פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבה משותפת של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים (פר' מס' 13)
ושל הוועדה לבעיית העובדים הזרים (פר' מס' 40)
יום שני, ט' בכסלו התשס"ח (19 בנובמבר 2007), שעה 12:00
סדר היום: דוח מחלקת המדינה האמריקנית למאבק בסחר בבני אדם 2007 – ישיבת מעקב
בהשתתפות שגריר ארצות-הברית בישראל, מר ריצ'רד ג'ונס
נכחו:
חברי הוועדה:
זהבה גלאון – יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים
רן כהן – יו"ר הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים
אבשלום וילן
יעקב כהן
מרינה סולודקין
מוזמנים:
ריצ'רד ג'ונס, שגריר ארצות-הברית בישראל
אלן הולטס, המחלקה הפוליטית, שגרירות ארצות-הברית בישראל
פליסיטי אזיזולהוף, המחלקה לקשרי ציבור, שגרירות ארצות-הברית בישראל
אלכס דניאל, מרכז תרבות אמריקה בירושלים, שגרירות ארצות-הברית בישראל
מרי חדייר, סגנית מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש-הממשלה
סימונה הלפרין, מנהלת מחלקת ארגונים בינלאומיים וזכויות אדם, משרד החוץ
עו"ד עדי שינמן, יועצת משפטית לזכויות אדם, משרד החוץ
עו"ד רחל גרשוני, ממונה על חקיקה במשפט ציבורי, משרד המשפטים
עו"ד הילה טנא, המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד המשפטים
עו"ד סטפני אדיקמן, המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד המשפטים
עו"ד שאנון ליפ, משרד המשפטים
ד"ר אלכס לבנטל, ראש האגף לבריאות הציבור, משרד הבריאות
עו"ד ענת חולתא, עוזרת ראשית לפרקליט המדינה, פרקליטות המדינה
סנ"צ מוטי אבידן, ראש מדור מידע פלילי, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק דוד פרץ, קצין חקירות במינהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים
פקד רענן כספי, קצין מדור חקירות, המשרד לביטחון פנים
עו"ד נטע ברנר-נאור, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
מיכל יוספוב, מינהל אוכלוסין, משרד הפנים
עדה פליאל טרוסמן, סגנית מנהלת השירות לנשים ונערות, משרד הרווחה
מוריה חביב, משרד הרווחה
מרים בר-גיל, מדריכה ארצית בשוויון בין המיני ומעמד האישה, משרד החינוך
אבי גור
מיכל רוזמן
רובין גל
רות הורניק
עו"ד סיגלית זהר, הסיוע המשפטי
אמי סער, מוקד סיוע לעובדים זרים
קרן דליות, שדולת הנשים בישראל
אלה איל, המטה למאבק בסחר בנשים
נועה ימין, המטה למאבק בסחר בנשים
ריטה חייקין, "אישה לאישה", מרכז פמיניסטי, חיפה
אנט קולינס
מנהלת הוועדה לבעיית העובדים הזרים: בת-שבע פנחסוב
מנהלת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים: סיגלית עדרי
רשמה וערכה: אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
דוח מחלקת המדינה האמריקנית למאבק בסחר בבני אדם 2007 – ישיבת מעקב
בהשתתפות שגריר ארצות-הברית בישראל, מר ריצ'רד ג'ונס
היו"ר רן כהן:
ברשותה של חברת הכנסת זהבה גלאון, יושבת-ראש הוועדה למאבק בסחר בנשים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של שתי הוועדות, הוועדה לנושא העובדים הזרים וועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. אנחנו דנים היום בעיקרו של דבר בנושא של דוח מחלקת המדינה האמריקנית לגבי סחר בבני אדם ומעמדה של ישראל בסוגיה הזאת. הישיבה תתנהל כולה בעברית להוציא דברי השגריר ג'ונס שידבר אנגלית ודבריו יתורגמו לעברית לכל הנוכחים וגם לצופים בבית.
הכוונה שלנו לקיים דיון ככל האפשר גם של למידת העובדות וגם של מעקב. לכן בתום הדברים של השגריר שיציג את עיקרי הממצאים ואת עיקרי עמדתה של ארצות-הברית בנושא, אנחנו נבקש ממשרדי הממשלה לומר מה נעשה במשרדי הממשלה השונים בעקבות הדוח הזה ומה תוקן בינתיים. לאחר מכן נשמע גם את הארגונים החברתיים ואת שאר האורחים.
אדוני השגריר, ברוך הבא, אני מאוד מעריך את השתתפותך בישיבה שמקיימות שתי ועדות הכנסת.
היו"ר זהבה גלאון:
בוקר טוב לכולם. אדוני השגריר, אנחנו שמחים מאוד על השתתפותך היום כאן בישיבת הוועדה המשותפת, הוועדה להגנתם וחיזוקם של עובדים זרים והוועדה למאבק בסחר בנשים. לא במקרה החלטנו להתכנס כאן ביחד. דוח מחלקת המדינה שתכף תתייחס אליו גם בראייה עולמית כוללת וגם בהדגשים ספציפיים למדינת ישראל מתייחס לסחר בבני אדם וחשבנו שזה יהיה נכון לקיים את הישיבה המשותפת הזאת כדי לשמוע תמונה כוללת לגבי מיקומה של ישראל הן ביחס לתופעת סחר בנשים לעיסוק בזנות והן ביחס לסחר במהגרי עבודה לצורכי שעבוד, עבדות וכפייה.
אדוני השגריר, אני מכירה את המחויבות שלכם. נפגשתי אתך באופן אישי ועם מזכירת המדינה עת הייתה כאן לפני מספר חודשים והיא התעניינה במיוחד בסוגיה הזאת של סחר בבני אדם. מצאתי חשיבות רבה בכך שבמסגרת ביקורה של מזכירת המדינה, בין כל הדברים החשובים שעומדים ברומו של עולם, היא התפנתה לשמוע דיווח ממצה על מה שקורה כאן. אנחנו מייחסים לזה חשיבות מאוד גדולה.
אני רוצה להודות לך ולאנשי צוותך שאנחנו נמצאים אתם בקשר שוטף במהלך השנה, אני רוצה להודות להם גם על בואם לכאן, ואני רוצה להודות אדוני השגריר לקבוצה של חברי כנסת שמשתתפת באופן קבוע בישיבה של שתי הוועדות. נמצאת כאן לשמאלי חברת הכנסת מרינה סולודקין שמשתתפת בוועדה למאבק בסחר בנשים מיום הקמתה לפני מספר שנים ונמצא כאן חבר הכנסת אבשלום וילן שמשתתף בשתי הוועדות.
השגריר ריצ'רד ג'ונס:
(דבריו מתורגמים מאנגלית לעברית).
אדוני היושב-ראש, גברתי יושבת-הראש, כבוד רב הוא לי להיות כאן היום ולדון בדוח של מחלקת המדינה בענייני סחר בבני אדם לשנת 2007. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שנמצאים כאן היום על המחויבות שלהם.
סחר בבני אדם זאת טרגדיה אנושית, אם מותר לי להתבטא כך. הנשיא בוש מחויב אישית למאבק הזה. מדובר בהפרת כבוד האדם. צריך לעשות כל אשר ניתן כדי לשים לכך קץ ואני יכול לומר לכם שמאבק בנושא הזה הוא אחת העדיפויות החשובות ביותר של ארצות-הברית בבית ובמישור הבינלאומי. בשנת 2006 אנחנו תמכנו ב-154 תוכניות כנגד סחר בבני אדם ב-70 מדינות בעולם ובכלל זה גם ישראל. מראשית מאמצינו בשנת 2001 ארצות-הברית מימנה למעלה מ-448 מיליוני דולרים, כמעט שני מיליארד שקלים – תלוי מה שער החליפין – כדי להיאבק בבעיה שכנראה במסגרתה נסחרים 800 אלף אנשים מדי שנה, מתוכם 80 אחוזים נשים, מחצית קטינים, אנשים בגיל פחות מגיל 21.
כפי שאמרה חברת הכנסת גלאון, מזכירת המדינה, הגברת קונדוליסה רייס, מאוד מעורבת בסוגיה הזאת והיא רואה בשנים האחרונות שאיפה מצד השותפים להיאבק בפשע ולהגן על הקורבנות. ארצות-הברית מסייעת להנהיג תנועה כלל עולמית ולא רק כדי להתמודד עם הפשע אלא כדי לחסל אותו לחלוטין. יותר מדינות רואות סחר בבני אדם מעין עבדות בת ימינו שהורסת משפחות וקהילות ברחבי העולם כולו.
בשנים האחרונות פיתחנו אסטרטגיה דיפלומטית כדי לאפשר לממשלות אחרות להצטרף למאבק כנגד כסחר בבני אדם. כחלק מאסטרטגיה זאת מחלקת המדינה מוציאה מדי שנה דוח שנתי כדי לחשוף את הבעיה בכל מדינה. אגב, אנחנו גם מכינים דוח על ארצות-הברית עצמה והדוח שאנחנו עושים על עצמנו הוא ארוך יותר מן הדוחות שאנחנו עושים לגבי מדינות אחרות.
הדוח השביעי שיצא לאור בספטמבר השנה דיבר על מאמצי ממשלות זרות כדי למנוע העמדה לדין את המבצעים ולהגן על הקורבנות. מדובר בסוגיות חשובות מאוד כדי לעקור מן השורש את הסחר הזה. הדוח בודק את הנקודות האפלות ביותר ורוצה למעשה לחשוף כל מדינה שצריכה לעשות יותר ויותר כדי להיאבק בנושא הזה.
הדוח הזה מסווג לשלושה שלבים והשלב הראשון כמובן הוא המקום אליו רוצים להגיע, היעד שבו למעשה מתבצע הפשע. הניתוח מסתמך על קריטריונים שקבעו אנשי הקונגרס. יש גם התאמה מקומית לכל המדינות. אנחנו משתפים גופים לא ממשלתיים ואת השגרירויות האמריקאיות בכל מדינה. אנחנו מסתמכים גם על ביקורים של ועדות מקצועיות מטעם הממשל.
בדוח יש חדשות טובות ורעות גם יחד. 16 מדינות נרשמו ב-טיר 3. אנחנו רואים גידול של שבע מאז השנה הקודמת. המדינות שנרשמו כ-טיר 2 שודרגו ל-טיר 1 כאשר אחת המדינות, אני שמח לומר ואתם מודעים לכך, היא ישראל. לאור הדברים האלה, 21 מדינות העבירו תחיקה חדשה כנגד סחר בבני אדם במרץ 2006 ובמרץ 2007. גיאורגיה, בולגריה, סלובניה התקדמו כדי להגיע לסטטוס הזה. ברזיל ואינדונזיה צוינו בגלל תוכניות מאוד תוקפניות כנגד הפושעים בתחום הזה. בחלק מהדברים זה אודות למעורבות אמריקאית.
אני חושב שהבעיה שמטרידה את כולם היא מה יכולה לעשות ישראל כדי להגיע ל-טיר 1. למעשה מדובר על מידת הפעילות הממשלתית כי המדינות גם שונות בגודלן בצורה משמעותית וזה גורם מאוד חשוב. מחלקת המדינה בודקת האם הממשלה באמת עומדת בסטנדרטים שקבע הקונגרס כדי לחסל את הסחר בבני אדם, האם נעשים מספיק מאמצים כדי להיענות לקריטריונים וממשלות שכן עושות מאמצים כדי להיענות לסטנדרטים ממוקמות ב-טיר 2. מדובר במדינות שפועלות דיין.
אם כי ישראל התקדמה במאבק בסחר בבני אדם, יש עדיין צעדים רבים שיש לנקוט כדי להמשיך במאבק הזה. דומני שמאמצי המנע בישראל הם עדיין לא מספיקים. יש פחות מדיי פרסומים אם כי פה ושם מדפיסים עלונים במספר שפות. ההגנה על הקורבנות חייבת להתחזק. גם התביעה והחקירה חייבות להעמיק. פחות מדיי מהפושעים הושמו בבתי הכלא בישראל. המאבק בסחר בבני אדם דורש שיתוף פעולה מצד כל החברה וכל החברות – משטרה, כנסת, משרדי הממשלה ורשויות האכיפה. ישראל נקטה אמצעים כדי להגיע לשיתוף פעולה בין-ארגוני. רשויות החוק, האכיפה, הארגונים הלא ממשלתיים יצטרכו להמשיך לחזק את שיתוף הפעולה בעתיד אם אכן אנחנו רוצים להגיע אל היעד המשותף שלנו והוא לשים קץ לטרגדיה ולטרור של סחר בבני אדם. נהיה בטוחים שהסוחרים לא יוותרו על המסחר הרווחי שלהם אלא הם ייאבקו. שיתוף הפעולה שלהם חוצה גבולות ויבשות. אם נוכל לשתף פעולה, זה אולי הצעד המינימלי כדי להיאבק בהם.
יש להוקיר את ממשלת ישראל על ההתקדמות שחלה בתחום הזה. ביוני 2006 למשל, רחל גרשוני שנמצאת אתנו כאן היום מונתה כמתאמת לכל גופי הממשלה ואנחנו חושבים שממשלת ישראל לא הייתה יכולה לבחור בן-אדם טוב יותר ממנה בנושא מחויבות לשים קץ לסחר בבני אדם, דבר שזוכה להערצה של כולנו ובאות הוקרה. היה לי הכבוד להעניק לה פרס כגיבורה במאבק כנגד סחר בבני אדם. רחל, תודה רבה מקרב לב על מסירותך ועל עבודה ללא לאות במאבק כנגד סחר בבני אדם. ישראל היא חברה בטוחה יותר עם רף מוסרי גבוה יותר אודות למאמציך.
עוד צעד שסייע להעלות את ישראל חל באוקטובר 2006 כאשר הכנסת הרחיבה את ההגדרה המשפטית בכל מה שקשור בסחר בבני אדם. אדוני הישוב-ראש, גברתי יושבת-הראש, אנחנו מצדיעים למחויבות הזאת לשים קץ לסחר בבני אדם ורוצים להודות לפרופסור בן-ששון, לחברת הכנסת זהבה גלאון ולרן כהן על השותפות שלהם בתחיקה הזאת. בהרבה מדינות האתגר הגדול ביותר הוא למעשה לשלוט בעניין של סחר בנשים למטרות מיניות, כך גם בישראל. ישראל נקטה צעדים במאבק בסחר בנשים לניצול מיני והגישה השתנתה אודות לרפורמות בתחיקה, ויוזמות פרטיות וציבוריות. לאחרונה הרשויות בישראל העמידו לדין עבריינים תוך מתן מקלטי מחסה. צריך להרחיב את הרשת למרות שצריך עדיין לשנות גישה ומדיניות לסחר שונה בבני אדם, כמו למשל ניצול של עובדים זרים.
עם צמיחת הכלכלה ישראל הפכה להיות מדינת יעד לעובדים זרים לא מיומנים שהם מאוד פגיעים ונופלים קורבנות לסחר. דוחות על עובדים זרים מציינים את נפילתם למלכודת הזאת, דבר שעומד כנגד העקרונות הדמוקרטיים עליהם התבססה המדינה. עובדים שמגיעים למדינה הזאת ורוצים להתחיל בחיים חדשים, מוצאים עצמם כבולים בחובות שהם לא יכולים לפרוע והחוקים האחרונים, מאוקטובר האחרון, הם צעד ראשוני חשוב במאבק בבעיה הזאת אבל מדובר רק בצעד ראשון. הצעד הבא הוא לתת לאנשים את התמיכה באיוש ומימון כדי ליישם את החוקים ולאכוף אותם בתוכניות ארציות שאימצה הממשלה.
אני קורא לכולם כאן לעבוד במסגרת המשרדים – משרדי הממשלה, הארגונים הלא ממשלתיים – ולסייע לישראל במאבקה. אתם יודעים מה צריך לעשות ועכשיו זה תלוי בכם לשכנע את מקבלי ההחלטות לעשות את הצעדים הקשים שהם כה נחוצים וחיוניים. ארצות-הברית נשארת בעמדתה לגבי ביטחונה של ישראל מפנים ומחוץ. סחר בבני אדם הוא איום לביטחונו של כל אזרח ישראלי. הגנה על אוכלוסייה בסיכון, שלא תהיה לקורבן, נכון להיום זה חלק חשוב בהגנה על האוכלוסייה כולה. אני סבור שבישראל סחר בבני אדם הוא גם עניין של ביטחון לאומי, כאשר רשתות הסחר יכולות להבריח כל דבר, כל אחד, החל מסמים וכלי נשק לידי הטרוריסטים שישתמשו בהם.
אני רוצה להודות לכל הנוכחים על העבודה הקשה שהם עושים מדי שנה, על הכנת התגובה הישראלית לדוח ושאלותיו. אני מקווה שבשנה הבאה אוכל לעמוד מולכם ולהודיע שישראל שודרגה לסטטוס טיר 1. יהיו נחוצים הרבה מאמצים אבל שווה להשקיע אותם כי כפי שאמרה השרה רייס הם יגרמו לתבוסת הסוחרים. יחד עם שותפינו, אנחנו נגדיל את מאמצינו כדי לשים קץ לדברים האלה. ביחד נוכל להביא לעולם טוב יותר, חופשי, נטול קורבנות מסוג זה.
היו"ר רן כהן:
תודה רבה אדוני השגריר. כולנו מעריכים מאוד את מאמצי ממשלת ארצות-הברית ומחלקת המדינה בפעולתם לעקור את התופעות של סחר בבני אדם מכל מין ומכל סוג שהוא. אנחנו מייצגים כאן שתי תופעות נפרדות אבל הן בעצם זהות - סחר בבני אדם, סחר בנשים, שבעיקרו של דבר הוועדה בראשותה של זהבה גלאון מטפלת בנושא, והנושא של העובדים הזרים, נושא שאני מטפל בו. לשמחתנו חלה בשנה האחרונה הטבה במצבה של ישראל לגבי סחר בנשים אבל אין לצערי הרב אין הטבה במצבם של העובדים הזרים או של מהגרי העבודה בישראל. אני מבטיח לך דבר אחד אדוני השגריר, אנחנו בכנסת, שתי הוועדות וגם בכלל הכנסת, עושים מאמץ מאוד מאוד גדול לעקור כל סממן של סחר בבני אדם בשתי הקטיגוריות האלה וכמובן לעקור את התופעות האלה בכלל.
נדמה לי שהדבר הנכון ביותר הוא לשמוע ממשרד ראש-הממשלה, משרד התעשייה והמסחר ומשרד המשפטים את התגובות ואני מבקש שנציגי המשרדים יאמרו לנו מה נעשה.
היו"ר זהבה גלאון:
אדוני השגריר, תודה רבה על דבריך. אני בוחרת לאמץ משפט אחד מסוף דבריך. אין ספק שסחר בבני אדם מאיים על מדינת ישראל ופוגע בביטחון הלאומי שלה. אין ספק בכך. חוסן לאומי של מדינה נבנה לא רק מהגנה על גבולותיה, שגם כך הם פרוצים, ובצדק ציינת שמבריחים לכאן נשים, סמים, נשק, טרוריסטים, מהגרי עבודה. חוסן לאומי נמדד האם מדינה מצליחה להגן על החלשים שנכנסים לתוכה. מדינה שמאפשרת שיסחרו בבני אדם לא יכולה לקרוא לעצמה מדינה דמוקרטית מתוקנת. לכן אנחנו כאן בכנסת מחויבים להמשך המאבק. אמנם בדוח שלכם אתם מציינים שחל שיפור בהחלט משמעותי ביחס לתופעת סחר בנשים לעיסוק בזנות או לניצול מיני בתעשיית המין, אבל עדיין אנחנו לא נחים על זרי הדפנה ובשיתוף של שתי הוועדות אנחנו מתכוונים לא רק לקדם חוקים כי החוקים כבר קיימים אלא אנחנו מתכוונים לעקוב אחרי יישום החוקים ולכן נשמע עכשיו התייחסות גם של נציג משרד החוץ והמשרדים השונים ואז נפתח את הדיון גם לחברי הכנסת.
סימונה הלפרין:
בראשית דבריי אני רוצה להודות למחלקת המדינה על הדוח השנתי שהם מפיקים מכיוון שראשית לכל אנחנו צריכים לדעת שמדובר בכלי לימודי ונאמר כבר במקורות שמכל מלמדיי השכלתי, ואנחנו אכן לומדים גם מהדוח הזה ומנסים לא רק ללמוד אלא גם ליישם. אנחנו גם לומדים בזירה הבילטרלית הבינלאומית בהשתתפות במפגשים שמאורגנים במסגרת ה-OACE וגם מפגשים עם מדינות שמתמודדות עם אותה תופעה.
ראשית, תודה על הדוח. אנחנו לוקחים אותו וממנו אנחנו מתקדמים הלאה.
השגריר כבר ציין שישראל הגשימה צעד אחד קדימה. אמנם זה לא מספיק. עלינו מרשימת המעקב לשלב אחד למעלה וגם אנחנו מקווים למצוא את עצמנו בשנה הבאה בשלב הראשון, רשימת המעקב, ולעמוד כמדינה מתוקנת במלוא מובן המילה.
אני רוצה במיוחד להדגיש שאנחנו במשרד החוץ – ואנחנו במדינת ישראל בכלל – מחויבים למלחמה בסחר. נכון שדיברנו כאן עד עכשיו על המלחמה בסחר בנשים, אבל אנחנו מדברים על מלחמה בסחר בבני אדם בכלל, גם בסוגיה של עובדים זרים כשזה מגיע לרמת סחר עד כדי עבדות וגם במלחמה בסחר בנשים ובבני אדם בכלל באופן גורף.
אני לא אדבר על מה נעשה בתוך המדינה מכיוון שזה חלקם של משרד המשפטים והמתאמת המיוחדת בהקשר הזה, רחל גרשוני. משרד החוץ לוקח חלק בפעולה כלפי חוץ גם כדי לחלוק את הניסיון שאנחנו צברנו במסגרת המאבק בסחר בבני אדם עם מדינות שנמצאות במצב דומה של מאבק וזה אומר גם מדינות מקור וגם מדינות מעבר ובמסגרת הזאת קיימנו ב-31 בדצמבר 2006 יום עיון לקונסולים – שחברת הכנסת גלאון השתתפה בו – ממדינות מוצא ומדינות מקור ואז עבדנו יחד על הסוגיות שעומדות לפתחנו ואיך להתמודד אתן. יום העיון התקיים בהשתתפות כל הגורמים כמו משרד המשפטים, המשטרה, מינהלת ההגירה ונוספים.
כשאנחנו מדברים על סמינרים, אנחנו מדברים גם על השתתפות עם מדינות מוצא ומדינות שמתמודדות עם התופעה בסמינרים שאנחנו מעבירים. רק לאחרונה, באוקטובר 2007, קיימנו סמינר העצמת נשים כאחד האלמנטים בהתמודדות במדינות המקור. הסמינר התקיים באמצעות מש"ב, המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ. אנחנו מתכננים להמשיך ולקיים סמינרים דומים גם בשנים הקרובות.
אני לא אדבר על מה שקורה כאן בארץ ונמצא בתחומי משרדים אחרים, אבל אנחנו משתפים פעולה עם ממשלות ועם NGO בעולם. בסוגיה הזאת כדאי להזכיר הסכם שנחתם לא מזמן עם ה-ION וממשלת תאילנד על מנת להבטיח את זכויותיהם של עובדים זרים שמגיעים לעבוד בישראל מתאילנד ולהבטיח שזה לא מגיע לכדי עבדות ושיהיה גם גורם שמפקח על כל התהליך ומוודא שזכויות העובדים לא נפגעות. בהקשר הזה כדאי לציין גם את ההשתתפות של נציג שלנו לפני חודש, בסוף אוקטובר, בסמינר של אבש"א – ארגון ביטחון ושיתוף פעולה באירופה – בליטא. הארגון הזה הוא אחד הגופים המרכזיים ביותר שעוסקים במאבק בסחר בבני אדם. נציג שלנו השתתף באותו סמינר, חלק מהניסיון שלנו, שמע על ניסיון אחרים והתקיים שם דיאלוג טוב.
ישראל עשתה הרבה מאוד במאבק. אנחנו עדיין לא במקום בו אנחנו רוצים להיות אבל אנחנו בפירוש בדרך הנכונה ואני שמחה להצטרף לברכות שחלקה ממשלת ארצות-הברית ומחלקת המדינה לרחל גרשוני שבלעדי העבודה המסורה והיעילה שלה לא היינו יכולים להיות היום במקום בו אנחנו נמצאים.
הילה טנא:
אני אדבר על הדוח באופן כללי ולאחר מכן אתייחס למצבה של ישראל כפי שמשתקף בדוח. הדוח, כמו שציין שגריר ארצות-הברית בישראל, מסווג את המדינות לשלוש דרגות כאשר בדירוג הראשון נמצאות מדינות שנאבקות בתופעה במידה מספקת, בדירוג השני נמצאות מדינות שאינן נאבקות בתופעה במידה מספקת אבל הן נוקטות צעדים משמעותיים כדי להיאבק בתופעה. בתוך הדירוג השני יש גם רשימת פיקוח ושם נמצאות מדינות אשר עומדות כביכול בסכנה לירידה לדרגה השלישית בגלל אי עמידה בקריטריונים או מדינות שאך לאחרונה עלו או ירדו בדירוג. בדירוג השלישי והאחרון לנמצאות מדינות שאינן נאבקות בתופעה בצורה רצינית ומספקת.
מעט רקע היסטורי. בדוח הראשון שפורסם ישראל דורגה בדירוג השלישי והאחרון. הדוח הזה נכתב בלי תשומות של המדינה. בעקבות הדוח הזה הוזזו הרבה דברים, קידמנו הרבה מאוד דברים ובין היתר גם התחלנו להעביר תשומות של המדינה למחלקת המדינה וכל הדוחות מאז נכתבו עם תשומות מטעם המדינה. החל מהדוח השני שפורסם עלינו לדירוג השני. בשנה שעברה דורגנו ברשימת המעקב כאשר הנימוק העיקרי שניתן, הדירוג לרשימת המעקב, היה אי-עשייה בנושא של סחר בבני אדם למטרות עבודה. בשנה האחרונה, כמו שניתן לראות גם בעלייה בדירוג וכמו שתכף אפרט, ישראל עלתה לדירוג השני ואנחנו מקווים לעלות הלאה, לדירוג הראשון.
היו"ר רן כהן:
זה לא מספיק לקוות. דרושה עשייה מאוד משמעותית בעניין.
הילה טנא:
זה נכון. אנחנו עובדים קשה מאוד.
הדוח מציין שהעלייה שלנו לדירוג השני נובעת מההתקדמות המשמעותית שנעשתה, מאמצים משמעותיים שהמדינה עשתה על מנת לעמוד בסטנדרטים למניעה של סחר בבני אדם, דגש על התיקונים בחוק, על נושא הסיוע המשפטי, על תוכנית הפעולה למאבק בסחר בבני אדם. רחל גרשוני אחרי כן תרחיב ותאמר מה נעשה.
בסחר למטרות ניצול מיני מסחרי, צוין לרעה נושא אי אישור הפרוטוקול הנוסף לאמנת פלרמו, אמנה בדבר פשע לאומי מאורגן לגבי מניעה, דיכוי וסחר בבני אדם, בפרט נשים וילדים. זאת ההערה השלילית היחידה שצוינה בתחום הזה. לטובה צוין תחום האכיפה, המשך האכיפה נגד סחר בנשים למטרות ניצול מיני, חקירה והגשת כתבי אישום נגד סוחרים. צוינו לטובה מספר הליכים הפליליים שמתנהלים בתחום הסחר למטרות ניצול מיני מסחרי, גם כנגד שוטר שהיה מעורב בנושא של סחר. צוין שיתוף פעולה עם רשויות אכיפה באוקראינה, בבילרוס, במולדובה ובצ'כיה, נושא של הסגרה של סוחרים וסיכול של רשתות סחר.
בתחום של ההגנה צוינו לטובה השירותים שניתנים לקורבנות סחר – מקלט, שירותי הגנה, אי-ענישה של הקורבנות בגלל עבירות שנובעות מהיותן קורבנות סחר, המקלט לקורבנות סחר, מקלט מעגן, סל השירותים הנרחב שניתן בו, העובדה שמועברות למקלט גם קורבנות שאינן מסוגלות או יכולות להעיד, האופציה של הארכה בת שנה של אשרת שהייה משיקולים הומניטריים.
בנושא המניעה צוין לטובה המשך ניתור הגבול הדרומי עם מצרים בנושא סחר, הפעילות של יחידת רמון והנושא של סינון יזום של מסתננים.
בתחום של הסחר בבני אדם למטרות עבודה צוין לרעה תחום האכיפה כאשר מדובר בהיעדר כתבי אישום פליליים מכוח החוק החדש בגין עבירות סחר למטרות עבודה, היעדר הרשעות בגין עבודת כפייה במהלך שנת 2006, או חקירות פליליות כנגד סוכנויות כוח אדם בגין גבייה של דמי תיווך לא חוקיים.
בתחום ההגנה צוין לרעה היעדר שירותי הגנה לקורבנות סחר למטרות עבודה, היעדר מקלט, היעדר סיוע רפואי ופסיכולוגי וגם נושא של אי-עידוד של עובדים זרים לסייע בחקירות כנגד הסוחרים.
בתחום המניעה צוין שנמשכים מאמצים צנועים למניעה של סחר בבני אדם שזה מתקשר למה שציין השגריר בנאום הפתיחה שלו.
מנגד צוינו לטובה בתחום האכיפה שיעור ענישה מספק ומרתיע, תיקונים משמעותיים בחוק איסור סחר בבני אדם שאסרו את כל צורות הסחר בבני אדם, כולל למטרות עבדות ועבודת כפייה, השלמה של תוכנית הפעולה, התיקים הפליליים שמנהלת היחידה ללוחמה בפשיעה במינהלת ההגירה בגין עבירות שמבוצעות כנגד עובדים זרים, הכשרות שמבוצעות בשיתוף עם ארגונים בלתי ממשלתיים, לשופטים, לעובדי מדינה ולמשרדי ממשלה רלוונטיים, וכן ההכשרה שניתנה לעובדי הסיוע המשפטי לגבי החוק החדש.
בתחום ההגנה צוין לטובה הסיוע שהמדינה מגישה לקורבנות סחר בהשגת מקומות תעסוקה חדשים, העובדה שאין מאסר של עובדים שמגישים תלונות פליליות, הערכה שהכינה רחל גרשוני שהיא המתאמת לרשויות אכיפת החוק לסיוע בזיהוי קורבנות סחר, החוק החדש שהקנה גם סיוע משפטי לכל קורבנות הסחר לרבות פיילוט של סיוע משפטי עד 2008 לקורבנות סחר למטרות עבדות, וסמכויות חילוט רחבות למדינה לטובת שיקום ופיצוי.
היו"ר רן כהן:
באיזה מסגרת נעשה הפיילוט?
הילה טנא:
במסגרת החוק. עד ספטמבר 2008 יש סיוע משפטי לקורבנות סחר למטרות עבדות.
היו"ר רן כהן:
למה זה צריך להיות פיילוט? למה זה לא יהיה נורמה נורמטיבית לכל עובד?
היו"ר זהבה גלאון:
זאת הייתה הפשרה במהלך החקיקה. השיקול היה תקציבי. כמובן שרצינו שזה יהיה גורף וזה החל מכך שקבענו שיהיה סיוע משפטי לנשים שהן קורבנות סחר. כיוון שביקשנו להחיל את זה גם לגבי קורבנות מהגרי עבודה והאוצר התנגד לזה, כמו תמיד אנחנו מגיעים לשיקולים תקציביים, הפשרה הייתה בסוגיה הנקודתית הזאת להתחיל כפיילוט. האוצר חשש שתהיינה עשרות תביעות ויזדקקו לסיוע משפטי רב, ואנחנו חשבנו שאלה דברים שיהיו במתחם הסבירות. לכן הסכמנו, כדי להעביר את החוק.
היו"ר רן כהן:
ההערה שלי היא למשרד המשפטים שלא צריך להתפשר אלא היה צריך לתת סעד לכל אדם שיש לו טענה.
היו"ר זהבה גלאון:
מי כמוך יודע מה קורה כאשר יש עריצות של משרד האוצר. חשבנו שזה יהיה הדבר הנכון בתקופה ההיא - כדי לקדם את החוק הכולל – וללכת למהלך של פיילוט בעניין הזה.
הילה טנא:
סמכויות החילוט הרחבות שיש במסגרת החוק לטובת שיקום ופיצוי קורבנות, כאשר 50 אחוזים מקרן החילוט מוקצים לנושא של שיקום ופיצוי קורבנות.
בתחום המניעה צוינו לטובה הזכותונים שמעדכנים את העובדים הזרים על הזכויות שלהם וגורמי סיוע בשפות שלהם וכן ניתור של הגבול הדרומי.
במהלך הכתיבה של הדוח אנחנו נעזרים בשיתוף פעולה ובקבלת נתונים מהרבה מאוד משרדי ממשלה וגופים, גם גופים בתוך משרד המשפטים, גם גופים בתוך המשטרה ומינהלת ההגירה, ואנחנו מקבלים שיתוף פעולה יוצא מן הכלל.
כאמור, בקרוב נתחיל לעמול לקראת הדוח הבא ואני מקווה שהתוצאות יהיו טובות.
היו"ר רן כהן:
לגבי הסוגיה של דמי תיווך לגבי עובדים זרים בארצותיהם, שזה נראה קנוניה בין מאפיה ישראלית ומאפיה זרה, מה אתם עושים בעניין הזה? הרי זו ממש מחלה נוראה וזאת מכה איומה. זה סחר בבני אדם מהסוג המכוער ביותר שקיים בעולם. יש לי הרגשה שבדבר הזה לא נעשה כמעט שום מהלך. כמה אנשים כבר הועמדו לדין על הנושא הזה?
רחל גרשוני:
ההתקדמות הכי ניכרת שנעשתה בעניין הזה הייתה כפי שציינה גברת הלפרין ממשרד החוץ ההסכם עליו חתמנו דרכו הגיוס של עובדים מתאילנד נעשה תחת בקרה. זה אומר שזה כולל גביית דמי תיווך. כלומר, עובדים יגויסו תוך סייג שהם לא ישלמו מעבר לסכום מסוים דמי תיווך, וגם זה בגלל שושנה סטרס ממשרד התעשייה שהייתה גורם מרכזי בהשגת ההסכם הזה. באיזשהו שלב היא אמרה לי שזאת מדיניות ממשלתית חדשה, לכרות הסכמים כאלה וזאת כדי למנוע את גביית דמי התיווך הגבוהים.
באשר לגביית דמי התיווך בארץ. יש מספר צוותים בין-משרדיים ששוקדים על המלאכה וביניהם צוות בראשות המשרד לביטחון פנים. הצוות הזה מתייחס גם לגביית דמי תיווך גבוהים בארץ והאחריות עכשיו ניתנה ליחידת הסמך של העובדים הזרים להתחיל למקד את המבט בתופעה הזאת. אני מקווה שזה יעזור.
הילה טנא:
כמובן שיש גם תיקון של חוק שירות התעסוקה שנכנס לתוקף והוא מגביל את הסכום שניתן לגבות מעובדים זרים באופן רשמי עד 3,050 שקלים והתקנות שנכנסו לתוקף, שזה עוד נדבך במה שנעשה על מנת לצמצם ככל שניתן את התופעה הזאת של דמי תיווך.
היו"ר רן כהן:
אם כן, דרושה אכיפה.
מרינה סולודקין:
כבוד שגריר ארצות-הברית מר ריצ'רד ג'ונס, יושבי-ראש שתי ועדות הכנסת, חברים. אני רוצה לומר לכם שלפני עשר שנים הייתי מוזמנת לשר שרנסקי שהיה אז שר התעשייה והמסחר והפגישה אתו הייתה מאוד חשובה והחומר שנדון היה חדש עבורי. הפגישה הייתה עם נציגי CIA מארצות-הברית ועם אנשים שנשלחו על ידי מחלקת המדינה והייתה קשורה לתופעה של סחר בנשים, כאשר ב-1997 לפחות למדינת ישראל הנושא הזה היה חדש. הגיעו אנשים והסבירו לנו שזה מאוד חשוב, שיש פניות רבות למחלקת המדינה של ארצות-הברית מנשות אוקראינה שפנו למחלקת המדינה על מנת לחזור לאוקראינה ממדינת ישראל. אחרי חמש שנים שעבדנו ביחד עם חברת הכנסת זהבה גלאון בוועדת חקירה פרלמנטרית, שזה היה כלי מצוין כדי לחקור את התופעה וכדי להביא את כל הגורמים במדינה – משטרה, משרד המשפטים, משרד החוץ – להבנת התופעה ואיך להתמודד אתה. אני חושבת שבזה כנסת ישראל עשתה את הצעדים הנכונים כדי למגר את התופעה.
שוב, אני מדגישה שאני מאוד מעריכה את מה שעשו בשנים האחרונות המשטרה ומשרד המשפטים, אבל עם כל זה להגיע לדירוג הראשון, יהיה מאוד מאוד קשה. בישיבה האחרונה שקיימנו בנושא הגבול שלנו עם מצרים כאשר מביאים אנשים דרך הגבול הזה, אני חושבת שגם למצרים יש אחריות ואני לא מבינה איך לאורך 120 קילומטרים אין אפשרות לסגור אותו לכניסה בצורה בה נכנסים. חלק מהנשים שמביאים לכאן הן ילידות ואזרחיות של ברית-המועצות לשעבר ואני יכולה לומר לכם שיש לנו עוד גבול שעדיין אנחנו לא מבינים ולא חוקרים מה קורה שם. אחר כך, אחרי ישראל, מבריחים את הנשים האלה לרשות הפלשתינאית ושם המצב מאוד גרוע ואנחנו צריכים גם לחשוב איך אפשרי להעביר את הנשים ממקום למקום.
בוועדה הזאת יזמנו פעולה לפיה משרד החוץ הישראלי יפיץ את חומר ההסברה לארצות המוצא.
היו"ר זהבה גלאון:
חברת הכנסת סולודקין יזמה את זה.
מרינה סולודקין:
ואת תמכת. מאוד חשוב להמשיך בפעולה הזאת כי קודם כל צריכה להיות הבנה בארצות המוצא שלא כדאי להגיע לכאן ולא כדאי להיכנס לרשתות של פשע מאורגן בינלאומי שעוסק בהברחת נשים ובסחר בנשים.
רחל גרשוני:
כפי שאמרה נציגת משרד החוץ, אנחנו רואים בדוח מחלקת המדינה קרש קפיצה ללימוד ולא רק בפרק על ישראל אלא בפרקים על כל מדינות העולם וזאת משום שאנחנו לומדים על העובדות.
אתן לכם דוגמה שראיתי בארצות אחרות, שם מגייסים למשל את החברות הפרטיות כדי להילחם נגד הסחר ועכשיו יש יוזמה שאנחנו רוצים לגבש – וגם המלצות צוות משרד החוץ הן בכיוון הזה - כאשר נגייס למאבק הזה חברות כמו אל-על ולהכין ערכות שייתנו לעובדים הזרים בארצות המוצא כאשר הערכות האלה מדברות על זכויותיהם.
עם זאת, אני חייבת לציין שהמניע שלנו למגר את התופעה איננו נובע רק מלחץ בינלאומי. כעם שידע עבדות, אנחנו לא רוצים להיות עם של אדונים ועבדים.
אני אתן כמה מבזקים לגבי מה שנעשה. לגבי הסיוע המשפטי. הסיוע המשפטי – ויושבת כאן נציגה של הסיוע המשפטי – שוקד על פרוצדורה ליישם את הסיוע המשפטי, איך מיידעים את העובדים הזרים שיש להם סיוע משפטי, איזה צמתים הם חשובים בעניין הזה, איך לתת את הסיוע המשפטי בדרך שהעובדים הזרים ידעו שפועלים לטובתם ולא כבעלי סמכות מטעם המדינה. המקלט ממשיך בעבודה הפורייה שלו ואני חייבת לציין שמדי שנה מנהלת המקלט מדווחת על הקורה במקלט וזה אחד האוצרות הגדולים שיש לנו לגבי אוכלוסייה של הנשים שהגיעה לכאן. אין לנו הרבה מחקר אבל המקלט עושה את המחקר ומכשיר את הנשים לעבודה במדינות המוצא כשהן יחזרו לשם.
הדוח ציין שיש לנו תוכנית לאומית להילחם בעבדות והסחר וביולי 2007 אושרה תוכנית מיגור הסחר למטרת זנות שזאת תוכנית יותר ממוקדת משום שלגבי התופעה הזאת אנחנו במצב הרבה יותר טוב.
היו"ר זהבה גלאון:
מה כוללת התוכנית הזאת?
רחל גרשוני:
היא כוללת, כמו כל תוכנית, גם מניעה, הגנה ואכיפה. אנחנו חושבים שחלק מהמניעה זה גם למנוע בכלל תופעות מסוימות הכרוכות בזנות כי מקום שיש זנות, הסחר צומח על רקע הזנות. באכיפה, אחד מהדברים הכי חשובים זה לשקול ולבחון את הדפוסים המשתנים בעולם הסחר בזנות. כיוון שאנחנו עכשיו יודעים שהסחר בזנות לא מתרחש בבתי הבושת הגלויים אלא במשרדי הליווי, כך שמערכת אכיפת החוק צריכה להתאים את עצמה למצב החדש הזה. כשאנחנו מדברים על הגנה צריך להיות למשל סל שירותי בריאות לכל קורבנות הסחר ולא רק לאלה ששוהות במקלט. צריך לייצר חזרה בטוחה לארצות המוצא לכלל קורבנות הסחר ולא רק לאלה ששוהות במקלט. אלה דוגמאות.
אנחנו מכינים במשרד המשפטים אתר ובו נפרסם את התוכניות האלה כך שהציבור יוכל להעיר את הערותיו. אנחנו מתכוונים לעשות זאת בקרוב.
על סמך התוכנית למיגור העבדות והסחר לעבדות הוקמו שישה צוותי משנה כדי לתת המלצות אופרטיביות לגבי היעדים בסדר עדיפות הכי גבוה. למשל, יש לנו צוות שעוסק בסל השירותים. הצוות הזה כבר סיים את הדיונים שלו והוא ממליץ על הקמת מקלט ושלוש דירות בפריסה ארצית לקורבנות עבדות וסחר לעבדות. יש עובדים זרים, אפילו אלו שעברו מסכת של סחר, שרק רוצים לעבוד ביום אחרי שהם הוצאו מהמקום הקודם כי הם רוצים להחזיר את החובות והם רוצים לשלוח כסף הביתה. לגביהם מספיקה מערכת של דירות שיתאימו להם עד שיעברו למקום עבודה חלופי. לעומת זאת, יש עובדים זרים שעברו מסכת של סחר ולא מסוגלים לחזור לעבודה מיד, ולהם מיועד המקלט בו הם יקבלו שירותי שיקום פסיכו-סוציאליים ורפואיים. השאלה אם יש תקציב לזה, והתשובה היא שאנחנו עובדים על זה. ההמלצה הזאת כבר זכתה לאישור ועדת המנכ"לים בנושא הסחר בבני אדם.
היו"ר זהבה גלאון:
האם נקבע תאריך ליישום התוכנית הזאת?
רחל גרשוני:
לא. אין תאריך, אבל לגבי העניין הזה יש עבודה אינטנסיבית עם מזכירות הממשלה כדי להשיג את המימון לכך. אנחנו רואים את זה כיעד ראשון במעלה, גם מבחינת ההגנה וגם מבחינת האכיפה כי אם אין מקלט או דירות, אי אפשר לחקור כי איפה נשכן את העובדים? אי אפשר להשאיר אותם אצל המעביד המתעלל ומצד שני איפה נשכן אותם? מחפשים כל הזמן מקומות לשכן בהם את העובדים.
היו"ר רן כהן:
אני מציע שתיידעו אותנו בכנסת כדי שאנחנו נוכל לסייע לכם גם כמנוף על משרדי הממשלה ועל משרד האוצר.
רחל גרשוני:
נשמח לעשות זאת. בכל אופן, זאת הייתה אחת הביקורות ואנחנו עובדים על זה קשה.
יש לנו גם צוות מצוין שעוסק בבניית מערך זיהוי לקורבנות סחר לעבדות ועבדות. הזיהוי של האנשים האלה הוא יותר קשה מאשר זיהוי קורבנות סחר לזנות כי איך אתה מבדיל בין עובדים זרים שמנוצלים סתם לבין עובדים זרים שעוברים מערכת של עבדות או סחר? זה לא קל. הצוות הזה התכנס ועיצב המלצות והוא ממש בשלבים סופיים של הגיבוש. ישבתי היום עם יושבת-ראש הצוות ואנחנו רוצים לצאת עם המלצות ממש בקרוב, תוך שבועות ספורים.
יש צוות בראשות מיכל יוספוב ממשרד הפנים שיושבת כאן שמעצב פרוצדורה למתן אשרות שהייה לקורבנות סחר לעבדות ועבודת כפייה ולקורבנות עבדות. אני חושבת שאני יכולה לומר שגם הצוות הזה בשלבים סופיים של עבודתו אבל השר לא מחכה לגיבוש הפרוצדורלי אלא הוא כבר נותן אשרות שהייה לחלק מקורבנות הסחר לעבדות ועבודת כפייה.
אמי סער:
חלק גדול מהמקרים מקבל אשרה אחרי עתירה. אנחנו מגישים בקשה, מקבלים סירוב, מגישים עתירה כדי שלא יגרשו, ואז, כדי שלא נגיע עם זה לבית המשפט, מקבלים אשרה.
היו"ר זהבה גלאון:
אני מוצאת את עצמי באופן קבוע כותבת לשר הפנים כדי לבקש אשרות שהייה לפרק זמן ועשיתי זאת בכמה מקרים אחרי פניות של ארגונים אליי. צריכה להיות כאן התדיינות אבל זה לא צריך להיות עניין של התדיינות. יש לנו בעיה. ב-12 בחודש שר הפנים אמור לבוא לוועדה שבראשותי כדי לדון בסוגיית האשרות לקורבנות סחר בזנות, אבל יכול להיות שאולי נהפוך גם את זה לישיבה משותפת ונתייחס לנושא הזה של האשרות גם לגבי מהגרי עבודה.
רחל גרשוני:
אני יודעת על מקרים בהם אושרו אשרות כאלה, אבל בהחלט נכון שלפעמים האשרה ניתנת אחרי עתירה.
יש גם צוות חלוקת עבודה, ולזה התייחסתי כאשר שאל אותי חבר הכנסת רן כהן בדבר דמי תיווך. הצוות הזה הוא צוות מאוד חשוב כי חשוב לייחד את הסמכויות ולדעת מי עוסק במה. יש הרבה גורמים ממשלתיים שעוסקים בהגנה על עובדים זרים – משרד התעשייה, מינהלת ההגירה, גורמי אכיפה כמו רשות המסים וכולי.
היו"ר רן כהן:
למשרד החוץ היו צריכים להיות שיתופי פעולה עם מדינות אחרות אבל לא נעשה כלום עם הפיליפינים ועם מדינות אחרות מהן מגיעים עשרות אלפי עובדים זרים ואין לנו אתן שום הסכמים ושום הסדרים. שם נעשה פשע כלפי האנשים האלה.
רחל גרשוני:
נכון, אבל כפי שאמרתי לך, ההסכם עם תאילנד היה רק צעד ראשון והכוונה היא להמשיך בצעדים האלה. אמרת שאתה רוצה לא לקוות אלא לעשות, אבל אני חושבת שתקווה היא לא מצווה, אבל מה שתקווה עושה, כל מצווה לא עושה כי אתה צריך את הדלק.
אם כן, יש צוות חלוקת עבודה והוא מאוד חשוב והוא מתכנס ודן. הצוות יקיים ישיבה שהיא ישיבה לפניי אחרונה ב-21 בחודש וזאת כדי לעצב פרוצדורה לגבי מה עושה משרד התעשייה, מה עושה מינהלת ההגירה, איך יהיו שיתופי הפעולה ביניהם, איך הם מעבירים מידע מהאחד לשני וכולי.
יש צוות תרגום מכיוון שלא בכל משרדי הממשלה יש מתורגמנים.
יש צוות בראשות משרד החוץ שסיים את עבודתו לגבי מבצעי מידע לעניין עובדים זרים כדי ליידע אותם בקשר לזכויות שלהם הן בארצות המוצא והן כאן. העבודה נמצאת בשלבים סופיים של ניסוח.
הוגש כתב אישום ראשון על סחר בבני אדם לנטילת אברים מן הגוף וכאן אנחנו רואים אומץ גדול של המשטרה ופרקליטות מחוז צפון שהגישו כתב אישום ראשון ותקדימי בכל העולם כאשר כמעט אין כתבי אישום ומקרים בהם הגישו כתבי אישום כאלה. יש רק לשבח את העניין הזה ולראות מה קורה.
מתקיימות ישיבות לגבי תקנות קרן החילוט כדי שנוכל ליישם אותן.
היו"ר זהבה גלאון:
כבר הועבר כסף לקרן החילוט לצורכי פיצוי אנשים?
רחל גרשוני:
לא. עדיין אין תקנות.
היו"ר זהבה גלאון:
עברה שנה מאז החוק נכנס לתוקף.
רחל גרשוני:
זה רובץ לפתחי. אני אשמה בזה, אבל אנחנו בשלבים סופיים בנושא הזה.
הדבר האחרון שרציתי לציין הוא את הגופים החדשים שנוטלים חלק במאבק כמו ועדת המנכ"לים בנושא הסחר בבני אדם שמעצבת מדיניות ותוכניות לאומיות, כמו הרשות לקידום מעמד האישה שנוטלת חלק מרכזי וחשוב במבצעי מידע וחינוך לציבור, גם במערכת החינוך, גם ברשויות המקומיות וגם בצבא. אין לי מלים כדי לשבח את מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה ומעשיה. בנוסף לכך הג'וינט, בשיתוף המקלט, עושה תוכניות הכשרה ובנוסף לכך יש לנו את העמותות השונות שעוסקות במלאכה ומדרבנות אותנו לפעול.
היו"ר רן כהן:
אני מודה לך מאוד.
אני מבקש לשמוע את אנשי המשרד לביטחון פנים, אבל לא לפני שאני אביע מחאה על כך שאנשי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא באו לכאן והדבר הזה הוא בלתי נסבל מבחינת הכנסת ובלתי נסבל מבחינתנו. אני מתנצל אדוני השגריר שהאנשים האלה מהמשרד לא הגיעו. זה משרד מאוד מאוד מרכזי בהעסקה של עובדים זרים ולכן היעדרם לא ראוי משום בחינה.
מוטי אבידן:
בשנה האחרונה אנחנו מזהים עלייה של למעלה מ-80 אחוזים בפתיחת תיקים משטרה בנושא של סרסרות לזנות.
היו"ר רן כהן:
זה לא מעיד על כך שיש עלייה של 80 אחוזים בסרסרות בזנות.
מוטי אבידן:
מדובר בעבירות חשיפה. תמיד אלה עבירות חשיפה ולכאורה אף פעם אין מתלוננים. אנחנו גם מזהים עלייה של למעלה מ-30 אחוזים בניהול מקום לשם עיסוק בזנות כאשר לשם כך אנחנו גם משתמשים היום בצווים מינהליים לסגירת אותם מקומות. מאידך אנחנו מזהים ירידה של למעלה מ-40 אחוזים בסחר בבני אדם, זאת כאשר אותן יחידות שעוסקות לכאורה באותו תחום, כאשר הן מגיעות, אין יותר סחר בבני אדם ואז לכאורה בגלל זה המהפך והעלייה בתיקים בסרסרות לזנות. כלומר, לדעתנו יש ירידה בגלל האכיפה המוגברת שלנו בנושא של סחר בבני אדם לשם סרסרות לזנות.
ההנחיה של כל יחידות המשטרה כאשר למעשה כל מערכות המידע המשטרתיות מוכוונות היום ועוקבות אחרי פעילות היחידות המשטרתיות בכל נושא של יעדי הסחר בבני אדם והסרסרות לזנות. במטה יש אדם שעובד אך ורק בתחום הזה והוא בודק את פעילות היחידות באופן קבוע. אנחנו עוקבים אחרי הפעילות הזאת וגם מדווחים עד רמת השר וכמובן למפכ"ל. יש לנו גם מערכת של הדרכה כאשר היום כל קציני ושוטרי משטרת ישראל עוברים באופן קבוע הדרכות והרצאות מסודרות בתחום ואפשר לומר שכמעט כל חוקר היום מודע וקיבל הדרכה בעניין הזה. לכאורה המקום להחזקת הנשים, המקלט, מהווה כר נוח מבחינתן, אפילו שהן נמנעות מלהעיד, מכיוון שבעצם נשמטת הקרקע לכאורה מבחינתן ואז הן מרגישות נוח והרבה פעמים אנחנו נתקלים במצבים הפוכים בהם עצם זה שהן מוחזקות בידי הרשויות, אנחנו קצת מתקשים במובן הזה לשכנע אותן להעיד נגד הסוחרים ונגד האנשים שמבצעים את העבירות הפליליות.
הלחימה של משטרת ישראל בארגוני הפשיעה משפיעה באופן עקיף גם על הארגונים לרצות ולהתקרב לנושא של פעילות בתחום סחר בבני אדם, שם יש כסף רב ומכיוון שאנחנו גם פעילים ועוקבים אחרי הפעילות הפלילית שלהם בנושאים האלה, זה משפיע כמובן גם על הרצון שלהם להתקרב לתחום הזה.
כמובן שאנחנו שותפים למשרדי הממשלה בכל התחומים ואנחנו משתתפים בכל הפורומים, לומדים ומעבירים את הידע שלנו בכל התחומים האלה וזאת על מנת כמובן לשפר את שיתוף הפעולה כאשר כמובן משטרת ישראל לא נמצאת לבד בתחום הזה.
היו"ר זהבה גלאון:
האם יש לך גם נתונים לגבי סחר במהגרי עבודה?
מוטי אבידן:
נמצא כאן נציג מינהלת ההגירה שהיא יחידה ארצית שקיבלה אחריות בעניין הזה והוא יוכל להתייחס לשאלה.
דוד פרץ:
אני אומר מה עשינו מאז חוקק החוק באוקטובר 2006. למעשה כל הצוותים שלנו - אנחנו פועלים בשיתוף פעולה ובצוותים משולבים עם נציגי משרד התעשייה – הונחו בביקורות שהם עושים, והם עושים מדי יום ביומו ביקורות, לתת את דעתם לתופעה הזאת.
מעבר לזה, נקבע יעד למינהלת ההגירה וזה נובע ממדדים שנקבעו הן ליחידת המודיעין, הן ליחידת החקירות והן ליחידת התביעות.
לגבי תיקים. במהלך שנת 2007, עד כה, נפתחו 12 תיקים שהם ממש סחר בבני אדם כאשר שלושה תיקים מתוכם נמצאים בפרקליטות המדינה והם בעיון ומעקב. להערכתנו בשלושת התיקים האלה יוגשו כתבי אישום. הפרקליטות ביקשה כמה השלמות אבל כנראה יוגשו כתבי אישום.
אני רוצה להתייחס לנושא שהועלה כאן והוא מתן האשרות למהגרי עבודה. להלכה אולי לא ניתנות אשרות אבל למעשה מדי יום ביומו אנחנו נותנים אשרות ואני אסביר במה דברים אמורים. במינהלת יש למעלה מ-300 עדים שהם עדים ברמה כזו אחרת ולאו דווקא בעבירות סחר אלא בכל עבירת מרמה כאשר עובד זר מרומה. לצורך העניין, עובד זר הגיע לארץ והיה אמור להיות מועסק אצל מעביד מסוים, הוא לא הועסק אצל אותו מעביד – לדוגמה, אתמול הגיעה אלי עובדת שעבדה ארבעה חודשים אצל מעסיקה מסוימת אבל מאיזושהי סיבה שלי לא ברורה עדיין היא פיטרה אותה. יש לדעת שעובדת בענף הסיעוד גרה עם אותה קשישה ואם היא אומרת לה שהיא יותר לא עובדת אצלה, זה אומר שהיא אומרת לה ללכת לגור ברחוב. היא הגיעה אלי, קנינו לה אוכל ונתנו לה לאכול.
היו"ר רן כהן:
כל פגיעה כלשהי בעובדים ובתנאי עבודתם, מבחינתנו זאת מגרעת שנוגעת לנושא של סחר בבני אדם.
דוד פרץ:
באותו רגע נתנו לה אישור עד שמעיד על כך שהיא עדה אצלנו ולמעשה לא ניתן להרחיב אותה והיא תמצא עבודה, ואנחנו מקווים שהיא תמצא עבודה מסודרת.
מאחר שההליך המשפטי במדינת ישראל נמשך קצת יותר משנה, אותם אישורי עד אלה למעשה מהווים אשרות שמאפשרות לאנשים להישאר בארץ ולהשתקם.
כפי שאמרתי, להלכה אולי לא ניתנות אשרות, אבל למעשה הן ניתנות גם ניתנות. אצלנו במינהלת ההגירה מחזיקים להערכתי כ-300 עדים.
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו לא רוצים שהאשרות שניתנות למהגרי עבודה תהיינה על בסיס העובדה שיש בעיה במערכת המשפט ואז אותם אנשים נתקעים אלא אנחנו רוצים שתהיה כאן מדיניות של מתן אשרות לאנשים שעברו שעבוד, התעללות, כפייה ובעצם נסחרו.
זאת ההזדמנות לעבור לעורכת-הדין ענת חולתא, עוזרת ראשית לפרקליט המדינה ואחר כך נפתח את הדיון גם לנציגי הארגונים.
ענת חולתא:
בעניין פעילות האכיפה בסחר למטרות זנות דיברו כבר די הרבה ודיברו על האפקטיביות של האכיפה ועל ההפחתה וההקלה בתחום הזה שהגיעה בעקבותיה. כאשר בודקים את התיקים התלויים ועומדים היום בתחום הזה של סחר למטרות זנות, אנחנו רואים שכמעט ואין היום בפרקליטות המדינה תיקים חדשים בתחום הזה. גם התיקים החדשים שנפתחים, אין מדובר בקורבנות חדשים שהגיעו לאחרונה אלא בעיקר בקורבנות שנמצאות כבר כאן מזה מספר שנים ורק עכשיו הפרשיות נחשפות או שרק עכשיו התיקים הגיעו לתלונה או למיצוי של חקירה.
רוב התיקים נמצאים היום בערכאת הערעור בבית המשפט העליון, תיקים שהתחילו לפני כמה שנים בערכאות הדיוניות והיום נמצאים במסגרת של ערעורים הן מטעם הנאשמים והן מטעם המדינה. במדינת ישראל הפרקליטות רשאית להגיש ערעורים על קולת העונש ועל זיכויים ובעניין הזה השיטה שלנו קצת שונה מהשיטה המשפטית האמריקאית. יש היום כמה וכמה תיקים, גם תיקים עקרוניים וגם תיקים שקשורים בענישה והם תלויים ועומדים בבית המשפט העליון. בגלל העומס שמוטל על מערכת המשפט שלנו, שזה גם נושא שחוזר ונדון בוועדות במהלך השנים, בעבר אמרנו שבעיקר ערכאות הדיוניות מהוות צוואר בקבוק בתיקים האלה אבל היום אנחנו אומרים שבעיקר בית המשפט העליון מהווה צוואר הבקבוק בדיונים האלה, וזאת כאשר בודקים את הפריסה של התיקים.
בכל-זאת אני רוצה לומר שהאכיפה האפקטיבית בתחום של הסחר למטרות זנות לא הותירה אחריה חלל ריק, לא ברחוב הישראלי ולא בעולם הפשיעה הישראלי ואנחנו צופים בדאגה מאוד גדולה אחרי השינויים בתעשיית המין המקומית שביחד עם השחיקה הסוציו-אקונומית שעוברת החברה בישראל בשנים האחרונות מגבירים את התופעות הפליליות ואת היקפי הזנות המקומית עד כדי כך שאנחנו מזהים היום יותר ויותר קטינות שמעורבות בעולם הזנות המקומי ועד כדי תופעות שמזכירות לנו במקרים רבים תופעות ויחס כלפי העוסקות בזנות שהם דומים לתופעת הסחר, וזה כמו שאנחנו מבינים את התמונה, אנחנו כפרקליטות מבינים את התמונה, בדיוק כתוצאה מהעניין הזה. בעולם הזה, עד שלא ממגרים לחלוטין את התופעות האלה, אין ואקום וכאשר הנשים הזרות יוצאות, הזנות המקומית מתגברת והדבר הזה מאוד מדאיג אותנו.
אמנם אני לא מדברת עכשיו על ניוד של נשים בחוץ לארץ ולא מדובר בנושאים שנבחנים בדוח של מחלקת המדינה האמריקאית והאו"מ אבל כרשויות אכיפה התופעה מטרידה אותנו באותה מידה, בעיקר כאשר אנחנו מזהים דפוסים דומים של קורבנות ושל עבריינות בתחום הזה. לכן אנחנו סבורים שיש להגביר ולשכלל את האכיפה בעבירות הסרסרות, בעבירות של החזקת מקומות לצורכי זנות, בעבירות של פרסום שירותי זנות שצריכות לעבור רפורמה וכמובן כל מערך האכיפה שסובב את זה גם בתחום הכלכלי, גם בתחום של הפשיעה המאורגנת ושל הלבנת ההון. מדובר בדיוק באותם דפוסים וכחברה בישראל הדברים האלה מטרידים אותנו באותה מידה.
היו"ר רן כהן:
יש סימביוזה מאוד מסוכנת בין תופעת ההפקרות של תנאי החיים של העובדים הזרים עם הגברת המוטיבציה לערב בזה גם את הזנות ואת השימוש בזנות כחלק אינטגרלי של אותה תופעה. ראינו את זה בכל המקומות בהם יש ריכוזי עובדים זרים, חוקיים ובלתי חוקיים, כאשר הם נמצאים בתת-תנאים. אז יש עלייה מאוד גסה בתופעת הזנות בכל מיני רבדים מאוד מכוערים שלה.
ענת חולתא:
אני מאוד מצטערת שקשה לי בעניין הזה להסכים שיש קשר בין עליית כמות מהגרי עבודה במדינות המערב לבין העלייה של הזנות. נדמה לי שאחד הדברים שלמדנו בשנים האחרונות הוא שכל שכבות האוכלוסייה, ובעיקר האוכלוסייה המקומית, היא הצרכנית של עולם הזנות ושל תעשיית המין.
היו"ר רן כהן:
זה ברור.
ענת חולתא:
מדובר בתעשייה שמגלגלת כסף רב.
היו"ר רן כהן:
כיוונתי לסוגיה ספציפית בתוך העניין הזה. את יכולה לראות את זה במרכז תל-אביב, תמצאי שם ריכוז גדול מאוד גם של עובדים זרים שחיים בתנאים תת-אנושיים וגם תופעה מאוד גסה של זנות.
היו"ר זהבה גלאון:
אני חושבת שמה שחבר הכנסת רן כהן התכוון הוא לא לומר שעובדים זרים משתמשים בשירותיהן של נשים שעוסקות בזנות אלא כאשר מצב החיים או המצב הסוציו-אקונומי נמוך, את רואה עלייה בתופעת הזנות. הוא לא כרך את זה בכך שדווקא עובדים זרים הם אלה שמשמשים כלקוחות של הנשים שעוסקות בזנות.
ענת חולתא:
אני מבינה. אני מתנצלת על שלא הבנתי קודם. ברור שהמקור - ואנחנו יודעים את זה גם בעולם של הסחר בבני אדם לכל המטרות – שהמניע העיקרי והרקע העיקרי לצמיחה של התופעות הפליליות הללו היא מצוקה כלכלית ואנושית. במקומות בהם אנשים נקלעים לעוני ונקלעים למצב של ייאוש ושל אין ברירה, ובמקומות בהם מערכות הרווחה והתמיכה קורסות, ארגוני הפשע נכנסים ואנשים עושים צעדים נואשים. זה הרקע לסחר בבני אדם למטרות זנות וזה גם הרקע כמובן לניוד של מהגרי עבודה שנאלצים להגיע מהמדינות בהן הם נמצאים במצוקה למדינות המערב שהם תופסים אותן כמפותחות יותר ומשגשגות יותר והם באים אליהן כדי להרוויח כסף. אין ספק שברקע של כל התופעות האלה עומדת מצוקה כלכלית וחברתית.
אני אעיר עוד הערה אחת ואחרונה בעניין של עבודות הכפייה. כיום התחום הזה נמצא באחריות האכיפה בעיקר של מינהלת ההגירה וכפי שציין קודמי אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה מקצועי עם מינהלת ההגירה שזה באמת דבר חדש לנו כפרקליטות לעבוד ביחד. יש שתי פרשיות שאמורים להיות מוגשים בהן כתבי אישום ראשונים במדינת ישראל בעבירה של עבודות כפייה ומדובר ממש בימים ספורים. לאחר התייעצות משותפת החזרנו את התיקים להשלמת חקירה. אני יודעת משלי יהלומי שהיא אחראית על התביעות במינהלת ההגירה שההשלמות הללו בוצעו ובאמת תוך כמה ימים התיקים הללו יוגשו ואנחנו אז נחכה לדברו של בית המשפט בפרשנות – בפעם הראשונה בישראל – של היקף העבירות האלה.
היו"ר רן כהן:
טוב מאוד שהגעתם לשיתוף פעולה. עכשיו גם משרד הפנים צריך להיכנס לתמונה.
רחל יוספוב:
בימים אלה אנחנו נמצאים בגיבוש סופי של הנוהל שלנו בנושא של סחר בבני אדם. הנוהל למעשה מחולק לשני חלקים כאשר החלק הראשון הוא החלק שמדבר על הקטע שהקורבן נמצא פה במהלך של חקירה במשטרה והמתנה לעדות, והחלק השני של הנוהל הוא לגבי שנת שיקום ואיך אנחנו מחזירים אותו בחזרה למעגל העבודה. בשתי התקופות האלה הוא מקבל מאתנו אשרה ב/1. אנחנו מסתמכים למעשה על החלטה של מינהלת ההגירה כי לנו במשרד הפנים ובמינהל האוכלוסין אין את הכלים לתת החלטה אם מדובר בקורבן סחר בבני אדם.
היו"ר רן כהן:
ברגע שבו מינהלת ההגירה אומרת לכם שכאן מדובר בקורבן, השאלה היא אם אוטומטית אתם נותנים את האשרה.
רחל יוספוב:
אוטומטית אנחנו נותנים לו אשרה ב/1. במהלך השנה הזאת קיימנו ימי עיון לעובדים שלנו במינהל אוכלוסין.
היו"ר רן כהן:
מתן האשרה דורש אישור של מר גנות?
רחל יוספוב:
לא. זה לא דורש אישור של מר גנות אלא זה עובר אישור שלי.
היו"ר רן כהן:
את מוסמכת לעשות את זה בעצמך.
רחל יוספוב:
אני מוסמכת לעשות את זה בעצמי. ברגע שמינהלת ההגירה מעבירה לי את המקרה ואומרת שמדובר פה בקורבן סחר בבני אדם, אותו אדם מקבל את המעמד.
היו"ר זהבה גלאון:
כמה מקרים כאלה היו לך בשנה האחרונה, ב-2007?
רחל יוספוב:
שישה מקרים. במהלך 2007 עשינו גם ימי עיון לעובדים שלנו בלשכות שבמידה שהם מזהים מקרים כאלה, להפנות אותם למשטרה כדי שהיא תוכל לטפל.
היו"ר רן כהן:
מה קורה עם עובד שבורח מהמעסיק שלו בגלל תנאי עבודה קשים?
רחל יוספוב:
יש לנו נוהל. הוא מקבל אשרה ב/2 עד שהוא מוצא מעסיק חדש.
היו"ר רן כהן:
איפה הוא מוכיח את המעמד שלו? איפה הוא מוכיח את זה שבעצם מה שקרה הוא שהוא חי בתנאים קשים ואיומים ולכן הוא זכאי להגנה שלכם?
רחל יוספוב:
לשם כך אנחנו קיימנו את ימי העיון האלה לעובדים שלנו במינהל אוכלוסין כדי שאם הם מזהים מקרה כזה, הם ייתנו לאותו עובד מעמד זמני ויפנו אותו למשטרה כדי שיוכל להגיש תלונה על מנת שתיפתח חקירה. אם המשטרה תאמר לי שמדובר כאן בקורבן, הוא יקבל אשרה ב/1. אנחנו גם לא משייכים אותו לשום מעסיק בתקופה של החקירה, העדות והשיקום. אם הוא מוצא מעסיק, אנחנו מאפשרים לו.
היו"ר זהבה גלאון:
עשינו הבחנה בין מי שמנוצל, גם אם זה באופן מחפיר, לבין קורבן סחר. זאת אומרת, יש קו תיחום מאוד ברור בין ניצול, שעבוד וכפייה.
דוד פרץ:
אנחנו בודקים אם יש ראיה שהאדם הזה סבל ואם זה כך, אנחנו מתחילים בחקירה. כרגע אנחנו מטפלים במקרה כזה בצפון הארץ כאשר דבר ראשון אנחנו גם בקשר עם אנשי משרד התעשייה ואנחנו נבטל לאדם סיעודי את ההיתר שלו כך שהוא לא יוכל יותר להעסיק עובד זר.
היו"ר רן כהן:
זה הדבר הראשון שאתם צריכים להשתמש בו. מי שמעסיק בתנאים כאלה, צריך פשוט לשלול את האפשרות שהוא יקבל עובד זר.
דוד פרץ:
לגבי אותן שתי גברות. אני לא רוצה להזכיר בדיוק את המקרה הספציפי, אבל לגבי אותן שתי גברות כמובן אנחנו בודקים אם יש להן מקום עבודה ואנחנו בקשר עם משרד הפנים ועם משרד התעשייה. מנסים למצוא להם איזשהו מקום עבודה. לא כל הנשים רוצות להיות במקלט אלא הן רוצות לעבוד ולהתפרנס. מי שמוצאת עבודה ומתפרנסת, אנחנו בקשר חודשי אתה.
היו"ר זהבה גלאון:
זה על פי המודל שעורכת-הדין רחל גרשוני ציינה, מקלט ודירות.
דוד פרץ:
לא. הן לא במקלט ולא בדירות אלא הן מתגוררות במקום עבודתן ובענף הסיעוד רובן מתגוררות עם המעסיקים הסיעודיים.
אבי גור:
בדוח של מחלקת המדינה מוזכרות שתי תופעות עיקריות: סחר בבני אדם למטרות עבודה ולמטרות זנות. היום זה יום זכויות הילד וצריך לתת איזשהו ממד בדיון וגם בסיכומים לאחר מכן, אם אפשר, לנושא של זכויות הילד. ראינו בתקופה האחרונה מספר כתבות בטלוויזיה שמראות את הילדים שנולדו במקרים של סחר בבני אדם למטרות עבודה, את הילדים שנולדו לנשים שעבדו בזנות, וכיצד הילדים האלה לא זוכים לטיפול בו היינו רוצים כאשר בחלק מהמקרים זה אפילו מהווה סכנה כי אנחנו מחסנים את הילדים שלנו כנגד מגפות אבל אותם הילדים שמוזכרים בשני הסעיפים האלה לא נמצאים במסגרת של משרדי הממשלה, של חוק בריאות התלמיד, סעיף 21(א) בביטוח בריאות ממלכתי. צריך למצוא את הדרך כדי שהילדים האלה כן יחוסנו וכן יקבלו את כל מה שמקבלים ילדים אחרים בבריאות התלמיד.
היו"ר זהבה גלאון:
רק אתמול ממשלת ישראל דחתה הצעה של חבר הכנסת דב חנין, לתת מענה בדיוק בסוגיה הזאת. זאת ההזדמנות, אדוני השגריר, להפעיל גם את השפעתך בממשלה, בדיוק בסוגיה החשובה הזאת. ממשלת ישראל דחתה אתמול הצעת חוק חשובה ביותר שמבקשת לתת מענה ושירותי בריאות לאותם ילדים שנולדו כאן.
אבי גור:
מעבר לכך, הילדים האלה נמצאים תחת האפוטרופסות של ההורים. זאת אומרת, ברוב המדינות בעולם כל ילד עד גיל 18, ההורה הוא האפוטרופוס שלו. לצערי, ההורים – ואני מדבר כנציג ההורים – לא מקבלים את כל מה שמקבלים ההורים במדינת ישראל. זאת אומרת, את ההדרכה איך להיות הורה, איך ללכת לטיפת חלב, איך לקבל סיוע בלימודים וכל הדברים שהורים אחרים מקבלים במדינה אבל ההורים שנפגעו במסגרת הסחר בעבודה, הם לא מקבלים את הדברים האלה. אני חושב שבמידה שהמשרדים הממשלתיים יעשו משהו, זאת גם תהיה הדרך למנוע את הסחר מכיוון שאז הם ייכנסו לגופו של עניין.
ריטה חייקין:
אני רוצה להודות לשגריר ארצות-הברית בישראל ולתמיכת מחלקת המדינה שניתנת כל שנה לארגונים בין-ממשלתיים בנושא מאבק בסחר בנשים בישראל. זאת באמת מהווה השפעה גדולה, עזרה לנו בהגנה על קורבנות סחר ויוזמה במאבקים ציבוריים ברמות שונות.
אני רוצה לציין שישראל עשתה צעדים מאוד משמעותיים בשבע השנים האחרונות אבל אני תמיד מתחילה לספור משנת 2002 כי בשנת 2002 התחילו התזוזות במערכת.
היו"ר רן כהן:
במידה מסוימת בזכות הדוחות של מחלקת המדינה.
ריטה חייקין:
תודה לארצות-הברית שכל כך משפיעה על מדינת ישראל. יחד עם זאת, אני עדיין צריכה לציין שמדינת ישראל עשתה את הצעדים אבל בכל דבר יש עדיין את המאבק ותקווה זה לא מספיק. עדיין יש על מה לעבוד ויש עוד מה לעשות.
ציינה ענת חולתא את פריחת סחר הפנים. נכון, יש פחות נשים זרות אבל יש יותר ויותר נשים ישראליות שנמצאות בזנות ואנחנו קוראים לזה סחר פנים. עדיין אנחנו לא רואים שינויים מטעם המדינה ושהיא יכולה לעשות משהו באופן פרקטי. אנחנו עדיין לא רואים שנשים קורבנות סחר יכולות לזכות לביטוח בריאות ואני מדברת על אלה שלא נמצאות במקלט. אנחנו עדיין מוצאים את עצמנו בבעיות ומאבקים עם משרד הפנים וכל יום אנחנו שואלים את עצמנו האם האישה הזאת תישאר כאן בישראל או שעוד מעט היא תצטרך לעזוב ולא ברור מה קורה עם הילדים שלה שנולדו בישראל והם אזרחי ישראל. הם אזרחי ישראל, אבל משרד הפנים לא מכיר בהם כמקרים הומניטריים.
אנחנו לא מבינים עדיין את התנהלותו של המקלט כי לא ברור לנו האם המשטרה אחראית על כניסת קורבנות סחר ולמה המשטרה היא זאת שצריכה לפנות למשרד הפנים לקבל את התשובה ממנו, האם אפשר להעביר את האישה למקלט. לא חשבתי שארצות-הברית התכוונה לכך כאשר היא תרמה בהתחלה את הכסף למקלט.
אנחנו מאוד חוששות מביטול מתן האשרות לאזרחי רוסיה, וזה אומר שכל אזרחי רוסיה יקבלו את האפשרות להגיע לכאן. אנחנו חוששות מהצעד המאוד משמעותי הזה כי זה לא רק שלמשטרה תהיה עבודה קשה אלא כמו שאמרו לנו כבר יוכלו להקים את הנציגות בשדה התעופה. זה חשש מאוד גדול ואני מאוד הייתי ממליצה למשרד התיירות לחשוב בכובד ראש כאשר הוא מקבל החלטה מסוג זה.
היינו רוצות להודות לרחל גרשוני על תרומתה. אנחנו יכולות להגיע למדינות אחרות ולספר מה יש לנו כאן ואיך בעצם אנחנו מארגנות את המכניזם של המאבק בסחר בנשים שזה מאוד חשוב לפעילותנו.
אמי סער:
אני מייצגת היום את מוקד סיוע לעובדים זרים וגם את קו לעובד שנציגיו לא יכלו להגיע. אלה שני ארגונים שלמעשה מטפלים במהגרי עבודה. אני לא אתייחס היום לנשים שדיברו עליהן הרבה.
קודם כל, תודה לדוח שבזכותו נחקק החוק לאיסור סחר בבני אדם. אני חושבת שזה נהדר שיש לנו חוק אבל היישום עוד בדרך ואנחנו עדיין רואים קשיים כאשר אנחנו מבקשים אשרות ואנחנו לא מבקשים מיליוני אשרות. אין כאן שום פגיעה בריבונות של מדינת ישראל. עדיין יש מאבקים עם משרד הפנים ואולי בגלל דוחות שהם מקבלים מהמשטרה. צריך לזכור שמדובר בקורבנות ושלא מדובר בעדים שצריך אותם לחקירה, ואם הם יעילים לחקירה, הם כן יקבלו אשרות, ואם הם לא יעילים לחקירה, הם לא יקבלו את האשרות. אלה קורבנות שצריכים מקלט משלהם ולא צריך להיאבק כל פעם שרוצים להכניס קורבן סחר למקלט. אם יש גברים, בכלל אין להם מקלט וצריך לחפש להם כל מיני פתרונות דיור ואנחנו הם אלה שצריכים לעשות זאת. הרעה החולה הזאת לא תסתיים כל זמן שימשיכו לגבות עמלות ותמשיך הכבילה שאף אחד לא הזכיר אותה. לפני כשנה וחצי בית המשפט העליון אמר שהכבילה היא עבדות מודרנית אבל הכבילה עדיין קיימת ולא ניכנס ולא נפרט זאת. רק לפני חודשיים מדינת ישראל לקחה מהכלא יותר ממאה אריתראים והעבירה אותם למעסיקים חקלאים ונאמר להם שאם הם יעזבו את המעסיק, הם יחזרו לכלא. המעסיקים משתמשים בזה והשכר שלהם הוא הרבה פחות ממה שצריך היה להיות. תנאי העבודה והמגורים הם קשים. זאת פשוט עבדות ולי זה תמיד מזכיר את הכושים בשדות הכותנה.
אני חושבת שאם נעלה את המודעות של כולנו ויהיו כאן שלטים וסרטונים, גם האנשים ברחוב אולי יבינו שיש כאן עבדים ויבואו ויספרו על מקרים כאלה שהם מכירים.
עדה פליאל טרוסמן:
אני רוצה להעלות פן נוסף, לאור כל הדברים שנאמרו כאן ולאור העבודה היפה שהשירות שלנו והמשרד עשה בהקמת המקלט לנפגעות סחר, מקלט מעגן, ומתן הגנה ללמעלה מ-250 נשים במשך השנים האחרונות. אנחנו נותנים גם טיפול לילדים במקלט.
השנה התקבלה תוכנית על-ידי ראש הממשלה שלנו וועדה בין-משרדית כאשר משרד הרווחה מוביל את הנושא, ואני מדברת על תוכנית שאנחנו עומדים לפתחה להוצאת נשים ישראליות, נערות וצעירות, ממעגל הזנות.
היו"ר זהבה גלאון:
הכסף כבר עבר אליכם? התוכנית היא יפה, אבל השאלה אם ראש-הממשלה העביר את ה-15 מיליון שקלים.
עדה פליאל טרוסמן:
הוא יגיע. זה לא 15 מיליון אלא 10 מיליון שקלים בבסיס, אבל גם זה סכום יפה.
היו"ר רן כהן:
חשוב שתדאגו להעביר אותו ב-2007.
עדה פליאל טרוסמן:
אני מבקשת מכם להעביר את הסכום בחוק התקציב של שנת 2008. יש לנו תוכנית מאוד יפה, ראשונית ומעמיקה לטפל בנערות, צעירות ונשים במטרה להוציא אותן ממעגל הזנות ברחבי הארץ.
השגריר ריצ'רד ג'ונס:
(דבריו מתורגמים מאנגלית לעברית).
תודה רבה. אדוני הישוב-ראש, גברתי יושבת-הראש וכל אלה מכם שנמצאים כאן היום כמאזינים ו כאנשים שנתנו כאן מצגות.
אחרי הדיון הזה אנחנו רואים כמה כל הסוגיה הזאת סבוכה ומורכבת. איתור הקורבנות, יידוען בכל הקשור לזכויותיהם, הגנה שניתנת לקורבנות, מנע וכולי. כל הדברים האלה קשורים. סביר מאוד להניח שהמכנה המשותף של כל המאמצים בא לכלל ביטוי בידי רחל. בסופו של דבר, מדובר בהגנה על הפרטים החלשים ביותר בחברה כמו נשים שמועסקות בזנות או ילדיהן הזקוקים לשירותי המדינה, הזקוקים להגנה כדי לצאת מהמעגל, כדי שלא יהיו החוליה החלשה ביותר בחברה הישראלית. כאשר מגיעים למודעות לגבי ממדי הבעיה, אני חושב שאפשר להבין טוב יותר כמה מתוחכמת הגישה כדי להתמודד עם הסוגיה, דבר שלא יכולה לעשות תוכנית אחת או גוף אחד או סוכנות אחת. יש כאן צורך ברשת. כפי שהסוחרים משתמשים ברשתות לסחר בבני אדם, כך גם הממשלה חייבת ברשת תוכניות כדי לתת תמיכה וסיוע לחלשים, לאלה שהם פגיעים לניצול ולסחר.
אני סבור שמטרת הדוח שלנו בסופו של דבר היא לתת לאנשים מידע לגבי מה שעושים אחרים כדי שניתן יהיה ללמוד מניסיון הזולת, מההצלחות, וזה דבר שאנחנו עושים כל העת בארצות-הברית. הרבה מן הסוגיות שאתם מתמודדים אתן כאן באות לידי דיון במישור הפדרלי בארצות-הברית וכמובן גם לנו יש בעיה של סחר פנימי. יש לנו חוקים פדרליים והחוקים במדינות הם חוקים של המדינות עצמן. בחלק ממדינות ארצות-הברית הזנות היא אפילו חוקית. נכון, זה במעט מאוד מדינות, אבל זה קיים. אחת הגישות של הממשלה הפדרלית למנוע זנות היא למנוע העברה בין מדינה למדינה. אנחנו לומדים מן הדוגמאות של המדינות איך הן מתמודדות עם הבעיות וכמדינות כאלה שכנראה עושות עבודה טובה יותר הרי התוכניות האלה בסופו של דבר צריכות להיות כלל ארציות. אם כן, יש לנו מעין מעבדה מתמשכת כדי לנסות דברים. מדינות קטנות יותר שאין להן חלוקות כאלה ומחלקות כאלה יכולות להפיק תועלת מן הניסיון הבינלאומי וזו אחת הסיבות לכך שאנחנו מוציאים את הדוח ונמשיך לעשות זאת.
כאמור, אני יוצא מכאן עם כל מה שלמדתי כאן ואצור קשר עם האנשים כדי לדווח לוושינגטון כי גם אנחנו יכולים ללמוד לא רק איך להתמודד עם בעיותינו שלנו בכל הקשור בסחר בבני אדם אלא אנחנו יכולים ללמוד מכם איך להתייחס טוב יותר לתוכנית הזאת במישור הארצי, בעיקר כאשר מדובר במדינות זרות וזאת לדעתי תועלת אדירה לעם בארצות-הברית ולעולם כולו.
לדעתי אנחנו זקוקים ליצור הזדמנויות לכל האנשים בעולם, אם אנחנו באמת רוצים למקסם את משאבינו כדי להתמודד עם כל הבעיות האדירות שעומדות בפנינו.
פעם נוספת, תודה רבה לכם. אין לי נוסחאות קסם לתת לכם אלא לומר לכם שתמשיכו בעבודה הטובה וגם אנחנו נמשיך לשתף אתכם פעולה.
היו"ר זהבה גלאון:
אדוני השגריר, תודה על ההשתתפות שלך ועל הצעדים הקבועים והמתמידים שאתם עושים גם מול ממשלת ישראל וגם מול הכנסת כדי להתמודד עם התופעה של סחר בבני אדם.
לסיכום הדיון אני רוצה לגעת רק בשתי נקודות ולעדכן אותך בהיבט של סחר בנשים לעיסוק בזנות שאנחנו בוועדה בראשותי בחרנו לעסוק גם בחוליות נוספות בשרשרת של הסחר. אם עד היום מרבית העיסוק שלנו היה במתן הגנה או בניסיונות לתת הגנה לנשים קורבנות הסחר ולהיאבק בסוחרים ובסרסורים, להחמיר את הענישה והאכיפה, הרי שאנחנו שמים דגש בשנה האחרונה על חוליה נוספת שמזינה או משתפת פעולה עם תופעת הסחר ואלה הם הלקוחות, הצרכנים של התופעה. אנחנו שוקלים לקדם חקיקה לפיה ניתן יהיה להעמיד לדין את אותם לקוחות שצורכים שירותי זנות, לא רק מנשים קורבנות סחר אלא מנשים שעוסקות בזנות בכלל.
סוגיה נוספת שאני רוצה להסב את תשומת לבך לגביה היא המאבק בכל מה שקשור לפרסום מודעות מין בעיתונים שגם הן מהוות נדבך נוסף ומעודדות את תופעת הסחר והזנות.
אלה נקודות קטנות לתשומת לבך ולידיעתך.
בהזדמנות הזאת אדוני השגריר אני רוצה להסב את תשומת לבך לכך שהפעילות של שתי הוועדות האלה שלנו לא הייתה נעשית כמו שהיא נעשתה עד היום לולא שיתוף הפעולה הבלתי רגיל גם עם ארגוני זכויות אדם, גם עם ארגונים שעוסקים במאבק בסחר בנשים, גם עם ארגונים שעוסקים בסיוע למהגרי עבודה וכמובן שיתוף הפעולה מול הרשויות בראשות המתאמת, רחל גרשוני. העבודה שלנו יוצאת נשכרת משיתוף הפעולה הזה ואנחנו מעלים את הנושאים בפני הממשלה, מעל בימת הכנסת, מקדמים חקיקה ואני מקווה שהדבר הזה בסופו של דבר יביא למצב שבפעם הבאה כשנארח אותך כאן נמצא את עצמנו במקום הרבה יותר טוב אצלכם.
היו"ר רן כהן:
אני רוצה להביע תודה גדולה לחברת הכנסת זהבה גלאון ולוועדה למאבק בסחר בנשים. תודה רבה לשגריר ארצות-הברית בישראל ולמחלקת המדינה על הסיוע העצום שאתם נותנים באמצעות הדוח ובנורמות שאתם תובעים מכל מדינות העולם ובכלל זה מישראל.
אני רוצה לומר שני דברים שקשורים מאוד ספציפית לנושא של מהגרי עבודה. אנחנו כאן בכנסת נחושים – ואני אומר את זה באופן הכי קטיגורי ויודעים זאת כל משרדי הממשלה – לעקור את התופעה הזאת של סחר בבני אדם, של התעללות בעובדים, של התעללות במהגרי עבודה. לא בא בחשבון שמדינת ישראל כמדינת העם היהודי, כמדינה דמוקרטית, כמדינה שבאה להגן על כבוד האדם וחירותו, שהתופעה הזאת תתקיים בה.
מתוך זה אנחנו מאוד ממוקדים בימים אלה, בעיקר בסוגיה הזאת של דמי התיווך שנגבים מהעובדים שכל רצונם הוא לבוא לעבוד כאן ולהתפרנס בכבוד והם נקלעים למצוקות מאוד מאוד קשות. כאן הפנייה היא גם למשרד לביטחון פנים על העמדה לדין של כל מי שעוסק בעניין הזה בישראל ולא משנה אם הוא גובה את הכסף כאן או גובה אותו בארץ המוצא. אני פונה למשרד החוץ להחריף ולחזק את הקשר בינינו לבין מדינות העולם כדי לעקור את התופעה הזאת גם בארצות המוצא, אם זה סין, תאילנד, הפיליפינים וכל מדינה אחרת ממנה מייבאים עובדים. צריך לעקור את התופעה הזאת של דמי התיווך כי זאת עבדות ואין לזה שום מילה אחרת.
אני רוצה להדגיש את תנאי העבודה של העובדים כאן. גם הפיכת עובדים זרים לעבדים, זה סוג של סחר בבני אדם. לכן אסור להשלים אתו ואנחנו לא נשלים אתו.
אני רוצה לסיים את דבריי בעניין אחד שלקחתי על עצמי כוועדה לעובדים זרים, לטפל ולהראות למרות שזה לא בדיוק בקפסטי של הוועדה שלי וזה הנושא של פליטי סודן ודארפור. אנחנו רוצים בעניין הזה להיות מדינה ראויה למדינה שהוקמה על ידי עם של פליטים ולהתייחס אל הפליטים הללו באופן הוגן ונכון כי הם בני אדם שנרדפים במדינתם.
אדוני, אני מתנצל לפניך בשם הכנסת על זה שהכנסת דחתה הצעת חוק גם שלי לתת מעמד לפליטים הללו במדינת ישראל. אולי באמת בעזרת ממשל בוש ומחלקת המדינה, גם ממשלת ישראל תפתח את העיניים ותבין שפליט ראוי למעמד ראוי. מדינת ישראל הייתה צריכה להיות הראשונה לתת מעמד לפליטים הללו אבל זה עניין אחר ואני מודה שתפסתי טרמפ על הדיון הזה, אבל מאחר שזה אכפת לי מאוד אני לא יכול שלא להתייחס לזה.
אדוני השגריר, אני שוב מודה לך. רבותיי, תודה רבה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 13:30