטה של
רב מקומי על המרכיבי למוצרי המזו היא מועטה ביותר
,
ונשענת על הס
תמכות על
הכשרי שנתנו עמיתיו במקומותיה
.
כתוצאה מכ+
,
קיימת תופעה של
אי כיבוד כשרות
מתחרה
,
או אי הסתמכות עליה
,
תו+ פסילת מוצרי ובתי אוכל המשתמשי בה
.
מטעמי שוני
,
ביניה הרצו למנוע מתיחויות
,
נוהגת הרבנות הראשית שלא להתערב
"
ולהתחרות
"
בסמכות הרב המקומי
. כ+,
בפועל
,
מהווה כל רב המקומי את הסמכות היחידה
במקומו
,
ללא יכולת השפעה ופיקוח ממשיי של גור ריכוזי
,
ארצי
,
כלשהו
.
דוגמא לבעייתיות היא כאשר מפעל הממוק באזור מסוי
מעתיק מיקומו לאזור
אחר
,
משיקולי שוני
,
כגו כלכליי
.
במקרי רבי תידרש
ממנו
מעתה
"
התאמה
"
לדר
ישות
הכשרות הנהוגות אצל הרב במקו החדש
,
דבר הגור
לפעמי
לס
רבול ו
ל
הוצאות רבות
,
וספק רב א נית להצדיק עניינית שינויי אלה
.
ד.
אכיפת
ה
סמכות
כאמור
,
מהווה בפועל הרב המקומי הסמכות היחידה בתחומו
.
המערכת הנורמטיבית
הקיימת אינה מאפשרת באופ מספק ואפקטיבי אכיפה ש
ל הוראות הרבנות הראשית על
הרבני המקומיי
.
כ+,
לא מקבלת ביטוי כלשהו מחויבותו של רב מקומי
להישמע
להנחיות הרבנות הראשית לישראל
, ה
נובעת מחתימתו על
התחי
יבות להישמע להוראותיה
,
26 וא* אינ מצוייני כדרישות בתקנות לבחירות רבני עיר
,
התשל
"ה$1974
27 חוק איסור הונאה בכשרות
,
התשמ
"ג$1983
,
סעי* א2)()2
.(
על פי סעי*
)ב(
ש ,
רב מקומי הוא מי שבידו אישור
בכתב מאת מועצת הרבנות הראשית ל
ישראל שהוא רב בישראל
,
והוא מכה כרב עיר
,
רב מועצה אזורית
,
רב מושב
או רב קיבו.
.
19
בעת קבלתו ממועצת הרבנות הראשית את התעודה המעידה על כשירותו לכה כרב עיר
)
תעודת כשירות
(,
כחלק מתהלי+ בחירתו
,
בהתא להוראת סעי ב*3)()3( לתקנות בחירות
28
רבני עיר
,
התשל
"ה$1974
, ושוב בעת כניסתו לתפקיד
בהתא לסעי*12
)א(
לתקנות אלו
.
בפועל
,
קיימי רבני שאינ נשמעי להוראות
,
בלי
שננקטת כלפיה סנקציה כלשהי
.
לוועדה א* נמסר שישנ מקרי בה
זכו
רבני ל
תעודת כשירות לרב עיר
,
וא* נבחרו
למשרת
,
בלי שחתמו על
ה
התחייבות
,
המהווה לכאורה
,
תנאי
$בל$
יעבור לתחילת כהונתו
בפועל
.
גור
מקשה
נוס*
,
מנהלי
,
הוא מיקומה של
מחלקת רבני ברשות הארצית לשירותי דת
במשרד ראש הממשלה
,
בעוד שתחו הכשרות עצמו
,
כולל הפיקוח על אכיפת חוק
איסור
הונאה בכשרות
,
מצוי בידי הרבנות הראשית לישראל
.
3. ההשגחה על הכשרות
א.
תהלי+ בחירת המשגיחי
תהלי+ בחירת המשגיחי מאופיי עדיי
,
במקומות רבי
,
בהיעדר נוהל קבוע ומסודר
הכולל קריטריוני
מקצועיי
מחייבי
.
במקומות אלו לא השתנה הנוהג על פיו
המשגיחי
נבחרי
על סמ+ היכרות אישית ע הרב המקומי או אנשיו
,
או ע מפקחי הכשרות
או ע
מנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית
,
ככל שקיימי
.
ככל הידוע
,
וכפי שצוי בדו
"
ח ועדת
צדוק ובדו
"
ח מבקר המדינה
,
לא נבחני
באופ מסודר
כישוריה או ידיעותיה בתחו 29.
לאחרונה
,
החלה הרבנות הראשית ל
ישראל בהסדרת הנושא
.
במהל+ שנת תשס
"ה )2005
(
הוחל ב
עריכת
קורסי למשגיחי
,
תו+ הצבת דרישות לקבלה אליה
.
בי הדרישות
:
שתי
עשרה שנות לימוד
לפחות
,
רקע תורני
,
המלצה מרב שכונה או
מ
רב עיר
,
בעלי אורח חיי
והנהגה ההולמי את המקצוע30
. בוגרי הקורס יהוו את המאגר ממנו ני
ת יהיה לבחור את
המשגיחי
.
ע זאת
,
טר נקבעו כללי
לאופ בחירת המשגיחי מתו+ המאגר ושיבוצ
לעבודה
, כ+
שבחירת משגיח הכשרות לתפקידו תעשה על בסיס ענייני
ושוויוני
.
ב.
הכשרת המשגיחי
א* נושא זה זכה לביקורת בדו
"
ח ועדת צדוק ובדוחו
"
ת מבקר המדינה31. בדו
"
ח הב
יקורת
סמ' 42 לשנת 1990
צוי
כי תפקידי המשגיחי לא הוגדרו ולא נקבעו קריטריוני בדבר
היק* ההשגחה הנדרש בסוגי בתי העסק השוני
.
ועדת צדוק ה
תריע
ה על אי קיו מער+
28 ק"ת 3271 התשל
ה, עמ'"532
דו29"
ח מבקר המדינה מס
'42 לשנת 1990
עמ,' 362
דו;"
ח ועדת צדוק
עמ',37
דו;"
ח מבקר המדינה מס
'48 לשנת 1997
עמ' 287
,
289
30 פרוטוקול ישיבת ועדת כשרות של מו
עצת הרבנות הראשית מיו כ
"
ח אייר תשס
"ה,
בנושא קידו ביצוע הקורסי
למשגיחי
20
הדרכה ארצי או מקומי שיכשיר משגיחי כשרות לעבודת
.
הועדה העירה כי השתלמויות
המתקיימות לעיתי למשגיחי הכשרות
אינ ממוסדות ומסודרות
וה אינ
מתקיימות לפי
תכנית ארוכת טווח
.
כפי ש
צוי
לעיל
,
התמורות ביצור המזו מחייבות לעיתי הכרות ע דר+ פעולת הטכנית
של פסי היצור
,
יכולת מעקב אחרי חומרי הגל ועוד
,
דבר המצרי+ ידע והכשרה מתאימי
אשר
,
ככלל
,
לא קיימי כיו אצל רבי ממשג
יחי הכשרות
.
כאמור
,
במהל+ שנת תשס
"ה )2005
( החלה הרבנות הראשית בישו המלצת ועדת צדוק
לקיו קורסי למשגיחי כשרות על פי תוכנית מסודרת ומקיפה
,
מתו+ מגמה שמשגיחי
כשרות חדשי לא יתקבלו אלא לאחר שעברו קורס זה32. ע זאת
,
משגיחי
ה
כשרות
ה
ותיקי
הרבי אינ
נדרשי לעבור
את הקורס
.
עד$
כה ג
טר הוסדרה תוכנית
השתלמויות שוטפת למשגיחי הנמצאי במערכת
.
ג.
הפיקוח על המשגיחי
במקומות בה מספר העסקי קט
,
מפקח הרב המקומי בעצמו על משגיחי הכשרות
.
במקומות
בה
מספר
העסקי
גדול
,
וקיימת מחלקת כשרות במועצה הדתית
,
קיימי
מפקחי
.
בפועל
,
במקרי מסוימי לא מחולק נטל הפיקוח באופ שווה
,
דבר היוצר עומס
על חלק מהמשגיחי
,
וממילא פגיעה באיכות הפיקוח33
.
דרישות לדיווח בכתב על פעולות
ההשגחה והפיקוח אינ מיושמות במלוא 34
.
כיו
,
אי הגדרה ברורה לאופי ההשגחה הנדרש בהתא לסוגי העסקי השוני
ובהתא
ולאופ
י פעילות
,
לשעות ההשגחה הנדרשות
,
למספר המשגיחי
,
לתחומי אחריות וכיו
"ב.
מוב
,
כי הדבר פוגע באיכות ההשגחה ומותיר מרחב שיקול דעת כמעט מוחלט לרב המקומי
ולרוב ג למשגיח עצמו
,
דבר ה
עלול ל
הוו
ת
פתח
ל
אי מילוי משימת ההשגחה כראוי
.
יש לציי
,
כי
הנחיות מפורטות של הר
בנות הראשית בדבר תקינה של ההשגחה הנדרשת
,
שמטרת הסדרת הענ
יי ,
אמורות
להתפרס
.
ד.
מבנה ההעסקה
בלבה של סוגיית
ההשגחה עומד מבנה ההעסקה של המשגיחי במער+ הכשרות הממלכתי
.
לנושא נדרשו ה דוחו
"
ת מבקר המדינה הנזכרי 35 וה דו
"
ח ועדת צדוק
.
הוא עומד בליבה
31
ש
32 מכתב הרב רוזנטל
33 בחוזר מנכ
"
ל משרד הדתות ממאי 1992
פורסמו הוראת על פיה המועצה הדתית צריכה לקבוע כללי לחלוקת
עבודה בי המפקחי והמשגיחי
,
ומידת עומס העבודה שיש להטיל על כל אח
ד מה
.
בפועל
,
לא תמיד קוימו
ההנחיות
.
ראה דו
"
ח מבקר המדינה מס
'48
עמ,' 289
$
290
34 הנחיות כאלו ניתנו
,
למשל
,
בחוזר מנכ
"
ל משרד הדתות 87/2
. ראה דו
"
ח מבקר המדינה מס
'42
עמ,' 366
$
367
. ראה
ג דו
"
ח ועדת צדוק
עמ',36
$
37
דו35"
ח מבקר המדינה מס
'42
עמ,' 365
$
366
דו;"
ח מבקר המדינה מס
עמ'48' 289
דו;"
ח ועדת צדוק עמ
'37
$
38
21
של עתירה לב
ג"
. ואת הקשור בו באה להסדיר
,
באמצעות מכרז לחברות כוח אד
,
הועדה
לרפורמה בכשרות שהוזכרה לעיל
.
כמצוי בדוחו
"
ת הנזכרי
,
כל המשגיחי מונו על ידי המועצה הדתית
,
המפקחת על
עבודת ומוסמכת לפטר מתפקיד
.
ישנ משגיחי כשרות המועסקי על ידי המועצה
הדתית ומקבלי את שכר
ממנה
.
משגיחי אלה נחשבי עובדי המו
עצה הדתית לכל דבר
וענ
יי .
אול
,
חלק הארי
של
משגיחי
הכשרות
מונו על ידי המועצה הדתית
,
א+ מקבלי את
שכר מבעלי בתי העסק המושגחי
.
מצב דברי זה יוצר עמימות משפטית ומביא לפגיעה
בזכויותיה של המשגיחי
,
כפי שיפורט בהמש+
.
אול ד
ומה כי
עיקר הקושי נעו.
בניגוד
הענייני הקיי בי מחויבותו של המשגיח להקפדה על הכשרות ולכפיפותו למועצה
הדתית מחד
גיסא
,
ובי
כפיפותו
לבעל העסק המושגח ו
היותו תלוי
בו
כלכלית
,
מאיד+
גיסא
.
ניגוד הענייני בא לידי ביטוי במקרי בה נדרש המשגיח להעיר על תקלות או
על
אי עמידה בדרישות הכשרות
,
לעיתי עד כדי צור+ בשלילת הכשרות מהעסק
.
היותו מקבל
את שכרו מהעסק יוצר קושי
,
לעיתי
פסיכולוגי
ולעיתי ממשי
,
לפעול באופ הנתפס
כ"
פגיעה
"
בעסק
.
כמו כ
,
שלילת תעודת הכשרות מהעסק עלולה להוביל לפיטורי המשגיח
עצמו
.
בכ+
,
דומה
,
מגיע ניגוד הע
נייני בו נתו המשגיח לשיא
:
א י
בצע נאמנה
תפקידו
,
יאבדו במו
$
ידיו
.
בנוס* לכ+
,
במקרי רבי
,
משולבי המשגיחי
,
תמורת הגדלת שכר
המשול ממילא על ידי העסק
,
ג בעבודות נוספות בו
,
עד כדי יצירת זהות
ממשי
ת בי
המשגיח למושגח
.
בהקשר
,
זה יצוי
,
כי הוצגה לפני הועדה עמ
דה
לפיה
,
במפעלי גדולי
,
דוו
קא היות
המשגיח עובד המפעל מאפשרת לו הכרות
כוללת
ו
טובה ע המערכת המשפרת מאד את
יכולתו לבצע פיקוח מקי*
.
בנוס*
,
היות המשגיח מועסק על ידי המפעל מאפשרת פיקוח על
שעות השהייה שלו במפעל
.
שלישית
,
מצב זה חוס+ את העלויות הנגזרות מהיות גור
שלישי
"
מתוו+
"
בי המשגיח והמפעל
.
רביעית
,
ועיקר לענייננו
,
המשגיח אינו כפו* למנהל
המפעל המקומי אלא לרב הראשי של קונצר המפעלי
,
והבעת דעתו המקצועית אינה
מסכנת את פרנסתו
.
כפתרו אפשרי של הבעיה
,
המליצה
ועדת צדוק להקי תאגידי
לצד
המועצות הדתיות
,
שיעסיקו את מש
גיחי הכשרות במקו
.
לדעת חברי ועדת צדוק
,
סוג התאגיד המתאי
למטרה זו הוא תאגיד שלא למטרות רווח בצורה של חברה מוגבלת בערבות וללא הו
מניות
,
שינוהל על ידי הנהלה עצמאית שתיבחר על ידי המועצה הדתית
,
א+ רוב חברי
הנהלתה לא יהיו חברי המועצה הדתית
.
מימו התאגיד יבוא
כולו מהמושגחי
,
כ+
שהתאגיד יהיה למעשה משק סגור ויפעל על בסיס הכנסות והוצאות
.
הבעייתיות בה
צעה
זו,
בצורתה זו
,
נובעת מכ+ שבפועל
,
עלולי העובדי להיות מוכרי
משפטית
כעובדי
ה
מועצה
הדתית
ועובדי המדינה במשות*
.
זאת
,
בי היתר
,
לאור
22
כפיפות להנחיות הרבנות הראשית ה
מחייבות אות
,
והיות נבחרי לעבודה ומפוקחי
על$
ידי הרב המקומי
.
ה.
כפיפות מקצועית
כאמור
,
בחירת המשגיחי נעשית לרוב על ידי הרב המקומי או מנהל מחלקת הכשרות
ומפקחיה
.
לפיכ+
המשגיחי
כפופי מקצועית לרב המקומי או למנהל מחלקת הכשרות
,
ואכ כ+ הוא המצב ברוב מוחלט של המקומות
.
במקביל
,
קיי קוב. נהלי הכשרות של
הרבנות הראשית שנזכר לעיל
,
והאחריות הארצית על הכשרות נתונה בידי אג* הכשרות
של הרבנות הראשית
.
מצב זה יוצר אי בהירות פורמלית באשר לכפיפו
ת המקצועית של
המשגיחי ומחויבות להוראות הרב המקומי מחד
גיסא
או לנהלי הכשרות של הרבנות
הראשית מאיד+
גיסא
.
לבעיה זו
,
א*
העסקת המשגיחי על ידי המועצה הדתית
אינה
מהווה פתרו
.
ו.
תנאי ההעסקה
כתוצאה מאי קביעת של קריטריוני בעניי עבודת המשגיחי
,
כפי שתואר לע
יל, מואי
הבהירות של מעמד המשפטי
,
מקופחי לעיתי קרובות משגיחי
לעניי
זכויות
יה
הסוציאליות
.
המשגיחי המועסקי על ידי בעלי העסקי הפרטיי אינ מקבלי
,
במקרי רבי
,
תלושי משכורת
,
וחלק מועסקי באופ בלתי חוקי
,
כאשר בעלי העסקי
אינ משלמי עבור
את
דמי
ה
ביטו
ח ה
לאומי
וביטוח
בריאות
ממלכתי
, וכ
את
תשלומי
מס ה
ה
כנסה
.
בנוס*
,
לא מובטחות זכויותיה הפנסיוניות ושאר הזכויות המגיעות לה על
פי חוקי העבודה
.
כאשר מתגלעי סכסוכי עבודה
,
ניצבי לעיתי המשגיחי בפני שוקת
שבורה
,
לרוב במצב ובגיל בו לא נית
עוד
לתק את המעוות
.
במק
רי אחרי
,
מכריעי
בתי משפט כי המדינה
,
בתוק* אחריותה הכוללת על נושא הכשרות
,
היא האחראית
ל
מת
פיצויי למשגיחי או
ל
כל סעד נדרש אחר
.
בצ
ד האמור יש להביא בחשבו כי אכיפת
תנאי סוציאליי
למשגיחי
כמתחייב בחוק
,
צפויה
להגדיל את
עלות הכשרות מבחינת העסקי
.
23
4. מער
+ הכשרות הממלכתי מול מער+ הכשרות
הפרטי
מרבית הבעיות שצוינו לעיל אינ נסתרות מעיני הציבור
.
הדבר הביא במהל+ השני
לפיחות במעמד הכשרות הממלכתית
,
ולנהיה אחר תחליפי בדמות מעניקי הכשרות
הפרטיי לסוגיה
,
הנתפסי במקרי רבי כאמיני יותר
.
ג חוק איסור הונאה בכש
רות
לא הצליח לבסס
,
ציבורית
,
את מעמד מער+ הכשרות הממלכתי כמער+ בלעדי
.
זאת
, א*$
על$פי
שלעיתי משגיחי הכשרות של המער+ הממלכתי מתפקדי ג כמשגיחי מטע
גופי פרטיי
,
במיוחד בחו
"ל.
בר
,
ג מער+ הכשרות הפרטי אינו נקי מבעיות
.
העדר פיקוח כלשהו על מער+ זה והעדר
סט
נדרטי כלשה
,
יוצרי מקרי בה
א*
מוענקת
"
תעודת הכשר
"
למזו שאינו כשר לפי
ההלכה
,
וידועות דוגמאות לא מעטות כאלו
.
ביו כ+ ובי כ+
,
אי בכוחו של הצרכ הפרטי
לדעת מהי רמת השירות
, על$
פיה נעשתה ההשגחה על המוצר אותו רכש
.
בנוס*
,
קיימת בעיה מהותית והיא העובדה כי מע
ניקי הכשרות הפרטיי נסמכי כלכלית
על העסקי לה ה מעניקי תעודות כשרות
.
שלילת תעודה כזו מעסק מביאה לאי
קבלת הכנסה ממנו
,
והדבר עלול להשפיע על שיקול הדעת המקצועי בענ
יי
הכשרות
.
העדר פיקוח
עלול
ג להביא לגביית
תמורה
בסכומי גבוהי
,
המיועדי למימו
פעילויות
ש
אינ קשורות
להוצאות ההשגחה בעסק המסוי
.
דא$
עקא
,
עוצמת הציבורית
$
צרכנית
של מקצת מעניקי הכשרות לא מאפשרת לעסקי
,
במיוחד רשתות ומפעלי מזו
,
לוותר על
כשרות זו
,
וה נאלצי לשל
תשלומי
אלו.
למותר לציי שהצרכ משל את מחיר
ההשגחה הכפולה
–
הממלכתית והפרטית
,
ולעית
י מדובר בהשגחה משולשת ומרובעת
,
כשלאיש
לא ברורה מידת הצור+ בכ+
.
24
4.
אפשרויות פתרו
–
יתרונות וחסרונות
ניתוח כלל החומר שהוצג לפני הועדה
,
מוביל למספר כיווני אפשריי אשר לדמותו
הראויה של מער+ הכשרות
.
לכל אחד מהכיווני שיוצגו להל יתרונות וחסרונות ש
וני
,
בהתחשב במענה הנית לבעיות שתוארו לעיל
.
לאחר הצגת
,
ינומק המתווה המומל.
,
לדעת הועדה
.
ניהול מער+ הכשרות בידי הרבנות
הראשית
לישראל
א.
כיוו פיתרו
ראשו
אפשרי הוא הפיתרו הריכוזי
.
על פי אפשרות זו
,
תבוטל סמכות של רבני העיר להעניק כשרות
,
תו+ שינויי החקי
קה
הנדרשי בחוק איסור הונאה בכשרות
.
הרבנות הראשית לישראל
,
באמצעות אג* הכשרות
שלה
,
תהווה את הסמכות הבלעדית לנושא הכשרות
.
יאומצו הנחיות הרבנות שבקוב.
נוהלי הכשרות
ו
הצעת ישו תקני הכשרות
.
את הסמכות ה
הלכתית לפעולות הכשרות
תעניק ועדה עליונה של רבני מומחי לתחו
הכשרות
,
המקובלי בציבור הרחב ככאלה
,
שתתקיי כגור המקצועי
$
הלכתי הסופי באג* הכשרות
.
המשגיחי
שיוכשרו
,
יוסמכו ויבחרו על ידי הרבנות הראשית כנזכר
,
יועסקו
כעובדי מדינה
במעמד
מיוחד
,
באופ שיאפשר הענקת
תנאי עבודה
סוציאליי המתחייבי על פי החוק
א+ לאו דווקא כמ
קובל בשירות המדינה
.
תקצוב העסקת יהיה באמצעות גביית אגרות
כשרות מהעסקי המושגחי
.
הפיקוח על ההשגחה יהיה א* הוא באחריות הרבנות
הראשית
.
בעני
י
זה
,
אפשרית הענקת מעמד לרב המקומי
,
כאחראי על הפיקוח במקומו
,
בכפו* להנחיות הרבנות הראשית
.
אפשרות אחרת היא לא להעניק ל
רב המקומי כל מעמד
בתחו הכשרות
.
יתרונות ההצעה
הצעה זו נותנת מענה ל
רוב רוב של הבעיות שתוארו לעיל
.
כ+ בתחו אחידות רמת
הכשרות וזהות מעניק הכשרות
,
וכ+ בתחו ההשגחה על מרכיביה השוני
,
ובכלל
לעני
תנאי עבודת של המשגיחי
.
25
חסרונות ההצעה
החי
סרו המרכזי הוא
החי
סרו התקציבי
$
מנהלי
.
משמעות ההצעה היא הוספת כ
$3000
תקני לשירות המדינה
,
דבר העומד בניגוד
מוחלט
למדיניות הממשלה לפיה יש צור+
להקטי את השירות הציבורי בכלל ואת השירות הממשלתי בפרט36
. נוכח
$
זאת
,
מתנגד אג*
התקציבי נחרצות להצעה זו
.
ע $
זאת
,
לפתרו
$
ולו חוקי
$
של בעיה זו
,
נית לכאורה
לשקול הענקת מעמד מיוחד
לעובדי
שאינו זהה לעובדי המדינה
.
להתמודדות ע ההיבט
התקציבי
,
מסייעת ג
עובדת היות המער+ מקור המכניס כספי באמצעות האגרות
,
כ+
שיכסה את העלויות
,
הישירות והעקיפות
.
חסרו נוס* הוא הפגיעה במעמד של הרבני המקומיי
,
עד שלילתו לגמרי של
אחד
מתחומי הפעולה העיקריי שלה
כיו
.
כפי שנמסר לוועדה ההיתכנות לכ+ נמוכה מאוד
.
בנוס*
,
לא מתייחסת ההצעה לקיומ של מעניקי הכשרות הפרטיי
,
אשר רבני הועדה
העליונה יאלצו לבסס כלפי הציבור את סמכות ההלכתית ביחס אליה
,
ככל שימשיכו
בפעילות
.
ב.
הפרט
ה
חלקית של
מער+ הכשרות
כיוו ש
נ
י אפשרי הוא
הפרטה חלקית
של מער+ הכשרות במדינת ישראל
.
על פי הצעה זו
,
יוכל כל גו* במדינת ישראל להעניק תעודת כשרות
,
ובלבד שיעמוד
בדרישות הרבנות הראשית לישראל
,
שתהיה הגור המסדיר והמפקח על מער+ הכשרות
.
על מנת לזכות בהסמכ
ה להענקת כשרות
,
יצטר+ הגו* לעמוד בקריטריוני שתקבע הרבנות
הראשית
,
דוגמת קוב. נהלי הכשרות והצעת ישו תקני הכשרות
.
כ יוגדרו כישורי הדמות
ההלכתית
האחראית
שבגו* ו
כ של
מנהליו
.
המשגיחי יבחרו מתו+ מאגר המוסמכי
לכ+
על ידי הרבנות
,
כמתואר לעיל
,
ויועסקו על ידי הג
ופי תו+ הקפדה על דיני העבודה ומת
שכר ותנאי עבודה נאותי
.
תיאסר העסקת המשגיחי על ידי עסק המושגח על ידי הגו*
המעסיק עת המשגיח
.
הגו* יהיה מחויב לפחות לרמת
ה
כשרות שתגדיר הרבנות
,
א+ יוכל להציב
לעסקי
המושגחי על ידו
דרישות גבוהות יותר
שבהתמלא יוכל להעניק תע
ודת כשרות מהודרת
יותר
.
הרבנות הראשית תקיי מער+ של פיקוח אפקטיבי על הגופי מעניקי הכשרות ועל
העסקי המושגחי
.
לצור+ כ+ יתווספו
תקציב ותקני
מסוימי
לאג* הכשרות ברבנות
הראשית
.
יוגדרו בחוק סנקציות כלפי גופי או עסקי שיחרגו מהנדרש
,
עד כדי שלילת
הזי
כיו להענ
קת הכשרות וסנקציות פליליות
.
36 ראה למשל החלטות הממשלה מספר 2487
מיו 15.8.2004
; מספר 66
מיו 25.3.2003 והחלטות נוספות
26
הגופי מעניקי הכשרות יגבו תשלו עבור הענקת התעודה מאת העסקי המושגחי
.
תיקבע תיקרה לגובה התשלו
.
אחוז מסוי מהכנסות הגופי ישול לרבנות הראשית
לישראל לצור+ החזקת מער+ הפיקוח
.
הגופי יפרסמו
באופ נגיש
את סטנדרט הכשרות הנהוג אצל
.
באופ כזה תינת לציבור
האפשרות לבחור בי מעניקי הכשרויות השוני
.
עסק המעוניי בדבר יוכל לקבל תעודה מאת יותר מגו* אחד
.
על מנת למנוע מצב בו יהיו עסקי אשר מסיבות שונות לא ימצא גו* שיהיה מעוני
להעניק לה כשרות
,
כגו מפאת חוסר יעילות כלכלית הנובעת ממקומ המ
רוחק וכיוצא
בכ+
,
ימשיכו הרבני המקומיי להעניק כשרות לעסקי במקומותיה
, כ"
ברירת מחדל
".
זאת
, ג $כ
בכפו* לתקני הרבנות הראשית ו
ל
הנחיותיה
.
המשגיחי במקרי אלו
,
הצפויי
להיות מועטי ביותר
,
יועסקו
כ
עובדי המועצות הדתיות בכל מקו
,
לכל דבר ועני
,
לאחר
שיבחרו על יד
י ועדת קבלה
,
כמתואר לעיל בהצעה הראשונה
,
מתו+ מאגר המשגיחי
מוסמכי הרבנות הראשית
.
הפיקוח עליה יבוצע בידי הרב המקומי
,
או,
כאפשרות אחרת
,
על ידי מפקחי הרבנות הראשית
.
א יוחלט על אפשרות זו
,
ג המועצות הדתיות יעבירו
אחוז מהכנסותיה להשתתפות במער+ הפיקוח
.
בכל הק
שור ליבוא מחו
"
ל ימש+ המצב הנוכחי
,
על פיו
,
הרבנות הראשית היא המאשרת את
כשרות המזו או מרכיביו
.
יתרונות ההצעה
ההצעה מאפשרת
"
שוק חופשי
"
בתחו הכשרות
,
על יתרונותיו הכלכליי וההלכתיי
לצרכ
.
ההצעה יוצרת ר* מ
ינימא
לי אחיד של כשרות
,
אשר ממנו נית יהיה
,
כמוב
, לע
לות
.
ההצעה מתייחסת למצב הקיי בפועל כיו
,
של ריבוי מעניקי כשרות פרטיי ופערי בי
הכשרויות הממלכתיות השונות
,
ומסדירה אותו תו+ פיקוח
.
מעמדה של הרבנות הראשית
ישתפר בכ+ שתהווה גו* מפקח
,
מסדיר ומכוו
,
ולא גו* מתחרה
,
כפי שקיי היו
.
להצעה
יתרונות האחידות הארצית
,
מחד
גיסא
,
ללא המעמסה הכלכלית מאיד+
גיסא
.
ההצעה
מאזנת בי הרצו להסדרה ו
לאחידות
,
ליכולת האכיפה המוגבלת
,
כמסתבר
,
על הרבני
המקומיי
.
ההצעה פותרת את בעיית יחסי משגיח
$
מושגח ואת ניגוד הענייני הקיי כיו
.
27
חסרונות ההצעה
הצלחתה
של ההצעה תלוי
ה
ברמת ה
אפקטיביות
של ה
פיקוח
שת
קיי
הרבנות הראשית
.
בהעדר פיקוח כזה
,
לא זו בלבד שלא יבוא מזור לתחלואי מערכת הכשרות
,
אלא צפויה
קריסתה המוחלטת
.
ה
הצעה פוגעת במידה מסוימת ברבנות הראשית
,
בכ+ שמוצא מידיה המונופולי הפורמ
אלי
לו היא זוכה כעת
,
על פי חוק איסור הונאה בכשרות
.
ע זאת
, כמ
צוי לעיל
,
מסתבר כי
כבר
כיו
בפועל מונופולי זה הוא פורמ
א
לי בלבד
,
לאור קיומ של הבדצ
"
י הפרטיי ולאור
המצב הנוהג על פיו לא מעטי מקרב הרבני המקומיי נוהגי מידה זו או אחרת של
עצמאות בנושא הכשרות
.
ג.
ניהול מער+ הכשרות על ידי המועצות הדתיות והרב המקומי
כיוו פעולה
שלישי
הוא
,
בעיקרו
,
המש+ המצב הנוכחי תו+ הכנסת שיפורי לפתרו
הבעיות שתוארו
.
על פי ההצעה
,
ככלל
,
האחראי לכשרות יהיה רב הישוב
.
בישובי גדולי
,
יופקד אחד מרבני
השכונות על ניהול מחלקת הכשרות
.
זאת
,
למעט ענייני השחיטה
,
שיעברו לאחריותה
הבלעדית של הרבנו
ת הראשית
.
הרב המקומי ורבני השכונות
)
בישובי מעל גודל מסוי
(
יעסקו ג בפיקוח על המשגיחי
.
עיקר הדגש הוא על שילוב מפקחי נוספי על
המשגיחי
,
מפקחי שיהיו עובדי המועצה הדתית37
. במקביל
,
תאומצנה הנחיות הרבנות
הראשית המופיעות בקוב. נהלי הכשרות וההצעה לי
י
שו תקני
הכשרות
,
האמורה
להתפרס 38, א+ תינת לרב המקומי אפשרות להנהיג במקומו תק מחמיר יותר
של "
כשרות
מהדרי
",
בנוס* לתק
הכ
שרות
הבסיסי
$
א+ לא במקומו
.
יופעל נוהל לאכיפת הנחיות
הרבנות הראשית על הרבני המקומיי
,
שיכלול הלי+ בירור משמעתי ב
מקרה הצור+
.
במסגרת הלי+ בירור מש
מעתי מסוג זה
,
חיוני לאפשר שלילת סמכות לרב המכה בישוב
לית תעודת
$
כשרות
,
א פעילותו תימצא בלתי ראויה
,
או שיתברר כי עבר על נוהל מנהלי
הכשרות של הרבנות הראשית לישראל
.
דו37"
ח צוות ההיגוי מציע להחלי* את המועצות הדתיות ברשויות מרחביות
,
כהגדרתו
,
ומשתמש במונח זה בהקשרי
השוני
.
אנו נשתמש במושג הקיי
בדו38"
ח צוות ההיגוי מופיעה הצעה עצמאית להגדרות אלו
,
בעמ
' 136 ועוד
28
המשגיחי יועסקו באחת משלש
הדרכי הבאות
:
1. עובדי המועצה הדתית
.
המשגיחי יהיו עובדי המו
עצה הדתית לכל דבר ועני
י ,
ויקבלו את כל המגיע לה לפי חוקי
העבודה ובכלל זה תשלומי פנסיוניי וזכויות נוספות
.
2. עובדי תאגיד שעל יד המועצה הדתית
כנזכר
,
המליצה ועדת צדוק להקי ליד כל מועצה דתית תאגיד שיעסיק את משגיחי
הכשרות
,
על בסיס כלכלי של משק סגור
,
תו+ מת
תנאי עבודה סוציאליי נאותי
למשגיחי
.
על פי שתי האפשרויות
הנזכרות
,
בחירת המשגיחי מקרב המאגר שיוסמ+ על ידי הרבנות
הראשית
,
צרי+ שתיעשה על ידי ועדת קבלה שתכלול
,
מלבד הרב המקומי
,
ג גורמי
נוספי כנציג הרבנות הראשית ונציג המועצה הדתית
.
3. עובדי חברות כ
ו
ח א
ד .
על פי הצעה זו
,
אשר
,
כאמור לעיל
,
הוצעה על ידי הצוות לרפורמה בנושא הכשרות
והבשילה לכדי טיוטת מכרז39
, יהיו המשגיחי עובדי חברות כ
ו
ח אד שיזכו במכרז
ארצי
שיפורס על ידי הרבנות הראשית והרשות הארצית שירותי דת במשרד ראש הממשלה
.
תיבחרנה מספר חברות
)בי
1 ל$4(,
אשר המועצות הדתיות תבחרנה אחת מתוכ
ובאמצעותה
,
לאחר שתחתו עמה הסכ נפרד
,
תפעיל את משגיחי הכשרות
.
עלויות
העסקת המשגיחי
,
כולל התנאי הסוציאליי
,
יושתו על החברות
.
הכנסותיה יהיו מגביית
תשלומי מהמושגחי
.
במקביל
,
ימש+ תשלו אגרת כשרות שנתית למועצה הדתית
,
שתהי
ה אחראית
ל
היבט המקצועי
$
הלכתי
.
על פי הצעת המכרז
,
בשונה מהאמור לעיל
,
חברת כ
ו
ח האד תקיי מער+ פיקוח על המשגיחי
,
והרבנות הראשית תמנה
"
מפקח על
"
שיהיה אחראי על כל מער+ ניהול שירותי השגחת הכשרות החדש
.
החברה תחתו על
מערכת חוזי אחידה שתכלול א
.
הסכ מסגרת בי הח
ברה לרשות הארצית לשירותי דת
.
ב.
חוזה בי החברה למועצה הדתית ג
.
חוזה עבודה בי החברה למשגיחי הכשרות ד
.
חוזה
משולש בי החברה והרבנות המקומית לבתי העסק המושגחי
.
בחינת ההצעה
–
יתרונות וחסרונות
יתרונות ההצעה
יתרו ההצעה בפשטותה ומניעת הצור+ בשינויי מבניי מ
שמעותיי
.
אימו.
ההצעה
ישמר את מעמד הרבני המקומיי ו
ימנ
ע זעזועי ומתחי על רקע נושא רגיש זה
.
בקבלת
הנחיות הרבנות הראשית ו
ב
הטמעת ההצעה מבטיחה
,
תיאורטית
,
את פתרו בעיות חוסר
39 מכרז פומבי מס
' 000/03 לניהול שירותי ה
ש
גחת כשרות ברחבי המדינה
)
טיוטה
(
29
האחידות בהגדרת תפקיד המשגיח
,
הכשרתו
,
סדרי העבודה הנדרשי ותנאי ההעסקה
. כ
כוללת ההצ
עה הסדרת הפיקוח על המשגיחי
.
חסרונות ההצעה
חסרונה העיקרי של ההצעה הוא
מורכבות
מבנה ההעסקה של המשגיחי
,
ככל שאל
ו
יהיו
עובדי המועצות הדתיות
.
העסקת במסגרת המועצה הדתית תצרי+ הוספת כמות גדולה
של תקני
,
דבר הצפוי להיות בעייתי על רקע מצב הכספי הקשה של המועצות
הדתיות
,
אשר רבות מה אינ מסוגלות כבר כיו לשל את משכורות עובדיה ותשלומי הפנסיה
שלה
.
לא למותר לציי
,
כי הוספת תקני משמעותה תוספת תקציבית שתידרש מקופת
המדינה ומקופת המדולדלת של רשויות מקומיות
.
עוד י
וס*
,
כי הדבר
מנוגד למגמה
המוצהרת כיו על
$
ידי הממשלה ו
משרד ראש הממשלה
.
בהקשר זה
יצוי
, כי
נדרשת עבודה
משפטית מפורטת להבטיח כי מסגרת העסקת של המשגיחי לא תוכר בעתיד על
$
ידי בתי
המשפט כמסגרת יחסי עובד
$
מעביד בי המשגיח למדינה או למועצה הדתית על
המשמעויות התקציביות הכרוכות בכ+
.
בנוס* לכ+
,
לא מתמודד כיוו זה ע הב
עיות הנוספ
ות שנזכרו
,
כאחידות רמת הכשרות
,
כשל
עצמה
,
בי הרבני המקומיי והרבנות הראשית
,
ובי הרבני המקומיי לבי עצמ
.
כ נותרת בעיית הכפיפות המקצועית הנזכרת
,
והיחס למעניקי הכשרות הפרטיי
.
30
5. הפיתרו המוצע
מסקנת הועדה
,
לאחר שקילת היתרונות והחס
רונות שב
דרכי השונות האפשריות
,
היא כי
ראוי
להמלי. על בחירה
באפשרות
ה
שלישית המתוארת לעיל
, כ
שמשגיחי הכשרות יועסקו
בלעדית על
$
ידי חברות כוח אד
,
באופ שימנע ניגוד ענייני בינ ובי הגופי המושגחי
.
המלצת הוועדה מתבססת על העובדה שמער+ הכשרות משתלב במער+ הרבנות
$
המקומית
והארצית
,
הפועלת על
$
פי מסורות
$
עבר
,
ארוכות
,
שלא נית לשנות בנקל
.
במצב דברי זה
,
קיימת
,
לדעת הוועדה
,
חיוניות בבחינת דר+ פתרו לבעיית ניגוד הענייני
,
שלא תיצור מכשולי למהל+ מחד
$
גיסא
,
א+ תפתור את הבעיה מאיד+
$
גיסא
.
דר+ הפתרו
המוצעת על
$
ידי הוועדה הינה
,
א $כ ,
מתונה ואינה כרוכה ברפורמה רבתי במער+ הכוחות
הפועלי בנושא
,
וא* לא בחידוד המתח הקיי בי
הרבנות הר
א
שית לישראל ובי מער+
הכשרות הפרטי המתנהל כיו ללא פיקוח כלשהו ולפי כללי שוק חופשי על
$
כל המשתמע
מכ+
.
אמת
,
המש+ ההישענות בתחו הכשרות הממלכתית על ה
רבנות המקומית
ועל המועצות
הדתיות בישראל מחייב
נקיטת גישה קפדנית באכיפת החוקי הקיימי לרבות לעניי
כפיפות של הרבני המקומיי לרבנות הראשית לישראל
.
בר
,
אכיפת החוק מחויבת
ממילא
,
וא בכ+ יוושע ג תחו ההשגחה על הכשרות בישראל
–
דיינו
.
31
6. ה
תאמות ו
שינויי
נדרשי
לצור+ ישו ה
מלצת הוועדה
,
נדרשי שינויי חקיקה והתאמות שונות
.
כאמור
,
מוצע להקי
ועדת ישו לרפורמה
,
אשר בי השאר תעסוק בניסוח פרטני של שינויי אלו
.
ע זאת
,
נציי להל מספר עקרונות לשינויי החקיקה הנדרשי
.
א.
שינויי חקיקה ראשית
בחוק איסו
ר הונאה בכשרות
,
התשמ
"ג$1983
, יש לקבוע מספר שינויי אשר יסדירו
פעילות של חברות כוח
$
אד בתחו הכשרות ובמיוחד לעניינ
נו,
מניעת ניגוד ענייני בי
משגיח למושגח
.
בנוס*
,
יש להסדיר בחוק זה את חובת הסמכת המשגיח
.
כ יש לקבוע את
מעמד של הוראות הרבנות הראשית בעני
י ה
כשרות
,
כולל לעניי האפשרות לשלול מרב
ישוב את סמכותו לית תעודת
$
כשרות
,
מקו שימצא כי עבר על נוהל מנהלי הרבנות
הראשית לישראל
,
הנוגע לעניי
.
זאת
,
כמוב
,
לאחר שעניינו יבח בועדת משמעת מתאימה
שתיכו לש כ+
.
כבסיס לצור+ שינויי אלו
,
נית להסתמ+
,
לאחר בחינה נוספ
ת
ובשינויי המחויבי
,
על
טיוטת הצעת חוק איסור הונאה בכשרות
,
התשמ
"ג$1983
, שגובשה ברבנות הראשית
לישראל בתחילת שנת התשס
"ה,2005
.
ב.
שינויי חקיקת משנה
יש להתקי תקנות
,
שיי
סמכו לחוק איסור הונאה בכשרות
,
ויעסקו בתעודות ההסמכה
למשגיח
.
יש להתקי תקנות בדבר היק*
מער+ הפיקוח הנדרש
.
כאמור לעיל
,
מער+ זה מהווה תנאי
הכרחי לקיו הרפורמה ועל כ נדרש עיגו קיומו האפקטיבי בתקנות
.
ג.
הוראות ונהלי
קוב. נהלי הכשרות של הרבנות הראשית והצעת ישו תקני הכשרות
,
לכשתפ
ורס
,
יקבלו
מעמד מחייב על פי די
.
32
יוגדרו ויפורסמו הכללי לבחירת
משגיחי
,
וכ
הדרישות
מחברות כוח
$
האד המעוניינות
להעניק שירותי כשרות
.
יפורס
בתדירות קבועה
$
וגבוהה
$ה
תשלו
המכסימלי המותר לִ
ְגִבָיה
בגי השגחת הכשרות
על$ידי
חברות כוח
$
האד
. כ
יפורס
אחוז ההכנסה של הגופי שיועבר לרבנות
הראשית
לתקצוב מער+ הפיקוח
.
הרבני המקומ
יי יחויבו לפרס את כללי
"
כשרות המהדרי
"
ההלכתי
י
הנהוגי אצל
$
ככל שיבקשו להנהיג תק כשרות מחמיר יותר
,
במקביל לתק הכשרות הבסיסי
.
בעזרת הש
,
ירושלי
, ו'
תשרי התשס
ז,"28 בספטמבר 2006
על החתו
:
______________ _____________
_____________
עו"
ד אמנו דה
$
הרטו+
)יו"ר(
הרב אמו. שריג
)
חבר
(
עו"
ד שמעו אולמ
)
חבר
(
______________ _____________
מר אריאל קט
)
חבר
(
מר
רפי יוחאי
)
חבר
(
w:\amnon\
.doc
חנ \
רפורמה בכשרות
\
דוח סופי של הרפורמה בכשרות