פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' מישיבת ועדת הכספים מיום שני, ט' בכסלו, התשס"ח (19 בנובמבר, 2007) בשעה 12:10 סדר היום: דיון מהיר – אי קליטת ערבים לעבודה בבנק ישראל נכחו: חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר חיים אורון אחמד טיבי שלי יחימוביץ חיים כץ אורית נוקד ניסן סלומינסקי ראובן ריבלין מוזמנים: בנק ישראל: יעקב דנון – מנכ"ל יעקב אלימלך עו"ד דורון סלובטיצקי – לשכה משפטית ציון שמע – ההסתדרות החדשה ייעוץ משפטי: שגית אפיק ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני מנהל הוועדה: טמיר כהן רשמת פרלמנטרית: לאה קיקיון דיון מהיר – אי קליטת ערבים לעבודה בבנק ישראל היו”ר סטס מיסז'ניקוב: שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא - דיון מהיר – אי קליטת ערבים לעבודה בבנק ישראל. דנו בזה כבר כמה פעמים. נשמע נציג של בנק ישראל אם משהו התחדש. אחמד טיבי: אציג את הנושא קודם. כפי שהיטבת לומר, זה נושא שנמצא על סדר יומה של הוועדה מזה שנים רבות. הנושא עלה מספר פעמים, אני רוצה לומר שכבר במאי 2004 פניתי לדוד קליין, אז- נגיד בנק ישראל, בהקשר של העסקת ערבים. כדי לסבר את האוזן- יש כמעט 880 עובדים, פלוס – מינוס, בבנק, מתוכם יש עובד ערבי ארעי אחד. מאז פנייתי ב- 2004 לדוד קליין נפגשנו והוא הבטיח לי הבטחות. שלחתי לו מכתב והוא ענה תשובה עמומה וכללית. הוא סיים את תפקידו ודבר אל השתנה. לאחר מכן נכנס לתפקיד ד"ר סטנלי פישר. פניתי אליו והוא הזמין אותי לפגישה, הבטיח הבטחות, אחר כך הוא הגיע לוועדת הכספים פעמיים. פעם – ב- 26 לספטמבר, 2006, והבטיח לשנות את המצב. הוא אמר שעובד ערבי אחד זה פחות מדי, מבחינה סטטיסטית וגם מבחינה מספרית. היתה חליפת מכתבים ביני לבינו. היתה לו עוד הופעה בוועדת הכספים שלא בנושא הספציפי, וגם אז הוא התייחס לנושא בעקבות פניה שלי, והבטיח הבטחות. אמרו – היה כאן מר אבי אדלסון, מנהל כוח אדם ומשאבי אנוש בבנק, ואמר כאן בוועדה שתוך 6 חודשים המצב ישתנה. אז זה היה לפני שנתיים או שנה וחצי - ושיהיו מכרזים ייעודיים, ובעצם –יש הקפאה של קליטת עובדים חדשים. האמת היא שמאז נקלטו עובדים חדשים, חלקם – ארעיים, חלקם – עברו מארעיות לקביעות, וביניהם לא היה אף עובד ערבי. לא נעשתה, תקופה ארוכה, שום פעולה אקטיבית כדי למלא אחרי החוק- חוק ייצוג הולם והעדפה מתקנת. המצב עד היום הוא שכל ההבטחות של נגיד בנק ישראל, גם לכנסת, גם לוועדת הכנסת וגם לי, אופן אישי, לא מולאו. יש לי רושם שמישהו מסבן אותי, אדוני היושב ראש. אני לא אוהב שאנשים מסבנים אותי, גם אם מדובר בפקידים בכירים ומכובדים, כנגיד בנק ישראל. לכן, אדוני היושב ראש – בפרלמנטים אחרים בעולם, למשל – בסנאט בארצות הברית, מעשה כזה היה גורר סנקציה נגד הפקיד הבכיר שמבטיח הבטחה ולא מקיים. סנקציה היתה ננקטת נגדו ונגד המוסד אם לא היו פועלים על פי חוק, חוק הייצוג ההולם, שרוחו כוללת את בנק ישראל, כרשות סטטוטורית. אני תמה – האם אזלו הערבים במדינת ישראל, או הערבים בעלי הכשרונות? לפי מיטב ידיעתי יש ערבים, יש ערבים כשרוניים המתאימים לעבוד אפילו בבנק ישראל. את חלקם אני מכיר אפילו באופן אישי – הם פנו אלי והפניתי אותם לבנק ישראל. חלקם פנו לבנק ולא קיבלו אפילו תשובה בכתב על הפניות שלהם. לכן ביקשתי לקיים את הדיון הזה כי גם בימים הקרובים וגם בתקופה הקרובה נקלטו ואמורים להיקלט עובדים אחרים. באחת מהתשובות, עונה לי נגיד הבנק כי כל מי שנקלט נקלט בתפקידים לא מקצועיים. מר אדלסון טען כי נקלטים בבנק ישראל עובדים חדשים ארעיים בתפקידים לא מקצועיים. עובדים אלה נקלטים, לדבריו, באמצעות מודעות "דרושים" המתפרסמות גם בעיתונות - - האמת היא, אני תובע לקלוט ערבים בתפקידים לא מקצועיים. גם ערבים כאלה אני רוצה שייקלטו. אפילו מוני כספים. פעם המודעה היתה לגבי מונה כספים ואחד התנאים היה – שירות צבאי. לכן תהיתי האם הוא מונה כספים תחת אש. התברר שלא, וביטלו את השירות הצבאי כתנאי. מאז, אפילו מונה כספים ערבי שהוא סטודנט באוניברסיטה, למשל, לא מקבלים. לא כלכלן, לא בחשבות, לא מונה כספים ולא במזכירות. תקלטו סטודנטים ערבים במזכירות כמו שאתם קולטים סטודנטים יהודים. כל זה לא קורה וזה מאז 4 שנים מספר הערבים נשאר באופן ליניארי אותו מספר –עובד ארעי אחד. אני שאפתי שהמספר הזה יוכפל בפי שתיים – אך במקומו נכנס עובד ארעי אחר. מאז יש סטגנציה במספר הערבים : אחד מתוך 900 או 880. לכל הדעות מדובר באחוז שהוא ככל הנראה פחות משיעור האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל ולא מהווה ייצוג הולם. שלי יחימוביץ: אני רואה בבנק ישראל גוף שהוא ודאי לא גוף עסקי אלא גוף עם שיקולים לאומיים שצריכה להיות לו אג'נדה נוספת חוץ מלהיות בנק במובן הקלאסי של המילה. ולא בכדי אתם מחזיקים גם אנשי מחקר שמתעניינים בשוק העבודה ובעוד תחומים. אני מוכנה לקבל ומאמינה לחלוטין למה שפורסם כאן בעבר שפורסמו מודעות ולא ניגשו מועמדים ערבים. זה מקובל עלי. ניסן סלומינסקי: חברי הכנסת - - צריכים לבדוק שיהיו - - שלי יחימוביץ: ברור לי לחלוטין גם שאין אפליה מכוונת. אבל כמעצבי מדיניות וכשוחרי שוויון נדרשת פעולה קצת יותר אקטיבית מפרסום מודעות. ואתם צריכים ממש לעשות חיפוש פעיל אחרי מועמדים ערבים. כיוון שמיליון ורבע אזרחי מדינת ישראל הם ערבים יהיה בזה גם שירות ענייני לתפקוד של בנק ישראל שיידע להרחיב את היריעה שלו ולהיות קשוב לצרכים של ציבור כל כך גדול. אני שבה ומפצירה בכם לעשות חיפוש פעיל אחרי מועמדים ערבים כדי לשים קץ לחרפה הזו. חיים אורון: אני יודע שיגידו שלא היה ואין תקן. זה ביזיון. זה לא רק בבנק ישראל, אין לזה הצדקה, אין לזה הסברים. זו אפליה שלא עושים שום מאמץ רציני להפסיק אותה. זה נכון, כל פעם מפרסמים משרה, ובכל פעם מגיעה לפה, לוועדת הכספים בקשה לתוספת תקציב למשדר מסוים, וכתוב למטה – לצורך קליטת עובד ערבי על פי החלטות הממשלה, ואז מאשרים תקן נוסף. זה ביזיון מתמשך שקיים ברוב התחומים. הוא לא קיים בבריאות ובחינוך – כי אין אלטרנטיבה אחרת. אבל חוץ מבריאות וחינוך – מספר העובדים הערבים בשירות המדינה הוא הרבה מתחת לכל שיעור. אין פה בכלל שאלה של אחוז מהאוכלוסייה. וזה תהליך מתמשך. אני יודע ש בחלק גדול במשרדים התקנים לכאורה מוקפאים ואז מגדילים את כוח האדם באמצעות כוח האדם, ואז מסבירים להם שזה לא אתם מחליטים. אני לא יודע אם זה בדיוק המצב בבנק ישראל. חיים כץ: זה לגבי כל האוכלוסיות. בגדול, במקרו. חיים אורון: אני חושב שהפעולה הזו לא נעשית וזה ביזיון. אם כל הדיונים האלה מסתיימים בשם אחד, ארעי – זה ביזיון. הנושא הזה עולה כבר כמה זמן, זו כבר הפעם השלישית. ראובן ריבלין: אדוני היקר, פעמים רבות אנחנו משלמים מס שפתיים לאמור – צריך לאפשר לאוכלוסייה הערבית בישראל להיות חלה מההוויה הישראלית ולראות איך הם משמשים הגשר האמיתי לשלום. אבל הדברים האלה תמיד נאמרים על ידינו כאשר אנחנו לא נמצאים בעמדות שאנחנו גם מסוגלים לבצע את מה שאנחנו אומרים. נכנסתי למשרד התקשורת וראיתי שצריך חבר במועצת הכבלים. באתי לחברי אמנון רובינשטיין ולשאלתי אם יש לו מועמד שהוא ערבי, שיכול לשמש במועצת הכבלים. היה פה במחלקת המ.מ.מ אדם מעולה שמייד צורף לעניין. יש גם תפקידים בכירים. הייתי יושב ראש הכנסת ואחד מסגני יושב ראש הכנסת יצא לגמלאות – אמרתי שבמקום שאדבר על כך שצריך להכניס למערכת גם אזרחים ערבים – ראיתי אדם שמבחינת תקנון הכנסת היה אדם מצוין. הוא היה מנהל אחת הסיעות בבית ואמרתי שהוא המתאים ביותר לשמש כסגן מזכיר הכנסת. בסך הכל מה שצריך זה להחליט. אתה אולי לא יודע, אבל הסמכויות האלה ניתנות לך. גם מורנו ורבנו, סטנלי פישר, אולי הוא לא יודע אבל בסך הכל הוא צריך להחליט. פעם שאלו אותי איך מחליטים ואמרתי – עם העט. אמנם צריך לעבור ועדת קבלה וכן הלאה, אבל אם יש רצון טוב – תמיד ניתן לסדר את זה. לכן, אני לא מכיר אותך ולא יודע מה תהיה תשובתך, אני מניח שהיא תהיה רצינית, כי גם מה שאמר חבר הכנסת טיבי לגבי הבטחות שווא שניתנו במשך השנים – ואני זכיתי להשתתף באותם דיונים שדובר עליהם, ושלא העלו אלא חרס, ועל כל פנים – לא היתה התקדמות עד היום. אורית נוקד: אני חושבת שאני יכולה להסכים עם הדברים שנאמרו – היגיע הזמן לבצע, לעשות. אני מציעה לוועדה לקיים דיון נוסף עוד חצי שנה, לראות מה קרה מאז הדיון של היום. דיון מעקב. יעקב דנון: אני קראתי את הפרוטוקולים- ואני מוכרח לומר שמה שחשתי - - - חיים אורון: היום לא חידשנו כלום. יעקב דנון: מה שהובטחו זה מאמצים. לצערי, המאמצים לא העלו עדיין פרי. אני מוכרח להדגיש שבחודשים האחרונים נעשו כמה מהלכים שיתנו הרבה יותר סיכויים להגיע למספרים של יותר מאחד בקליטת עובדים ערבים. דובר פה על התקן וכו'. בנק ישראל נמצא בסיטואציה שמומחים מכירים אותה. מזה שנתיים וחצי יש שם מלחמות, מלחמות יהודים, במקרה הזה. לצערי, זה עדיין לא נגמר. כל השינויים הארגוניים שהבנק צפוי לעבור – נתקעו, כולל קליטת עובדים. מייד אדבר על אלה שנכנסו לבנק. אני מאד מקווה שבעוד חודש וחצי הסיפור הזה ייגמר, כי בכל מקרה - הנושא הזה יידון בבית הדין ב- 27 לחודש. הצדדים צריכים כבר להגיע לשם עם הסכמים חתומים, ואז נשארו כמה דברים לבוררות של בית הדין. למה זה מתקשר? אני באתי לבנק לפני שנתיים וחצי. היו שם אז כ- 760 משרות . זה במונחים של משרות, לא של אנשים. היום יש בערך 700. הבנק הצטמצם. חיים כץ: כמה נידונות? יעקב דנון: מול ה- 700 היום יש בערך 715 –720. חיים כץ: הכל- משרות מלאות? יעקב דנון: הרוב – משרות מלאות. יש סטודנטים במשרות חלקיות. שלי יחימוביץ: בכלל – אתם קולטים על תקנים? יעקב דנון: אגיד לך משהו יותר מעניין – עד לאחרונה לא היו בכלל תקנים. גובשו תקנים והכל מחכה להשקה ולמבנה הארגוני החדש. חיים אורון: יש הסכם? זה נכון? יעקב דנון: יש הסכם שמחכה לניסוח אחרון – הוא מגיע לבית הדין ב – 27 לחודש. בית הדין עוד צריך לפסוק בכמה מחלוקות אבל במעמד של בורר, כך שאין פוטנציאל לפיצוץ. מבחינתי – יש הסכם. שלי יחימוביץ: מה אמרת – שבכלל אין תקנים? יעקב דנון: המסגרת התקנית לא היתה מסודרת. עכשיו במסגרת ההתארגנות מחדש גם סגרנו את המסגרת התקנית, כך שאנשים מקבלים תקנים מוגדרים. מה קרה בשנה האחרונה? – אני מסכים עם חבר הכנסת טיבי, אני לא יודע למה התמקדו בנושא הזה רק בתפקידים מקצועיים. ישנם בעלי מקצועות אחרים שלא מוגדרים כ "עובדים מקצועיים" אלא כ "עובדים מנהליים" וגם שם אפשר לקלוט. ומאמצים הולכים עכשיו גם לכיוון הזה. מבחינתי זה - - פחות חשוב מתפקידים מקצועיים, אבל גם בכיוון הזה הולכים. יצרנו קשר בחודשים האחרונים עם כמה גופים. אנחנו עושים בקטע הזה הרבה מאמצים והמודעות, גם של ראשי הבנק וגם של ראשי המחלקות – היא הרבה יותר גבוהה, בנושא זה. בשנה האחרונה יצאו בערך 40 מכרזים החוצה, בעיקר בחודשים האחרונים כיוון שאנחנו צמצמנו מאד את מספר העובדים הנכנסים בגלל הבעיה של ההסכם. מתוך ה- 40 האלה יש 4 מכרזים ייעודיים שמיועדים לאוכלוסיות מיוחדות. אחד הסתיים בלא בחירת מועמד. המועמד שהיה - - בתפקיד הזה היה ערבי והוא החליט ברגע האחרון, מסיבותיו הוא, לסגת. בכלל יש לנו בעיה. בגלל מה שהתפרסם בחודשים האחרונים על השכר בבנק ישראל הרבה מאד מועמדים שמגיעים לבנק ושומעים את המספרים האמיתיים – נסוגים ומושכים את מועמדותם. כך שמבחינה זו, מתוך ה- 4 יש לנו עדיין 3 משרות, 3 מכרזים פתוחים, שאני מאד מקווה שבשבועות הקרובים נסיים אותם ושנוכל גם שם לשבץ מועמדים מתאימים, באוכלוסיות מועדפות. גם לגבי משרות אחרות, שלא נעשות בדרך של מכרזים לתפקידים מקצועיים – אנחנו מקווים לשבץ עובדים מאוכלוסיות מועדפות, שבעיקרם הם ערבים, במקרה הזה. אבל שוב, אני לא מוכן להבטיח דבר שאני לא יכול להתחייב בו. אני חוזר ואומר באופן ישיר לחבר הכנסת טיבי, ונדמה לי שזה גם הוסבר לוועדה: בבנק, התהליכים הולכים לפי מכרזים, לפי חוקי מדינה של מכרזים, ועדות והעדפה מתקנת במקומות מסוימים - - חיים אורון: היתה החלטת ממשלה שהטילה מכסות על משרדים. יעקב דנון: כמו שזה לא חל על הכנסת, זה לא חל עלינו. חיים אורון: לממשלה יש מנגנון שיקל עליכם. כי ברגע שהיתה החלטת ממשלה שחייבה, במשרד החקלאות – למשל, ובכל המשרדים, זה כמובן עבר מכרז - - זה יקל עליכם. יעקב דנון: הבעיה היא לא חוסר רצון, אני חוזר ואומר. הבעיה, עכשיו - - היו”ר סטס מיסז'ניקוב: מה אתה אומר, חבר הכנסת אחמד טיבי? אחמד טיבי: מה ההצעה? קריאות: - - - אחמד טיבי: זה בדיוק היה הסיכום לפני שנה וחצי. במקומך ישב חבר הכנסת אהוד רצאבי, כממלא מקום של יושב ראש ועדת הכספים. יעקב דנון: בדיוק לפני שנה וחצי עמדנו כמו היום – במצב של ערב חתימת הסכם. ראובן ריבלין: כמה זמן אתה צריך, כדי - - יעקב דנון: בדיוק לפני שנה וחצי עמדנו במצב של היום, של ערב חתימת הסכם. החברים שיושבים פה, הנציג שלנו בהסתדרות, ויעקב אלימלך, יושב ראש הוועד, נכחו גם הם. עמדנו לפני חתימת הסכם. ההסכם התפוצץ, חלקכם יודע, והממונה על השכר הקודם נפטר. התחלנו את הכל מחדש. לכן – לא היתה אז שום בעיה להבטיח את מה שהבטיחו. אני נמצא היום שוב במצב הזה, ואני מבטיח את כל המאמצים, חוזר ואומר באופן אישי: אשמח להיות בקשר, לקבל ממך שמות של אנשים - - ראובן ריבלין: אנחנו לא בשלום עד היום כי עושים מאמצים. אולי, אם נפסיק לעשות מאמצים – יהיה שלום. צריך להביא, ואני סומך עליך עכשיו- עוד חצי שנה - - אחמד טיבי: כיוון שדיברו על אי קליטת עובדים, לפרוטוקול, ואני מקווה שלא תחקרו מאיפה יש לי את המידע הזה – אני אקריא לך 6 שמות: ניר לוי, בהדן אורי, ארטמן משה, אלזגורי יוליה, לובנר יהודה, כהן רם. כולם נקלטו בחודשים האחרונים. אני יכול לתת לך – היות ומדובר במדינה יהודית, כנראה הבנק מתנהג כאילו זה בנק יהודי. יעקב דנון: סליחה. אמרתי שיצאו 40 מכרזים, מתוכם – מחציתם כבר הסתיימו, ואמרתי שיש 4 מכרזים ייעודיים - - ראובן ריבלין: אל תעשה מאמצים, תעשה את מה שצריך. היו”ר סטס מיסז'ניקוב: מקובל על חבר הכנסת טיבי שבעוד חצי שנה נקבל דו"ח? כן, תודה רבה. אני מודה לכם, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 12:40