פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 415 מישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה ביום שני, כ"ג בכסלו התשס"ח – 3 בדצמבר 2007 – בשעה 12:00 סדר היום: תוכנית העבודה השנתית של משרד התיירות לשנת 2008 נכחו: חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר רוברט אילטוב – מ"מ היו"ר אליהו גבאי ישראל חסון יעקב כהן סופה לנדבר מוזמנים: יצחק אהרונוביץ, שר התיירות שאול צמח, מנכ"ל משרד התיירות רפאל בן-חור, סמנכ"ל בכיר המוצר התיירותי, משרד התיירות חיים גיטין, סמנכ"ל בכיר משאבי אנוש, משרד התיירות שי וינר, סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותכנון תשתיות, משרד התיירות אורן דרורי, סמנכ"ל בכיר מינהל השיווק, משרד התיירות יוסי שטיבר, סמנכ"ל בכיר מערכות מידע, משרד התיירות גדעון שניר, סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות, משרד התיירות אוהד רייפן, אגף התקציבים, משרד האוצר גלית פלצור, רפרנטית אגף התקציבים, משרד האוצר אבי חיימוב, רפרנט, אגף החשב הכללי, משרד האוצר יובל רז, רכז משרדים כלכליים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות שמואל צוראל, יועץ שיווקי, התאחדות המלונות עמי אתגר, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות עלית פרוינד, מנכ"לית החברה הכלכלית, עיריית טבריה אסף בן חמו, גזבר עיריית אילת יצחק גרוסמן, מנהל חטיבת מינהל וכספים, רשות הטבע והגנים הלאומיים מרינה ישעיהו, סמנכ"ל מסחר, ישראייר תיירות ותעופה עו"ד גדעון ארנון, יועץ משפטי ומזכיר חברת ישראייר דוד אסולין, מנהל תיירות נכנסת, חברת ארקיע אנגל ויינשטיין, מנהל פיתוח עסקי גלובלי חב' אל-על אברהם לוי, סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים, אל-על אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות עו"ד סלעית קולר, המועצה לצרכנות רונן רגב כביר, סמנכ"ל ומנהל מחלקת מחקר, אמון הציבור רמי לוי, סמנכ"ל אל על ייעוץ משפטי: אתי בנדלר מנהלת הוועדה: לאה ורון רשמת פרלמנטרית: הדס צנוירט תוכנית העבודה השנתית של משרד התיירות לשנת 2008 היו"ר גלעד ארדן: בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום תוכנית העבודה השנתית של משרד התיירות לשנת 2008. ראשית אני מתנצל על האיחור, הוא נבע מהתארכות הישיבה הקודמת, אך אני חושב שכולנו כאן במטרה חשובה לקדם את ענף התיירות ואת התוצרים החיוביים שיש לענף הזה. נשמע אותך, אדוני השר, ואת המנכ"ל, וננסה לחשוב יחד איך ועדת הכלכלה יכולה לסייע לך בחקיקה או בדרכים נוספות לקדם את יעדי משרד התיירות לטובת כלל אזרחי ישראל והכלכלה הישראלית. בבקשה, אדוני השר. השר יצחק אהרונוביץ: צהריים טובים לכולכם, אני שמח להיות כאן ולהעביר לכם את הסקירה. אני במשרד תשעה חודשים, קיבלתי משרד מסודר, ומטבע הדברים כשנכנסתי לתפקיד עשיתי מספר שינויים שמתחייבים. ראינו שאנו אחרי מלחמת לבנון השנייה שעשתה לא טוב לתעשיית התיירות, והייתי חייב לנקוט בכמה פעולות מיידיות שהתחייבו מעצם המצב. גורמי התיירות כולם, אני מודה לכל הגורמים, הם משתפים, עובדים. אנו מנסים לסייע לכלל גורמי התיירות במדינת ישראל. זו תעשייה רחבה, חשובה, ואנו חייבים להניע מהלכים חזקים ומתקדמים כדי לשאוף ולהגיע לתוצאות טובות יותר. 2007; כשנכנסתי למשרד היה דוח רחב מאוד, מקצועי מאוד, דוח ארנסט אנד יאנג, שעשו אותו שני המשרדים, האוצר והתיירות, לקחו חברת ארנסט אנד יאנג, ואמרו לחברה הזו: תגידו מה צריך המשרד לעשות כדי לשנות את פניו ולקדם את כל נושא התיירות, גם בתחום השיווק, גם בתחום התשתיות, גם מבחינת העולם, גם מה קורה בארץ. נכנסתי למשרד, הדוח הזה היה מונח כמה חודשים, למדנו אותו וקיבלנו את הדוח הזה כלשונו. זו חברה בין לאומית שיש לה ראייה רחבה מאוד, אנחנו למדנו את העובדות ואת המסקנות ובעיקר מיישמים את ההמלצות. הלבשתי את ההמלצות על תוכנית העבודה של 2007 ועשינו מספר גדול של שינויים כדי ליישם את הדוח הזה וכדי ליישם את מטרות המשרד. הדוח אומר שחייבים להשקיע בתחום השיווק. השיווק חלש, אנו לא משקיעים כסף בתחום הזה ויש להשקיע גם בכסף וגם להשקיע בהבאת מדינות נוספות לתחום מדינת ישראל בתחום התיירות. את 2007 אנו כנראה מסיימים בשני מיליון ו-300 אלף תיירים. זו התחזית, ואנו כנראה נעמוד בתחזית הזו. כששמנו את הרף של שני מיליון פלוס, לא האמנו שנעמוד ברף הזה, ועשינו זאת. את שנת 2006 סגרנו על מיליון ו-800, וב-2005 היינו במיליון ו-900. 2006 היא נגזרת מהמלחמה. ב-2007 גם התחלנו את התהליך שעדיין לא סיימנו, אני מקווה שעד סוף השנה נסיים אותו, ביטול הוויזה מרוסיה. לאחר מכן זה יהיה גם יתר מדינות המזרח. רוסיה היא מדינה מאוד חשובה. בהתחלה דיברנו על כ-60-70 אלף תיירים רוסיים שנכנסים. היום הם באים בתיירות חד יומית דרך מצרים, טסים לשארם, משם הסוכן מקפיץ אותם עד מעבר טאבה, חד יומי עוברים במעבר מהיר לירושלים ובלילה חוזרים לטאבה. יש גם קבוצות שמגיעות דרך טורקיה, נוחתות באנטליה, בטיסה מגיעים ללוד, עושים סיבוב בירושלים והאתרים מסביב ובלילה חוזרים לטורקיה. נושא החד יומי חשוב, לא חשוב מאוד מבחינתנו, כי בכך לא תורמים לתעשיית המלונות. הנושא שבדקנו בשגרירות הרוסית, מתברר שהנושא של ההמתנה לקבלת ויזה לוקחת בין מספר ימים למספר חודשים. לא כולם גרים בסביבת השגרירות, כששואלים אותם למה לא באים יותר הם אומרים שההמתנה היא ארוכה מדי, ואומרים שמעדיפים להגיע למצרים שאין צורך בוויזה או לקפריסין או לטורקיה, מקבלים אותו שירות, לפעמים במחירים זולים יותר. ראש הממשלה ביקש שאעמוד בראש ועדת שרים, עמדתי בראש ועדה, וזה אושר לפני חודשיים. נכון לרגע זה משרדי הפנים והחוץ סיימו עבודתם. כרגע זה נמצא במשרד החוץ הרוסי. נכון לשבוע שעבר עובדים על הטיוטה כי הביטול יהיה הדדי – שלנו לשם ושלהם אלינו. מהשיחות ששרת החוץ ניהלה עם שר החוץ הרוסי, הם מקבלים את הרעיון, הנושא הוא לשפצור אחרון של ההסכמים. אני מעריך שעד סוף השנה תתבטל ההוראה לביטול ויזה מרוסיה ואז נוכל לראות את הצפי של התיירים, אנו מעריכים שיגיעו בין 200 ל-300 אלף תיירים. לגבי ההמשך, אמרתי את זה גם לאוקראינים וגם לגאורגים ולכולם, אנו פותחים את הדלת ואז נדבר על יתר המדינות. זה יהיה אחד המהלכים הדרמטיים שאני רואה אותם בהמשך. התחלנו את התהליך של סין, אנו מקווים שזה יימשך גם ב-2008. ממשלת סין הרימה את רמת הסיכון של תיירים שרוצים לבוא לישראל, הם לא יכולים לבוא. כשממשלת סין מודיעה שיש סכנה לבוא זו הוראת שעה – סוכני הנסיעות לא יכולים למכור חבילות תיור לישראל. המשא ומתן עם ממשלת סין דרך השגרירות פה והנציגות בסין נוהל מספר חודשים. שרת החוץ חתמה על ההסכם עם שר החוץ הסיני להוריד את רמת הסיכון ממדינת ישראל. אנו צופים מאות אלפים של תיירים סינים שיבואו לבקר. היום המספרים קטנים, גם שם אנו צופים שמשהו כזה ילך ויתרחב. גם נושא היפנים וגם נושא הקוריאנים, דרום קוריאה, שווקים מצוינים, גם שם אנו צופים לפתיחת השוק היפני, בעיקר השוק היפני, שגם שם חל איסור לשווק חבילות – הממשלה הורידה את רמת הסיכון שם. לגבי הקוריאנים, שזו מדינה שממשיכה לבקר אותנו גם היום במספרים יפים מאוד, אנו כנראה לקראת מרס, סגרנו עם נשיא חברת קוריאה אייר שיתחילו לטוס שלוש פעמים בשבוע לישראל טיסות ישירות. מבחינתם זו אחת התפניות הדרמטיות, שלא צריך דרך טורקיה ודרך ירדן אלא טיסה ישירה. גם עניינו את היפנים, כרגע אין טיסה ישירה ליפן, גם עם הקשר שהיה לי עם אל על לנסות לחדש את הקשר, שיהיו טיסות ישירות גם ליפן, כרגע אין, אולי בעתיד יהיו, לפחות טיסה אחת שבועית. גם היפנים ונושא המזרח, יכול להיות שדרך קוריאה יבואו אלינו. במזרח רואים תפנית יפה. השוק המרכזי של ישראל הוא עדיין ארה"ב, צפון אמריקה. נסגור את השנה בסביבות 400 אלף תיירים. יש הארגונים היהודיים, הארגונים הנוצרים, אנו משקיעים את מרב המאמצים להגביר את השיווק שם, בדגש על צפון אמריקה. הנוסחה שאני חוזר עליה – 100 אלף תיירים, 4,000 מקומות עבודה נותנים למשק ומכניסים הכנסה של 100 מיליון דולר למדינה. 2006 – מיליון 800, מיליון תיירים, התרומה לתעשיית התיירות, הפנים והחוץ לתמ"ג בשנת 2006 עמדה על 8.2 מיליארד ש"ח. הנושא הנוסף הוא תשתיות. בתי מלון, חשוב לנו לקדם ולשדרג את בתי המלון. יש בתי מלון מצוינים, יש בתי מלון טובים ויש בתי מלון שמזמן לא עברו שדרוג, לא שיפוץ, ובדרך כלל זה לא הרשתות. היתה בקשה של התאחדות בתי המלון לנסות לסייע לאותם אנשים, בעיקר לאנשים פרטיים. במסגרת תקציב 2008 נקים קרן של 120 מיליון, שחלקה תבוא מהממשלה, חלקה תבוא מהבנקים בהלוואות נוחות. נקבע קריטריונים כדי לסייע וכדי לשדרג את בתי המלון שנחליט עליהם. כמובן, תקום ועדה שתבחר ותיתן את המענקים האלה, לשדרג בתי מלון שאינם ברמה טובה היום. אחד הדברים החשובים לנו זה העיר אילת. היא חייבת לקבל טיפול שורש. התיירות שם חשובה מאוד לעיר אילת. אנו רואים מה קורה בעקבה, במצרים, כלומר משארם לכיוון טאבה, בתי מלון. העיר אילת היא למעשה בדריכה במקום. אנו מנסים לתת לה גם שינוי בתשתיות ובעיקר לנסות לקדם אותה בתחום של דברים מרכזיים כמו שדה תעופה, כמו לבנות אטרקציות ברמה בין לאומית כדי שהתיירים יגיעו לעיר אילת. כיום לא מגיעים כמעט תיירים לאילת. היו"ר גלעד ארדן: אני חייב לקטוע אותך לשנייה, אדני השר, לפני שלוש שנים הזמנתי מחקר מהממ"מ שנועד לבחון את ההטבות הכלכליות שניתנות בעקבה, בירדן וטאבה כדי לראות מה המדינות ליד אילת עושות במסגרת התחרות. בשתי המדינות הללו יש "תוכניות מדיניות מיוחדות יחסית לשאר שטח המדינה המתרכזות בפישוט תהליכי רישום, קיצור הליכי אישור הנדרשים להקמת פרויקטים והשקעות מקומיות, הקלות במסים ומכרזים, משיעורים נמוכים של הקלה ועד לפטור מלא מסוגים שונים של מס כגון מס חברות לתקופות זמן משתנות או לצמיתות" וכו', אז בעניין הזה הייתי מציע שברגע שהמשרד יידע בדיוק מה הוא רוצה, אין לי ספק שוועדת הכלכלה תהיה שותפה להליכי חקיקה בנושא הזה, גם אם לא תהיה לכם הסכמה עם יתר משרדי הממשלה, לפחות נביא את זה להכרעה בכנסת. אשמח מאוד אם המשרד יציע הצעות נקודתיות, ואו נעזור לו מול הממשלה או חברי הכנסת כאן יגישו את זה כהצעות פרטיות. אני אומר את זה רק משום שאדוני אמר שהוא אומר את זה לנו בקשר לאילת. נשמח מאוד לעזור לאילת במסגרת התחרות, אך אנו חייבים את הידע המקצועי שנמצא אצלכם ברובו. השר יצחק אהרונוביץ: אני מודה לך, ואנחנו נשמח מאוד להביא לכם את כל ההצעות שלנו. ישראל חסון: עקבה משנת 2003 חתומים על אמנת הים האדום. האמנה הזו הקצתה להם לטובת עקבה 260 מיליון דולר לשנה, וזה לא כסף ירדני. זה כסף בין לאומי של כל המדינות שחתומות על אמנת הים האדום. המלך הבין שאם לא ינצל דולר אחד, ולפיכך הוא מינה מושל עם סמכויות של מלך. היית יכול לקבל שם אישורים לבניה תוך עשרה ימים. אני לא בטוח שאנו פה בפוקוס בעניין הזה. התחרות האמיתית היא לא מול עקבה כמו מול סיני. השר יצחק אהרונוביץ: אמרתי שאנו בתחרות מול עקבה ומול סיני. כשאני רואה את כמות המנופים בעקבה, היא כולה בבנייה, ואני יודע שעשרות בתי מלון בבנייה שם. הנושא של בניית בתי מלון, אמרתי שאנו רוצים לשדרג בתי מלון ברמה נמוכה. עד לפני מספר חודשים לא קם מלון אחד בארץ בשש השנים האחרונות, מכל מיני סיבות. חלק מזה היה הנושא של התמריץ שאמורים היו לקבל ולא קיבלו, ממשרד האוצר, ממשרד התיירות, דרך הוועדה. לפני מספר חודשים שחררנו חמישה ששה בתי מלון לבנייה מיידית, והם בונים ממצפה רמון בדרום ועד רמת הגולן בצפון, וזה מה שמשחרר את הפקק הראשון. אנו רוצים לתת מנה נוספת לעוד מספר בתי מלון שנכנסו לרשימה לפני התיחור האחרון, שזה נכנס רק בשנה האחרונה. התיחור זה תחרות לגבי יתר היזמים. לגבי בניית ההמשך, אנו נמצאים כבר עכשיו בתהליך תיחור. קבוצה ראשונה נגמרה עכשיו וקבוצה שנייה תיכנס בתחילת 2008. היעד שלנו ל-2008 הוא 2 מיליון ו-800 אלף, ואם נגיע ל-3 מיליון נהיה כמעט ללא חדרים לאכסון מלונאי, וצריך להיערך לזה. בשנה-שנתיים קשה מאוד לסגור את הפערים, צריך לעשות מספר פעולות. חלק מהפעולות הן לקחת בתי מלון שעשו שימוש אחר בבתי מלון, למשל שימוש לאתיופים, לרוסים, לעובדים זרים. זה לא ברמה גבוהה, אבל גם אתם יש לנו מאות של חדרים כאלה כדי להחזיר אותם לשימוש מלונאי. בשנת 2007 התחלתי ואני מעביר את זה גם לשנת 2008 - סימנתי מספר ערים במדינה שעליהן אני שם את הדגש המרכזי כערי תיירות, למשל טבריה, צפת, אילת, ירושלים או עכו. היו"ר גלעד ארדן: מה עם אשקלון? השר יצחק אהרונוביץ: זה לא כולן אלא דוגמה. אשקלון – קיבלו מנה יפה עכשיו לגבי הטיילת, שמו שם עשרות מיליונים. נתניה קיבלה חבילה יפה מאוד גם בשנים האחרונות, אבל אני אומר - דגש לערי תיירות שאנו חייבים לחזקן. הגנות ים המלח – פרויקט גדול מאוד שהמשרד קיבל אותו לא בחשק גדול ולא ברצון רב. הוא לא היה צריך להיות אצלי בכלל במשרד, אך מאחר שקיבלתי את זה אני מקדם את זה, לראות איך אנו עושים את ההגנות הזמניות של הצפות באזור המלונות ואיך נותנים את פתרון הקבע לאותן הגנות. פרויקט גדול מאוד שכרגע הוזרם לנו, התחייבויות של האוצר לתת לנו 300 מיליון כדי להתחיל להניע את המהלכים עם מינהלת הגנות ים המלח. הנושא הזה נמצא באחד הצירים המרכזיים של המשרד והוא מנוהל על ידי ועל ידי המנכ"ל. לגבי הרגולציה, לא פעם ולא פעמיים מופנים אליי וגם אליך, אדוני היושב ראש, טענות שאנו לא אוכפים עצמנו על גורמים מתעשיית התיירות. יש לנו קושי גם בתחום החקיקה שנצטרך להביא הנה, גם אליך וגם לוועדת החוקה, חוק ומשפט - אני מדבר על ההיבטים הצרכניים. שם אנו נמצאים לא פעם ולא פעמיים ללא שיניים. יש לשנות כדי לאכוף וכדי לטפל בבעיות. היום הטיפול, מעבר לטיפול ולתשובות שאנו נותנים, הוא אינו מספיק, אין מספיק שיניים חדות למשרד כדי לאכוף דברים אלה. הקמתי ועדה לפני שמונה חודשים לשפר את השירות בכל תחום תעשיית התיירות, מהשדה שנוחת התייר – מה הוא מקבל, מה בודקים, במוניות או באוטובוסים, מה רמת השירות במלון, ועדה גדולה מאוד, ברובה אנשי מקצוע מחוץ למשרד בשילוב אנשי המשרד. עד סוף השנה, לקראת ינואר, אני מקווה, יהיו לי התוצרים, אוכל לפרסם את זה ואני מקווה שאאמץ את רוב המסקנות שלהם של שיפור השירות כדי שניראה אחרת כמו מדינות אחרות בעולם. אנו הולכים לשינוי ארגוני במשרד. המשרד מתהפך, אנו מתאימים עצמנו לשנות ה-2000. המבנה הארגוני של המשרד אינו נכון. אנו מתאימים את המשרד כדי לתת מענה לאותם צרכים. אני חושב שהוועדה שאתה עומד בראשותה מאוד חשובה לי לבוא ולדווח, ולהסתייע בכם בוועדה לקדם כל מיני מטרות שאני רואה שאיני מצליח לקדם גם בממשלה וגם בכנסת. תודה. היו"ר גלעד ארדן: לפני שאני עובר לחברי הכנסת, יש לי כמה שאלות קצרות; דיברת על ההבדלים ברמת השירות בבתי המלון ושיש ועדה. האם היא בוחנת גם את נושא החזרת דירוג הכוכבים למלונות? השר יצחק אהרונוביץ: כן. היו"ר גלעד ארדן: יש לי תחושה בשנים האחרונות שמדינת ישראל חושבת שהיא צריכה להראות בעולם המערבי בעיקר שהיא יותר ליברלית, יותר מתירנית מכל מקום אחר בעולם. יכול להיות שזה נכון, לצערי, אבל אני חושב שהיתרון היחסי של מדינת ישראל הוא בהיותה קודם כל ארץ הקודש. אני פעיל מאוד עם הנוצרים האוונגליסטים, אני מופיע בפניהם ואני אני מ"מ יו"ר השדולה, הופעתי עם הנציג שלכם בלוס אנג'לס וראיתי את הסרטון ששם יש התמקדות על אתרי הקודש. האם נעשה ניסיון להשתמש בנושא הזה לכל הציבור בעולם? כלל הנוצרים בעולם זה מיליארדים רבים וההתמקדות שעדיין לא עשתה השפעה אמיתית – המספרים, לא חל בהם מהפך אדיר בשנים האחרונות ויש תחושה של פוטנציאל בלתי ממומש. אם הקו שלנו היה משתנה בעניין הזה אולי מספר התיירים היה גדל. נושא האטרקציות – האם ניתן לקבל על כך פירוט? ושאלה אחרונה, זו טענה שנשמעת שנים רבות, שיאן תיאום בין גופים במשרד התיירות ברמת התכנון והביצוע שנועדו לעודד והרבה אנשים טוענים שבדומה למה שעושה למשל צרפת, צריך רשות אחת שמאגדת את כל התחום הזה כדי שזה לא ישתנה כל פעם ויהיה בצורה שנראית לא רצינית לפעמים – שוב, זה לא טענה נקודתית למשרד כרגע. האם אתם בוחנים את הטענה הזו? יש כוונה להקים רשות כזו? השר יצחק אהרונוביץ: הנושא של אוונגליסטים, זה לא רק השוק בארצות הברית, אנו משקיעים שם המון אך גם באירופה, גם בדרום קוריאה שהופעתי בכנס אדיר שם של אוונגליסטים, גם ביפן. את הקמפיינים אנו גוזרים בהתאם לייעוד של אותה מדינה. אנו מזהים את הנושא הזה הנוצרי, מנסים לסייע, זה אחד היעדים החשובים לנו להבאת תיירות. היו"ר גלעד ארדן: כן, אך אמרתי שייתכן שמה שעובד אצלם יעבוד גם על קהלים הרבה יותר רחבים אם ישראל במקום להציג עצמה כמדינת החופש האינסופי תתמקד ביתרון היחסי שלה כארץ התנ"ך וארץ הקודש. בקצרה, יש הרבה בר רפאלי בכל מקום בעולם אבל יש רק כותל אחד ורק כינרת אחת. השר יצחק אהרונוביץ: זה לא בא מהמשרד, גם הירחון "מקסים" לא בא מהמשרד. לצערי, כל דבר מדביקים למשרד - אני מדבר על תקופתי כרגע. יש לנו ארץ התנ"ך ויש לנו מורשת וציונות. הדברים האלה ידועים, הקמפיינים קיימים ואנו ממשיכים באותו קו. לגבי הנושא של אטרקציות - המנכ"ל יפרט. לגבי תיאום בין הגופים, אני חש שיש תיאום מוחלט ואנו מנסים להבין אחד את השני ואי אפשר אחרת. לנושא של רשות, רשות שיווק מבחינתי זה לא נכון להקים בתקופה הנוכחית. זה נושא שאם אנו מובילים אותו נכון - במשרד יש אגף השיווק. אם נותנים לו את היכולת, הוא עושה עבודה נפלאה, כמובן בתיאום עם כל הגופים. אנו חלוקים על הדברים האלה. אני חושב שזה נכון שיהיה במשרד, ולו רק כדי לקבל החלטה אחרת, אני צריך לעבור לפחות עוד שנה כדי לראות אם זה טוב או לא. בשנה שאני נמצא, אני חושב שזו המתכונת הנכונה ביותר. כרגע ניקח את השנה האחרונה, כשתגברנו תקציבית את אגף השיווק – תראו איזה נפלאות, העבודה שנעשתה היא נהדרת. היו"ר גלעד ארדן: תודה. בבקשה, מר צמח. שאול צמח: יש לפניכם השקף, אציג את היעדים של המשרד ואת המטרות עד כמה שניתן באופן שניתן למדידה כדי שהדברים לא יישארו ברמת ססמאות. ראשית, בהקשר של הוועדה הזו חשוב לדעת, בכל העולם יש מגמה של ירוק, איכות סביבה, פיתוח פריפריה, ובעולם מבינים שאחד המכשירים הטובים להשגת המטרה הזו הוא התיירות. היה על זה כנס של שרי התיירות של העולם שדן בנושא זה, של איך מפתחים פריפריה באמצעות תיירות. זו אחת המטרות הגדולות של המשרד. זה משהו שניתן למדוד אותו במונחים של תרומה כספית למשק. היעד של 2008 במונחים של חומש, אנו מדברים על תוך חמש שנים להגיע ל-5 מיליון. יש פה מספרים קונקרטיים, ומאחורי זה יש תוכנית שלמה שקשורה לשיווק, להסדרה. השר דיבר על כך שבשלושה מיליון תיירים אנו ממלאים את כל בתי המלון וזה נכון, אך יש לזכור גם שתיירות זה לא רק בתי המלון. יש לקחת בחשבון גם כמה תיירים, למשל, יכולים להיכנס לכנסיית הקבר או לעיר העתיקה ביום. יש מגבלה, ואם לא מפתחים את זה, אי אפשר. לכן יש להסתכל על כל המערכת הזו. הרי יש סוג מסוים של הסדרים שעושים במקומות שהם עתירי תיירות. סוג כזה של הסדרים צריך לעשות כשמדובר על מסה של תיירים. למשל חנייה – מי שרוצה להיכנס לעיר העתיקה צריך להחנות את רכבו באיזשהו מקום. היום זה לא קיים. משרד התיירות צריך להשפיע גם על גורמים שאינם תחת שליטתו המלאה, למשל עיריית ירושלים, למשל משרד התחבורה, למשל משרד התעשייה והמסחר במקרים מסוימים. היעד של 5 מיליון כולל את כל האלמנטים האלה. דיברנו על חדירה למגזרי שוק חדשים, בעיקר מגזר של סיור ותיור במקביל להמשך החשיפה למגזרי שוק קלאסיים, אלה זה מגזרי שוק בעיקר דתיים, בין אם דתיים יהודיים או דתיים נוצריים. תיירות נכנסת לאילת, אנו מדברים על גידול של 30% בתנועה לאילת, אנו מדברים על 2008, תוספת של 13 אלף תיירים. אילת בעצם התפוגגה מהמפה של אירופה. קשה מאוד להביא תיירים מאירופה לאילת. בשיא התנועה היו יותר מארבעים טיסות בשבוע לאילת, היום יש שלוש או ארבע. אספר לכם שפגשתי את המושל של עקבה והוא אמר לי שאנו חייבים לשפר את מעבר רבין עבור התיירות. שאלתי למה, והוא אמר: אנו רוצים להעביר את האובר בוקינג של עקבה לאילת. זה לא היה עולה על הדעת לפני כמה שנים. לכן אם לא נעשה משהו מאוד משפיע, נאבד את השוק הזה לגמרי. זה שוק שצריך להשקיע בו הרבה מאוד כדי למצב אותו חזרה למצב שבו היה. המשרד נותן משקל גדול לאילת, למרות שבאופן טבעי העיר אילת איבדה את מוקד המשיכה שלה ביחס לאזור. אם רוצים להחזיר אותה לשם, צריך להשקיע בה הרבה מאוד משאבים; צריך למצב את אילת באופן שונה מטאבה. אי אפשר למכור את החדרים זולים, כי היתרון היחסי שלנו הוא לא חדרים זולים. אנו לא יכולים למכור עבודה זולה כי זה לא היתרון היחסי של אילת. לכן צריך למצב אותה כמקום שמושך אנשים שמעניין אותם דברים אחרים. אנו עושים עבודה עם עיריית אילת והתאחדות המלונות באילת. אחד הרעיונות שנתנו זה פסטיבלים כדי למצב אותה כעיר שבאים אליה אנשים שחובבים מוסיקה קלאסית, פחות רגישים למחיר, פחות רגישים ליתרונות היחסיים של טאבה ועקבה. לכן צריך לשדרג את המוצר ולשים אותו במקום אחר. תייר שיושב באירופה יכול להסתכל גם על מרוקו, למשל – צריך לזכור זאת. תיירות נכנסת, אנו מדברים על 16 סיטונאים חדשים במדינות יעד מרכזיות. 5 מובילים חדשים, מובילים אוויריים, וכמובן הגדלת התדירות של מובילים קיימים. פעילות השיווק של המשרד, מוזכר פה עידוד תיירות שיט – גם זה נושא שכמעט איבדנו אותו ואנו מתחילים לקבל אותו עכשיו חזרה. אנו מנסים לתת לזה תנופה. זה גם נותן פתרון מסוים לאילת. מדובר על קרוזים שיחנו באילת וגם בחיפה. יש כאלה שעוברים באשדוד והתיירים שעוגנים עליהם יעשו טיול בישראל. ישראל חסון: יש סוג של תיירות אירופאית כבדה – תיירות יין. ישראל כל הזמן לוקחת בתחרויות ביין. יין זה בעיקר פריפריה. חשבתם על רעיון לקחת את הנושא של תיירות היין- - שאול צמח: זה חלק מתיירות נישה. זה מסוג המוצרים שאנו תומכים בהם. כשיהיה מישהו בארץ שיכין סוג כזה של סיור ויבקש עזרה בשיווק של זה, כמובן נסייע. אנו לא יכולים ליזום את זה כי אנו לא מוכרים את החבילה. אבל למשל, לירידים בחו"ל מטעם המשרד אנו לוקחים יין ישראלי כדי לחשוף אותו ואת היכולת הישראלית בתחום הזה. יש מדינות שזו התיירות אליהן – צפון קליפורניה, למשל. רמי לוי: ישראל עדיין לא נחשבת מעצמת יין בעולם. שאול צמח: אמרתי שזו תיירות נישה. אכסון – אחת הבעיות המרכזיות של תעשיית התיירות לשנים הקרובות זה נושא האכסון. אנו רצים מהר עם השיווק והרבה יותר לאט עם האכסון כי יש לנו מצוקת חדרים, תהיה לנו מצוקת חדרים ב-2008 והיא תחריף עם קצב הגידול של התיירות ארצה. אנו חייבים למצוא את הדרכים, כולל סיוע של הוועדה הזו, כדי להקל על התהליך הבירוקרטי של הקצאת קרקע וסיוע ליזמים כדי לבנות חדרי מלון חדשים. אם נלך בקצב הזה, פשוט לא נעמוד במשימה הזו וזו תהיה בכייה לדורות. היו"ר גלעד ארדן: הייתי מציע לחשוב, אם יש חברי כנסת שרוצים, אני מוכן לשקול שנקים ועדת משנה לקידום ענף התיירות, שיישב מול המשרד ואולי יביא גם יוזמות חקיקה שננסה לקדם אותן או להוות קטליזטור ליתר חלקי הממשלה גם להאיץ את התהליכים. יהיה מגוחך אם יהיה ביקוש גדול יותר, אם השקט יישמר, בעזרת השם, ולא תהיה לנו אפשרות לקלוט אותם. שאול צמח: פיתוח פריפריה, מרחב כפרי – דבר מאוד חשוב. אנקדוטה – המודלים שפותחו במשרד התיירות, מסתבר שיש להם ביקוש עולמי, מבקשים מאתנו במדינות בעולם סיוע כדי ליישם את המודלים שפותחו כאן, מדינות כמו סרי לנקה ואתיופיה, שפשוט מבקשים: תלמדו אותנו איך עושים את מה שעשיתם אצלכם. מוצר תיירותי – פה אנו מדברים על כל מה שקשור מצד אחד להסדרה של הענף הזה. אנו מקבלים הרבה תלונות, בעיקר צרכניות, אין לנו כלים לטפל בזה. היו"ר גלעד ארדן: לפני כמה זמן היה כאן חוק הפיצוי לדוגמה, שנתן כלים בידי הצרכנים וניסו סוכני הנסיעות להוציא את עצמם מהצעת החוק, הוועדה לא אפשרה להם את זה, אז מצד הצרכנים זה לא המודל הכי טוב, כי ברור שצריכה להיות גם מצד המדינה אכיפה של זכויות הצרכן, אבל יש כלים היום וחשוב שהצרכנים יידעו, ואולי בפרסומים שלכם כדאי שתביעו את זה, שהצרכן יידע את זכויותיו ואת היכולת שלו להגיש תביעת פיצוי לדוגמה נגד סוכן נסיעות או גוף שנתן לו שירות ועבר על החוק. מצד שני אני גם מצפה מכם לשמוע הצעות לכלי אכיפה שאתם רוצים כדי שהוועדה תקדם אותם. שאול צמח: אתה תשמע. המשרד מכין הצעת חקיקה שתשתלב יחד עם ההמלצות של הוועדה הציבורית שהשר דיבר עליה, ונבקש להביא תיקוני חקיקה כדי לאפשר למשרד את הכלים. היו"ר גלעד ארדן: למשל, הפערים במחיר מלונאי עצומים בין תייר לבין תושב ישראלי – זה דבר שצריך לחשוב איך אנו נותנים לו מענה, אולי בחקיקה – איסור ברור בחקיקה עם סנקציה שתהפוך את זה לבלתי משתלם כלכלית לבית מלון או לנותן שירות שייתפס שגבה עשרות אחוזים יותר מתייר מאשר מאזרח ישראלי. שאול צמח: אתה בהחלט צודק. אלי גונן: כדאי לשמור על התייר ולהכניס גם בחקיקה מה צריך לתת לו בארוחת הבוקר... היו"ר גלעד ארדן: אדוני היה פעם מנכ"ל משרד התיירות. אני מקווה שהוא לא רואה בביקורת פה על אי האכיפה משהו אישי נגדו. זו בעיה מתמשכת הרבה שנים. אלי גונן: היה לי הכבוד והעונג בתקופתי לבטל את הדירוג. שאול צמח: יש לנו הרבה ערי תיירות בארץ שהמצב של תחזוקת האתרים הוא בכי רע. גם בזה אין למשרד כלים לטפל. הכלי העיקרי שלנו הוא התקשורתי. אנו מעבירים ממש תמונות לראשי ערים, של יחידות הביקורת שלנו, איך נראים אתרים מרכזיים בערים שלהם כדי שיתקנו. אם תרצו, גם את זה נוכל להעביר לידיעת הוועדה. היו"ר גלעד ארדן: נשמח לקבל. יעקב כהן: אדוני היושב ראש, כבוד השר, אני מבקש לקדם את השר ידידי, איש המעש, אני חושב שהוא האיש הנכון במקום הנכון. יש מדינות שההכנסה שלהן עומדת על תיירות, ומדינת ישראל יכולה להתחרות בהן. אמנם אין לנו נחלי המים שיש בשוויץ, אבל יש דברים ייחודיים. מכה – מכל העולם מגיעים לשם. להבדיל, אנו ארץ הקודש, והיא קדושה לכל הדתות. אנו צריכים לנצל את הנושא הזה. ארץ ישראל היא ארץ הקודש. אם דיברנו על תיירות נוצרית, תיירות יהודית, וחלק קטן מדי מגיע ארצה כדי לטייל. אנו צריכים להעמיק את התיירות, גם התיירות הדתית והיהודית. היום אנו משקיעים קרוב לאפס בנושא הזה. במירון מגיעים למעלה מחצי מיליון בל"ג בעומר. הכותל – זה דבר שיכול למשוך מכל העולם. בניית מלונות – זה הכל בסכומי כסף אדירים. יש דברים שבקצת כסף וקצת תשומת לב אפשר לפתח. השר יצחק אהרונוביץ: בתוכניות אצלנו ובשיווק אנו מכניסים את כל ההיבטים הדתיים שקשורים לשלוש הדתות. נתת דוגמה, מירון. אנו הולכים להפוך את האתר הזה לכותל השני. אנו הולכים להפקעות של שטחים שם. בית מלון בצפת, למשל, יש יזמים משוויץ שישבו אתנו ושהולכים להקים שם מלון. אליהו גבאי: אני מברך את שר התיירות על ההתחדשות במשרד התיירות ומאחל לו הצלחה. הוא עושה זאת בצורה יפה מאוד. החסמים העיקריים של הקמת בתי מלון הם בעיקר ההתשה של היזמים בוועדות התכנון, לכן משרד התיירות צריך לתת את הדעת, איך לפשט את זה ואיך לעמוד לרשות היזמים כדי לאפשר להם להקים את בתי המלון ולא למשוך אותם שנים על שנים. זה דבר חשוב כי זה צוואר של בקבוק. יש לנו ים המלח. אין עוד אתר כזה בעולם, שמסוגל לתת את ענייני המרפא, מלונות בריאות, החום והאווירה. פעם היו מגיעים תיירים ישירות מארצות סקנדינביה וגרמניה, כי חברות הבריאות היו נותנות ביטוח לאלה שבאים לשם. כעת זה הופסק, וצריך למצוא הדרך, איך לחדש את התנועה של מרכז אירופה לים המלח. כדי לפתח את ים המלח יש עוד דרך - הכספים שנכנסים מהארנונות של בתי המלון, לדעתי זה גזלה שעוברת למועצה האזורית תמר במקום לעשות את זה כסוג של מינהלת. היו"ר גלעד ארדן: זה לא גזלה, זה על פי חוק. אליהו גבאי: אני מציע לשנות את החוק ולעשות מינהלת, שהכסף שגובים יושקע באזור כדי לפתח אתרים לתיירות. יש חוסר מודעות לחשיבות התייר בארץ, וצריך למצוא דרך לתת התייחסות לחשיבות תיירות – אולי לעשות יום התייר או דרך מערכת החינוך. צריך שתהיה מודעות לעניין הזה, איך יש להתייחס לתייר. אין שגרירות טובה יותר מאשר תייר שבא הנה וקיבל יחס טוב. הנושא של הצליינות, צריך לפתח את התיירות הצליינית, כי למדינת ישראל יש עדיפות. בנושא של ארץ הקודש יש לנו עדיפות על פני כל מדינה אחרת בעולם, ואת זה אפשר לפתח, ועוד יותר את הקשר עם העם היהודי. צריך לפתח את הקשר בין אנשים שמחזיקים בתפקידים של מנהיגים רוחניים – להם יש השפעה, מה גם שאנו יודעים שרק 20% יהודים מארצות הברית הגיעו לארץ. מי שאתה מגרה אותו ומגיע פעם אחת, יגיע שוב ושוב. יש עוד סוג תיירות – אלה שבאים לקיים פה בר מצוות וחתונות, הם באים לשבוע ומשלמים הרבה על טיולים ומניח פה כסף טוב. הנושא של טיסות, לצערי, מדינת ישראל הפריטה את אל על ונתנה עוד זיכיון לעוד חברה שתטוס, זה לא הוריד את מחירי הטיסה. צריך לתת את הדעת למחירי העתק של הטיסות. אם תוסיף מכסות של טיסות נוספות, אפשר להוריד את מחיר הטיסה, מה שיביא תיירות נוספת. לכן שר התיירות חייב לכפות לדעתי נוהל בעניין הזה כדי לתת אפשרות של עוד מכסות טיסות כדי להוזיל. חסם עלות הכרטיס הוא משמעותי עבור התיירים שבאים הנה. הגיעו הנה מעל 160 אלף נערים במסגרת תגלית. לדעתי, אם תיקחו את הכתובות שלהם, תוכלו לגרות אותם לבוא שוב. השר יצחק אהרונוביץ: הנושא של הוועדות המחוזיות ידוע לנו, חסמים – אנו מכירים, מנסים לקדם את הנושא. ים המלח – גם נושא זה בטיפול. יש מספר בעיות עם ממשלת גרמניה, עם ועדי העובדים, הנושא מטופל. יום התייר – אנו מנסים לגלגל רעיון, לעשות יום כזה בכנסת. אלי גונן: כיום אנו יכולים לסכם את הדיון רק בדברים חיוביים. יש לנו הנהגה ברמה הפוליטית שכבר הרבה זמן לא היתה לנו. אני אומר את זה לשר אהרונוביץ, למנכ"ל, יש לנו דלת פתוחה, וכשאני מסתכל על שרי התיירות לדורותיהם, השר אהרונוביץ יכול להיות סמל לשר שבא למשרד ואוהב את המשרד. המגמה היא חיובית, אנו רואים גידול ב-2007, ב-2008. עוד חמש שנים נשאל איפה פספסנו, כי רק כמה נתונים, שנבין איפה אנו נמצאים; 1998, ירדן נעה סביב 800 אלף תיירים לשנה, ישראל סביב 2.2. נטרלתי עובדים או כאלה שנכנסים למטרת עבודה. 2007 – ירדן 3.2, אנחנו – 2.3. איפה אנחנו ואיפה הם? אני צריך לקנא בירדן? השר עושה עבודה נהדרת, אבל תפקיד הוועדה פה זה להעלות את הנושא התיירותי למקום שהוא ראוי לה בסדר יום הציבורי כלכלי. וזה לא קיים. חברי הוועדה, אין שום תחום שאתם יכולים לתת תשובה לדוח העוני או לתעסוקה. אין תעשייה שיכולה לתת תשובה לתעסוקה כמו שאנו נותנים. יש לנו מוצר אחד, ברור, מוצר שהולך עם כל מגמות העולם – המוצר של התרבות/דת. יש לנו מוצר שהוא כמעט קשיח בביקוש, ובמוצר הזה 1997 ירושלים מקום רביעי או חמישי בביקושים לכנסים בעולם רק בגלל המוצר התיירותי שיש לה. נעלמנו. ואז בא דוח ארנסט אנד יאנג ואומר - יש לכם בעיה של מלונות לא במצב טוב, יש לכם בעיה של שירות, יש לכם בעיה של תשתיות, אבל יש לכם בעיה אחת מרכזית - מיצוב בעולם. אף אחד לא יודע ששקט פה, אף אחד לא יודע שכלום אין פה, תעשו עם זה משהו, ונותן גם המלצות. כשאני לוקח את הדוח הזה, אני יכול לומר לשר: יש לך הישג עצום בצד של התקציב; משרד התיירות קיבל ל-2008 210 מיליון ₪. אם היינו מאמצים את הדוח, היינו צריכים להיות ב-360 מיליון ₪ בתקציב המשרד. איפה הטיפול? ברמה הלאומית. הזכרת את צרפת. צרפת לפני שנה התעוררה בבהלה. מה קרה – ירד מספר התיירות הנכנסת. אנו מדברים על 80 מיליון. קמה ועדה מיוחדת, הגדילו את תקציבי השיווק, עשו פעילות מיוחדת כדי לחזור ל-80 מיליון, וגילו גם שבצד ההכנסות מהתיירות הם נמצאים מקום רביעי או חמישי באירופה. אמרו: לא יאה לנו, אנו רוצים גם את ההכנסות. טורקיה – פתאום ראינו ששם ב-2006 תקציב השיווק: 120 מיליון דולר. יש לנו קשרים עם התאחדות המלונות הטורקי, שאלנו מה קרה, אמרו לנו: ראינו שיש לנו ירידה של 600 אלף בתיירים, מ-21 מיליון תיירים, והחלטנו שאנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו. אז על מה אנו מדברים פה? השר נותן לנו פתרונות מיידים. לא נעשה טיפול לאומי בתחום התיירות. רשות השיווק זה מתבקש, יש במשרד התיירות אנשים נהדרים, סמנכ"ל שיווק משכמו ומעלה, וגם שאול נכנס נהדר לתפקיד. תראו מה קורה לנו כשאנו באים למדינה מסוימת ואומרים: תעברו למדינת ישראל. אנו מספרים מה קורה ב-2008, ואז שואלים: מה יהיה ב-2009? ואין לנו תשובות. זה לא עובד. חברה לא יכולה לעבוד על שנה. השר יצחק אהרונוביץ: תגיד גם שסגרנו גם שלוש שנים קדימה על חלק מהדברים. אלי גונן: נכון. אני חושב שהתנועה הסינית היא חשובה מאוד, אבל אנו לא ערוכים לקבל את הסינים ואף אחד לא עשה תיאום עם הסקטור הפרטי לגבי התיירות מסין – מה שלא היה קורה אם היה האורגן הזה שעובד יחד ומשתף פעולה עם הכל. אנו מדברים עוד מעט שנתיים על מדיניות תעופה. יש לנו הישג עצום. נוצר קשר חיובי בין מנכ"ל משרד התחבורה לבין הנציג האירופי, כי הם דיברו באותה שפה, אז מייד התיידדו. שנתיים שום דבר לא קורה במדיניות התעופה. בשבילי מדיניות התעופה זה לא עניין של מחירים. אני מדבר על הגדלת המושבים, כי אז יבואו יותר תיירים. מעולם לא היה סקר שהוכיח שהמחיר מונע כניסת תיירות לישראל. יש לנו מוצר ייחודי. מדיניות התעופה – צריך לקרוא למנכ"ל משרד התחבורה הנה ולשאול למה לא זז שום דבר. למה? כי אין טיפול ברמה הלאומית. לגבי אילת; אנחנו היינו מרכז העשייה של אפולו. אפולו היום טסה לעקבה ומעבירה לנו קצת תיירים לאילת. איפה נשמע דבר כזה? בעקבה עומדות להיכנס כל הרשתות הבין לאומיות, 8,000 חדרים ואנו תקועים. השר אמר שב-2008 הוא מטפל במרכז כנסים באילת, ואני אומר: מרכז כנסים/קזינו. אין בררה. ואני רוצה להזכיר, ההכנסות מלאס וגאס היום זה ראשית ממלונאות, אחר כך מהבידור והכנסה שלישית – מהקזינו. פעולה מדהימה שהשר עשה זה ביטול הוויזות מרוסיה. אבל למה משרד החוץ מתעקש על הדדיות? זה תוקע אותנו. הנושא של תיירות שיט ותיירות בודדת הוא בעייתי, כי כשאנו נדבר על המצוקה באתרי התיירות, השיט רק יתפוס לנו את המקומות. אני מדבר על סוף שבוע שהתחרינו ברוסיה, ראיתי מה קורה מבחינת הקהל הרוסי, מבחינת ההכנסות. זה תיירות בלתי רגילה עם המון כסף. למה אנו צריכים לחכות להדדיות? עם ארצות הברית יש לנו הדדיות? משרד החוץ תוקע את זה דרך ההדדיות והלוואי שאתבדה. אין ספק שיש לנו בעיה עצומה של חדרים, אבל במקומות אחרים בא יזם, אומרים לו: זה השטח, זה הסיוע שהמדינה נותנת. אצלנו אומרים לו: יש לך סיוע, עכשיו תיכנס לתיחור, שאני קורא לו גלגל המזלות – תגיד מה אתה רוצה, אולי תקבל קצת פחות. אנשים לא יודעים מה הם מקבלים, מה הם לא מקבלים, בייחוד אנשים שבאים מחברות בין לאומיות, אין ספק שילכו למדינות אחרות. אז אם אנו רוצים להחזיר את בתי המלון, הממשלה תאמר מה נעשה, אנו עושים שדרוג בהקצאה של מענקים, לא רק שמסדרים לנו – ואני לא מזלזל בזה, הלוואות בבנק, הלוואות אנחנו יודעים לקחת, אז ייתנו לנו שדרוג של בתי מלון, נדע שאנו הולכים ב-24% וכבר היינו ב-36% סיוע כי צריך פה בתי מלון – יש דברים שצריך לעשות. כל הנושא של שיטת התיחור מרחיקה יזמים ולא מקרבת אותם ולכן הגיע הזמן לבטל אותה וללכת הלאה. יש היום המון חסמים. יש לנו שחיקה בשער הדולר שאנו צריכים להתמודד אתה, יש לנו ארנונה, ובתי המלון משלמים ארנונה כאחוז מהמחזור, סדר גודל של 3.5% מהמחזור, בתעשייה זה 0.3, 0.4. בנקים זה 1.9 – להשוואה. זה נובע כתוצאה משיטה מעוותת. בעולם ראו שיש ארנונה מיוחדת לבתי מלון ושינו אותה. אז גם פה אפשר לעשות אותה. אני לא מדבר כבר על רישוי עסקים, אנו מתמודדים עם שאלת נגישות, ומתמודדים אתה בכבוד – בחוק הנגישות מגיע לכל אחד לבוא וליהנות אצלנו בבתי המלון, הוצאה לא נורמלית עלינו ונלך אתה. אבל עם מה עכשיו אנו צריכים להתמודד? כל העלויות האלה לא סבירות.? יש לנו כל מיני מחשבות על נושא הדירוגים. חופשה של סוף שבוע בישראל, נניח, עולה לצרכן 4,000 ₪. רוצים עכשיו לעשות חקיקה ולעשות דירוג ולהיכנס לארוחת הבוקר ולארוחת הערב. עשיתי חשבון, שמי שהולך לקנות מקרר, קונה מקרר ב-15 אלף ₪. יש רגולציה על קניית מקררים? רונן רגב כביר: בהחלט. בטיחות- - אלי גונן: כל הנושא של בטיחות – שיטילו גם על בתי מלון. ואנו אומרים: נניח שמשרד התיירות חושב שהדירוג יקדם את התיירות לישראל, אני בעד. דירוג ממשלתי כבר עבר מן העולם, אבל נחכה לדירוג, נראה מה אומר הדירוג. אני מתפלא שדווקא בוועדת הכלכלה שצריכה לייצג מנגנונים של שוק חופשי, של הגנה על הצרכן שיכול ללכת לאיזה מלון שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, פתאום באים עם כל הרגולציות האלה. יש לאמץ את דוח ארנסט אנד יאנג כמו שהוא. צריך להקצות את המשאבים. בלי רשות שיווק זה לא יעבוד. אני מציע לערוך דיון בנושא הזה. גם אם מקימים רשות שיווק, היא תחת האחריות הישירה של שר התיירות. אף אחד לא רוצה לקחת מהשר לא את הסמכות ולא את האחריות. רק שכשאנו בסקטור הפרטי מוציאים 360 מיליון ₪ לשנה על מכירת ישראל בעולם, כדאי שהם יהיו מסונכרנים עם ה-210 מיליון ₪ שיש למשרד התיירות. אם יוצא קמפיין באיטליה, לא יצלצלו אליי – לא בתקופה שלך, אדוני השר, אבל זה היה – שצלצלו אליי ארבעה ימים לפני שעולה הקמפיין ואמרו לי: מה עם המוצרים? ולא היה אף מוצר בשוק. לכן הנושא הזה ראוי שיבוא לדיון בוועדת הכלכלה. אני מקווה שגם יקדמו חקיקה בנושא הזה. עמי אתגר: אני מצטרף למחמאות לשר התיירות ולמנכ"ל על החזרת התיירות אחרי מלחמת לבנון ועל הנושאים שמטופלים בהצלחה גדולה – השיווק והנושא של הוויזות. אני מציע לוועדה, שצריכה לחשוב במושגים של חמש שנים קדימה, של חמישה מיליון תיירים ב-2012, הדברים האלה צריכים להיות בסינכרוניזציה שמתייחסת לארבעה תחומים גדולים – הנושא של התעופה, הנושא של התשתיות, הנושא של השיווק והנושא של החסמים. התיירות מתארגנת כשנה וחצי מראש. היעד של 3.3 מיליון תיירים ל-2009, אם אנו מתקדמים בשיווק, בחסמים, עם הנושא של רוסיה ואפילו בנושא התעופה, כדי להגיע למספרים האלה צריך לראות איך פותרים את בעיית התשתיות ושל האכסון, אבל החשוב ביותר – לראות איזה אחוז של התיירות יכולה לתרום לתמ"ג ולתל"ג בחמש השנים הקרובות ושהוועדה צריכה לראות כוועדת כלכלה שיהיה תיאום בהתפתחות ארבע הרגליים האלה שעומדת עליה התפתחות התיירות. בלי תוכנית רב שנתית כזו אי אפשר להגיע לדברים האלה. אני מבקש לא להתמקד רק בנושא של ארנסט אנד יאנג שלא טיפל מספיק בנושאים אחרים, אלא בוועדות ממשלתיות אחרות, בכללן גם כוח המשימה, שזו היתה ועדה ציבורית שדיברה, איך לטפל בדברים האלה בצורה רב שנתית. התחרות והמדינות מסביבנו שציינו את הדברים האלה, והדוגמה של ירדן ומצרים, בתחילת שנות ה-90 במצרים היו 50 אלף חדר. היום במצרים יש 175 אלף חדר, תחת עובדים עם מלונות 250 אלף חדר. אנו נמצאים בשנים האחרונות בלי בנייה של מלונות חדשים סביב 45 אלף חדר. הירדנים עשו תוכנית רב שנתית. אנו מדברים על עקבה, ומה שקרה לאילת יקרה לים המלח ואף לירושלים. רבת עמון וירושלים זה מרחק של שעה וחצי. כל המדינות האלה בכל העולם בונות תוכניות רב שנתיות שעובדות בתיאום על כל הנושאים האלה יחד. אם לא מטפלים בדבר הזה, אי אפשר לצמוח ביעדים הכל כך יפים שמשרד התיירות הציג. אם יהיה טיפול בנושא הדולר מול התעשייה, אסור שיהיה מצב כפי שקרה בעבר שלא מקבלים בתעשיית התיירות במלונות וגם במרכיבים אחרים של תעשיית התיירות, ופתרונות שיכולים לתת בנושא הזה לבעייתיות של הדולר. נכון שאנו מוצר קשיח, עדיין יש משמעות למחירים, זה נכון לגבי אילת, ובקטע הזה הנושא של הדולר פוגע גם בתעשיית התיירות. אם יהיו פתרונות, שיהיו גם לתיירות על כל חלקיה. רונן רגב כביר: אחד מנתוני המפתח שעולים בדוח שעשינו ושהוגש לשר ולוועדה, נתון מדהים שממחיש את הנחיצות של הטיפול גם בתחום הצרכני – בענף התיירות 80% מהתלונות זוכות להתעלמות של ספקי השירות. הענף היחיד שמצאנו שבו יש תופעה דומה זה אינסטלציה. יש פה רמה מאוד בעייתית של שירות בתחום הזה שמחייבת טיפול מערכתי. לאה ורון: יש פילוח בעניין הזה? רונן רגב כביר: לא, אך בהחלט נעשה פילוח. יש מספר נושאים בולטים שעולים, אחד המרכזיים בהם הוא נפילה של צרכנים בין הכיסאות בין הסוכנות לספקי השירות, וזו בעיה שללא הסדרה ויצירת כללים מחייבים שיעשו סדר בשוק, לא ניתן לטפל בה. אחת הראיות היא הזיגזג של בתי המשפט – חלק פוסקים כך, חלק אחרת. שמואל צוראל: בתיירות היוצאת. רונן רגב כביר: לא רק. אין ספק שיש הרבה יותר מורכבות בעסקאות של תיירות יוצאת, אך אנו מקבלים הרבה מאוד תלונות כאלה גם לגבי תיירות פנים, והבעיה המרכזית היא הבטחות שניתנות – ההבטחות יכולות להיות גם במדיה שיווקית כמו המדיה האינטרנטית. בסופו של דבר אתה מגיע לספק ומקבל מציאות שונה לחלוטין. יש בעיות נוספות, לא אכנס בגלל קוצר הזמן לפירוט כל הנושאים, אך זו אחת בעיות המקרו של ענף התיירות. גם המשרד והשר אמרו שזה נושא שפוגע גם באיכות המוצר. רוברט אילטוב: הוועדה מבקשת שתעבירו לנו את הנתונים ואת הפילוח כדי שנוכל לטפל בזה. אלי גונן: צריך לראות גם מה כמות התיירים שמתלוננים. אהוד פלג: אנו מבקשים לברך את השר על המחויבות שהביע פה לשיפור המוצר התיירותי, בין היתר על ידי הקמת אותה ועדה לבחינת טיב המוצר התיירותי ועל כך שדיבר על בעיית הרגולציה. שיפור התיירות מתחיל קודם כל בשיפור היחס לתייר וגם היחס לתייר הישראלי. צריך פיקוח כשיש תופעות בעייתיות, ומהתלונות הרבות שמגיעות למועצה לצרכנות אנו קובעים שנפגע עיקרון ההגינות פעמים רבות על ידי חלק מהעוסקים, ואנו שמים לב לבעיות שחוזרות על עצמן בתחום הפרסום המטעה בנושא המחירים, בתחום שינוי תנאי העסקה לאחר ביצועה, אי עמידה בתנאים שהובטחו, רמת השירות בבתי המלון. ודאי שאנו מדברים על חלק, אך הוא צובע בצבע בעייתי את הענף. צריך פיקוח וצריך לבצע גם מהלכי חקיקה. בדוח שאנו מגישים לוועדה, נשמח להגישו גם לוועדה הזו. אני שמח על הנכונות להכיר בבעיות האלה ולהתמודד אתן. אלי גונן: אנו נקבע עם שני הארגונים ונשמע את זה, כי יכול להיות שנגיע לפתרונות משותפים. סלעית קולר: התלונות שמגיעות אלינו מגיעות מתיירות פנים של תושבים ישראליים, התיירים לא מכירים את הגוף שלנו ולכן לא מגיעות אלינו תלונות שלהם. דבר שני, משהו כמו 50% מהתלונות הן על היבט השיווק, שלב המכירה של העסקה ותיאום ציפיות בשלב זה, וכ-50% על שלב הביצוע, אך בתי המלון נפגעים מהבטחות שניתנות מראש על ידי סוכני הנסיעות ואנשים שיוצרים את העסקה, שמבטיחים דברים שאפשר היה לבדוק אותם בשלב הראשון ולא בדקו אותם. צריך לקחת גם את זה בחשבון. רוברט אילטוב: תודה. אני ממליץ לשר התיירות להמשיך להכין תוכנית רב שנתית. הוועדה תקים ועדת משנה לענף התיירות. הוועדה ערה לכך שבנושא השמיים הפתוחים היתה ועדה בראשות מנכ"ל משרד התחבורה שהשתתף בה מנכ"ל משרד התיירות הקודם והניחה את המסקנות ב-16.4.07. הוועדה תיזום חקיקה לענייני התיירות המקומית ובעיקר לתיירות הנכנסת בתחום הצרכנות. תודה רבה, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 14:00.