חומר רקע

דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 נושאים מערכתיים טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |תקציר טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון במרחב המקוון בעשורהאחרוןגדלהיקףהשימושבמרשתת(אינטרנט:)המחשבים,הטלפוניםהחכמיםוהכלים הטכנולוגיים האחרים המבוססים על השימוש במרשתת הפכו בישראל ובעולם לכלי העבודה והתקשורת המרכזיים ולאמצעי הבידור העיקרי בשעות הפנאי, ומאוכסן בהם מידע רב הכולל ביןהיתרפרטיםאישייםוזיכרונות,מידעכלכלי,תעשייתי,ציבוריוממשלתי. הנגישותשלהמרחב המקוון והמאפיינים הייחודיים שלו, ובהם אנונימיות, נדיפות הראיות, ביזוריות המידע, יכולות הצפנה על- טריטוריאליות, אוטומטיות וכן עלויות שימוש נמוכות ונגישות למספר בלתי מוגבל של קורבנות בתוך זמן קצר, הגדילו את היקף הפשיעה והטרור המתרחשים במרחב זה והפכו אותו לכר פורה ונגיש לביצוע עבירות פליליות. תחומי פשיעה רבים עברו למרחב זה, ואף נוצרו בואיומיםחדשיםהמאתגריםאתמערכותאכיפתהחוק.כלאלוחושפיםאתהמשתמשיםבכלים הטכנולוגייםובמרשתתלמגווןפגיעותוסכנותאפשריות,ובהןעבירותנגדקטינים,עבירותהונאה וגניבת מידע וממון, סחר אסור באמצעי לחימה ובסמים, תקיפת מחשבים ורשתות תקשורת ומניעת גישה אליהם, והסתה לאלימות ולפשעי שנאה (להלן - עבריינות במרחב המקוון או פשיעת סייבר). בשנים האחרונות הכריזה משטרת ישראל על ההתמודדות עם פשיעת הסייבר בתור יעד ארגוני בעל חשיבות עליונה, נוכח השינויים המתהווים בעולם הפשיעה ומגמה ברורה למעבר הפשיעה למרחב המקוון. ביקורת זו עוסקת בעיקרה בהיערכות של המשטרה להתמודד עם תחום פשיעה מסוים - פשיעת הסייבר - ולמול פושעים המנצלים את מרחב הסייבר לפגיעה בארגונים ובפרטים, ואינה עוסקת בשימוש המשטרה בכלים טכנולוגיים במסגרת פעילותה המודיעינית והחקירתית הכוללת הנעשית למול כלל תחומי האכיפה שהיא מקיימת1. יודגשכיהעיקרוןהעומדביסודהביקורתהואהחובההמוטלתעלהמשטרהלהפעילאתהכלים, האמצעים והציוד שברשותה אך ורק בהתאם להוראות החקיקה המסמיכה, לפקודות ולנהלים, ולפעול על פי ההנחיות המסוימות שהיא מקבלת מגורמי הייעוץ המשפטי בתיקים השונים. על המשטרה להקפיד בהקשר זה, כי המאבק בעברייני סייבר כמו גם הפעלת סמכויותיה בתחומי המודיעין והחקירה לא ייעשו בדרכים העלולות לפגוע בזכויות היסוד של הפרט ובפרטיותו שלא כדי ן. 1 ביקורת בנושא זה מתוכננת לשנת העבודה הבאה. | 455 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון 6 כ- 87% 250% 75% טריליון דולר כ- כ- כ- סכום הערכת הנזק מנפגעי עבירות הוא שיעור הגידול מהתיקים שחקרה המצטבר שגרמה במרחב המקוון במספר תיקי החקירה המשטרה על עבריינות העבריינות במרחב בישראל בשנת 2019 במשטרה שעניינם במרחב המקוון בשנים המקוון ברחבי העולם כמאתיים אלף איש,)( עבריינות במרחב 2018 עד 2020 נסגרו בשנת 2020 והוא צפוי לא דיווחו למשטרה המקוון בשנים 2016 - ( 19,253 מתוך 25,707 לגדול בכל שנה על העבירות שבוצעו 2020 (מ- 2,506 ל- תיקים,) ובכ- 63% מהם ולהאמיר לסך 10.5 נגדם לפי סקר 8,821 תיקים) עילת הסגירה הייתה טריליון דולר בשנת הלשכה המרכזית עבריין לא נודע"" 2025 לסטטיסטיקה על"ן)( (הלמ"ס) כ- 350 90% 53% 304 בכ- מיליון מיליוןש״ח מתיקי החקירה הוא שיעור התיקים מספר אירועי הכופרה הערכת משטרת שנפתחו בשנים שנפתחו בפרקליטות שהתרחשו בעולם ישראל לתקציב הכולל 2020-2018 על ועסקו בפשיעה הנדרש להקמת בשנת 2020 עבריינות במרחב כלכלית (הלבנת הון, מערכת היתוך מידע המקוון, לא הוגשו הונאה ומכירת פרטי במש ט רה, להצטיידות כתבי אישום כרטיסי אשראי טכנולוגית מקיפה גנובים) ולהעסקת יועצי סייבר מקצועיים. תקציב זה טרם הוקצה פעולות הביקורת בחודשיםמרץ עדאוגוסט 2021 בדקמשרדמבקר המדינה את טיפולמערכתאכיפתהחוק בעבריינות במרחב המקוון, לרבות בנוגע להסדרה הנורמטיבית של המאבק בזירת פשע זו ולהכשרה המקצועית של בעלי התפקידים הייעודיים. הבדיקה נעשתה במטה המשטרה, ביחידת הסייבר הארצית בלהב 433 ובמחלקי הסייבר במחוזות המשטרה. בדיקות השלמה נעשו ביחידת הסייבר הארצית בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, במשרד לביטחון הפנים (להלן - המשרד לבט"פ) וכן במערך הסייבר הלאומי. | 456 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |תקציר במסגרת הבדיקה עקב משרד מבקר המדינה אחר יישום המלצות הדוח שפורסם בשנת 7 201 בנושא "התמודדות משטרת ישראל עם פשיעת סייבר מתוחכמת"2. טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון הדוח שבנדון הומצא לראש הממשלה ולוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ביום 15.2.22 והוטל עליו חיסיון עד לדיון בוועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. מתוקףהסמכותהנתונהלמבקרהמדינהבסעיף17(ג )לחוקמבקרהמדינה,התשי"ח- 1958 [נוסח משולב] ובשים לב לנימוקי הממשלה, לאחר היוועצות עם הגופים האמונים על אבטחתהמידעהביטחוני ובתאום עם יו"רהכנסת,משלאהתכנסה ועדתהמשנה האמורה, הוחלט לפרסם דוח זה תוך הטלת חיסיון על חלקים ממנו. חלקים אלה לא יונחו שולחן הכ נסת ולא יפורסמו. ממצאי דוח הביקורת והמלצותיו נכונים למועד המצאתו האמור לעיל. תמונת ה מצב העולה מן הביקורת התמודדות עם פשיעה בתחום הכופרה - על אף הגידול בשיעור של 150% בהיקף הפשיעה בתחום הכופרה בעולם שהוערך בשנת 2020 בכ- 20 מיליארד דולר, והנזק הכלכלי הכבד שנגרם למשק הישראלי, המוערך כאמור במאות מיליוני ש"ח, לא נמצא כי המשטרה גיבשה תוכנית להתמודדות עם תופעת פשיעה ייחודית זו. שביעות רצון האזרחים מטיפול המשטרה מעבריינות מקוונת - כמחצית מבין הנפגעים מעבירות במרחב המקוון שדיווחו על כך למשטרה, טענו בסקר הלמ"ס לשנת 2019 כי לא היו מרוצים מטיפול המשטרה ו- 84% מהם הביעו חוסר שביעות רצונם מגישתה. בשנת 2020 השיבו 51% מהמשתתפים בסקר הלמ"ס, כי אם ייפגעו מפשיעה ברשת ידווחו על כך לגורמים חוץ-מ שטרתיים או לא ידווחו על כך כלל. פעילות מרכז הסייבר הארצי - מרכז הסייבר הארצי (מס"א) בלהב 433 פועל ללא מתודולוגיה מפורטת וללא ציוד טכנולוגי מתאים. מצבת כוח האדם במס"א מתבססת בעיקרה על כוח אדם המצוי בתחלופה גבוהה: שני קציני משטרה, שני סטודנטים וחמש בנות שירות לאומי. המרשתת כמרחב ללא שליטה והגנה - תמונת המצב המודיעינית לשנת 2020 העלתה כי המרשתת היא מרחב שבו אין למדינה שליטה, ובתחומו היא אינה מצליחה להגן על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה ושל תושביה, לרבות בהיבט הביטחון האישי והפרטיות. 2 מבקר המדינה, דוח שנתי 67ב ( 2017 עמ'), 1851 . | 457 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון פערישיתוףפעולהעםגופיביטחוןומערךהסייברהלאומי- הגםשישצורךמודיעיני ומבצעיבמיסודשיתוףהפעולהביןהמשטרהוביןגופימערכתהביטחון,בדגשעלקהיליית המודיעין, אין ממשקי עבודה קבועים בין הגופים. סגירת תיקי חקירה שעניינם עבריינות במרחב המקוון - יותר מ- 25% מ- 36,009 התיקים שפתחה המשטרה בשנים 2018 עד 2020 וסווגו כ"קשורים לאינטרנט" נסגרו על הסף;75% מיתרתיקיהחקירהנסגרו,רובם(כ- 63% )בעילתעל"ן(משלאנמצאמישביצע את העבירה או כשאין חשד לזהותו); הטיפול בתיקי החקירה הללו נמשך זמן קצר של עד עשרה ימים, ורוב התיקים נסגרו בתוך פחות מחודש. התמודדות עם תקיפות דיגיטליות מורכבות - הידע המקצועי הקיים כיום במשטרה משמש בעיקר לחקירת תיקי עבריינות פשוטים יחסית, ובפרט תיקים שעניינם תקיפות דיוג וסחיטה מינית ברשת, אך עלו פערים בדבר יכולת החוקרים להתמודד עם תקיפות דיגיטליות מסוימות. מחסור באמצעים לתקיפה וסיכול פשיעת סייבר - קיים מחסור ניכר בציוד בסיסי ומתקדם ביחידות הסייבר והזירה הטכנולוגית (זי"ט), שאינו עומד בהלימה עם תוכניות הרכש של המשטרה לשנים 2019 עד 2020 . המחסור באמצעים האמורים פוגם ביכולת האיסוף המודיעינית ובאמצעי התקיפה לסיכול פשיעת סייבר ומקשה על החוקרים לאתר פעילות עבריינית במרחב המקוון ולהתחקות אחריה. בהיעדר אמצעים טכנולוגיים כאמור מתקש ה מער ך הסייבר והזי"ט למצות ראיות דיגיטליות בכלל האירועים. פעילות יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה במישור האכיפה הוולונטרי - פעילות הפרקליטות במישור האכיפה הוולונטרי (לפיו היא פונה למפעילי אתרים הכוללים תוכן שאינוחוקיכדילהסירו)נעשיתללאהסמכהמפורשתבחוק,אלאמכוחהסמכותהשיורית של הממשלה ומכוח סמכויות העזר של היועץ המשפטי לממשלה. הפרקליטות פועלת במישור זה לבקשת עובד ציבור שנפגע או גורם ממונה בהסכמת העובד, אך אינה פועלת במישור זה עבור נפגעים מקרב הציבור הרחב. בבג"ץ שפורסם באפריל 2021 הומלץ לפרקליטות לשקול יוזמת חקיקה מסדירה ומפורטת לגבי מכלול האכיפה הוולונטרית כמו שנעשה בחלק ממדינות המערב. פעילות הנהלת בתי המשפט להסרת פרסומים נגד שופטים - החל בשנת 2015 הפעילה הב"ה אכיפה וולונטרית עצמאית לשם הסרת פרסומים נגד שופטים. בשנת 2016 ביצעה הנהלת בתי המשפט (הב"ה) 97 פניות למפעילי אתרים ומספר זה ירד בהדרגה עד שבשנת2019 בוצעו3 פניות,ובשנת2020 לאבוצעופניותכלל.פעילותזו,אשרלאנכ ללה במפורש במסגרת הסמכות המנהלית שהוקנתה בחוק בתי המשפט למנהל בתי המשפט, עוגנה בנוהל פנימי שעודכן בדצמבר 2019 באישור היועץ המשפטי לממשלה. ההסדרה החוקית של המאבק בפשיעה המקוונת - ישנם פערים שהצטברו לאורך שנים בשל הצורך בהסדרה ובתיקוני חקיקה בתחום האכיפה כנגד פשיעת סייבר, אשר טרם עודכנו. החקיקה הקיימת אינה מספקת מענה שלם ומעשי לאיום במרחב המקוון ואינהמותאמתלהתפתחותהטכנולוגיתהמהירה.הממצאיםהאמוריםממחישיםאתהצורך לתת כלים אפקטיביים לגורמי אכיפת החוק בפעולתם מול הפשיעה ובהסדרה חוקית עדכנית של סמכויות גופי האכיפה. | 458 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |תקציר טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון מס"א פועל כל ימות השנה בכל שעות היממה, מתפקד בתור גוף לאומי ומשרת את כלל מערכות האכיפה והביטחון. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילותו של מס"א, על אף המחסור בכוח אדם מיומן ובאמצעים טכנולוגיים מתאימים. עיקרי המלצות הביקורת מומלץ כי חטיבת הסיגינט- סייבר באגף חקירות ומודיעין, המופקדת על בניין הכוח ועל תפיסת ההפעלה שלו, תקדם מתווה למיצוב מעמדו של מס"א במערך הסייבר המשטרתי, שיכלול הסדרה מפורטת של תפקידיו, של מתודולוגיית העבודה שלו, ושל משאבי האנוש והמשאבים החומריים הדרושים לו. זאת, במסגרת הוראות החקיקה המסמיכה, הפקודות והנהלים. מומלץכיהמשטרהתגבשתפיסתהפעלהעדכנית,הכוללת:עדכוןהמבנההארגוניהקיים; הסדרת תשתית פעילותם של כל גופי המודיעין, החקירות והמבצעים במערך הסייבר המשטרתי, בדגש על ההיבט הטכנולוגי; אפיון ממשקי העבודה בין הגופים המשטרתיים וקביעת שיתופי הפעולה הנדרשים בינם ובין הגופים הנוגעים בדבר במרחב הממשלתי ובזירה הבין-לאומית. על המשטרה להטמיע את הלקחים העולים מתמונת המודיעין בתוכניות העבודה שלה כדי לצמצם את פערי האיסוף הניכרים בנוגע לעבריינות במרחב המקוון. מומלץ כי הוועדה המתמדת3 תיישם את המלצות הצוות המשותף שהקימה, בדבר חיזוק שיתופי הפעולה הבין- רשותיים, ובהם גופי אכיפה וביטחון. אלו יסייעו למשטרה לשפר את יכולותיה באיסוף מידע מודיעיני, ברכישת ידע מקצועי ומיומנויות טכנולוגיות, לשם טיוב אמצעי החקירה בפענוח פשיעה ואיתור חשודים באירועי עבריינות במרחב המקוון. מומלץ כי משרד המשפטים יקדם הסדרה של פעילותה הוולונטרית של יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, יבחן דרכים לקיום ההגנה הניתנת לעובדי ציבור בצורה שווה וישקול מתןמענהגםלנפגעיםמקרבהציבורהרחבלמולהיכולותוהמשאביםהנדרשים.כןמומלץ כיפרקליטותהמדינהתשקוללהנגישלכללהציבוראתשירותיהאכיפהבמישורהוולונטרי בשים לב לכך שתיעוד ההליכים יהיה שקוף לציבור, ויתבצע התיעדוף הנדרש בהתאם לכלים ולמשאבים העומדים לרשותה. מומלץ כי משרד המשפטים בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, יפעל לקדם את התיקונים הנדרשיםבחקיקההקיימתבנושאחקירתעבירותואיסוףראיותבזירההטכנולוגיתובמרחב המקוון, תוך בחינת השפעתם על כלל זכויות הציבור באמצעות איזון בין צורכי מערכת אכיפת החוק ובין הזכויות המוקנות לפרט בדין. 3 ועדה מתמדת בין- ארגונית להכוונה ולתיאום של הפעילות במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת ובתוצריהן. | 459 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון מומלץ כי המשטרה תבחן את הדרכים להשלמת הפערים הנוגעים למומחיות הנדרשת בתחומי הסייבר לביצוע משימות מודיעין, חקירות ומבצעים במסגרת הטיפול בעבריינות במרחב המקוון. סיכום הממצאים בקשר לטיפול המשטרה בתיקי פשיעת סייבר | 460 | |הטיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקווןתקציר דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 ס יכום בשנים האחרונות מסתמנת עלייה תלולה של מאות אחוזים בהיקף העבריינות במרחב המקוון בישראל ובעולם, הכוללת עבירות באמצעות תוכנות מחשב המסתייעות בטכנולוגיה מתקדמת לצורךביצועפשיעהגםבמרחבהפיזי.העבריינותבמרחבהמקווןמסכנתאתהפרט,אתהציבור הרחב, את המסחר המדינתי והגלובלי ואף את ביטחון המדינה; היא עלולה לאיים על חיי אדם, על שלומם של נשים, של גברים ושל ילדים והיא פוגעת בקניינם ובפרטיותם. בשנת 2020 נאמדו נזקיה הכוללים של פשיעת הסייבר ברחבי העולם בכ- 6 טריליון דולר, והם צפויים לעלות מדי שנהבשנה. האתגריםהכרוכים בטיפול בנושאמורכבים והם מחייבים, ביןהשאר,שיתוף פעולה רציף בין מדינות ובין ארגונים בין-לאומיים העוסקים בכך. בישראל, המשטרה היא הגורם המרכזי המופקד על הטיפול בעבריינות במרחב המקוון. הממצאים העולים בדוח זה מלמדים, כי המערך הקיים במשטרה אינו מגובה בתפיסת הפעלה עדכנית; אינו כולל כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר בהיקף הנדרש לצרכים; ואינו מצטייד באמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לביצוע עבודתו בשלמותה. על פי נתונים משנת 2019 , קיימת תופעה של תת-דיווח למשטרה על פגיעות מעבריינות מקוונת. ההערכות בדבר התגברות משמעותית של הפשיעה במרחב המקוון בשנים הקרובות מחייב ות את גורמי האכיפה להגביר את ההיערכות שלהן באופן שיובטח המענה האכיפתי הדרוש. מוצע כי המשטרה תרכז מאמץ הן בבניין הכוח והן בהפעלתו למאבק בעבריינות במרחב המקוון, בתמיכת המשרד לבט"פ ןבהתאם להמלצות המפורטות בדוח זה. לצד האמור, על המשטרה להקפיד כי כל פעולה הנעשית באמצעים הטכנולוגיים שברשותה, לרבות פריצה למערכות מחשב פרטיות ולמכשירים סלולריים, תיעשה תוך שמירה על זכויות הפרט ובהתאם לאישורים המשפטיים הדרושים. עלהפרקליטותוהב"הלפעוללהסדרהולהסמכהשלחלקמפעולותהאכיפהשהןנוקטותבהן. הסדרה זו נדרשת הן משום הצורך לאזן בין צרכי מערכת אכיפת החוק ובין הזכויות המוקנות לפרט בדין והןמשוםשהעתיד צופן עלייה באירועי עבריינות במרחב המקוון,אשר ידרשו פעולה מתואמת ומתוכננת. | 461 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון | 462 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון מבוא במאההעשרים ואחתהפעילותהאנושית בחברותשונות ברחביהעולםמתרחשת בשנימרחבים מקבילים: במרחב הפיזי המוחשי ובמרחב הדיגיטלי המקוון4 (להלן - המרחב המקוון). המרחב המקוון הוא מרחב וירטואלי על- טריטוריאלי המתקיים ברשתות תקשורת גלובליות ובמערכות עיבודמחשבשבהן וביניהןמתקיימת תקשורתמקוונת. נפחהפעילות במרחבהמקווןהולך וגדל עם הזמן, ובפרט בעקבות השימוש הגובר בטלפונים חכמים, והיא מקיפה כמעט את כל תחומי החיים הפרטיים והציבוריים - במקומות העבודה, בבתי המגורים, בכלי הרכב, ברחובות הערים, בעת שגרה ובעת חירום. בעשורהאחרוןגדלהיקףהשימושבמרשתת(אינטרנט):המחשבים,הטלפוניםהחכמיםוהכלים הטכנולוגיים האחרים המבוססים על השימוש במרשתת הפכו בישראל ובעולם לכלי העבודה והתקשורת המרכזיים ולאמצעי הבידור העיקרי בשעות הפנאי, ומאוכסן בהם מידע רב הכולל בין היתר פרטים אישיים וזיכרונות, מידע כלכלי, תעשייתי, ציבורי וממשלתי. ביולי 2021 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ"ס) את תוצאותיו של הסקר החברתי שנעשה בישראל בשנת 2020 בקרב בני 20 ומעלה5 , ולפיו 90% מהישראלים המשתייכים לקבוצת גיל זו השתמשו במרשתת, ו- 86% מהם השתמשו בה באמצעות מכשיר הטלפון החכם. לשם השוואה, בשנת 2010 רק 68% מתושבי ישראל השתמשו במרשתת. המשתמש במרשתת גולש במנועי חיפוש לאיתור מידע. המידע המא וחסן במרשתת מאונדקס6 בשלושה רבדים מרכזיים שלכל אחד מהם רמת נגישות שונה: 1 . הרשת הפתוחה (Web Clear ) - מכילה מידע מאונדקס שהגישה אליו חופשית והיא נעשית באמצעותהרשתותהחברתיות ומנועיחיפוש סטנדרטיים כמוגוגל. רובדזהמכיל רק כ- 4% מכלל המידע המצוי במרשתת. 2 . הרשת העמוקה (Web Deep ) - מכילה מידע שאינו מאונדקס7 , והגישה אליו נעשית רק באמצעות הרשאות ייחודיות. 3 . הרשת האפלה (Web Dark ) - מכילה מידע שאינו מאונדקס, והגישה אליו מתאפשרת באמצעות תוכנות ייעודיות ומערכת מוצפנת. 4 The Cyber Space - המרחב הקיברנטי. 5 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת - לקט נתונים מתוך הסקר החברתי בנושא שימוש באינטרנט ( 6.7.21 .) 6 מאונדקס - מסודר וממוין על פי מפתח. 7 מוסר המידע יכול למנוע את הגישה אליו ממנועי החיפוש הגלויים. | 463 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון ניתן לדמות את המידע המאונדקס במרשתת לקרחון שרק חלק קטן ממנו נראה מעל פני המים וחלקו הגדול מוסתר בהם, כמתואר בתרשים שלהלן: ת רשים 1 : סוגי המידע המאונדקס במרשתת8 בעשור האחרון חלה התפתחות ניכרת בכלים הטכנולוגיים, בזמינות הממשקים בין מערכות המידע השונות ובפריסת רשתות תקשורת. הקיבולת של רשתות אלה הולכת וגדלה וכך גם החיבוריות שלהן. כמו כן השתפרה נגישותו של המרחב הווירטואלי באמצעות הרשתות האלחוטיות, הטלפונים החכמים, המחשבים הנייחים והניידים והיישומונים השונים. תמורות אלו הביאו לגידול בהיקף השימוש במרשתת בתחומים רבים, ובהם המסחר, הרשתות החברתיות, תקשורת ההמונים והמידע העסקי, המדינתי והאישי ולהגברת התלות במחשבים ובמידע הממוחשב. הנגישות של המרחב המקוון והמאפיינים הייחודיים שלו, ובהם אנונימיות, נדיפות הראיות, ביזוריות המידע, יכולות הצפנה על- טריטוריאליות, אוטומטיות וכן עלויות שימוש נמוכות ונגישות למספר בלתימוגבלשלקורבנותבתוךזמן קצר,הגדילואתהיקףהפשיעה והטרורהמתרחשים במרחבזהוהפכואותולכרפורהונגישלביצועעבירותפליליות(להלן- עבריינותבמרחבהמקוון 8 הנתונים לקוחים ממגוון פרסומים בנושא ולפיהם הרשת האפילה גדולה פי 500 מוערך)( מרשת האינטרנט הגלויה ( World Wide Web .) White paper: the deep web: surfacing hidden value 2001 =text;rgn=main;idno=3336451.0007.104 idx?c=jep;view - http://quod.lib.umich.edu/cgi/text/text | 464 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון או פשיעת סייבר). תחומי פשיעה רבים עברו למרחב זה, ואף נוצרו בו איומים חדשים המאתגרים את מערכות אכיפת החוק. להלן בתרשים 2 מדרג העבירות במרחב המקוון9. תרשים 2 : מדרג העבירות במרחב המקוון בהתאם לרמת המקצועיות הנדרשת לפיענוחן על פי נתוני דוח הצוות המשותף (ראו להלן), בעיבוד משרד מבקר המדינה. המסחר המקוון, הרשתות החברתיות, תקשורת ההמונים והמידע העסקי, המדינתי והאישי הפכו אטרקטיביים עבורגורמיהפשיעה כאשרהמוטיבציהשל חלק נכבדמהם היא רווח כספי וטובות הנאה. כל אלה חושפים את המשתמשים בכלים הטכנולוגיים ובמרשתת למגוון פגיעות וסכנות אפשריות, ובהן עבירות נגד קטינים, עבירות הונאה וגניבת מידע וממון, סחר אסור באמצעי לחימה ובסמים, תקיפת מחשבים ורשתות תקשורת ומניעת גישה אליהם, והסתה לאלימות ולפשעי שנאה. בדוח הסיכונים הגלובליים לשנת 2021 שפרסם הפורום הכלכלי העולמי10 נכללה פשיעת הסייבר בסיכון שהוגדר "כשל באבטחת סייבר" ודורג רביעי בחומרתו ברשימת עשרת הסיכונים 9 פירוט והרחבה של סוגי העבירות והנזקים ראו בפרק ים להלן. 10 הפורום הכלכלי העולמי Forum) Economic (World הוא ארגון ללא מטרות רווח שמקיים כנסים בין- לאומיים שבהם משתתפים בכירי הפוליטיקאים, הכלכלנים, אנשי העסקים והעיתונאים כדי לדון בנושאים הבוערים בענייני רפואה, סביבה וכלכלה, והוא מנפק מפעם לפעם דוחות מקיפים הנחשבים אמת מידה בין- לאומית מהימנה. | 465 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון הממשיים והמיידיים11 על פי הדוח האמור, התקפות סייבר עלולות להביא להתפוררות כלכלית,. להפסדים פיננסיים, למתחים גיאופוליטיים ולאי-יציבות חבר תית12 . בשנת 2020 העריך המשרד לביטחון הפנים (להלן - המשרד לבט"פ) כי המעבר מפשיעה במרחב הפיזי לפשיעה במרחב המקוון הוא אחד מהאתגרים שמדינת ישראל תתמודד איתם בשנים הקרובות. בדוח שפרסמה באותה שנה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור נכתב כי הגידול בהיקף השימוש במרשתת הביא את גורמי הפשיעה להאיץ את השימוש במרחב המקוון לביצוע פעילות עבריינית, וכי בתחומי פשיעה רבים אין עוד צורך במרחב הפיזי. עוד נכתב בדוח כי בתקופת מגפת הקורונה נוצרו פרצות במרחב המקוון שאותן ניצלו גורמי הפשיעה13 . הגורמים המטפלים בעבריינות במרחב המקוון במשטרת ישראל: פקודת המשטרה קובעתכיתפקידיהמשטרהכוללים,ביןהיתר,מניעתעבירותוגילוין,תפיסתעברייניםותביעתם לדין וקיום הסדר הציבורי, ביטחון הנפש והרכוש14 . בשנים האחרונות הכריזה המשטרה על ההתמודדות עם פשיעתהסייברבתור יעדארגוני בעלחשיבות עליונה, נוכח השינוייםהמתהווים בעולם הפשיעה ומגמה ברורה למעבר הפשיעה למרחב המקוון. בשנת 2014 הקימה המשטרה באגף חקירות ומודיעין (להלן - אח"ם) מערך לטיפול בפשיעת סייבר בהתאם לפקודת ארגון (להלן - פק"א) משנת 2013 . המערך כולל יחידות מבצעיות ומטה מקצועי: ברמה הארצית - חוליי ת סייבר במטה הארצי, חטיבת הסיגינט סייבר במטה אח"ם, ו יחידת סייבר ייעודית בלהב 433 (להלן - היחידה הארצית או יחידת הסייבר בלהב); ברמה המחוזית - מחלקי פשיעה מקוונת וזירות טכנולוגיות פורנזיות (זי"ט) שהוקמו הן במחוזות והן בתחנות. התמודדות המשטרה עם הפעילות העבריינית במרחב המקוון נעשית על בסיס חקיקה שהתפתחה בשנות התשעים של המאה העשרים. בשנת 1995 חוקק החוק המרכזי שעוסק בטיפול בעבירות בהם מעורב מחשב, הוא חוק המחשבים, התשנ"ה- 1995 (להלן - חוק המחשבים). חוק המחשבים מבקש להגן על האינטרסים הרבים שמגלם המרחב המקוון עבור החברה מפני ניצול לרעה של מרחב זה על ידי העבריין. כפי שיפורט להלן בפרק בנושא "ההסדרה החוקית של המאבק בפשיעה המקוונת", כעבור 26 שנה, אין בחוק הקיים מענה למספר ההולך וגובר של פעולות עברייניות במרשתת לצד קשת חידושים טכנולוגיים ואיומים שהתפתחו לאורך השנים במרחב המקוון, נתון שמשפיע על התמודדותה של המשטרה עם העבריינות במרחב זה. זאת ועוד, המשטרה פועלת ליישום אמנת מועצת אירופה בדבר פשעי סייבר (להלן - אמנת בודפשט)15 . ישראל הצטרפה לאמנה ביולי 2014 במעמד של משקיפה ובאופן מלא לאחר חתימה ואשרור בספטמבר 2016 . אמנת בודפשט היא אחת מאמנות הליבה של מועצת אירופה, והיא מכוונת באופן מוצהר לטיוב הטיפול בעבירות כגון אלה: הפרת זכויות יוצרים, מרמה 11 ראו: World Economic Forum, The Global Risks Report 2021, 16th Edition, p. 11. 12 שם, עמ' 89 . 13 הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, דוח שנתי 2020 ( 2021 עמ'), 3 , 39 , 64 . 14 סעיף 3 בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א - 1971 . 15 אמנת בודפשט היא האמנה הבין- לאומית הראשונה המתייחסת לטיפול בפשעי מחשב במרשתת על ידי תיאום בין מערכות החקיקה של המדינות החותמות, שיפור מערכי החקירה והגברת שיתוף הפעולה בין המדינות. נציגי 46 מדינות חתמו על האמנה ו- 30 מדינות אשררו אותה. האמנה פתחה בשנת 2001 להצטרפות מדינות ונכנסה לתוקף בשנת 2004 . | 466 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון באמצעי תקשוב, חומר פורנוגרפי על ילדים, פשעי שנאה ופעולות נגד אבטחת רשת. האמנה כוללת פירוט של סמכויות והליכים, לרבות חיפוש ברשתות מחשב והאזנת סתר חוקית לרשתות מחשב. הגשמת המטרה האמורה תיעשה, על פי האמנה, בשלושה אמצעים עיקריים: תיאום בין רכיבי העבירות המהותיות במערכות החקיקה הפלילית של כל מדינה ומדינה16 ; יצירת בסיס לסמכויותבתחוםסדרהדיןהפליליהדר ו שותלחקירהולהעמדהלדיןעלכללהעבירותבמרחב המקוון17; יצירת משטר מהיר ויעיל של שיתוף פעולה בין- לאומי, והסדרת המסגרת להפעלתו בכל שעות היממה לצורך סיוע הדדי בין המדינות החברות. פעולות הביקורת בחודשים מרץ עד אוגוסט 2021 בדק משרד מבקר המדינה18 את טיפול מערכת אכיפת החוק ב עבריינות במרחב המקוון , לרבות בנוגע להסדרה הנורמטיבית של המאבק בזירת פשע זו ולהכשרההמקצועיתשלבעליהתפקידיםהייעודיים.הבדיקהנעשתהבמטההמשטרה,ביחידת הסייבר בלהב ובמ חלקי הסייבר במ חוזות המשטרה. בדיקות השלמה נעשו ביחידת הסייבר הארצית בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ב משרד לבט"פ וכן במערך הסייבר הלאומי (להלן - מס"ל). במסגרת הבדיקה עקב משרד מבקר המדינה אחר יישוםהמלצותהדוח שפורסםבשנת 2017 בנושא "התמודדות משטר ת ישראל עם פשיעת סייבר מתוחכמת"19 . ביקורת זו עוסקת בעיקרה בהיערכות של המשטרה להתמודד עם תחום פשיעה מסוים - פשיעת הסייבר - ולמול פושעים המ נצלים את מרחב הסייבר לפגיעה בארגונים ובפרטים, ואינה עוסקת בשימוש המשטרה בכלים טכנולוגיים במסגרת פעילותה המודיעינית והחקירתית הכוללת הנעשית למול כלל תחומי האכיפה שהיא מקיימת. יודגשכיהעיקרוןהעומדביסודהביקורתהואהחובההמוטלתעלהמשטרהלהפעילאתהכלים, האמצעים והציוד שברשותה אך ורק בהתאם להוראות החקיקה המסמיכה, לפקודות ולנהלים, ולפעול על פי ההנחיות המסוימות שהיא מקבלת מגורמי הייעוץ המשפטי בתיקים השונים. על המשטרה להקפיד בהקשר זה כי המאבק בעברייני סייבר כמו גם הפעלת סמכויותיה בתחומי המודיעין והחקירה לא ייעשו בדרכים העלולות לפגוע בזכויות היסוד של הפרט ובפרטיותו שלא כדין. 16 בדגש על הגדרת העבירות הפליליות האלה: פריצות והאזנה לא- חוקית למערכות מחשב, שיבוש מידע ומערכות מחשב, שימוש לרעה במערכות מחשב, מרמה וזיוף באמצעותן, הפקה, הפצה והחזקה של חומרי תועבה שבהם מופיעים ילדים, הפרת זכויות יוצרים וזכויות נלוות להן במרחב המקוון. 17 כגון: שימור מהיר של מידע במערכות מחשב, חיפש ותפיסת מערכות מחשב, האזנת סתר חוקית לתעבורת נתונים במרשתת ועוד. 18 מבקר המדינה פרסם בשנים האחרונות כמה דוחות העוסקים בנושא הסייבר: דוח שנתי 69ב ( 2019 ), "היערכות גופים חיוניים להגנת סייבר;" דוח שנתי 67ב ( 2017 ), "התמודדות משטרת ישראל עם פשיעת סייבר מתוחכמת - נושאים חוצי ארגונים;" דוח שנתי 67א ( 2016 " ,) היבטים בהיערכות המדינה להגנת המרחב הקיברנטי"; דוח ביקורת מיוחד, "הגנה על קטינים במרחב המקוון", פברואר 2022 . 19 מבקר המדינה, דוח שנתי 67 ב ( 2017 ) , עמ' 1851 . | 467 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון הדוחשבנדוןהומצא לראש הממשלה ולוועדה לענייני ביקורתהמדינה שלהכנסת ביום 15.2.22 והוטל עליו חיסיון עד לדיון בוועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. מתוקף הסמכות הנתונה למבקר המדינה בסעיף 17(ג) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח- 1958 [נוסח משולב] ובשים לב לנימוקי הממשלה, לאחר היוועצות עם הגופים האמונים על אבטחת המידע הביטחוני ובתאום עם יו"ר הכנסת, משלא התכנסה ועדת המשנה האמורה, הוחלט לפרסם דוח זה תוך הטלת חיסיון על חלקים ממנו. חלקים אלה לא יונחו שולחן הכנסת ולא יפורסמו. | 468 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון העבריינות במרחב המקוון - מאפיינים, מגמות ונזקים האיומים הטמונים בעבריינות במרחב המקוון נחלקים לשלושה מרחבים מרכזיים: (א) מרחב האיום על ביטחון המדינה; (ב) מרחב האיום הפלילי - איום על הביטחון הפיזי והכלכלי של האזרחים והתאגידים שפועלים במדינה שלא לתכלית פגיעה בביטחון הלאומי; (ג) האיום הפוטנציאלי - תופעות במרחב המקוון שאינן פליליות ואינן מסכנות את הביטחון הלאומי, אך יש בהן פוטנציאל עתידי לפגיעה בביטחון הפיזי וברכוש. דוח זה להלן יתמקד במרחב האיום הפלילי. מאפייני העבריינות המקוונת במרחב האיום הפלילי מאפייני העבריינות במרחב המקוון דומים ברובם למאפייני העבריינות במרחב הפיזי, אולם יש לה גם מאפיינים ייחודיים משלה. על פי רוב, העבריינות במרחב המקוון משלבת שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים של הצפנה ואיסוף מידע ושיתופי פעולה בין עבריינים הרוכשים ומוכרים שירותי פשיעה במרשתת (ראו להלן). למעשה, כיום אפשר לבצע פעילות עבריינית במרחב המקוון ו להקשות באופן ניכר את ה איתור הו זיהוי של העבריינים בלא כל צורך בידע נרחב20 . המעבר של הפשיעה ה"קלאסית" לממד החדש מאתגר את מערכת אכיפת החוק שמתמודדת עם פשיעה זו. ההתפתחות הטכנולוגית כוללת את תחום הנכסים הווירטואליים (ראו להלן), שבבסיסו עומדת אלגוריתמיקה מתמטית מתקדמת, והמסחר בו מתבצע באמצעות נותני שירותים ייעודיים ( VASP ) 21 ובאמצעות מחזיקים בנכסים ברשת הפתוחה וברשת האפלה (ראו להלן). האיומים החדשים שלהעבריינות במרחבהמקוון עלולים להתממש באמצעותארבעה סוגיםשל עבירות: עבירות נתמכות סייבר עבירות אלה עברו מהמרחב הפיזי למרחב המקוון והן מתבצעות לרוב באמצעות המחשב, אך ניתן לבצע אותן גם בכלים טכנולוגיים אחרים. להלן דוגמאות לעבירות מסוג זה: 20 כך, למשל, כלי חינמי כמו VPN ( Private VirtualNetwork) יוצר חיבור מאובטח בין המשתמש לבין המרשתת באופן שמעניק לו שכבת פרטיות ואנונימיות נוספת ומאפשר להסתיר את פעילותו ואת המקום שלו; דין וחשבון הצוות המשותף של הוועדה המתמדת לבחינת היבטי פשיעה במרחב המקוון (מרץ 2021 ) (להלן - דוח הצוות המשותף,) עמ' 28 . 21 Virtual Asset Service Provider - בתי עסק העוסקים בשם לקוחותיהם בסחר בנכסים וירטואליים, לרבות מטבעות וארנקים דיגיטליים. | 469 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון א. הונאות המבוססות על "הנדסה חברתית"22 ובהן הונאות דיוג (phishing ) 23 לשם קבלה במרמה של נתוני אשראי ופרטים אישיים. ב. סחר בסמים, באמצעי לחימה ובסחורה מזויפת. ג. ביצוע עבירות הקשורות בזנות ועבירות מין נגד קטינים. ד. סחיטה מקוונת על רקע מיני (Sextortion ) 24 . עבירות מבוססות סייבר לרוב עבירות אלה מכוונות כנגד מחשבים, רשתות או מערכות מידע ממוחשבות, ולא ניתן לבצע אותן ללא חיבור למרשתת ובלי להשתמש במחשב או בכלי טכנולוגי אחר המחובר למרשתת. כפי שיפורט להלן, זירות מסחר רבות זמינות במרחב המקוון, והן מציעות סחורות ושירותים לא חוקיים למכירה וקנייה: 22 Business CEO Fraud Schemes / Email Compromise : הונאות הכוללות מזימות שבהן עבריינים משתלטים על כתובת דואר אלקטרוני של קורבנות כדי לשלוח הוראות תשלום מזויפות למוסדות פיננסיים או לאנשי קשר עסקיים, כדי לגנוב כספים או לגרום בהונאה לכך שיועבר מידע אשר ישמש לביצוע הונאה פיננסית (מתוך אתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד המשפטים.) 23 דיוג (Phishing): אחד האמצעים הנפוצים של הונאה המבוססת על הנדסה חברתית. מטרתו גניבת מידע באמצעות התחזות לאתר או לישות אחרת המוכרים במרשתת ושליחת הודעות במסר מיידי או בדואר אלקטרוני. המידע עשוי לכלול שמות משתמש, סיסמאות ופרטים פיננסיים. בהודעה המשתמש מתבקש ללחוץ על קישור שמעביר אותו לאתר מזויף ובו הוא מתבקש למסור פרטים אישיים שאותם מבקש המתחזה לגנוב. אמצעי הדיוג משמשים גם להחדרת תוכנות זדוניות למחשב האישי, לטלפון החכם או לכלים הטכנולוגיים האחרים וכן לפריצה לחשבונות בנק ולביצוע שוד כספי. (מתוך אתר מערך הסייבר הלאומי - כיצד תוכלו לזהות במהירות הודעת דיוג www.gov.il/he/departments/general/fishingemails, ואתר חברת point k chec - hub/threat - www.checkpoint/cyber phishing/ - us - prevention/what .) 24 איום על אדם או על קבוצה להפיץ תוכן מיני הקשור אליהם מתוך כוונה לסחיטה כספית או טובת הנאה אחרת. בתמורה לכסף או לטובת ההנאה מובטח שלא לחשוף את התוכן המיני (מתוך אתר איגוד האינטרנט הישראלי: www.isoc.org/netica/question-and-answers/online-scams/sextortion .) | 470 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון תרשים 3 : הסחר בשירותים בלתי חוקיים במרשתת * Ec3 Europol - The internet organized crime threat assessment (iocta) - מכירה והשכרה של שירותים עברייניים ברשת הגלויה, העמוקה והאפלה. בין השירותים: שירותי דיוג, כופרה ופריצה. ** Sophos - cybersecurity evolved, The state of Ransomware 2021 - www.secure2.sophos.com/en- us/content/state-of-ransomware.aspx הלאומי הסייבר מערך ,- כופרה מתקפת מהי www.gov.il/he/departments/guides/prepare_for_ransomeware . *** ארנק דיגיטלי הוא תוכנה שמותקנת על גבי מחשב, שרת מרוחק או טלפון סלולרי ונעשות בו פעולות אחסון או משיכה והעברה של מטבעות קריפטוגרפיים25 לכל ארנק כזה כתובת גלויה ומפתח פרטי.. ביצוע פעולות בארנק מתאפשר באמצעות שימוש במפתח פרטי שלהמשתמש ובו רצףשל 51 ספרות ואותיות. **** המקור: משרד המשפטים. עבירות המתבצעות באמצעות נכסים וירטואליים החל בשנת 2009 נעשה שימוש בנכסים וירטואליים, כגון מטבעות קריפטוגרפיים לביצוע תשלומים והעברות כספיות, המנותקים משליטת מתווכי המערכת הפיננסית המסורתית של הבנקים המרכזיים וממערכת התשלומים הממשלתית. זהות המשתמשים בנכסים הווירטואליים אינה ניתנת לחשיפה, למעט באתרי ההמרה של הנכסים הוויר טואליים. אף שהשימוש בנכסים וירטואליים לצורכי תשלום, השקעה והעברת ערך אינו נעשה בהכרח בניגוד לחוק, הרי 25 מטבע קריפטוגרפי הוא נכס וירטואלי שגלום בו ערך כלכלי. הוא משמש אמצעי חליפין לצורכי השקעה ומסחר ומושתת על קריפטוגרפיה (הצפנה) מורכבת. המטבע פועל על תשתית של טכנולוגיית ספרי חשבונות מבוזרים במערכת המכונה "בלוקצ'יין" הרושמת את כל העברות המטבע הקריפטוגרפי באופן אנונימי, ולעיתים גורמים עברייני ים משתמשים בו לביצוע פעולות פליליות מגוונות. | 471 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון שהעמימות הכרוכה בו והיותו מנותק ממתווכים מקשים על הוכחת מעורבותם של המשתמשים בסוג זה של תשלום בביצוע עבירה והופכות אותו לכלי נוח להלבנת הון אנונימית. הלבנת הון זו נעשית באמצעות המרת כספים למטבעות קריפטוגרפיים ורכישת נכסים במרחב הפיזי באמצעותם. היקף הסחר במטבעות קריפטוגרפיים נאמד ביולי 2021 בכ- 2.5 עד 3 טריליון דולר26 . עבירות המתבצעות במרחב הפיזי ומטביעות חותם ראייתי דיגיטלי על פי מסמך שהפיץ אח"ם בנושא "הרצף החקירתי" משנת 2018 , מהפכת המידע ותפוצת השימוש בטלפונים החכמים ובמרשתת הביאו לכך שעבירות רבות במרחב הפיזי כוללות שימוש באמצעי ממוחשב ואחסון נתונים בענן, דבר המותיר ראיה דיגיטלית. כך לדוגמה, עבירות אלימות, רכישה ומכירה של חומרים ממכרים וגניבה עשויות להסתייע ברכיב ממוחשב ולהטביע חותם דיגיטלי העשוי לשמש בבוא העת כראייה בהליך הפלילי. אומנם עבירות אלה נעשות במרחב הפיזי, אך בעת ביצוע חקירה הן מחייבות מיומנות טכנולוגית למיצוי הראיות הדיגיטליות ואף שיתוף פעולה בין-לאומי בשל המורכבות בביצוע החקירה בזירות שונות. הרשת האפלה - המקור לרכישת שירותים וכלים עברייניים המונח "הרשת האפלה" הוא שם כולל לרשתות תקשורת אנונימיות ומוצפנות המבוססות על תשתית מרשתת. רשתות אלה אומנם משתמשות ב"נתיבי התעבורה" של המרשתת, אך הן פועלות על פי פרוטוקולי תקשורת שונים. בפועל, תשתיות הרשת האפלה ואתרים ברשת האפלה משמשים כר פורה לפעילות לא חוקית ברמות חומרה שונות. מקורות הרווח של העבריינ ים במרחב המקוון מבוססים על ביצוע העבירה וכן על מכירה של מידע ושל כלי פריצה לצד שלישי. אחד מהתחומים שהתפתחו ואפשרו לעבריינים נגישות לכלי פשיעה ולמידע פלילי הוא אספקת שירותי עבריינות מקוונת (Service a as (Crime . באתריםשברשתהאפלה פועלותזירות סחרהמיועדות לרכישה ומכירהשלמידעוכלים לביצוע פשיעה כמו סחר בסחורה גנובה ומזויפת, רכישת ציוד צבאי, סחר בסמים מסוגים שונים, סחר במטבעות מזויפים, שימוש בנתוני כרטיסי אשראי גנובים, התקנת תוכנות זדוניות ואספקת שירותים פליליים, כגון חדירה למערכות מאובטחות, למחשבים אישיים ולארנקים דיגיטליים27 . כדי לשמור על אנונימיות המסחר, התשלום מתבצע במרבית המקרים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים. להלן בתרשים פירוט סוגי הפעילות העבריינית המתבצעת ברשת האפלה: 26 דוח מבקר המדינה 73 ג והאסמכתאות שם (טרם פורסם.) 27 Europol - darknet: world's largest illegal dark web marketplace taken down 12 jan 2021. - down - taken - marketplace - web - dark - illegal - largest - worlds - www.europol.europa.eu/newsroom/news/darkmarket . | 472 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון תרשים 4 : הפעילות העבריינית ברשת האפלה על פי נתוני 31 Report, Threat Global 2021 ; CROUDSTRIKE.COM , בעיבוד משרד מבקר המדינה. * מונטיזציה - ניצול נכסים דיגיטליים כדי להפיק הכנסה כספית. בעשור האחרון גדל היקף הפעילות בזירות הסחר שברשת האפלה: בשנת 2011 נרכשו בהן מוצרים ושירותים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים בסך כוללשל 1.7 מיליון דולר; בשנת 2015 גדל סכום זה לכ- 300 מיליון דולר ובשנת 2019 הוא הגיע לכ- 730 מיליון דולר. בשנת 2021 היה מספר המשתמשים ברשת האפלה יותר מ חצי מיליון, ו בהם יותר מ- 2,400 מוכרים בכ- 320,000 עסקאות שבהןשולמויותרמ- 17,500 מטבעות קריפטוגרפיים מסוגים שונים28 .עלפיממצאידוח היורופול לשנת 2020 , בשנה זו חל גידול בפשיעת סייבר המבוצעת כ"שירות" לעבריינות מקוונת29. להלן בלוח מקבץ מוצרים ושירותים פליליים הניתנים לרכישה ברשת האפלה: 28 ( 2019 ) Europol - darknet Darknet interactions and bitcoin - a crypto activity report . מרבית המטבעות היו מסוג ביטקוין. 29 Europol, "Internet Organized Crime Threat Assessment", pp. 16 - 17 ; הובא במסמך של יחידת הסייבר שבפרקליטות המדינה. | 473 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון לוח 1 : מוצרים ושירותים פליליים הניתנים לרכישה ברשת האפלה30 המוצר או השירות המחיר בדולר פרטי כרטיס האשראי* 65 - 25 פרטי חשבון הבנק 120 - 40 פרטי חשבון PAYPAL 180 - 120 פרטי חשבונות הכוללים מטבעות קריפטוגרפ יים 810 - 300 פרטי חשבונות ברשתות החברתיות 80 - 35 פרטי חשבונות של אתרים ל צפייה ישירה בטלוויזיה 44 - 4 פר טי חשבונות דואר אלקטרוני 40 אישורים מזויפים מסוגים שונים (דרכון, תעודות זהות) 6,500 - 50 תוכנות זדוניות לחדירה למחשב 5,000 - 50 תוכנ ות זדוני ות למטרות כופרה 750 תקיפה ומניעת פעילות של מערכות ממוחשבות ואתרי מרשתת ( DDos ) 1,000 - 15 תקיפת מערכות מחשב באמצעות "סוס טרויאני" 31 300 פריצה לאתרי מרשתת ו השתלטות עליהם 1,000 - 150 * יצוין כי מחיר פרטי כרטיס האשראי ה ישראלי ה וא היקר ביותר. נזקי העבריינות במרחב המקוון כאמור, העבריינות במרחב המקוון כוללת עבריינות טיפוסית, ובפרט בתחומי המרמה, ההונאה וההטרדה המינית, לצד עבריינות ייחודית בתחום פשיעת הסייבר. החל במרץ 2020 , בתקופת מגפת הקורונה בשל השהות הממושכת בבתי המגורים)(, גברה החשיפה הכללית של המשתמשים לאתרים לא חוקיים שבהם נעשו ניסיונות הונאה, סחר בסמים, הימורים ושימוש בנכסים וירטואליים לשם הלבנת הון. על פי דוחות של האינטרפול 30 מתוך Technologies Positive - 2018 ptsecurity.com The criminal cyber services market ; privacyaffairs.com - 2021 dark web price . 31 "סוס טרויאני" הוא תוכנה זדונית המתחזה לקובץ המצורף לדואר אלקטרוני, לקישור או לתוכנה, ועם התקנתה על המחשב היא מבצעת תקיפת סייבר או גורמת נזק אחר. | 474 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון והיורופול לשנת 2020 , בשנה זו חלה עלייה ניכרת בפשיעת סייבר . גם ה- FBI דיווח על עלייה דומה בתקופת המגפה וציין כימספר התלונות שהוגשו לו בעניין זה גדל פי שלושה. כמו כן, לפי ניטור נתונים של חברת גוגל, בינואר 2020 סווגו 1.6 מיליון אתרי מרשתת כאתרי דיוג, ובינואר 2021 גדל מספרם ל- 2.1 מיליון (עלי יה של כ- 31% ) 32 . על אף הס כנות והאיומים הטמונים ב עבריינות במרחב המקו ון, קש ה לאמוד במדויק את היקף נזקי ה בשל הפיזור הרחב של אירועי התקיפה בתחומי המרמה, ההונאה, הסחיטה והכופרה המסתיימיםבהעברתסכומיכסףלעברייניםמבלידעתאובהסכמהכפויה,בחשיפתמידערגיש או במניעת גישה למידע השייך הקורבן. תופעת תת- הדיווח בנוגע למקרי הפשיעה שמתבצעים במרחב המקוון בישראל בדצמבר 2020 פרסמההלמ"ס את סקרהביטחון האישי לשנת 2019 שבחן אתמידתההיפגעות של תושבי ישראל מעבריינות - המדווחת והלא מדווחת למשטרה, ואת תחושת הביטחון האישי שלהם33. הסקר מבוצע פעם בשנה בהזמנת המשרד לבט"פ בקרב בני 20 ומעלה בלבד, והוא מסייע בתכנון מדיניות מבוססת נתונים. מנתוני הסקר עולה כי ב- 2019 כ- 4% מהאוכלוסייה בישראל נפגעו מעבירות במרחב המקוון. בנובמבר 2021 פרסמה הלמ"ס את הסקר החברתי לשנת 2020 , שנערך בקרב 7,249 איש בני 20 ומעלה המייצגים כ- 5.7 מיליון איש בגילים אלו. מנתוני הסקר עולה כי ב- 2020 - 20% מקרב האוכלוסייה בישראל (1.1 מיליון איש) נפגעו מפשיעה ברשת: 23% מבני 44-20 ו- 10% מבני 65 ומעלה34 . % 49 מהמרואיינים בסקר השיבו כי אם יפלו קורבן לפשיעת רשת, ידווחו על כך למשטרה. מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2019 כ- 87% מנפגעי עבירות במרחב המקוון (כ- 195,750 איש) לא דיווחו למשטרה על העבירות שבוצעו נגדם; מרביתם ציינו את חוסר היכולת של המשטרה לטפל במקרים כאלה ואת העדפת לדווח על הפגיעה לגורם אחר. מבין אלה שדיווחו למשטרה על הפגיעה, כמחציתם ציינו שלא היו מרוצים מטיפו ל המשטרה ו- 84% מהם הביעו חוסר שביעות רצון מגישתה35 . בשנת 2020 השיבו 51% מהמשתתפים בסקר הלמ"ס, כי אם ייפגעו מפשיעה ברשת ידווחו על כך לגורמים חוץ- משטרתיים או לא ידווחו על כך כלל. בתגובתה מינואר 2022 על ממצאי הביקורת כתבה המשטרה, כי זה יותר מעשור היא בוחנת את שביעות רצונו של ציבור הפונים למשטרה מגיל 18 ומעלה באמצעות "סקר השירות," שמטרתו לאתר נקודות לשיפור ולשימור בשירות המשטרתי. לאורך השנים נמצא בעקביות כי יחס השוטרים לפונה הוא הגורם המרכזי לשביעות רצון הציבור מהשירות; וכי גם כאשר הטיפול 32 Google safe browsing As published in TESSIAN Must Know Phishing Statistics 2021. 33 סקר ביטחון אישי 2019, פורסם ב- 30.12.20 . 34 לקט נתונים בנושא "פרטיות, בטיחות סייבר ופשיעה ברשת", מתוך: הסקר החברתי 2020 - ישראל בעידן הדיגיטלי, 23.11.21. שאלון הסקר נערך בשיתוף פעולה עם מטה ישראל דיגיטלית במשרד ראש הממשלה. 35 סקר ביטחון אישי 2019 תרשים מס', 1 עמ', 13 , 21 . | 475 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון המשטרתי לאהניבאת התוצאותהרצויות, הריש הפגנת יחסמכבד ואכפתיכלפיהאזרח, נכונות לעזור לו במציאת פתרון לבעייתו ועדכונו במצב הטיפול מגבירים את שביעות רצונו מהשירות. לפי כך, העלאת שביעות הרצון בקרב אזרחים שקיבלו יש רות מהמשטרה תוביל בסופו של דבר להעלאת שיעורי הדיווח. כמו כן המשטרה מקדמת בשנתיים האחרונות ציר לטיפול מניעתי הבא לידי ביטוי בהגברת המודעות של אזרחים להגנה מפני עבריינות במרחב המקוון, ובכלל זה פרסומים בתקשורת, באתר המשטרה וברשתות החברתיות, הכוללים התרעות לציבור לגבי תופעות פשיעה ברשת ודרכי התמודדות עימן. בד בבד עם מאמציה להעלות את מידת שביעות הרצון של האזרחים מיחס השוטרים כלפיהם, מומלץ כי המשטרה ת פיק את הלקחים הנדרשים מ הסיבות לתופעת תת- הדיווח העולות מנתוני הלמ"ס, ובפרט מהנתון ולפיו רוב נפגעי העבירות אינם מדווחים על כך למשטרה עקב חוסר היכולת שלה, לדבריהם, לטפל בעבריינות במרחב המקוון. 1 . בדוח הצוות המשותף שפרסמה הוועדה המתמדת במרץ 2021 36 (להלן - דוח הצוות המשותף) צוין כי תופעת תת- הדיווח קיימת גם בקרב המגזר העסקי מחשש לפגיעה תדמיתית ופרסום שלילי, ובשל שיקולים כלכליים ובהם חשיפה לתביעות כספיות מצד לקוחותוגורמיםנוספיםהעלוליםלהיפגעמתקיפתסייברשלמאגרימידעהנוגעיםאליהם. 2 . בשנת 2019 דווח בעולם על גידול של כ- 30% ב מספר ה הונאות במרחב המקוון; בין היתר התרחשו בו כ- 6,000 פריצות לחברות אשראי ובהן נגנבו יותר מתשעה מיליארד רשומות הכוללותפרטיםאישיים.בשנת2020 תפסורשויותהאכיפהבעולםמטבעותקריפטוגרפיים בשווי של יותר ממיליארד דולר באתרי סחר בלתי חוקיים37 . לפי הערכות בין- לאומיות, הנזק הכלכלי המצטבר שגרמה העבריינות במרחב המקוון ברחביהעולםבשנת 2020 הסתכם בכשישהטריליון דולר- פישנייםמהנזק המוערך בשנת 2015 38, והוא צפוי לגדול בכל שנ ה בכ- 15% ולהאמיר לסך 10.5 טריליון דולר בשנת 2025 . הנזק הכלכלי שדווח ל- FBI האמריקני עקב פשיעת הסייבר מתואר בתרשים שלהלן: 36 במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת בישראל הוקמה בשנת 2006 ועדה מתמדת בין- ארגונית להכוונה ולתיאום של הפעילות במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת ובתוצריהן. הוועדה המתמדת הוכפפה לצוות בראשות ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה (אח"ם) וחברים בה נציגים בכירים מגופי אכיפה מרכזיים נוספים. הוועדה המתמדת הקימה צוות "שולחן עגול" בראשות ראש אגף מחקר ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור - הצוות המשותף של הוועדה המתמדת - ובו חברים נציגי המשטרה, יחידות סמך של משרדי האוצר והמשפטים ופרקליטות המדינה. במרץ 2021 פרסם הצוות המשותף של הוועדה המתמדת דוח לבחינת היבטי פשיעה במרחב המקוון; משרד המשפטים - מחלקת ייעוץ וחקיקה: "צוות העל - המלצות לחשיבה מחודשת" (29.5.18 .) 37 reports - and - documents - ccips/ccips - https://www.justice.gov/criminal . 38 - facts - statistics - crime - cyber - https://www.comparitech.com/vpn/cybersecurity 2021 - tics_for_2019 trends/#Headline_cybercrime_statis . | 476 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון תרשים 5 : הנזק הכלכלי שגרמה פשיעת סייבר באר ה"ב, 2015 - 2020 (ב מיליארדי דולר) 39 Statista - Amount of money damage caused by reported cyber crime to the IC3 from 2001 – 2020 המקור: us - the - in - crime - cyber - by - by - caused - damage - https://www.statista.com/statistics/267132/total נתוני העבריינות במרחב המקוון בישראל על פי מסמכי אח"ם, ארגוני הפשיעה בישראל מממנים את פעילותם במרחב הפיזי, בין היתר, באמצעות הונאת זרים במרחב המקוון, ובכלל זה משלוח הודעות דיוג וביצוע הונאות " פורקס" 40 ושימוש בנכסים וירטואליים . הלבנת ההון הבלתי חוקי נעשית אף היא באמצעות נכסים וירטואליים. תופעות של שירותי פשיעה בתשלום כמו פריצה לחשבונות ולמערכות מחשוב או נטילת מידע רגיש בעל ערך כלכלי מתוך מערכות ממוחשבות (כפי שפורטו לעיל) עלו בכמה חקירות פליליות שליוותה יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה המטפלת בתיקים מסוג זה (ראו להלן.) כאמור, מנתוני סקר הלמ"ס עולה, כי ב- 2019 כ- 4% מהאוכלוסייה בישראל נפגעה מעבירות במרחבהמקוון.העבירההמקוונתהשכיחהביותרהייתההתחזותאוגניבתזהותברשת(36.4% ,) גניבה ו/או הפצת מידע (34.2%) וכ- 10% מהנשאלים דווחו כי עברו הטרדה מינית ברשת. מנתוני המשטרה, הפרקליטות וממס"ל עולה, כי תחומי הפעילות הפלילית במרחב המקוון כאמור מגוונים וכוללים נוסףעל עבירות מחשב גם עבירות בתחום ההונאה והמרמה, כדלקמן41 : 39 המידע מבוסס על דיווחים ל- IC3 , Complaint Crime InternetCenter, מדור של ה- FBI . 40 Forex (Foreign Exchange) - זירת מסחר במטבע חוץ במרחב המקוון המשמשת יעד להונאת משקיעים הפעלת זירות פורקס בלתי חוקיות משמשת להלבנת כספים תוך ביצוע עבירות מס בידי ארגוני פשיעה בארץ ובעולם (להלן - פורקס.) 41 הדברים הובאו בדוח הצוות המשותף. | 477 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון על פי נתוני המשטרה בעשרת החודשים הראשונים בשנת 2020 חל גידול של כ- 58% במספר עבירות ההונאה הקשורות למרשתת ביחס לשנת 2019 . בשנת 2020 גדל מספר ההתראות על אירועי סייבר שהתקבלו במרכז המבצעי של מס"ל מאזרחים ובתי עסק ב- 50% בהשוואה לשנת 2019 . כמו כן, בשנים 2018 עד 2019 53% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות עסקו בפשיעה כלכלית (הלבנת הון, הונאה ומכירת פרטי כרטיסי אשראי גנובים.) על אף האמור לעיל, אין ברשות הגופים הממלכתיים נתונים עדכניים על אודות היקף התופעה בישראל, וקיים קושי לקבל תמונת איומים אמינה וברורה. בתשובת המשטרה נכתב כי בכוונתה לוודא כי תוצא הודעת ריענון ליחידות השטח לגבי סימון תיקי עבריינות במרחב המקוון כ"קשורים לאינטרנט". כמו כן היא תבחן את האפשרות לפתח כלי ממוחשב במערכת הנתונים של תיקי החקירות במשטרה (הפל"א) שייתן התראה לחוקרים בתיקיםהקשורים לתחוםהאמור.זאת ועוד,היאתבחן פלטפורמהמתאימה להיתוך כללהמידע המודיעיני והחקירתי בתחום העבריינות במרחב המקוון אשר יסייע למרכז הסייבר הארצי (מס"א - ראו להלן) לגבש את תמונת האיום הפלילי בנושא זה. כאמור,בשנת2020,עםפרוץמגפתהקורונה,חלגידולניכרבהיקףהעבירותשהתבצעובמרחב המקוון, וגורמים עברייניים ניצלו את המשבר שנוצר לפעילות עבריינית בתחום הנכסים הווירטואליים. עוד על פינתוניהמשטרה,בשנת 2020 חלה התגברותבתחום הפשיעה המקוונת, וחל גידול של כ- 20% במספר תיקי החקירה שעניינם הונאה שנפתחו במשטרה בין היתר בגין מכירת מוצרים פיקטיביים הקשורים בקורונה, שימוש בתוכנות זדוניות למטרות גניבת מידע פיננסי מהציבור, מתקפות דיוג וביצוע תרמיות מתוחכמות. כמו כן חל גידול של כ- 45% במספר תיקי החקירה שעניינם עבירות מחשב ובייחוד בגין פריצות ליישומון WhatsApp ובגין סחיטה מקוונת על רקע מיני. הערכת המשטרה הייתה שמגמת פשיעה זו תתחזק גם בשנת 2021 . בתרשים שלהלן מוצגת עקומת הגידול במספר התיקים שעניינם עבריינות במרחב המקוון שנפתחו בשנים 2016 עד 2020, בחלוקה לסוגי הפשיעה הרווחת: התחזות/גניבת זהות42 ; קבלת דבר במרמה; דיוג; סחיטה מינית; תקיפת מחשב ומאגרי מידע, איומים, עבירות סמים והסתה. 42 לרבות גניבת זהות של תאגידים וזיוף חשבוניות על שם חברות קיימות. | 478 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון תרשים 6 : תיקי חקירה שעניינם עבריינות במרחב המקוון, 2016-2020 בחלוקה לסוגי הפשיעה הרווחת)( ה מקור: דוחות שנתיים של מערך הסייבר הארצי שבלהב 433, משטרת ישראל. מהתרשים עולה כי בשנים 2016 עד 2020 חל גידול של כ- 250% במספר תיקי החקירה שעניינם עבריינות במרחב המקוון (מ- 2,506 ל- 8,821 ); וכי מספר התיקים שעניינם עבירות מרמה , סחיטה והטרדה גדל - פי שלושה ויותר. | 479 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון את המגמות בתחום הפשיעה המקוונת בישראל בשנים 2016 - 2020 ניתן לראות בלוח שלהלן:, לוח 2 : שיעור השינוי במספר התיקים בקשר ל עבי רות במרחב המקוון, 2016 - 2020 על פי נתוני דוחות מערך הסייבר הארצי בלהב, בעיבוד משרד מבקר המדינה. נתונים על תלונות ותיקי חקירה ש עניינם עבריינות במרחב המקוון אזרח שמבקש להגיש תלונה ב משטרה עושה זאת באמצעות קישור במרשתת או באמצעות הגעה לאחת מתחנות המשטרה שבמחוזות. כדי ל פתחו תיק יהיה עליו ל תאר את פרטי המקרה על גבי טופס לו סמן את נושא התלונה. תיקים ש עניינם עבירות במרחב המקוון מסומנים כ"קשורים לאינטרנט." חוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב- 1982, מקנה למשטרה את הסמכות לסגור תיקים פליליים בכפוף לעילות שונות. במקרים שבהם קצין החקירות מוצא כי יש תשתית ראייתית לביצוע עבירה פלילית, אך אין חשוד בביצוע העבירה, ולא ניתן בחקירה סבירה, בהתחשב בכלל הנסיבות, להגיע לזהות של חשוד, הוא מסווג את התיק בעילה של עבריין לא נודע (להלן - על"ן) בהתא ם לסמכותו ומנמק את החלטתו43 . 43 לעיתים העבריינים הפועלים במרחב המקוון אינם מצויים בשטח ישראל, ולא מתאפשר איתור שלהם או שאין סמכות חוקית לחקור אותם, לפיכך במקרים רבים התיקים נסגרים בעילת על"ן. | 480 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון 1 . מרכזהסייברהארציהפועלתחתאח"םביחידתהסייברבלהב(להלן- מס"א)מבצעבחינה של נתוני התיקים שנפתחים באופן הכולל, בין היתר, תמונה יומית של הפשיעה הארצית, ניתוח תיקים, פילוח סוגי העבירות והמלצות לפעולה, והוא מעביר ליחידות השטח את הדיווחים באופן שוטף. בשנת 2019 כתבו חטיבת הסיגינט- סייבר וחטיבת החקירות מתודולוגיה לטיפול בתופעות של עבריינות במרחב המקוון המיועדת לדרגי הפיקוד של מטה חטיבות אח"ם, מחלקי הסייבר ויחידות ההונאה ביחידות המרכזיות ובמחוזות. מתודולוגיה זו מתמקדת בסחיטה מקוונת על רקע מיני ובהונאות המבוססות על הנדסה חברתית (ראו לעיל). בהנחיות נקבע כי במקרה שהמוביל הראייתי (החשוד בעבירה) נמצא מחוץ לגבולות ישראל, יש לסגור את התיק בעילת על"ן. עלה כי מכלל התיקים שנפתחו בשנים 2018 עד 2021 נסגרו 75%, וב- 63% מהם עילת הסגירה הייתה על"ן. עוד נקבע במתודולוגיה כי על החוקר לתעד ככל הניתן את פרטי החשוד ואת פרטי ההתקשרות בינו וביןהקורבן בתיקהחקירה, כדי לצמצם את תופעת סגירתהתיקים ולמנוע מקרים נוספים. בדיווח שניתן למפכ"ל בספטמבר 2020 נכתב כי מרבית תיקי החקירה בתחום ההונאה במרחב המקוון נסגרו על אף שנמצא מוביל ראייתי. כמו כן נכתב, כי נמצאו מקרים שבהם התיקים הסגורים לא נבחנו, לא בוצעה בהם בקרה על עבודת החוקר והנתונים שבידי המשטרה אינם משקפים את תמונת המצב בתחום ההונאה. מניתוח נתונים שנמסרו לביקורת ויפורטו להלן בפרק בנושא "חקירת העבירות במרחב המק וון" נמצא כי בשנים 2018 - 2020 נפתחו במשטרה 36,009 תיקים44 שעניינם עבריינות במרחב המקוון ומהם נגנזו על הסף 10,302 תיקים (כ- 29% .) מתוך יתרת התיקים (25,707), נסגרו 19,253 תיקים (כ- 75% .) מתברר עוד כי מתוך התיקים שנסגרו, בכ- 63% מהם עילת הסגירה היא עבריין לא נודע (ע ל"ן) . סגירת תיקים בהיקף כה רחב ראויה כשלעצמה לבחינה ומעידה שדרושות פעולות נוספות שיסייעו להביא לאיתור העבריינים ולצמצום תופעות הפשיעה במרחב המקוון, בדגש על הגברת שיתוף הפעולה הבין- לאומי עם גורמי אכיפה רלוונטיים בחו"ל. מומלץ כי המשטרה תיישם את ההנחיות לתיעוד של פרטי התיקים שנסגרו ככלל, ועל אירועים שבהם המוביל הראייתי בתיק החקירה אינו בשטח ישראל בפרט, כדי לאפשר ניתוח והפקת תובנות בזיקה למגמות הנוגעות לפשיעה במרחב המקוון וזאת בראי מגמת ה עלי יה במספר תיקי החקירה הנפתחים למול מגמת הירידה בהגשת כתבי אישום בתיקים אלו. 2 . בשנים 2018 - 2020 מספר כתבי האישום שהוגשו מכלל התיקים שנפתחו בפשיעה מקוונת עומד על ממוצע של כ- 10% מהתיקים בלבד כמתואר בלוח להלן. 44 תיקים - תיקי חקירה מסוג פ.א., ט"מ וכללי. | 481 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון לוח 3 : מספר תיקי החקירה וכתבי האישום שהוגשו בתיקים " קשורים לאינטרנט לעומת כלל תיקי החקירה וכתבי האישום," 2018 - 2020 שיעור שיעור כתבי כתבי כתבי כתבי מספר אישום אישום אישום אישום תיקים בתיקים ביחס מספר (ללא ביחס שנת "קשורים "קשורים לכלל תיקים הסדר לכלל פתיחה לאינטרנט" לאינטרנט" ה תיקים כולל מותנה) התיקים 2018 6,724 809 12% 320,712 46,964 14.6% 2019 9,496 905 9.5% 301,149 45,478 15.1% 2020 10,173 989 9.7% 287,127 44,015 15.3% המקור: תמצית תמונת המודיעין לשנת 2020 , מחלקת מחקר מודיעין, משטרת ישראל והשנתון הססטיסטי של משטרת ישראל, 2018,2019 ו- 2020 . כלל הנתונים האמורים מצביעים, מחד גיסא על גידול במספר תיקי החקירה שעניינם עבריינות במרחב המקוון (כ- 51% ) וירידה בכמות התיקים הכלליים (כ- 10% ), ומאידך גיסא על מגמת עלייה בשיעור כתבי האישום בתיקים הכלליים (כ- 5%) אל מול ירידה בשיעור התיקים הקשורים לאינטרנט שבהם מוגשים כתבי אישום (כ- 19% .) בתגובתה על ממצאי הביקורת כתבה המשטרה כי היא פועלת במישור הפנים- ארגוני לאיתור כלים טכנולוגיים שיסייעו בהתמודדות עם עבריינות במרחב המקוון. כמו כן היא פועלת באמצעות מס"א ליצירת קשר עם משטרות בעולם לשם קידום הטיפול בתיקי חקירת עבריינות במרחב המקוון. סגירת תיקים בהיקפים של כ- 75% ומיעוט הגשת כתבי אישום לעומת מספר התיקים שנפתחו עשויים להצביע על האתגרים העומדים לפני המשטרה בטיפול בתיקים אלו ועל יכולתה המוגבלת לתת מענה מיטבי לציבור הישראלי בתחומי פשיעה זו. מומלץ כי המשטרה תבחן ותנתח את מכלול הנתונים האמורים לצורך הערכת הצמיחה העתידית הצפויה, מיפוי הפערים ביכולת לספק מענה, גיבוש תפיסת הפעלה להתמודדות עם נתונים אלה, והכנת תוכנית עבודה לצמצום פערים שתכלול את הגברת שיתוף הפעולה הבין- לאומי. פעילות בדרך זו תתרום להעלאת אמון הציבור במשטרה שעשוי להשתקף בהגברת הנכונות לדווח לה על היחשפות לעבריינות במרחב המקוון. | 482 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון אירועי כופרה דוגמהלתיקיחקירהשעניינםעבירההגורמתלנזקיםכלכלייםכבדיםבישראלהםתיקיהכופרה, הנסגרים ברובם בעילת על"ן. במקרים אלה כאמור, העבריין חודר למערכת מחשב, מצפין את המידע ומבקש תשלום כספי - כופר - בתמורה לשחרורו. על פי ניתוח נתונים עולמי, בשנת 2017 אירעו בעולם כ- 184 מיליון אירועי כופרה; בשנת 2018 גדל מספר ם לכ- 204 מיליון; ובשנת 2020 הוא הגיע לכ- 304 מיליון45 . מהנתונים בעולם עולה כי מספר אירועי הכופרה והנזק המצטבר שגורמים אירועים אלה גדלים משנה לשנה, ובשנים 2018 עד 2020 גדל מספר האירועים כמעט פי 1.5 , והיקפם הכספי הכולל עלה מ- 8 מיליארד דולר ל- 20 מיליארד, כמתואר בתרשימים שלהלן. 45 ראו: 2016-2020 worldwide attacks ransomware of number Annual - Statista | 483 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון תרשים 7 : נתונים על נזקי אירועי כופר ה בעולם, 2018 - 2020 המקור: ransomware of threat growing The statistics/ransomware/ - security - http://purplesec.us/resources/cyber . בסקר בין- לאומי נוסף שנעשה בינואר 2021 ו בו השתתפו יותר מ- 5,400 מומחי טכנולוגיות מידע מהעולם, ובהם 100 ישראלים, נבדק היקף התופעה של תקיפות כופרה בחברות פרטיות בשנים 2017 עד 2021 . הממצאים העלו כי 54% מבתי העסק שהשתתפו בסקר נפגעו מתקיפות כופרה, וכי96% מהםשילמוכופר בסךמיליוני דולר.עודעולהמהממצאים כי בקרבהמשתתפים בסקר שיעור בתי העסק שנפגעו מאירועי כופרה הוא 37% בממוצע, ובישראל 49% 46 . 46 הנתונים נלקחו ממאמר שפורסם באפריל 2021 , Sophos - cybersecurity evolved, The state of Ransomware 2021 . | 484 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון לפי סקר שנעשה בישראל ב- 2017 , והובא במסמך ניתוח מצב שפרסם מס"ל ביוני 2020 , מבין 570,000 בתי עסק בישראל 13% ( 74,100 ) נפגעו מאירוע סייבר, ומ ה ם כ- 0.9% ( 667 ) היו אירועי כופרה. בסקר נוסף שנע שה בישראל ב- 2020 מספר אירועי הכופרה נותר דומה. מנתוני הסקר עולה כי כמעט אחד מכל מאה בתי עסק בישראל שנפגעו נחשף לאירוע כופרה ועם הזמן נפגעים מאירועי כופרה עוד ועוד בתי עסק גדולים ובהם מאות עובדים. על פי התחשיב הכלכלי שפורסם בסקר, הנזק למשק הישראלי כתוצאה מ אירועי כופרה נאמד בסך כ- 333 מיליון ש"ח בשנה47 . במצגת שהציגהחטיבת הסיג ינט סייברלראשלהב433 בנושאהאתגריםהמרכזייםבנוגע לאירועי כופרה צוין כי בשנים 2018 - 2020 נפתחו במשטרה 115 תיקי חקירה בלבד בגין אירועיכופרהועלפיהאמורבמצ גת "רוב התיקיםנגנזוב עילת על"ןאוחוסרענייןלציבור." השוואה של נתונים אלה לנתונים העולים מהסקרים שנעשו בארץ ובעולם בקשר לאירועי כופרה מעידה שמספר הדיווחים של אזרחים או בתי עסק בישראל למשטרה על אירועי כופרה הוא קטן ושולי לעומת מספרם ההולך וגדל בפועל. לאור הגידול הנרחב בעבירות אלה בשנים האחרונות ובהינתן תופעת תת- הדיווח למשטרה כאמור, ניתן להעריך כי שיעור הנפגעים בשנת 2021 אף גבוה מהמתואר לעיל. במסגרת ההצגה לראש להב 433 מינואר 2021 נעשתה הערכה בנוגע לאירועי הכופרה והסחיטה,וניתנוהמלצותראשוניותלטיפולבתופעה ובהןהקמתקבוצותעבודה,תיעדוףמשאבי והקמת מאגר טכנו- מודיעיני במס"א. עלאףהגידול בשיעורשל150% בהיקףהפשיעהבתחוםהכופרהבעולם שהוערךבשנת 2020 בכ- 20 מיליארד דולר, והנזק הכלכלי ה כבד שנגרם למשק הישראלי, המוערך כאמור במאותמ יליוניש"ח, לא נמצא כיהמשטרהגיבשהתוכנית להתמודדות עםתופעת פשיעה ייחודית זו. בתגובת המשטרה על ממצאי הביקורת נכתב כי באירוע כופרה מאוקטובר 2021 , שבו הותקף בית חולים בישראל, התקיים שיתוף פעולה בין המשטרה לבין מס"ל וצה"ל, בתיאום עם גורמי אכיפה בין-לאומיים. על בסיסאירוע זה עתיד להתגבש מתווה לאומי לטיפול באירועי כופרה על ידי המערכים הנוגעים בדבר. מוצע כי המשטרה תרכז מאמץ לשיפור יכולותיה בתחום זה כדי לתת מענה הולם לאירועי הכופרה שהציבור נפגע מהם. מתן מענה הולם לנושא זה ישפיע גם על אמון הציבור בעבודת המשטרה בתחום הפשיעה במרחב המקוון. 47 נתונים אלה אינם כוללים את נזקי הכופרה שנגרמו לאזרחים פרטיים ולבתי עסק כתוצאה מפשיעת סייבר אך הם לא דיווחו עליהם. | 485 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון בתגובתה האמורה מינואר 2022 הודיעה המשטרה כי בימים אלה מקיים ראש חטיבת הסייבר עבודת מטה בשיתוף יחידת הסייבר הארצית, שמטרתה לגבש תפיסת הפעלה משטרתית להתמודדות עם אירועי כופרה. גופי ממשל בישראל המעורבים בהגנה על מרחב הסייבר מערך הסייבר הלאומי (מס"ל:) אירועי התקיפה במרחב הסייבר על ארגונים, על מוסדות שלטון ועל גופים המספקים שירותים חיוניים לציבור, מהוו ים איום אסטרטגי על ביטחון המדינה. את ההגנה מפני איומים אלה מספקים מס"ל וגופים שונים בקהיליית המודיעין. מס"ל הוא גוף ממלכתי שהוקם מכוח החלטות ממשלה משנת 2015 , אשר משימתוהעיקריתהיאלהגןעלמרחבהסייברהלאומיולפעוללהעלאתחוסנועלידיניהול אירועי סייבר והתמודדות עימם ברמה הלאומית48 . פעילות מס"ל מבוססת על תחום טכנולוגיותהמידע,תוך ביצועפעולות ביטחוניות,אופרטיביותורגולטוריותשתכליתן למנוע מהאיום להתממש49 . במסגרת זו מס"ל מפעיל את המרכז הארצי לניהול אירועי סייבר ( CERT ) עבור כלל הגופים במשק, ובו מוקד טלפוני ייעודי לקבלת תלונות על אירועים כאמור. מס"ל משתף פעולה עם המשטרה בממשק שבין תחומי האחריות של הגופים. בהתייחסות מס"ל מינואר 2022 נכתב כי הוא אינו גוף הנמנה עם גורמי אכיפת החוק ואינו אמון על הגנה מפני פשיעה במרחב המקוון. מרבית עיסוקו הוא ברובד המידע הטכנולוגי ולא ברובד התוכן הגלוי במרחב המקוון. משרד המשפטים: (א) פרקליטות המדינה - בשנת 2015 הוקמה בפרקליטות המדינה יחידה ארצית שנועדה לגבש את מדיניות התביעה בנוגע להגשת כתבי אישום בגין עבירות שהתבצעו במרחב המקוון ולרכזאת המאבק בעבריינות במרחב המקוון בכללהיבטיו;, (ב) הרשות להגנת הפרטיות - הגוף המאסדר את זכות היסוד לפרטיות ולהגנת מידע אישי, לרבות נתונים צבורים ב מאגרי מידע דיגיטליים, ואוכף את חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981,ואת חוקחתימהאלקטרונית,התשס"א- 2001 ; (ג) הרשותלאיסורהלבנתהוןולמימון טרור - מופקדת, בין היתר, על איסוף מודיעין פיננסי ועל סיוע לגופי האכיפה והביטחון בישראל במניעה, באיתור ובחקירה של עבירות ה לבנת הון, עבירות מקור50 ומימון טרור; וכן ב אסדרה ש ל גופים פיננסיים במשק מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 , ובמאבק כלכלי בארגוני טרור בשיתוף גופים עמיתים בחו"ל. גופי ממשל נוספים עוסקים בעקיפ ין בהגנה מפני תקיפות סייבר, ובהם רשות המיסים הפועלת במישור האזרחי והפלילי לשם גביית מיסים, ישירים ועקיפים, לרבות מיסים המוטלים על עסקאות שמתבצעות באמצעות נכסים וירטואליים ומיסים על הכנסות לא חוקיות; רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון,, המפקחת על נותני השירותים הפיננסיים בין השאר בקשר לחובות על פי חוק ועל מתן רישיונות והיתרים לנותני שירותים פיננסיים ובהם נותני שירותים בנכסים 48 החלטות ממשלה מס' 2443 ו- 2444 , 15.2.15 . 49 תזכיר חוק הגנת הסייבר ומערך הסייבר הלאומי, התשע"ח- 2018 . 50 עבירות שנקבעו באופן ייחודי ופורטו בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 . | 486 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון וירטואליים; וגופי ביטחון שונים הפועלים בתחומי אחריותם לסיכול פעולות טרור ו לשמירה על ביטחון המדינה. תרשים 8 : פריסת גופי האכיפה ה מעורבים במאבק במרחב המקוון | 487 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון טיפול המשטרה בעבריינות במרחב המקוון היערכות המשטרה למאבק בפשיעה במרחב המקוון על פי הערכת המצב לשנת 2021 שקיים סגל הפיקוד הכללי, אחד מחמשת האיומים העיקריים שעימם צריכה המשטרה להתמודד הוא פשיעת הסייבר. תוכנית עוצמ"ה51 שפיתחה מחלקת אסטרטגיה באגף התכנון של המשטרה (להלן - אג"ת) בעקבות הערכת המצב האמורה קבעה שהמיקודהאסטרטגישלהמשטרהיכלולהאצהטכנולוגיתבשאיפהלהשגתעליונותטכנולוגית על גורמי הפשיעה במרחב המקוון, שמשמעה בהקשר זה: תשתיות טכנולוגיות - הגנת תשתיות, אבטחת מידע והיערכות לקליטת מסת מידע; לחימה בפשיעה - זיהוי טכנולוגיות חדשניות והטמעתן במשטרה בטווחי זמן קצרים, שימוש באנליטיקה לקבלת החלטות מושכלות, פיתוח כלי בינה מלאכותית והרחבתם, שימוש באמצעים מתקדמים והצמחת יוזמות מקומיות, הרחבת הכישורים הטכנולוגיים של שוטרי השטח וחיזוקם; ושירות דיגיטלי - גיבוש תפיסת שירות ארגונית, הרחבה ומיצוי של אמצעי השירות המקוון לאזרח, שירות מותאם אוכלוסיות ומתן הסברה לאזרח. בדוח משנת 2017 העיר מבקר המדינה כי הגידול הניכר בעבירות המתבצעות במרחב ה מקוון ובנזקיהן והתעצמות היכולות הטכנולוגיות שמשמשות את העבריינים, מדגישים את חובתה של המשטרה להקים מערך מקצועי שיבטיח טיפול יעיל בפשיעת הסייבר המתוחכמת טכנולוגית וייתן מענה למאפייני פשיעה זו. משרד מבקר המדינה בחן את החלטותהמשטרהלאורךהשניםבקשרלמיקומובמדרג הארגוניו לסמכויותיושלהמערך לחקירת עבירות מחשב ומיצוי ראיות ממחשב במשטרה (להלן - מערך הסייבר והזי"ט) ולהלן הממצאים. תפיסת ההפעלה של מערך הסייבר והזי"ט המאבק בעבריינות במרחב המקוון הצריך את היערכותה האסטרטגית של המשטרה בהיבטי גיבוש מתודולוגיה סדורה, טכנולוגיה עדכנית וכוח אדם ייעודי - לפי תפיסת הפעלה ארגונית כוללת. בשנת 2017 החליט פיקוד אח"ם על מבנה ארגוני חדש, ולפיו הוקם מטה מקצועי שאחראי לבניין הכוח המשטרתי העוסק במאבק בעבריינות במרחב המקוון ולהתעצמות מערך הסייבר והטכנולוגיה על פי כמה עקרונות מנחים שנקבעו. זאת, לצד מערך השטח הביצועי שכולל את י חידות המשטרה, את התחנות במחוזות ברחבי הארץ ואת יחידת הסייבר בלהב. ביולי 2019 פרסם אח"ם נוהל מעודכן העוסק בנושא "הפעלת המערך לחקירת עבירות מחשב ומיצוי ראויות ממחשב". הנוהל הגדיר את אלה: מיהות עובדי מערך הסייבר המשטרתי, ייעוד מערך עבירות המחשב ותחומי האחריות של כל אחת מהיחידות במבנה הארגוני של המערך. לפי הנוהל מערך הסייבר והזי"ט פרוס בשטח לפי המדרג הזה: (א) יחידות ארציות בלהב 433 ; 51 ערכים וממלכתיות, ציבור, מקצועיות, האצה טכנולוגית. | 488 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון (ב) יחידות מחוזיות - מחלקי סייבר; (ג) תחנות המשטרה - משרדי זי"ט. בתרשים שלהלן פירוט המבנה הארגוני העדכני של מערך הסייבר והזי "ט , ותחומי האחריות במערך. תרשים 9 : מבנה ו תחומי האחריות במערך הסייבר והזי"ט על פי נתוני אח"ם, בעיבוד משרד מבקר המדינה. התפיסה שעמדה ביסוד המבנה הארגוני משנת 2017 נועדה, בין היתר, לאפשר למחלקי הסייבר במחוזות להתפנות לטיפול בעבירות המחשב באמצעות העברתם לפיקוד היחידה המרכזית (ימ"ר) בכל מחוז, חלף כפיפותם ליחידת חקירות ההונאה במחוז. בלוח שלהלן התפלגות תיקי חקירת העבריינות במרחב המקוון שנפתחו בשנת 2020 בכל אחד ממחוזות המשטרה. | 489 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון לוח 4 : תיקי חקירה שעניינם עבריינות במרחב המקוון שנפתחו בשנת 2020 בכל אחד מהמחוזות המחוז מספר תיקי החקירה שנפתחו דרום 1,564 חוף 1,057 ירושלים וש"י 1,628 מרכז 2,065 צפון 1,340 תל אביב 2,101 על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה. על פי הנתונים בלוח קיים פער של כ- 50% במספר התיקים שנפתחו בעב ירות במרחב המקוון בין מחוז חוף, המחוז שבו נפתח מספר התיקים הקטן ביותר, ובין מחוז תל אביב, שבו נפתח מספר התיקים הגדול ביותר. הנתונים מצביעים על שונות ניכרת במספר התיקים שנפתחו בשנת 2020 בכל אחד מהמחוזות. על פי תפיסת ההפעלה של המשטרה, ה עבריינות ב מרחב המקוון מתרחשת בזירה על-טריטוריאלית. נוכח העומס ההולך וגובר על קציני החקירות בתחנות וביחידות ברחבי הארץ, ישנה חשיבות בבחינה וניתוח של הנתונים האמורים ושל הסיבות לשונות הקיימת בין המחוזות. משום כך, מומלץ שאח"ם יבחן את עומסי העבודה במחלקי הסייבר במחוזות השונים, כדי לטייב את דרך הטיפול בתיקים ולהביא למיצוי חקירתי. מחלקי הסייבר במחוזות כפופים פיקודית למפקדי המחוזות, ומהבחינה המקצועית הם כפופים לשתי חטיבות באח"ם - לחטיבת חקירות ולחטיבת הסיגינט- סייבר, והם מבוקרים עלידןבהתאמה.ממסמכימחוזותהמשטרהעולהכיתיקיחקירהמנותביםלמחלקיהסייבר באופן מבוזר, והם מגיעים אליהם מחמישה מקורות שונים: יחידות המחוז השונות; האח"ם המחוזי; מוקד הסייבר הארצי; היחידה הארצית; ניטור תיקים עיתי של ראש המחלק. עלאףהאמורבנוהלאח"םלעילבנוגעלתפקידימחלקיהסייברבמחוזות,ראשיהמחלקים דיווחו בפגישות פנימיות כי עיקר העבודה נעשית בתחום מיצוי הראיות הדיגיטליות לצורך חקירת תיקי עבירה כלליים במרחב הפיזי ולא בחקירת תיקי פשיעת סייבר. על השוטרים במחלקי הסייבר מוטלות משימות מחוזיות, ובפרט משימות כלליות המוטלות על הימ"ר, שאינןנוגעותכלללעבריינותבמרחבהמקוון.ככלל,יכולותיהםהטכנולוגיותשלהמחלקים | 490 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון דלה, ומידת המומחיות של השוטרים המועסקים בהם אינה עולה על רמת ההכשרה הבסיסית,הגםשהטיפולבתיקי פשיעתהסייברמצריךזאת. בנסיבותאלההמחלקיםאינם כשירים על פי רוב לטפל בתיקי עבירות מחשב וחומר מחשב, אלא בעיקר בתיקי עבירות שבוצעו באמצעי תקשוב דיגיטליים, לרבות מרמה והונא ה. יצוין כי בסיכום דיון שהיה בפברואר 2020 בפורום ראשי מחלקי הסייבר במחוזות נכתב כי יש"שעטנזשלהמחלקיםבכפיפותהפיקודיתוהמקצועית.לאברורמיעושהמה,גםברמת המטה." בשנת 2020 הניע אח"ם עבודת מטה בתחום החקירות והמודיעין בעבירות מרמה והונאה עקב כשלים שנמצאו בטיפול בתלונות בנושא זה (להלן - עמ"ט הונאה). אחת המסקנות שסוכמו במסגרת עמ"ט הונאה נוגעת לארגון מחדש של מערך הסייבר והזי"ט מטעמים אלה:חוסראחידותביןמחוזות;תת- דיווחבעבירותהונאהבמרשתת;טיפוללאיעילומיושן; היעדר מענה מקוון לתלונות; היעדר בסיס נתונים אחיד ויכולת ניתוח מידע; פער מקצועי של חוקרי אח"ם; חולשה של כלל היחידות באיתור תופעות פשיעת סייבר בזמן אמת; היעדר טכנולוגיה לאיתור תופעות פשיעת סייבר; יחידות ההונאה המחוזיות מתמקדות בתיקיםהעוסקיםבפרשיותבעלותהיקףחקירהגדולעלחשבוןתיקיםבעליהיקףמצומצם יותר. בדיון בראשות המפכ"ל שהתקיים במאי 2021 התקבלה החלטה פיקודית לרכז את הטיפול בפשיעת הונאה ובפשיעה המקוונת במחוזות ולהקים שלוחות הונאה במרחבים. נוסף על כך הוחלט על הכפפת כלל מחלקי הסייבר לאח"ם המחוזי ולראשי ענפי החקירות (רענ"ח) במחוזות, כמפורט בתרשים שלהלן: | 491 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון תרשים 10 : הכפיפות הפיקודית של יחידות הסייבר במחוזות החל ב- 1.9.21 על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה. עבודתהמטהשנעשתה באח"םבשנת 2020 חשפהחולשות יסודיות בעבודתמערך הסייברוהזי"טהמשפיעותעלמידתהמועילותשלהטיפולהקייםבעבריינותבמרחב המקוון, בדגש על היקפה של פשיעת הסייבר הגדלה מדי שנה בשנה. בהחלטת המפכ"ל ממאי 2021 לא ניתן מענה שלם לחולשות שהוצגו בעבודת המטה. במציאות שבה קיימות חולשות בעבודת מערך הסייבר, כפי שעלה בעבודת המטה, נדרשת קבלת החלטות שיהיה בהן כדי לחולל שינוי פיקודי מהותי, אשר יוביל להשגת יעדיו המבצעיים של המערך האמור, אולם עד מועד תום הביקורת גובשה אךטרם אושרה תפיסתהפעלהשונה ולאננקטו פעולותמעשיות לצמצוםהליקויים התפקודיים שהועלו בעבודת המטה. בתגובת המשטרה נכתב כי ההחלטה ממאי 2021 היא תחילתו של תהליך חשוב שתכליתו מתן מענה לטיפול בפשיעה המקוונת ובעבירות ההונאה בהיבטים החקירתיים והמניעתיים. כחלק מהתהליך נכתבה תפיסת הפעלה הקובעת את אחריות הטיפול בין היחידות. עוד נכתב בתגובה כי "בהמשך ובהתאם לתכניות העבודה העתידיות, יידרשו משאבים נוספים למתן מענה שלם לטובת התמודדות עם החולשות בתחום חשוב ומאתגר זה." | 492 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון יחידת הסייבר בלהב בהתאם לפקודת ארגון ייעודית הוקמה בשנת 2014 בלהב 433 יחידת סייבר ארצית בתור יחידה אופרטיבית המצויה בראש מדרג החקירות והמודיעין של העבריינות במרחב המקוון. בתרשים שלהלן מתואר מבנה היחידה הארצית לפי הפק"א האמורה בהשוואה למבנה הקיים בפועל במועד הביקורת. תרשים 11 : המבנה הארגוני של היחידה הארצית, 2014 ו- 2021 כפי שעולה מהתרשים ויפורט להלן, לאחר הקמת היחידה הארצית בלהב הוקם מס"א אשר החל לפעול במסגרתה, אולם פעילותו טרם הוסדרה. הקמת מרכז הסייבר הארצי (מס"א) בדוח הצוות המשותף של הוועדה המתמדת משנת 2021 נכתב כי תפיסת ההפעלה הרצויה בנוגע להתמודדות עם פשיעה במרחב המקוון תעסוק בתשתית הטכנולוגית, במודיעין, במבצעים, באסטרטגיה ובשותפויות; וכן במרכיבים של שיתוף פעולה בין- לאומי, ניהול ויישום פרויקטים בתחומי האיסוף, העיבוד והחקירה, הממשק המ קוון עם האזרח ועם הסקטור הפרטי- פיננסי, המעטפת המשפטית ואיתור וניהול של שותפויות עם האקדמיה. לשם גיוון אמצעי האיסוף, ייעול המענה המבצעי וביסוס שיתוף הפעולה הבין-ארגוני והבין- לאומי במאבק בעבריינות במרחב המקוון הקימה המשטרה ביולי 2015 את מס"א ביחידת הסייבר בלהב. הקמת מס"א נועדה ליישם את אמנת בודפשט באמצעות הפעלת מוקד 24/7 למטרת הענקת סיוע מיידי לכלל יחידות המשטרה52 ולמדינות החברות באמנה - הן בניטור המרחב המקוון, הן בחקירת עבירות בזירה זו והן בהליכים מקדמיים הנוגעים אליהן; ובפרט שימור מידע53 , הקפאת 52 ראו להלן בתת- הפרק בנושא "חקירת העבירות במרחב המקוון" את פירוט פעילותו של מס"א באפיק זה. 53 כהגדרתו בסעיפים 29 ו- 30 באמנת בודפשט. | 493 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון מצב ראייתי, זי הוי מגמות ותופעות של פשיעת סייבר והצעת מענה לטיפול54 . נוסף על כך מס"א מספק לפונים אליו סיוע טכנולוגי, מידע משפטי ואיכון חשודים לביצוע עבירות בזירה האמורה. מס"א משתף פעולה עם יותר ממאה רשויות אכיפה בעולם ועם מספר רב של חברות היי- טק במגוון צירים - מודיעיניים ופעילות בשעת חירום. בתרשים שלהלן מתואר מתווה הפעלת מס"א בהתאם להוראות אמנת בודפשט. תרשים 12 : מתווה הפעילות של מס"א לצורך סיוע למדינות החברות באמנת בודפשט איוש מס"א: בסיכום כנס הוועדה המתמדת שהיה במאי 2018 נכתב כי "לשם המשך עבודה בעלת רציפות מקצועית, שתיצור זיכרון ארגוני, יש לגייס שוטרי קבע שיאיישו את מס"א". בענייןאיושמס"א פנהמפקדהיחידההארצית לראש להב כמה פעמיםהחלבשנת 2016 , ובשנת 2020 אף הדגיש בעניין זה כי פעילות מס"א הולכת וגדלה משנה לשנה, ותחלופת בנות השירות הלאומי מדי שנתיים עלולה ליצור חלל מבצעי ניכר בהתמודדות המשטרה עם פשיעת הסייבר; למנוע רציפות תפקודית מקצועית ויעילה, ולפגוע בהכשרה ובזיכרון הארגוני. אולם פניותיו האמורות נענו באופן חלקי בלבד. 54 מס"א מפרס ם דוחות יומיים, שבועיים ושנתיים, ומעביר אותם לידיעת יחידות המשטרה העוסקות בעבריינות במרחב המקוון. דוחות אלה מציגים את תמונת הפשיעה הארצית, תובנות מפילוח נתונים מתיקים במערכת הממוחשבת של תיקי החקירה במשטרה ("הפלא") שנפתחו וסווגו כקשורים לאינטרנט, תופעות פשיעה מרכזיות והמלצות לפעולה. | 494 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון עלה כי טיוטת פק"א שהכין אג"ת בשנת 2019 בנוגע לארגון להב 433 , אשר אמור ה לכלול את פעילות מס"א, טרם אושרה. בין היתר, אמורה הפק"א להגדיר את תפקידיו וסמכויות של מס"א ולקבוע את היקף המשימות בהתאם לתקנים שייקבעו בה. להלן בתרשים פירוט המבנה ה נוכחי של מס א." תרשים 13 : מבנה מ רכז ה ס ייבר ה א רצי ותחומי עיסוקו, 2021 המקור: מס"א, משטרת ישראל. ממסמכי יחידת הסייבר בלהב עולה כי מס"א פועל כל ימות השנה בכל שעות היממה, בלא תקן ובמצבה של שני קציני משטרה בדרגת רפ"ק, שני סטודנטים ו חמש בנות שירות לאומי. על אף הפניות של מפקד היחידה הארצית בנוגע לפערי התקינה והאיוש במס"א, טרם חל שינוי בנושא. בתגובת המשטרה נכתב בעניין זה כי בהתאם להחלטת ראש אח"ם, החל במרץ 2022 תועתק פעילות מס"א מיחידת הסייבר הארצית לחטיבת הסיגינט- סייבר במטה אח"ם. במסגרת המעבר מגבשת החטיבה תפיסת הפעלה מותאמת הכוללת דרישה לתקינה רלוונטית ואיוש. עם זאת, במסגרת תוכנית העבודה של המשטרה לשנים 2022 - 2023 , | 495 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון תועדפובעיקרתוכניותבתחומיםאחרים(בדגשעלטיפולבפשיעהבחברההערבית),ואילו עבודת המטה בנושא חיזוק מס"א לא תועדפה ברמה הארגונית. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי ההתבססות על כוח אדם המצוי בתחלופה גבוהה אינה מספקת את המענה התפקודי הדרוש למס"א כדי למלא את כל התפקידים שיועדו לו במערך הסייבר והזי"ט, בדגש על יישום החובות המוטלות על המשטרה מכוח אמנת בודפשט. ממסמכי אח"ם עולה כי מס"א מפעיל שני מנגנונים מבצעיים מקבילים בכפיפות דואלית - מנגנון אחד בכפוף ליחידת הסייבר בלהב55, ומנגנון שני בכפוף לחטיבת ה סיגינט- סייבר במטהאח"םלביצועפעילותמודיעינית:איסוף,ריכוזוהפצ השל התראותעלתוכנותזדוניות ואיומים בתחום הסייבר למשטרה ולשותפי חדר המצב בארץ ובעולם; טיפול בבקשות עזרה בין- משטרתיות באמצעות מחלקת תיאום מבצעי מת"ם)( בחטיבת המודיעין; וביצוע פעילות מבצעית: מתן סיוע מקצועי ובלעדי לחדרי המצב ולמוקדי הפעילות במס"ל, בגופי ממשל נוספים, ולגורמים הרלוונטיים לשם יישום אמנת בודפשט. בלוח להלן פירוט הפניות שבהן טיפל מס"א בשנים 2018 - 2020 במסגרת יישום ועדת בודפשט. לוח 5 : סיכום פעילות מוקד 24/7 של מס"א, 2018 - 2020 2018 2019 2020 סה"כ בקשות סיוע מגורמי חו"ל למס"א 40 74 80 194 בקשות סיוע ממס"א לגורמי חו"ל 103 53 54 210 המקור: מס"א. נוכח ריבוי המשימות והכפיפויות של מס"א, הממוקם פי זית ביחידה הארצית בבניין להב 433,נקבעבהחלטתחטיבתהסיגינט- סייברמיוני2018 כיה מנגנון השניבמס"איוצבבמטה אח"ם, אולם החלטה זו טרם יושמה. על פי נוהל אח"ם, ה יחיד ה הארצית תסייע לחטיבת ה סיגינט- סייבר בהנחיה מקצועית, ב הכשרה ו בהדרכה של כלל החוקרים ואנשי המודיעין. כמו כן עליה לסייע לגורמי המטה בחטיבות המטה בגיבוש תפיסת ההפעלה בכל הנוגע לטיפול המשטרתי בעבירות מחשב. נכון למועד סיום הביקורת גיבש ו חטיבת החקירות וחטיבת ה סיגינט- סייבר שלושה מסמכי הנחיות קצרים לחוקרים (Playbooks ) הכוללים תיאור תופעות פשיעה בולטות במרחב המקוון ומת ודולוגיות לטיפול בתיקי חקירה בנושאים אלו: סחיטה מקוונת על רקע מיני; מרמה והונאה; הונאת דמי מקדמה ("עוקץ הלוואות.)" 55 מוקד ידע חקירתי לתחומי פשיעת הסייבר: ניטור כלל האירועים שבטיפול המשטרה ובניית תמונת מצב אחודה; מתן סיוע מקצועי(במתווה Desk Help ) לכלל יחידותהמשטרה בראי סדרהמשימותהארגוני (הצי"ח - ציוןידיעותחיוניות); וסנכרון אירועי פשיעת הסייבר ברמה הארצית הבין- ארגונית. | 496 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון הביקורת העלתה כי אין למחלקי הסייבר במחוזות מתודולוגיית עבודה כתובה, וכי שלושת מסמכי ההנחיות שגיבשו חטיבת החקירות וחטיבת הסיגינט- סייבר אינם עונים על הצורך במתודולוגיית טיפול סדורה ומפורטת שללל תופעות הפשיעה במרחב המקוון. בתגובתהמשטרה נכתב כיההנחיותהקיימותהןהתחלהשל יישום בפועלשלמתודולוגיה בתחום זה על בסיס ניתוח רוחבי של תופעות פשיעה במרחב המקוון, וכי בכוונת החטיבות המקצועיות - חטיבת הסיגינט- סייבר, חטיבת החקירות וגורמי מס"א - להמשיך בניתוח תופעות נוספות ובמתן הנחיות לשטח. התמודדות עם סוגי פשיעה במרחב המקוון דורשת, בין היתר, מוכנות טכנולוגית והקצאת משאבים טכניים ואנושיים המבוססים על נתוני הפשיעה המקומית והעולמית. נמצא כי מס"א ממלא תפקידים מהותיים ומרכזיים במאבק הכלל- משטרתי בעבר יינ ות במרחב המקוון במישור הפנים-ארגוני, במישור הבין- ארגוני, ברמה הלאומית וברמה הבין-לאומית, אך זאת ללא מעמד מוסדר במבנה הארגוני וללא מתודולוגיה מפורטת. נוכח זאת, מומלץ כי חטיבת הסיגינט-סייבר, המופקדת על בניין הכוח המשטרתי ועל תפיסת ההפעלה שלו, תקדם מתווה למיצוב מעמדו של מס"א במערך הסייבר והזי"ט, שיכלול הסדרה מפורטת של תפקידיו של מתודולוגיית העבודה שלו,, ושל משאבי האנוש ו ה משאבים החומריים הדר ו שים לו. בניין הכוח המשטרתי ח טיבת הסיגינט- סייבר, שהוקמה בשנת 2014 באח"ם, החלה בשנת 2020 להרחיב את ייעודה ואת פעילותה למטרות אלה: לשמש יחידת מטה ארצית המופקדת על בניין הכוח האסטרטגי של המאבק בפשיעה מתוחכמת ובפשיעה חמורה במרחב המקוון, לרבות באמצעות גיבוש תפיסת הפעלה; לפתח נגישות טכנולוג ית-מבצעית; ולאסוף מידע דיגיטלי לע סוגיו השונים ולמצות אותו. לבקשת המשרד לבט פ," בפברואר 2020 גיבש אג"ת טיוטת פק"א בעניין ארגונה מחדש של החטיבה כאמור, ובה נקבע כי החטיבה תופקד על הפיתוח, ה גיבוש ו ההטמעה של תור ת הפעלה ושל נהלים בתחומי האיסוף, ה הפקה ו העיבוד של תוצרי הסייבר והסיגינט במשטרה. נכון לאוגוסט 2021 טרם אושרה טיוטת הפק"א האמורה. עלפיטיוטתהפק"א שגובשה בפברואר 2020 ,חטיבתהסיגינט-סייברנועדהלעסוקבבנייןהכוח המודיעיני והמבצעי של המשטרה, בדגש על תחום איסוף המידע ו עיבוד תוצרי ו. בשנת 2021 החלה החטיבה לשקוד על ה פיתוח ו ה רכיש ה של אמצעים טכנולוגיים בעיקר למטרות איסוף מידע מודיעיני במרשתת ועל מחקר תשתיתי של מאפייני הפשיעה בזירת התקשורת הדיגיטלית ובמרחב המקוון. | 497 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון עלה כי טיוטת פקודת ההקמה של חטיבת הסיגינט- סייבר מפברואר 2020 - לא אושרה. יצוין כי טי וטת הפק"א אינה מסדירה את חלוקת התפקידים בין חטיבת הסיגינט- סייבר ובין חטיבת המודיעין. בתגובתה ציינה המשטרה כי היא רואה חשיבות באישור פק"א חדשה; הנושא קיבל את אישורושלמנכ"להמשרדלבט"פבפברואר2020 ,ובמועדסיוםהביקורתהנושאעדייןמצוי בשיח בין המשרד לבט"פ ובין המשטרה. תגובת המשרד לבט"פ מינואר 2022 אישרה את האמור בתגובת המשטרה. עוד נמצא כי אח"ם לא הגדיר את חלוקת התפקידים בין חטיבת הסיגינט-סייבר ובין יחידות אחרות, לרבות חטיבת המודיעין, יחידת הסייבר בלהב 433 ואגף טכנולוגיה ותקשוב (א טו"ב,) בעיקר בתחומי האיסוף, המיצוי וההיתוך של המידע המודיעיני. גם ממשק העבודה של מס"ל עם החטיבה, במובחן מהממשק שקיים בינו ובין מס"א, לא הוסדר בנוהל עבודה. בתגובת המשטרה נכתב כי בעקבות השינויים בהקמת חטיבת הסיגינט- סייבר, המעבר הצפוי של מס"א לחטיבה ושינוי הכפיפות הפיקודית של מחלקי הפשיעה המקוונת, המשטרה תקדם עדכון של נוהל הקיים באח"ם בנושא הפעלת המערך לאיסוף וחקירות סייבר בראי חוצה חטיבות. מרכז קשר רשתי: אחד מהתחומים המרכזיים של פשיעת הסייבר הוא תחום ההונאה הרשתית. כדי להתמודד עם התופעה הקימו מדינות במערב אמצעי קשר מקוונים שמאפשרים למסור ולקלוט מידע ותלונות, ולהעביר את המידע ואת התלונות לטיפול היחידות הרלוונטיות במערכת אכיפת החוק המקומית. להלן דוגמאות למדינות שמפעילות מרכז קשר רשתי: א. בריטניה- הקמהשל Fraud Action - מרכז איסוף וניתוחשלמודיעין ואירועיםהקשורים להונאות ועבירות סייבר. ב. ארה"ב - הקמה של IC3 - Internet Crime Complaint Center 56 . ג. אוסטרליה - הקמה של גוף המכונה ACORN ( Australian Cyber Crime Online Report Network) . גוף זה הוטמע לתוך Cyber Report Centers Security Cyber Australia - פלטפורמה מקוונת לדיווח על פשיעת סייבר. 56 גוף המסונף ל- FBI . אתר המרשתת של הגוף מאפשר בין היתר להגיש תלונות של נפגעי עבירות במרחב המקוון, לפרסם מידע והנחיות לציבור כיצד להתמודד עם פשיעת סייבר על סוגיה השונים, להעביר התראות לציבור ולפרסם דוחות שנתיים ונתונים סטטיסטיים על סוגי פשיעת הסייבר ונזקיה. | 498 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון הביקורת העלתה כי לא הוקם בישראל מרכז קשר רשתי. מומלץ כי המשרד לבט"פ ישקוללאמץאתהדגםשהופעלבארה"ב,בבריטניהובאוסטרליהבמאבקבפשיעת הסייבר, ולהקים מרכז קשר רשתי שיסיע לגופי האכיפה לאגם את המידע הקיים בנושא עבור גורמי החקירה והמבצעים במשטרה, בייחוד בתחומי המרמה וההונאה. בתגובתו למשרדמבקרהמדינהמינואר 2022 צייןהמשרד לבט"פ כי נושאזה ייבחן ותיערך למידה של הנושא בהתאם להמלצת הביקורת. נוכח האמור לעיל ולשם ייעול המאבק בעבריינות במרחב המקוון חסר הגבולות, מומלץ כי המשטרה תגבש תפיסת הפעלה עדכנית, הכוללת: עדכון המבנה הארגוני הקיים; הסדרת תשתית פעילותם של כל גופי המודיעין, החקירות והמבצעים במערך הסייבר והזי"ט;אפיוןממשקיהעבודה ביןהגופיםהמשטרתיים וקביעתשיתופיהפעולההנדרשים בינם ובין הגופים הנוגעים בדבר במרחב הממשלתי ובזירה הבין- לאומית. כמו כן מומלץ שהמשטרה תגבש תובנות בנוגע להיקף הפשיעה על סוגיה השונים ותפעל לכתיבת מתודולוגיה ותוכניות פעולה מפורטות שייתנו מענה ראוי לאיומים במרחב זה. בתגובת המשטרה נכתב כי שיפורי הטכנולוגיה ותופעות הפשיעה במרחב הסייבר משתנים בטווח זמנים מהיר ומחייבים דינמיות ויצירתיות בהתמודדות עימן. תפיסות ההפעלה, ממשקי העבודהוהכליםהנדרשיםנבחניםבמסגרתדיוניםשלהחטיבותהמקצועיותבאח"םונציגייחידת הסייבר הארצית. התמודדות עם סוגי פשיעה במרחב המקוון דורשת, בין היתר, מוכנות טכנולוגית והקצאת משאבים טכניים ואנושיים המבוססים על נתוני הפשיעה המקומית והעולמית. מומלץ כי המשטרה תשקול העמדת משאבים אלו כנדרש. בהקשרזהכתבההמשטרהכיבשנת2021 אישרהמפכ"להקצאתמשאביהתעצמותטכנולוגית לתחוםהסייברבסך22 מיליוןש"חלשנתהעבודה2022 כמענהראשוני,וכיהיאמכירהבעובדה שיש להמשיך ולהקצות משאבים לצרכים הטכנולוגיים הרבים הנובעים מהאתגרים הייחודיים בהתמודדות עם הפשיעה בזירה זו. אשר ליחידת הסייבר הארצית, חלק משגרת העשייה של היחידה הוא העשרת ידע רלוונטי המבוצעת באופן עצמאי. תופעות פשיעה, פרסומי מחקר ומגמות עתידיות מגולמים במסגרת השיקולים בקביעת תוכנית המודיעין ויעדי היחידה. הפעילות המשטרתית בתחום המודיעין - איסוף ומחקר איסוף מודיעין משטרתי על אודות פעילות עבריינית נעשה באמצעות מיצוי מידע משני מקורות עיקריים: אנושיים (יומינט - סוכנים ומודיעים) וחומריים (על פי רוב, סיגינט - באמצעי התקשורת השונים), הן במרחב הפיזי והן במרחב המקוון. | 499 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון גופי המודיעין העוסקים בפשיעת סייבר עלפיפקודותהמשטרה,חטיבתהמודיעיןבאח"ם,שבראשה עומדקציןבדרגתתת- ניצבהכפוף לראש אח"ם, היא הגוף המופקד על איסוף המודיעין, על ניתוחו ועל הערכתו עבור גופי החקירה מחד גיסא ועבור יחידות המטה מאידך גיסא. בחטיבה שלוש מחלקות, והן עוסקות במחקר מודיעין, בהיתוך מידע ובשיתוף מידע בין- לאומי. המידע המודיעיני המצוי בידי ה משטרה בתחום העבריינות במרחב המקוון מסתמך, בין היתר, על מקורות יומינט ועל ציתות לתעבורת תקשורת (סיגינט). איסוף המודיעין בתחום העבריינות במרחב המקוון מותנה בחיבור טכנולוגי לאמצעי תקשוב דיגיטליים ולמקורות וירטואליים - הן במרשתת הגלויה והן ברשת האפלה. במצב הנוכחי יש ביזור של גופי המודיעיןבמשטרההעוסקיםבאיסוף,בניתוחובמחקרשלמידעמודיעיניבתווךהאינטרנטי. להלן בתרשיםתיאורגופיהמודיעין במשטרההעוסקים באיסוף, ניתוח והערכהשלמודיעין ברשת. תרשים 14 : גופי המודיעין במשטרה העוסקים באיסוף, בניתוח ובהערכה של מידע מודיעיני ברשת | 500 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון היחידות המשטרתיות האמורות עוסקות ב איסוף מודיעין בקשר ל פשיעת סייבר אך אינן מאורגנות במבנה אחיד וה יררכי, וחלקן אף אינן כפופות מקצועית ומנהלית לחטיבת המודיעין המרכזית באח"ם. בפברואר 2020, בדיון שהתקיים בנושא רה- ארגון חטיבת הסיגינט והקמת מטה הסייבר בחטיבה, התריע סמנכ"ל בכיר לתכנון תקצוב ובקרה במשרד לבט ״פ, כי על המשטרה להמשיך ולחדד את תחומי האחריות של החטיבה ולעגן אותם בנ ו הלי עבודה, בדגש על פעולות העלולות להיות חופפות בין חטיבות האח"ם השונות, כגון מיצוי מידע המבוצע הן בחטיבת הסיגינט- סייבר והן בחטיבת המודיעין, וכן ממשקי עבודה שלהן עם יחידות כגון מס"ל, היחידה הארצית ומחלקי הסייבר במחוזות. אולם פעולות אלה טרם הושלמו. בתגובת המשטרה נכתב כי כל יחידה אחראית לטיפול בפשיעה שבתחומה על בסיס תמונת המודיעין שהיא מייצרת. בתחום פשיעת הסייבר הגוף המרכזי לאיסוף מודיעין הוא מחלק המודיעין שביחידת הסייבר הארצית. לצד זאת פועל מס"א לאיסוף מידע ממקורות שונים ומנתח תמונת מודיעין רחבה יותר. מחלק המודיעין ביחידת הסייבר הארצית ומס"א פועלים בהתאם לנוהלי חטיבת המודיעין ולהנחיותיה, בדומה לכל גוף איסוף מודיעין אחר במשטרה. הביזור הקיים של יחידות המודיעין באח"ם, במטה הארצי ובמחוזות: חטיבת המודיעין, חטיבת הסיגינט- סייבר, מודיעין יחידת הסייבר בלהב, המודיעין במחוזות וחטיבת הדוברות, עלול להקשות על המשטרה לאגם משאבים ולרכז ידע, מיומנות מקצועית,מומחיות ויכולותאיסוף וניתוחמודיעין במרחב המקווןהן בבניין הכוח והן בהפעלתו. יוצא אפוא כי הביזור הקיים מקשה על ביצוע של פיקוח ובקרה ברמה הארצית על טיב הטיפול של אח"ם בתיקי העבריינות במרחב המקוון. מומלץ למשטרה לשקול לאגם משאבים בתחומי איסוף ומחקר מודיעין במרחב המקוון, באופן שיסייע בהגברת המיומנות והיכולות בתחום זה. בעקבות עמ"ט הונאה (ראו לעיל) הושקה בנובמבר 2020 תוכנית חלוץ (פיילוט) שעניינה הפעלת מוקד ארצי של היתוך מידע בתחומי ההונאה, אשר ינטר, יעשיר ויפיץ את המידע ליחידות הרלוונטיות לשם יצירת שינוי תודעתי באמון הציבור; זיהוי מגמות עומק וקביעת מדיניותטיפול;ראייהכוללתוארוכתטווחשלטיפולבעבירותהונאה;יצירתתפיסתהפעלה של כלל אח"ם בנושא; שילוב יכולות בתוך המשטרה ומחוצה לה; ומציאת פתרונות אסטרטגיים בתחומי האכיפה והמניעה. יצוין כי מדובר במוקד לענייני הונאה בלבד, שאינו זהה למרכז הקשר הרשתי המופעל במדינות המערב שנזכרו לעיל. צוות העבודה שהוקם לבחינת הקמתו של המוקד הארצי כלל בממצאיו ניתוח תמונת מודיעין בתוך המשטרה והוא קבע, בין היתר, כי יש חוסר אחידות בין המחוזות וכן כפילות בטיפול בתחומים דומים; חסר אפיון מקוון לעבירות בתחום ההונאה; וכי מחלקי הסייבר עוסקים בפשיעה שאינה בהכרח פשיעת סייבר ואין להם משאבים לטיפול בעבירות סייבר מורכבות. | 501 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון במחצית 2021 הסתיימה הכנת תוכנית החלוץ. על פי מסקנותיה יש להקים באופן קבוע מוקדהיתוךהונאהארצי,ולהקצותלו20 תקניכוחאדםהכשיריםלעסוקבתחומיהמודיעין, המחקר והטכנולוגיה, לשם ביצוע, בין היתר, של משימות אלה: סינון מידע, איתור הזדמנויות לתקיפת תשתיות וגורמי עבריינות חוזרת, ואיתור תיקים בעלי עניין ציבורי או כאלה המייצגים נפגעים רבים. יצוין כי דוח הצוות המשותף התייחס לתוכנית החלוץ וציין כי פעילות המוקד עשויה לתרום לאיתור יעדים לטיפול אכיפתי ולגיבוש צי"ח57 אסטרטגי ליחידות האיסוף. במאי 2021 החליט מפכ"ל המשטרה שלא להפעיל מוקד הונאה בהיקף שנבחן בתוכנית החלוץ, אלאלהפעילחוליהמצומצמתברמההארציתשתתכללאתהטיפולבאירועיסייבר חוצי מחוזות ותווסת עומסי פרשיות בין המחוזות. מהאמור עולה כי תוכנית החלוץ להפעלת מוקד הונאה השיגה את מטרותיה ועל כן הומלץ להקים מוקד הונאה כאמור, אולם יישומה הקבוע בעתיד לא צפוי לצאת אל הפועל. במצב דברים זה על המשטרה להמשיך ולעקוב אחר ההשפעות של אי- היישום המלא של התוכנית בשים לב לצרכי האכיפה בתחום זה. בינואר 2022 הודיעה המשטרה למשרד מבקר המדינה כי הקמת מרכז הונאה סייבר הוא פרויקט בעל חשיבות רבה, וכי היא שואפת להביאו לכדי מימוש בהקדם. לשם כך, ועד לגיוס המשאבים הדרושים, תפעיל חטיבת הסייבר את מס"א גם במישורים אלו. איסוף מידע מודיעיני על פי נוהלי אח"ם, המודיעיןהמשטרתי עוסק באיסוף מידעמהמרשתת וממקורות בעולם הפיזי, ותפקידיו הם כדלקמן: (א) לשקף את המציאות בתחום העבריינות במרחב המקוון באמצעות בנייתתשתיתידעבנושאבשיתוףגורמיםאזרחייםרלוונטייםוגורמימודיעיןעמיתים;(ב)להפעיל תשתיות אסטרטגיות בתחום אחזור מידע בנושא; (ג) ניתוח מידע ומתן תמונת מודיעין בפרשיות חקירה במרחב המקוון; (ד) הפקת מידע מכלים טכנולוגיים סמויים ופיקוח על תהליך ההפקה, בכפוף להנחיות אח"ם. פעריהמידעהמודיעיני:עלפיתמונתהמודיעיןלשנת 2020 ,התגברותהעבריינותבמרחב המקוון נובעת מהנגישות של אמצעי ם טכנולוגיים ל מיסוך וטשטוש זהות המשתמש במרשתת, הזמינים לכל דורש, ואשר מאפשרים לעבריינים לבצע פעילות פלילית בזירה זו תוך שמירה על אנונימיות. לפיכך קיים פער מודיעיני איסופי ניכר בתחום עבירות המין והפדופיליה, על אף ריבוי האיומים הקיימים בתחום זה במרחב המקוון נוכח חשיפתם המוגברת של ילדים ובני נוער ליישומונים. זאת ועוד, קיימת סכנה לזליגה של טכנולוגיות ופיתוחים מהשוק הפרטי, וייתכן שאף מהמגזר הביטחוני, לשוק הפלילי באמצעות מומחי אבטחת מידע הסוחרים בפיתוחים אשר נוצרו במהלך עבודתם במגזרים אלה. אולם קיים פער מודיעיני בנושא ומספר הידיעות בנושא הוא מצומצם. 57 ציון ידיעות חיוני ות - תוכנית העבודה של המודיעין הכוללת מיקוד בנושאים מסוימים. | 502 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון המלצות צוות "עליונות טכנולוגית בשיטור" , שהוקם במשטרה כדי לבחון באופן מערכתי אתאתגריהשיטורבתחומיםהטכנולוגיים,מיוני 2021,מלמדות כיהמשטרהנדרשתלאוסף של יכולות טכנולוגיות המאפשרות את תכליותיה הארגוניות באמצעות מידע מודיעיני איכותי,מספקורלוונטי ,תוךהקדמתהעבריין, סיכולכוונותיו וחשיפתו. תפיסתההפ קה של התוצר המודיעיני הנדרש צריכה להתבסס על מעורבות של יחידות המשטרה בתחנות, במחוזות וביחידות הארציות, בכל שלבי התהליך: גיבוש ההתראות והיעדים, שימוש באמצעים טכנולוגיים לאיסוף, היתוך המידע ומיצויו בידי קציני מודיעין ו על ידי הבינה המלאכותית, והעברת מידע אופרטיבי לגורמים המבצעיים לשם סיכול הפעילות העבריינית. תמונת המצב שהפיקה חטיבת המודיעין בשנת 2020 והצפי לשנת 2021 הצביעו על התרחבות הליקויים בתחום האיסוף במרחב המקוון כדלקמן: א. בשנים 2018 - 2020 נפתחו כ- 26,400 תיקי חקירה שעניינם עבירות שונות שבוצעו באמצעות מחשב, אולם רק ב- 10% מהתיקים הוגשו כתבי אישום. לשם ההשוואה, בתקופה האמורה הגישה המשטרה כ- 15% כתבי אישום מכלל תיקי החקירה. על פי מחלקת המחקר בחטיבת המודיעין "האחוז הנמוך יחסית שלכתבי האישום מצביע על הקושי באיסוף ראיות מספיקות להגשת כתבי אישום ברוב התיקים." על פי תמונת המודיעין, ב- 90% מתיקי החקירה בעבירות במרחב המקוון לא הוגשו כתבי אישום עקב מידע חסר. נתונים אלו עשויים להצביע על הקושי באיסוף מידע לשם השגת ראיות מספיקות בתיקי החקירה. בשנת 2020 התרחב השימוש ביישומונים מוצפנים כפלטפורמה לפעילות פלילית מגוונת (סחר ויבוא סמים, סחר באמל"ח וברכוש גנוב, מכירת אלכוהול בלתי חוקית, עבריינותמין,זנות, הונאה,זיוף,הלבנתהון,הימורים ואלימות), וזאת נוסף על השימוש ביישומונים אחרים להחלפת מסרים. על פי תמונת המודיעין, עלו פערים ביכולת המשטרה לאיסוף מודיעין המתבסס על תעבורת מסרים ועל ראיות הנוגעות לביצוע עבירות פליליות ביישומונים מסוימים. ב. חטיבת המודיעין הצביעה על אינדיקציות להמשך השימוש באמצעים פיננסיים אלקטרוניים לצורכי תשלום עבור טובין ושירותים פליליים, ביצוע הונאות וכן העברת כספים בין גורמים פליליים ללא דיווח לרשות המיסים ולרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] וחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 . במסגרת פעילות זו, העוקפת את המגבלות הרגולטוריות, נעשה שימוש באמצעים אלה: מטבעות וירטואליים, אתרי סליקה, יישומוני תשלום, קודים לשימוש במכשירים למשיכת מזומנים, אמצעים ל"הלוואות חברתיות" ואחרים. כן תועד שימוש במלביני הון מקצועיים והצבת מכשירים למשיכת מזומנים לביטקוין הפרוסים במקומות שונים, ללא פיקוח, המשמשים לפעילות עבריינית. | 503 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון מן הנתונים עולה כי עלו פערים ביכולת המשטרה לאסוף מידע מודיעיני של עבירות המתבצעות באמצעי תשלום מסוימים. ג. פעילות פלילית ברשת האפלה - על פי מסמכי חטיבת המודיעין קיימים פערי מידע ניכריםבתחוםהפעילותהפליליתברשתהאפלה,ולכןאין אינדיקציותברורותלגבי היקף הפעילות שלה (ראו לעיל בפרק העוסק ב"עבריינות במרחב המקוון - מאפיינים, מגמות ונזקים.)" ד. פלטפורמות מוצפנות נעשו כלי חשוב בפעילותם של מבריחי נשק וסמים הפועלים בגבולותלבנון,ירדןומצרים.כמוכןקיימותאינדיקציותלתשתיותפלסטיניותהעוסקות בהונאת אתרי ממשל ישראלי במרשתת, אשר נועדו לספק מקור הכנסה לתשתיות טרור. תמונת המצב המודיעינית לשנת 2020 העלתה כי היעדר כלים טכנולוגיים מותאמים מגבילים את יכולת איסוף המודיעין על תשתיות מבריחי נשק וסמים באמצעות המרחב המקוון ועל תשתיות העוסקות בהונאת אתרי ממשל ישראלי במרשתת, הפועלות בשיתוף פעולה עם ארגוני טרור. בתגובתה צינה המשטרה כי על אף היעדר כלים טכנולוגיים מתאימים ביצעה יחידת הסייבר הארצית פעילות יזומה בשיתוף פעולה עם גופים מקבילים בחו"ל ובהתבסס על מידע יומינטי ועל ניטור רשתי. ה. הפעילות הפלילית במרחב המקוון הפכה למנוע צמיחה כלכלי והתפתחותי עבור עבריינים מהדרגים הנמוכים והבינוניים. רובם היו בעבר עברייני רכוש ופשיעת רחוב אשר השכילו להבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בביצוע העבירות באמצעות המרשתת ואתהיעדר האכיפה המשטרתית בזירהזו. ההתעצמותהכלכלית ורצונםשל העבריינים להרחיב את פעילותם גורמים לצמיחתן של כנופיות בהיבטים של קריירה עבריינית, הון שחור ומאבקי שליטה בין קבוצות מתחרות. תמונת המצב המודיעינית לשנת 2020 העלתה כי המרשתת היא מרחב שבו אין למדינה שליטה, ובתחומו היא אינה מצליחה להגן על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה ושל תושביה, לרבות בהיבט הביטחון האישי והפרטיות. על המשטרה להטמיע את הלקחים העולים מתמונת המודיעין בתוכניות העבודה שלה כדי לצמצם את פערי האיסוף הניכרים בנוגע לעבריינות במרחב המקוון. בתגובת המשרד לבט"פ נכתב, כיהאתגריםבתחום פשיעת הסייבר עולים בהערכתהמצב בתחום ביטחון הפנים ואף סומנו כנושאים למיקוד אסטרטגי. כמו כן, בהתאם למדיניות השר לבט"פ, בתוכנית העבודה לשנת 2022 תבוצע עבודת מטה לבחינת מענה לעבירות נגד מבוגרים במרחב המקוון, בין שבאמצעות הרחבת מוקד 105 ובין שבאמצעות הקמת מוקד חדש. | 504 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון אתגרי האיסוף במרחב המקוון: ממסמכי המשטרה והוועדה המתמדת עולה כי הואיל והמרחבהמקווןפרץאתגבולותהשיפוטהטריטוריאליים,נדרשתביןהיתרחשיבהמחודשת בנוגע להפעלת האיסוף המודיעיני בחו"ל בלי לפגוע בריבונות של מדינות זרות. א. חדירה לשרתים מרוחקים - איסוף מודיעין בזירה על- טריטוריאלית מותנה במקרים רבים בחדירה לשרתי מחשב הממוקמים במדינות זרות. זירה זו טומנת בחובה קשיים משפטיים עקב החשש לפגיעה בריבונות המדינה שבה מצויים שרתי המחשב. ב. סחיטה מינית - בהנחיה מקצועית שגיבשה חטיבת הסיגינט- סייבר בנושא "טיפול בתופעות פשיעה במרחב המקוון"58 תוארה תופעת פשיעה שעיקרה סחיטה מינית תמורת כופר. מדובר בתופעה עולמית שארגוני אכיפה רבים נאבקים בה, והיא מהנפוצות ביותר בתיקי חקירה הקשורים לפשיעה במרחב המקוון. היקפה - עשרות אירועים בשבוע בישראל ומיליוני קורבנות ברחבי העולם בסכומים שנאמדים במיליוני דולרים. יש במשטרה כמה מתודולוגיות לטיפול בתופעה, אולם צוין בהנחיה האמורה במפורש כי "ככלל קיים פער ניכר בטיפול המודיעיני של משטרת ישראל בתופעה זו. יש לפעול לטובת יישום אסטרטגיה של מניעה באמצעות תיעוד, שימור וניתוח קשרים עם פרופילים חשודים גם כאשר מרבית התיקים נסגרים בעילת על"ן. בנייה של מאגר נתונים יוכל לשמש לשיתוף פעולה עם סוכנויות אכיפה במדינות שמהן מגיעות מרבית הכנופיות המייצרות את תופעת הפשיעה הזו. חוליית הונאה ארצית תהיה אמונה על תיעוד ושימוש הנתונים." נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת, מס"א אוסף את הנתונים הנוגעים לתופעת הפשיעה מסוג סחיטה מקוונת על רקע מיני, והנתונים מפורסמים בדוחות שהוא מנפיק. עד מועד סיום הביקורת לא נמצא כי מאגר הנתונים של מס"א משמש לניתוח המידע המופיע בו ולגיבוש אסטרטגיה של מניעה או טיפול מודיעיני כלשהו בתופעת פשיעה זו. בתגובת המשטרה נכתב כי מעבר מס"א לחטיבת הסיגינט- סייבר נועד בין היתר להמשיך ולפתח את יכולות המשטרה בניתוח מיטבי של המידע שאוגרת מס"א עבור גיבוש אסטרטגיות עתידיות לטיפול בפשיעת סייבר. מודיעיןמסכלבמרחבהמקוון: דיונים שהיו באח"ם העלו כי איסוף מודיעין התקפי (פרו- אקטיבי) - באופן יזום ובאמצעות פצחנים - הוא אמצעי הכרחי לסיכול פשיעה במרחב המקוון, וכי היחידה הארצית נועדה לתקוף ולא להגיב למתקפות. על פי נוהל אח"ם משנת 2019, איסוף התקפי כולל פעילות "וובינט"59 המבוססת על דיאלוג מלא שמתקיים בין הגורם אוסף המודיעין המשתמש בפרופיל פיקטיבי, ובין היעד שהוא מושא האיסוף; וזאת במתווים של טקסט, מדיה קולית או מצולמת. ממסמכי אח"ם עולה כי למחלקי הסייבר במחוזות יש יכולת מוגבלת בתחומים מסוימים לשםסיכולפעילות עברייניתבמרחבהמקוון.בהחלטתסגלהפיקודהכלליבנוגעלתפיסת ההפעלה החדשה של מחלקי הסייבר במחוזות מאפריל 2021 , נקבע שהכפפתם של 58 המסמך נכתב בשנת 2019 , אושר על ידי חטיבת החקירות כהנחיית עבודה והופץ במחוזות בשנת 2020 . 59 Web-Intelligence - מודיעין ממקורות גלויים. | 505 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון המחלקיםלראשענףחקירותבמחוזותתכלולמיסודשלמערכיםמבצעייםתומכים,לרבות מודיעין יומינטי, סיגינטי ומחקר (בילוש, איסוף והערכה.) ממסמכי אג"ת ואח"ם עולה כי תפקיד התקיפה המודיעיני הוטל על חטיבת הסיגינט- סייבר בדומה לחוליות העוסקות בתחום זה ב- FBI , והיא מנסה לקדם את העניין באמצעות התקשרות עם ספקיות מהמגזר העסקי. בדיון שהיה במטה הארצי ביוני 2021 הובהר כי טרם התגבש במשטרה נוהל לאיסוף מודיעין אקטיבי (התקפי), וכי יש לתת לתחום זה מענה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. הביקורת העלתה כי תחום המודיעין המבצעי ההתקפי שנועד לחשיפה, לאיתור ולמניעה של פשיעת סייבר נמצא בשלבי הרצה ופיתוח. עקב חשיבות הנושא מומלץ שאח"ם ישלים את גיבושו ואישורו של הנוהל, ויפעל להשלמת ההתקשרויות הנדרשות להפעלת הנוהל. בינואר 2022 הודיעה המשטרה למשרד מבקר המדינה כי הנוהל מצוי בשלבי אישור אחרונים, ועם קבלת הערות כלל הגורמים הנוגעים בדבר ואישורו, יופץ הנוהל ותוסדר פעילות המשטרה בתחום. שיתופי פעולה בין המשטרה ובין גופי חוץ מקומיים וזרים המאבקהעולמיבעבריינותבמרחבהמקווןמחייבנקיטתפעולותמגוונותלאיתורמוקדיהפשיעה ומניעתה לצד ביצוע חקירות פליליות, באמצעות הרחבת השימוש במידע מסכל הנוגע לתקיפה, להצפנה ולהעברה של נכסים וירטואליים, המתקבל בין היתר ממקורות אלה: ממשקי עבודה רציפים בין רשויות השלטון, החלפת מידע תדיר בין רשויות האכיפה לעמיתיהן בחו"ל ושיתוף פעולה עיתי עם גופים עסקיים במגזר הפרטי. ל הלןפרטיםבקשרלאפיקישיתוףהפעולהשלהמשטרהעם קהילייתהמודיעיןהישראליתועם רשויות האכיפה הזרות, בדגש על החלפת מידע מודיעיני ואיתור חשודים בפשיעת סייבר. בדוח הצוות המשותף עלה כי למשטרה ולגופי קהיליית המודיעין (מוסד, שב"כ, צה"ל) אין נוהלי עבודה משותפים הנוגעים לשיתוף במידע מודיעיני, לרכש ציוד טכנולוגי, למתודולוגייתאיתורחשודיםוחיפושבחומרימחשבולהטמעת ידעוהכשרה.בהתאםלזאת, אין בין הגופים שיתוף פעולה מבצעי שיטתי אלא במקרים אקראיים בלבד. ביולי 2021 דנה הוועדה המתמדת בין היתר ביישום המלצות דוח הצוות המשותף. בדיון זה לא נדונו ההמלצות הנוגעות לשיתוף הפעולה בין המשטרה ובין גופי קהיליית המודיעין. עלה כי הגם שיש צורך מודיעיני ומבצעי במיסוד שיתוף הפעולה בין המשטרה ובין גופי מערכת הביטחון, בדגש על קהיליית המודיעין, אין ממשקי עבודה קבועים בין הגופים. | 506 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון מומלץ כיהוועדההמתמדתתיישםאת המלצותהצוותהמשותף בדברחיזוקשיתופי הפעולה הבין- רשותיים, ובהם גופי אכיפה וביטחון. אלו יסייעו למשטרה לשפר את יכולותיה באיסוף מידע מודיעיני, ברכישת ידע מקצועי ומיומנויות טכנולוגיות, לשם טיוב אמצעי החקירה בפענוח פשיעה ואיתור חשודים באירועי עבריינות במרחב המקוון. יצויןכיבדוחהצוותהמשותףשלהוועדההמתמדתנכתבכיגורמיהפשיעהבמרחבהמקוון נהנים מהאפשרות לבצע פשיעה בסכומי כסף קטנים אשר משיאים להם רווח בהיקפים גדולים, שכן המרשתת מאפשרת לתוקפים לפגוע באנשים רבים במקומות שונים בעולם בלחיצ ת כפתור אחת. אולם כאשר לא מונחת בפני גופי החקירה במדינות השונות תמונת המצב הכוללת של היקף הפשיעה הגלובלי, הרי שאין להם תמריץ לנהל חקירות מקומיות או בין-לאומיות בעלויות גבוהות בגין פגיעה קונקרטית במתלונן יחיד או בקבוצה קטנה של נפגעים בסכומים קטנים, ולכן יש להקים צוות עבודה מודיעיני קבוע בראשות המשטרה וגופי אכיפה נוספים. על פי דוח הצוות המשותף, אי- גיבושה של תמונת מודיעין אחודה בין גופי המודיעין בישראל מונעת שיתוף פעולה אפקטיבי עם גורמי חקירה במדינות אחרות. מומלץ כי צוות המודיעין של הוועדה המתמדת, שבו שותפים כלל גורמי האכיפה, ידון על אפיקי היישום של המלצת הצוות המשותף להקים צוות עבודה מודיעיני בין- ארגוני, שיגבש תמונת מצב רחבה על אודות תופעות הפשיעה במרחב המקוון. 12 נציגי משטרה מוצבים דרך קבע ב- 12 מדינות ברחבי העולם60 ועוסקים במסגרת תפקידם, בין היתר, בסיוע למאבק בעבריינות במרחב המקוון. נוסף על כך, המשטרה החליטה כי שוטר נוסף יחל את עבודתו כנציג נודד61 שמושבו בישראל. מת״ם בחטיבת המודיעיןמפעילהממשקעבודהרציףעםנציגיםאלה.אולם ממסמכיאח"םעולהכיקיימת שונות במאפייני הפעילות המודיעינית של נציגי המשטרה בחו"ל, וכי בחלק מהמקומות מרחב הפעולה מצומצם ויכולת המעקב אחר השיח המבצעי והתשתיתי בחו"ל נמוכה. המשטרה חברה בכמה ארגונים בין-לאומיים, ונציגיה משתתפים בפורומים לשיתוף פעולה בין- משטרתי. עיקר שיתוף הפעולה בינה ובין רשויות אכיפה עמיתות מתמקד בחקירות נקודתיות ולא באופן מערכתי ורחב. א. בפברואר 2020 הציג נציג המשטרה במרכז היתוך הסייבר באינטרפול62 שני מקרים לדוגמה שבהם המשטרה קיבלה סיוע בהעשרת מידע, כגון מידע על שרתים בתיק הונאה, מציאת חשוד במסגרת חקירה בארץ שהיה קשור לחקירה שהתנהלה בחו"ל 60 נציגי המשטרה מוצבים במדינות אלה (בסוגריים מפורטות מדינות הכיסוי): ארה"ב (ארה"ב וקנדה), איחוד האמירויות הערביות (אפריקה והמזרח התיכון), הולנד (הולנד, בלגייה ואנגלייה), ברזיל (ברזיל, ארגנטינה, בוליביה), רומניה רומניה, בולגריה, הונגריה ופולין), רוסיה (רוסיה,( אוקראינה ומולדובה), קולומביה (קולומביה, פרו, פנמה ומקסיקו,) סין(סיןויפן),צרפת(צרפת,ספרד,שווייץואיטליה),תאילנד(תאילנדוהודו),ארגוניםבין- לאומיים:צרפת- אינטרפול והולנד - יורופול (גרמניה, אוסטרייה וצ'כיה.) 61 ואלה מדינות הכיסוי של נציג זה: דרום אפריקה, מרוקו, ירדן, מצרים ואתיופיה. 62 Cyber Force Center (cfc) - מטה הסייבר של האינטרפול שבו חברות 194 מדינות. המטה ממוקם בסינגפור. | 507 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון וחיבור המידע. עם זאת, במסגרת דיון בפורום ראשי מחלקי הסייבר ביולי 2020 דיווח מפקד מס"א דאז כי מאחר שישראל אינה חברה באיחוד האירופי ואינה חלק מארה"ב, היא מוגבלת בקבלת מידע מרשתות השיתוף שלהן: ה- e-evidence (של האיחוד האירופי) וה- act cloud (של ארה"ב). משום כך ניתן לקבל ממדינות האיחוד האירופי וארה"ב באופן שוטף רק נתונים כלליים. ניתן לקבל תכנים פרטניים רק במסגרת בקשות לעזרהמשפטית המתבצעות באמצעות חטיבתהמודיעין באח"ם, אשראורכות זמן רב. מפקד מס"א אף מסר למשתתפים בדיון האמור כי ארגון היורופול63 הקים מערך לטיפול בעבירות מקוונות בעולם הפיננסי, וכי נדרש שיתוף פעולה אסטרטגי בין המשטרה ליורופול לשם קבלת מידע מודיעיני איכותי מהמערך האמור. בחוות דעת מפורטת שהפיצה חטיבת הסיגינט- סייבר לגורמי אח"ם באוקטובר 2020 הועלה הצורך בהערכה מחודשת של תפיסת ההפעלה של נציגות ייעודית בתחום הסייבר בזירה הבין-לאומית64 . אולם בדצמבר 2020 הונחתה החטיבה לבחון את התאמתו של נציג נודד לצרכים שפורטו לעיל. בתגובתה ציינה המשטרה כי תפקידו של נציג הסייבר הנודד יהיה, בין היתר, חיזוק ממשקי הפעילות הבין- לאומית בתחום הפשיעההמקוונת.בתגובתמשרדהחוץלממצאיהביקורתמדצמבר2020 צויןכיהחל ב קיץ 2018 מוצב במטה היורופול בהאג נציג מטעם המשטרה בעקבות חתימה על הסדר מינהלי בין הגופים. נמצא כי למשטרה אין אפיקי שיתוף פעולה קבועים עם רשויות אכיפה זרות, בעיקר עם גורמי האכיפה בארה"ב, ובכך נפגעת יכולתה להחליף מידע מודיעיני עם גופי שיטור רלוונטיים במדינות שוחרות סייבר, העשויה לסייע לה בסיכול פשיעה חמורה במרחב המקוון. בתגובת המשטרה נכתב כי היא רואה חשיבות רבה בקידום חתימה על הסכם עם היורופול לשם שילובה בפעילות המבצעית הבין- לאומית בתחום המאבק בפשיעת הסייבר. המשטרה הביעה את עמדתה הרשמית בנושא, ומתנהלים דיונים בינה ובין גופים חוץ- משטרתיים הנוגעים בדבר. המשרד לבט"פ ציין בתגובתו כי הוא רואה חשיבות רבה בקידום חתימה על הסכם של מדינת ישראל עם ארגון היורופול לצורך שיפור יכולת הטיפול בעבירות סייבר בתחום הפיננסי והוא שותף לדיונים המתנהלים בנושא עם גורמים שונים. בהינתן כיהעבריינות במרחב המקווןהיאחוצתגבולות, ישחשיבות בקיום קשרי חוץ עם ארגונ ים מדינתיים ובין- לאומיים לשם מניעת הוצאתן לפועל של תקיפות סייבר, לזיהוי עבריינים ולאיכון מוקדי פשיעה. 63 EUROPOL - סוכנות אכיפת החוק האירופית. 64 המסמך האמור כלל המלצה לסגור את הנציגות בסינגפור בשנת העבודה 2021 ולהציב במקומה נציג מומחה במטה הסייבר של היורופול בהולנד, אשר יופעל בתחומי מודיעין שונים לפעילות מול מערכים ייעודיים במדינות שוחרות סייבר. | 508 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון מומלץ כיהמשטרהתרכזמאמץ בקידוםשיתוף פעולה עםגופים עמיתים נוספים ברחבי העולם ועם ארגונים בין- לאומיים הנוגעים בדבר. כמו כן מומלץ כי פיקוד אח"םיבחןעםהמשרדלבט"פועםמשרדהחוץאתהאפשרותלהשתלבבמערך החדש שהוקם ביורופול בשנת 2020 לטיפול בעבירות סייבר בתחום הפיננסי. משרד החוץ ציין בת גובתו כי הוא והמשטרה נושאים ונותנים עם הנציבות האירופית על חתימת הסכם לחילופי מידע פרטי ( on Agreement International the Exchange of Personal Data .) שיתופי פעולה עם המגזר העסקי: בדיון בוועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה שהתקיים בדצמבר 2020 , אמר ראש מדור אסטרטגיה וסייבר בחטיבת הסיגינט- סייבר בעניין טיפול המשטרה בפשיעת סייבר, כי יש משבר אמון בין המגזר הפרטי- עסקי ובין המשטרה בכל הקשור ללחימה בפשיעת סייבר, ולכן קורבנות הפשיעה יטו לפנות ברוב המקריםלעמותהרלוונטיתאולאיגודהאינטרנטהישראליבמקוםלהגישתלונהבמשטרה. חברות רבות התנגדו לחשיפה של אירועי סייבר מחשש שגילוי כזה עלול להביא להתקפות נוספות או לפגיעה במוניטין שלהם65 . נמצא כי יש גורמים במגזר העסקי- פיננסי שאינם נוטים לדווח למשטרה על עבירות במרחב המקווןהידועות להם, והדבר עלול להשפיע עלהיקףהמידעהמצוי ברשות המשטרה על אודות היקף הפשיעה בזירה זו ועל מאפייניה. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל עוקב אחר התרחשויות של אירועי סייבר מהותיים בקרב המערכת הבנקאית המפוקחת על ידו, וזו נדרשת לדווח לבנק ישראל על אירועים מהותיים. נתונים אלה אינם כוללים מספר גדול של אירועי סייבר שאינם עומדים בקריטריון הדיווח של הוראות בנק ישראל, כמו אירועי עוקץ במכשירי כספומט. בשנים 2017 עד 2021 (אוקטובר) דיווחה המערכת הבנקאית על 141 אירועי סייבר במגוון תחומי פשיעה מקוונת, לרבות אירועי דיוג (30 אירועים) ו- Sim Swap 66 ( 27 אירועים). נוסף על אירועים אלה המדווחים לבנק ישראל מתרחשים ברמה השוטפת אירועי סייבר שאינם מחויבים בדיווח, לרבות אירועי דיוג נוספים. על פי מסמכי המשטרה מ- 2019 מסתמנת עלייה חדה במספר אירועי העוקץ במכשירי כספומט, אולם המערכת המשטרתית אינה יכולה לעקוב אחר התופעה בשל תת- דיווח. מהנתונים בסקר החברתי שפרסמה הלמ"ס בנובמבר 2020 , נכתב כי מבין אלה שנפגעו מפשיעהברשת(1.1 מיליוןאיש),כ- 20% ( 220,000 איש)נפגעומהונאהבנקאיתאומגניבת פרטי כרטיסי אשראי. 65 חברת דירוג האשראי "מידרוג" נזקי המוניטין בעקבות מתקפות סייבר עלולות לגבות מחיר עסקי מחברות - דוח מיוחד, אוקטובר 2020 . 66 Sim Swap הוא שירות המאפשר ניוד של מספר טלפון המזוהה עם כטיס טלפון (SIM) אחד לאחר. שיטה זו מנוצלת לעתיםלמתקפתסייברבמסגרתהתוקפיםמתחזיםלקורבנותבאמצעותמידעמזההבסיסישהצליחולאסוףבכרטיס הטלפון ומבקשים מנציג חברת הסלולר לנייד את מספר הטלפון לכרטיס חלופי שברשותם. | 509 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון תרשים 15 : מספר כרטיסי האשראי שפרטיהם נחשפו לפי נתוני המערכת הבנקאית, 2016 - 2019 מהתרשים עולה כי בשנת 2019 מספר כרטיסי האשראי שפרטיהם נחשפו זינק ביותר מ- 330% לעומת מספרם בשנת 2016 , והגיע ל- 10,500 . בדוחהצוותהמשותףהומלץלמסדשיתוף פעולה ביןגופיהאכיפה וביןהמגזרהפיננסי כדי ללמודאתהכליםואתפרקטיקותהעבודהולהפיקתובנותחקירתיותומניעתיות;זאתבשים לב ליכולות המודיעין שמפיק ה מגזר ה אמור. יצוין כי באפריל 2021 הנחה ראש אח"ם את האגף לקדם את שיתוף הפעולה עם המערכות הפיננסיות. נמצאכיאיןקשררציףוקבועואיןממשקיעבודהביןמערךהסייברוהזי"טבמשטרה ובין גורמי אבטחת המידע במגזר הפיננסי והעסקי. בעקבות הנחיית ראש אח"ם מאפריל 2021 , מומלץ שאח"ם יגבש מתווה לשיתוף פעולה ברובד המודיעיני עם גופים רלוונטיים בתאגידים בנקאיים ומסחריים המקיימים ניטור אפקטיבי אחר ניסיונות הונאה ומרמה במרחב המקוון. ממשק עבודה עם מס"ל: כאמור מס"ל הוא גוף ממלכתי, ביטחוני וטכנולוגי האמון על הגנת מרחב הסייבר מפני תקיפות חמורות ועל ה קידום ו הביסוס של עוצמתה של ישראל בתחום זה. מס "ל פועל בעת שגרה לחיזוק תמידי של רמת ההגנה של המערכות הממוחשבות של הארגונים במשק המשרתות את אזרחי המדינה. א. בדוח מבקר המדינה מ- 2017 הועלה הצורך לחבר בין הידע והיכולות של מס"ל ובין אחריות המשטרה להתמודד עם פשיעת סייבר. ואומנם ממסמכי המשטרה עולה כי החל בשנת 2018 גדל היקף שיתוף המידע והידע בין הגופים האמורים, ובמיוחד בין | 510 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון מס"ל ובין חטיבת הסיגינט-סייבר באח"ם, במקרים שבהם היה לשני הצדדים עניין בטיפול המשטרה באירועי סייבר פליליים. נכון לסוףשנת2021 ,במסגרת ממשקהעבודהביןמס"לובין המשטרהשמוסדבשנת 2018 , התבצעה חקירה משותפת ב מספר פרשיות של פשיעת סייבר. ב. בשנת 2020 גובשה טיוטת מזכר הבנות למיסוד מנגנון שיתוף הפעולה בין הגופים בתחומים המודיעיני- מבצעי, התשתיתי והאסטרטגי (להלן - המזכר.) יצוין כי יחידת הסייבר בפרקליטות מסרה את השגותיה על המזכר ועל נספחיו למשתתפי דיון שעסק בנושא ביולי 2020 . בספטמבר 2020 התקיים דיון בראשות המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) ובהשתתפות נציגים ממס"ל, מהמשטרה, ממחלקת ייעוץ וחקיקה ומיחידת הסייבר בנושא "יחסי מערךהסייברהלאומי ומשטרת ישראל". בדיון סוכם כימס"ל והמשטרה יבחנו את הערות הפרקליטות, ואם אלו יתקבלו יתוקנו המזכר והצעת חוק הסייבר בהתאם. במקרה שתיוותר מחלוקת, היועץ המשפטי לממשלה יכריע בדברים. על פי תגובתהמשטרה, המפכ"לדאז וראשמס"לדאזאישרואתטיוטתהמזכרוהיאממתינה לאישור סופי של הפרקליטות. בשנת 2021 החלו מס"ל והמשטרה לשתף פעולה בהיבטים מסוימים. נמצא כי עד תחילת שנת 2022 לא נחתם המזכר בין מס ל ובין המשטרה." בשים לב להסתייגויות שפירטה יחידת הסייבר בפרקליטות בנוגע לתוכןהמזכר, מומלץ שגורמי אח"ם יפעלו בנוגע לתיקון הוראות טיוטת המזכר באופן שיטיב לשקףאתהאיזוןהראויביןההגנהעלמאגריהמידעועלהמערכותהממוחשבות של גופים במשק ובין צורכי המאבק בעבריינות במרחב המקוון. בתגובתמס"לנכתבבהקשרזהכינוכח התובנותוהמסקנותהעולותמשיתוףהפעולה הנוכחי, מס"ל מבקש לגבש עדכון למזכר. מומלץ כי מס"ל והמשטרה יקדמו את החתימה על מזכר ההבנות לאחר עדכונו ויפעלו ליישומו. חטיבת המודיעין זיהתה פערים בנוכחות המשטרתית במרחב המקוון, שבאים לידי ביטוי בין היתר, באי-מיצוי חקירת העבריינות במרחב זה. בהיעדר אכיפה הפכו פירות הפשיעה, ובייחוד אלה המתקבלים באתרי ההימורים והסחר הבלתי חוקיים, ל"מנוע צמיחה" כלכלי המממן את הפעילות העבריינית בישראל בתחומים שונים, גם במרחב הפיזי. הערכת המודיעין לשנת 2021 אף העלתה כשלים מהותיים בטיפול המשטרה בעבריינות במרחב המקוון בהיבטים שונים, ובפרטבנוגעלאיסוףהמידעהדרושלמניעתפשיעהולאיסוףראיותלשםהעמדהלדין,לאכיפת החוק ולהרתעה. | 511 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון בתגובתה ציינה המשטרה כי פעילות האיסוף של יחידת הסייבר הארצית נמצאת בעלייה מתמדת, וכי השינוי בתפיסת ההפעלה של מחלקי הפשיעה המקוונת במחוזות יתרום לשינוי הפערים ולצמצומם. חקירת העבירות במרחב המקוון ככלל, הפעילות החקירתית של המשטרה נעשית בשני אפיקים: (א) חשיפה - פעילות יזומה של המשטרה לאיתור מוקדי פשיעה, כגון הימורים וסחר בסמים; (ב) גילוי - פעילות מגיבה לאיתור מובילי פשיעה שנעשית בעקבות קבלת תלונות, כגון הונאות. את החקירות מבצעות על פי רוב יחידות החקירה השונות ברחבי הארץ ויחידות החקירה הארציות, ובפרט להב 433 . ביצוע החקירות ביחידה הארצית על פי נוהל אח"ם, סמכויות החקירה של פשיעת הסייבר מסורות ללהב, והיא מטפלת בעניינים כדלקמן: (א) עבירות מחשב ייחודיות שחקירתן צורכת זמן, מומחיות ואמצעים מיוחדים; (ב) עבירות מחשב הנוגעות לנושאים בעלי עניין ציבורי ייחודי; (ג) עבירות מחשב בעלות היבט ביטחוני הדורשות שיתופי פעולה עם גורמים ביטחוניים וסיווג ביטחוני גבוה; (ד) עבירותמחשבהנוגעות לתשתיותחיוניות ברמההלאומית; (ה) עבירותמחשבהדורשות שיתוףפעולהעםגורמיחקירהבחו"ל.כמוכןראשאח"ם,ראשלהבוראשחטיבתהחקירות רשאים להחליט עלטיפול יחידת להב בכל עבירתמחשב אחרת, לרבות עבירההמסתייעת במחשב. כאמור לעיל, עם פרוץ מגפת הקורונה, הוגברה הפעילות הפלילית במרחב המקוון בייחוד בתחומי ההונאה, הסחיטה, ובפרט באמצעות דרישות הכופרה, הסחר המקוון בסמים ופעילות ההימורים במרשתת67. בעמ"ט הונאה שהוצג למפכ"ל ב- 9.9.20 צוין כי על פי דיווחים שהועברו למשטרה מבנק מסחרי וחברת אשראי עם פרוץ מגפת הקורונה, חלה עלייה של 1,400% באירועי גניבת כרטיסי אשראי, עליה של 230% באירועי גניבת זהות ברשתועליהשל422% באירועיהונאותבאתריממשלה.נוסףעלכך,עלפינתוניםשפרסם האינטרפול, ברבעון הראשון של שנת 2020 נרשמה עלייה של 59% בניסיונות הדיוג וההונאה המקוונת ועלייה של 36% בנוזקות ובדרישות כופ רה68 . בשנים 2018 - 2020 נפתחו במערך הסייבר והזי"ט כולו 36,009 תיקי חקירה שסווגו כ"קשורים לאינטרנט"69 . ביחידת הסייבר הארצית נפתחו באותן שנים 255 תיקי חקירה בלבד. מבין התיקים שנפתחו בלהב הועברו לפרקליטות 43% מהתיקים ונסגרו 26% מהתיקים כמתואר להלן. 67 (18.8.21); Technology, "Cybercrime attacs/ - cyber - in - increase - 19 - https://www.statista.com/statistics/1258261/covid study reveals rise in incidents during COVID-19 pandemic", 27.7.21. 68 INTERPOL, "INTERPOL report shows alarming rate cyberattacks during COVID-19", 4.8.20. 69 תיקי חקירה מסוג פ.א., ט"מ (טיפול מותנה) וכללי. | 512 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון לוח 6 : סטטוס הטיפול בתיקים ביחידת הסייבר הארצית בלהב 433 , 2020 - 2018 70 סטטוס התיקים מספר התיקים פרקליטות - תביעות 111 ( 43% ) גנוז 67 ( 26% ) בחקירה 37 ( 15% ) החלטה שיפוטית71 36 ( 14% ) בתהליך סגירה/ממתין להצמדה 4 ( 2% ) סה"כ 255 על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה. תשומות מס"א לתחום החקירות: כאמור לעיל, מס"א הוא יחידה אופרטיבית בלהב הממלא תפקידים בתחומים שונים המסייעים לתחום החקירות. א. החל בשנת 2020 ניסחה חטיבת הסיגינט- סייבר מסמכי ייעוד עבור מס"א המטילים עליו תפקידים נוספים ומשימות שאינו רשאי לבצען על פי הפק"א ונוהל אח"ם. נמצאכימס"אפועלבתחוםהחקירותללאהרשאה,תוךהתמודדותעםהקשיים שיפורטולהלן,הנובעיםבעיקרמהפערביןסמכויותיולביןהמשימותוהתפקידים שעליו לבצע: ( 1 ) מדי יום ביומו מס"א פועל לסנכרון אירועי פשיעת סייבר הידועים למשטרה באמצעות סריקה יומית של כל תיקי החקירה בתחום העבריינות במרחב המקוון שנפתחו בכל תחנות המשטרה, במחוזות ובלהב72 . מטרת הפעילות האמורה היא לאפשר למס"א, בין היתר, לתאם בין היחידות החוקרות במשטרה - לשם מניעת כפילויות בתיקי החקירה ומניעת אובדן מידע, לייעל את ביצוע החקירה באמצעות זיהוי תיקים בעלי שיטת פעולה דומה וריכוז הטיפול בהם ביחידה אחת, ולהעביר משאבים לגורם המטפל המתאים. על פי מסמכי חטיבת הסיגינט- סייבר, פעילות מס"א באפיק זה משקפת את אחת ממשימותיו המרכזיות - להיות מרכז היתוך מידע ובינה בתחום אכיפת הפשע 70 תיקי חקירה בסיווג פ.א. וט"מ (טיפול מותנה) בלבד. 71 מדובר בתיקים שנמצאים בהליך משפטי בבית המשפט. 72 ב מערכת הפל"א נוסף בשנת 2014 שדה "האירוע קשור לאינטרנט", אשר באמצעותו ניתן לאחזר מידע לגבי תיקי חקירה שעניינם עבירות במרחב המקוון. | 513 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון במרחב המקוון, על בסיס סריקת תיקי חקירה בארץ הקשורים למרשתת והעשרה ידנית של מידע. הועלה כי הפקת הדוח היומי של מס"א נעשית באמצעות טיוב נתונים ידני שאינו ממוחשב. טיוב נתונים רבים בתחום הפשיעה המקוונת באופן ידני אינו יעיל, ובהיקפי מידע ניכרים אינו מדויק ואף יכול להכביד על רציפות פעילותו הכוללת של מס"א בתחום הסיוע ליחידות החוקרות. מומלץ כי היחידה הארצית תפעל לציידאתמס"א במערכתהטכנולוגיתהנדרשתשתאפשר לייעלאתהפקת הדוח היומי ותדייק את ממצאיו. ( 2 ) הסיוע שמציע מס"א למערך הסייבר והזי"ט נעשה באמצעות מסירת המלצות אופרטיביותשלמס"אלקציניהחקירותבמחוזותהמשטרהולחוקריםבתחנותלגבי הפעולות הנדרשות בתיקי החקירה. במצגת למפכ"ל של עמ"ט הונאה מספטמבר 2020 נכתב כי בכל הקשור לתיקי חקירה שעניינם עבריינות במרחב המקוון, לא אותרו המלצות מס"א לקציני החקירות במחוזות ולחוקרים בתחנות וכן לא אותרו פעולות שנעש ו ל יישומ ן. נמצא כי מס"א אינו מתעד את ההמלצות שהוא מפיץ ליחידות המשטרה במערך הסייבר ואת פירוט תוכנן ואינו מקבל מהן משוב בנוגע ליישום המלצותיו. מומלץ אפוא, כי לשם שימור הידע הארגוני ואפיון מועילות פעילותו יתעד מס"א את ההמלצות שמסר ליחידות המשטרה במערך הסייבר והזי"ט, כדי לעקוב אחר היקף הפעולה בתחום זה ואחר תרומתה להגברת המניעה והאכיפה במרחב המקוון. ( 3 ) על פי מסמכי חטיבת הסיגינט- סייבר, מס"א אחראי לתיאום הממשק הארגוני עם חברות טכנולוגיות בארץ ובעולם בהיבטים טכנו- מודיעיניים, בזיקה לחקירות בארץ ובעולם. במסגרת זו משמש מס"א הגורם המתווך המרכזי73 בין יחידות המשטרה וגופים ממשלתיים נוספים ובין חברות תוכן ושירות מהמרחב המקוון בישראל ובחו"ל (להלן - פלטפורמות) לשם העברת מידע באופן בלתי מחייב (להלן - הציר הוולונטרי.) בפועל, נמצא מס"א בקשר עם כ- 50 פלטפורמות המספקות לו מידע על מספרי IP וכן נתוני לקוח של משתמשים ביישומונים במרחב המקוון (שהם על פי רוב מעורבים בחשד לעבירה או שנשקפת סכנה לשלומם) המבוקשים על ידי גורמים משטרתיים וחוץ- משטרתיים בתיווך מס"א. בשנת 2019 המציא מס"א לחברות האמורות כ- 722 צווים שיפוטיים מכוח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח- 2008 , לקבלת נתונים כאמור בתוספת מאות בקשות 73 CPOC - Central Point of Contact | 514 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון ללא צו לקבלת מידע שאותן מגיש מס"א לגורמי הבירור המשפטי Legal Investigation Support) של חברות אלה.) פעילות מס"א בציר הוולונטרי נעשית ללא הסמכה בפק"א, בנוהל או בחקיקה. בהיעדר הסדרה פורמלית ושקופה של פעילות מס"א הנתונה לפיקוח ולבקרה, היא מתבצעת ללא מימון ייעודי, ולכן מס"א אינו מקבל את מלוא המשאבים הנדרשים לו לשם ביצועה. הועלה גם, כי מס"א אינו מתעד את מידת ההיענות של הפלטפורמות בארץ ובחו"ל לצווים השיפוטיים שהמציא להן ולבקשות שהגיש. בנסיבות אלה אין ברשות מס"א נתונים בדבר אופן יישום הצווים והערכת מידת מועילותם. יצויןכיהצוויםהשיפוטייםאינםמחייביםאתהפלטפורמותהממוקמותבחו"ל,ולכן ההיענות הוולונטרית לביצועם ולשיתוף הפעולה עם מס"א נעשית מצידן באופן דיסקרטי וללא שיתוף לקוחותיהם. זאת בהינתן כי המידע המבוקש נועד להגנה על האינטרס הציבורי הכללי - למנוע ביצוע עבירה פלילית או פיגוע טרור, לסייע לחקירת משטרה ולהציל חיי אדם. כאמור, פעילות מס"א בציר הוולונטרי טרם הוסדרה. במצב הקיים מס"א אינו נתון לפיקוח רגולטורי בנוגע לאמצעים שהוא נוקט בפעילותו לשמירה על זכויות של לקוחות הפלטפורמות מושא בקשותיו לקבלת נתונים ומידע, לרבות הגנת הפרטיות וחופש הביטוי. ב. יצוין כי ביולי 2020 ובפברואר 2021 פנתה חטיבת הסיגינט- סייבר לפיקוד אח"ם בבקשה להעביר את מס"א מהיחידה הארצית לפיקודה. בפנייתה פירטה טעמים הנוגעים לפעילותו של מס"א המצדיקים לדעתה העברה כזו. מןהמקובץעולהכימס"אמתפקדבתורגוףלאומיוהואמשרתאתכללמערכות האכיפה והביטחון. פעילותו הרב- תחומית של מס"א נעשית, כאמור, בידי שני קצינים, שני סטודנטים וחמש בנות שירות לאומי ובמערכות מחשוב מיושנות באופן שמקשה את טיוב הנתונים, את תיעוד ההמלצות של מס"א ואת המעקב אחר יישומן. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילותו של מס"א על אף המחסור בכוח אדם מיומן ובאמצעים טכנולוגיים מתאימים. מומלץ להסדיר את כלל התפקידים והמשימות המוטלות על מס"א, לבחון מחדש את מיקומו במבנה הארגוני של המשטרה, להקצות לו את התקנים ואת המשאבים החומריים הנחוצים לו ולוודא כי במסגרת פעילותו האמורה נשמר האיזון בין הצרכים המודיעיניים והחקירתיים של המשטרה ובין זכויות הפרט. ג. עובר להקמתו, מס"א יועד לקבל דיווחים יומיים מאת כלל יחידות המשטרה במערך הסייבר והזי"ט, ממס"ל, מגופים ממשלתיים, מקהיליית המודיעין, מגופים בין- לאומיים | 515 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון ומשותפים מקצועיים במגזרים העסקי והשלישי ומגורמים באקדמיה. נוהל אח"ם קובע כי מס"א יבנה תמונת מצב מקיפה וכוללת לאירוע פשיעת הסייבר, שתכלול זיהוי מגמות ותופעת פשיעה ברמה הארצית והצעת מענה לטיפול. לפי נוהל אח"ם, מס"א מפיק שלושה דוחות עיתיים: (א) דוח יומי - נועד לשם זיהוי וסנכרון אירועי פשיעת סייבר ברמה הארצית, זיהוי מגמות ותופעות פשיעה והצעת מענה מבצעי לטיפול; (ב) דוח שבועי - נועד לשם דיווח לפיקוד המשטרה וליחידות השטחעלאודותהנעשהבמס"אוהצגתתמונתמצבעלאודותפשיעתהסייברבשבוע הנתון, המצביע על תופעות פשיעה מתהוות ומידת התעצמותן; (ג) דוח שנתי - סיכום מתכלל של תמונת פשיעת הסייבר הארצית. יצוין כי סיכומי מס"א מצביעים על מגמת עלייה בתחום הפשיעה המקוונת בישראל בכללסוגיהעבירות,אולם בלישהנתונים בישראלהושוו לנתוניםשנאספו על ידיגופי קהיליית המודיעין, הגופים במגזר הפיננסי והעסקי, הגורמים במגזר השלישי ובאקדמיה; הגם שמס"א מקבל מפעם ל פעם דיווחים מגופים חוץ-משטרתיים. הועלה כי מס"א אינו מקבל דיווחים שוטפים ומלאים מכלל הגופים החוץ- משטרתיים העוסקים בפשיעת סייבר. לפיכך, סיכומי מס"א השנתיים מציגים תמונה חלקית לגבי מצב העבריינות במרחב המקוון בישראל, ואין בהם השוואה לנתונים בנושא זה שפורטו בדוחות מקבילים של גופים פיננסיים ושל גופים מהמגזרים העסקי והשלישי ולפרסומים אקדמיים. עלפינוהלאח"םהמסדיראת פעילותהמערך,חולייתהסייברבמטההארצי,הכפופה לחטיבת החקירות באח"ם, נועדה לפקח ולערוך בקרה על ניהול תיקי הסייבר במחוזות. נמצא כי בקרות שעושה חולייתהסייבר על ניהולתיקי החקירה בנושא במחוזות, אינה כוללת בדיקת יישום המלצות מס"א. לשם ייעול ניהול תיקי החקירה במחוזות מומלץ שחטיבת החקירות תשקול כיצד לנהל מעקב ובקרה בנוגע ליישום המלצות מס"א על ידי כלל יחידות מערך הסייבר והזי"ט. המשטרה ציינה בתגובתה את החלטתו של ראש אח"ם להעתיק את פעילות מס"א מיחידת הסייבר הארצית לחטיבת הסיגינט- סייבר החל במרץ 2022 . במסגרת המעבר תגבש החטיבה תפיסת הפעלה חדשה המותאמת לגוף מטה ובכלל זה דרישה לתקינה ואיוש. ד. בעקבות תלונות המתקבלות מהציבור במוקד 119 של מס"ל, הוא מעביר דיווחים שגרתיים למשטרה (באמצעות מס"א) על אודות פעילות עבריינית במרשתת, בדגש על ניסיונות הונאה ובעיקר לגבי הודעות דיוג שהופצו משרתים בחו"ל. זאת בהתאם לנוהלהעבודהשנקבעביןהצדדיםולאחרשמס"לבודקאםישבפעילותזואינדיקציות לאירוע הכולל עבירת סייבר כנגד מחשב. אם מדובר במקרי פשיעה המזוהים כמרמה מקוונת יועבר הטיפול לידי המשטרה. הגם שהמשטרה היא בעלת הסמכות לטפל בדיווחיםאלהבאמצעיסיכולוחקירה,מס"אמתקשהלמנועאתהמשךהפצתהודעות | 516 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון הדיוג בהעדר הסמכה מפורשת בחוק, והוא נאלץ להפנות בחזרה את הדיווחים למס"ל בבקשה לא פורמלית לפעול למניעת ההפצה באמצעות קשריו עם הגופים הנוגעים בדבר בחו"ל. מ שנת 2019 עד אוגוסט 2021 הועברו 456 דיווחים בין מס"ל לבין מס"א על אודות פעילות עבריינית במרשתת. בשנים אלה הועבר בין שני הגופים מידע על 270 אירועי דיוג (phishing ,) 3 אירו עים הנוגעים לקשרי חוץ ו- 183 אירועי כופרה, סחיטה, ניסיונות הונאה וסוגים נוספים של פשעי סייבר. מס"ל פעל במרבית האירועים הללו להפסקת האירועים בין היתר באמצעות קשריו עם עמיתיו בחו"ל. מהנתונים ניכר כי החלפת הדיווחים והמידע בין מס"ל למס"א מסייעת לטפל בפעילותהעברייניתבמרשתת.אולםנמצאכילמס"אאיןאתהאמצעיםוהיכולת האופרטיבית לטפל במידע שמעביר לו מס"ל. בתגובתו ציין מס"ל כי מניעת הישנות אירועי הדיוג מצויה בסמכות המשטרה מאחר שהיא צריכה להיעשות באמצעות מעצר האחראים לאירועים אלה, ולא בניסיונות בלתי יעילים להתחקות אחר עמודי הדיג במרשתת "הקמים חדשות לבקרים." בתגובתה הודיעה המשטרה כי אם המשרד לבט"פ יבוא בדברים עם מס"ל כדי לגשר על הפער שהעלתה הביקורת, המשטרה תשתף פעולה. נוכח זאת, על המשרד לבט"פ לבוא בדברים עם מס"ל ועם הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר, כדי לגשר על הפער שבין האחריות והסמכות המוקנית למשטרה לטפל בסיכול פשיעת סייבר ללא כלים מקצועיים מחד גיסא, ובין היכולות האופרטיביותשלמס"לאךללאסמכותחוקיתלהפעילןבמקריפשיעה,מאידךגיסא. בתשובתו ציין מס"ל כי נוהל העבודה נמצא בדיונים עם הפרקליטות ועם המשטרה. המשרד לבט"פ ציין בתשובתו את מענה המשטרה המתייחס למעבר פעילות מס"א לחטיבת הסיגינט- סייבר במטה אח"ם. על פי התשובה, במסגרת עבודת מטה שנעשתה בנושא, עלו פערי תקנים ביחידה הארצית, אולם אלו לא תועדפו ארגונית בתוכנית העבודה לשנים 2022 - 2023. המשרד לבט"פ יבחן את הפערים לכשיועברו תוצרי עבודת המטה. עוד צוין כי במסגרת המעבר מגבשת חטיבת הסיגינט- סייבר תפיסת הפעלה שתהיה תואמת את פעולתו של מס"א כגוף מטה. ה. חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח- 1998 , קובע כי שר המשפטים רשאי לאשר בקשה לעזרה משפטית שהתקבלה ממדינה אחרת74 . כמו כן החוק מסמיך את שר 74 סעיפים 2 ו- 3 לחוק: הבקשה נוגעת, בין היתר, לאחד או יותר מאלה: המצאת מסמכים, גביית ראיות, פעולות חיפוש ותפיסה, העברת ראיות ומסמכים אחרים, העברת אדם להעיד בהליך פלילי או להשתתף בפעולת חקירה, העברת מידע וחילוט רכוש, מתן סעד משפטי, אימות מסמך ואישורו או ביצוע פעולה משפטית אחרת בקשר לעניין אזרחי או פלילי.סמכות שרהמשפטיםהואצלה למפכ"ל,לראשחטיבתהמודיעיןבאגף החקירות ולראשהמחלקה לתפקידים מיוחדים בחטיבת המודיעין שבאגף החקירות של המשטרה, למעט הסמכות לסרב לבקשה מטעם מדינה אחרת. | 517 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון המשפטיםלהגישלמדינהאחרתבקשהלפעולתחקירה,לגלותראיהאוחפץ,לתפסם או להעבירם לישראל ולקבל מידע בקשר לעניין פלילי שמתנהל בישראל75 . המחלקה הבין- לאומית בפרקליטות המדינה מרכזת את הטיפול בבקשות לעזרה משפטית מטעם שר המשפטים. תהליך העברת הבקשות לעזרה משפטית מישראל לחו"ל ומחו"ל לישראל כולל קבלת דרישה לביצוע פעולות חקירה, בין היתר, באמצעות מס"א, דרך ניהול הקשר עם גופי אכיפה בחו"ל באמצעות חוליית עזרה משפטית במת"ם שבחטיבת המודיעין וטיפול בבקשות על ידי פרקליטות המדינה. במקרים שבהם אותר חשוד בחו"ל והוא נדרש לצורכי חקירה, המשטרה מעבירה למדינה שבה אותר החשוד בקשה לעזרה משפטית באמצעות המחלקה הבין- לאומית בפרקליטות כאמור. ממסמכי חטיבת המודיעין וכן מדוח הצוות המשותף עולה כי ישראל הפכה ל"יצואנית פשיעה" מקוונת, ובפרט בתחום ה"פורקס." תופעה זו מהווה ק רקע פורייה לגורמים עברייניםהעוסקים בהונאותובעבירותפיננסיותנוספות ופירותיהמשמשים,ביןהיתר,, למימון ארגוני פשיעה ישראליים. חוליית עזרה משפטית בין מדינות בחטיבת המודיעין הודיעה למשרד מבקר המדינה, כי ניהול בקשות לעזרה משפטית נעשה באמצעות קובץ אקסל ולא באמצעות "תוכנת מחשב חכמה", ולכן כדי לבחון תיקי פשיעה במרחב המקוון לפי פרמטרים, החוליה נדרשת לסנן את התיקים הרלוונטיים מבין יותר מ- 1,000 תיקים, ואין אפשרות לספק באופן מיידי נתונים מספריים על בקשות אלה. הועלה כי אין לחוליית עזרה משפטית במ ת״ם נתונים ותיעוד על אודות כמות הבקשות בנושא שבהן היא מטפלת. היעדר מאגר נתונים מפורט בחוליית עזרה משפטית מקשה על מ ת״ם לבצע פיקוח ובקרה בנוגע לטיפול בבקשות לעזרה משפטית ולוודא כי הבקשה הועברה לגורם הרלוונטי וכן לקבל את תוצאות הטיפול בבקשה. היעדר מאגר נתונים מפורט כאמור מקשה לבצע פיקוח ובקרה בנוגע לטיפול בבקשות לעזרה משפטית ולוודא כי הבקשה הועברה לגורם הרלוונטי וכן לקבל את תוצאות הטיפול בבקשה. מומלץ כי מת"ם תפעל לתיעוד כל הבקשות המוגשות לעזרה משפטית ותעקוב אחר השתלשלות הטיפול בבקשות ובתיקי החקירה נשוא בקשות אלה. מעקב כאמור עשוי לשקף חסמים טכניים, פרוצדורליים ומהותיים ולאפשר בחינה של דרכים שיאפשרו לקצר את משך הליכי החקירה בחו"ל. כמו כן מומלץ, שניהול הבקשות האמורות ייעשה באופן מקוון, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ולא באופן ידני. ביצוע החקירות במחוזות המשטרה נוהלי אח"ם קובעים כי מחלקי הסייבר במחוזות המשטרה ירכזו את הטיפול בעבריינות במרחב המקוון בתחומי הפעילות של המחוז: בתיקי חקירה של המחלק; בסיוע ליחידות אחרות במחוז 75 ובלבד שרשות שלטונית בישראל מוסמכת לעשות בישראל פעולה מהסוג המבוקש. ראו: סעיפים 52 - 54 לחוק האמור. | 518 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון בתיקי חקירה של עבירות באמצעי תקשוב; בסיוע מקצועי לכלל יחידות המחוז באיסוף ראיות ממחשב, במיצוי ראיות דיגיטליות ובסיוע טכני. מגמת העלייה בעבריינות הנעשית באמצעות המרחב המקוון לצד תמונת המצב של תת- דיווח למשטרה שבות ועולות בהקשרים רבים, והערכת המשטרה היא כי מגמה זו תלך ותתגבר. עם זאת, ממסמכי המשטרה עולה כי תיקי חקירה רבים שנפתחים בקשר לעבריינות זו נסגרים ברובם בעילות שונות, המצביעות על חוסר היכולת הראייתית לאתר את העבריין, גם במקריםשבהם קיים "מובילחקירתי". במקרים רבים קיים קושילשייךאת העבירהבתיקחקירה בודד לתופעה נרחבת יותר, חוצת מחוזות, הניתנת לאפיון, לגילוי ולפיענוח. מספרם הגדול של תיקי החקירה שעניינם תופעות פשיעה שהמשטרה מתקשה לטפל בהן ["יוצר] לחץ מיותר על מערךהחוקריםבתחנות". לפיכך, לעיתיםההנחיההמקצועית לחוקריםהיאשאםאין יסוד סביר להניח כי מדובר בחשוד ישראלי, יש לסגור את התיק76 . כאמור, על פי נתוני המשטרה, בין השנים 2018 - 2020 נפתחו 36,009 תיקים. מתוך 25,707 תיקי חקי רה פליליים77 נסגרו 19,253 תיקים (כ- % 75 ) 78 . בלוח להלן פירוט נתוני פתיחה וסגירה של התיקים על ידי המחוזות השונים. הנתונים מתייחסים לתיקי חקירה בסיווג פ.א. וט"מ (טיפול מותנה). הם אינם כוללים תיקים שטופלו על ידי היחידות הארציות או על ידי משמר הגבול. 76 הדברים עלובכמהמסמכיהנחיהשהפיקאח"םלטיפול בתופעותהפשיעהבמרחבהמקוון:הנדסהחברתית,תופעת עוקצי הלוואות"" - הונאת דמי מקדמה; הונאת סחיטה מקוונת על רקע מיני. 77 תיקים - תיקי חקירה מסוג פ.א. וט"מ. 78 סגירת תיקים נעשית על פי הוראות חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 פקודת המשטרה מס'; 14.01.01 בנושא "אירוע תלונה ומידע אחר על עבירה - דיווח, סיווג וטיפול" (23.8.20 פקודת המשטרה מס'); 300.01.152 בנושא"נימוקיםושיקוליםלסגירהשלתיקיםפליליים"(1.2.14 הנחייתפרקליטהמדינהמס');1.3 "סגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ובעילת "העדר אשמה" (2.9.19 .) | 519 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון לוח 7 : תיקי החקירה הנוגעים לעבריינות במרחב המקוון בחלוקה למחוזות, 2018 - 2020 מספר תיקי מספר התיקים שיעור התיקים המחוז החוקר החקירה שנפתחו שנסגרו הסגורים מחוז דרום 3,687 2,978 81% מחוז חוף 2,907 2,183 75% מחוז ירושלים 3,461 2,532 73% מחוז מרכז 5,070 4,100 81% מחוז צפון 3,665 3,016 82% מחוז ש"י 1,301 724 56% מחוז תל אביב 4,816 3,561 74% סה"כ 24,907 19,094 76% על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהנתונים עולה כי שיעור גניזת התיקים במחוזות המשטרה עומד בממוצע על 76% , ולמעשה מרבית התיקים "הקשורים לאינטרנט" נסגרים. בביקורת עלה כי מתוך כלל התיקים שנפתחו והנוגעים לעבריינות במרחב המקוון, ב- % 29 מתיקי החקירהסוגרת המשטרהעל הסףתיקיםבעילת "איןעבירהפלילית"79 .עוד עולה כי במאי 2021 הציגה חטיבת הסיגינט-סייבר למפכ"ל נתונים על הפערים בטיפול בתיקים אלו ועל פי הנתונים שהוצגו, בשנת 2020 נפתחו 14,077 תיקי חקירה שסומנו כ"קשוריםלאינטרנט"80,אולםכ- 75% מהם(10,639 תיקים)נסגרובעילותשונות:כ- 45% בעילת "עבריין לא נו דע" וכ- 36% מהם בעילת "אין עבירה פלילית." כאמור, על פי נתוני המשטרה מתוך 19,253 תיקי חקירה פליליים שנסגרו81, בכ- % 2.5 6 מהם עילת הסגירה היא על"ן. להלן ניתוח עילות גניזת התיקים בין השנים 2018 - 2020 : 79 סגירת תיק בעילה של "אין עבירה פלילית" היא למעשה, סגירה על הסף הנעשית כאשר נתברר, בכל שלב שהוא לאחר קבלת התלונה, כי המעשה נשוא התלונה אינו מהווה עבירה פלילית ואז יבוטל התיק הפלילי וחומר החקירה ייגנז כ"חומר כללי". תיקים אלו אף לא נכללים במסגרת הנתונים שמציגה המשטרה לציבור כתיקי חקירה. 80 המקור לנתונים אלו הוא מאגר תיקים רחב יותר הכולל גם תיקים בסיווג פ.א., כללי, ט ו-ט"מ. 81 לא כולל התיקים שנסגרו על הסף בעילת "אין עבירה פלילית." | 520 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון לוח 8 : עילות גניזת תיקים בכל מחוז, 2018 - 2020 82 נסיבות העניין לא סה"כ חוסר מתאימות לפתיחה אח תיקים ה מחוז עבריין לא נודע ראיות בחקירה/העמדה לדין ר סגורים דרום 1,733 ( 58% ) 495 703 47 2,978 חוף 1,344 ( 62% ) 348 453 38 2,183 ירושלים וש"י 1,873 ( 58% ) 508 790 85 3,256 מרכז 2,895 ( 71% ) 505 627 73 4,100 צפון 1,885 ( 63% ) 512 582 37 3,016 תל אביב 2,303 ( 65% ) 298 909 51 3,561 על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה. עוד מתברר מנתוני המשטרה, כי למעלה ממחצית התיקים הסגורים83 ( % 63 ) נסגרים בתוך 30 ימים ממועד פתיחת התיקים. הנתונים מפורטים בתרשים שלהלן: 82 הנתונים כוללים תיקי חקירה מסוג פ.א. וט"מ ואינם כוללים תיקים שטופלו על ידי יחידות ארציות או על ידי משמר הגבול 83 הכוונה לכל סיווגי התיקים שנסגרו (פ.א., ט"מ וכללי.) | 521 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון לוח 9 : משך זמן הטיפול בתיקים שנסגרו, 2018 - 2020 על פי נתוני תיקים במשטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהנתונים האמורים עולה כי בשנים 2018 - 2020 למעלה מ- 45% מהתיקים נסגרים בעשרת הימים הראשונים לאחר פתיחתם; למעלה מ- 60% מהתיקים נסגרים בתוך 30 ימים ממועד פתיחתם וכ- 19% מהם נסגרים לאחר תקופה של למעלה מ- 100 ימים. עוד נמצא, כי 3,843 תיקים (13% נסגרו ביום פתיחתם.) נתונים אלה מצביעים על קושי ניכר ביכולות החקירה המשטרתיות בתחום העבריינות במרחב המקוון. בתגובתה ציינה המשטרה כי ההתמודדות עם כללהאתגרים הנוגעים לעבריינות במרחב המקוון מחייבת מענה מערכתי הכולל בין היתר שינוי ארגוני של מערך הסייבר המשטרתי וביצוע הכשרות מקצועיות מתאימות, אשר יביאו בעתיד לשינוי בנתוני סגירת התיקים. המיומנות המקצועית בחקירת פעילות עבריינית ברשת בדיון בפורום ראשי המחלקים במחוזות נטען כי יש מחסור בידע על נכסים וירטואליים חדשים. כמו כן הועלה כי החוקרים מתקשים לגבש בקשות לצווי חילוט של מטבעות קריפטוגרפיים וכספים שהתקבלו כתוצאה מסחר בהם. לנוכח נתונים אלה יצוין כי בסקירת מדור אכיפה כלכלית בכנס הוועדה המתמדת מאוקטובר 2018 הועלתה הצעה שבמקרים שבהם קורבן העבירה הוא גוף פיננסי איתן (כדוגמת בנקים | 522 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון וחברות אשראי), "יתכן שיש מקום להסתפק בהליך האזרחי שאותו גוף מנהל מול מבצע העבירה." הפרקטיקה המשטרתית הקיימת מתרכזת באיסוף מידע ממקורות גלויים, הגם שמידע יקר ערך אינו נגיש לחוקרים בחיפוש פשוט אלא באמצעות כריית מידע ברשת האפלה; דבר הדורש ידע ומיומנות ייחודיים. ניתוחאקראישעשתההביקורתשלשמונהתיקיחקירהשעניינםעבריינותבמרחבהמקווןהעלה כי אין ברשות החוקרים מתודולוגיה כתובה בנוגע לתחקור פעילות עבריינית בתשתית ענן שנעשית על גבי תשתית מרכזית של פלטפורמות מובילות; או בנוגע ליכולת להתחקות אחר נתיב תקיפה מרובה זרועות שמעורבים בו יותר גורמים פליליים מאשר עבריין סייבר מקומי. כך לדוגמה,חקירתפעילותעברייניתהמעלהחשדלגניבתמטבעותמארנקדיגיטלימחייבתחקירה מהירה בהתאם למתודולוגיה סדורה, כדי לפענח את נתיב התקיפה ולהשיב את הגניבה לבעליה. הביקורת העלתה כי הידע המקצועי המצוי ברשות חוקרי המשטרה בתחום הנכסים הווירטואליים אינו מספק להם כלים מקצועיים לשם פענוח עבירות מורכבות במרחב המקוון. בתגובת המשטרה נכתב כי בשנת 2021 התקיימו שני מחזורים של הכשרות ייעודיות, להיכרות החוקרים עם עולםהמטבעות הקריפוטגרפיים. כמו כןמפעם לפעםמועברים בחטיבת החקירות תכניםלימודייםבתחוםזה,באמצעותוובינרים,כנסיםמקצועייםלראשימחלקיהסייברבמחוזות ולחוקרי מערך הסייבר והזי"ט. לאור הפערים בידע המקצועי המצוי ברשות חוקרי המשטרה, מומלץ למשטרה להקנות לחוקרים במערך הסייבר והזי"ט ידע מקצועי על בסיס מתודולוגיה מתאימה שתכלול סדר פעולות שתפקידן להתחקות אחר הפעילות העבריינית במרשתת. עוד עלה כי חקירת עבירות במרחב המקוון מחייבת גם הצטיידות בארגז כלים מקצועי, וב כלל זה טכניקות תקיפה רשתית, שימוש באמצעים טכנולוגי ים, הבנה של תעבורת המידע במערכות ענן, מעקב שוטף אחר הפעילויות בזירה וניתוחן. ניתוח תיקי ה חקירה כאמור ומענה למספר שאלות מקצועיות שהתקבל מחטיבת ה סיגינט-סייבר וממחלקי הסייבר במחוזות העל ו את ה ממצאים הללו: הידע המקצועי הקיים כיום במשטרה משמש בעיקר לחקירת תיקי עבריינות פשוטים יחסי ת, ובפרט תיקים שעניינם תקיפות דיוג וסחיטה מינית ברשת, אך עלו פערים בדבר יכולת החוקרים להתמודד עם תקיפות דיגיטליות מסוימות. בתגובת ה על ממצאי הביקורת הודיעה המשטרה בינואר 2022 כי היא תקדם הכשרות חיצוניות לצורך חיזוק המקצועיות של סגל המערך. | 523 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון הנתוניםדלעילמצביעיםעלכךשיותרמשלישמהתלונותשהוגשולמשטרהבגיןעבירות במרחב המקוון נסגרו על הסף. ההיקף הגדול של סגירת תיקים ללא טיפול כלל מעלה אתהחששכיהמשטרהמתקשהבזיהויעבריינותבתחוםזהובהבנתמאפייניה.נוכחזאת, על המשטרה לבחון את נסיבות סגירת התלונות ולהפיק את הלקחים הנדרשים לגבי הנהלים הנדרשים וההכשרות הנדרשות לשם איתור רכיבי העבירות בנושא. בתרשים להלן סיכום כלל הממצאים הנוגעים לטיפול בתיקי חקירה שעניינם עבריינות במרחב המקוון. תרשים 16 : סיכום הממצאים בקשר לטיפול המשטרה בתיקי עבריינות במרחב המקוון | 524 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון בשנים האחרונות הולכים וגוברים אירועי הפשיעה במרחב המקוון. הדברים באים לידי ביטוי, בין היתר, בגידול הניכר במספר תיקי החקירה שעניינם עבריינות במרחב המקוון - מ- 6,724 בשנת 2018 ל- 10,173 תיקים בשנת 2020 . אף על פי כן הממצאים מצביעים על תופעה נרחבת של תת-דיווח למשטרה על עבירות אלו לצד סגירת תיקי חקירה בהיקף ניכר - יותר מ- 25% מהתיקים שנפתחים נסגרים על הסף, ו- 75% מיתר תיקי החקירה נסגרים, רובם (כ- 63% ) בעילת על"ן (משלא נמצא מי שביצע את העבירה או כשאין חשד לזהותו). עוד נמצא כי הטיפול בתיקי החקירה שעניינם עבריינות במרחב המקוון נמשך זמן קצר של עד עשרה ימים, ורוב התיקים נסגרים בתוך פחות מחודש. נתונים אלו, לצד הפערים בידע, בהכשרות ובהצטיידות הטכנולוגית שיוצגו בפרקים שלהלן, מחייבים בחינה, ניתוח והפקת תובנות. המשטרה תידרש להתמודד עם העבריינות במרחב המקוון גם בשנים הבאות, ועל כן מומלץ שכל אלו יובילו לפעולות שיסייעו בהגדלת הטיפול המשטרתי לשם איתור יעיל יותר של העבריינים, במטרה להתמודד בצורה מיטבית וכמותית עם הפשיעה במרחב זה. מניעת עבריינות על ידי הסברה לציבור פקודת המשטרה הטילה על המשטרה לפעול למניעת עבירות נוסף על גילוין. מניעת עבריינות במרחב המקוון כוללת בהקשר זה ועל פי התוכנית האסטרטגית של המשטרה הסברה לציבור באמצעות מסירת מידע חיוני בנושא. פשיעת סייבר מתפשטת במרחב המקוון, בין היתר, כתוצאה ממידע חסר בקרב הציבור בנוגע למאפייני הפשיעה, סכנותיה ונזקיה. בקרב גורמי המקצוע אין חולק כי יצירת ערנות ומודעות לפשיעת סייבר בקרב הציבור הרחב היא אמצעי ראשון במעלה להתגוננות מפני פשיעת סייבר. ההסברה המשטרתית בתחום זה עשויה לכלול: זיהוי ניסיונות דיוג באמצעות דואר אלקטרוני ויישומוני מסרים; הגנה על מכשירים ביתיים באמצעות עדכוני תוכנה ועדכוני מערכת הפעלה, גיבויים, התחברות לרשתות פומביות ועוד. יצוין כי מס"ל מייצר תוכני הדרכה בנושאי סייבר ואבטחת מידע,הן לארגונים ולעסקים והן לציבורהרחב ברשתותהחברתיות ובערוציהתקשרות השונים. בינואר2022 כתבההמשטרהלמשרדמבקרהמדינה,כייחידתהסיגינט-סייברוחטיבת הדוברות מובילות פעולות של הסברה והגברת תודעה בקרב הציבור, בעיקר באתר המשטרה במרשתת וברשתות החברתיות, לרבות אלה: פורטל הפשיעה המקוונת, הודעות מתפרצות במדיה הדיגיטלית לגבי תופעות פשיעה בעת התרחשותן, מדריכים ולומדות, ופעילות הסברה מותאמת לאוכלוסייה הערבית. כמו כן, המשטרה משתתפת בשבוע המודעות לנושא שמקיים מס"ל. התמודדות יעילה עם תקיפות סייבר הכוללות שיבוש מידע, הפרעות תקשורת והונאה, מצריכה את הטמעתם של אמצעים טכנולוגיים המיועדים להקשות על העבריינים לבצע חדירה לחומר מחשב. כאמור, האמצעים הידועים הם תוכנות אנטי וירוס ופלטפורמת אבטחה, זיהוי ותגובה של נקודות קצה (EDR ), המיועדות לאתר ולמנוע את הפעלתן של תוכנות זדוניות ונוזקות מוכרות, ומערכות חומת- אש אשר מנטרות וחוסמות פריצות לרשת התקשורת או למחשב יחיד. נוסף על כך, קיימים אמצעים טכנולוגיים מתקדמים הניתנים | 525 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון להטמעה בידי ארגונים ומוסדות כדי למנוע פגיעות סייבר עוד ברובד ה- DNS 84 . ברובד זה, המשמש "ספר טלפונים" של המרשתת, ניתן לחסום מתקפות סייבר ולמנוע את הפניית הנפגע לאתרים זדוניים ולאתרים הנשלטים בידי גורמים זדוניים85 . כנגד תקיפות אלה ניתן להשתמש באמצעים טכנולוגיים חדשים אשר אינם ידועים לציבור, כפי שמנחה מס "ל את הגופים ש כפופים לפיקוחו. אמצעים אלה ניתנים לרכישה, בין היתר, מחברות מסחריות גלובליות המציעות שירותי Resolving DNS המכילים מנגנוני דחייה של הפניית המשתמשים ליעדים זדוניים, כתחליף לשירות שא ותו מציעות ספקיות המרשתת המקומיות (ISP .) סיכולהתפשטותנזקיהעבריינותבמרחבהמקווןמצריךיצירתמודעותגבוההבקרב כל שכבות הציבור לאחריות המוטלת עליהן לנקוט אמצעים כדי למנוע פגיעה כמעט ודאית בהן כתוצאה מפשיעת סייבר. טיפול המשטרה כאמור אינו כולל הסברה לציבור בקשר לאמצעי הגנה מומלצים במערכות ממוחשבות, כמפורט לעיל.הואילואבטחתרובדה- DNS במרשתתמקטינהאתהסיכוןלפגיעהבמערכות המחשוב והתקשורת, מומלץ כי המשטרה תבחן את האפשרות להדריך את הציבור להטמיע את אמצעי ההגנה האלה במערכות הממוחשבות שברשותם; או לרכוש שירותי Resolving DNS כאמור. דוח הצוותהמשותףפירטכמההמלצותלגביייעולהשירותלציבורבתחוםהסברתהסייבר, לרבות אלה: חיזוק שיתוף הפעולה הבין- ארגוני ופיתוח תוכניות חינוכיות להיכרות עם הסיכונים ברשת לכלל הגילים במערכת החינוך; פתיחת אתרים ודפים ברשתות החברתיות השונות כדי להעביר מידע ומסרים בדרכים שונות ולקהלים שונים ולתת אפשרות לציבור להעלות תכנים רלוונטיים; פרסום נרחב באמצעי התקשורת הכתובה והדיגיטלית להעברת מידע לכלל הציבור; סנכרון הפרסומים המקצועיים של כלל הגופים, ובכלל זה התכנים, אופן הפרסום שלהם ומועד הפרסום. ייעול השירות כאמור מותנה גם בהגברת המודעות על אודות גורמי האכיפה השונים בממשלשאליהם ניתן לפנותולדווחעלאירועיפשיעתסייבראועלניסיונותתקיפה,לרבות הצטרפות למיזם Block של עמותת איגוד האינטרנט (ISOC-IL ) המצייד את הציבור הרחב בידע ובכלים להתגוננות מפני עבריינות במרחב המקוון86 . 84 מערכת שמות המתחם (System Name Domain .) 85 מכתבמאיגודהאינטרנטהישראלי(ע"ר)למשרדמבקרהמדינהבנושא"מישורי היערכותנדרשיםשלרשויותהמדינה בנושא פשיעת סייבר" (29.6.21 ). יצוין כי עמותה זו פרסמה בשנת 2021 מסמך מדיניות מקיף על אודות איומי אבטחה וסכנות פגיעה בפרטיות במרחב המקוון הקיימות במערכות ה- DNS, ואת האמצעים הטכנולוגיים שניתן לאמץ כדי לספק מענה לאיומים אלו - ברמות גופי הממשל, הארגונים והמשתמשים הפרטיים. 86 https://block.org.il . | 526 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון הממצאים מצביעים על הצורך בהשלמת פעולות ההסברה הנדרשות לציבור הרחב וחיזוקשיתוףהפעולההבין- ארגוני בנושאזה. מומלץ כיהמשרד לבט"פ יבחן דרכים להעלאת מודעות הציבור לאמצעי ההגנה הנדרשים והנגישים לו מפני פגיעה במרחבהמקווןבאמצעותפרסוםבערוציתקשורתמגווניםובאמצעותשיתוףפעולה בתחום ההסברה בין המשטרה ובין גופים ממשלתיים וגורמים חוץ- ממשלתיים הנוגעים בדבר. בתגובתו כתב המשרד לבט"פ כי ככלל, לטעמו נושא זה מצוי באחריות מס"ל. עם זאת, לאור העובדה כי למשטרה ולמשרד לבט"פ יש קשר ישיר למאבק בפשעי סייבר וכמובן למניעתם, וכן לאור העובדה כי מענה המשטרה כולל רשימה של תוכניות להעלאת המודעות הציבורית לפשיעה מקוונת, ישמח המשרד לבט"פ להיענות לשיתוף פעולה שיוביל מס"ל. בתגובת מס"ל מפברואר 2022 נכתב בהקשר זה, כי מס"ל מגבש תוכניות משותפות עם המשרד לבט"פ לשם העלאת המודעות הציבורית להגנת סייבר, בדגש על פשיעהמקוונת.זאת,בהתאםלמגמההקיימתשלשיתוףפעולהביןהגופיםהאמורים,אשר ראוי שתמשיך ואף תגדל. התכנון והניהול של משאבי האנוש במערך הסייבר והזי"ט פקודתסדרהדיןהפלילי(מעצרוחיפוש)[נוסחחדש,]התשכ"ט- 1969 קובעתכיחיפושבמחשב ייעשה רק על ידי איש משטרה, שהוכשר לכך על ידי ה משטרה, המוסמך לבצע את החיפוש אחר ראיות דיגיטליות (להלן-חוקרמיומן.) בישיבת יחידתהסייברהארצי מיוני 2014 סיכם ראש אח"ם, כי ראש חטיבת החקירות יקיים ועדות איתור למועמדים לאיוש תפקיד זה במחוזות המשטרה. על פי נתוני המשטרה, בשנים 2015 עד 2021 התקיימו 12 מחזורים של הקורס "חוקר מיומן" ובהם הוכשרו 245 משתתפים. במסגרת דיוני הצוות המשותף של הוועדה המתמדת בשנת 2020 הציג ראש חטיבת הסיגינט- סייברפעריםמהותיים בנוגעלתהליכי האיתור,המיון,ההשמה ושימור כוחהאדם לאורךזמן של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשטרה המופקדים על המאבק בעבריינות במרחב המקוון. בדוח הצוות המשותף הומלץ על בנייה ויישום של תוכנית עבודה מפורטת לצמצום הפערים בתחומי ההון האנושי, התשתית, הכלים הטכנולוגיים ומתודולוגיית האכיפה בתחומי העבריינות במרחב המקוון. הועלה כי במשטרה גובשה, אך טרם אושרה, הגדרת תפקיד ייחודית עבור "חוקר סייבר" לעבירות תקיפת מחשב וחומר מחשב, המובחנת מההגדרה הכללית של "חוקר מחשב מיומן," הנוגעת לכלל העבירות שבוצעו במרחב המקוון ובאמצעי תקשוב דיגיטליים. | 527 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון מערך הסייבר - הוצאת חוקרים מיחידות הסייבר המחוזיות בסיכום פגישת עבודה של ראשי מחלקי הסייבר שהייתה בנובמבר 2019 נכתב, כי החוסר במשאבי האנוש הוא הבעיה המרכזית שעמה מתמודדים המחלקים במחוזות המשטרה. כאמור לעיל, מנתוני המשטרה עולה כי בממוצע מאוישים תקני החוקרים במחלקי הסי יבר בשלושה עד שישה חוקרים בלבד, ישנה פרישה מוגברת של מומחים ותיקים, היעדר כוח אדם איכותי במערך הסייבר, העדר תגמול הולם, הסבת החוקרים למשך זמן ממושך ל משימות שאינן נוגעות לתחום הסייבר במיוחד במחוזות חוף וצפון. בפגישה שהייתה ביולי 2020 דיווח נציג מחוז חוף כי המצב במחוז לא מאפשר להתעמק בתיקי סייבר כנדרש, מאחר שמעט החוקרים במחלק נאלצים לעסוק בתיקים אחרים בהתאם לסדרי הקדימויות של הפיקוד. ראש מחלק מרכז שיקף בדיון את הפער שבין כמות תיקי הפשיעה במרחב המקוון שאותרו על ידי מס"א לבין היכולת לחקור אותם באמצעות מצבה של שני חוקרים בלבד המועסקים במחלק הסייבר. בנובמבר 2020 מיפה ראש חוליית עבירות מחשב את התקן והמצבה של יחידות הפשיעה המקוונת בכל המחוזות. מתברר כי בכל המחוזות הוצאו חוקרים שייעודם לעבוד ביחידות הפשיעההמקוונתלסייעבפעילותשונהמזושיועדהלהםבמחוז.במיפויעלהכיבמסגרתהיותם של החוקרים כפופים ליחידותהימ"ר במחוזות הם נדרשים לבצע משימות שאינן קשורות לתחום עיסוקם, כך לדוגמה, מתוך מצבה של תשעה עובדים ביחידת הפשיעה המקוונת שבמחוז צפון, סופחו שניים למשימות אחרות במחוז. בעקבות האמור, נבדק מצב התקן שקבעה המשטרה לחוקרי עבירות מחשב במחלקי הסייבר במחוזות אל מול המצבה שלהם, ולהלן הממצאים87 : 87 מתוך טבלת כוח אדם תקן מול מצבה של המשטרה מיולי 2021 . הנתונים הם של התקן והמצבה של חוקרי עבירות מחשב ומפקדי צוות ומחלק חקירות הסייבר בכל מחוז. | 528 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון לוח 10 : נתוני תקן ומצבה של מחלקי הסייבר במחוזות מחלק יח' חקירות הסייבר88 הונאה צס"ם ימ"ר ימ"ר ימ"ר אח"ם דרום שרון ירושלים צפון חוף תל אביב וצס"ם נגב ומרכז וש"י סה"כ תקן 7 7 11 6 6 9 46 מצבה 9 8 9 4 5 7 42 מוקצים 4 ( 44% ) 3 ( 37% ) 3 ( 33% ) 3 ( % 75 ) 90 2 ( 40% ) 2 ( 29% ) 17 בפועללזי"ט89 על פי נתוני משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מניתוח הנתונים בלוח מתברר כי בארבעה מתוך ששת המחוזות לא הושלם איוש תקן המשרות הקיים. נוסף על כך, בכל המחוזות חלק ממצבת החוקרים הוקצה למשימות שאינן חקירת פשעי סייבר, אלא למשימת מיצוי ראיות של משרדי הזי"ט. למעשה, מתוך מצבת כוח האדם בכל מחוז כ- 38% (בממוצע) מחוקרי המחשב אינם עוסקים בתפקידים שיועדו להם במחלקי הסייבר. למעשה, מדובר בפער של 54% בין כוח האדם שהוקצה ודרוש לפעילות מחלקי הסייבר במחוזות לבין כוח האדם שמבצע את הפעילות. בתשובתה של המשטרה היא עדכנה כי לאחר החלטת המפכ"ל ממאי 2021 להעברת מחלקי הסייבר מהימ"ר לכפיפות האח"ם המחוזי הושארו חלק מהשוטרים בימ"ר לצורך מתן מענה למיצוי ראיות. בהתאם לנתונים שיוצגו להלן, קטן מספר החוקרים בתקן ובמצבה אף ממספרם לפני החלטת המפכ"ל: לוח 11 : נתוני ה תקן הו מצבה ה מעודכנים של מחלקי הסי יבר במחוזות סייבר סייבר סייבר סייבר סייבר מחוז מחוז מחוז סייבר מחוז מחוז צפון חוף תל אביב מחוז דרום מרכז ירושלים סה"כ התקן 7 5 9 6 6 6 39 המצבה 7 5 7 5 4 6 34 המקור: תשובת המשטרה מינואר 2022 . 88 צוות סיגנטי משולב. 89 מתוך מצבת החוקרים. 90 במחוז דרום כל חוקרי פשיעה מקוונת פועלים במקביל גם בתחום הזי"ט. | 529 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון פער זה בכוח האדם שפועל ביחידות הסייבר המחוזיות והקצאתם של חוקרי סייבר למשימות מיצוי ראיות בתחום הזי"ט צמצמו את כוח האדם שעוסק בפועל במשימות המחוזיות בתחום הסייבר ועלולים להביא לעומס במספר התיקים הממוצע לשנה שכל חוקר נדרש לטפל בהם. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח נתוני התקן והמצבה המעודכנים בלוח שלעיל. מומלץ כי המשטרה תבחן את הצרכים המקצועיים שהצביעו עליהם הצוות המשותף וחטיבת הסיגינט- סייבר בנוגע להגדרת התפקיד הנדרשת עבור חוקרי פשיעת סייבר ואת הנתונים הנוגעים לפערי התקינה מול המצבה בפועל ותגבש הסדרה כוללת של ניהול כוח האדם המקצועי במחלקי הסייבר. נוכח הצמצום בתקן (15% ) ובמצבה (19% ) של כוח האדם שפועל ביחידות הסייבר המחוזיות, על המשטרה לבחון האם גריעת החוקרים מעבודתם הסדירה במחלקי הסייבר פוגעת ביכולת הטיפול בעבירות במרחב המקוון ובמענה שניתן לציבור. עוד יצוין כי ממסמכי חטיבת הסיגינט- סייבר עולה כי נדרשים יועצי סייבר, בין היתר, לשם מתן הכשרות מקצועיות ייעודיות בעלות של כשמונה מיליון ש"ח, ולשם כך נדרש תקציב ייעודי. משרדי הזי"ט משרדי הזי"ט הוקמו בשנת 2016 ובמהלך השנים השקיעה המשטרה משאבים לתגבור וחיזוק המשרדים באמצעות גיוס כוח אדם וברכישתהמערכותהטכנולוגיותהמתאימות. בבדיקת התקן והמצבה שבמשרדי הזי"ט בשנת 2021 התברר שיש פערים משמעותיים בין התקינה של משרדי הזי"ט (153 ) לבין המצבה (202 ). למעשה, מדובר בעודף של תפקידי חוקר מיומן הפועלים במעבדות פורנזיות ביחידות שאינן מתוקננות בתוכנית הזי"ט. לוח 12 : התקן והמצבה במשרדי הזי "ט והכפיפות ליחידות השונות במשטרה מג"ב תל ירושלים להב - + מחוז צפון חוף מרכז אביב דרום וש"י 433 את"ן סה"כ תקן 13 22 31 24 26 27 9 1 153 מצבה 24 27 39 32 32 33 10 5 202 עודף 11 5 8 8 6 6 1 4 49 באיוש התקן | 530 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון מנתוני הלוח עולה כי בכל המחוזות הוקצו חוקרים ושוטרים למשרדי הזי"ט בכ- 33% ויותר מכוח האדם הנדרש על פי התקינה שנקבעה למשרדים אלה. העובדים הללו נגרעו מעבודתם ביחידות השונות במחוזות ובכך הקצאתם משנה את התפקיד שהם מבצעים באופן סדיר במחוזות ומאידך, יצרה מחסור של כוח אדם המיועד על פי התקינה הקיימת לעבוד בתפקיד אחר במחוז. בתגובת המשטרה נכתב כי תקינת הזי"ט נקבעה בשנת 2015 בהתאם לגודל התחנה, וכי מאז נפח הראיות הדיגיטליות גדל באופן ניכר, הן בהיבט האגירה והן בתדירות השימוש. לפיכך יש להמשיך ולתכנן את המשמעויות המשאביות בתחום הפורנזיקה הדיגיטלית, לרבות הצורך במענה טכנולוגי מתאים לפוטנציאל הגלום בחומר מחשב, לשימוש חקירתי, מודיעיני וראייתי. מומלץ כי המשטרה תפעל להסדרה של תקינת כוח האדם הנדרשת לפעילותם של משרדי הזי"ט על פי הצרכים המקצועיים בתחום התקשוב והטכנולוגיה. כוח אדם זמני במשטרת ישראל משרד מבקר המדינה התריע בביקורת הקודמת מ- 2017 , כי פרופיל כוח האדם שביכולתו להתמודד עם אתגרי הפשיעה המקוונת שונה מפרופיל כוח האדם הנדרש משוטרים העוסקים במשימות משטרתיות מסורתיות, והצביע על פערי שכר משמעותיים בין השכר של מועמדים לגיוס לתפקידים בתחום הסייבר במשטרה ובין השכר המקביל בעבודה אזרחית בתחום הסייבר באופן המקשה על גיוס כוח אדם מתאים טכנולוגית למשטרה91 . במהלך 2020 החליטה המשטרה כי על מנת לעמוד בקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים, נדרש גיוס כוח אדם טכנולוגי צעיר ובעל פוטנציאל גבוה והצבתו במערכים המקצועיים הקיימים במחוזות כדי להוות מכפיל כוח משמעותי בלוחמה ובמניעת פשיעת סייבר. במסגרת ההסדרה נכתב כי בחינת הנושא מעלה כי המערכים המקצועיים במחוזות יצאו נשכרים מהמהלך כיוון שישנםפעריםבהיקףכוחהאדםובמיומנויותהמקצועיותהנדרשותביחידותאלה, ובאפריל2021 החלו בתהליכים למיסוד תהליך אסטרטגי לטובת איתור כוח אדם מקצועי ורלוונטי לעולמות הסייבר. הנחת היסוד בהחלטת המשטרה היא הקושי לאתר שוטרי קבע לתחום הסייבר לאור התחרות הקשה עם חברות בשוק הפרטי ופערי השכר שהמשטרה אינה יכולה להתחרות בהם. נוסף על כך, יש צורך חיוני בכוח אדם צעיר בעל יכולת להתמודד עם אתגרים ולהסתגל במהירות לפלטפורמות טכנולוגיות ומידע דיגיטלי משתנה, ועל כן הוחלט על ארבעה מסלולי גיוס כוח אדם זמני כמתואר בלוח שלהלן. 91 דוח מבקר המדינה 67ב, עמ' 1896 - 1898 . | 531 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון לוח 13 : ה תקן הומצבה של כוח האדם הזמני בתחום הסייבר נכון לאוגוסט 2021 שח" ם92 ייחודי לעולמות הסייבר בני/בנות שירות לאומי מתנדבים חוזה שמ"ז93 התקן 40 40 -- 30 ה מצבה 18 25 12 5 מן הנתונים בלוח עולה כי במסלולי גיוס כוח האדם הזמני, ובמיוחד ביחס לשמ"זים, קיים פער בין התקן לבין המצבה ולמעשה, גם הפתרון הזמני שגיבשה המשטרה אינו נותן מענה מלא לבעיית גיוס כוח האדם לטיפול בפשיעה מקוונת. באוגוסט 2021 מסרה המשטרה למשרד מבקר המדינה, כי בכוונתה לעדכן את תנאי העסקתם של השמ"זים בשל הפער שעדיין קיים בין תנאי המשק לבין התנאים המוצעים להם, לרבות טבלאות השכר, תקצוב הכשרות עבורם, אפשרויות קידום ואפשרות הארכת ההסכם עימם. הסתמכות על עובדים זמניים בתחום הסייבר במשטרה אינה יכולה למלא את המחסור בכוח אדם מיומן וקבוע. הממצאים האמורים מצביעים על הצורך בבחינה של דרכים נוספות לצמצום הפער בין הצרכים במערכי הסייבר והזי"ט לבין כוח האדם שהמשטרה מסוגלת לגייס, ולצורך זה בין היתר, לבחון את העלות הכלכלית הנוספת הדרושה לכך. בינואר 2022 הודיעה המשטרה למשרד מבקר המדינה כי היא מקיימת משא ומתן עם משרד האוצר בנושא עדכון שכר השמ"ז הטכנולוגיים. כמו כן במסגרת הסכם גג השכר שנחתם בין הגופיםהאמוריםנבחנתהאפשרותלשדרגאתשכרכוחהאדםהמקצועיבתחוםזה,הזמיןלגיוס. התכנון והניהול של המשאבים החומריים במערך הסייבר והזי"ט בדיון מפברואר 2021 בלשכת המפכ"ל בנושא התוכנית האסטרטגית של המשטרה לשנת 2021 נרשם מפי המפכ ל כי מהבחינה הטכנולוגית על המשטרה "להיות תמיד צעד לפני הפשיעה." אנליטיקה,בינהמלאכותית,סייבר,היערכותלקליטתמסתמידע,הגנתתשתיותואבטחתמידע, חזון טכנולוגי... חיזוי אירועים על בסיס ניתוח המידע." 92 שירות חובה במשטרה. 93 שירות משטרה זמני - אנשי מקצוע המועסקים בתנאי שכר מיוחדים על פי סיכום בין משרדי האוצר והבט"פ. | 532 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון משרדמבקרהמדינהבדקאתמידתההתאמהשלהציודשישבמשטרהואתהיקףהרכש הנדרש של העזרים והכלים הטכנולוגיים לשם מניעת עבירות ואיתור עבריינים במרחב המקוון. להלן הממצאים: התשתית ה טכנולוגית ו הציוד בשנים 2018 עד 2020 אפיינה משטרת ישראל את יעדי ההצטיידות של יחידות הסייבר, הארצית והמחוזית, וכן את יחידות הזי"ט בתוכניות רכש. תוכניות הרכש כללו אמצעים טכנולוגיים שונים ובהם:מחשביםפורנזיים,אמצעיאחסוןמידענייחיםוניידים,מחשביםומסכיםורישיונותלתוכנות מחשב מגוונות ובהן תוכנות פורנזיות. עלות רכישת הציוד הסתכמה בשנת 2019 בסך 7.838 מיליון ש"ח ובשנת 2020 בסך 11.475 מיליון ש"ח, כמתואר להלן: לוח 14 : עלות הרכש המתוכנן ליחידות הסייבר והזי"ט, 2019 - 2020 באלפי ש"ח)( היחידה 2019 2020 יחידת הסייבר במחוזות 3,765 1,570 היחידה הארצית (להב - סייבר) 655 1,005 יחידת הזי"ט 3,418 8,900 על פי נתוני המשטרה, בעיבוד משרד מבקר המדינה. לפי הנתונים בלוח, עלות הרכש המתוכנן ליחידות הסייבר והזי"ט גדלה בשנים 2019 עד 2020 בכ- 46% , אולם מרביתה יועדה למחלקי הזי"ט: 44% מעלות הרכש לשנת 2019 ו- 77% מעלות הרכש לשנת 2020 . על אף יעדי הרכש שקבעה המשטרה ליחידות הסייבר והזי"ט, בדיונים שונים ובבדיקות עיתיות שנעשו ביחידות השונות התברר כי קיים מחסור ניכר בציוד בסיסי ומתקדם ביחידות הסייבר והזי"ט, שאינו עומד בהלימה עם תוכניות הרכש לשנים 2019 עד 2020 . על פי תוכנית הרכש לשנת 2019 , העלויות הכרוכות במילוי החוסרים בציוד הן כדלקמן: חידוש רישיונות, תפעול שוטף והכשרות לשימוש במערכות הטכנולוגיות במשרדי הזי"ט - כ- 3.4 מיליון ש"ח; חידוש רישיונות, תפעול שוטף והתעצמות בציוד הטכנולוגי במחלקי הסייבר במחוזות - כ- 3.8 מיליון ש"ח; כל האמור ביחידת הסייבר בלהב - כ- 655,000 ש"ח; בסך הכול כ- 8 מיליון ש"ח. על פי תוכנית הרכש לשנת 2020 , העלות המתכללת להשלמת הציוד בהתאם לרכיבים האמורים עבור 80 משרדי הזי"ט הסתכמה בכ- 8.9 מיליון ש"ח; עבור המחוזות - כ- 1.57 מיליון ש"ח; ועבור יחידת הסייבר הארצית - כ- 1.05 מיליון ש"ח ובסך הכול כללא מיליון ש"ח לצורך הצטיידות מערך הסייבר והזי"ט. | 533 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון המחסור באמצעים האמורים פוגם ביכולתהאיסוףהמודיעינית ובאמצעיהתקיפה לסיכול פשיעת סייבר ומקשה על החוקרים לאתר פעילות עבריינית במרחב המקוון ולהתחקות אחריה. בהיעדראמצעיםטכנולוגיים כאמורמתקשיםמערכיהסייברוהזי"ט למצות ראיות דיגיטליות בכלל האירועים. יצוין כי המחסור כאמור אוזכר גם בדוחות הבקרה שביצע קצין פשיעה מקוונת ארצי בפברואר ובאפריל 2021 במחלקי פשיעה מקוונת במחוזות תל אביב והצפון94 . על פיקוד אח"ם לקדם את צמצום פערי הרכש וההצטיידות באמצעים טכנולוגיים ובמשאבים חומריים נוספים למאבק בעבריינות במרחב המקוון כאמור. התקשרויות לביצוע רכש טכנולוגי: רכש של אמצעים וכלים מבצעיים של המשטרה הכרחי לצורך עמידתה של המשטרה באתגרים שעומדים בפניה במרחב המקוון. כדי לעמוד באתגר זה החליטה המשטרה שיש להתעצם בכלים שעומדים לרשותה בשים לב להתקדמות הטכנולוגית שמאתגרת אותה אך גם מספקת פתרונות חדשים. בינואר 2021 פנתה המשטרה אל משרד האוצר וביקשה לשרטט לפניו את הקשיים שבהם נתקלה ברכישת אמצעים טכנולוגיים, ובהם הצורך לבחון את התאמת המוצר לצורכי המשטרה טרם רכישה והקושי בכתיבת מפרט טכני של האמצעי הטכנולוגי ללא היכרות מספקת עם הפתרונות הקיימים בשוק. המשטרה כתבה כי ביצוע בדיקת התאמה של מוצר אשר כוללת התקנה שלו על מערכות המשטרה תוך התנסות מעשית בכלים ובחינת ההתאמה במסגרת ניסוי והתנסות היא הכרחית בסוג זה של אמצעים, ויש לבחון את התאמת המוצר בפעילות שטח ולא בתנאי מעבדה. המשטרה הוסיפה כי המצב המשפטי הנוכחי מקשה עליה לרכוש אמצעים טכנולוגיים בהתאם לחוק ולתקנות חובת המכרזים והליכי RFI ו- RFD (בקשה לקבלת הצעות וביצוע הדגמה). משרד האוצר טרם השיב לפנייה זו. מן המקובץ עולה כי בפני המשטרה ניצבים חסמים משפטיים לביצוע רכש המוצרים הטכנולוגיים הנדרשים. בתגובתועלממצאיהביקורתמינואר2022 כתבמשרדהאוצר, כיבמסגרתדיוניהתקציבהוסכם כי החל בשנת 2022 יינתן תקציב תוספתי של 55 מיליון ש"ח עבור פרויקטים טכנולוגיים במשטרה. סכום זה נוסף על סכום של 40 מיליון ש"ח שכבר הועבר לקרן הטכנולוגיות של המשטרה, ובסך הכול עומדים לרשותה 95 מיליון ש"ח בכל שנה עבור פיתוח טכנולוגיות. במסגרת הסיכומים נאמר כי התקציב יוקצה, בין היתר, למיזמי תשתיות ופיתוח הנוגעים למאבק בעבריינות המקוונת, כגון חוות שרתים ומערכות איסוף מודיעין וניתוחו. 94 קצין פשיעה מקוונת ארצי פועל במדור סיוע חקירתי בחטיבת החקירות במשטרה. | 534 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון כדי לממש את התוכנית האסטרטגית ואת יעדי המפכ"ל, מומלץ שאח"ם ימפה את צורכי מערך הסייבר והזי"ט בתחום המשאבים החומריים, בדגש על החסרים בציוד הטכני ובאמצעיםהטכנולוגיים,יחשבאתעלותםויעביר לבחינהולאישורפיקודהמשטרההבכיר את המיפוי הכולל לשם קבלת החלטה בנוגע לרכש הנדרש. תקצוב במרץ 2021 מינה המפכ"ל צוותי עבודה אסטרטגיים בנוגע לתפקיד השוטר העתידי בהיבטי חקירה, סיכול ומניעה, תוך גיבוש חזון טכנולוגי רב- ממדי. ביוני 2021 הגיש למפכ"ל את מסקנותיו צוות "עליונות טכנולוגית בשיטור" בראשות קצין בדרגת תת- ניצב, ובעקבות זאת המליץ הצוות על הקמת מערכת היתוך מידע מבוססת בינה עסקית ומלאכותית (A.I ) הכוללת,ביןהיתר,התרעותמורכבותמבוססותזיהויפניםואמצעיםנוספיםוכןיכולתעיבוד תמונה וסרט עם מידע גלוי לשם יצירת התרעות מודיעיניות על בסיס זיהוי אובייקטים וזיהוי קשרים ביניהם. ואלה המשימות הנדרשות לכך: הקמת בריכת נתונים95 , ניתוח נתונים ממערכות, אלגורית מיקה למימוש בינה עסקית ומלאכותי ות ופיתוח לקבלת התרעות במערכות טכנולוגיות משיקות. עלות ההיערכות המשוערת מסתכמת ביותר מ- 251.5 מיליון ש"ח. באפריל 2021 הציגה חטיבת הסיגינט- סייבר בפני המפכ"ל וראש אח"ם כמה כיווני פעולה מרכזייםלהתנעתתהליךההתעצמותשלהמשטרהבתחוםהסייבר.בתחוםהטכנולוגימופו הצרכים המשטרתיים, ונמצאו פערים ניכרים במספר הכלים הטכנולוגיים הדרושים במערך הסייבר והזי"ט. הכלים הטכנולוגיים הדרושים כללו כלי איסוף מודיעין, מחקר, יועצים והכשרות ייעודיות, וניתנה הערכה תקציבית של כ- 90 מיליון ש"ח להצטיידות באמצעים אלה. יצוין כי דוח הצוות המשותף המליץ כי צוות מחשוב וטכנולוגיה של הוועדה המתמדת יבצע מיפוי צרכים לרכישה של כלים מרכזיים להתמודדות עם אתגרי פשיעת הסייבר - הן ברמה המודיעינית והן ברובד החקירתי, כנהוג בשוק הפיננסי שבו מוצעים כלים רבים, ולכן יש לבחון רכישת מוצרי מדף קיימים עבור גופי האכיפה, במקום לשקוד על פיתוח עצמי של כלים חדשים. ההצטיידות בכלים טכנולוגיים מתקדמים הכרחית כדי לאפשר למשטרה להתמודד עם האתגרים של הפשיעה המקוונת באופן מיטבי, אולם העלויות לש ההצטיידות בכלים טכנולוגיים אלה הן משמעותיות ו צפויות להיות מאות מיליוני ש"ח. מומלץ כי המשטרה ומשרד האוצר יבחנו את האופן שבו ניתן יהיה להסיר חסמים תקציביים שעומדים בפני המשטרה כדי לממש באופן המיטבי את הצורך בהתעצמות הטכנולוגית המתבקשת ולנוכח הפשיעה הגואה במרחב המקוון. 95 Data lake - צורת אחסון נתונים שמטרתה לאסוף את כל המידע הקיים בארגון בנושא מסוים במאגר מרכזי אחד, ללא הבחנה בין צורתם או תבניתם של הנתונים. | 535 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון בתגובתה הודיעה המשטרה כי היא מקבלת את ההמלצה ותפעל עם משרד האוצר בנושא. בתגובת המשרד לבט"פ למשרד מבקר המדינה נכתב כי לאחרונה העבירה המשטרה למשרד לבט"פ בקשה להקמת מדור פשיעה דיגיטלית שייעודו יחידת מטה מקצועית הנושאת באחריות להליכי פיקוח, בקרה, הכוונה, אפיון והטמעה בקרב מערכי ההונאה, הפשיעה המקוונת והפורנזיקה הדיגיטלית ביחידות החקירה ומיצוי הראיות הפרוסות במשטרה. על פי האמור בתשובה, פקודת ארגון בנושא זה אושרה על ידי מנכ"ל המשרד לבט"פ ב- 12.1.22 והועברה לאישור השר. לאור המלצות הצוות המשותף והצרכים שהועלו במשך השנים מאז הביקורת הקודמת, מומלץכיהוועדההמתמדתתבצעמיפויצרכיםשלתשתיתטכנולוגיתלהתמודדותכוללת עם העבריינות במרחב המקוון, אשר ישמש בסיס להליכי בחינה והחלטה לצורך שיפור היכולות המבצעיות הקיימות של המשטרה. במסגרת זו יש לתת את הדעת על התאמת מערכות המידע לצורכי המודיעין והחקירות, הנגשת הכלים הטכנולוגיים, פיתוח מאגרי המידע, מקורות המידע ותהליכי עיבוד המידע וניתוחו. | 536 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון הכשרת בעלי תפקידים למאבק בעבריינות במרחב המקוון בניית תוכנית עבודה בתחום הלמידה, ההדרכה וההשכלה נועדה להבטיח את פיתוחו של ההון האנושי ולהקנות, הלכה למעשה, לעובדים ומנהלים כאחד, ידע וכלים מקצועיים לפיתוח מיומנויות. תכנון ההדרכה אמור להתמקד בשתי אבני דרך: התאמת המענה ההדרכתי לסוגי האוכלוסיות הפועלות בכל תחום (כך, למשל, הבחנה בין הדרג המבצעי לדרג הפיקודי ובין דרג המטה לדרג השטח) והתאמת המענה ההדרכתי למחזור חיי העובד. המאבק בעבריינות במרחב המקוון מחייב שימוש בכלים טכנולוגיים ומיומנויות מקצועיות חדשניות לשם מניעת העבירות, חקירתן, זיהוי החשודים והעמדתם לדין. תוכנית עבודה להכשרת בעלי תפקידים העוסקים במאבק בעבריינות במרחב המקוון אמורה גם להתאים את תוכני ההכשרות למגמות ולשינויים המתרחשים בתחומי הטכנולוגיה ולהשפעותיהם על הפשיעה. ידע רחב ומיומנויות מקצועיות חדשניות הם חלק מהותי מכשירותם של בעלי התפקידים הנוגעים בדבר - בכל רשויות החקירה, התביעה והשפיטה, בנוגע לכלל היבטי הפעילות הארגונית והבין- ארגונית, במישורים המודיעיניים, החקירתיים, המבצעיים, המחקריים והמשפטיים. בפורום ראשי מחלקי הסייבר במחוזות, המתקיים מפעם לפעם, עלו כמה פעמים צרכים ופערים הנוגעים לתחום הידע וההכשרות של בעלי התפקידים: בפברואר 2020 דיווחו ראשי מחלקי הסייבר כי בקרב דרג הפיקוד במשטרה אין הבנה של תחום פשיעת הסייבר, ולכן יש צורך בהכשרת מפקדים בתחום זה. ביולי 2020 הם העלו קשיים הנוגעים למטבעות קריפטוגרפיים וציינו כי חסר ידע בנושא בכל גופי האכיפה. במרץ 2021 הועלה כי יש לקיים הכשרות נוספות מלבד אלו המקובלות כדי להעלות את הרמה המקצועית בכל רבדי הפעילות המשטרתית בטיפול בעבריינות במרחב המקוון. הממצאים מצביעים על פערי ידע בנוגע לשימוש בכלים טכנולוגיים ומיומנויות מקצועיות חדשניות לשם מניעת העבירות, חקירתן, זיהוי החשודים והעמדתם לדין. קיום הכשרות בתחום הסייבר חיוני כדי לאפשר למשטרה ולמערכת המשפט להשתלב בעשייה הדיגיטלית של יתר הרשויות העוסקות בטיפול בעבריינות במרחב המקוון ולשתף פעולה עם ארגונים עמיתים בחו"ל, שבהם כבר הוטמעו השינויים הטכנולוגיים הנדרשים להתמודדות עם העבריינות בזירה זו. ההכשרות המקצועיות לחוקרי הסייבר, לדרג הפיקודי, לפרקליטים ולשופטים דרושות גם כדי לחזק את אמון הציבור ביכולתם של גופי האכיפה ובתי המשפט לתת מענה לעבריינות בזירה זו. הכשרת שוטרים בעידן הדיגיטלי באפריל 2021 פרסמו אגף ההדרכה והמכללה הלאומית לשוטרים (להלן - המכללה) תוכנית מקיפה להקמת מרכז הכשרות ייעודי לשיטור דיגיטלי (להלן - תוכנית ההכשרות לשיטור דיגיטלי). בעבודת המטה ש קדמה לתוכנית זוהו פערים ניכרים בין הדרישות המקצועיות העדכניות הנדרשות משוטרים בכל הדרגים לנוכח הסתגלותם של העבריינים להתקדמות | 537 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון הטכנולוגית - הן במרחב הפיזי והן במרחב המקוון - ובין כשירותם החלקית להפעיל את סמכויותיהם במציאות משתנה זו. לפי התוכנית האמורה, רוב בעלי התפקידים במשטרה ילמדו את מקצועות השיטור בעידן הדיגיטלי, בהתאם לתו תקן ארגוני שייקבע לכל אחד מהם. זאת בשונה מהמצב הנוכחי ולפיו רק לשוטרים העוסקים בחקירת פשעי סייבר מוקנה הידע בתחומים אלה. במסגרת המוצעת יוכשרו שוטרי שטח, שוטרי פנים ושוטרים ממערך הסייבר וכן מפקדי תחנות, מרחבים ומחוזות. התוכנית קובעת כי המציאות מחייבת את המשטרה להפוך למשטרה "חכמה" שבה לשוטר מיומנויות מתאימות להתמודד עם העולם הדיגיטלי והשינויים הטכנולוגיים ולהיות שחקן רלוונטי מול ארגונים מקבילים בחו ל." בדרך כלל הכשרות השוטרים כוללות את הקורסים הנדרשים האלה: קורסים בסיסיים, קורסים מתקדמים וקורסי פיקוד. כמו כן מתקיימות הכשרותייעודיותעלפימקצועהשיטור:סייר,בוחןתנועה,חוקרוכדומה;בתוספתהכשרות רוחביות לכל השוטרים, ימי עיון ייעודיים והשתלמויות. לפי תוכנית ההכשרות לשיטור דיגיטלי, בעידן החדש יש להכשיר את השוטר גם להתמודדות עם העבריינות במרחב המקוון ולהקנות לו מיומנות נוספות ובהן, בין היתר: אוריינטציה טכנולוגית בסיסית; הכרת עולם הרכב הדיגיטלי, ובכלל זה מערכות מולטימדיה, רכבים אוטונומיים ומצלמות מהירות; זיהוי ארנקים דיגיטליים; חיפוש ב"בית חכם"; אפיון זירה שבה נמצאו מצלמות, אנטנות ורכיבים טכנולוגיים נוספים96 . תוכנית ההכשרות לשיטור דיגיטלי מיועדת כאמור לרוב בעלי התפקידים במשטרה, אולם היא אינה מיועדת למוקדנים וליומנאים המשרתים בתחנות המשטרה. בתגובתה אישרה המש טרה כי אכן נדרשת הכשרה ייעודית למוקדנים וליומנאים אולם אין לה עדיין את כוח האדם ואת הכלים הנדרשים לשם הכשרתם. נוכח המחסור בידע, במידע, בכלים ובתשומות פיקודיות הנוגעים לעבריינות במרחב המקוון, על המשטרה להיערך לקיום הכשרה מקצועית ייעודית ומשמעותית לשוטרים בכל הדרגים, שבאמצעותה ירכשו את המיומנויות הנדרשות בעידן הדיגיטלי לשם ביצוע מיטבי של התפקידים המוטלים עליהם. ממסמכי אגף ההדרכה עולה כי המצב הנוכחי מחייב שינוי תפיסה בפיקוד המשטרה ומתן משאביםותשומותלהקמתמרכזההכשרותלשיטורדיגיטלישבמרכזוקורסיםלהקנייתידע, הנגשת כלים טכנולוגיים ויצירת מנגנון לכשירות מבצעית של השוטרים בכל הדרגים. תוכנית ההכשרות לשיטור דיגיטלי כוללת שלושה שלבים: שלב א' - הפעלת תוכנית הרצה בשנת 2021 שעיקרה מתן מענה לבעלי תפקידים מוגדרים במשטרה; שלב ב' - הפעלת תוכנית עוגן בשנת 2022 ובכלל זה קיום כלל הקורסים למעט הכשרות רוחביות; שלב ג' - 96 ביוני 2021 כתב איגוד האינטרנט הישראלי למשרד מבקר המדינה כי נדרשת הכשרת סייבר ייחודית גם לשוטרים המשרתים במרכזי השירות לאזרח, המקבלים את תלונות הציבור, מאחר שהם אינם מודעים להשפעות הפגיעה המקוונת על הפרט. | 538 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון הפעלתתוכניתמלאהבשנים2023 עד2025 לשםהכשרתכלהשוטריםבהתאםלתוהתקן הארגוני שנקבע להם. על פי נתוני המכללה, לשם ביצוע שלב א' נדרשת השלמה של שמונה תקני משרות חסרים בדרגות רב-פקד, פקד ונגד; לביצוע שלב ב' נדרשים 27 תקנים נוספים; ואילו לביצוע שלב ג' נדרשת תוספת של 45 תקנים בסך הכול. נכון למועד סיום הביקורת סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה טרם אישר את תוכנית ההכשרות לשיטור דיגיטלי; לא אושר תקציב ייעודי ולא אושרה תוספת התקנים. לפיכך עד מועד תום הביקורת, התוכנית לא החלה לצאת לפועל, ו בענף שיטור דיגיטלי במכללה מתקיימים רק קורסים בסיסיים הנוגעים לעבירות מחשב, שאינם עוסקים בשמירת כשירות השוטרים בעידן הדיגיטלי וברכישת המיומנויות הדרושות לכך. בתגובתה פירטה המשטרה את הפעולות שנעשו במכללה לשוטרים והודיעה כי יופנו משאבים עבור הכשרות לכלל הגורמים לרבות הדרג הפיקודי, וכן לגופים שעימם נמצאת המשטרה בשיתוף פעולה. המשטרה תקדם את הלמידה של שיטות ההדרכה בתחומי הסייבר מארגונים עמיתים בחו"ל, שיכללו ביקורים והשתתפות בכנסים מקצועיים ייעודיים. עודנכתב בתגובתהמשטרהכיהוחלטעלהקמתמדורפשיעהדיגיטליתבחטיבתהחקירות אשרתעבודבשיתוףחטיבת הסיגינט- סייבר לשםהתכנון והפיתוחשל ההכשרותהייעודיות לחוקרי הפשיעה המקוונת. בד בבד - עדיין נדרש להמשיך לפתח ולתקצב הכשרות נוספות לאוכלוסיות השוטרים השונות. בתגובת המשרד לבט"פ נכתב כי פקודת ארגון בנושא זה אושרה על ידי מנכ"ל המשרד ב- 12.1.22 והועברה לאישור השר. בדצמבר 2020 ביצעה חטיבת המודיעין במשטרה, לבקשת חטיבת הס יגינט- סייבר, סקירה שלהכשרותבארגוניםובמוסדותבחו"לעבורבעליתפקידיםבתחוםהסייבר(להלן- מסמך ההכשרות), על פי מסמך ההכשרות, ישנם קורסים וסמינרים בחלק מהמדינות הניתנים בחינם ואף מאפשרים הסמכה מרחוק של בעלי תפקידים באמצעות קורסים מקוונים או סמינרי רשת (וובינר.) | 539 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון לוח 15 : הכשרות סייבר במוסדות וארגוני אכיפת חוק ברחבי העולם המדינה סוג ההכשרה הארגונים המכשירים ארה"ב מיצוי מודיעין גלוי; הכשרה טכנית; מרכז הסייבר לאכיפת חוק (LECC ;) מחקר ופיתוח; בדיקה והערכה; מרכז ההגנה לפשיעת סייבר (DC3 ;) פיתוח יכולות ניתוח סייבר תומך משרד המשפטים - פשעי מחשב וקניין מודיעין; חקירות פליליות במרחב רוחני (CCIPS ;) FBI - Cyber Shield המקוון; אכיפת החוק הפדרלי Alliance ; מרכז הכשרה לאכיפת החוק והמדינתי - לתובעים ולשופטים; הפדרלי (FLETC); המכון הלאומי לזיהוי חקירת פשע אלקטרוני ברשת פלילי במחשב (NCFI); המרכז הלאומי חברתית מקוונת להכשרת צדק פלילי (NCJTC); ועוד האיחוד אוסינט97 וטכנולוגיית מערכות האקדמיה לפשיעת סייבר של הסוכנות האירופי מחשוב; אבטחת מידע והגנת סייבר; לאכיפת החוק של האיחוד האירופי הרשת האפלה ומטבעות מבוזרים; בבודפשט (CEPOL 98 .) תחקור אתרים בריטניה חקירות מרשתת; פשיעת סייבר משטרת לונדון אוסטרליה הכשרה בין- ארגונית של סוכנויות המרכז הממשלתי לאבטחת סייבר ביטחון בתחום אבטחת הסייבר ( ACSC ) הלאומי קפריסין פשיעת סייבר ואופן השימוש בראיות המכון לביטחון ציבורי, סייבר וביטחון דיגיטליות לאומי (UNIC ) הודו הכשרות שונות במבנה ללוחמה האקדמיה הלאומית לשוטרים - בפשיעת סייבר המחלקה לפשעים דיגיטליים ( NDCRTC ) המקור: אח"ם - חטיבת המודיעין, "מענה אודות הכשרות סייבר בחו"ל" (13.12.20 .) הנתונים המפורטים בלוח מצביעים על מגוון מערכי הכשרה ייעודיים לשוטרים בתחום הפשיעה הדיגיטלית במערכות אכיפת החוק במדינות שונות בעולם. במועד סיום הביקורת נמצא, כי גורמי ההכשרה במשטרה החלו בחינה ראשונית בלבד של האפשרותלשלבאתתכניותההכשרההמפורטותבמסמךכחלקממערךההכשרות או להיעזר בהן לצרכי שיתוף פעולה בין-לאומי. 97 Open Source Intelligence – OSINT מודיעין ממקורות גלויים., 98 European Union Agency for Law Enforcement Training - האקדמיה לפשיעת סייבר של הסוכנות לאכיפת החוק של האיחוד האירופי. | 540 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון מומלץ לאגף ההדרכה ולמכללה להשלים את בחינת מידת התאמתן של מגוון תוכניות ההכשרה המפורטות במסמך ו שילובן במערך ההכשרות המיועדות עבור שוטרים ולתפריט המוצע בתוכנית ההכשרות לשיטור דיגיטלי. מומלץ כי המשטרה תקדם שיתוף פעולה בין-לאומי בתחומי ההכשרות המקצועיות, לרבות ברישום לקורסים מקוונים שניתנים בחו"ל. בתגובתה ציינה המשטרה כי בכפוף להקצאת תקציבים ייעודיים, ענף שיטור דיגיטלי במכללה פועל להקמת מערך קשרי חוץ אל מול גורמים מקצועיים בארץ ובחו"ל. הכשרת חוקרים ותומכי חקירה במדעי הסייבר דוח הצוות המשותף של הוועדה המתמדת העלה כי יש במשטרה מחסור בחוקרים מיומנים הבקיאים באופן הפעולה של השווקים ונותני השירותים הפליליים ובטיפולוגיות הפעילות העבריינית במרחב המקוון. לרבים מן החוקרים חסר ידע בנוגע לאופן שבו מבוצעת הונאת משקיעים רחבת היקף וחוצת גבולות באמצעות נכסים וירטואליים, והם אינם מיומנים בזיהוי היבטי סייבר במסגרת הפעילות הפלילית והפעילות הפיננסית של החשודים, המצריכים הסתייעות במומחה לפשיעת סייבר ואת מעורבותו בתיק החקירה. ניתוח תוכניות ההכשרה המפורטות בתיקי היסוד העלה, כי התוכניות נוגעות רק במקצת התכנים הנדרשים ומשכן קצר ביחס לתוכניות הקיימות בשוקהפרטי. המצאי הקיים בתחום ההכשרה המשטרתית בנושא זה אינו כולל את התכנים האלה בהיקף הנדרש: סביבות ענן; רשתות תקשורת; יישומונים חברתיים; רשתות ארגוניות, כתיבת סקריפט; OSINT ( מודיעין ממקורות רשתיים גלוים);חקירת נוזקה ( Malware לשם השוואה,). מבוא לקורסחוקר סייבר אורך 31 שעותהדרכה במכללה לשוטרים, ואילוקורסמקבילבשוק הפרטיהוא בהיקףשל 120 שעות הדרכה; פורנזיקה בסביבת Windows נלמדת במכללה במשך תשע שעות הדרכה בלבד, בעוד בשוק הפרטי קורסים דומים הם בני 50 שעות הדרכה. יצוין כי מסלולי הכשרה מקובלים של חוקר עבירות סייבר נמשכים בין 800 ל- 1,300 שעות הדרכה, בעוד שבמכללה לשוטרים ההכשרה הכוללת מסתכמת בפחות מ- 200 שעות. נדרשת אפוא הכשרה של החוקרים בכמה רבדים: רובד בסיסי - זיהוי סממני עבריינות במרחב המקוון המצריכים סיוע מקצועי בתחום הסייבר; רובד מתקדם - זיהוי האמצעים הטכנולוגיים שבהם התבצעו העבירות; רובד מחקרי - הבנת הדגם העסקי של פעולות ההונאה המתוחכמות. בשנים 2016 עד 2020 פותחו תוכניותהכשרה לשוטרים ולחוקריםבתחום התקשוב והסייבר במטרהלהשליםאתפעריהי דעבמשטרה הנוגעיםלפיתוחיםטכנולוגייםולחידושיםבתחום העבריינות במרחב המקוון ולדרך להתמודד איתה. להלן רשימת ההכשרות שהתקיימו בנושאים האמורים: | 541 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון לוח 16 : ההכשרות הפעילות בתחום ה תקשוב והסייבר במשטרת יש ראל, 2016 - 2020 שנת פיתוח שם ההכשרה ההכשרה בעלי התפקידים הרלוונטיים CCPA 2016 חוקר מחשב מיומן תיק"ן99 וובינט 2013 שוטר צס" ם100 בתפקיד תו" ם101 / וובינט102 שוטרים בסיסי (עודכן ב- 2017 ) ביחידות הסייבר במחוזות ובחטיבת הסיג ינט-סייבר חוקר מחשב מיומן 2018 חוקר מחשב מיומן מתקדם השתלמות חומרת 2019 חוקר מחשב מיומן סלולר מיצוי ראיות ומידע 2019 חוקרים, שוטרים ובעלי תפקידים מרשויות האכיפה מחומר מחשב ומהממשלה חוקר סייבר 2019 חוקרי מחלקי סייבר במחוזות, ביחידת הסייבר הארצית ובחטיבת הסיג ינט-סייבר והחקירות תיק"ן וובינט 2019 שוטר המוגדר כתפקידן תו" ם/וובינט בכל היחידות מתקדם הכשרת סייבר - 2020 קצינים ושוטרים במערך סיג ינט-סייבר עולם הרשת ותקשורת נתונים השתלמות על לא נכתב חוק ר מחשב מיומן תוכנה פורנזית MA מיומן ויזנט103 לא נכתב חוקרים, בלשים, עובדי מעקב טכני ובוחני תנועה וכן בעלי תפקידים אחרים מרשויות ה אכיפה ו ה ממשלה המקור: מסמך הכשרות בתחום הסיג י נט והסייבר במכללה. 99 תקשורת נתונים. 100 צוות סיגינטי משולב. 101 תפיסה ומחשב. 102 .Web Intelligence 103 ויזנט - מודיעין המתמקד במידע חזותי. | 542 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון לוח 17 : ההכשרות שהתקיימו במכללה בתחום התקשוב והסייבר, 2020 - 2021 שם ההכשרה מספר המשתתפים חוקר פשיעה מקוונת 33 מיצוי ראיות ומידע מחומר מחשב 35 תיק"ן וובינט בסיסי 18 מפיקי תיק"ן מתקדם 12 הכשרת סייבר - עולם הרשת ותקשורת נתונים 130 על פי נתוני המכללה לשוטרים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מן הנתונים שהוצגו עד כה עולה, כי בשנת 2019 החלה המכללה להפעיל את ההכשרה המקצועיתהמתקדמתשלשוטריםבמקצועותהסייבר.עודעולהכיבשנים 2020 עד 2021 התקיימו רק מחצית מקורסי ההכשרה שפותחו בתחום הסייבר (חמישה מתוך עשרה). נוסף על כך בפרק זמן זה רק כ- 38% ממצבת העובדים (228 מתוך 600) המועסקים ביחידות הסייבר השונות הוכשרו לעסוק בתחום זה. מומלץ כי המכללה לשוטרים תגדיל ככל הניתן את מספר הקורסים המיועדים להכשרות בתחום הסייבר בהתאם לאמור בתוכניות ההכשרה. עוד מומלץ, כי המשטרה תפעל להגדיל באופן ניכר את מספר המשתתפים בקורסי ההכשרה כדי להשלים את הכשרתם של כלל השוטרים העוסקים במאבק בעבריינות במרחב המקוון, בהתאם לדרישות התפקיד ולמשימות שאותן הם נדרשים למלא. נמצא, כי במכללה לשוטרים לא נקבע מערך סדור לשמירת הכשירות של העובדים בתחום הסייבר לאורך החיים המקצועיים שלהם. על המכללה לשוטרים לבנות תוכנית סדורה לשמירת הכשירות של השוטרים המועסקיםביחידות הסייברהשונותולשלבאותהבמערךההכשרותבתחוםהסייבר. בתגובתה ציינה ה משטר ה כי בכפוף להקצאת משאבים היא תבחן העברת חלק מהקורסים למגזרים נוספים במשטרה, ובכך תייעל את אופן הטיפול בתיקים. דוח הצוות המשותף ציין את בעיית היעדר האוריינות של חוקרי עבירות כלכליות בנוגע לפעילות העבריינית שמתבצעת באמצעות נכסים וירטואליים ואמצעי תשלום מתקדמים מבוססי טכנולוגיה (FINTECH .) נוכחזאתהמליץדוחהצוותהמשותףלפתחבקרבגורמיהחקירה,המודיעיןוהתביעההבנה רחבה של אופיים המגוון והמתפתח של הנכסים הווירטואליים, של אופן השימוש בהם ושל | 543 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון אופן פעולת השווקים והשירותים הקשורים אליהם; של יכולות הניטור, האיתור, הניתוח והחקירה של הפעילות בנכסי ם הווירטואליים; של שיתופי הפעולה הבין- לאומיים הנדרשים בתחום זה; ושל הכלים הטכנולוגיים הדרושים לשם כך. עוד המליץ הדוח כי הוועדה המתמדת תקים מרכז ידע להתמודדות עם העבריינות במרחב המקוון שירכז את פעילות המחקר והפיתוח של האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לשם אכיפה אפקטיבית נוכח האיומים הנוכחיים והעתידיים. המרכז יעמוד בקשר עם האקדמיה, עם מומחים מקצועיים ועם חברות המתמחות בתחומי הטכנולוגיה הרלוונטיים, ויכלול מעבדה טכנולוגית המשותפת לו ולגופי האכיפה והביטחון למחקר, פיתוח, סיוע מבצעי והטמעה של שיטות ויכולות, בדגש על חקר הנכסים הווירטואליים. זאת בדומה למעבדות שהוקמו באינטרפול, ביורופול ובארגונים נוספים בעולם. מומלץ כי הוועדה המתמדת תבחן את החלופות המעשיות ליישום המלצת הצוות להקים מרכז ידע להתמודדות עם העבריינות במרחב המקוון כמפורט לעיל; זאת בין היתר, כדי לתכלל את ההכשרות הרב-ארגוניות והבין- ארגוניות הנדרשות בנושא הפשיעה הפיננסית, במיוחד עבור רשויות החקירה הנוגעות בדבר - במשטרה וברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. ממסמכי יחידת הסייבר בלהב וחטיבת הסיגינט- סייבר עולה כי השימוש שעושים עבריינים בפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים במרחב המקוון מצריך גיוס אנשי מקצוע מתחום מדעי המחשב, ניתוח מאגרי נתונים ואבטחת מידע בכלל ותקיפת מערכות סייבר בפרט, ולחלופין הכשרה מקצועית ייעודית של בעלי תפקידים במשטרה. הגיוס וההכשרה מותנים בהגדרה מדויקת של התפקידים הנדרשים בתחומים אלה במסגרת ענפי החקירות והמודיעין באמצעות מסמכים י י עודיים הקרויים "דפי מקצוע" שתנסח חטיבת הסיגינט- סייבר ויאשרו גורמי המטה הנוגעים בדבר באח"ם, באג"ת ובאגף משאבי אנוש (אמ"ש.) בעמ"ט הונאה שהוצג לפני המפכ"ל בפברואר 2021 נקבע כי במהלך אותה השנה יתקיימו קורסיהסמכהלתפקידיםהאלה:חוקרסייבר, בעלתפקידמיומןמחשב,חוקרהונאהוחוקר מתקדם. עם זאת לא נקבע מועד להכשרת בעלי תפקידים במקצועות נוספים הנדרשים לתמיכה בחקירת עבירות במרחב המקוון שאותם אפיינה חטיבת הסיגינט- סייבר: מודיעין סייבר, מחקר ופיתוח, תוקפי סייבר, חוקרי תקשוב ומומחי המערך ה טכנולוגי. ממסמכיחטיבתהסיגינט- סייברניתןללמודכיהחטיבהגיבשהאתמתווהההכשרההנדרש לביצוע התפקידים האמורים ביחידה הארצית, אך עד מועד סיום הביקורת לא יושם מתווה ההכשרה האמור. בפועל, יחידת הסייבר בלהב מעסיקה עובדים בתפקידים הנדרשים, אך ללא תקינה סדורה הכוללת את תנאי הסף ואת דרישות התפקיד כאמור, ולכן לא ניתן לבצע מעקב ובקרה אחר מידת המועילות של תפקוד עובדים אלה בהשוואה לדרישות התקן המקצועי. עולהמןהנתוניםכילמשטרהאיןכוחאדםמיומןבמקצועותהסייברבהיקףהנדרש לצרכיםשהיאהגדירה,אךהיא לאגייסהמומחיםחיצונייםמחדגיסא,ולאהכשירה שוטריםמתאימים מאידךגיסא. בולט במיוחדהחוסר במומחים במקצועותהמודיעין במרחב המקוון לשם ביצוע התפקידים הנדרשים ביחידת הסייבר בלהב, כאמור. | 544 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון מומלץ כי המשטרה תבחן את הדרכים להשלמת הפערים הנוגעים למומחיות הנדרשת בתחומי הסייבר לביצוע משימות מודיעין, חקירות ומבצעים במסגרת הטיפול בעבריינות במרחב המקוון. הכשרת בעלי תפקידים במשרד המשפטים כאמור לעיל, משרד המשפטים הוא שותף מלא ובעל תפקיד מרכזי בטיפול בעבריינות במרחב המקוון כחלקמשרשרתהאכיפההמתחילה במשטרה. פעילותהמשרד מתבצעת הן בידימייצגי המדינה בפרקליטות והן בידי היועצים המשפטיים במחלקות השונות. הבנה טכנולוגית מעמיקה של המרחב המקוון היא חיונית לשם ניהול ההליך הפלילי, ובפרט לצורך גיבוש כתב אישום בביצוע עבירות במרחב המקוון ולצורך הייצוג בבתי המשפט בעניינים הכרוכים בראיות דיגיטליות, נדרשת הבנה טכנולוגית מעמיקה של מרחב זה. לימוד, הטמעה ויישום של תכנים מקצועיים אלה בקרב עובדי משרד המשפטים העוסקים בתחום האמור מצריכים הכשרה מקצועית מתאימה. כאמור, ניהול תיקים שעניינם עבריינות במרחב המקוון נעשה הן ביחידות הפרקליטות במחוזות והן בפרקליטות המדינה, בהתאם למורכבות התיק, ולכן ההכשרות הנדרשות בתחום זה נוגעות, בשינויים המתחייבים, לכלל הפרקליטים העוסקים בתחום. המכון להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים במשרד המשפטים אמון על הקורסים וההשתלמויות העיתיות שעוברים המשפטנים בנושאים שונים. מנתוני משרד המשפטים עולה כי בשנים 2017 - 2019 השתתפו בהשתלמויות בתחום הסייבר והטכנולוגיה פרקליטים, משפטנים וסניגורים. | 545 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון לוח 18 : השתלמויות לעובדי משרד המשפטים, ובפרט פרקליטים בתחום הסייבר והטכנולוגיה מספר כלל הפרקליטים ה שנה נושא ההשתלמות ה משתתפים תחום פלילי)(104 2018 סייבר וראיות דיגיטליות 130 652 מבוא לסייבר 50 2019 עבירות מחשב וראיות דיגיטליות 50 660 ראיות שהופקו בדרך של חיפוש 80 במחשב סה"כ 310 1,312 ה מקור: משרד המשפטים. באוגוסט 2021 כתב משרד המשפטים למשרד מבקר המדינה כי בשנת 2020 לא התקיימו השתלמויות והכשרות לעובדים בשל הגבלות מגפת הקורונה, וכי בדצמבר 2021 מתוכננת השתלמות בנושא "חדשנות וטכנולוגיה בעולם המשפט", הפתוחה לפרקליטים וליועצים משפטיים מכלל משרדי הממשלה. בתגובתו על ממצאי הביקורת מינואר 2022 כתב משרד המשפטים כי באוקטובר 2021 התקיים קורס חוקר מחשב מיומן בהשתתפות עובדי הרשות להגנת הפרטיות, מח"ש, אגף האפוטרופוס הכללי ויחידת הסייבר בפרקליטות. כמו כן בשנים 2012 - 2021 השתתפו 9 פרקליטים וחוקרים בהשתלמויות של חוקר מחשב מיומן במשטרה. הנתונים המפורטים בלוח מצביעים על הכשרה מקצועית בהיקף מצומצם שניתנת לעובדי משרד המשפטים בתחום המשפט והטכנולוגיה (לכ- 23% מכלל הפרקליטים בתחום הפלילי), באופן שעלול להקשות על מילוי תפקידם בניהול תיקי עבריינות במרחב המקוון באופן מיטבי. בדיוןהוועדההמתמדתמיולי 2021 ביקשהמשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים)שבקורסי המשטרה בנושא סייבר ישוריינו מקומות לנציגים מהפרקליטות, וסוכם כי תתבצע חשיבה משותפת על התכנים המתאימים למשתתפים מכלל גופי האכיפה105 . 104 יצויןכי לא ניתןהיהלפלח את כללבעליהתפקידיםבמשרדהמשפטים,למעט פרקליטיםהעוסקיםבתחום הפלילי, שהשתלמויות בתחום הסייבר והטכנולוגיה הן רלוונטיות עבורם. 105 פרוטוקול הוועדה המתמדת (13.7.21 .) | 546 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון מומלץ כי הפרקליטות תבחן את האפשרות להכשיר פרקליטים העוסקים במאבק בעבריינות במרחב המקוון, במסגרת קורסים ייעודיים נוסף על אלה שניתנים במשטרה. בתשובת משרד המשפטים צוין כי ההמלצה מקובלת עליו, בכפוף לחלוקת המשאבים ביחס להכשרות השונות הנדרשות לפרקליטים. עוד צוין כי בימים אלו מגובשת תוכנית ההכשרה של המכון להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים, וצפויות להיות הכשרות נוספות בנושאי סייבר וטכנולוגיה, ובהן למשל פורנזיקה דיגיטלית. הכשרת שופטים ההליך הפלילי מתקיים בניהולם ובפיקוחם של בתי המשפט, ולכן השופטים נדרשים להתמצא במידעהנוגעלראיותהדיגיטליותהמוצגותלפניהם במסגרתההליךכולוולאמצעים הטכנולוגיים שמבקשות הרשויות לשם השגת הראיות. הנהלת בתי המשפט (להלן - הב"ה) מופקדת בין היתר על הכשרתם המקצועית של השופטים באמצעות המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים שעל יד בית המשפט העליון. המרכז קיים בשנים 2019 ו- 2021 השתלמויות בנושאים הקשורים להתמודדות עם העבריינות במרחב המקוון. בשנת 2020 לא קיים המרכז השתלמויות בנושאים אלה עקב מגפת הקורונה. יצוין כי בישראל כיהנו בשנת 2019 - 758 שופטים ו- 79 רשמים, ובשנת 2021 - 745 שופטים ו- 75 רשמים. ממסמכי הב"ה עולה כי בשנת 2019 קיים המרכז שלוש השתל מויות ייעודיות ל- 148 שופטים ורשמים אשר נמשכו במצטבר שבעה ימים, ובהן: (א) המשפט האזרחי במרחב הדיגיטלי (55 משתתפים בשלושה ימים); (ב) מטבעות דיגיטליים (44 משתתפים ביום עיון); (ג) ראיות מדעיות וטכנולוגיות (49 משתתפים בשלושה ימים). בשנת 2020 קייםהמרכז שתי השתלמויות בנושאים: שוק ההון ומשפט מסחרי (יומיים), וטכנולוגיה, משפט, בינה מלאכותית ומה שביניהם (יומיים.) במאי 2021 התקיים יום עיון לשופטים בנושאטכנולוגיה,אמצעיתשלום ומסחר בעידןהדיגיטלי. ההשתלמויות היו פתוחות לרישום לכלל השופטים והרשמים במערכת המשפט, ובסך הכול השתתפו בהשתלמויות האמורות בשנים 2020 – 2021 , 160 נושאי משרה שיפוטית. יצוין כי המלצת דוח הצוות המשותף בנוגע לקביעת "נכסים וירטואליים" כנושא לימוד מרכזי מתייחסת אף למערכת בתי המשפט ולהכשרת שופטים. בתגובת הנהלת בתי המשפט מינואר 2022 נכתב כי המלצת דוח הצוות המשותף לא הועברה לידיעתה, וכי תוכנית ההשתלמויות של המרכז לשנת 2022 נקבעה ואינה ניתנת לשינוי בעת הזו. בשנת 2019 התקיימו שבעה ימי השתלמות לשופטים בנוגע לסוגיות משפטיות בעידן הדיגיטלי, שהם כ- 6% מכלל ימי ההשתלמות ( 111 ) שהתקיימו לשופטים ורשמים באותה שנה. בשנה זו השתתפו בהשתלמויות רק כ- 18% מהשופטים והרשמים שכיהנו אותה עת בבתי המשפט בישראל, ואילו בשנת 2021 השתתפו ביום העיון היחיד שהתקיים בנושא - 5% מהשופטים והרשמים המכהנים (44 .) | 547 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון נוכח אופייה הייחודי של העבריינות במרחב המקוון ומורכבותה, ובשים לב לפוטנציאל העלייה המתמדת בפשיעה במרחב זה, מומלץ כי המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים ישקול את הצורך הגובר להגדיל את היקף ההכשרות המקצועיות לשופטים בתחום האמור. | 548 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון טיפול משרד המשפטים בעבריינות במרחב המקוון פעילות יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה פרקליטות המדינה, בין כלל עיסוקיה, עוסקת בניהול ההליכים הפליליים שעניינם עבריינות במרחבהמקווןבהתאםלסוגהעבירהולחומרתה.יחידותהפרקליטותבמחוזותאויחידותחטיבת התביעות במשטרה106 מגישות לבית המשפט את כתבי האישום בגין כלל העבירות שיש להן נגיעהראייתיתלזירההדיגיטליתובגיןעבירותשבוצעובאמצעותתוכנותויישומימחשב(סחיטה, הונאה, מרמה, התחזות וכדומה). תיקים מורכבים ותקדימיים שעניינם פשיעה וטרור במרחב המקוון מטופלים ביחידת הסייבר בפרקליטות. בשנים 2017 עד 2020 נפתחו ביחידות הפרקליטות 698 תיקים בגין אחת מהעבירות הכלולות בחוק המחשבים, התשנ"ה- 1995 (להלן - חוק המחשבים), לפי הפירוט שלהלן107 . יצוין כי על פי נתוני המשטרה בשנים 2017 עד 2020 נפתחו 3,132 תלונות שעניינן עבירות מכוח חוק המחשבים108 . לוח 19 : מספר התיקים שבהם טיפלו יחידות הפרקליטות במחוזות, 2017 – 2020 (לפי יחידות) יחידת מיסוי וכלכלה מחוז ו המחלקה מחוז מחוז מחוז תל שם יחידת לחקירות דרום חיפה ירושלים מחוז מחוז אביב היחידה הסייבר שוטרים פלילי)( (פלילי) (פלילי) מרכז צפון פלילי)( מספר 77 2 79 62 160 147 42 129 התיקים סה"כ 698 תיקים 106 בהתאם לחלוקת הסמכויות הקבועה בחוק סדר הדין הפל ילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 . 107 תיקי פרקליטות שנפתחו בשנים 2017 - 2020 וכללו אחת מהעבירות בחוק המחשבים (1 - 6 ). הנתונים כוללים את התפלגות התיקים לפי יחידות וסטטוס התיקים. ב- 317 מהתיקים סעיף העבירה החמור היה אחד מהסעיפים שבחוק המחשבים. הנתונים לא כוללים שמונה תיקים נוספים חסויים שלגביהם אין מידע. 108 משמדובר בנתונים שנאספו משני מאגרי מידע שונים (משרד המשפטים ומשטרת ישראל) יש לקחת בחשבון כי יתכן שהתיקים בהם טיפלו יחידות הפרקליטות בשנים 2017 - 2020 אינם בהכרח אותם תיקים שנפתחו כתלונות בשנים אלו במשטרה. כמו כן, סיווג התלונה עם פתיחתה כנוגעת לחוק המחשבים אינה מחייבת בהכרח שסיווגה לא ישונה במהלך הטיפול במשטרה או לאחר העברתה לפרקליטות. | 549 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון מפילוח נתוני התיקים שטופלו בידי יחידות הפרקליטות בשנים 2017 עד 2020 התברר כי 457 מהם נגנזו109 (כ- 66%), ורק ב- 86 תיקים (כ- 12%), שהם כ- 2% ממספר התלונות שעניינן חוק המחשבים הוגשו כתבי אישום. מהנתונים שפרסמה הפרקליטות לשנים 2017 עד 2019 110 עולה כי ביחידת הסייבר נפתחו 170 תיקים והוגשו 65 כתבי אישום (כ- 38% מהתיקים), כמתואר בלוח שלהלן. לוח 20 : מספר התיקים שטופלו ביחידת הסייבר מספר התיקים מספר התיקים שבהם מספר התיקים השנה שנפתחו הוגש כתב אישום שנ גנזו 2017 49 14 13 2018 65 14 19 2019 56 37 - * * בסיכום שנת 2019 לא פורטו נתוני גניזת התיקים. פעולות האכיפה של יחידת הסייבר כאמור, בשל מאפייני המרחב המקוון פחת באופן ניכר הסיכוי לזהות את העבריינים הפועלים במרחב זה ולהענישם, ו בד בבד ה צט מצמ ה הרתע תם שכן ההליכים הפליליים המקובלים במרחב הפיזי אינם תמיד מתאימים להתמודדות יעילה עם הפשיעה במרחב זה111 . לפיכך, מאז הקמתה של יחידת הסייבר בשנת 2015 היא פועלת לצמצום הנזקים והסיכונים של העבריינות במרחב המקוון בשני נתיבים: (א) טיפול בתיקים פליליים כאמור; (ב)אכיפהחלופית- על פי רוב, במקריםשבהם לא ניתן להעמידאת העבריין לדין במאמץ סביר, ובייחוד בכל הנוגע לעבירות ביטוי, ובפרט הסתה לאלימות ואיומים112 . יצוין כי במקרים מסוימים הפרקליטות מנהלת הליך פלילי לצד אכיפה חלופית. על פי נוהלי יחידת הסייבר, האכיפה החלופית מתבצעת בשני מישורים - המישור הכופה והמישור הוולו נטרי113 כדלקמן:, 109 גניזה היא סגירת תיק ללא העמדה לדין. יתר התיקים מנוהלים בפרקליטות או שנסגרו בתום הליך משפטי (12% ;) הועברו לטיפול גוף תובע אחר ( 13% ); הוחזרו לגוף החוקר, נסגרו לאחר הליך מותנה ועוד (10% .) 110 פרקליטות המדינה, סיכומי שנה 2017 - 2019 . 111 ראו: אסף הרדוף, הפשע המקוון 24 ( 2010 .) 112 ראו: חיים ויסמונסקי, "אכיפה אלטרנטיבית של עבירות ביטוי במרחב הסייבר", בתוך: משפטצדק? ההליךהפלילי בישראל - כשלים ואתגרים אלון הראל עורך,( 2017 .) 113 פרקליטות המדינה - מחלקת הסייבר, נוהל עבודה פנימי - טיפול בתכנים בלתי חוקיים שפורסמו במרחב המקוון. | 550 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון א. המישור הכופה: חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז- 2017 (להלן - חוק הסמכויות), מסמיך את התובע לבקש מבית המשפט צו הגבלה המורה לספקי גישה למרשתת ולספקי שירות איתור ואחסון של תכנים במרשתת, להסיראו להגביל את הגישה לתכנים המופיעים באתריםהנוגעים לעבירות שונות, כגון הגרלה או הימור, פרסום תכנים פדופיליים, פרסום שירותי זנות, סחר בסמים, שימוש בחומרים מסוכנים ופעילות טרור. במקרים של חשד לביצוע עבירות כאמור,יחידתהסייברמגישהלספקיהשירותדרישהלחסימתהאתר,להגבלתהגישה אליו או לסינונו מתוצאות החיפוש. יחידת הסייבר פועלת במישור הכופה גם בנוגע לפרסום בניגוד לצווי מניעה שנותן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית114 . אחת לשנה שר המשפטים מדווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על אודות יישום החוק115 . משנת 2018 עד יולי 2021 קיבלה הפרקליטות פניות לבקשת צווי הגבלה שיפוטיים למניעת עבירות מכוח חוק הסמכויות לגבי 12,447 אתרי מרשתת. בפרק זמן זה הגישה הפרקליטות לבתי המשפט בקשות למתן צווים מכוח החוק האמור לאתרים במרשתת כמפורט בלוח שלהלן. לוח 21 : מספר האתרים שלגביהם הגישה יחיד ת הסייבר בקשות לבתי המשפט מכוח חוק הסמכויות, 2018 - יולי 2021 תוכני אתרי השנה פדופיליה פרסום זנות הימורים אתר י טרור סך הכול 2018 83 46 3 3 146 2019 5,342 40 24 - 5,406 2020 3,591 16 17 - 3,642 המחצית הראשונה 3,243 - 10 - 3,253 של 2021 המקור: פרקליטות המדינה. 114 סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט- 1959 . 115 משרד המשפטים - ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), "דיווח לוועדת חוקה, חוק ומשפט לפי סעיף 15 לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט" (7.7.20 .) | 551 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון מהלוח עולה כי בשנת 2019 הסתמנה עלייה תלולה במספר האתרים שלגביהם פעלה יחידת הסייבר במישור הכופה, מ- 146 אתרים בשנת 2018 ל- 5,406 בשנת 2019 (עלייה של כ- 3,700% ). עם זאת נמצא כי העלייה בפעילות יחידת הסייבר בתקופה האמורה נגעה לתכני פדופיליה, ואולם עלייה זו לא התקיימה בכל הנוגע לאתרים שפרסמו זנות, לאתרי הימורים ולאתרים של ארגוני טרור. במחצית הראשונה של 2021 הפעילה הפרקליטות את סמכותה רק לגבי עשרה אתרי הימורים. ב. ה מישור הוולונטרי: לגבי יתר העבירות שאינן מנויות בחוק הסמכויות לעיל, אין בידי בתי המשפט הסמכות לתת צווי הגבלה כאמור. לכן, במקרים שיש בהם איום פוטנציאלי על ביטחון הגוף והרכוש של יחידים ושל קבוצות, העלול להגיע לכדי הפרעה לסדר הציבורי או פגיעה בשלומו של אדם, לרבות בריונות רשת ואלימות מילולית, נוהגת יחידת הסייבר לפנות למפעילי האתרים ולדווח להם שהתוכן הפוגעני שעלה לאתרם אינו חוקי, ושלכאורה מתבצעת בו עבירה פלילית. מפעילי האתרים מטפלים בפניית הפרקליטות באופן עצמאי ומחליטים על פי שיקול דעתם ובהתאם לתנאי השימוש של הפלטפורמה המקוונת אם להגביל את הגישה לתוכן הפוגעני, אם להסירו, אם לחסום את המשתמש שהעלה את התוכן או שלא לעשות דבר. הפרקליטות עוקבת אחר מצב היענות המפעילים לפניותיה ומתעדת את אופן טיפולם בתכנים הפוגעניים. משנת 2018 עד יולי 2021 הגישה הפרקליטות 41,697 פניות למפעילי אתרים כמפורט בלוח שלהלן. לוח 22 : פניות הפרקליטות למפעיל י האתרים, 2018 - יולי 2021 שיעור ההיענות סך כל אתר אתר אתר אתר אתר הכולל לפניות השנה הפניות א' ב' ג' ד' ה' באחוזים)( 2018 14,238 12,426 1,143 285 429 92 2019 19,606 8,870 10,696 40 90 2020 4,458 4,249 54 255 272 81 מחצית 3,395 2,292 889 609 888 62 2021 | 552 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון מן הלוח עולה כי בתקופה האמורה הוסרו התכנים ב ממוצע ב כ- 88% מה פניות ( 2018 - 2019 ) 116 . מנתונים נוספים שנמסרו לביקורת עולה כי בשנת 2020 טיפלה הפרקליטות ב- 4,458 מ- 4,830 בקשות (92.3% .) ( 1 ) עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד פעילות הפרקליטות במישור הוולונטרי, שעניינה אכיפה חלופית להסרת תכנים פוגעניים מהמרשתת117 , נדחתה בפסק דין שניתן באפריל 2021 (להלן-בג"ץהאכיפההוולונטרית.)עםזאתנפסקבעתירההאמורה כי על הפרקליטות " לשקול יוזמת חקיקה מסדירה ומפורטת לגבי מכלול האכיפה הוולונטרית, כמו שנעשה בחלק ממדינות המערב" 118 . פעילות הפרקליטות במישור האכיפה הוולונטרי נעשית ללא הסמכה מפורשת בחוק , אלא מכוח הסמכות השיורית של הממשלה ומכוח סמכויות העזר של היועץ המשפטי לממשלה. לאור זאת ובעקבות פסיקת בג"ץ, על פיה יש לשקול יוזמת חקיקה מסדירה ומפורטת, מומלץ כי משרד המשפטים יפעל להסדרה ולהסמכה של פעילותה הוולונטרית של יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה בנושא. בתגובתמשרד המשפטיםעלממצאיהביקורתמינואר2022 (להלן- תגובת משרד המשפטים) נכתב כי הוא בוחן את הדרך לעגן בחקיקה באופן מפורש את פעילות הפרקליטות במישור הוולונטרי להסרת תוכן מקוון, שפרסומו מהווה עבירה פלילית בישראל ונוגד את כללי השימוש של הפלטפורמה במרשתת, בתנאי שקייםצורךממשילהסרתהפרסוםהאמורכדילהגןעלאינטרסציבורימשמעותי, וכל זאת תוך בחינה של הפגיעה בחופש הביטוי ושל הצורך בשקיפות. ( 2 ) על פי נוהלי יחידת הסייבר, היא תפעל במישור הוולונטרי בעיקר בהתקיים חשד לביצוע עבירות אלה: גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור; הסתה לאלימות; הסתה לגזענות; פגיעה בפרטיות; הטרדה מינית; סחיטה באיומים; איומים;התחזות כאחר;מידע כוזבאו פלט כוזב. פניות למפעיליהאתרים ייעשוגם לגבי תכנים במרחב המקוון שפרסומם נעשה בניגוד לחיקוקים שפורטו בחוק הסמכויות במקרים שבהם יחידת הסייבר סבורה שהפעלת צו הגבלה שיפוטי כנגדם עלולה לגרום להגבלה רחבה מדי שתביא לפגיעה עודפת בזכויות יסוד. השיקולים שתשקולהפרקליטותבפעולתהבמישורהוולונטרייכללו,ביןהיתר, גם את אלה: תפוצת הפרסום בפועל; קהל היעד; חומרת הפרסום; מועדו; פוטנציאל הוויראליות שלו; האופן שבו התפרסם בידי אלו שנחשפו אליו; האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי, לרבות זכויות האדם לשם טוב, לפרטיות ולכבוד, מחד גיסא, לביןחופשהביטוי,הזכותלנגישותלמידעוחופשהשימושבמרשתת,מאידךגיסא. 116 פרקליטות המדינה, סיכום שנה 2019 עמ', 56 . 117 בג"ץ 7846/19 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' פרקליטות המדינה - יחידת הסייבר ואח' (פורסם במאגר ממוחשב, 12.4.21 .) 118 שם, עמ' 45 . מאידך גיסא נכתב בפסק הדין, כי לפחות במספר מדינות מערביות דמוקרטיות, הסמכות ליזום הסרת פרסומים פוגעניים באופן וולונטרי - "איננה מוקנית לרשויות המינהל מכוח הסמכה מפורשת לפעול בצורה האמורה." | 553 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון על פי הנהלים האמורים, בקשה להסרת תכנים תופנה לאישורו האישי של מנהל יחידת הסייבר, בין היתר, במקרים אלה: ( א) כל בקשה לגבי עובדי משרד המשפטים שנפגעו מפרסום המכוון נגדם; ( ב) כל פנייה לגבי עובדי ציבור בכירים שנפגעו מפרסום המכוון נגדם. בעניין זה העלתה הביקורת, כי הפרקליטות פועלת במישור האכיפה הוולונטרי לבקשת עובד ציבור שנפגע או גורם ממונה בהסכמה העובד. נמצאכי ההגנהבמסגרתזו ניתנתלעובדימשרדהרווחהולשוטרים,ולעתים לעובדי ציבור אחרים, בהם עובדי משרד המשפטים, אך הפרקליטות אינה פועלת במישור זה עבור נפגעים מקרב הציבור הרחב. מומלץ כי משרד המשפטים יבחן דרכים לקיום ההגנה הניתנת לעובדי ציבור בצורה שווה וישקול מתן מענה גם לנפגעים מקרב הציבור הרחב, בהתאם למשאביו. ( 3 ) יחידת הסייבר פרסמה באתר ה במרשתת מדריכים לציבור להגשת דיווח לספקיות התוכן במרחב המקוון על תוכן פוגעני המפר את תנאי השימוש של הספקיות. במסגרת זו הבהירה ה פרקליטות לציבור, כי כאשר הנפגע סבור ש מדובר בתוכן העולה כדי עבירה פלילית, מומלץ לו להגיש תלונה למשטרה. באוגוסט 2015 מינתה שרת המשפטים דאז ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס עדנה ארבל לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור הרחב ועל נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים במרשתת, לרבות בריונות119 . בנובמבר 2020 סיכמה הוועדה את ממצאיה והמלצותיה בדוח שהוגש לשר המשפטים דאז (להלן - דוח ועדת ארבל120 . על פי האמור בדוח הוועדה: בשנת 2018 התקבלו בפרקליטות 94 בקשות מעובדי ציבור להסרת תוכן פוגעני, 32 מהן הועברו לספקיות התוכן ולבסוף הוסרו 28 פרסומים הסרה מלאה, 2 פרסומים הוסרו חלקית ושתי בקשות נדחו. עלה כי יחידת הסייבר ממליצה לציבור הרחב להגיש תלונות במשטרה במקרים שבהם התוכן הפוגעני עולה כדי עבירה פלילית, ואינה מפרסמת לציבור את האפשרות להגיש אליה בקשות מאת הציבור הרחב להסיר תכניםשוניםמהמרשתת.מומלץ,כימשרדהמשפטיםישקוללהנגישלכלל הציבור את שירותי האכיפה במישור הוולונטרי; בשים לב לכך שתיעוד ההליכים יהיה שקוף לציבור, ויתבצע התיעדוף הנדרש בהתאם לכלים ולמשאבים העומדים לרשותה. ועדת ארבל המליצה מצד אחד להרחיב את ההגנה על עובדי ציבור ודומיהם החשופים לפגיעות במרשתת; אך מצד שני למקד את פעילות הפרקליטות בעובדי ציבור שפגיעים 119 כתב מינוי מ- 5.8.15 בחתימת שרת המשפטים דאז בנושא "הוועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת האינטרנט." 120 דוח הוועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ונושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים, כמו גם בריונות ברשת האינטרנט (נובמבר 2020 .) | 554 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון במיוחד לפגיעות מסוג זה, וזאת בשים לב לצורך בתיעוד ההליכים לשם השקיפות לציבור והפיקוח. בבג"ץ האכיפה הוולונטרית שפורסם כאמור באפריל 2021 , נקבע כי יחידת הסייבר אינה מקפידהעלכלאלה:(א)תיעודתוכןהביטוייםשהיאמבקשתלהסירופירוטמספקבדוחות השקיפות שלה121; (ב) פרסום נוהל עבודה שיפרט, בין היתר, את הרכיבים הנדרשים לשם ביצועהאכיפההוולונטרית- סוגהעבירההפליליתהניצבתבבסיסהפנייהלמפעיליהאתר, העבירות שלכאורה קשורות לתוכן המבוקש להסרה, זהותו של האדם שהעלה את התוכן וזיקתו לישראל; (ג) שיקוף הסיכומים שבין יחידת הסייבר ובין ספקי השירות במרשתת. בפסק הדין הוצע גם לפרקליטות לשקול למסד מנגנון בקרה ופיקוח על פעילות יחידת הסייבר במסגרת האכיפה הוולונטרית. עלה כי אין בפרקליטות תיעוד מלא בנוגע לפניות ששלחה למפעילות האתרים בשנים 2018 עד 2020 , וכי אין בידה נתונים באשר לזהות המבקשים להסיר את התכנים. מומלץ כי הפרקליטות תפעל ליישם את המלצות ועדת ארבל ופסיקת בג"ץ לאור ההערות שנכתבו בפסק הדין בנוגע לתיעוד החסר ולהשלמות הנדרשות בנוהלי היחידה בנוגע לרכיבים הרלוונטיים לפעילותה בנושא זה. הגברת השקיפות בנושא זה תתרום לא י זונים הנדרשים בפעילותה הוול ו נטרית של הפרקליטות למול ע רכי חופש הביטוי והשימוש במרחב המקוון. בתגובתהעלממצאיהביקורתמינואר 2022 כתבהפרקליטותהמדינהכיהיאשותפהלרצון להגביר את השקיפות בנוגע לפעילותה בתחום הסרת התכנים, וכבר החלה לפעול ברוח זו. כך למשל,, היא פרסמה באתר המרשתת שלה את נוהל העבודה להסרת תכנים מהרשת. כמו כן יחידת הסייבר החלה בעבודת מטה בנושא, בשים לב למורכבותו של התיעוד הנדרש "ולמשאבים הרבים שיידרשו." פעילות הנהלת בתי המשפט להסרת תכנים הפוגעים בשופטים עקרון שלטון החוק במשטר דמוקרטי חל על רשויות השלטון וממנו נגזר עקרון חוקיות המינהל. על פי עקרונות היסוד האמורים, על רשות שלטונית לפעול מכוחן של נורמות חקוקות. לכן ככלל, נקיטה בהפעלת כוח שלטוני ללא הסמכה סטטוטורית - אסורה122 . יתרה מכך, במקרים מסוימיםשבהם נוקטתהרשות בפעולהוולונטריתשהסירוב לציית להאינוגורר בהכרח סנקציה כלשהי, הרי שלא ניתן לפטור אותה מהסמכה חוקית, היות שנמעניה עשויים לפרש אותה 121 דוחות מטעם היחידה המפורסמים לציבור ובהם נתונים על פעילותה. 122 יצחק זמיר, הסמכות המנהלית כרך א' (2010 .) | 555 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון כפעולה שלטונית בעלת משמעות כופה123 . במיוחד אמורים הדברים במקרים שבהם פעילות שלטוני ת ללא הסמכה כאמור, עלולה לפגוע בזכויות אדם ובחירויות המוקנות לו בדין124 . מנהלבתיהמשפטהוסמךמכוחסעיף82 לחוקבתיהמשפט[נוסחמשולב],התשמ"ד- 1984 (להלן - חוק בתי המשפט), להיותאחראי בפנישר המשפטיםעל ביצועסדריהמינהלשל בתיהמשפט. בנובמבר2015 פרסםמנהל בתיהמשפטנוהלעבודהובקרהלטיפולבפרסומים במרשתת כנגד שופטים ורשמים (להלן - שופטים) ובני משפחותיהם, שעל פי תוכנם הם עלולים לפגוע קרוב לוודאי באופן ממשי במעמד השופטים בעיני הציבור ובאופן שיש בו להביא לפגיעה משמעותית במערכת בתי המשפט; ובפרט במקרים שבהם הפרסום כולל אחת מהעבירות הפליליות שנמנו בנוהל125 . הנוהל מסדיר את פעילותה של הב"ה בהתמודדות עם פרסומים אלה, בנפרד מפרסומים הנוגעים לכלל עובדי המדינה שבהם מטפלת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה כאמור126 . על פי הנוהל, במקרים שבהם הב"ה פונה למפעילים בבקשה להסיר פרסום, היא מציינת כי הפרסום מהווה לכאורה עבירה פלילית שמנהל האתר צריך להסירו על פי חוק, אך אין היא מורה באופן מפורש על הסרת הפרסום. בשנים 2015 עד 2020 פנתה הב"ה למפעילי האתרים לשם הסרת פרסומים פוגעניים כנגד שופטים, כמפורט בלוח שלהלן: לוח 23 : פניות הב "ה למפעיל י האתרים, 2015 - 2020 השנה מספר הפניות מספר הפניות שנדחו 2015 17 1 2016 97 22 2017 85 32 2018 22 7 2019 3 1 המקור: הב"ה. 123 בג"ץ 3267/97 אמנון רובינשטיין ואח' נ' שר הביטחון ( 1998 פ"ד נב(),5 ,) 481 וראו גם: הנס קלינגהופר,; משפט מנהלי ( 1957 ,) 111-109 , והלכת היסוד שנפסקה בעניין זה בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה בבג"ץ 144/50 ד"ר שייב נ' שר הביטחון ( 1951 ), פ"ד ה 399 . 124 בג"ץ 355/79 קטלן ואח' נ' שירות בתי הסוהר ואח,' פ"ד לד(3 ) 294 . 125 סעיפים 144ד2 , 192 ו- 144ב לחוק העונשין, התשל "ז- 1977 (ובמקרים חריגים גם סעיף 255 לחוק); סעיף 3 א()(5 א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998 ; וסעיפים 2 ( 11) ו- 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 . 126 הב"ה - הוראות נוהל של מנהל בתי המשפט מס' 3-2018 נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת,, 29.11.15 . | 556 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון בנובמבר 2018 מינה היועץ המשפטי לממשלה צוות ייעודי לבחינת נוהל הב"ה האמור. הרכב הצוות כלל את נציגי הב ה," יחידת הסייבר ב פרקליטות ומחלקת יי עוץ וחקיקה במשרד המשפטים. בספטמבר2019 הגישהצוותאתהמלצותיוליועץהמשפטילממשלה,שעיקרןעדכון הנוסח של נוהל הב"ה בהתאם לאופן שבו מתנהלת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה בנוגע להסרת תוכן פוגעני במרשתת (ראו לעיל), וכן סוכם כי הנוהל ויישומו ייבחנו מדי שנה בעצה אחת בין נציגי הב"ה ונציגי היועץ המשפטי לממשלה. על פי הנו סח המעודכן של נוהל הב"ה, הבחינה של הפרסום בנסיבות האמורות נעשית על ידי היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט בהתייעצות עםהמשנה לפרקליטהמדינה (תפקידים מיוחדים,) ובסופההוא מעביראתהמלצתו לגבי אופן הטיפול בפרסום, להחלטת מנהל בתי המש פט127 . בעקבות המלצות הצוות כאמור, הודיע מנהל בתי המשפט בנובמבר 2019 , כי הב"ה "מקבלת על עצמה שלא לפעול בניגוד לעמדת הפרקליטות אלא לאחר היוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה". בדצמבר 2019 עודכן נוהל הב"ה בהתאם להמלצות הצוות. בספטמבר 2020 קיימה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיון בנושא. במסגרת הדיון העלו כמה מחברי הוועדה טענות שונות כנגד פעילות זו מטעמי פגיעה בזכויות יסוד של הפרט, בדגש על חופש הביטוי והיצירה, ופגיעה באמון הציבור במערכת המשפט. במענה לטענות אלה השיב היועץ המשפטי של הב"ה במהלך הדיון, כי היא לא פנתה לאמצעי התקשורת להסיר פרסום עיתונאי בעניינו של שופט, ולא עשתה שימוש "בסמכות דורסנית... אלא רק במקרים חריגים שזועקים לשמים"128 . מהלוח לעיל עולה כי החל בשנת 2015 הפעילה הב"ה אכיפה וולונטרית עצמאית לשם הסרת פרסומים נגד שופטים. פעילות זו, אשר לא נכללה במפורש במסגרת הסמכות המנהלית שהוקנתה בחוק בתי המשפט למנהל בתי המשפט, עוגנה בנוהל פנימי שעודכן בדצמבר 2019 באישור היועץ המשפטי לממשלה. בתגובת הנהלת בתי המשפט על ממצאי הביקורת מינואר 2022 נכתב, כי בעשור האחרון מתמודדת הרשות השופטת עם תופעה הולכת וגוברת של ניסיונות לפגיעה בשופטים, רשמים ועובדי מערכת בתי המשפט, לרבות באמצעות הפצת מסרים שליליים במרשתת. מסרים אלה כוללים ביטויים שיש בהם השפלה, ביזוי ופגיעה בכבודם של נושאי המשרה האמורים בקשר למילויתפקידם.בחלקמהמקריםמדוברבפרסומיםאשרעלוליםלפגועבאמוןהציבורבמערכת בתי המשפט וכתוצאה מכך בתפקוד הרשות השופטת, ואשר עולים לכאורה כדי עבירה פלילית באופן אשר מצדיק בחינת פעילות לשם הסרתם. עודציינהבתגובתההאמורההנהלתבתיהמשפטכיהיא מחילה עלעצמהאמותמידהמחמירות בכלהקשורלפעילותההוולונטריתלהסרתפרסומיםמהמרשתת;ולראיהמשנת 2019 ועדינואר 2022 היא עשתה זאת חמש פעמים בלבד. 127 בחינת כל פרסום תתבצע בשים לב לשיקולים הבאים, כדי לקבוע אם מתקיים אינטרס ציבורי המצדיק את הסרתו: הגנה מרבית על חופש הביטוי; חומרת הפרסום מבחינת תוכנו; מושא הפרסום; תוצאות הפרסום; פומביות הביטוי וצורת הפרסום. 128 . https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press23092020c.aspx | 557 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון לאור פסיקת בג"ץ, הממליצה לשקול יוזמת חקיקה בנוגע לפעילותה הוולונטרית של יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה129 ,ובהינתןשהפעילותהאמורהעלולהלפגועבזכויות היסוד לחופש ביטוי ולמחאה, מומלץ כי בעת שתישקל ההסדרה בנוגע לפעילות הפרקליטות, תינתן הדעת גם על הסדרת סמכויות הנהלת בתי המשפט למנוע פגיעה בשופטים במרחב המקוון, בתנאים שייקבעו. ההסדרה החוקית של המאבק בפשיעה המקוונת החקיקה המרכיבה את דיני המחשבים והחיפוש בחומרי מחשב אינה תואמת את קצב השינויים המהיר של הזירה הטכנולוגית ואת התעצמות איומי הסייבר במרחב המקוון. כדי ל מנעו עבר יינות במרחב זה ולצורך חקירת העבירות שכבר התבצעו בו, יש ל פעול ב פרק זמן קצר ככל האפשר כדי לקבל תמונה ברורה על מקו ם הראיות, היקפן ועקבותיהן ב טרם יעלמי ו אותן הע בריינים באמצעות ה כלים ה טכנולוגיים שברשותם. בשל הפערים הקיימים ב ין ה חקיקה הקיימת ובין נדיפותן של הראיות האלקטרוניות, התפתחה בקרב מערכת האכיפה פרקטיקה של הסדרה באמצעות נהלים של רשויות האכיפה שבהם עושות המשטרה והפרקליטות שימוש בסמכויות שיוריות או בסמכויות עזר כדי להתגבר על אותם פערים. יצוין כי במקרים מסוימים אושרה הפרקטיקה האמורה בפסיקת בתי המשפט. המצבהנורמטיבי הקייםאינו נותן מענה מספק לזכויותהאדם להגנה עלחייו, עלשמו הטוב ועל רכושו, הדורשות את הגברת יעילותה של האכיפה באמצעות מתן כלים וסמכויות לרשויות, מצד אחד. מצד שני, המצב הקיים אינו נותן מענה מאזן לאינטרס הציבור בשמירה כדבעי על זכויות האדםלפרטיות,לחופשביטויויצירהולחופשהתארגנות,המחייבותפיקוחמועילעלהתנהלותה של מערכת האכיפה במסגרת הפעלת סמכויותיה במאבק בעבריינות במרחב המקוון. באוקטובר 2021 מינה שר המשפטים ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים במטרה לגבש אמצעים וצעדים שונים לצמצום הפער ההולך וגדל מדי יום בין ההתפתחויות הטכנולוגיות לבין ההסדרים הרגולטוריים והמשפטיים בישראל, ולהתמודדות עם השפעות חברתיות שליליות של תופעות שונות הכרוכות בפער האמור (להלן - הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות.) הוועדה התבקשה למפות את הפערים בין משפט וטכנולוגיה המחייבים טיפול ולהציע דרכים אפקטיביות לצמצום הפער בין המשפט והרגולציה לבין ההתפתחות הטכנולוגית. בבדיקתתיקוניהחקיקההנדרשים,מוצעכיהוועדהלהתאמתהמשפטלאתגריהחדשנות תיתן דעתה לפערים שבין החקיקה הקיימת ובין צורכי מערכת האכיפה בשנים האחרונות בטיפול בעבריינות במרחב המקוון, תוך שמירה על זכויות הנוגעים בדבר. להלן הממצאים: 129 בג"ץ אכיפה וולונטרית בעמ', 57 לפסק הדין. | 558 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון חוק המחשבים חוק המחשבים מונה חמש עבירות בענייני מחשב וחומרי מחשב130 : (א) שיבוש פעילות תקינה של מחשב או הפרעה לשימוש בו, ובכלל זה מחיקת חומר מחשב ושינוי חומר במחשב; (ב) עבירות באמצעות מחשב - העברת מידע כוזב או ביצוע פעולותשתוצאתן מידע כוזב; (ג) חדירה לחומר מחשב שלא כדין; (ד) חדירה לחומר מחשב שלא כדין כדי לבצע עבירה אחרת; (ה) עריכת תוכנה או ביצוע פעולות שעלולות להביא לידי שיבוש פעולתו התקינה של מחשב או הפרעה לשימוש בו; פעולות שתוצאתן היא מידע כוזב; האזנת סתר131 או פגיעה בפרטיות132 . על ניסוחן הכללי והעמום של העבירות וחוסר העקביות שעלולה להיות בפרשנות של תכלית החוק נמתחה ביקורת בספרות המחקר, ובפרט בנוגע לאי- ההבחנה במדרג העבירות בין חדירה למחשב באמצעות גישה ללא הרשאה לבין חדירה באמצעות פצחנות או פריצה למחשב133 . חוקרים באקדמיה מעירים גם על אי- התאמת החוק למציאות הקיימת, ולפיה המסגרת המושגית שיצר החוק התיישנה בעקבות הפיתוח הטכנולוגי המואץ של שנות האלפיים134 . פער הזמנים בין החקיקה ובין הטכנולוגיה מקדם חוסר ודאות בנוגע לזכויות ומחויבויות משפטיות135 . יצוין כי מאז חוקק חוק המחשבים בשנת 1995 הוא תוקן רק פעם אחת, בשנת 2012 136 , אולם התיקון אינו נותן מענה לחידושים שחלו בעשור האחרון בייחוד במרחב המקוון, שבו קשה יותר להגדיר את עבירת החדיר ה למחשב או חדירה לחומר מחשב137 . לדוגמה, במרשתת פועלים אתרים שאוספים מידע אישי על המשתמשים בהם - בעיקר לצורכי שיווק מוצרים; כמו כן, גולשים במרשתת עשויים ללקט מידע ממקורות שונים בלא קבלת רשות מבעלי זכויות הקניין הרוחני במידע זה. לשאלות משפטיות אלה עשויה להיות השלכה גם על יכולת של המשטרה לאסוף מידע באופן פעיל במרחב המקוון138 . על פי עקרון ההלימה בדיני העונשין, הקובע שהעונש בגין ביצוע עבירה ישקף את חומרת המעשה הפלילי, נקבעו בחוק המחשבים עונשיםשלשלוש עדחמששנות מאסר לאדםהעושה אחת מהפעולות כאמור, באופן המשקף את הבנת הפשיעה המקוונת בתקופת חקיקת החוק אך אינו מתאים להבנתה היום. לדוגמה, החוק אינו מבחין בין חדירה למחשב פרטי לבין חדירה 130 סעיפים 6-2 לחוק המחשבים. 131 לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט- 1979 . 132 לפי סעיף 2 לחוק הגנת הפרטי ות, התשמ"א- 1981 . 133 אסף הרדוף, "חומר מחשב, חומר למחשבה: מבט תכליתי באיסור החדירה לחומר מחשב," משפט חברה ותרבות, 690-651 ( 2017 .) 134 נעמי אסיא ורחל אלקלעי, "עבירות מחשב בעשור החולף," שערי משפט ד(1 ) 397 ( 2006 המאמר סוקר, בין היתר,). את החקיקה הענפה - המדינתית והפדרלית - בארה"ב, המותאמת לשינויי הטכנולוגיה התכופים. ראו שם, בעמ' 411-409 : ComputerFraud and Abuse Act1986 (US) 18 U.S.C. 1030 ופירוט נוסף בעניין החקיקה האמריקנית., 135 אסף הרדוף, שם. 136 חוק המחשבים (תיקון), התשע"ב- 2012 , ס"ח 2369 ( 17.7.12 ). התיקון עסק בהרחבת האיסור על פעולות אסורות בתוכנה בנוגע להחדרת נגיף מחשב לשם העתקת מידע ("סוס טרויאני") שאינו גורם בהכרח לנזק ישיר או לשיבוש פעילות המחשב. ראו בעניין זה את דברי ההסבר להצעת חוק המחשבים (תיקון) (פעולות אסורות בתוכנה - הרחבת האיסור), התשע"ב- 2012 , ה"ח 468 ( 23.5.2012 .) 137 זאת בניגוד לעילות הקבועות בחוק הפדרלי האוסטרלי: 2001 Act Cybercrime The . 138 חיים ויסמונסקי, חקירה פלילית במרחב הסייבר, 150-145 ( 2015 .) | 559 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון למחשב עסקי ובינן לבין חדירה למערכות ממוחשבות של תשתיות אזרחיות, לאומיות או ביטחוניות. בעשור שחלף מאז תוקן חוק המחשבים, חלו שינויים רבים ומואצים בטכנולוגיות המשמשות ל פשיעת סייבר139 ולכן חמש העבירות המפורטות לעיל, הכלולות בחוק האמור, מהוות למעשה מסגרת משפטית לא מעודכנת לטיפול בהן:. ( א) שיבוש פעילות תקינהשלמחשבאוהפרעה לשימושבו (ב); עבירותבאמצעותמחשב (ג); חדירהלחומר מחשב שלא כדין (ד); חדירה לחומר מחשב שלא כדין כדי לבצע עבירה אחרת (ה); עריכת תוכנה או ביצוע פעולות שעלולות להביא לידי שיבוש פעולתו התקינה של מחשב אוהפרעהלשימושבו;פעולותשתוצאתןהיאמידעכוזב;האזנתסתראופגיעהבפרטיות. על פי חוק המחשבים, שר המשפטים הוא הממונה על ביצוע החוק והוא רשאי באישור ועדת החוקה,חוקומשפטשלהכנסתלהתקיןתקנותמכוחו;אולםעדדצמבר2021 לאהותקנותקנות כאמור. בשים לב להתפתחויות בתחום המידע והטכנולוגיות בעולם הפשיעה, השימוש לרעה במרחב המקוון, ופוטנציאל הפגיעה החמורה בציבור, מוצע למשרד המשפטים לבחון בשיתוף המשרד לבט "פ את הצורך בעדכון חוק המחשבים גם בהיבטי ענישה. חוק איסור הלבנת הון העבירות המופיעות בחוק המחשבים אינן מוגדרות "עבירות מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 140 (להלן - חוק איסור הלבנת הון), אף כי במקרים מסוימים העבריינות במרחב המקוון חוסה בגדר הלבנת הון ומימון טרור על פי החוק, כגון ביצוע עבירות מחשב לצורך העברת נכסים וירטואליים בין מדינות, העלמת פעילות בלתי חוקית שנועדה לביצוע עבירות פיננסיות והסתרת זהות מבצעיהן באמצעות טכנולוגיות סייבר. יצוין כי ככלל, רף הענישה שנקבע בחוק איסור הלבנת הון על ביצוע עבירות הכלולות בו גבוה מהרף הקבוע בחוק המחשבים. בספטמבר 2017 הציגה יחידת הסייבר למחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי)את הצעתה בנוגע להוספת עבירת מקור לחוק איסור הלבנת הון. באפריל 2021 הגישה יחידת הסייבר השלמה להצעתה האמורה והציגה מחקרים ומסמכי מדיניות המעידים על עלייה בעבריינות במרחב המקוון המונעת ממניע כלכלי. על פי מסמכי המדיניות, אחד האתגרים המרכזיים העומדים לפני האיחוד האירופי הוא השוק ההולך וגדל של " שירותי פשיעה," המאפשר לאוכלוסיות, שבעבר עמד בפניהן מחסום טכנולוגי, לבצע עבירות. דוח הצוות המשותף אימץ את המלצות יחידת 139 ראו גם חיים ויסמונסקי "על תיקון סעיף 6 לחוק המחשבים," Law.co.il ( 17.7.12 ;) law - computer - israeli - the - to - https://www.law.co.il/articles/2012/07/28/amendments 140 הלבנתהוןהיאביצועפעולהברכוששמקורובפשיעה:עבירותהמכונות"עבירותמקור"מפורטותבחוקאיסורהלבנת הון וכוללות סחר בסמים, סחיטה, רצח, מעילות וגניבות, שוחד ועוד. הכול במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. | 560 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון הסייבר כאמור141 ; ובדיון צוות המשנה לענייני חקיקה של הוועדה המתמדת מיולי 2021 החליטו כל גופי האכיפה הנוגעים בדבר לפעול לתיקון חקיקה שיכלול את עבירות המחשב כעבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון. עלה כי בחלוף ארבע שנים מהמועד שבו הציגה יחידת הסייבר את הצעתה לתיקון החוק לאיסור הלבנת הון, החליט צוות ייעודי של הוועדה המתמדת ביולי 2021 לפעול לתיקון חקיקה שיכלול את עבירות המחשב כעבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון עם זאת,. התיקוןטרםבוצע.נוכחהאמור ולנוכחהעובדהשפשיעתהסייברהופכתעםהשניםלכלי מרכזי בביצוע עבירות להשגת רווח כלכלי באמצעים פליליים, מוצע למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לפעול לקידום התיקון הנדרש לחוק איסור הלבנת הון, כפי שהוסכם והוחלט ביולי 2021 142 . פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969 (להלן - פסד"פ,) מסדירה היבטים שונים של חקירת עבירות פליליות, לרבות מעצר חשודים, חיפוש ראיות, תפיסת חפצים וחילוטם, וכן את האופן שבו רשויות החקירה רשאיות לבצע חדירה לחומר מחשב באמצעות קבלת צו שיפוטי, ה קובע את מטרות החיפוש ואת תנאיו, באופן שלא יפגעו בפרטיות של אדם מעבר לנדרש143 . במסגרת פסק דין בהליך שעניינו דיון בבקשה למתן צו חיפוש במחשב או בטלפון חכם, עלה כי בשנת 2019 ניתנו 24,000 צווי חיפוש בטלפונים ניידים (כ- 8% מכלל תיקי החקירה שנפתחובאותהשנה),ובמקריםאחריםהתקיימוחיפושיםללאקבלתצוכאמור אך בצירוף הסכמתו של הנחקר144 . השתלשלותההצעות לתיקוניחקיקה: בשנת 2014 התקבלה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - המצאה, חיפוש ותפיסה,) התשע "ד- 2014 (להלן - הצעת חוק החיפוש,) שנועדה לעדכן את דיני המצא ת הראיות, חיפוש ןותפיסת ן,לרבותבנוגעלתוכנהולחומרמחשב.בדברי ההסברלהצעתהחוקנכתב כיהחקי קההקיי מת לענייןחיפושבמחשביםאינ הנות נת מענהמספקבכלהקשורלחדירה לחומר מחשב. בדיונים פנימייםשהיו במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטיםבשנים 2018 עד 2019 צוין כי עקב ההתפתחויות הטכנולוגיות, הצעת חוק החיפוש בנוסחה מ- 2014 כבר התיישנה למעשה,ולכןאיןבהמענה,ביןהיתר,לסוגיותאלה:(א)חדירהלמחשבבסיועגורםחיצוני - בעל תפקיד מיומן או תוכנה, שלא בנוכחות המחזיק במחשב; (ב) שימוש בכוח לפתיחת מכשירים סלולריים נעולים בהצפנה או בסיסמה; (ג) אי- קביעת עבירה עצמאית בהצעת 141 דוח הצוות המשותף, עמ' 30 . 142 בעניין זה ראו גם את הפרק המתפרסם בדוח זה בנושא "משטר איסור הלבנת הון בישראל." 143 סעיף 23 א(ב) לפסד"פ. 144 בש"פ 5105/20 שמעון נ' מדינת ישראל, עמ' 17 פורסם במאגר ממוחשב,( 25.5.21 ); מספר תיקי החקירה שנפתחו בשנת 2019 מתוך השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2019 , 7 . | 561 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון החוק של סירוב למסוראמצעי פתי חה של מכשירים סלולריים וכניסה לחומרימחשב, הגם שהיא נחוצה לשם מתן תמריץ למחזיק במחשב לאפשר את החיפוש בו. בשלהי שנת 2018 הופצה בין הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים טיוטה מתוקנת של הצעת חוק החיפוש, שבה הוטמעו שיקולים שבהם יתחשב בית המשפט בבואו להכריע בבקשות לצווי חיפוש בחומר מחשב, המאזנים בין צורכי רשויות אכיפת החוק והאינטרס הציבורי של חשיפת עבירות, מניעתן והבאת עבריינים לדין, ובין זכויות החשוד וצדדים שלישיים145 אולם הטיוטה טרם הוגשה לכנסת כהצעת חוק.. בתרשים להלן סיכום השינויים המוצעים בהצעת חוק החיפוש שעניינם תוספות מהותיות לסמכויות הקיימות בעניין חומר מחשב בפסד"פ אשר כלולות בפרק ו' להצעת החוק האמורה, כפי שהוצגו לפיקוד המשטרה על ידי חטיבת סיגינט- סייבר. תרשים 17 : עדכון סמכויות החיפוש בפסד "פ לפי הצעת חוק החיפוש ה מקור: אח"ם - חטיבת הסיגינט-סייבר. 145 טיוטת הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ט- 2018 . | 562 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, ולאחר יותר משבע שנים, הליכי קידום הצעת חוק סדרהדין הפלילי (סמכויות אכיפה - המצאה,חיפוש ותפיסה,) התשע "ד- 2014 , שנועדה לעדכן את דיני ההמצאה, החיפוש ותפיסת הראיות, לרבות בנוגע לתוכנה ולחומרמחשב טרםהושלמו.משלאתוקנההחקיקהבנוגעלחיפושבחומרימחשב,, המשטרה נדרשת לפעול במגבלות הדין הקיים לשם השגת ראיות פליליות. בתגובת משרד המשפטים נכתב כי העבודה על עדכון הצעת החוק התעכבה במהלך השנתייםהאחרונותבעקבותמגפתהקורונהששאבהאתמרבהמשאביםלצורךמתןמענה משפטי לסוגיות שהתעוררו, וכי בחודשים האחרונים ריכזה מחלקת ייעוץ וחקיקה מאמץ להבשלת תזכיר החוק החדש. במסגרת זו היא ניהלה דיונים עם הגופים הנוגעים בדבר בקשר להסדרים הספציפיים שיש לקדמם. בהיעדר הסדרה כאמור, התעוררו במשך השנים מחלוקות בין הגורמים השונים בקשר לסוגיות הנוגעות ל חיפוש בחומר מחשב: א. חיפוש בהסכמה: עמדת הסנגוריה הציבורית היא כי חיפוש בחומר מחשב על בסיס הסכמה של הנחקר, בלי לקבל צו שיפוטי, הוא מנוגד לחוק146 . אולם על פי נוהלי המשטרהניתןלבצעחיפושכאמורללאצו,בהינתןהסכמתהחשודובנוכחותובמעמד החיפוש147 . הנחת היסוד הקבועה בנוהל המשטרתי היא כי במקרה שבו מתבצע בהסכמה חיפוש במחשב, החוקר החודר לחומר המחשב בא בנעליו של המסכים לחדירה, והוא רשאי לבצע כל פעולה שבעל הרשאת הגישה רשאי לבצעה בעצמו, לרבות גישה לחומר האגור במחשבים מרוחקים בארץ ומחוצה לה, אם למסכים לחדירה הרשאה וגישה לחומר זה. עם זאת הנוהל קובע כי ככלל יש להעדיף חיפוש בחומר מחשב על סמך צו שיפוטי לפי סעיף 23א(ב) לפסד"פ. בפועל, לא ניתן לחדור לחומר מחשב שנתפס, לרבות כניסה למכשירי טלפון ניידים באמצעות סיסמה, קוד משתמש, טביעת אצבע או זיהוי פנים בלי לקבל את הסכמת הבעלים. ממסמכי המשטרהעולהכיחיפושבחומרמחשביכוללהיעשותבהסכמהמדעתשל החשוד148 , ואם החשוד מסרב לכניסת החוקרים למכשיר שבבעלותו, אין להפעיל כוח סביר כדי לגרום לו לפתוח את המכשיר ולהפיק ממנו ראיות, ואף אין לאלץ אותו למסור טביעת אצבע או שיקוף פנים. יצוין לשם השוואה, במסגרת החקיקה למלחמה בטרור בבריטניה נקבע, כי גם רשויות אכיפת החוק רשאיות לערוך חיפוש במחשבים ובמכשירים שיש להם גישה למחשבים המצויים בשטחי המדינה, מבלי לקבל צו שיפוטי; וזאת לשם איסוף ראיות בחקירה 146 הסנגוריה הציבורית, "חיפוש בחומר מחשב על בסיס הסכמת הנחקר וללא צו שיפוטי - מיצוי הליכים לפני חקירה" ( 21.2.21 .) 147 נוהל אח"ם מס' 03.300.035 תפיסה וחיפוש במחשב (פברואר 2021 .) 148 נוהל תפיסה וחיפוש במחשב (פברואר 2021); הנחיית עבודה מ- 5.11.17 - חיפוש בחומר מחשב כשלמחשב התפוס גישה אליו, סעיף 2 . | 563 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון פלילית. החוקרים רשאים לבצע זאת באמצעות פריצה למחשב מרחוק ללא צורך בתפיסת המחשב גופו149 . ב. שימוש בכוח: על פי הפרשנות שניתנה בהנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי,) הוראת סעיף 45 לפסד"פ המעגן סמכות כניסה למקום תוך שימוש בכוח, במקרה של סירוב, חלה גם על חדירה לחומר מחשב לפי סעיף 23 א לפסד פ," במקרים ש בהם נדרשת טביעת אצבע של החשוד לצורך חדירה לחומר המחשב, וזה מסרבלבקשתהמשטרה. כךגםקובעהנוהלהמשטרתיבנושאתפיסתמחשבוחיפוש בו מפברואר 2021 . אולם בסיכום דיון שנערך בנושא זה במשרד המשפטים בדצמבר 2019 נכתבכיעםקידוםהצעתחוקהחיפוש,ישלעגןסמכותזובמפורשבחוקבהתאם לנוסח שהציעה מחלקת ייעוץ וחקיקה. המתנגדים לעמדה זו טוענים כי מדובר בפגיעה בזכות לאי-הפללה עצמית, ולא ניתן לחייב את הנחקר לשתף פעולה עם רשויות החקירה150 . בהיעדרהוראתחוקברורהבנושא,איןמענהלשאלותיסודיותשרשויות החקירה נדרשות אליהן בבואן לערוך חיפוש בחומר מחשב ולתפוס ראיות פליליות במרחב המקוון. ג. חיפוש בשרתים מרוחקים: חסרה הסדרה מפורשת לגבי חיפוש וחדירה לחומר מחשב המצוי בשרתים מרוחקים. יצוין כי על פי הפסד"פ, אין הסמכה לבצע חיפוש במחשב שהמידע האגור בו שמור בשרתים שאינם בשטחה של מדינת ישראל. בנוסף, לא גובשה אמנה בין- לאומית המסדירה את התנאים לעריכת חיפוש ראיות בשרתים מרוחקים המצויים בשטחן של מדינות זרות151 . בכנס של הוועדה המתמדת מאוקטובר 2018 דווח מפקד יחידת הסייבר בלהב, כי היא פועלת לחתום על אמנה כאמור. גם בדיון הוועדה המתמדת מיולי 2021 ציין המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) כי נושא חיפוש בחומרי מחשב של שרתים הנמצאים בחו"ל הוא "קריטי" ומצוי על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. יצוין כי מענה לנושא זה לא ניתן גם בהצעת החוק. במצב החוקי הקיים מתקשה המשטרה לחקור עבירות שהראיות לביצוען שמורות מחוץ לשטח המדינה וכך, למשל, לעקוב אחר ביצוע עסקאות בנכסים וירטואליים החשודים בשימוש למימון פעילות עבריינית. בתגובת מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) נכתב כי בעניין חיפוש בחומר מחשב מרוחק נעשה מאמץ משותף של כלל הגורמים לבחון את ההסדר הראוי שיהיה בו כדי 149 The Investigatory Powers Act, 2016 (c. 25) 150 יגאל בלפור וגיל שפירא, "ונשמרתם לאצבעותיכם: חובתו של חשוד לסייע לחיפוש במכשיר סלולארי ושימוש בכוח לשם פתיחת מכשיר הנעול באמצעות טביעת אצבע," הסנגור 267 ( 2019 .) 151 יצויןכיבינואר2021 אישרהיועץהמשפטילממשלההנחייתעבודהשלהמשטרה (מנובמבר2017 )המאפשרתחדירה לשרתים מרוחקים בתנאים שנקבעו בהנחיה ובאישור היועץ המשפטי לממשלה. תוקף האישור פג במרץ 2022 . | 564 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון לתת מענה לצורכי גופי האכיפה, תוך איזון מול הפגיעה בזכויות הפרט ובחינת משפט משווה עדכני והתייחסות לאמנות ולתהליכים בין- לאומיים שונים. בדיון שהיה ביולי 2020 בפורום ראשי מחלקי הסייבר במחוזות המשטרה, הוצע ליצור מנגנון שיתוף פעולה עם מדינות שמקיימות בשגרה חיפוש מרוחק בשרתים בישראל. כפי שתואר לעיל, לא כל העבירות המתבצעות באמצעות מחשב או שניתן למצוא להן ראיות באמצעי תקשוב מוגדרות עבירות לפי חוק המחשבים. לכן אי- ההסדרה הסטטוטורית של סמכויות החיפוש של המשטרה בחומר מחשב עלולה לפגוע בזכויות יסוד של נחקרים שאינם חשודים בעבירה על חוק המחשבים, לדוגמה במקרים של תפיסת מכשיר סלולרי ופריקתו כדי לבדוק את נתוני מקום הנחקר ואת תוכן ההתכתבויות שלו בלי שניתן לכך צו שיפוטי מתאים; בשים לב לכך שלעיתים בקשה למתן צו כאמור נדונה במעמד התביעה בלבד, ולא ניתנת לנחקר זכות טיעון בגינו. היעדרה של מסגרת חקיקתית מתאימה להתוויית שיקול הדעת של גורמי החקירה, התביעה והשפיטה בכל הנוגע לתפיסת מחשב ולחדירה אליו, וכן לחיפושבחומרמחשב,פוגעביכולתלבצעחקירהיעילהשלפשעיסייברולמנוע אותם מחד גיסא, ובזכויות הפרט לכבוד האדם ולקניינו, להגנה על הפרטיות ולקבלת הליך הוגן מאידך גיסא. בדצמבר 2021 עדכנה מחלקת ייעוץ וחקיקה את משרד מבקר המדינה כי לאחרונה גובשה הצעת חוק - תיקון לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (עילות חיפוש בלאצוביתמשפט)(הו ראתשעה),התשפ"ב- 2021 שעניינהחיפושללאצוביתמשפט, בהתאם להחלטת ממשלה שעניינה טיפול בפשיעה החמורה בחברה הערבית152 . יצוין כי הצעת החוק מתייחסת לתפיסת חפץ, אולם כאשר נדרשת תפיסה של חומר מחשב האגור במצלמה או במחשב, יידרש צו שיפוטי כדי לחדור אליו. התיקון נועד להקנות למשטרה כלים לתפיסת ראיות לפשיעה חמורה, לרבות ראיות טכנולוגיות, שיש חשש שייעלמו או שישובשו, עד לקבלת צו בית משפט. על פי העדכון, עקב השגות שונות שהעלו גורמים הנוגעים בדבר בנוגע להצעת חוק החיפוש, הדיונים במשרד המשפטים בנושא צפויים להימשך עוד מספר חודשים. מומלץלגורמימשרדהמשפטיםלהשליםאתהעדכוניםהנדרשיםבטיוטתהצעת חוק החיפוש, ולהפיץ לעיון הציבור תזכיר חוק המשקף את האיזונים הנדרשים בין צורכי רשויות האכיפה והבטחת יכולתן לקיים פעולות אכיפה יעילות לגילוי עבירות ומניעתן ובין זכויות היסוד של הנחקרים ושל צדדים שלישיים. באוקטובר2021 ריכזהחטיבתהסיגינט- סייברבאח"םאתכלהשינוייםהעדכנייםהנדרשים בהצעתהחוקמשנת2014 ,שמטרתוהוגדרה"יצירתחקיקה מבוססתתכלית,שתהאגנרית דיהלהכילצרכיםמבצעייםבמציאותטכנולוגיתובסביבותאיוםמשתנות".זאתבראישלוש 152 החלטתממשלהמס'852 ,"מדיניותממשלתיתלטיפול בתופעותהפשיעהוהאלימותבחברההערביתבישראלותיקון החלטות ממשלה" (1.3.21 .) | 565 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון תכליות החדירה האלה: לצורכי מניעה ופעילות מבצעית; לצורכי איסוף ראייתי; ולסיכול במקרים דחופים. בתגובתה על ממצאי הביקורת כתבה מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) כי עמדת המשטרה בנושא כאמור הומצאה לה רק בדצמבר 2021 , והיא מעוררת סוגיות משפטיות רגישותומורכבותאשרטרםנבחנו, והזמןהדרושלבחינתןעלוללגרוםלעיכובניכרבקידום הצעת חוקהחיפוש. לפיכך לאמןהנמנע כי סוגיותאלה ייבחנובנפרד ולא ייכללו במסגרת העבודה המאומצת לקידום התיקון במתכונתו הקיימת. עם זאת, לאחר השלמת הדיונים המכריעים במהלך שנת 2022 , בכוונת המחלקה להפיץ תזכיר חוק חדש באישור שר המשפטים. הפערים בתחום סמכויות החיפוש שהעלתה המשטרה נוגעים בסוגיות מורכבות הדורשות ליבון ודיוןמעמיק.משום כך,מומלץשמשרדהמשפטים יבחןאת הסוגיות האמורות בשיתוף המשטרה, תוך איזון בין הצרכים המבצעיים של המשטרה לבין זכות היסוד לפרטיות. חוק האזנת סתר חוק האזנת סתר, התשל"ט- 1979 (להלן - חוק האזנת סתר), נועד לקבוע מחד גיסא את האיסור הפלילי על ציתות לשיח תקשורתי, שהמצותת אינו צד לו (להלן - האזנת סתר,) ומאידךגיסאאתהתנאיםשבהםניתןלהתירהאזנתסתרובראשםקבלתצושיפוטיהקובע את תנאי ההיתר וגבולותיו, כאשר הדבר דרוש לגילוי, חקירה או מניעה של עבירות מסוג פשע בתנאים שפורטו בחוק. ככלל, התנאים לקבלת צו שיפוטי המתיר האזנת סתר על פי החוק האמור חמורים יותר מהתנאים שנקבעו בפסד"פ לקבלת צו חיפוש. יצוין כי הגדרת האזנת סתר בחוק האמור עשויה לכלול גם ציתות לתקשורת סינכרונית בין מחשבים, הגם שהעניין אינו מפורש בחוק שכן מדובר בהאזנה או קליטה של השיחה באמצעות מכשיר (בהתאם להגדרת המונח "האזנה" בחוק). איסוף מודיעין במרחב המקוון, לרבות במהלך ביצוע חקירה סמויה ובמיוחד בנוגע לקריאת מסרים דיגיטליים והודעות טקסט המועברות באמצעות יישומונים ודואר אלקטרוני, עשוי להידרש לקבלת צו שיפוטי על פי חוק האזנת סתר. הוראת סעיף 23 א בפסד"פ מחריגה מתחולת הוראות חוק האזנת סתר מקרי ם של קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש שהותר מכוח צו שיפוטי. לכן חיפוש כדין של ראיות פליליות בחומר מחשב שנתפס ברשות חשוד או שהועתק, לרבות מכשיר סלולרי, מחשב לוח ( טבלט) , התקן נייד והתקן נייח,אינובבחינת "האזנת סתר"לאורהוראותסעיף 23 א(ג) לפסד פ." אולםבמקריםשבהם החיפושהניבמידעשיורטמשרתיהאחסוןקודםקליטתובמכשירהחשוד,אזייי תכןשתחול עליו הגדרת האזנת סתר על פי החוק האמור, בהתאם לפסיק ת בית המשפט המחוזי153 . 153 ת"פ (מחוזי ת"א) 40206/05 מדינת ישראל נ אליעזר פילוסוף ואח'' פורסם במאגר ממוחשב)(, 5.2.2007 . | 566 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון בנסיבות אלה המידע לא יוכל לשמש ראיה קבילה במשפט, כל זמן שלא הוצא צו להאזנת סתר154 . בעשור השלישי של המאה העשרים ואחת רבים מחומרי המחשב הדרושים לגורמי החקירה לצורכי החקירה הפלילית שמורים במרחב המקוון (ענני מידע במובחן מאובייקטיםבמרחבהפיזי)ולכןאינםניתניםלתפיסהמוחשית.מוצעלמחלקתייעוץ וחקיקה לתת את הדעת על המענה החקיקתי הנדרש, בשים לב להשפעות שיש להבחנה בין המקרים שבהם קבלת מידע באמצעות תקשורת בין מחשבים נופלת להגדרת "האזנת סתר", אם לאו. בתגובתה על ממצאי הביקורת כתבה מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) כי חלק מההיבטים האמורים בנוגע לחוק האזנת סתר יוסדרו במסגרת הצעת חוק החיפוש, לרבות בנוגע לאופן החיפוש בחומר מחשב ולהיקפו. ביולי 2017 הפנה המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) את תשומת ל יבם של הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות ובמשטרה לקשיים הנורמטיביים בנוגע לדליית ראיות פליליות מחומר מחשב. במכתבו ציין כי היקפו העצום של ח ומר ה מחשב שנ תפס מקשה מאודעלהמשטרהלעייןבכלתכניו,וכיחשיפתמלואהחומר בפניהחוקריםעלול הלהביא לפגיעהשלממשבפרטיותהחשודיםובזכויותיהםשלצדדיםשלישייםשאינםחשודיםכלל. יצוין כי הנחיית פרקליט המדינה בנושא זה פורסמה בנובמבר 2020 . הועלה כי לא הוסדר בחקיקה היקף החיפוש המותר בחומר מחשב. כמו כן הנחיית פרקליט המדינה מנובמבר 2020 , אינה מרפאת את הפגיעה האפשרית בפרטיותם שלצדדיםשלישייםשאינםנוגעיםבדברבאמצעותהחיפושבחומרימחשבשנמצאו ברשותם של חשודים ושל נאשמים. אי-הסדרת הסוגיה של חיפוש הראיות בחומר מחשב משפיעה על היקף הפגיעה בזכות העיון המוקנית לנאשם בנוגע לחומר חקירה שנתפס בעניינו מכוח הוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן - החסד"פ)155 , לרבות בעקבות האזנת סתר. עמדת רשויות התביעה בהקשר זה היא שחדירה של התובעים למחשב וחיפושםבחומרימחשבאינהבגדר"האזנתסתר" המטילהעלמפיקהשיחותלהקשיבלכל השיחות המוקלטות ולסווג אותן. על פי מכתבו האמור של המשנה לפרקליט המדינה, נדרשתמתודולוגייתחיפושסדורהשבמסגרתהייעשהמאמץלגלותאתרובחומריהחקירה המצויים במחשב, וזאת תוך תיעוד אופן החיפוש, לרבות מילות המפתח, שלבי החיפוש, הזמנים שבו בוצע וכיוצא באלה. בהתאם לזאת, זכות העיון לנאשם תחול רק על חומר מחשב שיסווג בתור חומר הנוגע לחקירה, במובחן מיתר החומרים שנתפסו אשר לא נערך בהם חיפוש לפי המתודולוגיה המוצעת. 154 ההבחנה שהוכרה בפסיקה לעניין זה היא בין מידע "נח" ( in rest ) שאינו בגדר "האזנת סתר" ובין מידע "נע" ( in transition שיחולו עליו הוראותיו המחמירות של החוק.) 155 על פי סעיף 74 (א) בחסד"פ, "חומר חקירה" הוא כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת אשר נוגע לאישום. | 567 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון מתודולוגיה זו עוגנה בהנחיית המשנה לפרקליט המדינה שגובשה בנובמבר 2020 , ולפיה ניתן לבצע בחומרי מחשב "חיפוש מושכל" שבמהלכו יסונן החומר באמצעים ממוחשבים, בין היתר באמצעות מילות חיפוש מסוימות, בלי שעורך החיפוש מעיין בפועל בכל הקבצים המצויים במחשב156 . נוסף על כך, ההנחיה קובעת רשימה של תנאים להיענות התביעה לבקשת חשוד או נאשם לבצע חיפושים מושכלים נוספים בחומר מחשב, וכי את החיפוש כאמור ת עשה היחידה החוקרת ולא הפרקליטות. בהעדר הסדרה מפורשת בחקיקה של היקף החיפוש המותר בחומר מחשב, עלולה להיפגע זכות הנאשם לעיון בחומרי החקירה הנוגעים לאישומו המצויים במחשב. בתגובתו על ממצאי הביקורת הודיע משרד המשפטים כי אופן החיפוש והיקפו עתידים להיות מוסדרים בפסד"פ וכי בכוונתו להציע הסדר חוקי להיבטים האמורים., לאור הודעתו, מומלץ כי משרד המשפטים יכלול בהצעתו לשינויי חקיקה, בין היתר, את הנושאים האלה: הסדרת החיפוש בחומר מחשב הנוגע לחיפוש ראיות על ידי התביעה, וכן הסדרת החיפוש בחומר מחשב הנוגע למימוש זכויות היסוד של נחקרים ושל נאשמים בפלילים לעיין בחומר החקירה בעניינם ולהגן על פרטיותם ועל הפרטיות של צדדים שלישיים. חוק הסמכויות כאמורלעיל,חוקהסמכויות מאפשרהגבלהשלגישה לאתרים במרשתת בתנאיםמסוימים. א. החוקקובערשימהסגורהשלעבירותשבגינןניתןלאכוףעלמפעיליאתריםבמרשתת להסיר תכנים פוגעניים מאתרים במרשתת. רשימה זו אינה כוללת את העבירות המופיעות בחוק המחשבים. בספטמבר 2020 הגישה יחידת הסייבר ליועץ המשפטי לממשלההצעהלתקןאתחוקהסמכויותכךשיכלולגםאפשרותלהוציאצוויםלאתרי מרשתת שמתבצעת בהם פעילות אסורה לפי חוק המחשבים. יצוין כי בדיון שהתקיים באוגוסט 2021 בנושא "אופן הטיפול באתרי אינטרנט המשמשים לביצוע הונאות פישינג (דיוג)", בהשתתפות גורמי מערכת אכיפת החוק במשטרה ובפרקליטות, נאמר כי חוק הסמכויות אינו מתייחס לאתרי דיוג. על רקע זה ובהיעדר מקורות הסמכה חלופיים בחוק, הרי שפעילות המשטרה בנוגע להסרת קישוריות דיוג לעמודמתחזהשלאתר במרשתת, בהסתמךעלהחוק האמור, מעוררתקושי משפטי. עד מועד תום הביקורת טרם קודמה ההצעה האמורה לתיקון חוק הסמכויות לשלבי חקיקה. אולם בתגובתה על ממצאי הביקורת הודיעה מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) כי ההצעה האמורה של יחידת הסייבר בפרקליטות תיבחן על ידה כחלק ממכלול תיקוני החקיקה בנושאים אלה. 156 הנחיית פרקליט המדינה מס' 7.15 , "יישום הוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 , על תוצרי חיפוש בחומרי מחשב - עבודת התובע" (24.3.21 .) | 568 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון ב. בבג"ץ האכיפה הוולונטרית העיר בית המשפט157 כי יש לשקול יוזמת חקיקה שתסדיר בפירוטאתמכלולהפעולות שאותןנוקטתהפרקליטותבמסגרתזו, כפי שנעשהבחלק ממדינות המערב158 . יצוין כי הצעת החוק להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט, התשע"ז- 2016 , והצעת החוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן), התשע"ח- 2018 - לא הבשילו לכדי חקיקה. בתגובת משרד המשפטים נכתב כי הוא החל בקידום מחדש של הצעת החוק, " עם שינוייםמינוריים" ,ש אושרה עלידי ועדתהשריםלענייניחקיקהבדצמבר 2021 ומיועדת להנחה על שולחן הכנסת. על פי הצעת החוק, יידרשו שני תנאי ם מצטברים כדי ששופט בבית משפט מחוזי יורה על הסרת תוכן לבקשת תובע שהוסמך לכך על ידי היועץ המשפטי לממשלה: א)( פרסום התוכן ב מרש תת יהווה עבירה פלילית; ב)( קיימת אפשרות ממשית לכך שהמשך הפרסום יפגע בביטחונו של האדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה. כמו כן, בהליך פלילי כאמור יוסמך השופט שדן בתיק, אחרי הרשעת המפרסם, להורות על הסרת התוכן שבשלו הורשע. מומלץ כי במסגרת קידום הצעת החוק האמורה יוודא משרד המשפטים כי ההצעה משקפת את האיזון הדרוש בין חופש הביטוי ובין מתן מענה הולם לטיפול בעבירות שעניינן פרסום תוכן המסית לאלימות, לטרור, לגזענות או תכנים בלתי חוקיים אחרים. מומלץ גם כי משרד המשפטים יקיים בחינה בין- לאומית של החקיקה בנושא עובר להנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת. ג. החוק אינו מסמיך הגבלה או חסימה של אתר החשוד בהונאה. בהתאם לזאת, רשויות האכיפה מנועות מלבקש ולקבל צווים שיפוטיים ומלהפנותם לספקיות השירותים המקוונים במקרים הנדרשים. בסיכום דיון בנושא הפשיעה המקוונת שהתקיים במטה הארצי באפריל 2021 ציין המפכ"ל כי העבירות בתחום ההונאה והסייבר פוגעות באזרחים רבים, בדגש על אוכלוסיותמוחלשותובפרטקשישים וחסריישע.נוכחזאתהואהנחהאתגורמיהייעוץ המשפטי ואח "ם לבחון אפשרות לתיקוני חקיקה, תוך החמרת הענישה במקרים כאמור. על פי חוק הסמכויות הקיים, חשד לביצוע מרמה והונאה במרחב המקוון אינו עילה להגבלת גישה או חסימת אתר במרשתת. נוכח העובדה שנפגעי עבירות אלה משתייכים לעיתים לאוכלוסיות מוחלשות, מומלץ שמשרד המשפטים יבחן את המענה הנדרש לשם הגנה על נפגעי עבירות אלה במרחב המקוון. 157 שם, בעמ' 57 . 158 במסגרת הדיון בבג"ץ 7846/19 שם, בעמ'( 14 ) צוין כי פעילות וולונטרית ללא הסמכה סטטוטורית נוהגת בחלק ממדינות אירופה, כגון - בריטניה, צרפת, בלגיה, ספרד וגרמניה על בסיס הסדרים בין- לאומיים והנחיות רגולציה של האיחוד האירופי, לרבות מתווה שנחתם בין האיחוד ובין כמה בעלי פלטפורמות במרשתת בעניין הטיפול בפרסומי שנאה דרך מנגנוני הדיווח של הפלטפורמות. כמו כן צוין שם, כי בארה"ב לחלק ממפעילי הפלטפורמות המקוונות מוקנית חסינות בדין ולכן לא ניתן לפעול כנגדם במישור הכופה אלא רק במישור הוולונטרי. | 569 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון מן הממצאים עולה כי אין בחקיקה בכלל ובהוראות חוק הסמכויות בפרט, סמכויות אכיפה המקנות לרשויות את הזכות לבקש צווי הגבלה שיפוטיים המחייבים את מפעילי האתרים במרחב המקוון להסיר תכנים ומסרים פוגעניים או לחסום את הגישה לאתרים מסוכנים במרשתת. החלטתהממשלהאשרמכוחההוקםבפברואר2015 מערךהסייברהלאומי(להלן- מס"ל) כגוף הממלכתי המופקדעל הגנת המרחב המקוון של מדינת ישראל159, לא עוגנה בחוק160 . משום כך, סמכוי ותיו של מס"ל כלפי חלק ניכר מהגופים במשק161 , ניתנות להפעלה בהסכמת גופים אלו בלבד162 . זאת בניגוד לרשויות אחרות העוסקות בהגנת סייבר ובמאבק בעבריינות במרחב המקוון, אשר החוק מקנה להן סמכויות אכיפה (ראו לעיל בפרק המבוא.) הועלה כי במצב הקיים אין בין מס"ל ובין מערכת האכיפה, חלוקת סמכויות ותפקידים ברורה. כמו כן, אין הגדרות מפורטות ומחייבות בנוגע לממשקי העבודה בין מס"ל ובין יתר הרשויות הנוגעות בדבר, ובפרט בנוגע לחובת שיתוף המידע בין מס"ל ובין המשטרה. תזכיר חוק הגנת הסייבר ומערך הסייבר הלאומי, התשע"ח- 2018 , מאגם את החלטות הממשלה ואת מדיניותה בנוגע לסמכויות מס"ל והיקף אחריותו. עם זאת, תזכיר החוק טרם אושר ואינו אינו נוגע במישרין לפעילות מס"ל במקרים שיש בהם היבטי פשיעה ורכיבים פליליים המצריכים את התערבות המשטרה או את יידועה. נוכחזאת,מומלץשמשרדהמשפטיםיבחןעםמס"לועםהמשטרהחלופותלקביעה בהצעת החוק המתגבשת של חלוקת התפקידים בין הגופים בטיפול במקרים שיש בהם היבטים משולבים של הגנת סייבר מחד גיסא ופשיעת סייבר מאידך גיסא. ב מסגרת תגובתה על ממצאי הביקורת מ ינו אר 2022 הודיעה מחלקת יי עוץ וחקיקה (משפט פלילי) כי הגורמים הנוגעים בדבר במשרדי הממשלה השונים עושים מאמצים להפיץ להערות הציבור את טיוטת תזכיר חוק הגנת הסייבר ומערך הסייבר הלאומי. לכשיושלמו מאמציקידוםתזכירהחוק,יינתןמענהמספקלצורךבהסדרתחלוקתהתפקידיםביןמס"ל ובין המשטרה בכל הנוגע לאירועי הגנת סייבר שבהם מתקיימים היבטי חפיפה בין הגופים, לרבות לעניין העברת המידע. 159 בתור יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, ראו: החלטה מס' 2444 קידום ההיערכות הלאומית להגנת הסייבר"" והחלטה מס' 2443 קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר,"" 15.2.15. קדמ ה לכך, החלטת ממשלה מס' 3611 בנושא "קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי," 7.8.11 . 160 זאת למעט סמכויות מסוימות שנקבעו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח- 1998 (להלן - החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים), כלפי הגופים המנויים בתוספת השנייה והתוספת החמישית לחוק זה. 161 שאינם מנויים בתוספת השנייה ובתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. 162 בכפוף להוראות הדין הכללי, החלטות הממשלה ו"עקרונות ה- CERT הלאומי" שנקבעו בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה. | 570 | ה דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי 2022 |טיפולמערכתאכיפתהחוקבעבריינותבמרחבהמקוון הממצאים העולים בפרק זה מצביעים על פערים שהצטברו לאורך שנים בשל הצורך בהסדרה עקב תיקוני חקיקה שלא הושלמו, ובשל הצורך במתן מענה שלם ומעשי לאיום במרחב המקוון בהתאם להתפתחות הטכנולוגית המהירה. מומלץ כי משרד המשפטים בשיתוף כללהגורמים הרלוונטיים, יפעל לקדםאת התיקונים הנדרשים בחקיקההקיימת, תוך בחינת השפעתם על כלל זכויות הציבור באמצעות איזון בין צורכי מערכת אכיפ ת החוק ובין הזכויות המוקנות לפרט בדין. בתגובתה מינואר 2022 על ממצאי הביקורת הודיעה פרקליטות המדינה כי היא שותפה לצורך בתיקוני החקיקה הנדרשים, כמפורט בפרק זה לעיל, וכי תהיה שותפה בעבודת המטה במשרד המשפטים לקידום תיקוני החקיקה, אם יהיה בכך צורך. בתגובתו מינואר 2022 על ממצאי הביקורת הודיע המשרד לבט"פ כי הוא ומשרד המשפטים עובדים במשותף על כמה הצעות חוק אשר נוגעות לאכיפה של נושאי סייבר ומחשוב (לרבות חיפושים על כוננים,חיפוש בענן, תפיסת מחשבים, ראיות דיגיטליות ועוד). עודציין כיהוא סבור שהנושאמצויבאחריותמשרדהמשפטים,והואישמחלסייעולהשתתףבכלתיקוןחקיקההנוגע לאכיפת החוק, לרבות חוקי הסייבר והדיגיטל. מומלץ כי הממצאים העולים בפרק זה יובאו גם בפני הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה, כדי שתבחן את הפערים שהוצגו ואת הצורך בתיקוני חקיקה נדרשים בהתאם. | 571 | טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון סיכום בשנים האחרונות מסתמנת עלייה תלולה של מאות אחוזים בהיקף העבריינות במרחב המקוון בישראל ובעולם, הכוללת עבירות באמצעות תוכנות מחשב המסתייעות בטכנולוגיה מתקדמת לצורך ביצוע פשיעה גם במרחב הפיזי. העבריינות במרחב המקוון מסכנת את הפרט, את הציבור הרחב, את המסחר המדינתי והגלובלי ואף את ביטחון המדינה; היא עלולה לאיים עלחיי אדם, על שלומם של נשים, של גברים ושל ילדים והיא פוגעתבקניינםובפרטיותם.בשנת 2020 נאמדונזקיההכולליםשלפשיעתהסייברברחבי העולםבכ- 6 טריליוןדולר,והםצפוייםלעלותמדישנהבשנה.האתגריםהכרוכיםבטיפול בנושא מורכבים והם מחייבים, בין השאר, שיתוף פעולה רציף בין מדינות ובין ארגונים בין- לאומיים העוסקים בכך. בישראל, המשטרה היא הגורם המרכזי המופקד על הטיפול בעבריינות במרחב המקוון. הממצאים העולים בדוח זה מלמדים, כי המערך הקיים במשטרה אינו מגובה בתפיסת הפעלה עדכנית; אינו כולל כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר בהיקף הנדרש לצרכים; ואינו מצטייד באמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לביצוע עבודתו בשלמותה. על פי נתונים משנת 2019 , קיימת תופעה של תת- דיווח למשטרה על פגיעות מעבריינות מקוונת. ההערכות בדבר התגברות משמעותית של הפשיעה במרחב המקוון בשנים הקרובות מחייב ות אתגורמיהאכיפהלהגביראתההיערכותשלהןבאופןשיובטחהמענההאכיפתי הדרוש. מוצע כי המשטרה תרכז מאמץ הן בבניין הכוח והן בהפעלתו למאבק בעבריינות במרחב המקוון בתמיכת המשרד לבט"פ בהתאם להמלצות המפורטות בדוח זה. לצד האמור, על המשטרה להקפיד כי כל פעולה הנעשית באמצעים הטכנולוגיים שברשותה, לרבות פריצה למערכות מחשב פרטיות ולמכשירים סלולריים, תיעשה תוך שמירה על זכויות הפרט ובהתאם לאישורים המשפטיים הדרושים. על הפרקליטות והב"ה לפעול להסדרה ולהסמכה של חלק מפעולות האכיפה שהן נוקטות בהן. הסדרה זו נדרשת הן משום הצורך לאזן בין צרכי מערכת אכיפת החוק ובין הזכויות המוקנות לפרט בדין והן משום שהעתיד צופן עלייה באירועי עבריינות במרחב המקוון, אשר ידרשו פעולה מתואמת ומתוכננת. | 572 |