פרוטוקול ועדה
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 43
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום רביעי ט' בשבט, תשס"ח (16 בינואר 2008), שעה 09:00
סדר היום: ביטוח רפואי לעובדים זרים.
נכחו:
חברי הוועדה:
רן כהן – היו"ר
שרה מרום-שליו
מוזמנים:
עו"ד נתן סמוך – משרד הבריאות
ליאורה הירשהורן – משרד האוצר
עו"ד שושנה שטראוס – מנהלת תחום עובדים זרים – לשכה משפטית, משרד התעשייה,
המסחר והתעסוקה
עו"ד שי סומך – מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יוסי אדלשטיין – מנהל אגף לזרים – משרד הפנים
אורלי שמואל – לשכה משפטית, משרד הפנים
מלי ביגר – נציגת "הראל" חברה לביטוח, איגוד חברות הביטוח
ורד ניר – סמנכ"לית – "כלל בריאות", איגוד חברות הביטוח
יוסף ארי – סגן מנהל אגף הבריאות, הפניקס, איגוד חברות הביטוח
עו"ד בטי מצר – האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
רן כהן – מנהל מחלקת חסרי מעמד, רופאים לזכויות אדם
ד"ר פאול בנדק – רופא מחוז י-ם, קופ"ח מאוחדת, קופות החולים
דני פייגה – סגן מנהל אגף הכספים – קופ"ח מכבי, קופות החולים
איריס הרפז – "עורכת העיתון "אופקים חדשים"
ליאורה – הטלוויזיה הישראלית ערוץ 1
גלעד נתן – מ.מ.מ.
מנהלת הוועדה: בת שבע פנחסוב
רשמה: אתי בן שמחון
ביטוח רפואי לעובדים זרים
היו"ר רן כהן:
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת שרה מרום-שליו.
שרה מרום-שליו:
כולכם ראיתם בטלוויזיה את הקטע בקשר לעובד הזר שישודר הערב בערוץ 2. לפני שאנחנו דנים בבריאות של העובדים הזרים, אנחנו צריכים לראות מה עושים עם העובדים הזרים האלה שמתנהגים כך.
היו"ר רן כהן:
מה קרה בדיוק?
שרה מרום-שליו:
קשיש שהתעלל בקשיש, אני לא יודעת איך אפשר לצפות בעניין. קשיש שחולה באלצהיימר ולא יכול לזוז, הוא התעלל בו והיכה אותו בחגורה. אותם אנשים שמביאים אותם ארצה, צריכים להיות אחראים עליהם, זה לא יכול להיות אחרת.
היו"ר רן כהן:
אני מזועזע יחד איתך, למרות שלא ראיתי את זה. אבל אולי ביוזמה שלך ושלי, נקיים על זה דיון, ונזמין את הנציגים.
שרה מרום-שליו:
אנחנו יודעים שזה לא מקרה ראשון.
היו"ר רן כהן:
דיברנו בנוגע לרפורמה, בהקשר לפגיעות בקשישים, אבל אני מציע שנדחה את זה לישיבה הבאה, אולי בשבוע הבא, או בעוד שבועיים.
שרה מרום-שליו:
אי אפשר לכלול את כל העובדים, להבדיל, יש אנשים שבוודאי אנחנו צריכים אותם. אין לנו פתרון אחר אבל יחד עם זאת חייבים לדעת מה עושים במקרים כאלה.
היו"ר רן כהן:
אני מודה לך על היוזמה הזאת, זה באמת חשוב. לא נעבור לסדר היום אף פעם לא על התעללות ופגיעה באנשים שזקוקים לסיעוד, גם לא בעובדים זרים.
רבותיי, הדיון שלנו היום נוגע בנושא של ביטוח רפואי לעובדים זרים, סוגייה מאוד מיוחדת במינה, מאחר והיוזמה באה מטעם האיגוד לרופאים לזכויות אדם. אבקש מרן כהן להציג את הנושא, מפני שבמידה רבה מאוד נדון ביוזמתכם. אני חייב לומר מראש, הסוגייה לא קלה.
רן כהן:
ראשית, תודה רבה על ההיענות לקיים את הישיבה החשובה, ושיתוף הפעולה שלכם ושל גלעד נתן בעיקר.
למעשה חוק עובדים זרים משנת 1991 מחייב את המעסיק להסדיר את הביטוח הרפואי לעובד זר. החוק מוסיף ואומר שהוראות הסעיף, זאת אומרת הסעיף שמחייב את המעסיק יחולו כל עוד לא קבע שר הבריאות הסדרים מיוחדים. יש סעיף בביטוח בריאות ממלכתי שמאפשר לשר לקבוע הסדרים אחרים.
משנת 1991 ועד 2001 היה פרוץ לחלוטין, ומעולם לא הסדירו את הנושא של ביטוח בריאות לעובדים, וכל חברה ביטחה פחות או יותר כראות עיניה, לא היה סל שירות, לא היה ברור מה הם צריכים לקבל ומה לא.
היו"ר רן כהן:
זאת אומרת בחוק לא הופיע מה צריך להיות סל השירות?
רן כהן:
ב-2001 קבע שר הבריאות דאז נסים דהן צו עובדים זרים, שפחות או יותר מסדיר את סל הבריאות של עובדים זרים שכל חברה מבטחת צריכה לספק גם את דרכי המימוש של שירותי הבריאות.
היו"ר רן כהן:
השר כן נתן פירוט מה צריך להיות.
רן כהן:
השר קבע סל הבריאות של עובדים זרים. הסל נותן למעשה את השירותים בתוספת השנייה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומחריג הרבה מאוד דברים שעובדים זרים לא צריכים, כמו טיפולי פריון, או בדיקות גנטיות, או אישפוז סיעודי או דברים מהסוג הזה. שירותים פסיכולוגיים, אלה דברים שהם לא מקבלים.
היו"ר רן כהן:
נשמע מה הם כן מקבלים.
רן כהן:
מעבר לעזרה ראשונה, הם אמורים לקבל על פי החוק שירותי רפואה ראשונית, וגם שירותי רפואת מומחים. זאת אומרת, הצו למשל כן כולל בתוכו טיפולים רחבים לסרטן יחסית, אורתופדיה וכו'.
פאול בנדק:
כולל אישפוז.
היו"ר רן כהן:
סך הכל הם מקבלים כל מה שמקבל עובד ישראלי.
יוסי ארי:
כמעט כל שאני מקבל, למעט טיפולי פסוריאזיס בים המלח, פריון, ניתוחי מעקפים, כירורגיה.
רן כהן:
אעבור בקצרה מאוד על הבעיות ביישום הצו הזה, שחלק מהבעיות הן בעיות שהן בלשון החוק, חלק אחר בעיות בהתנהלות של חברות הביטוח הפרטיות. הבעיה הראשונה שהפוליסה שייכת למעסיק. זאת אומרת, המעסיק הוא זה שבוחר היכן לבטח את העובד, האחריות היא של המעסיק, לא מתוך זכותו של העובד, אלא מתוך חובת המעסיק, הוא זה שמבטח את העובד.
היו"ר רן כהן:
בכספו או בכסף העובד?
רן כהן:
עובדי סיעוד משלמים 50% מהעלות הפוליסה, ואחרים משלמים שליש מעלות הפוליסה.
היו"ר רן כהן:
העובד, ושני שליש המעסיק.
רן כהן:
המעסיק הוא זה שרוכש את הפוליסה.
היו"ר רן כהן:
יש פיקוח על זה.
מלי ביגר:
ודאי יש תקנה. יש ביטוח על הפוליסה.
היו"ר רן כהן:
מי מפקח על זה שמי שמשלם זה בהקצאה הזאת שבין המעסיק לבין העובד.
פאול בנדק:
המעסיק משלם ורשאי לנכות משכרו של העובד.
שושנה שטראוס:
אנחנו בודקים את גובה הניכוי, ואם הניכוי על הסכום המוצע, המעסיק צפוי לקנס של
5,000 שקלים.
היו"ר רן כהן:
זה לא הרבה.
רן כהן:
פועל יוצא מהעובדה שהמעסיק הוא זה שמבטח את העובד, מכיוון שהמלחמה היא לא על ליבו של המהגר, אלא על כיסו של המעסיק, התחרות למעשה נועדה להוזיל את השרות עבור המעסיק. המעסיקים בדרך כלל במקום להרחיב את השרותים שלהם עבור העובדים, הם מורידים את העלות עבור המעסיק. מעסיקים נוהגים לעבור מביטוח לביטוח, ככל שהביטוח זול יותר, הם לא צריכים לשאול את העובד אם הוא מוכן לעבור מביטוח לביטוח.
המעסיק הוא זה שבוחר את הפוליסה ולא העובד. המעסיק הוא זה שמעביר את העובד מחברה מבוטחת אחת לשנייה. אגב, גם המעסיק יכול בכל שלב להרים טלפון לחברת הביטוח, ולהפסיק את הפוליסה.
פאול בנדק:
והעובד רשאי להמשיך אותו.
רן כהן:
אם העובד היה יודע שהוא רשאי להמשיך אותו.
כמה בעיות, במעבר ממעסיק למעסיק, לעובד יש חודשיים שהוא מתפטר, או מפטרים אותו ממעסיק אחד למעסיק אחר, יש חודשיים שבהם הוא רשאי לחפש מעסיק חדש. בחודשיים האלה בדרך כלל הוא נשאר ללא ביטוח בריאות. אם המעסיק נפטר, העובד נשאר ללא ביטוח בריאות.
במעבר בין חברה אחת לשנייה, העובד מאבד את כל זכויותיו. אין נוהל מעבר מחברה מבטחת אחת לשנייה. עובד ישראלי שעובר מחברת ביטוח אחת לשנייה, מציגים בפניו, זה מה שאתה מקבל היום, אם אתה תעבור לפה אתה כבר לא תוכל לקבל טיפול לאחד, שתיים, שלוש. בכל מה שקשור למהגרים, זה לא קיים, העובד מאבד את הזכויות שלו.
חברת הביטוח לא מודיעה לעובד שהביטוח נפסק. היא לא מודיעה לו שאין לך ביטוח יותר. אם המעסיק הפסיק את הביטוח, נגמר. בכל הנושא של פיקוח, אולי יש פיקוח על הניכויים, אבל אין פיקוח אמיתי האם יש ביטוח או לא.
אני יכול לספר לכם סיפור טרי מלפני מספר ימים, של עובדת זרה ממולדובה שעובדת אצל משפחה ממודיעין עילית, והמשפחה הזאת הסדירה לה ביטוח לשלושה חודשים בלבד, ולא חידשה אותו. היא חולה היום בסרטן. מדובר במשפחה עם שישה ילדים, ענייה. זאת אומרת, גם אם העובדת תתבע את המעסיק, היא לא תוכל לקבל את הכסף לטיפולים, כי מדובר באנשים שאין להם כסף. הם התרשלו, הם לא עשו לה ביטוח במשך שנה שלמה. היום אף חברת ביטוח לא תסכים לבטח אותה, וגם אם היא רוצה לממש את זכויותיה, היא לא יכולה לעשות את זה, אלא דרך תביעה משפטית, שכמו שאנחנו מבינים, מהגרים בדרך כלל לא מסוגלים לתבוע את המעסיק שלהם, ובטח לא לבד.
תאונות דרכים לא מכוסות על ידי הפוליסות.
היו"ר רן כהן:
זה אומר, שבעצם עובדים שהמעסיק שלהם לא ביטח אותם מאיזושהי סיבה, הם בעצם באוויר. אין שום גיבוי.
יוסי אדלשטיין:
ברגע שהוא בא לחדש את האשרה של העובד, הוא חייב להציג את עצמו - -
מלי ביגר:
זה לא מדויק.
היו"ר רן כהן:
מאחר והפוליסה היא בידי המעסיק, נאמר קודם שבמעבר בין מעסיק למעסיק אין ביטוח.
יוסי אדלשטיין:
מה שרן אמר הוא שהעובד עדיין עובד אצל המעסיק, ואין לו ביטוח.
היו"ר רן כהן:
אם המעסיק לא ביטח.
מלי ביגר:
זאת עבירה פלילית היום.
היו"ר רן כהן:
ברמה הלאומית לנו אין שום גיבוי ממלכתי למקרה כזה שבו המעסיק מופקר. אפשר לתבוע את המעסיק שהוא לא עשה את זה, ולתבוע הוצאות ממנו כדי שיתן את זה לטיפול - - -
פאול בנדק:
המעסיק שלי לא משלם ביטוח לאומי, מה אני עושה. המדינה מסובבת את ההוצאות אליי?
היו"ר רן כהן:
נבדוק זאת.
רן כהן:
תאונות דרכים לא מכוסות. ברגע שעובד נפגע בתאונת דרכים, למעשה הוא צריך לתבוע את הביטוח של הרכב שפגע בו. כולם יודעים מה המצב של מי שנפגע בתאונת דרכים, והרבה פעמים תהליך הגבייה אורך חודשים, שנים, בזמן הזה העובד לא מטופל.
היו"ר רן כהן:
למה, הרי בתאונת דרכים מטפל הביטוח הלאומי.
נתן סמוך:
תאונת עבודה זה ביטוח לאומי. תאונת דרכים שאין לה נגיעה ליחסי העבודה, היא מכוסה על ידי חברת הביטוח של הנהג הפוגע.
רן כהן:
לישראלים יש קופת חולים בזמן פגיעה.
היו"ר רן כהן:
ואם הביטוח הלאומי ייתבע במקרה הזה, בתאונה התברר שהיא לא שייכת לעבודה, לא היתה בדרך לעבודה וממנה, הביטוח הלאומי יפנה לחברת הביטוח?
נתן סמוך:
לא, היא לא צריכה. העניין של תאונות דרכים הם לא במוקד הדיון. אני יכול לומר בשוליים,
יש קושי ביחס בין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לבין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, גם לגבי מבוטחים ישראלים. הרבה פעמים בתי המשפט מתקשים לפסוק לבן אדם את אותן זכויות רפואיות שהן מעבר לזכויות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, וזה מכניס הרבה פעמים את הדיונים המשפטיים לפינות שאני לא בטוח שגם העובדים הזרים רוצים להיכנס אליהן.
חשבנו שבגלל שבדרך כלל לא אמורה להיות בעיה בקבלת תגמולים עבור שירותים רפואיים לנפגעי תאונות דרכים, לא כדאי להכניס גם אותם לתוך הבעיה ביחס בין המבטחים שלהם שהם מבטחים שלהם כעובדים זרים, לבין המבטחים שאמורים לשלם או לשפות אותם על הפגיעה בתאונות דרכים.
היו"ר רן כהן:
תסביר לי מה קורה בפועל, אני רוצה להבין. יש תאונת דרכים, יש בה נפגעים, נניח שהם ישראלים לכל דבר, וגם עובדים זרים, הרי מפנים אותו אוטומטית לבית חולים, האם העובד מקבל טיפול?
נתן סמוך:
חד משמעית, בוודאי. בנושא של שירותי חירום בלי שום קשר לנסיבות. אבל לא רק זה, בית החולים שמתפנה אליו אדם שהוא נפגע תאונת דרכים, ושנתן לו שירותי חירום, או שירותים ממשלתיים, מתחשבן ישירות עם חברת הביטוח. בדרך כלל הבן אדם הוא לא צד להתחשבנות.
רן כהן:
אתה מדבר על שירותי חרום בלבד.
נתן סמוך:
אתה צודק. בהמשך, גם כאשר יש שירותים שהם אלקטיביים, לנפגע יש לאן לפנות. יכול מאוד להיות, בקטע של המימוש, יש בעיה, אבל זה לא משפיע על הזכות המהותית. הזכות המהותית קיימת מול חברת הביטוח, אפשר לקבל אותה, היא גם לא כוללת כל מיני החרגות של מצבים.
היו"ר רן כהן:
תודה רבה.
רן כהן:
אני חולק על הדברים.
היום, כל פוליסה שתבדקו יש בה סעיף שמחריג טיפול בתאונות דרכים. היום כשעובד מגיע למיון אחרי תאונת דרכים, המיון מחויב לקבל אותו. אבל אחר כך, יום אחרי שהוא שוחרר והוא צריך ללכת לרופא משפחה, או לפיזיותרפיה, הוא פשוט צריך קיבוע כזה או אחר.
נתן סמוך:
לא לחברת הביטוח של המעביד. אבל כן לחברת הביטוח של הנהג.
היו"ר רן כהן:
אתם לא אומרים דברים שונים.
מה שהבנתי, אולי תתקן אותי. לגבי טיפול החירום בעובד זר בתאונות דרכים, הוא מקבל אותו כמו שמקבל ישראלי. אלא שמאחר ואין ביטוח לתאונות דרכים לעובד זר, אלא אם כן, הוא מקבל את זה מחברת הביטוח, לאחר מכן כל דבר שקורה, צריך לפנות לחברת הביטוח שאולי הוא לא מכיר אותה ולא יודע אותה.
פאול בנדק:
לדידי, אין הבדל. רן בבקשה, אני איתך בכל מה שאתה אומר. אין הבדל בין תושב ישראל לאזרח ישראלי בתחום תאונות דרכים לעובד זר. הבעיה היא שאין לו קופת חולים. אני אחר כך כקופת חולים, עומד מול חברות הביטוח לממש סכומים שהוצאתי על טיפולים רפואיים בגין תאונת דרכים, הוא אזרח ישראלי. לעובד זר אין קופת חולים שלו, חברת הביטוח של הנהג הפוגע יהיה בעוד שלושה חודשים. העובד הזר צריך טיפול פיזיותרפי מחר בבוקר, על זה מדברים.
היו"ר רן כהן:
הבנתי נכון, מבחינת איפה הפער.
פאול בנדק:
הזכויות של אזרח ישראלי הן זהות לגמרי בתחום זה.
מלי ביגר:
לגבי כל ההוצאות הרפואיות - - -
רן כהן:
בדיוק אותו פער מתקיים גם בנושא של תאונות עבודה. נפגע עובד בתאונת עבודה, הוא משלם ביטוח לאומי, התאונה אמורה להיות מכוסה על ידי הביטוח הלאומי. אבל עד שהביטוח הלאומי קובע אם זה תאונת עבודה חולפים מספר חודשים. בשלושת החודשים הראשונים מאז הפגיעה ועד ההגשה, והגבייה של ביטוח לאומי, אין זכאות לטיפולים לעובדים זרים, אלא בחברות הביטוח. סליחה, אחרי שלושה חודשים בחברות הביטוח הם יטפלו, אבל בשלושת החודשים מרגע הפגיעה - - -
היו"ר רן כהן:
למה כל הסירבול הזה על חברות הביטוח, הרי מי שנותן את השרות זה קופות החולים?
מלי ביגר:
לא, חלק וחלק.
רן כהן:
לא. אלה ספקיות שרות רפואי פרטיות, כמו מדליין, ביקור חולים, ביקור רופא, הסירבול זה אינטרס כלכלי נטו. למשל, חברה מסחרית שרוצה להרוויח כסף, כשמדובר באוטו שלנו אפשר לסבול את זה. אבל כאשר מדובר בביטוח בריאות, חברה כדי לעשות כסף תצמצם בשירותים הרפואיים, תתן פחות ותרוויח יותר.
היו"ר רן כהן:
אבל יש צו, הצו של שר הבריאות מחייב.
רן כהן:
הצו לא מחייב אותם לתת טיפול לתאונות עבודה במשך שלושת החודשים הראשונים לפגיעה. הצו לא מחייב אותם לתת טיפול לתאונת דרכים.
היו"ר רן כהן:
הצו ידוע לעובד הזר בשפתו?
רן כהן:
זאת אומרת, אין חובה שעובד זר ברגע שבו הוא נכנס לארץ ומתחיל לעבוד, מקבל את הידיעה מה זכויותיו בתחום הטיפול הרפואי.
משה סוויסה:
זכויות העובדים הזרים מופיע בשפתם, תורגמו לפחות בחמש או בשש שפות, זה מופיע.
רן כהן:
מה שכתוב שזכותך שהמעסיק יעשה לך ביטוח רפואי, אבל לא כתוב מה הזכויות בתוך הביטוח הרפואי.
היו"ר רן כהן:
מה קורה עם עובד זר שלא בא ממדינות אלה?
יוסי אדלשטיין:
ה"זכותון" מתורגם ליותר מעשר שפות, נכון שאין ירידה לפרטי פרטים.
היו"ר רן כהן:
העובד צריך לדעת מה יקרה אם יהיה לו תאונת דרכים.
יוסי אדלשטיין:
כבוד היושב ראש, אי אפשר לכתוב ב"זכותון" מה שהוא עושה.
היו"ר רן כהן:
לא, אבל אם הוא חולה.
יוסי אדלשטיין:
אם הוא חולה, רשום שם שהוא זכאי לביטוח רפואי.
רן כהן:
כתוב זכאי לביטוח רפואי.
היו"ר רן כהן:
מאחר ואני עבדתי בבניין, וגם עבדתי בחקלאות, לא עבדתי בסיעוד, אבל סעדתי את אמי זכרונה לברכה בהיותה מאוד חולה שלוש שנים. אני אומר לך שעניין של פגיעה ומחלה זה עניין אינטגרלי של עבודה. אדם צריך לדעת מה קורה איתו כשהוא חולה, אין מה לעשות. בן אדם חייב לדעת מה קורה ביום שהוא מרגיש רע, יש לו כאבים, שבר רגל. אין דבר כזה שבן אדם יחיה כל הזמן בהנחה שהוא בריא. לכן הוא צריך לדעת ב"זכותון" מה מצבו, מה קורה איתו כשהוא חולה.
שושנה שטראוס:
יש חובה לפי התקנות שחברת הביטוח - - -ייקרא הפוליסה באמצעותו.
מלי ביגר:
לא את העיקרים, הפוליסה מתורגמת בעשר שפות.
יוסי אדלשטיין:
אין ספק.
היו"ר רן כהן:
אני מאוד מבקש, חברת הכנסת שרה מרום-שליו, שאנחנו נתבע ממשרד הפנים ומשרד התמ"ת לדווח לוועדה לגבי מידת הפרסום והיידוע של העובדים בשפתם, כל עובד בשפתו לגבי זכויותיו ולגבי טיפול רפואי.
משה סוויסה:
נביא דוגמאות.
היו"ר רן כהן:
אני מבקש לדעת שכל העובדים הזרים בישראל מקבלים את הדיווח הזה.
יוסי אדלשטיין:
יש טענה שהם לא יודעים לקרוא.
היו"ר רן כהן:
הטענה הזאת כלפי המשרד שמייבא אותם.
שושנה שטראוס:
לפי התקנות, צריכים להביא לו את הפוליסה בשפתו.
היו"ר רן כהן:
כל אחד יזרוק את זה על השני. עובד זר שבא לארץ, ממי הוא מקבל את ה"זכותון" בכניסה, ממשרד הפנים. אותו "זכותון" במשרד הפנים, צריך ליידע אותו מה קורה לו במקרה של מחלה. הוא צריך לדעת שהוא צריך להיות מבוטח, שהחוק מחייב את המעסיק שלו לבטח אותו, שזכותו לקבל העתק של הביטוח הזה לידיו כדי שיהיה כל היום ביד.
אורלי שמואל:
הוראה כללית קיימת.
היו"ר רן כהן:
ההוראות נהדרות, יש רק דבר אחד, הבעיה היא איך יוצרים מצב שבו כל עובד בכניסתו בשדה התעופה, יקבל את ה"זכותון" ביד. יוסי, אם יש כאלה שלא יודעים לקרוא וכתוב, צריך לדאוג שמישהו יקרא להם, ויהיה לו ביד.
נתן סמוך:
הדבר חשוב גם בגלל המורכבות של זכויות רפואיות, והקושי של אדם מהיישוב לפענח אותם. מה שמידע צריך לכלול זה מספר טלפון או גורם מסוים שיוכל להסביר לבן אדם את זכויותיו כאשר הוא נקלע לבעיה.
היו"ר רן כהן:
יש טלפון כזה ב"זכותון"?
שושנה שטראוס:
יש טלפון.
נתן סמוך:
אפילו של ארגוני זכויות האדם.
היו"ר רן כהן:
אני שואל אם יש טלפון של המדינה, שכל עובד כזה יכול להתקשר ברגע מסוים ולקבל את זכויותיו.
שושנה שטראוס:
יש לנו "זכותון" כללי שכולל את כל הזכויות של העובד הזר, זה קומפלט. אנחנו מדברים על מגורים, ועל ביטוח, וכל הנושאים בתמצית. בחוברת הזאת יש את כל מספרי הטלפון של יחידות אכיפה של יחידת הסמך וקבלת ייעוץ, והגשת תלונות, למי לפנות בתלונות למשטרה, נגד חברות כוח אדם, יש את כל מספרי טלפון של הארגונים.
היו"ר רן כהן:
משה, אצלכם יש אנשים שיענו בכל השפות?
משה סוויסה:
השתמשנו במתורגמים, כאשר קיבלנו תלונות בשפה שלא יכולנו לתרגם, אז שלחנו אותו למתורגמנים.
היו"ר רן כהן:
זאת אומרת אין דבר כזה שעובד התקשר אליכם ושפתו זרה לחלוטין.
משה סוויסה:
כן. אנחנו יודעים.
היו"ר רן כהן:
אתם תדעו איך לאתר ולדבר. תודה.
שושנה שטראוס:
קיבלנו פוליסת ביטוח, וגם זה שונה. אבל התקנות חייבו שברגע שהעובד מבוטח בביטוח רפואי, חברת הביטוח תתן לו בשפתו את הפוליסה, ובשלב זה הוא מקבל את הפוליסה וגם מקבל כרטיס.
היו"ר רן כהן:
שושנה, הוא לא רואה את חברות הביטוח בכלל, אין לו מושג איפה חברת הביטוח. על מה אתם מדברים?
רן כהן:
לא רק שהוא לא מקבל, המעסיק שומר את הפרטים של הפוליסה אצלו.
שרה מרום-שליו:
גם אם זה בשפתו, הוא לא מבין מה כתוב פה, הישראלי לא מבין מה כתוב.
שושנה שטראוס:
כמו שחברת הביטוח מחויבת לספק לו שירותים - - -
היו"ר רן כהן:
אני הבנתי שההסדר הנוכחי הוא מצב כזה שבו מי שמבטח את העובד זה המעסיק, ולכן בכלל הפוליסה נמצאת אצל המעסיק לא אצל העובד. מה העובד בכלל יודע, אין לו אפילו העתק.
רן כהן:
מעבר לזה, פרטי הפוליסה והכרטיס הרבה פעמים נמסר למעסיק, ופשוט כמו התופעה של החרמת דרכונים, כך המעסיק שומר את הכרטיס אצלו בכיס, וכאשר עובד רוצה ללכת לרופא, הוא צריך ללכת למעסיק ולבקש את רשותו. ואז המעסיק אומר לו לא היום, אתה לך ביום ראשון כי זה יום החופש שלך, זה קורה במאות מקרים.
נמשיך לבעיה קשה וחשובה. אחת הבעיות הקשות בצו, שבצו יש סעיף של אובדן כושר עבודה. והסעיף הזה אומר, שאם רופא תעסוקתי של חברת הביטוח קבע שעובד איבד את כושר עבודתו, יאבד למשך שלושת החודשים הבאים, אפילו אם יקבל טיפול, למעשה החברה לא מחויבת לטיפול רפואי, אלא לייצוב מצבו הרפואי ולהטסתו מחוץ לישראל.
ראשית, בואו ונראה את הקונספט. בדרך כלל מתי מאבדים את כושר העבודה, במצבים קשים, אז עובד משלם ביטוח במשך שנים--
היו"ר רן כהן:
את המעסיק והעובד.
רן כהן:
לא משנה מי משלם, מישהו משלם את הביטוח.
היו"ר רן כהן:
מי שמשלם את זה, זה העבודה של העובד, גם המעסיק כאשר הוא משלם, זה על חשבון עבודתו של העובד, אחרת למעסיק לא היה מאין לשלם.
רן כהן:
מגיע רופא תעסוקתי מטעם חברת הביטוח, קובע, אתה איבדת את כושר עבודתך לשלושת החודשים הבאים, בשלב הזה למעשה נגמר הביטוח, קונים לו כרטיס טיסה- - -
מלי ביגר:
לא נכון.
יוסי ארי:
הוא בפירוש מטעה.
היו"ר רן כהן:
רבותי, בוועדה הזאת מעלים את הנושא, בשביל זה התכנסנו. מי שחולק יגיד.
רן כהן:
החברה מחויבת לתת לו טיפול לשם ייצוב מצבו הרפואי עד להטסתו מישראל.
יוסי ארי:
הוא צריך להפנות אותו אליך, שידייק בדברים.
היו"ר רן כהן:
בפועל, עובדים שמבוטחים שנים, ברגע שהם חולים במחלה קשה, הם מוטסים החוצה מישראל ללא טיפול רפואי.
היו"ר רן כהן:
קודם נאמר כאן שהביטוח כולל אפילו טיפולי סרטן. הם כן מקבלים או לא מקבלים?
רן כהן:
נכון, בלשון החוק כוללת בפועל סעיף אובדן כושר עבודה, זה סעיף שחברות הביטוח מנצלות אותו בשביל להתנער מטיפול. ולכן ברוב הפעמים הם למעשה לא מקבלים.
שרה מרום-שליו:
הם מנצלים את זה גם כלפי העובדים שלנו.
רן כהן:
מדובר בתמריץ לחברת הביטוח. מה עדיף לך לטפל בעובד, או לקבוע לו אובדן כושר עבודה, ולהוציא אותו מישראל. ברוב המקרים זול לקבוע על אובדן כושר עבודה, לקנות לו כרטיס בשש מאות דולר ולהוציא אותו מישראל. למה לטפל בסרטן שעולה כמה עשרות אלפי שקלים, כשאפשר לטפל בעובד ולהוציא אותו מישראל באלף דולר.
היו"ר רן כהן:
ואז יתקבל אוטומטית עובד במקומו?
יוסי אדלשטיין:
עובד שחלה בסרטן, אני כרגע לא נכנס אם זה בא לו מהבית, הוא הפסיק להיות עובד, הוא לא יכול להישאר במדינת ישראל 30 שנה ולקבל טיפולים כימותרפיים. אני מניח שחברות הביטוח וכל השירותים הרפואיים מביאים אותו למצב של ייצוב. לא הגיוני שהוא יישאר פה, הרי המעסיק לא מעסיק אותו. אני אגיד למעסיק סיעודי, תשמע, העובד שלך חולה סרטן עכשיו תטפל בו אתה.
היו"ר רן כהן:
אם הוא חולה סרטן הוא צריך לקבל טיפול לסרטן. מה זה השתמש וזרוק, מדובר בבני אדם.
יוסי אדלשטיין:
הוא לא יכול להישאר פה עשרים שנה עד סוף חייו.
היו"ר רן כהן:
התשובה היא להחזיר אותם בחזרה לארצם.
רן כהן:
בעניין הזה חברות הביטוח נוטות להוציא אובדן כושר עבודה על ימין ועל שמאל, על כל דבר. ברגע שזה שפעת מטפלים, אם זאת מחלה יותר קשה, יותר זול לשלוח אותו הביתה, ובדרך כלל הוא לא יקבל טיפול.
היום עובד שרוצה לקבל טיפול, צריך להרים טלפון למוקד, ולבקש לראות רופא. חברות הביטוח מספקות שרות בשפה העברית, האנגלית, ובמקרה הטוב רוסית. אם יש עובד סיני או עובד תיאלנדי, או עובד מנפאל, הסיכוי שלו בכלל לעבור את המחסום הזה של המוקד הטלפוני קלוש.
כל הנושא של נגישות שפה לא קיימת. החברות לא מספקות שירותים בשפות שונות, כי למה להן, כי הן רוצות לצמצם את העלות עבור המעסיק ולא להרחיב את השרותים עבור העובד.
עובדים מוחתמים על הצהרת בריאות בשפות שהם לא מבינים, ואחר כך החברה משתמשת בזה כדי לטעון שהעובד שיקר בהצהרת הבריאות, ואז זה מאפשר לה לבטל מייד את הפוליסה.
היו"ר רן כהן:
רן, אתם רופאים לזכויות אדם. בכמה מקרים כאלה בשנה אתם נתקלים שבהם עובד מגיע למצב שבו הוא חולה, והוא נזרק לארצו כי רוצים להתנער ממנו.
רן כהן:
בשנה אנחנו נתקלים בעשרות מקרים, בין 30 ל-40 מקרים. יש להם ביטוח, אבל הם מוטסים. אנחנו מצליחים לערער על למעלה מ-70% מהתביעות, וזה מראה כמה חברות הביטוח ידם קלה על ההדק. עובדים סינים, תיאלנדים, ומי שמגיע אלינו הם בעיקר דוברי אנגלית. עובדים שהם מקבלים את ה"זכותון" שלהם בעברית ובאנגלית, מי שלא יודע לא פונה אלינו. בערבה אין לי ספק שמוצאים הרבה יותר עובדים מדי שנה בלי טיפול, בלי אפשרות לערער.
מלי ביגר:
דווקא בערבה.
רן כהן:
כן.
היו"ר רן כהן:
תודה רבה לך רן כהן.
תוכל לומר לנו יוסי כמה עובדים זרים מבוטחים ב"הפניקס"?
יוסי ארי:
כ-9,000 מבוטחים בענף הסיעוד.
מה שרן עשה זאת הטעיה, כי הוא נתן שבריר אינפורמציה, וביסס תיאוריה שלמה. גם החוק וגם הפוליסה וגם הפרקטיקה שונים לגמרי. הרופא התעסוקתי שלי קובע שאי כושר עבודה צריך להיות בעוד 90 יום. כלומר, אם אי הכושר הוא רק ל-60 יום אני לא רשאי להוציא את העובד, רק אם הוא יימשך מעבר ל-90 יום.
מלי ביגר:
ועובד יכול לחלוק על זה.
יוסי ארי:
קבע הרופא שלי קביעה כזאת, אני צריך לתת את חוות הדעת לידי העובד, לא למעסיק, אלא לעובד ישירות. אני צריך לתת לו מכתב שזכותו לערער, לתת לו את שמות הארגונים שיכולים לעזור לו בערעור, אני צריך לממן רופא שהוא יבחר.
היו"ר רן כהן:
כל זאת אתם חייבים לתת לו על פי חוק?
יוסי ארי:
על פי החוק, ועל פי הפוליסה.
היו"ר רן כהן:
שושנה, זה פיקוח שלכם?
ליאורה הירשהורן:
שלנו, משרד האוצר, שוק ההון.
היו"ר רן כהן:
בגלל שזה חברות ביטוח.
יוסי ארי:
קבע הרופא שלקח העובד שהוא כן כשיר לעבודה, יהיה כשיר לעבודה.
היו"ר רן כהן:
לכם ב"הפניקס" יש את כל השפות של העובדים שבאים?
רן כהן:
יוסי באיזה שפה נותנים לעבוד את "זכותון" הערעור?
יוסי ארי:
באנגלית, ברוסית.
רן כהן:
ובעברית.
יוסי ארי:
הרופאה מסבירה, ולא מקובל עליך שהרופאה הסבירה בשפתו של העובד. אני מדבר על מקרה
שהרופאה ידעה את השפה והסבירה לעובד, וזה לא היה מקובל עליו.
אבל קבע עובד שהוא כן יהיה כשיר לעבודה, קובעים רופא בורר שיהיה מוסכם גם על העובד וגם על החברה, ואין כזה משרד הבריאות צריך לקבוע. כלומר זה קביעה של שלושה רופאים, לא לוקחים וזורקים אותו.
היו"ר רן כהן:
אתה אומר שזה צריך להיות מקובל גם על העובד וגם על החברה. מי מייצג את העובד במצבים האלה, הוא...
יוסי ארי:
רן.
היו"ר רן כהן:
מזל שרן קיים.
יוסי ארי:
רן, קו לעובד, יש חמישה ארגונים שמייצגים.
כלומר, ישנם שלושה רופאים שדנים בנושא, זה לא לוקחים וזורקים אותו מייד. אי הכושר צריך להיות לפחות מעבר לתשעים יום. יש לי עובדת, רן מכיר את המקרה, שכרתו לה שד בגלל סרטן. היא עובדת רק כמה ימים בשבוע, כי היא עובדת אצל נכה צה"ל. בימים שהיא לא עובדת אצל הנכה היא מקבלת את טיפולי הסרטן, לא הוצאנו אותה לשום מקום. זה החוק, זאת הפוליסה, וכך אנחנו נוהגים.
היו"ר רן כהן:
זאת נורמה שהיא בסדר גמור.
תודה רבה יוסי.
מלי ביגר:
לנו יש אוכלוסיות זרות באופן כללי 100 אלף מבוטחים. זה עסק ענק, ולכן אני קצת מאוכזבת מרן מסיבה אחת, לא להשחיר את פניו, אבל אני בהחלט חושבת שהוא משחיר את פנינו.
היו"ר רן כהן:
מאחר ואנחנו נמצאים בפרלמנט, כאן כשאומרים עמדה, ומציגים עמדה שיודעים אותה, זה לא עניין של הכפשת מישהו אחר. כאן מציגים עמדות שונות מבלי הכפשה של אחרים, כל אחד איך שהוא רואה אותה, רן הציג את מה שהוא יודע.
מלי ביגר:
אייצג את "הראל" בנושא הזה של העובדים הזרים. אכן כל מבוטח שלנו מקבל כרטיס מבוטח, יש לנו שירותים שלנו, לא לידי המעסיק, לידי המבוטח, עם זה הוא יכול לקבל שירותים בכל בתי החולים בארץ. יש לנו רפואת הסכם של "הראל" שנבנתה, רשת בתי מרקחת של "הראל" שנבנתה. אנחנו גם משתפים פעולה עם קופות החולים. זאת אומרת, קופות החולים משמשות לנו כספקי שירות בעניין הזה, ואנחנו משלמים עבור כל עובד איזשהו סכום לקופת חולים תמורת השירותים.
היו"ר רן כהן:
אוטומטית, או רק כפר טיפול.
מלי ביגר:
יש אוכלוסיות של חברות כוח אדם שמבטחות את כל הקבוצה שלהם, מהרגע שהם נוחתים בארץ במסגרת קופת החולים. דרכי, אני המבטח בפועל, וקונה את השירותים --
היו"ר רן כהן:
אתם מבטחים בכל קופות החולים?
מלי ביגר:
לא בכולן, יש לנו הסכם עם כללית, יש לנו הסכם עם "מכבי" שזה SEE FOR SERVICE . במקומות שאין רופא, ויש רופא מכבי, הוא זכאי להגיע למכבי ואנחנו מתחשבים עם "מכבי".
איך זה עובד בפועל, האיש לא מתקשר אלינו, לא מבקש רשות. הפעם היחידה שהוא פוגש אותי, כשהוא מגיע למיון, ואני צריכה להוריד טופס 17 למיון בדיוק כמו לאזרח ישראלי, שמגיע לבית החולים, את הישראלי מחתימים ומקווים שהקופה תשלם, אצלנו פונים אלינו, מורידים טופס 17 לבית החולים. המוקד שלנו פועל 24 שעות ביממה, דובר לפחות שלוש שפות, רוסית אנגלית ועברית כמובן.
היו"ר רן כהן:
מה עם הפיליפינים?
מלי ביגר:
דוברי אנגלית מצוינים. באמת, הם מקבלים רפואה, נכון שהעלות זולה יחסית למה שאזרח ישראלי משלם.
היו"ר רן כהן:
קרוב לוודאי שמתוך 100 אלף עובדים זרים, יש מעט מאוד שצריכים טיפול רפואי, רובם צעירים ובריאים.
מלי ביגר:
במהלך השנה הוצאנו יותר מחמישה עובדים על כזאת כמות גדולה שבאמת חלו במחלות קשות, ובסוף היום האנשים האלה באים לעבוד פה, הם לא באים להשתקע, למרות שאני מכירה מבוטחים שמבוטחים אצלי כבר 12 ו-15 שנה.
החוק אומר שאכיפה לגבי הביטוח, חל על המעסיק, גם לגבי עובד עם אשרת עבודה, וגם לגבי
עובד שאין לו אשרת עבודה. אנחנו לא בודקים את הנושא הזה, הפיקוח בא ועשה רביזיה בנושא הזה, ואחרי שלוש שנים גם אין סיפור של מצב קיים יותר, זאת אומרת אני צריכה לתת לו את כל השירותים, כך שאני חושבת שיש פה עיוות.
ורד ניר:
מלי תיארה את המצב מצוין.
היו"ר רן כהן:
כמה מבוטחים אצלכם?
ורד ניר:
סדרי גודל של 30 אלף.
היו"ר רן כהן:
באיזה ענפים?
ורד ניר:
כל הענפים.
היו"ר רן כהן:
משרד הפנים מודאג מהמספרים.
שלא יהיו אי הבנות. ברור לחלוטין שמדובר על כך שגם עובדים בלתי חוקיים מבוטחים. אגב, הם נמצאים כאן, הם בני אדם, ובני אדם לפעמים חולים, זה בסדר גמור.
ורד ניר:
אנחנו מבטחים בכל הענפים, סיעוד, בריאות, חקלאות תעשייה, כמובן שגם אורחים. אני מאוד גאה בשרות שאנחנו נותנים.
היו"ר רן כהן:
מה זאת אומרת אורחים? זה תיירים?
ורד ניר:
אורחים במדינת ישראל. אורחים של חברות.
אני מאוד גאה בשרות שאנחנו נותנים, אנחנו מטפלים בצורה סופר הומנית. ברגע שאנחנו נחליט להשאיר כאן חולה לאורך זמן, זה אומר אפילו סדרי גודל שיכול להיות למשך עשרות שנים. אותו מטופל, אותו עובד זר שהופך להיות מטופל יצטרך עזרה סיעודית לפעמים, יצטרך את כל המגורים, את כל הנלווים למגורים האלה.
היו"ר רן כהן:
בסוף נביא עובדים זרים שיטפלו בעובדים זרים שחלו במחלות קשות.
ורד ניר:
אותו מטופל סיעודי יזדקק בסופו של דבר למטפל זר נוסף שיטפל בו. העובד הזר יצטרך מטפל זר נוסף שיטפל בו, אנחנו נהיה פה עם שלושה עובדים זרים שיטפלו באותו תיק סיעוד.
אני רוצה לספר סיפור שהיה לי באופן אישי, רציתי לדאוג לבחורה שהגיעה ממנילה. חלתה כאן בסרטן ורציתי ללוות אותה, רציתי לטפל בה. בשעה תשע בערב הגיעו אליי בנות המשפחה שלה, שהן פיליפיניות שחיות כאן בארץ. ביקשו ממני ברמה האישית, ורד אל תעזרי, היא יוצרת נזק כפול ומכופל. מצד אחד היא לא שולחת לקהילה במנילה את הכסף שהיא אמורה להשתכר כאן ולשלוח מפני שהיא לא עובדת. מצד שני, אותו כסף שאנחנו אמורות לשלוח הביתה לגדל את הקהילה שלנו, את הילדים שלנו, אנחנו גם שולחות הרבה פחות כי אנחנו צריכות לעזור לה להתקיים כאן. הן הציעו לתת לה מענק חד-פעמי. זה בדיוק מה שעשיתי, נתתי פיצוי חד-פעמי, הענקתי לה את התיק הרפואי המלא, הוצאתי אותה מכאן עם תידרוך רפואי מפורט בשפה שהם דוברים. נתתי לה להצטייד בזה, כדי שלפחות ההמשכיות של הטיפול תינתן בצורה הנכונה ביותר, במדינה שנותנת טיפול נאור שתוכל לקבל את המשך הטיפול בארץ מוצאה.
מלי ביגר:
אפילו עושים תיאום—
היו"ר רן כהן:
למיטב ידיעתכם, חלק מהעובדים האלה, יש להם ביטוח רפואי בארצם?
ורד ניר:
אף אחד לא.
היו"ר רן כהן:
זאת אומרת, הם באים לכאן בלי שום ביטוח רפואי.
ורד ניר:
עזוב את זה, אנחנו מדברים על ישראלים. בוא ניקח אותי ואותך, אנחנו גדלים במדינה די נאורה, שמקבלים לאורך החיים גם טיפול מונע. עסקינן כאן באוכלוסיות שלא יודעות מה זה
בכלל טיפול מונע. אלה אוכלוסיות שמגיעות לכאן, ולצערנו בגיל ה-30, 40 מתחילות להופיע בעיות רפואיות שאליהן נקלעים מהעדר טיפול מונע במשך 20, 30 שנה.
היו"ר רן כהן:
זה ברור, הרי אנחנו בחרנו להביא אותם, לא מישהו אחר.
ורד ניר:
אני מנהלת חברת בריאות שאני אחראית על ישראלים, לא רק זרים. אני מכירה את המטריה משני הצדדים שלה. לא פעם בגלל העובדה שאין קופת חולים ששומרת, ואין את המדינה ששומרת, אנחנו נאלצים לתת טיפול בצורה הומנית, שהם לפעמים קצת יותר. אם אני צריכה לבצע העברה רפואית לארץ המוצא, אנחנו מלווים עם אנשי מקצוע.
היו"ר רן כהן:
זה נעשה מרצונך הטוב כי את בחורה טובה או מה?
ורד ניר:
אתה נאלץ. אתה עומד מול אדם שהוא חסר אונים, ואתה נאלץ לעזור לו יותר. אבל יש גבול לזה, אנחנו לא יכולים להחזיק במדינת ישראל אוכלוסייה, שהמחלה שלהם היתה קורית גם אם היו בארץ מוצאם, לא אנחנו גרמנו למחלה הזאת.
היו"ר רן כהן:
מה לעשות, מדובר בבני אדם, אי אפשר להניח שכל בני האדם בריאים תמיד.
ורד ניר:
אנחנו נותנים מעל ומעבר, ואנחנו רוצים לציין בתיק הרפואי שיסייע להם לקבל טיפול נאור בארץ המוצא.
היו"ר רן כהן:
ורד עם כל הכבוד, את לא בתחקיר של אחרים, גם לא בתחקיר, בדיון. רציתי לשאול אותך לגבי הנושא של רצף ביטוחי. מה קורה עם עובד, כאשר הוא עובד ממעסיק למעסיק.
ורד ניר:
הוא ממשיך להיות מבוטח. החברה שלי טורחת ליצור קשר מיידי עם כל מבוטח שמעסיק ביקש לעצור את הביטוח. אנחנו יוצרים קשר עם המבוטח, מיידעים אותו, יש לי אינטרס כלכלי. אני לא יוצרת קשר עם הפועל בבניין בקומה ה-67. אנחנו הרבה יותר ערים לתופעה הזאת בתחום הפרט, זה אומר בתיקים הסיעודיים, שם הפיזור של עובדים יותר רחב. בבניין בדרך כלל יש העברה של כל המבוטחים מחברה לחברה. עוד לא ראיתי מישהו שנשאר בלי ביטוח. אנחנו עדים לזה יותר בתיקים הפרטיים, ואז אנחנו יוצרים קשר עם המטופל.
היו"ר רן כהן:
את יודעת איפה העובד הזה, עובד שהוא סועד קשיש או אדם?
ורד ניר:
בוודאי, יש לי כתובת וטלפון נייד של העובד. אני אמורה הרי למסור לו פרטים רפואיים בתהליך הביטוח.
היו"ר רן כהן:
ליאורה, אתם מפקחים על העניין הזה?
ליאורה הירשהורן:
מבחינת הפוליסות בכפוף להוראות הצו. אם יש תלונות, ככל שאנחנו מסוגלים לברר אותם, אנחנו נכנסים לפרטים שלהם. רן יודע, שאם יש בעיות נקודתיות של הנציגים, אנחנו מסדרים אותם באמצעות הוראות משלימות כמו חוזרים.
היו"ר רן כהן:
מי שפונה אליכם זה לא העובדים, הרי העובדים לא מכירים אתכם. מי שעובד זה הרופאים לזכויות אדם, או האגודה לזכויות האדם, או המעסיקים.
ליאורה הירשהורן:
לפעמים גם המעסיקים.
יוסי אדלשטיין:
אני רוצה להעיר הערה, שלאו דווקא קשורה, אני רוצה לתת מחמאה לחברות הביטוח.
לפני כחודשיים התעסקתי רבות בנושא מסתננים, שנכנסו למדינת ישראל, אני הוצאתי אותם לחלופת משמורת אצל החקלאים. ביקשנו לעשות להם ביטוח והיתה בעיה, כי בדרך כלל חברות הביטוח עושות ביטוח לאחד כזה שהגיע לארץ עם בדיקה רפואית בחוץ לארץ. מכיוון שפה המסתננים הגיעו כמובן ללא תיק רפואי, ולצערי ישנם כאלה עם צהבת ושחפת, וכל מיני מחלות כאלה. למרות הבעייתיות הזאת, הייתי במשא ומתן עם מספר חברות הביטוח, ובסופו של דבר הם נענו לבקשה שלי, והסכימו לבטח אותם עם כל הצרות האלה.
היו"ר רן כהן:
פליטים הסודאנים ואריתראים.
ערוץ 1 - ליאורה:
אנחנו עושים תחקיר על הנושא הזה, על העובדים הזרים. במסגרת העבודה פגשנו רופאים של בתי חולים, לא מדברת על רופאים של האגודה "לזכויות האדם". רופאים של בתי החולים שהעידו בפנינו שיש בעיה בנושא. אין להילחם עם חברות הביטוח כדי שאותם חולים, אותם עובדים זרים יקבלו טיפול. דיברתי עם אונקולוגית בלה קאופמן שסיפרה שהיתה לה חולת סרטן השד, עושים טיפולים כימותרפיים, ואין שום סיבה לא לחזור לעבודה. אני לא יודעת למה היא לא פנתה לעמותה, אבל אותה חולה בסופו של דבר דרשו ממנה לחזור חזרה לפיליפינים עם סרטן שד. יש מקרים של בחור שהיה לו מחלת לב, והוא היה צריך לעבור ניתוח. אחר כך הוא חזר לעבודה רגילה והמעסיק שלו רצה שהוא ימשיך לעבוד. המעסיק שלו לא פיטר אותו, הוא רצה שהוא ימשיך לעבוד. הוא היה צריך המשך טיפול, רצו להחזיר אותו בחזרה לפיליפינים, בלי עמותת הרופאים הוא לא היה חוזר.
היו"ר רן כהן:
חברים יקרים, הסיפורים של ליאורה מזעזעים. בכל זאת הם בני אדם, וזה על משקל של "השתמש וזרוק".
רן כהן:
ליאורה מספרת כאן מקרה אחד או שניים, ואני רוצה לומר, אלינו בלבד מגיעות כ-400 תלונות בשנה. חלק מהתלונות הן תלונות פשוטות, כמו אני לא יכול לדבר עם חברת הביטוח. כולם שואלים פה על פיליפינים, אבל בוא נשאל על סינים, שמישהו יצביע פה ויגיד אני מספק שירות בסינית למשל. יש פה עשרות אלפי סינים.
יוסי ארי:
לפני שבועיים, הבאתי מתורגמן סיני בשביל לתקשר עם העובד הסיני.
היו"ר רן כהן:
גם ורד אומרת שיש לה סיני, גם לחברת "הראל".
רן כהן:
בואו נזכור, לחברות הביטוח יש אינטרס כלכלי. גם ההעברה הרפואית שמציירים אותה כל כך יפה, אכן אתם מעבירים מאוד יפה ממקום למקום. למה? כי אתם לא רוצים לטפל בו בישראל. עולה לכם זול יותר להוציא אותו מאשר לטפל בו כאן.
היו"ר רן כהן:
בעיקר שאני רוצה להזכיר לך רן, שמוציאים אותו כחוק, זה נותן הזדמנות להביא אחד חדש ולהרוויח עליו בדרך את כל הקופונים.
רן כהן:
כולם גוזרים קופון. אי אפשר לצייר מצב שעובד זר במשך שנים יישאר כאן. אני גם לא מסכים לזה. אני לא חושב שחולה כרוני צריך להישאר כאן עשרות שנים. אבל, ישנם מקרים, בגלל שכל המערכת היא פרטית ובעלת אינטרס כלכלי, היום חברות הביטוח מוציאות עובדים בהמוניהם. אני רוצה לצטט מתוך מכתב של חברת הפניקס, שחתום עליו יוסי הארי שיושב כאן, והוא כותב כאן.
"לדעתנו, העברת העובדים לאחריות קופות החולים היא הפתרון הרצוי באמת. יגבו את התשלום מהמעסיקים, ויבטחו את העובדים מקופות החולים. מהלך כזה יוזיל את הביטוחים וימנע טענות מהסוג הזה".
היו"ר רן כהן:
משה, למה הביטוח לא נעשה ישירות בקופות החולים? הרי קופת החולים היא קופה שגם נותנת שירות, וגם מבטחת.
שושנה שטראוס:
חוק עובדים זרים מסמיך את שר הבריאות לקבוע את סוג העיסוק. שר הבריאות קבע את ההסדר הביטוחי שדברנו עליה. יש לה גם חזקות, וכמו כל דבר זה עניין של איזון, עניין של עלויות, ועניין של עלויות של מערכת הבריאות הישראלית.
היו"ר רן כהן:
ללא ספק התשלום לחברות הביטוח כדי שהם יבטחו אצל הקופות עולה יותר. כי גם הקופות צריכות להרוויח. הן מרוויחות על אותו ביטוח, עיני לא צרה, זאת לא הבעיה. הבעיה היא למה צריך את ההחרגה הזאת.
מלי ביגר:
זה הרבה יותר זול. בסך הכל היום חודש ימים של ביטוח עולה בסביבות 40$ שזה הרבה כסף.
זה 120 שקל לחודש.
היו"ר רן כהן:
חברת הראל שאת מייצגת אותה, צריכה להרוויח, לגיטימי?
מלי ביגר:
אנחנו מרוויחים.
היו"ר רן כהן:
הקופות שנותנות את הטיפול מרוויחות על הטיפול, יוצא שפעמיים מרוויחים על אותו טיפול.
מלי ביגר:
סליחה, זה לא נכון.
היו"ר רן כהן:
מצטער שנגעתי באינטרסים. נתן, למה משרד הבריאות קבע את זה כך?
נתן סמוך:
נקודת המוצא של החוק, שמי שאחראי לביטוחם של העובדים הוא המעביד.
היו"ר רן כהן:
אבל לא מעסיקים החליטו שזה יהיה דרך חברות הביטוח.
נתן סמוך:
נקודת המוצא של החוק היתה שמי שאחראי לביטוחם של העובדים הם המעסיקים. נקבעה אמנם האלטרנטיבה, שאפילו לא היה צריך לקבוע אותה בחוק, אבל זה נאמר למען שלמות התמונה, אם שר הבריאות יפעל לפי סעיף 56, ויקבע שהעובדים מבוטחים דרך חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אז זאת תהיה האלטרנטיבה. אבל זה לא היה הקו שבחרה המדינה, אבל אני אנסה להסביר קונספטואלית מה העניין.
חוק ביטוח ביטוח בריאות ממלכתי, כשמו כן הוא. ביטוח בריאות ממלכתי. המשמעות היא שהמדינה, ולא המעביד, או כל גורם פרטי אחר, הוא הגורם המבטח. כלומר, יש לדברים האלה משמעויות. קודם כל קופת החולים בסיטואציה של חוק ביטוח ממלכתי, לא רק ספק שירות. היא מבטח שנושא בעלויות, כאשר העלויות האלה ממומנות בסופו של דבר מהקופה הציבורית.
היו"ר רן כהן:
על אחת כמה וכמה, לכן אני שואל.
נתן סמוך:
צריך להבין, שעל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי היום, רק חלק כ-50% אמנם הולך וגדל עם הזמן, ממומן מתוך נכסי הבריאות של האוכלוסייה. המחצית הנוספת היא מתקציב המדינה. הדברים האלה נובעים מקונספט שאומר כמה דברים. קודם כל אומר תקופת - - -
היו"ר רן כהן:
זה 12 מליארד בערך?
נתן סמוך:
זה בערך 24 מליארד שקל עלות שירותי הבריאות.
זה חלק ממערכת כוללת יותר, שאומרת, אתה מקבל את השירות בלי שום קשר למצבך הרפואי לפני או אחרי. אתה מקבל את השירות בלי שום קשר לשאלה עם אתה משלם דמי ביטוח.
היו"ר רן כהן:
נתן זאת לא השאלה שלי. מה שאני שאלתי, אני חושב שגם חברת הכנסת שרה מרום-שליו, שואלת את אותה שאלה. היום המעסיק מבטח את העובד הזר שלו בחברת הביטוח. כשחברת הביטוח הולכת לקופת חולים בדרך כלל כדי לבטח את העובד הזה אצלו. למה לא ישירות?
נתן סמוך:
יש הבדל, וזאת התפיסה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בין קופת חולים שהיא ספק שרות בתשלום - חברות הביטוח רוכשות ממנה שרות לספק שרות בתשלום, כשהן יכולות לרכוש את זה מספקי שירות אחרים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא מתייחס לקופת החולים כספק שרות, הוא מתייחס למערכת רחבה שבה נכון שקופת החולים מספקת את השרות, אבל הספקת השירות היא רק חלק ממערכת שיש לה הסתכלות שאומרת, לא המעביד או גורם פרטי או המבוטח עצמו מבטח את עצמו בקופת חולים. המדינה מבטחת אותו, היא אחראית למימון, היא נכנסת איפה שהמימון הפרטי של דמי ביטוח בריאות לא מספיק. אין תלות בין המינון הפרטי לבין הזכאות, והמדינה מקבלת על עצמה אחריות ביטוחית מילולית. אגב, אני לא אתייחס לשאלה האידיאולוגית. אני יכול לומר, המדינה לא קיבלה החלטה עקרונית, וצריך להבין שאי אפשר לבוא ולהגיד קופת החולים יספק את השרות, או מישהו אחר יספק את השרות. צריכה להיות קודמת לכך החלטה עקרונית של המדינה, שלא המעביד, אלא היא עצמה הופכת להיות המבטחת של העובדים הזרים על כל המשמעויות שנובעות, כי זה חוק ביטוח בריאות ממלכתית.
היו"ר רן כהן:
אבל חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא חל על עובדים זרים.
נתן סמוך:
אבל אם אתה מכיל אותו, אתה צריך להבין את המשמעויות העקרוניות שנובעות מזה. אי אפשר לבוא ולהגיד, קופת חולים היא מקום יותר נוח, יותר נוח לקבל את זה שם. אגב, אני מסכים. קופת חולים היא מקום ידידותי יותר לחולה, אולי ממקומות אחרים. אבל לא בזה אנחנו דנים. אם אנחנו מדברים על החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אנחנו לא מדברים רק על מציאת ספק שירות ידידותי. אנחנו מדברים על קונספט שיש לו עקרונות, יש לו רקע, יש לו בסיס, והבסיס שלו הוא מימון מדיני ציבורי לשירותים, ערבות מדינה גם במצבים שבהם המעביד או העובדים אינם דואגים.
אתה הערת קודם, מה קורה לגבי מעביד, שלא ממלא את חובתו כלפי העובד, מה קורה בסיטואציה כזאת? אם מחליטים שחוק ביטוח ממלכתי חל, המשמעות היא שגם אם העובד לא מתפרנס, וגם אם המעביד לא העביר לו כלום, קופת החולים באמצעות מימון המדינה, מספק את השירות. אני לא מתווכח עם הטענה הזאת. אני רק אומר, צריך להבין את המשמעויות העקרוניות שנובעות מהחלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אם המדינה מוכנה ללכת לזה, היא צריכה להבין את משמעות הרוחב.
היו"ר רן כהן:
נתן, זאת לא הצעה, עם כל הכבוד. אף אחד פה לא הציע להחיל את חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
נתן סמוך:
זה סעיף 56. כשהם אומרים שהאלטרנטיבה לביטוח הפרטי הוא סעיף 56, זה בדיוק המשמעות, החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, על אנשים שאינם תושבי מדינה, דבר שעד היום לא נעשה.
היו"ר רן כהן:
בוא, ואעמיד אותך על העובדות. העובדות הן שבהסדר בין משרד הבריאות לבין קופת חולים מאוחדת, אתם ביטחתם את ילדי העובדים הזרים, אוטומטית נכון. כל ילדי העובדים הזרים מבוטחים אוטומטית.
נתן סמוך:
לא אוטומטית.
קודם כל זה דוגמה שבה לא עבדנו דרך חוק ביטוח בריאות ממלכתי, והמדינה כמדינה, באמצעי שדי מקביל במובנים מסוימים, לעקרונות של חוק ביטוח בריאות, קיבלה על עצמה לסבסד מחצית, ובמקרים מסוימים יותר, מהעלויות של הביטוח. כאן המדינה קיבלה החלטה עקרונית, שיש לה מחויבות מוסרית מוגברת כלפי הילדים, היא אמרה אני אחראית לביטוחם, אני משלמת, אנחנו עומדים מול קופת החולים בנושא הזה. הרבה פעמים אנחנו רואים שההסדר הוא הסדר שיכול להיות במצבים מסוימים הפסדי, אבל אנחנו כמדינה באים ואומרים, אנחנו לוקחים על עצמנו את המחויבות הזאת.
מדינת ישראל לא קיבלה על עצמה החלטה לקבל על עצמה את המימון הציבורי של עובדים זרים. היא אמרה זה עניינו של המעביד. וכל עוד היא אומרת את זה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא בתמונה.
היו"ר רן כהן:
קופת חולים "כללית", אתם לא יכולתם להיות המבטחים הישירים של העובדים הזרים, למה אתם צריכים דרך חברות הביטוח?
דפנה כרמלי:
לנו אין שום אחריות לעניין הזה, אבל באופן עקרוני לא מתנגדים לבטח את העובדים הזרים, צריך להסדיר את זה, מה אנחנו אמורים לתת להם, וכמובן עם מקורות תקציביים מתאימים.
היו"ר רן כהן:
אותם הדברים שאתם נותנים להם היום, כאשר הראל או הפניקס, או כלל פונה אליכם.
דפנה כרמלי:
היום אם צריך להעסיק את העובד, או את הגופה שלו, לא משנה, אנחנו לא אמורים לממן את זה. אנחנו אמורים לממן את השירותים שחברות הביטוח בוחרות לקנות מאיתנו, שזה בדרך כלל הדמייה מקצועית, כל השירותים הרפואיים וכו'.
היו"ר רן כהן:
את יודעת כמה עובדים זרים מבוטחים בכללית?
דפנה כרמלי:
הרוב הגדול של העובדים הזרים במדינת ישראל מבוטחים בכללית.
היו"ר רן כהן:
הם לא מבוטחים בכלל, אתם נותנים להם שרות.
דפנה כרמלי:
נכון, שרות דרכנו בסביבות 30 אלף.
היו"ר רן כהן:
יש להם תעודה מחברת הביטוח, והם באים אל המרפאה?
דפנה כרמלי:
אנחנו מנפיקים את התעודה, מקבלים שירות כמו כל אזרח אחר, אפילו בתנאים מיטיבים, למשל תרופות לא משלמים השתתפות עצמית.
היו"ר רן כהן:
למה אתם לא מוציאים למעסיקים את הביטוח ישירות?
דפנה כרמלי:
אנחנו לא חברת ביטוח, אסור להם.
היו"ר רן כהן:
אלא אם כן יתירו להם.
רן כהן:
לגבי סעיף 56 שמאפשר לשר להחיל את חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הוא מאפשר להחיל אותו בתנאים שהשר יקבע. בואו נסתכל על תמונה בצורה אחרת. מדובר באוכלוסייה צעירה, הגיל הממוצע של העובדים הזרים הוא 35, החלום של כל חברת הביטוח. לפי נתוני הלמ"ס - - -
יוסי הארי:
גם גילאי 60, 65.
רן כהן:
מדובר באוכלוסייה צעירה שנבדקת לפני שהיא מגיעה לישראל, ונמצאת כשירה לעבודה.
ורד ניר:
סליחה, תמורת 50$?
נתן סמוך:
אנחנו לא קונים, ואתם לא מוכרים.
יוסי הארי:
אין פיקוח.
רן כהן:
אוכלוסייה צעירה שנבדקת. כל אחד חייב להיבדק לפני הכניסה לישראל, ולהימצא כשיר לעבודה. תאונות עבודה שזו סכנה מרכזית, גם כך משלמים העובדים ביטוח לאומי. הם באים לכאן רובם המכריע לחמש שנים, לא מזדקנים בישראל. זאת אומרת, הם נמצאים בגילאים שזה בדיוק המקום שעליו קופות החולים נלחמות. אני לא אומר להחיל את חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אבל אני אומר, קחו את צו העובדים הזרים כמות שהוא, ושימו אותו בקופות החולים. אם חברות הביטוח יכולות להרוויח מזה כסף, והן מרוויחות מזה מליוני דולרים בשנה, יכולה המדינה להרוויח את אותו כסף בדיוק, והכסף הזה יכול להיכנס לסל הבריאות.
היו"ר רן כהן:
זה מה שביקשתי קודם. אני לא מבין למה הדבר הזה לא קורה. ואני מוכרח לומר שנתן לא סיפק את דעתי.
דני פייגה:
אנחנו לא עוסקים בנושא, פרט לפה ושם. לגבי הנקודה האחרונה של היושב ראש, השרות הרפואי לאזרח ישראלי הוא הרבה יותר גבוהה מעלות הביטוח שמקבל העובד הזר. אם יעבור הביטוח לקופות החולים, וניתן להם את אותו שירות, הרי לא להבחין בשרות בין אדם לאדם, אנחנו אמורים לקבל את אותו הרמה עבור אזרחי מדינת ישראל.
היו"ר רן כהן:
זה חישוב מאוד מוטעה. אם היית מקשיב לדברים האחרונים של רן, היית מבין שמדובר באוכלוסייה מאוד צעירה. למה חברות הביטוח היום מרוויחות, וגם הקופות שנותנות שרות מרוויחות, מסיבה מאוד פשוטה. כי 150 אלף עובדים זרים חוקיים ובלתי חוקיים מבוטחים, ורק כמה עשרות, אולי כמה מאות במהלך השנה מקבלים את הטיפול, ההוצאה בטיפול הרפואי היא מזערית, לעומת התשלום על כלל 150 אלף המבוטחים. לכן גם חברות הביטוח מרוויחות, גם הקופות שנותנות את השרות מרוויחות, והעובד הזר מקבל טיפול מינימלי.
דני פייגה:
אם יורשה לי, קודם כל עבור אדם בן 35, אנחנו מקבלים תשלום שונה מאשר עבור אדם בן 60יש קפיטציה.
היו"ר רן כהן:
נכון, זה מה שנקרא קפיטציה. אבל פה זה בכלל לא מסגרת ביטוח בריאות ממלכתי. פה זה מסגרת ביטוח רפואי לעובדים זרים, זה דבר נפרד לגמרי.
דני פייגה:
יש פה הצעה להעביר את זה לקופות החולים.
היו"ר רן כהן:
אם הקופות ירצו, לא יהיו חייבות. אני מודה לך.
דני פייגה:
הוזכרו פה הבדיקות לפני הכניסה לארץ. אני לא יודע מה הרמה שלהם, אני לא בטוח. בכל אופן אם יועבר לגוף אחר, הנושא הזה דורש בדיקה. אם הנושא של קופות חולים לא עומד בכלל על הפרק, אז בעצם אין לי מה לדבר. בכל אופן אני חושב שבתחום הזה יש עוד הרבה לבדוק לפני שניתן להתקדם לכיוון הזה. ההמלצה שלי אם יש ליקויים, לבדוק אותם במערך הקיים.
ורד ניר:
אני מרשה לעצמי להגיד משפט לך, אדוני היושב ראש. אני קצת שנים בתחום הזה, אני עוסקת בתחום 20 שנה ברמה האישית. מתוכם ניהלתי חברה להשמת עובדים זרים ולטיפול, כך שאני מכירה את המטריה מצדדים אחרים שלה. ראיינתי עובדים זרים, טיפלתי בהם, עסקתי בהבאה שלהם, אני מכירה את התחום הזה.
אם לך נדמה שברגע שהסיפור הזה יעבור לקופת חולים, אתה עושה חסד עם העובדים הזרים טעות בידך. כיוון שאפילו ישראלי לא תמיד יודע להתמודד בתוך הקופה, חברת הביטוח מהווה סחוס בדרך, אתה את אותם תלונות רק פי שלוש, תשב פה מול רם, ותציג אותה מול קופת החולים שתזנח את הטיפול, ולא בגלל שהיא קופה רעה כזו או אחרת, אלא שבגלל שהיא לא מסוגלת לנווט טיפול ברמה הזאת. אנחנו נותנים שירותים שהם מעבר למה שהקופה נותנת אם אנחנו רוכשים ממנה שירותים. מוקדי השירות שלי, אני יכולה היום לקבל מוקד שירות וסיוע מאותו ספק שאני מקבלת היום את השירות הרפואי, וזאת קופת חולים. אני בחרתי בכל זאת לקיים מוקד שעובד 24 שעות ביממה, והוא מוקד שרות לאותו עובד זר. הוא עוזר לו להתנהל, הוא עוזר לו לקבוע תור. הוא עוזר לו להגיע לרופא שהוא צריך אותו. בוא נראה את אותה מזכירה רפואית, יושבת בסניף קופת חולים, ומטפלת היטיב, כפי שהיא לא מטפלת בי כישראלית--
היו"ר רן כהן:
יש גם לקופות חולים מוקדים שעובדים 24 שעות.
ורד ניר:
מוקדים שלא מסוגלים לתת את הסיוע אפילו לישראלים יתנו לזרים? אנחנו בתוך התחום הזה. אנחנו נותנים שירותים שהם הרבה יותר מאשר לשלוח את העובד לרופא. אני לא מדברת כאן, יש חברות שלא תמיד נותנות את השרות בצורה הומנית, וסוציאלית, ואני מקבלת את זה. אבל אנחנו עושים את זה בצורה הטובה ביותר.
היו"ר רן כהן:
למה אני מתרשם שעל פי התיאור שאת נותנת, אתם פשוט נותנים יותר אולי בגללך, אולי בגלל טוב ליבך, או אני לא יודע מה. יש לי הרגשה שזה לא הנורמה שקבועה היום בכללים ובחוק.
ןרד ניר:
זה לא עניין, זה תפיסת עולם - - -
אני חושבת שבריא שיש מתחרות, זה שומר אותי משתדלת, זה שומר את כולנו משתדלים. התחרות היא בריאה, להפוך את המבטח לקופת החולים, אתה תמנע את התחרות כאן, את ההשתדלות, הם יקבלו טיפול הרבה יותר נכון.
היו"ר רן כהן:
אין לי שום טענה, אם רוצים לבטח דרך חברות הביטוח, שיבטחו. אני לא מוצא סיבה ורד למה אפשר לבטח דרכך, כי את נותנת להם טיפול נהדר וזה בסדר גמור, אין לי בעיה. אבל למה אי אפשר באותו זמן גם לבטח בקופת חולים כללית או בקופת חולים מכבי, או במאוחדת.
ורד ניר:
כי היא לא גורם מבטח.
היו"ר רן כהן:
היא יכולה להיות גורם מבטח, אין לה בעיה.
רבותיי, אני חושב שהדיון הזה היה דיון באמת חשוב, חברת הכנסת שרה מרום-שליו. אני רוצה לומר מספר דברים לסיכום. אני סבור שיש כמה וכמה ליקויים שבכל זאת חייבים לפתור אותם.
אני חייב לומר שהסוגייה של מעבר ממעסיק למעסיק, כאשר יש פערי זמנים לא פתורה. אני מבקש שמשרד התמ"ת עם משרד הבריאות, והמפקח על הביטוח יביאו לנו פתרון איך הסוגייה הזאת של פערי הזמנים נפתרת, כדי שלעובדים זרים יהיה ביטוח בריאות גם במצב הזה.
ההרגשה שלי, שבכל זאת הסוגייה של ביטוח ישירות בקופות החולים, לא בדיוק נמדדת בצורה מיטבית, נתן. אני מבקש ממשרד הבריאות לבדוק את הסוגייה, לא מוצא טעם שלא לבדוק אפשרות של ביטוח ישירות בקופות החולים, כאשר הן יכולות לעשות אולי יותר זול, ואולי גם יותר טוב. זה עדיין לא מוציא את חברות הביטוח בהמשך העבודה שלהן. אני מודה לכם שלושת חברות ביטוח שמסרתם פרטים.
התחושה שלי, שושנה, שמשרד התמ"ת לא בדיוק מצליח לפקח על העניין הזה על הטיפול הרפואי של החולים הללו, צריכה להיות אכיפה יותר גדולה שלכם בעניין.
שושנה שטראוס:
יש לנו שיטות חדשות שאמורות להיכנס לתוקף.
היו"ר רן כהן:
אגב, מה קרה עם הרפורמה, היה דיון בבג"ץ?
שושנה שטראוס:
היה דיון מחכים לפסק דין. למשל בענף סיעוד יש 50 אלף עובדים, לפי הרפורמה, כל שלושה חודשים יבקר בבית המטופל עובדת סוציאלית שאמורה לבדוק בין היתר את הנושא אם הביטוח בתוקף.
היו"ר רן כהן:
הדבר האחרון שהייתי מסכם חברת הכנסת שרה מרום-שליו, אנחנו לא יכולים להשתמש בעובדים הזרים בשיטת "השתמש וזרוק", לא יכולים. זה לא הנורמות של מדינת ישראל, זה לא התרבות של מדינת ישראל. זה לא התרבות של העם היהודי, זה בלתי אפשרי. לכן לעניות דעתי, צריך למצוא דרכים שבהם גם עובדים זרים שחולים במחלות יותר ממושכות, יקבלו כאן טיפול בכל זאת יותר ארוך טווח, גם מבלי להגיע למצב שהם בני 70 ועדיין מקבלים עובד זר שיטפל בהם. אבל בכל זאת, להיות יותר אנושיים, יותר הומניים בעניין הזה, חייב לפתוח קצת את הלב וגם את הכיס, כדי שבעניין הזה עובדים זרים לא יהיו כאן סמרטוטים שנזרקים לאחר שהשתמשו בהם.
אני מאוד מודה לכם. תודה רבה. הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 10:30)