פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 303
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ב' בכסלו התשס"ח (12 בנובמבר 2007), שעה 09:00
סדר היום: הצעת חוק השתלת אברים, התשס"ח-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק גלנטי – היו"ר
אריה אלדד
זהבה גלאון
שלי יחימוביץ
רן כהן
יצחק רביץ
מוזמנים:
עו"ד טלי שטיין, משרד המשפטים
עו"ד ציפי בר לבב-רועה, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
עו"ד נתן סמוך, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
עו"ד מאיר ברודר, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
ד"ר יורם בלשר, יושב-ראש ההסתדרות הרפואית בישראל
עו"ד שרון ניסו, המחלקה המשפטית, ההסתדרות הרפואית
תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, מאגר אדי
פרופ' ג'פרי בונר, יו"ר ועדת כליות, המרכז הלאומי להשתלות
עמוס כנף, יו"ר העמותה לחולי כליה ומושתלים
אלכס מויססקו, דובר העמותה לחולי כליה ומושתלים
דליה אהוד, איגוד העובדים הסוציאליים
עו"ד ד"ר שמואל ילניק, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
גדי בן-דרור, יו"ר עמותת אדי, העמותה לקידום השתלות בישראל
עו"ד עמית בן-גל, יועץ לעמותת אדי, העמותה לקידום השתלות בישראל
בלה שיניין, עוזרת הפקה, תחנת טלוויזיה NTDTV
איזבלה שיונג, כתבת, תחנת טלוויזיה NTDTV
טל עצמון, צלם, תחנת טלוויזיה NTDTV
נעה בורד, גלי צה"ל
ייעוץ משפטי:
ג'ודי וסרמן
איתי עצמון
מנהלת הוועדה:
וילמה מאור
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק השתלת אברים, התשס"ח-2007
היו"ר יצחק גלנטי:
בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
בשעה טובה ומוצלחת, אחרי עבודה מרובה של ועדת המשנה, אנחנו נתחיל היום בסיכום ובהצבעה על הסעיפים בהצעת חוק השתלת אברים, התשס"ח-2007.
אריה אלדד:
מטרת החוק היא להסדיר את נושא השתלת האברים בישראל, תוך מאבק בסחר אברים והגברת תרומת האברים בארץ על מנת לאפשר ליותר אנשים לעבור השתלה ולהציל את חייהם בצורה מסודרת, חוקית ומוסרית.
מטבע הדברים היו בחוק הזה התנגשויות של אמונות, דעות, גישות אתיות שונות וגישות של החולים הזקוקים להשתלה ושל אנשים שמודאגים מאפשרות או חוששים מסחר באברים ופגיעה בשכבות אוכלוסייה מהן יבואו האברים האלה בעיקר. הגענו להסכמות חשובות והתקדמנו במהלך העבודה בחוק בתחומים רבים מאוד. יש שתיים או שלוש סוגיות בהן לא הצלחנו להגיע לנוסח מוסכם והנוסחים השונים יובאו להצבעה.
ג'ודי וסרמן:
רק בסעיף 20. לגבי סעיף 26 הייתה בסופו של דבר הסכמה.
אריה אלדד:
אם כן, בסעיף העיקרי שעוסק בתמורה לתרומה מן החי, יש גרסה של חברת הכנסת יחימוביץ, גרסה של חבר הכנסת רביץ ונוסח משרד הבריאות ואנחנו נביא אותן להצבעה במליאת הוועדה ולאחר שתתקבל ההחלטה היא תועלה למליאה.
שלי יחימוביץ:
אדוני היושב-ראש, כפי שאמר חבר הכנסת אריה אלדד, בדיונים בוועדת המשנה על הצעת החוק הזאת היו התנגשויות בין השקפות עולם שונות ואפשר לומר שבחלק מהדברים הגענו לעמק השווה וזה אמור לגבי רוב הסעיפים.
הסעיף המהותי והקריטי הוא סעיף מספר 20. אני רוצה בקצרה לומר מה עומד על הפרק. סעיף מספר 20 מדבר על תמורה בתמורה לתרומת אבר מן החי והוא מסמיך את שר הבריאות לקבוע תשלום אחיד בעבור אבר. הסכומים שנאמרו כאן בוועדה ואף רשומים בפרוטוקול מפי נציגי משרד הבריאות הם 22 אלף שקלים תמורת אבר מן החי, אחר כך הסכום הזה השתנה ל-18 אלף שקלים ואני חייבת לומר לך שיכול להיות שלא הייתה כאן מודעות לגודלו של הסכום ולמשמעותו לאדם עני. נוצר חשש ברור וחמור מכך שאנשים יסכימו להטיל מום בגופם ולתרום אבר מגופם בתמורה לכסף.
היו"ר יצחק גלנטי:
לא הייתי מציע כעת להתרכז בסעיף אלא כאשר נגיע אליו את תתייחסי אליו באופן ענייני.
שלי יחימוביץ:
אם תאמר לי שאנחנו לא נצביע היום על סעיף 20, אני מוכנה לחסוך מזמנה של הוועדה.
היו"ר יצחק גלנטי:
לא נראה לי שנגיע לסעיף הזה.
שלי יחימוביץ:
אם כן, אני מוותרת על הנאום שלי.
היו"ר יצחק גלנטי:
סליחה שאני קוטע אותך באמצע.
שלי יחימוביץ:
לעניין סעיף 20, שאני שמחה שלא נצביע עליו היום, אני מאמינה שבהידברות נוספת אנחנו נגיע לעמק השווה ונתכנס סביב הצעת הממשלה. יש אופציה כזאת. אז אני אוריד את ההסתייגות שלי וכל הסיטואציה תשתנה. לכן אנחנו צריכים אולי עוד זמן כדי לנסות ולהתכנס סביב ההצעה הממשלתית.
היו"ר יצחק גלנטי:
אולי זה יכול להיעשות במסגרת ועדת המשנה.
ג'ודי וסרמן:
לא, היא סיימה את תפקידה.
שלי יחימוביץ:
אנחנו יכולים לעשות זאת בהידברות בינינו.
היו"ר יצחק גלנטי:
המשך הדיון וההצבעות יהיו בשבוע הבא. אנחנו מתחילים לקרוא את הצעת החוק.
איתי עצמון:
הצעת חוק השתלת אברים, התשס"ח-2007
פרק א': הגדרות
1. הגדרות
בחוק זה –
"אבר" – אבר או חלק מאבר של אדם, וכן רקמה, הניתנים להשתלה, למעט דם, מח עצם, ביצית ותא זרע.
"בית חולים" – כהגדרתו בפקודת בריאות העם.
"המרכז הלאומי לרפואה משפטית" – המרכז הלאומי לרפואה משפטית שליד משרד הבריאות.
"המנהל" – המנהל הכללי לש משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לעניין חוק זה.
"המרכז להשתלות" – המרכז הלאומי להשתלות שהוקם לפי הוראות פרק ג'.
"השתלת אבר" – פעולה של השתלת אבר שניטל מתורם או שניטל לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה בגופו של נתרם.
"ועדת בקרה ואיכות" – ועדה כאמור בסעיף 22 לחוק זכויות החולה.
"ועדת הערכה" – ועדת הערכה מקומית וועדת ההערכה המרכזית.
"ועדת הערכה מקומית" – ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 13(א).
"ועדת ההערכה המרכזית" – הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 13(א).
"חוק האנטומיה והפתולוגיה" – חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953.
"חוק זכויות החולה" – חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
"חסוי" – כהגדרתו בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
"מאגר המידע" – מאגר המידע שהוקם לפי הוראות פרק ז'.
"מטופל" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה.
"מרכז רפואי מורשה" – בית חולים שתנאי רישומו לפי פקודת בריאות העם לא מתירים לו לבצע נטילת אברים או השתלת אברים, ולעניין נטילת אברים לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה – גם המכון לרפואה משפטית.
"נטילת אבר" – פעולה של נטילת אבר מתורם או נטילת אבר לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה לשם השתלתו בגופו של נתרם.
"נתרם" – אדם הזקוק להשתלת אבר בגופו מסיבות רפואיות.
"פקודת בריאות העם" – פקודת בריאות העם, 1940.
"פקודת הרופאים" – פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976.
"קרוב" – בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, בן או בת, אח או אחות, סבא או סבתא, נכד או נכבד, דוד או דודה, דודן או דודנית, אחיין או אחיינית.
"רופא" – רופא מורשה לפי פקודת הרופאים.
"רופא אחראי" – רופא האחראי על מתן ייעוץ והנחיות רפואיות לטיפול בנתרמים, בתיאום עם מתאם השתלת אברים כמשמעותו בסעיף 10.
"רופא מומחה" - רופא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים.
"תורם" – אדם המוכן לתרום אבר מאבריו, בחייו, לצורך השתלה בגופו של נתרם.
"תמורה" – תמורה הניתנת בכסף, בשווה כסף, בשירות או בטובת הנאה אחרת.
"השר" – שר הבריאות.
קריאה:
רופא אחראי הוא לא כמשמעותו בסעיף 10. סעיף 10 זה עיון ברשומות.
ג'ודי וסרמן:
אנחנו נבדוק את ההפניה לסעיף 10 בהגדרת רופא אחראי.
קריאה:
זה בסעיף 11.
היו"ר יצחק גלנטי:
האם למישהו יש הערות לסעיף 1? אין הערות. אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
סעיף 1 – אושר
איתי עצמון:
פרק ב': ייחוד ואישור פעולות
2. ייחוד פעולות
(א) נטילת אבר או השתלת אבר לא תיעשה אלא לפי הוראות חוק זה.
(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה.
רן כהן:
הגדרה (א) היא הגדרה שעומדת במבחן כל שאר החוקים?
ג'ודי וסרמן:
כן. נעשתה התאמה.
רן כהן:
מבחינתי זה בסדר גמור.
טלי שטיין:
האם לא יותר נכון לומר לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה ולפי כל דין?
ג'ודי וסרמן:
איזה כל דין?
טלי שטיין:
כל דין שהוא.
ג'ודי וסרמן:
סעיף 2(א) אומר שהשתלות לפי חוק זה. חוק אנטומיה הוא חוק אנטומיה. אני לא מכירה דין אחר.
טלי שטיין:
גם אני לא מכירה, אבל השאלה אם לא צריך לכתוב זאת.
רן כהן:
אני מאוד מבקש שזה לא יפגע בזכויות החולה על פי חוק זכויות החולה.
ג'ודי וסרמן:
החוק הזה לא פוגע.
רן כהן:
אני אומר את זה כי אני רגיש לזה.
ג'ודי וסרמן:
חוק האנטומיה והפתולוגיה הוא חוק ספציפי שנוגע לנטילת אברים. מאחר שלפי החוק הזה יש נטילה ולפי חוק האנטומיה והפתולוגיה יש נטילה, זה בא להבהיר שמקומו של חוק האנטומיה והפתולוגיה נשאר ולא נוגעים בהוראות שם, וכאן יש דין אחר שהוא חי לצד חוק האנטומיה. זה לא נוגע לכל שאר הדינים שהם חוקי יסוד או חוק זכויות החולה.
רן כהן:
אנחנו רוצים שהחוק הזה יגבר על חוק האנטומיה והפתולוגיה כי אחרת לא היה החוק. כל השתלה צריכה להיות כפופה לחוק הזה. במובן זה אין השתלה שהיא לא על פי חוק זה.
ג'ודי וסרמן:
נטילת אבר מן המת עדיין נעשית לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה. זה לא בא להסדיר מחדש את הנטילה.
קריאה:
יש הוראות משלימות.
ג'ודי וסרמן:
יש הוראות משלימות אבל הן לא פוגעות.
שלי יחימוביץ:
התורם מטיל מום בגופו. מה הן הזכויות שלו?
ג'ודי וסרמן:
נדרשת הסכמה ויש ועדת הערכה.
רן כהן:
גם בחוק זכויות החולה זה נעשה רק בהסכמתו ועל פי כל הכללים שנקבעו שם בחוק, באיזה אופן הוא מסכים, ואם הוא לא בר החלטה.
אריה אלדד:
גם בחורה צעירה שבאה לקצר את אפה מטילה מום בגופה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 2.
ה צ ב ע ה
סעיף 2- אושר
איתי עצמון:
3. איסור סחר באברים
(א) לא יקבל אדם תמורה בעבור אבר שניטל מגופו או מגופו של אדם אחר, או המיועד לנטילה כאמור, והכל בין שהנטילה נעשית בחייו של אדם ובין לאחר מותו.
(ב) לא ייתן אדם תמורה בעבור אבר שהושתל בגופו או בגופו של אדם אחר, או המיועד להשתלה כאמור.
(ג) לעניין סעיף זה, לא יראו כתמורה כל אחד מאלה:
(1) הסכמת אדם אחד לתרום, בחייו, אבר לאדם אחר, כנגד הסכמתו של קרובו או מכרו של אותו אדם אחר כי יתרום אבר לקרובו או מכרו של האדם.
(2) תשלום והחזר כספי בעד הוצאות ששולמו לתורם לפי הוראות סעיף 20.
(3) תמורה שנתן תאגיד שהשר שהכיר בו לפי הוראות סעיף 26.
(4) מימון הוצאות קבורה והוצאות הסעה והטסה של גופת אדם שאבריו ניטלו לאחר מותו, בהתאם להוראות סעיף 26א.
בסעיף קטן (2) שינינו את המונח פיצוי עקב השינויים שנערכו בסעיף 20.
שלי יחימוביץ:
למה שינינו את המונח פיצוי?
זהבה גלאון:
כי את ואני דרשנו שישנו.
איתי עצמון:
המונח החזר הוצאות הוא יותר נכון.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 3.
ה צ ב ע ה
סעיף 3 – אושר
איתי עצמון:
4. איסור תיווך
לא יתווך אדם בין לתורם לנתרם, במישרין או בעקיפין, לשם נטילת אבר או השתלת אבר, אם הובטחה תמורה שנתינתה אסורה לפי הוראות סעיף 3, לאדם אחר בעבור נטילת האבר בהתקיים אחד מאלה:
(1) התיווך נעשה בתמורה.
(2) הובטחה תמורה, שנתינתה אסורה לפי הוראות סעיף 3, לאדם אחר בעבור נטילת האבר.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 4.
ה צ ב ע ה
סעיף 4 – אושר
איתי עצמון:
4א סייגים לאיסור תיווך
אין באמור בהוראות פרק זה כדי לאסור השתלת אבר שנעשית חוץ לישראל לרבות לעניין השתתפות גוף בישראל במימון השתלת אברים שבוצעה במדינת חוץ, בהתקיים כל אלה:
(1) נטילת האבר והשתלת האבר מתבצעת על פי הדין באותה מדינה.
(2) מתקיימות הוראות חוק זה, לעניין איסור סחר באברי אדם.
אריה אלדד:
זה מנעול כפול. אתה רוצה שזה יהיה לפי חוקי אותה ארץ, אבל אם חוקי אותה מדינה אינם עולים קנה אחד עם חוקי מדינת ישראל, עם החוק הזה ועם הנורמה.
רן כהן:
השאלה אם סעיף קטן (2) כן מביא בחשבון את הנורמות שלנו.
אריה אלדד:
ודאי. את החוק הזה בעיקרו.
ג'ודי וסרמן:
יש הסתייגויות לסעיף הזה?
היו"ר יצחק גלנטי:
אין. אנחנו מצביעים על סעיף 4א.
ה צ ב ע ה
סעיף 4א – אושר
איתי עצמון:
5. הבאת אבר שניטל מן המת לישראל או הוצאתו מישראל
לא יביא אדם אבר לישראל ולא יוציא אדם אבר מישראל, לשם השתלתו בגופו של אדם, אלא לפי הוראות שקבע השר בהתייעצות עם שר החוץ ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ובלבד שהאבר ניטל מאדם לאחר מותו לפי דיני המדינה שבה נעשתה נטילת האבר, ואם נעשתה בישראל – לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה.
רן כהן:
האם זה מחייב שהשר יוציא כללים לאחר חוק זה ויביא אותם לוועדה?
ג'ודי וסרמן:
הוא יתקין תקנות.
רן כהן:
והתקנות האלה יהיו בפיקוח ועדת העבודה.
ג'ודי וסרמן:
נכון.
היו"ר יצחק גלנטי:
יש עוד הערות לסעיף 5?
ג'ודי וסרמן:
יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת רביץ, אבל הוא טרם הגיע לישיבה. לא נוכל להצביע כי הוא לא ביקש להצביע בהיעדרו והוא לא נמצא.
היו"ר יצחק גלנטי:
נדחה את ההצבעה.
ג'ודי וסרמן:
הוא צריך או להיות או לבקש.
זהבה גלאון:
זאת אומרת שההסתייגות הזאת נופלת לחלוטין?
ג'ודי וסרמן:
זאת אומרת שאין הסתייגות.
שלי יחימוביץ:
אם כן, ההסתייגות יורדת.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 5.
ה צ ב ע ה
סעיף 5 – אושר
איתי עצמון:
פרק ג': המרכז להשתלות
6. המרכז הלאומי להשתלות
(א) במשרד הבריאות יוקם ויפעל מרכז לאומי לנושא ההשתלות, שיפעל למיצוי אפשרויות הגדלת היקף תרומת אברים והשתלות אברים בישראל.
(ב) תקציב המרכז הלאומי להשתלות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית נפרדת, במסגרת תקציב משרד הבריאות. לעניין זה, "תכנית" ו"חוק התקציב" – כהגדרתם בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
ג'ודי וסרמן:
תיקנו את הנוסח. הנוסח שאושר בוועדת המשנה הוא הנוסח שמחקנו אותו. חשבנו שלא יאה בחוק לכתוב "ניצול מרבי של מאגר תורמים" ולכן אנחנו מציעים את הנוסח ברוח מה שדובר בוועדה, הנוסח שמופיע לפניכם.
זהבה גלאון:
הערה לסעיף 6(א). אחרי במשרד הבריאות יוקם ויפעל וכולי, הייתי מוסיפה תרומת אברים מהמת כי אחרת זה נותן פתח לזה שאנחנו מדברים גם על תרומת אברים מהחי. כאילו המרכז הזה מעודד השתלות אברים מהחי.
אריה אלדד:
מה איכפת לנו אם תהיה פעולת הסברה לתרומה אלטרואיסטית? הלא אנחנו לא יכולים להתנגד. דנו בזה. אנחנו לא יכולים לבוא ולומר תרומת כליה מצילה חיי אדם, לא תקבל שום דבר בשביל זה, תצילו חיים.
זהבה גלאון:
לא זאת ההערה.
ג'ודי וסרמן:
אני רוצה להסביר לחברי הכנסת שזה לפי הצעת ההסתדרות הרפואית, הצעתו של פרופסור רכס בהערות שהועברו לוועדה וגם מה שהם הציעו בישיבות הוועדה. הם הציעו הגדלת מספר השתלות האברים בישראל שכולל גם את החי וגם את המת, הם הציעו גם ניצול מרבי, שזה בעצם מיצוי אפשרויות להגדלת היקף התרומה.
היו"ר יצחק גלנטי:
למעשה הסעיף כולל גם וגם.
רן כהן:
גם מהמת וגם מהחי?
היו"ר יצחק גלנטי:
כן, גם מהמת וגם מהחי.
אריה אלדד:
ההצעה הייתה שיהיה כתוב במפורש מן המת. כלומר, שאנחנו לא מתייחסים להגדלת תרומות מן החי כאן.
זהבה גלאון:
לא, מתייחסים. המילה השתלות אברים בישראל נותנת ביטוי לנושא של השתלת אברים מהחי.
ג'ודי וסרמן:
זו העמדה של ההסתדרות הרפואית.
אריה אלדד:
לכן אני הייתי משאיר את זה בלי להגדיר למה אנחנו מתכוונים.
שלי יחימוביץ:
אנחנו דנים עכשיו על הוספת מן המת?
זהבה גלאון:
כן. סעיף 6(א) בהגדרה שלו נותן פתח. כשאת מגדירה מה זה המרכז שאמור לעודד ולהסדיר את הכל, ברגע שאת אומרת היקף תרומות אברים באופן כל כך כללי, זה אומר שזה גם וגם. גם של החי מקבל ביטוי בהשתלות אברים בישראל. השתלות אברים בישראל זה כולל הכל, גם מהמת וגם מהחי, גם כדי לעודד תרומה אלטרואיסטית אבל אם אתה לא מסייג את זה ואתה אומר שזה תפקידו של המרכז שאמור לקום עכשיו במדינת ישראל, אתה נותן פתח בהגדרה של המרכז לסוג של עידוד.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני חושב שזאת בדיוק הייתה המטרה, לעודד התרמה ומעבר לזה, אני לא רואה בזה שום דבר מעבר להצהרה דקלרטיבית.
אריה אלדד:
תרומות מן החי של תרומות קרובים, הן בוודאי ראויות לעידוד והקמפיין הזה ראוי שיעודד אותם.
זהבה גלאון:
זה מקבל ביטוי בסיפא.
שלי יחימוביץ:
אני לא הייתי מבטלת את ההתייחסות הספציפית לתרומה מהמת. אחרי שעות הדיונים הארוכות שעברנו כאן, שמענו מפי כל המומחים האפשריים שתרומה מן החי, תרומה אלטרואיסטית, היא אירוע נדיר ביותר ותרומה מן החי בעבור תמורה כספית, היא האירוע הנפוץ יותר. אנחנו חס וחלילה לא רוצים להיות אלה שיעודדו תרומה מן החי של אנשים עניים, מה גם שיש שדה בור בתרומה מן המת, התחום הזה כל כך לא נפרץ וכל כל לא מנוצל וכל כך אין לו קמפיינים של הגברת התודעה, כל שלהכניס כאן בבת אחת את העניין של תרומה מן המת ומן החי, זה בעייתי.
היו"ר יצחק גלנטי:
בוקר טוב לחבר הכנסת אברהם רביץ.
אברהם רביץ:
בוקר טוב אדוני היושב-ראש, אני מברך אותך על תפקידך החדש.
שלי יחימוביץ:
אנחנו פותחים כאן פתח מאוד מאוד בעייתי ואני הייתי מציעה להיענות להערת ההסתדרות הרפואית ולהבהיר שמדובר בעידוד תרומה מן המת ולא מן החי. חס וחלילה, אנחנו לא רוצים להתחיל קמפיין לתרומת אברים מן החי.
היו"ר יצחק גלנטי:
לא מזמן היינו עדים לאיזשהו תורם מארצות-הברית, תורם אלטרואיסטי לחלוטין, תורם מן החי והוא אפילו לא ידע למי הוא תורם והנתרם לא ידע מי התורם.
שלי יחימוביץ:
נכון.
היו"ר יצחק גלנטי:
מה רע בזה?
זהבה גלאון:
זה טוב, אבל הבעיה שמול זה עומדים שלושים כאלה שכתוצאה ממצוקה כלכלית נאלצים למכור את האבר שלהם.
שלי יחימוביץ:
את זה אנחנו רוצים למנוע. אני לא רוצה ליצור מצב בו יש קמפיין לתרומה מן החי.
אריה אלדד:
אנחנו לא מדברים רק על אותו תורם אלטרואיסטי נדיר מארצות-הברית. אנחנו מדברים על המסלול העיקרי של תרומות מן החי של קרובי משפחה.
זהבה גלאון:
אנחנו לא מונעים את זה.
אריה אלדד:
אותם אנחנו רוצים לעודד.
זהבה גלאון:
נכון.
אריה אלדד:
לכן ההגדרה כפי שמופיעה כאן, שהייתה על דעתו של פרופסור רכס, מדברת על עידוד תרומות. נקודה. לא מן החי ולא מן המת, לא להיכנס לעניין של לעודד קרובים ולא נעודד לא קרובים.
שלי יחימוביץ:
יורם, מה אתם אומרים?
יורם בלשר:
מבחינתנו, מה שהגיעו אליו עם פרופסור רכס, זה בסדר.
היו"ר יצחק גלנטי:
מקובל עליכם?
יורם בלשר:
כן.
ג'ודי וסרמן:
מרכז ההשתלות הוא חלק ממשרד הבריאות. זאת אומרת, את המדיניות של מרכז ההשתלות, יש ועדת היגוי שמייעצת לשר הבריאות. זאת אומרת, מרכז ההשתלות לא יצא באיזשהו קמפיין שהוא לא מקובל על משרד הבריאות. אני חושבת שכגוף ששייך למשרד הבריאות, אפשר לסמוך עליו שהם יפעלו לפי רוח החוק ולא בדרך אחרת.
שלי יחימוביץ:
בסיטואציה הנוכחית, כאשר אין עדיין הסכמות לגבי סעיף 20 ועדיין כפי שהוא מופיע הוא מדבר על תמורה כספית – אגב, מכובדת – אי אפשר לדון בסעיף הזה במנותק מסעיף 20.
ג'ודי וסרמן:
ודאי, הם יקבלו לפי סעיף 20 וזה יהיה חלק מהחוק.
שלי יחימוביץ:
סעיף 20 כרגע לא מקובל עלי.
רן כהן:
יש חשיבות עצומה אפילו לעודד נניח תרומת אברים בין קרובי משפחה.
קריאה:
אין צורך לעודד זאת.
רן כהן:
יש. במפורש יש. אין לך מושג איזו פרימיטיביות יש בתודעה של אנשים שצריך לתת להם את ההסברה וצריך לתת להם את ההכשר ולהבין שאמנם זה פוגע בגופם – ופרופסור רכס אמר את זה כאן – כי אנשים לא מבינים, גם כאשר מדובר בקרוב משפחה. יש פה עניין כן להסיר את כל אותו מעטה של בהלה ושל פחד ולגרום לאנשים להבין מה זאת התרומה לקרוב משפחה.
זהבה גלאון:
אני רוצה להעיר הערה כללית ולומר שאני בדעתה של חברת הכנסת יחימוביץ. אנחנו לא מתנגדות לזה שאנשים יתרמו תרומה אלטרואיסטית לקרוב משפחתם, תרומה מן החי כמובן. אנחנו מבינות את זה. להפך, אם ניתן להציל חיים, אנחנו מבינות את זה. כאשר אנחנו עכשיו מצביעים על סעיפים לפי הסדר, הכל בעצם כפוף לזה שעוד לא הגענו לסעיף 20. אם היינו יודעות מראש שסעיף 20 יש לגביו הבנה – בהנחה שכולם מסכימים למה שאנחנו חושבות, ואני לא בטוחה שזה המצב – אז הכל היה הולך ואז לא היינו מנסות לבקש להכניס סייגים. מהרגע שהדבר הזה תלוי ועומד ברקע, יש מרכז השתלות במשרד הבריאות והמדינה עכשיו הולכת להגדיר את היעדים ואת התפקידים של מרכז ההשתלות הזה. כאשר אתה מקים מרכז כזה, אתה קובע לו גם שם וגם ההקדמה השמית בעצם מקפלת בתוכה את המהות של המרכז הזה, את היעדים שלו, את המטרות שלו. ברגע שהולכים להגדיר עכשיו את המטרות של הגוף הזה, כמו שאמרתי קודם אנחנו לא מתנגדות לנושא של תרומה אלטרואיסטית, כאשר אומרים כאן שהגוף הזה יפעל למיצוי אפשרויות הגדלת היקף תרומת אברים ואומרים להשתלות אברים בישראל – כאשר מדובר על השתלות אברים בישראל, זה ברור שמדובר גם מהחי וגם מהמת. אם כן, החלק של התרומה האלטרואיסטית שחבר הכנסת אלדד חרד מפניה, שהיא לא תתאפשר, מקבל ביטוי בסיפא של המשפט הזה.
אריה אלדד:
לא שלא תתאפשר אלא שלא נעודד אותה.
זהבה גלאון:
בסדר, אבל זה לא רק שלא נעודד אותה אלא יש לה ביטוי בסיפא של הסעיף הזה שאומר השתלות אברים חל לגבי א' ולגבי ב'.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני מבין שאנחנו עלולים להיתקל בכל מיני הערות והסתייגויות שמתייחסות לסעיף 20. אני מציע שאנחנו נתקדם וכאשר נגיע לסעיף 20, תהיה האופציה לרביזיה על דברים שהצבענו עליהם קודם.
שלי יחימוביץ:
להגיש עכשיו רביזיה?
היו"ר יצחק גלנטי:
לא עכשיו אלא אחרי שנצביע על סעיף 20. אולי לא יהיה צורך בכלל בהגשת רביזיה.
שלי יחימוביץ:
מה לגבי הסעיף הזה?
זהבה גלאון:
יש לי הצעה לסדר, ברשותך. אנחנו מגישות עכשיו טנטטיבית רביזיה לסעיפים הבעייתיים מראש, מעכשיו ועד סעיף 20. בהנחה שנגיע לסעיף 20 ויישארו לנו הבעיות האלה של 6(א), יש לנו מראש אופציה לרביזיה.
שלי יחימוביץ:
נגיש רביזיה לסעיף הספציפי הזה כרגע.
אברהם רביץ:
על הסעיף שלי לא הצביעו כי איחרתי מאחר שהיה חפץ חשוד והתעכבתי. אני לא יודע אם צריך לנצל את הרביזיה כדי שיצביעו עליו. אם כן, אני מבקש רביזיה.
ג'ודי וסרמן:
הצביעו על סעיף 5 לפני מספר דקות ואם חבר הכנסת מבקש רביזיה, צריך להצביע עליה.
זהבה גלאון:
אדוני, האם מקובלת עליך הצעתי? אני הולכת לשיטתך. אני מציעה שנתקדם ונגיע לסעיף 20, אבל האם אתה מאפשר לי את האופציה כבר מראש לבקש רביזיה לסעיף 6, ואם יהיו לנו עוד כמה סעיפים בדרך, לבקש רביזיה גם עליהם?
היו"ר יצחק גלנטי:
אני לא יודע מה אומר התקנון בעניין זה.
ג'ודי וסרמן:
לבקש רביזיה אפשר, אבל צריך אישור של הוועדה, החלטה של הוועדה, רוב בוועדה לעשות את הרביזיה. לבקש ודאי שאת יכולה לבקש, אבל צריך רוב של הוועדה שיאשרו את הרביזיה.
זהבה גלאון:
כרגע יש רוב.
שלי יחימוביץ:
אבל יכול להיות שלא יהיה רוב באותו רגע.
ג'ודי וסרמן:
לא דיברתי על המועד אלא אמרתי שנדרש רוב.
זהבה גלאון:
עכשיו יש כאן רוב. נקבע שהחלטת הרוב עכשיו תוחל גם בהמשך.
ג'ודי וסרמן:
לא. במועד שמבקשים רביזיה, צריך שיהיה רוב לרביזיה. אי אפשר לצלם את הרוב שיש עכשיו.
היו"ר יצחק גלנטי:
חבר הכנסת רביץ, מעבר לסעיף 5, רצית להתייחס לעוד משהו?
אברהם רביץ:
אני לא מרגיש בנוח לפרוץ כי הרי איחרתי.
היו"ר יצחק גלנטי:
לא, אנחנו נצביע על רביזיה.
אברהם רביץ:
אני אדבר על סעיף 20 כשהוא יגיע.
היו"ר יצחק גלנטי:
מה עם סעיף 5?
אברהם רביץ:
אני רוצה שזה ייכלל. אני רוצה שיצביעו עליו.
ג'ודי וסרמן:
נצביע על רביזיה לסעיף 5. אם הרביזיה תתקבל, חבר הכנסת רביץ יוכל להתייחס.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 6.
ה צ ב ע ה
סעיף 6 – אושר
שלי יחימוביץ:
אני נגד. אני מחליפה את עמי אילון.
זהבה גלאון:
אין לי זכות הצבעה.
אברהם רביץ:
גם לי אין זכות הצבעה.
היו"ר יצחק גלנטי:
לפי בקשתו של חבר הכנסת אברהם רביץ אנחנו מצביעים על רביזיה לגבי סעיף 5.
ה צ ב ע ה
הבקשה לרביזיה לא התקבלה
איתי עצמון:
7. תפקידי המרכז להשתלות
המרכז להשתלות ירכז את הפיקוח והבקרה על נטילת אברים והשתלת אברים, ובכלל זה:
(1) ינהל את מאגר המידע.
(2) יקבל בקשות של נתרמים להירשם במאגר המידע ויטפל בהן.
(3) יאשר, לפי הוראות סעיף 23(ב), הקצאה של אבר שניטל לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה או של אבר שהובא לישראל לפי הוראות סעיף 5, לנתרם מתאים, בהתאם להנחיות ועדת ההיגוי כאמור בסעיף 8(ג)(4).
(4) ישתף פעולה עם מדינות זרות וארגונים זרים בעניין נטילת אברים והשתלת אברים.
(5) יערוך פעולות הסברה לעידוד תרומת אברים לפי כל דין.
(6) יבצע בקרת איכות במרכזים רפואיים מורשים בנושא נטילת אברים והשתלת אברים.
(7) יעודד מחקרים והכשרה מקצועית בתחום נטילת אברים והשתלת אברים.
(7א) יתאם בין מרכזים רפואיים מורשים, לרבות עם הרופא האחראי, ובכלל זה יאפשר שימור אברים המיועדים להשתלה עד לנטילתם והעמדת כל האמצעים והשירותים הנדרשים לביצוע נטילת האבר על ידי המרכז הרפואי המורשה שבו אמורה להתבצע השתלת האבר.
(8) יבצע כל פעולה אחרת הקשורה לנושא נטילת אברים והשתלת אברים שהוטלה על המרכז להשתלות על ידי המנהל.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 7.
ה צ ב ע ה
סעיף 7 – אושר
איתי עצמון:
8. ועדת היגוי.
(א) השר ימנה ועדת היגוי למרכז להשתלות, בת תשעה חברים לפחות, ובהם:
(1) רופא מומחה, בעל ניסיון של עשר שנים לפחות כרופא והוא יהיה היושב-ראש.
(2) מנהל המרכז להשתלות, שמונה לפי הוראות סעיף 9.
(3) שני רופאים מומחים, לפחות, בעלי ניסיון בביצוע השתלות אברים או במחקר בתחום האמור, ובהם רופא אחד לפחות שאינו מועסק בבית חולים ממשלתי.
(4) אחות מוסמכת בתחום הסיעוד, אחת לפחות, עובדת משרד הבריאות, העובדת במרכז להשתלות ושעיסוקה בתיאום השתלות אברים.
(5) איש דת, שימונה לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל.
(6) עורך דין שאינו עובד המדינה, הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי.
(7) שני חברים לפחות מתחומי עיסוק אלה: פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ואתיקה רפואית.
היו"ר יצחק גלנטי:
לא צריך להיות אח מוסמך? אולי אח/אחות?
שלי יחימוביץ:
מה זה מנהל מרכז להשתלות שמונה לפי הוראות סעיף 9?
איתי עצמון:
סעיף 9 זה סעיף שעוד נגיע אליו והוא עוסק במינוי מנהל מרכז להשתלות.
ג'ודי וסרמן:
בעמוד 8 למטה.
איתי עצמון:
(ג) תפקידי ועדת ההיגוי הם:
(1) לייעץ לשר בכל הקשור בהתוויית מדיניות ארצית בתחום נטילת אברים והשתלת אברים.
(2) לגבש תכנית פעולה שנתית של המרכז להשתלות, ולהביאה לאישור השר.
(3) לקבל דוחות ממנהל המרכז להשתלות, על ביצוע תכנית הפעולה השנתית המאושרת, על פעולות ועדת ההערכה וכן לדווח לשר על ביצוע התכנית כאמור.
(4) לקבוע הנחיות לעניין הקצאה של אברים שניטלו לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה או שהובאו לישראל לפי הוראות סעיף 5, ובלבד שבעת הקצאת אברים כאמור יובאו בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה:
(א) הסכמת אדם, בחייו, לנטילת אבר לאחר מותו כאמור בסעיף 25במקרה בו הוא או בן משפחתו מדרגה ראשונה של אותו אדם זקוק להשתלת אבר.
(ב) תרומת אבר שניטל מאדם לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה, במקרה שבו בן משפחתו מדרגה ראשונה של אותו אדם זקוק להשתלת אבר.
(ג) תרומת אבר שניטל מאדם בחייו, שלא לנתרם מסוים, במקרה בו אותו אדם או בן משפחתו זקוקים להשתלת אבר.
(5) לדון בדוחות בקרת האיכות שהוגשו לה על ידי רופאים מבקרים שהוסמכו לפי הוראות סעיף 11(א)(2) ולתת המלצות למנהל בהתאם לדוחות האמורים.
(6) לייעץ לשר ולמנהל בכל עניין הנוגע לנטילת אברים והשתלת אברים, ככל שתידרש.
(ד) יושב ראש ועדת ההיגוי יכנס את ועדת ההיגוי, אחת לשלושה חודשים לפחות, וכן לפי הצורך או כל אימת שנדרש לכך על ידי המנהל או שלושה מחברי הוועדה.
(ה) החלטות ועדת ההיגוי יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים.
(ו) ועדת ההיגוי תקבע סדרי דיון לעצמה, לרבות לעניין המניין החוקי של חבריה, ככל שלא נקבעו כל ידי המנהל.
(ז) חברי ועדת ההיגוי, למעט מנהל המרכז להשתלות, ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים. המנהל רשאי למנותם לתקופת כהונה נוספת, בלבד שאחרי שתי תקופות כהונה רצופות לא יתמנה חבר ועדה כאמור לתקופת כהונה נוספת במשך ארבע שנים.
(ח) הנחיות כאמור בסעיף קטן (ג)(4) יפורסמו ברשומות לאחר שיאושרו בידי המנהל.
(ט) המנהל ימנה ועדת בקרה ואיכות בראשות יושב ראש ועדת ההיגוי, שתורכב מחברי ועדת ההיגוי שהם רופאים, שמונו לפי סעיף קטן (א)(3). הוועדה תבחן את איכות פעילותם הרפואית של מרכזים רפואיים מורשים, בתחום נטילת אברים והשתלת אברים ותגיש דוח שנתי למנהל.
רן כהן:
לדעתי בסעיף קטן (ג)(2), לגבי תכנית פעולה שנתית, בעמוד 6 למטה, התפקיד גם לגבש תכנית פעולה שנתית של מרכז ההשתלות ולהביאה לאישור השר, הייתי רוצה שיתווסף ולידיעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
ג'ודי וסרמן:
פעילות שנתית שוטפת?
רן כהן:
זאת לא פעילות שנתית אלא ועדת ההיגוי היא שקובעת. ועדת ההיגוי הזאת במידה רבה מגבשת את תכנית העבודה של כל מרכז ההשתלות.
נתן סמוך:
צריך להבחין בין השקיפות של פעילות המרכז לבין השאלה של חובות דיווח. אנחנו יכולים להתחייב על זה שתכניות הפעולה של המרכז הלאומי להשתלות יהיו גלויות, מפורסמות ושקופות. אני מציע לא להכביד באמצעים של חובות דיווח.
רן כהן:
אני מציע שמה שאמרת יהיה בחוק. אני רוצה שחובת הדיווח הזאת תהיה בחוק.
ג'ודי וסרמן:
אדוני מדבר על חובת דיווח על פעולות ההשתלה ליישום או על תכניות הפעולה? אני חושבת שמה שחשוב לוועדה זה לקבל לאחר השנה אילו פעולות נעשו.
רן כהן:
ועדת ההיגוי קובעת את המדיניות במידה רבה מאוד של משרד הבריאות בעניין הזה ואני רוצה שתכנית מול משרד הבריאות בנושא של ההשתלות, כולל פרסומים, כולל כל דבר אחר, תהיה לידיעת ועדת העבודה והרווחה.
אריה אלדד:
אני מציע שיובאו לידיעת הציבור.
נתן סמוך:
אולי אפשר לומר שתוכנית הפעולה תפורסם בדרך שיורה עליה המנהל. מקובל עליך?
רן כהן:
לא. לא מקובל עלי. המנהל יכול להורות מה שהוא רוצה.
נתן סמוך:
יפורסמו לציבור.
זהבה גלאון:
יש עשרות גופים שמקימים בארץ והם צריכים לדווח על מה הם עשו ולא על תכנית הפעולה שלהם.
אריה אלדד:
לא התייחסנו לזה במהלך דיוני ועדת המשנה. דעתי כאן טובה כמו דעה של כל אחד. אני לא מסכם כאן איזה דיון שהתקיים קודם כי לא עסקנו בשאלה הספציפית. נדמה לי שאם יהיה כתוב שהדברים יובאו לידיעת הציבור על ידי פרסום בדרך שיורה המנהל, זה מתאים כי המנהל יורה לפרסם את זה באתר משרד הבריאות, מה גם שהפרסום באתר משרד הבריאות לא עולה כסף.
היו"ר יצחק גלנטי:
מקובלת ההצעה של חבר הכנסת אלדד?
רן כהן:
עלי לא. אני רוצה שיהיה כתוב שזה יובא לידיעת הוועדה. זה הפיקוח הפרלמנטרי. הנושא מאוד מאוד רגיש.
ג'ודי וסרמן:
אדוני, יש רשות מבצעת ויש רשות מחוקקת כאשר לרשות המחוקקת אכן יש סמכות פיקוח על הרשות המבצעת. סמכות הפיקוח בדרך כלל נעשית לאחר מעשה. בסוף השנה מדווחים מה נעשה, כיצד נעשה ובדרך כזאת גם מבקרים את התכניות מראש. לא מקובל שרשות מבצעת מביאה מראש לידיעת הוועדה, אלא אם כן הוועדה מבקשת ויוזמת דיון בעניין ואז כמובן היא צריכה להביא את התכניות ואת דרכי הפעולה לידיעת הוועדה, אבל באופן שוטף, בחקיקה, אני לא מכירה חוק שדורש מרשות מבצעת להביא מראש את תכניות העבודה שלה. אני חושבת שיש כאן ערבוב אולי קצת מסוכן בין הרשות המבצעת לפיקוח של הרשות המחוקקת.
רן כהן:
אני ממש מתנצל שאני חולק על היועצת המשפטית, אבל מאחר שנאמר בסעיף הזה שתפקידי ועדת ההיגוי הם שניים, לייעץ לשר בכל הקשור בהתוויית מדיניות ארצית בתחום נטילת אברים והשתלת אברים, ולגבש תכנית פעולה שנתית של מרכז ההשתלות, אני חושב לכן שהוועדה הזאת חייבת לדעת מבעוד מועד מהי המדיניות אותה גיבשה ועדת ההיגוי ועל פיה עומדים לפעול.
נתן סמוך:
אין מניעה שוועדת העבודה תכנס ישיבה בכל מועד שהיא רואה לנכון, לרבות ערב תחילתה של שנה, ותבקש דיווח על מה שנעשה ומה שייעשה. הקטע של חובת הדיווח הטכנית גם לא מקובלת וגם מכבידה, ואני לא חושב שהיא משפרת במשהו.
רן כהן:
אני לא יכול לשים לעצמי תזכורת פעם בשנה או פעם בחצי שנה ולבקש דיווח.
איתי עצמון:
יש חובת דיווח בתום כל שנה על הפעילות שנעשית.
רן כהן:
אני לא יודע למה זה מפריע לכם.
נתן סמוך:
לא אמרנו שזה מפריע לנו. אמרנו שזה יפורסם בציבור.
רן כהן:
כאשר ועדה מגישה לשר את התכנית, היא תגיש אותה גם לוועדה.
אריה אלדד:
אפשר אולי להוסיף בסעיף קטן (3) שמדבר על דיווח לאחר מעשה, לקבל דוחות ממנהל המרכז להשתלות על ביצוע תכנית הפעולה השנתית המאושרת ולהעביר העתק של דיווח זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
רן כהן:
מקובל עלי.
ג'ודי וסרמן:
בסעיף 3. לדווח לשר ולוועדת העבודה והרווחה.
יורם בלשר:
לגבי הסעיף הזה, מנהל מרכז ההשתלות וועדת ההיגוי, בוועדת ההיגוי מכהנים תשעה חברים, ביניהם רק שני רופאים וזה בזמן שהוועדה הזאת היא ועדה מרכזית בכל נושא ההשתלות.
רן כהן:
גם היושב-ראש הוא רופא.
יורם בלשר:
אנחנו חושבים שצריכים להוסיף רופאים מבלי לגרוע במספר החברים המכובד שיש כאן, אבל יש חמש תת-ועדות במרכז להשתלות שאחראיות על סיווג אברים והשתלות בשטחים שונים. הצעתנו ובקשתנו היא שחמשת הרופאים הללו יצורפו כחברים לוועדת ההיגוי כי אני חושב שתרומתם תהיה רצינית מאוד לגיבוש המדיניות.
בראש ועדת ההיגוי אכן עומד רופא. אנחנו סבורים שגם בראש מרכז ההשתלות, כפי שמקובל בעולם, צריך לעמוד רופא וזה לא מצוין כאן.
רן כהן:
אני חולק על הגישה הזאת.
ג'ודי וסרמן:
אדוני דיבר על הרכב ועדת ההיגוי?
יורם בלשר:
נכון.
מאיר ברודר:
לגבי ההערה הראשונה. אם תשימו לב, נאמר שהשר ימנה ועדת היגוי בה תשעה חברים לפחות. סעיף 8(א)(3) אומר שני רופאים מומחים לפחות. זאת אומרת, הוא יכול גם למנות יותר.
קריאה:
למה לא כתבתם זאת?
נתן סמוך:
אנחנו לא חושבים שיש בדבר הזה צורך.
רן כהן:
הוא יכול למנות גם ועדה של תשעים חברים?
נתן סמוך:
כן. בעיקרון המספר לא הוגבל. בסופו של דבר צריך לזכור שוועדת ההיגוי לא אמורה לשקף כל מומחיות או תת-מומחיות. ועדת ההיגוי אמורה להתוות מדיניות ארצית והיא גם נועצת במומחים שיכולים להיות מתחומי מומחיות שלא מיוצגים בוועדה, בין באמצעות מינוי של תת-ועדות שנעזרות במומחים חיצוניים ובין בדרך אחרת. אם השר לפי שיקול דעתו, המשרד לפי שיקול דעתו, יסבור שיש מקום להכניס תחומי מומחיות נוספים, אפשר לעשות זאת. אני לא חושב שנכון לכפות את הדבר הזה על ההרכב. בסך הכל צריך לזכור שזה משקף את ההרכב הקיים וההרכב הקיים עובד ויש את ההיוועצות והיא מתקיימת גם עם גורמים מומחים כאשר הדבר נדרש וזה לא מחייב הכללתם של כל סוגי המומחים כחברים מן המניין בוועדה.
אריה אלדד:
חלק מהנושא נדון בדיוני ועדת המשנה כאשר עסקנו בשאלת מי צריך לעמוד בראש המרכז להשתלות. הייתה עמדה אחת שאמרה שהמינוי הנוכחי של משרד הבריאות, לא המינוי הפרסונלי אלא העובדה שזה יכול להיות מי שאינו רופא, הוא ראוי. הייתה עמדת ההסתדרות הרפואית שאמרה שראוי שיעמוד רופא בראש המרכז. הנוסח שהתקבל היה שכיוון שבראש ועדת ההיגוי עומד רופא, זה מאזן את העניין והוספנו עוד תוספת לעניין ששניהם ימונו על ידי אותו מקור סמכות כי ההצעה המקורית הייתה שמנהל ועדת ההיגוי יתמנה על ידי המנכ"ל, בעוד שמנהל מרכז ההשתלות יתמנה על ידי השר.
נראה לי שאת זה לא צריך לשנות והנוסח הקיים היום שאינו מגדיר רופא דווקא בראש מרכז ההשתלות, הוא נוסח טוב. לעומת זאת, לא הייתי חושש לקבל את עצתו של דוקטור בלשר שאומר שאם נצרף את ראשי הוועדות המקצועיות לוועדת ההיגוי על פי ההגדרה, יישמע הקול המקצועי. אם שר הבריאות ירצה למשל לנטרל את עודף הרופאים, הוא באמת רשאי למנות עוד אנשים.
נתן סמוך:
צריך לזכור שהבעיות המקצועיות הן יציר של ועדת ההיגוי ואין להן ביטוי ליצור הזה בתוך החוק. לכן לבוא ולומר להכניס את חברי ועדת המשנה פנימה, אין לזה משמעות בגלל שוועדות המשנה בכלל לא נזכרות בהצעת החוק שהגשנו. בכל הכבוד, אני חושב שנכון להשאיר את זה בצורה הזאת ולהשאיר את שיקול הדעת.
רן כהן:
אדוני היושב-ראש, אני מצטער לומר שמוכרחים לקבוע מספר גג לוועדה. אי אפשר להשאיר את המספר לגמרי פתוח. ייאמר שצריכים להיות תשעה לפחות אבל גם לא יותר מ-17.
עם כל הכבוד, ההשתלה עצמה תיעשה על ידי רופאים וזה ברור לחלוטין כי זה מקצועם, אבל לגבי הנושא של קביעת המדיניות של ועדת ההיגוי, קודם כל מה שחייב להיות שם זה מישהו שמייצג את החולים וזה איננו שם בכלל. צריך להיות אדם שברור לגמרי שהוא האדם הכי נחוץ שם משום שדעתו, ניסיונו, תחושותיו זה הדבר הכי אלמנטרי שיש והוא לא מוזכר שם בכלל.
היו"ר יצחק גלנטי:
מי באמת יכול להיות נציג החולים?
רן כהן:
יש ארגוני חולים. יש עמותות של מושתלים. השר ימצא את העמותה הנכונה אבל צריך להיות נציג של ארגוני חולים. יש גם רופאים מושתלים. אני חושב שהעניין שמדובר עליו כאן, כפי שאנחנו כאן – חוץ מפרופסור אלדד – לא רופאים ובכל זאת מחוקקים חוק שנוגע לנושא רפואי מאוד משמעותי, גם היועצים המשפטיים של משרד הבריאות הם לא רופאים אבל הם בכל-זאת מנסחים את החוק הזה וזה נכון ולגיטימי. אני חושב שהעניין הזה שוועדת ההיגוי תהיה משופעת רופאים, הוא לא דבר נכון, עם כל הכבוד. קודם כל צריכים להיות שם נציגי חולים.
אריה אלדד:
ההערה של היועצים המשפטיים היא שהצעתי משהו שלא קיים בחוק. כלומר, כיוון שאותן ועדות משנה מקצועיות לא מופיעות בחוק, אני לא יודע מאיפה המצאתי אותן.
שלי יחימוביץ:
אם זה לא מופיע בחוק, אי אפשר להכליל את זה בחוק?
נתן סמוך:
המבנה הארגוני של איך הוועדה פועלת מבחינת סדר היום שלה, אם היא ממנה ועדות משנה או לא ממנה ועדות משנה, כל הדברים האלה הם בגדר סמכותה הקבועה של כל ועדה, אבל אין לזה ציון בחוק. לכן לומר שוועדות המשנה של הוועדה, נציגיהם יהיו חלק מוועדת ההיגוי, זה פשוט לא מסתדר עם הנוסח.
זהבה גלאון:
אדוני, אני רוצה לחזק את הדברים של חבר הכנסת רן כהן. בעצם רציתי לשאול את אריה אלדד האם בדיונים המוקדמים, שאולי לא נכחתי בהם, התייחסו לסוגיה של נציגות של חולים. אחד הדברים שלמדנו, לפחות מבחינה ציבורית אפרופו הביקורת הקשה בין היתר על ועדת סל התרופות, אחת הביקורות הייתה הרכב ועדת הסל. יש לזה הרבה היבטים אבל אחד ההיבטים היותר משמעותיים היה שישבו אנשים בוועדה, אנשים טובים, אבל כאשר לא יושב נציג או נציגים – זה לא צריך להיות נציג אחד כי גם התמהיל הזה, הכוח של נציג אחד שהוא חולה מול סוללה, זה גם בעיה וצריך לחשוב גם על התמהיל – הכוח של אנשים שחווים את זה בעצמם ויכולים לבוא לפני הוועדה ולהציג אספקטים ונקודת מבט שאנשים שביום יום שלהם לא חווים את זה. יש להם ראיה אולי אקדמית תיאורטית אבל לא לוקחת בחשבון את המצוקות. אני חושבת שזה היה עקב אכילס גדול של ועדת סל התרופות ואפשר למנוע וללמוד מהניסיון הרע של ועדות אחרות. זאת חקיקה מאוד מתקדמת ויש מסר שהוועדה אומרת שאנחנו נותנים ביטוי. אנחנו לא רק עושים חוק שנותן מקום לכל המומחים אלא אנחנו נותנים מקום גם לאנשים שנזקקים. אני חושבת שיש לזה מסר מאוד חשוב.
ג'ודי וסרמן:
למיטב זיכרוני לא נדון בוועדת המשנה הנושא של נציג חולים בוועדת ההיגוי. מה שכן, יש בסעיף קטן (7) שני חברים לפחות מתחומי עיסוק אלה כאשר אחד מהם הוא פסיכולוגיה, השני הוא עבודה סוציאלית והשלישי טיפול רפואי, שמייצגים ברמה מסוימת גם את העמדות של החולים. אני לא מנסה לומר שהם נציגי החולים, אבל יש אספקטים כלליים ציבוריים.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני סבור שמן הדין היה ראוי להכניס גם כאן נציגים של החולים.
ג'ודי וסרמן:
שני נציגי חולים.
שלי יחימוביץ:
הצעה לעניין הזה. דוקטור יורם בלשר היה עד לפני זמן מאוד קצר חבר בוועדת הסל, ואני חושבת שהוא המקור המוסמך והאמין ביותר לומר איך הוא חושב שזה צריך להיראות. אנחנו אומרים שזה בדומה לוועדת הסל ועל פי לקחי ועדת הסל. אז הנה יש לנו אדם שהיה בוועדת הסל והוא יכול לומר את דבריו.
אלכס מויססקו:
אני רוצה להביא לידיעת כבוד היושב-ראש וחברי הכנסת שקיים ארגון גג בו חברים שלושת העמותות שמייצגות את הזקוקים לאברים להשתלה. יש עמותה של לב-ריאה, יש עמותה של כבד ויש עמותה של כליה. יש לנו ארגון גג ואני מציע שהחוק, אחרי בדיקה נאותה משפטית, יציין את נציג ארגון הגג.
נתן סמוך:
אנחנו לא נציין ארגון זה או אחר.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו נוסיף שיהיה חבר נציג של החולים.
ג'ודי וסרמן:
אנחנו נביא את הנוסח המדויק לישיבה הבאה ואליו יתווסף נציג החולים.
לגבי ההצעה של חבר הכנסת רן כהן לעניין מספר מקסימום של החברים. השאלה אם הוועדה מאמצת את הצעתו.
היו"ר יצחק גלנטי:
לא יותר מ-17 חברים. אני לא יודע איך מגיעים לסיכום דיון עם 17 חברים.
ג'ודי וסרמן:
לעניין ההצעה הקודמת של חבר הכנסת רן כהן, לגבי התוספת של סעיף (ג)(3) בעמוד 7 למעלה. הדוחות מועברים אל השר על ביצוע התכנית כאמור, ואני מציעה שהעתק הדוח יועבר לוועדת העבודה והרווחה.
רן כהן:
מקובל עלי.
היו"ר יצחק גלנטי:
אם כן, הדיווח יהיה לשר והעתק הדוח יועבר לוועדת העבודה והרווחה.
מאיר ברודר:
אנחנו בגדול לא רוצים לפתוח כאן דברים שנידונו, אבל אני כן מבקש לפתוח משהו כי התבקשתי על ידי המועצה לביו-אתיקה, גוף שהוקם לפי החלטת ממשלה. לגבי כל הרעיון של הוספה של נקודות זכות לאדם שחתם על כרטיס אדי.
ג'ודי וסרמן:
סעיף (ג)(4).
מאיר ברודר:
כל הרעיון הזה נולד בעקבות דיון במועצה והם קבעו פחות או יותר את עמדתם בעניין. הרעיון שלהם אומץ בסעיף הזה למעט הנושא של (4)(א), הסכמת אדם בחייו לנטילת אבר לאחר מותו כאמור בסעיף 25, במקרה בו הוא או בן משפחתו מדרגה ראשונה של אותו אדם זקוק להשתלת אבר. הרעיון שלהם היה שרק מי שחתום על כרטיס אדי יכול ליהנות מנקודות הזכות ולא בן משפחה שלא חתום. זאת אומרת, כאשר בן משפחה אחד חותם, זה לא הופך להיות איזושהי תעודת ביטוח לכל המשפחה. צריך לזכור שכל הרעיון שעומד מאחורי הסעיף הזה הוא לעודד אנשים לחתום ואם אנחנו נאפשר את המנגנון הזה, בעצם יכול להיות מצב בו רק בן משפחה אחד חותם עבור כל בני המשפחה ומה שאנחנו רוצים הוא שכמה שיותר אנשים יחתמו. זאת אומרת, בסך הכל זה יכול להיות בסופו של דבר לרועץ.
אברהם רביץ:
אבל גם להפך.
מאיר ברודר:
דנו בזה. אני באופן אישי חושב כמוהם, אבל אני לא רוצה להביע כאן את עמדתי בעניין, אבל כן התבקשתי לחזור ולומר את עמדת המועצה.
אריה אלדד:
גם אם אני מסכים לעיקרון, נדמה לי שהסעיף הזה קובע ואומר שתפקידה של ועדת ההיגוי הוא לקבוע הנחיות לעניין. זה בדיוק מה שהיא תקבע. כלומר, תעלה שם עמדת המועצה לביו-אתיקה, תשכנע את חברי ועדת ההיגוי. לא הייתי נכנס כאן בדיוק למסמרות של הסעיף.
מאיר ברודר:
אם הסעיף כותב לך שגם בן משפחה לא יקבל, הוא מחייב. המועצה לא תאמר שהיא לא מקבלת את זה.
זהבה גלאון:
זה לא שיקול הדעת של המועצה.
ג'ודי וסרמן:
עורך-דין ברודר מציע למחוק "או בן משפחתו".
אברהם רביץ:
בתרומת דם זה בדיוק כך.
אריה אלדד:
ביטוח למשפחה.
מאיר ברודר:
כאן המטרה היא שכמה שיותר אנשים יחתמו, אבל כאן אחד יחתום והשאר יאמרו שהם לא צריכים לחתום כי הוא כבר חתם.
גדי בן-דרור:
אני האינטרסנט הכי גדול אולי לעודד את נושא חתימות על כרטיס אדי כי זה מה שאנחנו עושים ב-30 השנים האחרונות. בכל זאת אני חושב שצריך להשאיר את הסעיף כמו שהוא עכשיו כיוון שהחוק עצמו גם קובע שהחתימה על כרטיס אדי היא לא מחייבת. בסופו של דבר זקוקים להסכמת המשפחה גם אם אדם חתום על כרטיס אדי.
מאיר ברודר:
אגב, זה לא מה שהחוק אומר.
קריאה:
אבל זה מה שנהוג.
גדי בן-דרור:
החוק לא נותן לכרטיס את המחויבות שאפשר להוציא ללא הסכמת המשפחה.
היו"ר יצחק גלנטי:
זאת אומרת, בכל מקרה נחוצה הסכמת המשפחה.
גדי בן-דרור:
נכון. ההשפעה שיש לבן משפחה על כל המשפחה לתת את הסכמתה, הרבה פעמים גם אם הנפטר הוא לא בעל כרטיס ובן משפחתו הוא בעל כרטיס, הוא יכול להשפיע על כל המשפחה. כמות ההחתמות שמשיגים היום בארץ היא מאוד נמוכה יחסית וגם אם נצליח לעודד אנשים על ידי כך שהם יכולים לתת איזשהו ביטוח לשאר בני משפחתם, לדעתי זה תמריץ מספיק גדול להגיע לאנשים. אם אנחנו נצליח לקבל מכל משפחה אחד שיחתום, הרבה פעמים הוא ישפיע על בני משפחה אחרים, אבל אם הטריגר יהיה שקודם כל נפעיל אחד כך שהוא יחשוב שהוא עושה ביטוח לכלל המשפחה שלו והצלחנו להכניס את הרגל בדלת של המשפחה הזאת, עשינו צעד חשוב. לכן אני חושב שצריך להשאיר את הסעיף כמו שהוא עכשיו.
רן כהן:
שאלה לגבי הסוגיה הזאת. אם אדם תורם תרומה אלטרואיסטית, יש לבני משפחתו קדימות במקרה הצורך?
ג'ודי וסרמן:
זה סעיף קטן (ג). עמוד 7, סעיף 4(ג).
היו"ר יצחק גלנטי:
זאת אומרת, סעיף קטן (ג) עונה לשאלה הזאת. יש עוד הערות לגבי סעיף 8?
ג'ודי וסרמן:
לעניין הבקשה, זה נשאר כמו שזה?
היו"ר יצחק גלנטי:
כן, נשאר כמו שזה.
ג'ודי וסרמן:
התיקונים לסעיף 8 הם כלהלן: תשעה חברים ולא יותר מ-17 חברים. הוספה של נציג אחד של החולים בוועדת ההיגוי. בסעיף קטן (ג), העתק הדוח יועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 8.
ה צ ב ע ה
סעיף 8 על תיקוניו – אושר
איתי עצמון:
9. מנהל המרכז להשתלות
(א) השר ימנה מנהל למרכז להשתלות (בחוק זה – מנהל המרכז להשתלות) והוראות חוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט-1959 יחולו על מינוי כאמור.
(ב) מנהל המרכז להשתלות יבצע את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות חוק זה ויהיה אחראי לניהול המרכז להשתלות ולביצועם השוטף של תפקידי המרכז. בביצוע תפקידיו יפעל מנהל המרכז להשתלות לפי תכנית הפעולה השנתית של המרכז להשתלות, כפי שאושרה בידי השר, ויהיה כפוף, בכל ענייני הארגון והמינהל של המרכז להשתלות, להוראות שנתן המנהל, ובכל עניין מקצועי – להחלטות ועדת ההיגוי.
היו"ר יצחק גלנטי:
אין הערות. אנחנו מצביעים על סעיף 9.
ה צ ב ע ה
סעיף 9 – אושר
איתי עצמון:
10. עיון ברישומים.
(א) לצורך ביצוע תפקידיהם, רשאים המנהל, מנהל המרכז להשלות וחבר ועדת ההיגוי, לעיין בפרוטוקול של ועדת הערכה ובכל מסמך אחר שהוגש לה, וכן לעיין ברישומים וברשומות הרפואיות המתנהלים בכל מרכז רפואי מורשה והקשורים לנושא נטילת אברים או השתלת אברים.
(ב ) מנהל המרכז הרפואי המורשה ועובדיו ישתפו פעולה עם המנהל, מנהל המרכז להשתלות וחבר ועדת ההיגוי, לפי העניין, ויקלו על ביצוע הסמכויות כאמור בסעיף קטן (א).
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 10.
ה צ ב ע ה
סעיף 10 – אושר
איתי עצמון:
11. מתאם השתלת אברים ורופא מבקר
(א) מנהל המרכז להשתלות יסמיך מבין עובדי המרכז להשתלות:
(1) אחיות מוסמכות שישמשו מתאמות השתלת אברים בכל מרכז רפואי מורשה, בין המרכז להשתלות, המרכז הרפואי המורשה ומרכזים רפואיים מורשים אחרים, בתחום נטילת אברים והשתלת אברים, וזאת בהתאם להיקף הפעילות ולסיכוי איתור האברים להשתלה במרכזים הרפואיים (בחוק זה – מתאמת השתלת אברים). מנהל המרכז להשתלות יודיע לכל מרכז רפואי מושה על זהות מתאמת השתלת אברים, המופקדת על אותו מרכז.
(2) רופא מומחה שישמש רופא מבקר (בחוק זה – רופא מבקר) ואלה תפקידיו:
(א) לבצע בקרת תהליכים, החל משלב איתור הנפטרים שאבריהם עשויים להתאים לצורך השתלה ועד לסיום הליך נטילת האבר והשתלתו.
(ב) להגיש דוחות למנהל המרכז להשתלות ולוועדת ההיגוי, לעניין מיצוי אפשרויות לתרומת האברים במרכזים רפואיים מורשים.
(ב) לצורך ביצוע תפקידיהם רשאים מתאים השתלת אברים, הרופא המבקר וכן ועדת בקרה ואיכות לעיין ברישומים וברשומות הרפואיות המתנהלים במרכז רפואי מורשה והקשורים לנושא נטילת אברים או השתלות אברים, לרבות לעניין מצבו הרפואי של אדם שהושתל בו אבר, וכן לקבל לידיהם כל מידע אחר הדרוש להם והנוגע לעניין. ועדת בקרה ואיכות רשאית לקבל לידיה גם את המידע שהועבר למנהל המרכז להשתלות בהתאם לסעיף 27.
(ג) מנהל המרכז הרפואי המורשה ועובדיו ישתפו פעולה עם מתאם השתלת האברים, עם הרופא המבקר, עם ועדת בקרה ואיכות ועם הרופא האחראי, ויקלו על ביצוע עבודתם במרכז הרפואי המורשה.
רן כהן:
למה כל ההנחיות האלה צריכות להיות בחוק? למה צריך לומר בחוק שישתפו פעולה? היום לא משתפים פעולה? אני רוצה להבין את הדברים מבחינת ידיעה.
נתן סמוך:
צריך לזכור שאנחנו מעגנים לראשונה את מעמד המרכז הלאומי להשתלות בחוק. צריך לזכור שעבודת המרכז הלאומי להשתלות לא מתבצעת בחלל ריק אלא היא מצריכה שיתוף פעולה של הרבה מאוד גורמים ואנחנו חושבים שבהזדמנות זאת שאנחנו מעלים את הדברים על הכתב, גם זה יופיע.
רן כהן:
קיים חשש שהם לא ישתפו פעולה?
נתן סמוך:
תמיד יש אפשרות כזאת.
קריאה:
גם יש הרבה מרכזים.
נתן סמוך:
המסר צריך להיות שהמרכז הלאומי להשתלות תלוי הרבה פעמים בשיתוף הפעולה של הגורמים האלה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 11.
ה צ ב ע ה
סעיף 11 – אושר
שמואל ילניק:
למה מדובר רק באחיות מוסמכות? אני לא מדבר על כך שרצוי שיהיה גם אח.
היו"ר יצחק גלנטי:
הביטוי אחיות כולל גם אח.
שמואל ילניק:
אני מדבר בעיקר על פרופיל. למשל הניסיון בספרד הוא שרופאים הם מתאמי השתלות. לפעמים לרופאים יש יתרון מסוים.
נתן סמוך:
יש רופאים אחראים.
איתי עצמון:
פרק ד': השתלת אבר שניטל מתורם חי
12. בקשת תורם
(א) המעונין לתרום אבר מגופו לשם השתלתו בנתרם מסוים ומרכז רפואי מורשה מצא אותו מתאים, מבחינה רפואית, למתן תרומה לאותו נתרם, יגיש בקשה לאישור נטילת אבר לפי הוראות סעיף זה.
(ב) לאישור נטילת אבר מגופו של תורם, לשם השתלתו בקרובו, תוגש לוועדת ההערכה המקומית שבמרכז הרפואי המורשה שבו מיועדות להתבצע נטילת האבר והשתלת האבר.
(ג) לאישור נטילת אבר מגופו של תורם, לשם השתלתו באדם שאינו קרובו וכן בקשה כאמור של תורם שאינו תושב ישראל, יוגשו לוועדת ההערכה המרכזית.
(ד) בקשה לפי סעיף זה תוגש בטופס שקבע השר.
(ה) זה, "קרוב" – קרוב, לרבות גיס או גיסה.
רן כהן:
למה מגדירים כאן "קרוב?
איתי עצמון:
כאן הרחבנו. כאן יש הגדרה מרחיבה.
רן כהן:
זה נכון רק לגבי זה?
איתי עצמון:
כן.
אברהם רביץ:
ועדת ההערכה לגבי קרובים, היא צריכה להבהיר את מידת הקרבה?
אריה אלדד:
לוודא למשל שלא הופעל לחץ בלתי סביר בתוך המשפחה, שלא איימו עליו או נידו אותו.
ג'ודי וסרמן:
גם התאמה רפואית ופסיכולוגית.
אברהם רביץ:
זה ברור, זה כתוב בכל מקרה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 12.
ה צ ב ע ה
סעיף 12 – אושר
איתי עצמון:
13. ועדות הערכה.
(א) מנהל מרכז רפואי מורשה ימנה, באישור מנהל המרכז להשתלות, ועדת הערכה מקומית בת חמישה חברים שתדון בבקשות לנטילת אבר מגופו של תורם שהוא תושב ישראל לשם השתלתו בקרובו, ותיתן החלטה לגביהן.
(ב) מנהל המרכז להשתלות, באישור המנהל, תמנה ועדת הערכה מרכזית בת חמישה חברים, שתדון בבקשות לנטילת אבר מגופו של תורם לשם השתלתו באדם שאינו קרובו, או בבקשות לנטילת אבר מגופו של אדם שאינו תושב ישראל, ותיתן החלטה לגביהן. המנהל ימנה ממלאי מקום קבועים לחברי ועדת ההערכה המרכזית.
(ג) ואלה חברי ועדת ההערכה:
(1) רופא מומחה, שהוא מנהל מחלקה או יחידה בבית חולים שאינה עוסקת בהשתלת אברים, והוא יהיה היושב-ראש.
(2) רופא מומחה בפסיכיאטרייה או פסיכולוג קליני בעל תואר מומחה לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977.
(3) עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996.
(4) נציג ציבור. ואולם לבקשתו של התורם, נציג הציבור שיישב בדיון בעניינו יהיה, במידת האפשר, בן אותה קבוצה דתית, חברתית או תרבותית, שאליה הוא משתייך.
(5) עורך דין, הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי.
(ד) תקופת כהונתם של חברי ועדת ההערכה תהיה ארבע שנים מיום מינויים, ובלבד שלא יכהנו בתפקידם יותר משלוש תקופות כהונה.
רן כהן:
כל הכבוד לסעיף קטן (4). ממש יפה.
שמואל ילניק:
נדמה לי שיש סתירה בין סעיף (א) סיפא - הסעיף מדבר על התפקיד של ועדה מקומית – לבין הסיפא של סעיף (ג) ששולח אותנו לוועדה מרכזית. סעיף (א) מדבר על הסמכויות של ועדת הערכה מקומית לדון בבקשת תורם לקרובו, וסעיף (ג) סיפא מדבר על ועדה מרכזית.
ג'ודי וסרמן:
ועדת הערכה.
שמואל ילניק:
ועדת הערכה מרכזית.
ג'ודי וסרמן:
לא מרכזית אלא ועדת הערכה. שתי ועדות הערכה – גם המרכזית וגם המקומית. אתה מחזיק נוסח ישן.
שמואל ילניק:
זה הנוסח שחולק לנו. סעיף 12(ג).
היו"ר יצחק גלנטי:
כבר הצבענו על סעיף 12. הוא עבר.
שמואל ילניק:
בסדר, אבל זה צריך לדור בכפיפה אחת. זה מתייחס רק למי שאינו קרובו?
קריאה:
כן.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 13.
ה צ ב ע ה
סעיף 13 – אושר
איתי עצמון:
14. תנאים לאישור
ועדת הערכה לא תאשר בקשה לנטילת אבר מגופ0ו של תורם, אלא אם כן שוכנעה כי התקיימו כל אלה:
(1) התורם מתאים מבחינה רפואית ונפשית למתן התרומה, ואין במצבו הרפואי והנפשי משום חשש לסיכון בריאותו או לפגיעה בתפקודו, עקב התרומה, החורגים מן הסיכון הרגיל בפעולות מסוג זה.
(2) התורם נתן את הסכמתו לתרומה מרצון חופשי ומתוך דעה צלולה ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר.
(3) התורם והנתרם נתנו את הסכמתם מדעת לפעולות הרפואיות הקשורות בביצוע נטילת האבר והשתלת האבר, כנדרש לפי הוראות סעיף 13 לחוק זכויות החולה.
(4) התורם לא נתן הסכמתו כנגד תמורה או הבטחה לתמורה, שקבלתה אסורה לפי הוראות סעיף 3, והסכמתו לא ניתנה לצורך קבלת התשלום לפי הוראות סעיף 20.
(5) התורם מבין שיש באפשרותו לחזור בו מהסכמתו בכל עת עד לנטילת האבר, וכי הוא לא יישא באחריות אזרחית או פלילית עקב ביטול הסכמתו.
(6) הנתרם נמצא מתאים מבחינה רפואית ונפשית להשתלה.
(7) אין מניעה אחרת לאישור הבקשה, לרבות לעניין מצבו המשפחתי של התורם.
שלי יחימוביץ:
אמרנו שאין לנו תשלום בסעיף 20.
איתי עצמון:
אמרנו שזה תשלום אחיד .
שלי יחימוביץ:
אנחנו עדיין במחלוקת כאן.
היו"ר יצחק גלנטי:
אולי במקום המילה תשלום ייאמר קבלת החזר הוצאות.
נתן סמוך:
לא, יש גם תשלום וגם החזר הוצאות. אנחנו מחמירים ואומרים שבלי שום קשר לשאלה מה יהיה המודל שייקבע בסעיף 20, אם יסתבר לנו שגם זה – מה שלא נגיע אליו להסכמה – היווה תמריץ, גם התמריץ הזה יהווה עילה לפסילת התרומה של התורם.
שלי יחימוביץ:
אני חולקת עליך. קודם כל, אתם מודים כאן קבל עם ועולם שמדובר בתשלום.
נתן סמוך:
אמרנו את זה גם קודם. אנחנו אומרים תשלום והחזר הוצאות.
שלי יחימוביץ:
ברגע שכתוב קבלת תשלום, אתם אומרים שמדובר בתשלום.
נתן סמוך:
אגב, גם לשיטתך, כאשר מדובר בהפסד השתכרות, לא מדובר בהחזר הוצאה אלא מדובר בתשלום.
שלי יחימוביץ:
יש כאן סתירה פנימית.
רן כהן:
הפסד השתכרות או עלויות, זה פיצוי.
נתן סמוך:
זה החזר הוצאה.
שלי יחימוביץ:
יש כאן סתירה פנימית. למה שאדם ייתן הסכמה לצורך קבלת משהו שממילא יש לו? אנחנו מדברים כאן על משהו שיש לו, על רמת שכר שיש לו, פיצוי רפואי על מה שייגרם לו כתוצאה מההשתלה.
ג'ודי וסרמן:
בסעיף 3(ג)(2) נאמר ש"לא יראו כתמורה כל אחת מאלה: תשלום והחזר כספי בעד הוצאות ששילמו לתורם לפי סעיף 20".
נתן סמוך:
אנחנו מתאימים את זה.
ג'ודי וסרמן:
אני מציעה לקחת בדיוק את אותו מינוח, את אותה תיבה – "תשלום והחזר כספי בעד הוצאות".
שלי יחימוביץ:
אני אומרת שנחשפת כאן האמת המרה. סעיף 20 הוא לא תשלום, ולכן למה כתוב כאן תשלום?
נתן סמוך:
סעיף 20 הוא גם תשלום.
רן כהן:
היועצת המשפטית פתרה את זה. אותה הגדרה כמו בסעיף (3).
ג'ודי וסרמן:
התמורה המותרת לפי סעיף (3), שם נאמר "תשלום והחזר כספי בעד הוצאות".
אברהם רביץ:
אם נחליט לשים את הסעיף, לא הכל אלה הוצאות.
ג'ודי וסרמן:
תשלום והחזר הוצאות.
היו"ר יצחק גלנטי:
הכל מותנה בסעיף 20 שעליו עוד לא קיימנו דיון. במסגרת סעיף 20 אנחנו יכולים לשנות את הדברים לכאן או לכאן. בואו נעביר את זה הלאה עד שנגיע לסעיף 20. ג'ודי, את משנה את הניסוח?
ג'ודי וסרמן:
תשלום והחזר כספי בעד הוצאות.
היו"ר יצחק גלנטי:
בסדר.
יורם בלשר:
שאלה לגבי סעיף (1), שם כתוב שהתורם מתאים מבחינה רפואית, נפשית וכולי, החורגים מן הסיכון הרגיל בפעולות מסוג זה. מה זה החורגים מן הסיכון הרגיל?
נתן סמוך:
הנחת העבודה שלנו הייתה שכל ניתוח, גם כאשר מדובר באדם בריא, כאשר הוא עובר פרוצדורה ניתוחית, עשויים לקרות ברמת הסתברות כזאת או אחרת תוצאות של סיבוכים ניתוחיים. אמרנו שזה דבר שנכון בכל מקרה, אבל יש אנשים שעקב מצבם הרפואי או מסיבות אחרות רמת הסיכון שלהם היא גבוהה יותר, ואם אנחנו נראה שהם מועדים יותר להיכשל בניתוח בגלל מצב רפואי רגיש אחר שלהם, נצטרך לקחת את זה בחשבון.
היו"ר יצחק גלנטי:
יכולה גם להיות השלכה מדבר אחד על דבר שני.
אנחנו מצביעים על סעיף 14.
ה צ ב ע ה
סעיף 14 – אושר
איתי עצמון:
15. סמכויות ועדת הערכה
(א) ועדת הערכה תבקש מהתורם ומהנתרם, לשם בדיקת התקיימותם של התנאים המפורטים בסעיף 14, לעבור בדיקה רפואית ופסיכולוגית. כן רשאית היא לבקש מהם לעבור גם בדיקה סוציאלית, ולעיין בכל חומר רפואי, פסיכולוגי וסוציאלי הנוגע לתורם ולנתרם ובכל חומר נוסף שהועבר אליה מכל אדם אחר והכל ככל שהמידע נוגע לביצוע תפקידיה. כן רשאית הוועדה לזמן כל אדם, כפי שתמצא לנכון, וככל שהדבר דרוש לה לשם ביצוע תפקידיה.
(ב) בטרם תיתן ועדת הערכה את החלטתה, תזמן את התורם והנתרם להופיע לפניה, ורשאית היא לזמן כל אחד מהם להופיע לפניה בנפרד.
(ג) החלטות ועדת ההערכה יתקבלו ברוב קולות מהחברים הנוכחים.
(ד) ועדת ההערכה תיתן את החלטתה בתוך שישים ימים לכל היותר ממועד הגשתה של בקשת התורם לפי סעיף 12.
(ה) ועדת ההערכה תקבע את סדרי דיוניה, לרבות לעניין מניין חוקי של חבריה, וזאת ככל שלא נקבעו בידי המנהל.
יורם בלשר:
רציתי לשאול מדוע יש החרגה של הבדיקה הסוציאלית? למה לא לומר שכפי שצריכים לעבור בדיקה רפואית ופסיכולוגית, צריך לעבור גם בדיקה סוציאלית?
נתן סמוך:
חשבנו שיש מקרים בהם לא מתעורר איזשהו צורך לבדוק את המצב של התפקוד שלו בסביבה החברתית ויש מקרים בהם הדבר הזה מתעורר לנוכח הנסיבות. אדם שהוא קרוב משפחה והתחושה הכללית לא מעוררת קושי, אין חובה.
רן כהן:
זה נראה לי הכרחי.
אריה אלדד:
הדברים האלה הועלו כאן כי חשוב למשל לדעת אם מדובר באותו תורם אלטרואיסטי שכרגע הודיעו לו שמנתקים לו את החשמל בגלל חוב של 6,000 שקלים. כלומר, יש מקרים בהם הבדיקה הזאת היא הכרחית כדי לראות אולי אנחנו לא מסכימים לקבל תרומה.
יורם בלשר:
אני חושב שבכל מקרה הבדיקה הכרחית.
אריה אלדד:
גם כאשר מדובר בבן משפחה?
שלי יחימוביץ:
כן.
רן כהן:
מובן מאליו שיבדקו אותו רפואית ולמרות הכל זה כתוב. לכן צריך לכתוב גם בדיקה סוציאלית.
אריה אלדד:
אני חושב שלתת במקרים של אדם שתורם לקרובו.
שלי יחימוביץ:
גם קרובו יכול להיות מאוד עני.
אריה אלדד:
זה נכון, אבל לעומת זאת את עלולה לדחות אנשים שאומרים שהם לא רוצים שיתחילו להיכנס לו לחשבון הבנק שלו.
שלי יחימוביץ:
הוא הולך לתרום אבר מגופו.
אריה אלדד:
זה נכון, אבל עדיין אני לא רוצה שאחותי תדע שאני ירשתי מההורים שלי יותר ממנה. יש פה צדדים משפחתיים שאנשים אומרים שהם לא רוצים שייכנסו להם לחשבונות שלהם. הם אומרים שהם מוכנים לתת כליה, אבל שלא ייכנסו להם למעיים.
רן כהן:
אני חושב שזה נכון להשאיר את זה בידי הוועדה, כי אם הוועדה תראה שמצבו הוא כזה שדורש, כאופציה, אבל לא כהכרח.
שלי יחימוביץ:
אם אנחנו נותנים את החירות הזאת בידי הוועדה, אנחנו יכולים לתת לה את החירות הזאת בכל דבר ועניין. אנחנו כן רוצים לקבע כאן בסד את הוועדה.
רן כהן:
הוועדה הזאת תהיה ועדה מקצועית לעניין והיא צריכה לראות את מצבו הכולל של התורם. אם מצבו יחייב בדיקה סוציאלית, היא תעשה בדיקה סוציאלית. היה צריך לעשות כך שיהיה מצב אחר, שתהיה זכותו של התורם לבקש שתהיה בדיקה סוציאלית.
שלי יחימוביץ:
לא. אין לזה משמעות.
ג'ודי וסרמן:
בסעיף 14(2) נאמר ש"התורם נתן את הסכמתו לתרומה מרצון חופשי, מתוך דעה צלולה, שלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר". זה דבר שנבדק. אם הוועדה חושבת שהיא צריכה לעשות בדיקות, היא תעשה בדיקות.
אריה אלדד:
נראה לי שאנחנו כאן עלולים להוסיף גורם הרתעה לבני משפחה שרוצים אבל מתנדנדים ועכשיו הם גם צריכים לעבור הערכה אצל עובד סוציאלי.
שלי יחימוביץ:
אני רואה שאני כאן במיעוט.
רן כהן:
את יכולה להגיש על זה הסתייגות.
שלי יחימוביץ:
אני מגישה הסתייגות.
איתי עצמון:
לגבי הבדיקה הסוציאלית
שלי יחימוביץ:
כן.
רן כהן:
אני הולך עם שלי.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חברי הכנסת שלי יחימוביץ ורן כהן.
ה צ ב ע ה
בעד – 2
הסתייגות לא התקבלה
אנחנו מצביעים על סעיף 15.
ה צ ב ע ה
סעיף 15 – אושר
איתי עצמון:
16. החלטות ועדת הערכה
(א) לא שוכנעה ועדת הערכה כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 14, כולם או חלקם, תדחה את הבקשה לנטילת האבר ותמסור הודעה על כך לתורם ולנתרם.
(ב) שוכנעה ועדת הערכה כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 14, תאשר את הבקשה לנטילת האבר ותעבירה לאישור המנהל בצירוף נימוקיה וכל חומר אחר ששימש אותה, לצורך קבלת ההחלטה. החליט המנהל לאשר את החלטת הוועדה, יודיע על כך למנהל המרכז להשתלות. לא שוכנע המנהל כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 14, כולם או חלקם, ידחה את הבקשה לנטילת האבר וימסור הודעה על כך לתורם ולנתרם. החלטת המנהל תהיה מנומקת ותינתן בתוך שבעה ימים מהמועד שבו אישרה ועדת ההערכה את הבקשה.
(ב1). קיבלה ועדת הערכה מקומית החלטה בבקשת תורם בניגוד לדעתו של אחד מחבריה, רשאי אותו חבר להביא את ההחלטה להכרעת ועדת ההערכה המרכזית. הובאה החלטה כאמור, לא יהיה תוקף להחלטת ועדת ההערכה המקומית.
(ג) קיבל מנהל המרכז להשתלות הודעה מהמנהל לפי הוראות סעיף קטן (ב) על אישור החלטת ועדת הערכה מקומית, ייתן, הוא או מי שהוא הסמיך לכך, אישור למרכז הרפואי המורשה אליו משתייכת ועדת ההערכה המקומית לבצע את נטילת האבר והשתלת האבר, בתוך 24 שעות מהמועד שבו נמסרה החלטת המנהל למנהל המרכז להשתלות. לא ניתן לבצע את נטילת האבר או את השתלת האבר באותו מרכז רפואי מורשה, יקבע מנהל המרכז להשתלות או מי שהוא הסמיך לכך, את המרכז הרפואי המורשה שבו תבוצע נטילת האבר או השתלת האבר.
(ד) קיבל מנהל המרכז להשתלות הודעה מהמנהל לפי הוראות סעיף קטן (ב) על אישור החלטת ועדת ההערכה המרכזית, ייתן, הוא או מי שהוא הסמיך לכך, אישור למרכז רפואי מורשה לבצע את נטילת האבר והשתלת האבר, בתוך 24 שעות מהמועד שבו נמסרה החלטת המנהל למנהל המרכז להשתלות. בסעיף קטן זה, "מרכז רפואי מורשה" – המרכז הרפואי שביצע את נטילת האבר והמרכז הרפואי שיבצע את השתלת האבר.
היו"ר יצחק גלנטי:
האם אין אברים שאורך החיים שלהם לפני השתלה הוא לא פחות מ-24 שעות?
נתן סמוך:
בהמשך יש סעיף שמתייחס לאברים שמורים. אברים כמו קרניות או רקמות מהסוג הזה וכדומה, שניתן לשמור אותם במה שנקרא בנקי אברים, קבענו סעיף מיוחד שנגיע אליו בהמשך שנקרא אברים שמורים ולגביו אנחנו מחילים חלק מההוראות ומפעילים שיקול דעת לגבי הוראות אחרות.
היו"ר יצחק גלנטי:
זאת אומרת, המקרים האלה לא צריכים לעבור את כל הוויה דלרוזה.
נתן סמוך:
לא.
איתי עצמון:
כאן אנחנו מדברים על השתלות מן החי.
היו"ר יצחק גלנטי:
אבל יש אורך חיים לאותו אבר.
נתן סמוך:
הנקודה שאדוני מעלה מתייחסת בעיקר להשתלות אברים מן המת שניתנים הרבה פעמים לשמירה בחלק מהמקרים אבל אנחנו נגיע לזה בהמשך.
רן כהן:
נדמה לי שבעמוד 13 למטה, לא צריך להיות כתוב ש"יקבע מנהל המרכז להשתלות או מי שהסמיך לכך את המרכז הרפואי המורשה שבו תבוצע נטילת אבר או השתלת האבר" אלא צריך להיות נטילת אבר והשתלת אבר.
נתן סמוך:
לא תמיד זה באותו מקום. בחקיקה כאשר אומרים או, זה ו/או. בחקיקה אין ו/או.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 16.
ה צ ב ע ה
סעיף 16 – אושר
איתי עצמון:
17. הזכות לקבלת העתק ההחלטה
(א) התורם והנתרם רשאים לקבל, לפי בקשתם, העתק מההחלטה המנומקת של ועדת הערכה וממצאי בדיקות שנערכו להם לפי הוראות סעיף 15(א) וכן העתק מההחלטה המנומקת של המנהל כאמור בסעיף 16(ב).
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית ועדת הערכה שלא למסוך את נימוקיה או את ממצאי הבדיקות שנערכו לתורם או לנתרם, כולם או חלקם, אם קבעה כי טעמים של טובת התורם או הנתרם מחייבים זאת. החליטה הוועדה שלא למסור את נימוקיה או את ממצאי הבדיקות האמורים, תמסור על כך הודעה למבקש.
רן כהן:
האמור בסעיף קטן (א) עולה בקנה אחד מוחלט עם חוק זכויות החולה.
ג'ודי וסרמן:
יש גם את החריג של חוק זכויות החולה, בסעיף (ב).
אריה אלדד:
היו מקרים בהם בחדר סגור אמר האיש שלחצו עליו אבל הוא באמת לא רוצה. אם זה המצב, אתה לא רוצה לפרסם את הנימוק למה דחית, כדי שהוא לא יעמדו בפני צליבה בחוג המשפחה.
רן כהן:
אתה רוצה בכל זאת שהוועדה תיתן את הנימוק הזה למישהו.
אריה אלדד:
החשש היה שאדם שלחצו עליו והכריחו אותו ללכת לוועדה אבל לוועדה הוא בא ואמר שהכריחו אותו והוא באמת לא רוצה לתרום.
רן כהן:
למה שהוא לא ימסור את זה נניח למנהל? בכל זאת יש כאן מקרה בו הוועדה החליטה.
ג'ודי וסרמן:
המנהל מקבל. המנהל מאשר את ההחלטה בכל מקרה. בסעיף 16(ב) סיפא. המנהל מאשר את החלטת ועדת ההערכה.
רן כהן:
הוא יקבל את הניתוח הזה?
נתן סמוך:
בוודאי. לא נאמר שהנימוקים האלה לא צריכים להופיע אלא נאמר שהנימוקים האלה לא יופיעו בגרסת החלטת הוועדה שתימסר לתורם.
רן כהן:
למי זה כן הולך?
נתן סמוך:
למנהל.
רן כהן:
המנהל במובן זה הוא מנכ"ל משרד הבריאות?
נתן סמוך:
כן.
רן כהן:
אם זה כך, זה בסדר.
שלי יחימוביץ:
אין בעיה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 17.
ה צ ב ע ה
סעיף 17 – אושר
איתי עצמון:
17א. ערעור
החלטת ועדת הערכה או המנהל לפי פרק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
בהמשך הכנסנו גם תיקון עקיף לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
ג'ודי וסרמן:
מספור הסעיפים יוסדר לאחר מכן.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 17א.
ה צ ב ע ה
סעיף 17א – אושר
איתי עצמון:
18. איסור נטילת אבר מקטין ומחסוי
(א) הוראות פרק זה לא יחולו על תורם שהוא קטין או חסוי.
(ב) נטילת אבר מגופו של קטין או של חסוי, בחייו, לשם השתלתו באחר, תיעשה בהתאם להחלטת בית משפט לפי הוראות סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 שתוגש לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה לא יחליט בקשה כאמור, אלא לאחר שקיבל את חוות דעתה של ועדת ההערכה המרכזית.
נתן סמוך:
זה כפי שקיים היום בחוק.
אריה אלדד:
אני ממש מתנצל. רציתי לדון בזה ומחמת עובי התיק נשמט העניין מזיכרוני. רציתי להעלות לדיון את האפשרות שאדם יתרום כבר בגיל 17, שיהיה מותר לו לתרום כבר מגיל 17. השאלה אם אנחנו רוצים לפתוח את זה לדיון כאן או שאני אגיש את זה כהסתייגות.
נתן סמוך:
אנחנו הרי הסכמנו לזה. אין צורך להעלות את זה כי אנחנו מוכנים להכין נוסח לקראת הישיבה הבאה.
אריה אלדד:
לקחנו את הגיל שמותר לאדם להצביע בבחירות.
שלי יחימוביץ:
הבן שלי בן 17 והוא ממש תינוק.
ג'ודי וסרמן:
לעניין חתימה על כרטיס אדי נכנס סעיף 25.
נתן סמוך:
כאשר מדובר בהשתלות מן המת, אנחנו הסכמנו וכמו שאמרה היועצת המשפטית זה כבר נמצא בנוסח. כאשר מדובר על ילדים, צריך לזכור שלפני גיל 18 הם עדיין בבית הספר, הם לא עצמאים כלכלית, הם סמוכים על שולחן משפחתם והאפשרות שילד כזה יחליט לתרום אבר, גם אפילו לקרוב משפחה ללא אישור בית משפט, קל וחומר לאדם שאינו קרוב משפחה, היא אפשרות מאוד מטרידה. אנחנו בחנו את האפשרות הזאת ואני מציע לא לסטות בנושא הזה מהגיל.
אריה אלדד:
מצד שני היית אומר שיכול אדם שיציל את חייו של אביו בגיל 17.
נתן סמוך:
באישור בית המשפט.
שלי יחימוביץ:
גם בגיל 10 הוא יכול להציל את אחיו.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני חושב שבכל-זאת יש כאן נקודה שצריך לתת עליה את הדעת. אם נער בגיל 18 רשאי לנהוג.
שלי יחימוביץ:
18, כן.
היו"ר יצחק גלנטי:
בגיל 17 הוא רשאי לנהוג ומצביע לרשות המקומית.
נתן סמוך:
זה שונה. יש בזה שוני מסוים כי צריך לזכור שכאשר הוא נוהג או מצביע, הוא מממש זכות שהמדינה נתנה לו. כאשר הוא תורם אבר, באיזשהו אופן הוא עושה משהו לטובת גורם אחר, כאשר בין הגורם שהוא עושה את זה לטובתו לבינו יכולים להיות גם קשרים לא כשרים, כולל הטבות כספיות שגם קטין בגיל 17 יותר חשוף אליהן. אנחנו חושבים שביקורתו של בית המשפט גם בגיל הזה היא מאוד חשובה.
שלי יחימוביץ:
שלא לדבר על לחץ נפשי.
מאיר ברודר:
אנחנו רוצים שתהיה הביקורת של בית המשפט. אני חושב שכל אחד מאתנו לא רוצה שהמתווכים יהיו עכשיו בתי החולים וישכנעו בני 17 לתרום אברים.
היו"ר יצחק גלנטי:
הנושא ירד. אנחנו מצביעים על סעיף 18.
ה צ ב ע ה
סעיף 18 – אושר
איתי עצמון:
19. תרומה שלא לנתרם מסוים
הוראות פרק זה יחולו גם לגבי תורם המוכן לתרום אבר מאבריו בחייו, לשם השתלתו שלא בנתרם מסוים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(א) הבקשה לאישור נטילת האבר תוגש לוועדת הערכה המרכזית.
(ב) ועדת ההערכה המרכזית לא תאשר את הבקשה לנטילת האבר אלא אם כן ניתן לה אישור מאת המרכז להשתלות כי קיים נתרם המתאים מבחינה רפואית להשתלת האבר. המרכז להשתלות יאתר נתרם כאמור מתוך מאגר המידע, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 23(ב), בשינויים המחויבים.
רן כהן:
למה אתם כל כך מגבילים את זה? זה יכול להיות לבנק של אברים.
שלי יחימוביץ:
רוצים להשאיר את זה אלטרואיסטי.
רן כהן:
אלטרואיסטי זה לא לתורם מסוים. זה יכול להיות אבר שיכול לשמש למקרה חירום .
נתן סמוך:
ההצעה מדברת על סיטואציה. בדרך כלל הסיטואציה הקלאסית היא שתורם בא ורוצה לתרום לנתרם מסוים. פעם אחת בתולדות המרכז הלאומי להשתלות קרה שבא אדם ואמר שהוא מוכן לתרום אבר ושהמרכז יחליט למי זה הולך. סביב הסיטואציה הזאת, כדי לאפשר אותה בכל-זאת כי אנחנו לא יכולים לשלול אותה לגמרי, אנחנו כתבנו את הסעיף.
רן כהן:
אבל אמרתם שהוא יכול לתרום רק אם קיים מישהו שצריך את זה.
מאיר ברודר:
בגלל שלצערנו יש הרבה ממתינים, כמעט לא יקרה מצב שהוא לא יתאים למישהו מהממתינים. דבר שני, אתה צריך לזכור שכל הבדיקות האלו, אנחנו רוצים שזה יהיה בסמיכות לתרומה. זאת אומרת, אנחנו לא רוצים מצב שבדקתי לו את הכשירות הבריאותית והנפשית לפני שנתיים.
רן כהן:
אין בעיה. בסדר.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים על סעיף 19.
ה צ ב ע ה
סעיף 19 – אושר
אני מבקש מחברת הכנסת שלי יחימוביץ לבוא בדברים עם הנציגות במשרד הבריאות לקראת הישיבה הבאה.
שלי יחימוביץ:
ומשרד האוצר.
היו"ר יצחק גלנטי:
ומשרד האוצר. רצוי לבוא עם דברים מסוכמים וסגורים, כך שנוכל להמשיך את הדיון בצורה יעילה.
שלי יחימוביץ:
השאיפה שלי היא שאני אוכל להסיר את ההסתייגות שלי כדי לתמוך בהצעה הממשלתית.
היו"ר יצחק גלנטי:
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:50