פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 344
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ח' בכסלו התשס"ח (18 בנובמבר 2007), שעה 12:30
סדר היום: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – דיון בדן יחיד בעבירת סחר בבני אדם), התשס"ו-2006
הצעתם של חברי הכנסת אחמד טיבי, זהבה גלאון, אורית נוקד, מרינה סולודקין, יורי שטרן
הכנה לקריאה ראשונה - דיון
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד רותם – מ"מ היו"ר
זהבה גלאון
מוזמנים:
עו"ד רחל גרשוני, מתאמת בין משרדית בנושא המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים
עו"ד אסנת כהן, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד גיל רובין, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד אסתר בירלינט, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד דליה אברהמוף, פרקליטה בכירה במחוז תל-אביב, פרקליטות המדינה
טניה גולדשטיין, משרד הפנים
עו"ד לאה רקובר, היועצת המשפטית, הנהלת בתי המשפט
ד"ר חגית לרנאו, סגנית הסניגורית הציבורית הארצית
עו"ד מורן קבלו,, רכזת הפורום הפלילי, לשכת עורכי-הדין
ייעוץ משפטי:
אפרת רוזן
מנהלת הוועדה:
דורית ואג
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – דיון בדן יחיד בעבירת סחר בבני אדם), התשס"ו-2006
הצעתם של חברי הכנסת אחמד טיבי, זהבה גלאון, אורית נוקד, מרינה סולודקין, יורי שטרן
הכנה לקריאה ראשונה - דיון
היו"ר דוד רותם:
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון – דיון בדן יחיד בעבירת סחר בבני אדם), התשס"ו-2006.
זהבה גלאון:
אדוני, אני שמחה שהישיבה מתקיימת. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בחודש מרץ האחרון ואני שמחה שהגענו לדיון בנושא הזה. בעצם ניסיתי לקדם את החוק הזה כבר לפני מספר שנים אבל למזלי הכנסת התפזרה או שהיה איזה משהו אחר ולכן לא המשכנו את קידום החקיקה. ההצעה הזאת באה לתת מענה לעומס שנוצר בבתי המשפט, בעיקר בתל-אביב, וצוואר הבקבוק שנוצר שם שפשוט לא דנו בתיקים של סחר בבני אדם בגלל מצוקות אחרות, בגלל שלבתי המשפט יש מצוקות אחרות ואנחנו ערים בזה ולא מזלזלים בזה. אז באמת בא הרעיון לנסות לעבור במקרים של סחר בנשים לדיון בדן יחיד.
שמחתי לשמוע שגם הממשלה הודיעה שהיא מתכוונת לקדם חקיקה דומה ואולי זהה.
רחל גרשוני:
ועדת שרים לענייני חקיקה תמכה בחוק הזה וזה אומר שהממשלה תומכת. אין ספק שטוב היה אם היינו בעולם שכולו טוב לקיים דיון בכל הבעיה החמורה.
היו"ר דוד רותם:
לא היינו רוצים להיות בעולם שכולו טוב. אנחנו מעדיפים להישאר כאן.
רחל גרשוני:
בכל אופן, האילוצים המיוחדים כאן הם לא רק העומס בבתי המשפט. אם זה היה המצב, הייתי אומרת לגבי כל העבירות החמורות שיש עומס בבתי המשפט ונפתור את זה בדרך הטובה על ידי מינוי יותר שופטים.
היו"ר דוד רותם:
עוד מעט זה יגיע להרכבים של שניים.
רחל גרשוני:
נועצתי בחברתי המומחית לענייני חוק בתי משפט והיא אומרת שכרגע זאת הצעה תקדימית שחלה רק על ערעורים בעניינים אזרחיים בלבד ושבקושי יש תקדימים בארצות אחרות. היא מצאה משהו באנגליה והיא מצאה משהו בהודו. כך שזה לא הפתרון שהייתי רוצה ללכת אליו.
מה המיוחד בעבירות האלה. עבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות עוסקות בנשים שהגיעו מארצות מצוקה, לרוב מארצות חבר המדינות לשעבר, והן צריכות לחכות כאן עד שהתיק יסתיים. בין אם הן רוצות לחזור לארצות מוצאן, שזה בהחלט רצון שקיים אצל חלקן והן רוצות לחזור הביתה אחרי מה שהן עברו כאן, ובין אם הן רוצות להשתקם כאן, הן לא יכולות להתחיל את תהליך השיקום במצב של חוסר ודאות בו הן שרויות. אני בקשר יום-יומי עם מנהלת המקלט שאומרת לי מה התוצאות על הנשים במקלט שמחכות חודשים ארוכים לדיון בתיקים שלהן.
עוד בעיה – וכאן המצב כן דומה לעבירות אחרות – שבעבירות האלה יש תהליך טראומתי של הקורבנות. ככל שהזמן עובר, הזיכרון נמחק יותר ואפילו יותר מאשר במקרי עבירות אחרות כי הן רוצות למחוק את הזיכרון ואין להן רצון לשמר אותו.
התגבשה פסיקה בעניין של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות ויש לנו פסיקה מבוססת. בתי המשפט קבעו אמות מידה ולכן אינני חוששת. אני זוכרת שזה עלה לראשונה בשנת 2001 או ב-2002 ואני באותו שלב הייתי נגד כי אמרתי שלא התגבשה פסיקה וזה לא טוב להשאיר את ההתגבשות הזאת לדן יחיד אלא יותר טוב שקלא ותריא, שופטים ילבנו בינם לבין עצמם, אבל עכשיו לגבי סחר לעיסוק בזנות כן ישנה פסיקה. לכן אני חושבת שטוב עשתה חברת הכנסת זהבה גלאון שלא רצתה להחיל את הצעת החוק על כל הסחר בבני אדם כי לגבי סחר מסוגים אחרים אין לנו פסיקה והיא עוד לא התגבשה.
היו"ר דוד רותם:
הצעת החוק של חברת הכנסת גלאון מדברת על כל 203(א).
רחל גרשוני:
שזה היה רק לעיסוק בזנות. עכשיו זה 377(א)(5). רצינו להגביל את זה לזה.
אני חושבת שנציגת הפרקליטות שהגיעה מתל-אביב תוכל להצביע בפניך על התוצאות הממשיות היום בשטח בדיונים שמתקיימים בפני הרכב.
היו"ר דוד רותם:
בדרך כלל שניים מסכימים ואחד כותב פסק-דין.
דליה אברהמוף:
לא תמיד. יש לנו פסקי דין עם דעת מיעוט.
רחל גרשוני:
יש מאמר ב"פרקליט" על היופי של הדיון בפני הרכב.
דליה אברהמוף:
רחל אמרה את רוב הדברים ואני אדגיש את העמדה של הפרקליטות. אנחנו מסכימים להצעת החוק וחושבים שהיא תועיל רק בתחום של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. אני חוזרת ומדגישה את זה משום ששם כיום יש פסיקה של בית המשפט העליון שנתנה תוכן ופרשנות לסעיף ולעבירה, הן מבחינת עצם הנורמה ומה זה סחר בבני אדם לעיסוק בזנות והן מבחינת הענישה. יש לנו בספר החוקים עבירות חמורות אחרות נוספות שהעונש בצדן המקסימלי הוא 20 שנים, שגם הן נדונות במסגרת דן יחיד.
היבט נוסף שיכול לשנות את פני הדברים, אם זה יהיה בפני דן יחיד, כל השאלה של עדות מוקדמת שהייתה מאוד פרובלמטית בפני הרכב, שלא פעם אחת העדות המוקדמת, אם היא בכלל נקבעה כעדות מוקדמת, בדרך כלל זה כבר היה אחרי הקראה, זה היה בפני שופט שהוא לא חלק מההרכב והוא אחד משלושת השופטים שישבו ואז האחרים לא יכלו להתרשם באופן בלתי אמצעי.
היו"ר דוד רותם:
לפי התקנות צריך לעשות את זה עם וידאו והקלטה.
דליה אברהמוף:
נכון, אבל עדיין, זה לא אותו הדבר כמו שהשופט שומע. ברגע שזה יהיה בפני שופט שהוא דן יחיד, אותו שופט שישמע את התיק, אולי יוכל גם לשמוע את העדות המוקדמת או לפחות לקבוע את זה בהקדם. מהניסיון שלנו עם השופטים בדן יחיד, התיקים נקבעים, מתחילים, נשמעים ומסתיימים בקצב יותר סביר מבחינת הקורבנות. בהרכבים, הרבה מתיקי הסחר לעיסוק בזנות, כמו שקרה בתל-אביב בשנתיים האחרונות, התיקים נקבעו בעיכוב כה רב עד שלא פעם המתלוננות לא היו בנמצא או הן היו במצב נפשי שהן לא בדיוק יכלו להעיד, הנאשמים שוחררו, ואז שוב קיים איום ישיר או עקיף על המתלוננות-הקורבנות.
בכל אופן, הסיטואציה הייתה שנאלצנו להגיע להסדרי טיעון. אמנם כתנאי מקדמי דרשנו פיצויים אולי יותר גבוהים ושם התקדמנו מעט מבחינת האינטרס אבל נאלצנו להתפשר.
היו"ר דוד רותם:
אם אתם לא יודעים איפה המתלוננת, הפיצוי לא עוזר.
דליה אברהמוף:
אני חייבת לומר שאנחנו מסתייעים לא מעט בארגונים הלא ממשלתיים שיש להם קשרים עם מדינות המוצא ובאמצעותם הכסף בסופו של דבר מועבר ומגיע אל הקורבנות.
היו"ר דוד רותם:
אתם מצליחים באמצעות הארגונים להביא אותם לעדות?
דליה אברהמוף:
להביא עדה חזרה מחוץ לארץ כעבור שנים, זאת בעיה. מי שכבר ברחה או נמצאת במצב נפשי כזה שאינה מסוגלת להעיד, להביא אותה חזרה לארץ, זה לא מה שיסייע. אני חייבת לומר שהיו כאלה שעדיין היו כאן בארץ במקלט, אבל היו כאלה שלא היו במצב נפשי שאפשר היה להביא אותה בפני בית המשפט. ההליך של העדה בפני הנאשמים או אפילו לא בפני הנאשמים – בדרך כלל אלה עבירות עם הרבה נאשמים, דהיינו, הרבה סניגורים - לעבור חקירה נגדית של כולם, זאת לא חוויה קלה וזה בלשון המעטה.
היו"ר דוד רותם:
מה ממוצע העונשים בפסקי דין? לא בעסקאות טיעון.
דליה אברהמוף:
מעל ל-10 שנים.
היו"ר דוד רותם:
ובעסקאות טיעון?
דליה אברהמוף:
יש ויש. פחות מ-10 שנים.
היו"ר דוד רותם:
ברור לי שזה פחות מ-10 שנים אבל השאלה כמה פחות מ-10 שנים.
רחל גרשוני:
הייתה התקדמות גדולה. בהתחלה היו כמה חודשים אבל אחר כך אפילו בהסדרי טיעון ניתנו שנים.
דליה אברהמוף:
היה לנו הסדר טיעון בו הנאשם העיקרי הסכים ל-10 שנות מאסר וחסכנו את עדות המתלוננת והיא קיבלה 130 אלף שקלים פיצויים.
קריאה:
עד שנת 2004-2005, העונש היה גם חצי שנה של עבודות שירות ועד 14 שנים.
דליה אברהמוף:
עבודות שירות לא יכול לקבל מישהו שהורשה בסחר. אני לא יכולה לומר מה הממוצע כי לא בדקתי סטטיסטית, אבל ברור שבדרך כלל זה פחות מ-10 שנים. אני חייבת לומר שהם לא מורשעים בסחר בבני אדם לעיסוק בזנות אלא באחת מהעבירות האחרות.
היו"ר דוד רותם:
זה אחד הדברים הכי מדאיגים שיש בכל מה שקשור לעסקאות טיעון, שבעצם אדם שעבר עבירה של סחר באנשים, מחליפים לו את הסעיף ואז הוא פתאום הפך להיות סוחר בכלי נפץ. זה חלק מהפסול בעניין הזה של עסקאות טיעון כאשר מדברים על הסעיף ולא על העונש כי ההנחיות הן שלא מגיעים לעסקאות בדרך כלל לעונש אלא מגיעים לסעיפים. זה אחד הדברים הנוראים בעסקאות טיעון.
חגית לרנאו:
המערכת משומנת היטב. מקיימים ויכוח של אישומים כדי שאפשר יהיה להוריד חלק מהאישומים.
היו"ר דוד רותם:
לכן אנחנו מחכים לפסק-דין של בג"ץ.
דליה אברהמוף:
אני הייתי רוצה להסתייג. כאשר אנחנו מכינים את כתב האישום, אנחנו מכינים על פי העובדות והראיות שיש בתיק החקירה. מה קורה אחר כך על דוכן העדים או כאשר המתלוננת או הקורבן צריכה להגיע להעיד כעבור שנתיים או שנתיים וחצי, יש עוד כל מיני תהליכים, חששות וחרדות או שפתאום מתבררת עובדה שלא הייתה ידועה – וזה גם יכול לקרות – או שמובא לנו איזשהו מידע, אז בהסדרי הטיעון אנחנו משתדלים - גם אם אנחנו לא מאשימים ומרשיעים במסגרת הסדר הטיעון בעבירה של הסחר – להיות ככל שניתן קרובים לראיות שיש לנו באותה עת או שבאפשרותנו להביא בפני בית המשפט, שזו עבירה נלווית אבל פחותה בחומרתה.
היו"ר דוד רותם:
אם היו קובעים כאן בארץ, כמו החוק האנגלי, שהכתר לא יכול לערער על זיכוי בערכאה ראשונה, היינו מקלים על בתי המשפט ומורידים את העומס בכמות אדירה. תמיד כאשר יש זיכוי בערכאה ראשונה, יש ספק. באנגליה זה חוק והכתר לא יכול לערער על זיכוי.
רחל גרשוני:
היה תיק מסוים שלא היה הולך עם עבירה כזאת. כלומר, כאשר העבירה הזאת הייתה בראשיתה היה תיק בבאר-שבע בו זיכו את הנאשם מסחר בבני אדם לעיסוק בזנות כי לא היה אף בן אדם שראה שהתמורה עוברת מיד ליד. זאת הייתה טעות בולטת לעין. רק בדיון בבית המשפט העליון קבעו שאין צורך לראות את התמורה עוברת מיד ליד אלא הספיקו ראיות נסיבתיות לכך שהייתה עסקה. לכן, במיוחד עבירה חדשה שטרם התגבש מה שאני קוראת החוק והפסיקה, זה מסוכן להגביל כך את הכתר.
דליה אברהמוף:
אני חושבת שהכתר כל כך זהיר וכל כך ממעט להגיש ערעורים, גם כאשר אותו פרקליט שחוזר מבית המשפט נרעש ונרגש על איך יכול להיות שהנאשם זוכה, או דברים אחרים.
רחל גרשוני:
אין לי ניסיון כזה עם הפרקליטות בזמן האחרון.
קריאה:
לא זיכו. פעם היו זיכויים ועכשיו אין.
היו"ר דוד רותם:
אין ספק שהפרקליטות דואגת לציבור.
דליה אברהמוף:
אנחנו עצמנו הציבור.
היו"ר דוד רותם:
אחרת הם היו הולכים לשוק הפרטי ומרוויחים הרבה יותר.
חגית לרנאו:
אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק. ההערכה שלנו היא שבכלל הרכבים כרגע, ברגע שאפשר להרשיע בהחלטה של רוב על אף דעת יחיד, הם כרגע לא מהווים איזו הגנה מאוד חזקה על נאשמים מפני הרשעות. ההצעה שאנחנו הגשנו לשר המשפטים היא להחליט שתהיה הרשעה פה אחד ולהוריד את ההרכבים להרכבים של שניים, אבל בזה אולי יום אחד יעברו לדון.
זהבה גלאון:
משהו טכני ביותר שלא קשור למהות. יכול להיות שזה נוסח ישן. בין היוזמים מופיע חבר הכנסת יורי שטרן זיכרונו לברכה וצריך לעדכן את רשימת היוזמים.
אפרת רוזן:
אם להשתמש במלים של רחל, בעולם שכולו טוב, הפתרון לבעיית העומס או בעיות תקציביות צריך לבוא בצורה של תוספת תקנים לשופטים. לפני שנגיע לפתרונות שאפשר לעסוק בבעיות של עומס, אנחנו צריכים באמת לשמוע האם אכן יש בעייתיות מבחינה של עומס בדיונים בנוגע לעבירה הזאת. ככל שאני הבנתי – גם מהנתונים שהיו בפני ועדת המשנה וגם בוועדת החקירה הפרלמנטרית – העומס מתרכז בבית משפט אחד, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. אני חושבת שנכון לשמוע על איזה סוג של עומס מדובר ואז לראות אולי יש אפשרות לטפל בעומס הזה גם בדרכים חלופיות.
זהבה גלאון:
חמש שנים אנחנו מטפלים בעומס בדרכים חלופיות.
אפרת רוזן:
אני אסביר למה אני מתכוונת. אמרתי, אולי גם, אבל יכול להיות שזה בנוסף להצעה הזאת או משהו חלופי. הממשלה כרגע מנסה לקדם כמה הצעות במקביל שנותנות כל מיני פתרונות לבעיית העומס. יש הצעת חוק לתיקון חוק בתי המשפט שבאמת קובעת בערעורים אזרחיים דיון בשניים, שזה כמובן מפנה חלק מהשופטים, יש את הנושא של שופטים עמיתים שאולי גם זה יכול להפחית מהעומס, יש את סעיף 78 לחוק בתי המשפט שמאפשר העברה של תיקים מסוימים בין מחוזות, לנשיא בית המשפט העליון ואולי נכון שהוא יעשה שימוש בסמכות הזאת.
זהבה גלאון:
היינו בסרט הזה.
אפרת רוזן:
יש בית משפט מחוזי חדש.
היו"ר דוד רותם:
בואי נלך לצד ההפוך. למה בעבירה כזאת צריכים לדון שלושה שופטים? בהריגה דן שופט אחד.
אפרת רוזן:
ברירת המחדל של המחוקק כרגע היא שבעבירות חמורות צריכים לדון שלושה.
היו"ר דוד רותם:
בהריגה דן שופט אחד, בגרימת חבלה חמורה דן שופט אחד.
אפרת רוזן:
בכל עבירות המין דנים שלושה שופטים.
קריאה:
לא בכולן.
חגית לרנאו:
גם הריגה וגם בפקודת הסמים, הרבה פעמים, למרות שעונש המקסימום הוא גבוה יותר, טווח החומרה של המעשים היא פחותה וטווח הענישה היא פחות.
היו"ר דוד רותם:
סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תעבורה, זה עונש של 20 שנות מאסר. שוד ים. אני מניח שבנושא שוד ים לא הוגש כתב אישום ב-200 השנים האחרונות לפחות במדינת ישראל. עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, אני מכיר את העבירה הזאת וזאת עבירה שמגישים אותה על כל הפגנה שמתנהלת ליד כביש ראשי וזה נדון בפני דן יחיד. למה נקודת המוצא שזה צריך להיות בפני שלושה שופטים?
אפרת רוזן:
נקודת המוצא כרגע של החוק שזה בפני שלושה שופטים וצריך טעמים כדי להעביר את זה לדן יחיד.
דליה אברהמוף:
בתיקים האלה יש עבירות נלוות כגון אינוס.
אפרת רוזן:
זה הדבר שהטריד אותי. אם באמת אומרים שיש עומס ורוצים לפתור את בעיית העומס, האם זה באמת מה שיפתור? צריך לראות בכמה מהתיקים באמת יש עבירות נלוות. אם מדובר על עבירת סחר שמצטרפת אליה עבירת אונס, זה יידון בלאו הכי בהרכב של שלושה ולא בהרכב של אחד.
היו"ר דוד רותם:
לא יודע. אחרי שנביא את זה לקריאה שנייה, יהיו הסתייגויות ונוסיף גם את עבירת האונס שהיא עבירה נלווית.
אפרת רוזן:
יכול להיות שזה פתרון.
היו"ר דוד רותם:
הכוונה היא שהעבירות האלה, כפי שמציגות נציגות הפרקליטות, יש בעיה בעניין של ההוכחה, זה נמשך זמן ואני לא רוצה להשאיר את האישה באותה טראומה. היא עברה את הטראומה, היא מתחילה להתגבר עליה ואני מחזיר אותה אחורנית. תאמיני לי שזה לא נעים לא לחקור, אבל בטח לא להיחקר בתיקים מהסוג הזה.
אפרת רוזן:
השאלה אם זה ייתן את הפתרון. אם באמת יש עבירות שיידונו בגלל שמצטרפת לזה עבירת אינוס, יכול להיות שצריך לחשוב גם על הנושא הזה.
דליה אברהמוף:
מקום שהיה גם אינוס, החומרה, גם של הסחר לעיסוק בזנות, מלכתחילה היא יותר גבוהה.
זהבה גלאון:
המילה עומס היא שם קוד למשהו הרבה יותר כולל. לתת עכשיו פתרונות שיש באמצעות החוק לבעיית העומס, זאת התייחסות שטחית לבעיה ושבגינה, אחרי חמש-שש שנות עשייה בתחום הזה, החלטנו שאנחנו הולכים לדן יחיד. המילה עומס – במסגרת אנשים שעוסקים בסוגיה הזאת - היא שם קוד לכל אותם סעיפי משנה כפי שנאמר כאן על ידי נציגת משרד המשפטים ונציגת הפרקליטות. עומס זה לא רק צוואר הבקבוק שנוצר אלא עומס זה כל ההשלכות על אנשים. במשך שנים ניסינו למצוא פתרונות יצירתיים ושבית המשפט יעביר מכאן לשם, שהנשיא הזה ייתן הוראה כאן ושם, אבל הדברים האלה לא עבדו כי בסופו של דבר החיים חזקים מהכל. בכל אופן נוצרות כאן נסיבות שנשים – ואני משתמשת במילה – "נתקעות" לפרקי זמן ארוכים וההשלכות של זה הוא לא רק עניין העומס אלא ההשלכות של זה הן גם על טיב העדות שהן נותנות אחר כך. לכן אחרי הרבה שקלא ותריא, הגענו למסקנה שזאת הדרך הנכונה.
אני מציעה להתייחס לזה באופן הזה ולא באופן הטכני של פתרונות לעומס שהוא עומס במובן המילולי שלו.
רחל גרשוני:
זאת מכת מדינה בינלאומית וגם זה מצדיק איזו התייחסות מיוחדת לעניין הזה.
זהבה גלאון:
אנחנו עדיין במדינת ישראל מנסים להראות כל פעם לאמריקאים על התקדמות ועל צעדים מעשיים שמדינת ישראל נוקטת כדי להיאבק בתופעה. יש צעדי מניעה, יש צעדי אכיפה, הגנה וכולי. כל שנה אחת מהביקורת שניתנות על ישראל – וזה באופן קבוע – הוא הנושא הזה של העדות ומתן העדות וה"פקק" הזה בבתי המשפט. אנחנו כל שנה כותבים להם – לא אני אלא נציגי המשרדים – שאנחנו בתהליך . על סמך זה שאנחנו בתהליך, אנחנו מצליחים לחמוק מכל מיני אמירות קשות. אני חושבת שהגיע הזמן להראות שהתהליך הזה מתממש.
אפרת רוזן:
אם אנחנו ניגשים לנוסח עצמו, יש מספר תיקונים שצריך לעשות בהקשר הזה. קודם כל, אנחנו מדברים על סעיף 377א(א)(5) שזה הסעיף של סחר לשם עיסוק בזנות, במקום 203(א).
הצעתי קודם לנציגי משרד המשפטים, והם מסכימים, שצריך להוסיף סעיף של תחולה, שיהיה ברור על מי החוק הזה חל. אני הצעתי סעיף שלפיו הצעת החוק תחול על כל מי שהוגש כתב אישום נגדו וטרם נערכה הקראה בתיק.
היו"ר דוד רותם:
בהחלט.
זהבה גלאון:
תאמרי את זה שוב.
אפרת רוזן:
שהוגש כתב אישום ועדיין לא הייתה הקראה.
דליה אברהמוף:
גם במקרי הסדר, ביקשתי קודם שבכל מקום שמופיע סחר בבני אדם.
היו"ר דוד רותם:
ממילא כותבים דברי הסבר.
אפרת רוזן:
אפשר להצביע על ההצעה לקראת קריאה ראשונה.
היו"ר דוד רותם:
רק אני יכול להצביע ולכן הצעת החוק מתקבלת בקריאה ראשונה.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00