פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 320
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007), שעה 08:30
סדר היום: הצעת חוק שירות עבודה בשעת חירום (תיקון מס' 7), התשס"ז-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק גלנטי – היו"ר
אריה אלדד
מוזמנים:
אלי פז, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד דבורה אליעזר, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
סרן אמיר מלכיאור, היועץ המשפטי, פקע"ר, משרד הביטחון
סא"ל סיגל תדהר, פקע"ר – רע"ן רשויות ומשרדי ממשלה, משרד הביטחון
יהושע קופלביץ, ראש חטיבת תכנון ותקציבים, מל"ח, משרד הביטחון
עו"ד אירית פוריין ויצמן, ההסתדרות הכללית החדשה
שלמה פרלוב, ההסתדרות הכללית החדשה
ורד וקס, ההסתדרות הכללית החדשה
חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים
נעם פליק, מרכז המחקר והמידע, הכנסת
ייעוץ משפטי:
נעה בן-שבת
מנהלת הוועדה:
וילמה מאור
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק שירות עבודה בשעת חירום (תיקון מס' 7), התשס"ז-2007
היו"ר יצחק גלנטי:
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו דנים בהצעת חוק שירות עבודה בשעת חירום (תיקון מספר 7), התשס"ח-2007.
בדיון הקודם הגענו לסעיף 3(ב).
דבורה אליעזר:
(ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "או הכרזה על אירוע אסון המוני".
(ג) בפסקה (3), במקום "שר העבודה והרווחה", יבוא "השר".
(ד) אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה בנסיבות העניין לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו".
נעה בן-שבת:
זאת התוספת המרכזית או תוספת מאוד משמעותית בהצעת החוק הזאת. היא אומרת ששירות קיומי שלא הבאנו אותו בחשבון עד היום הוא לא דרוש לצורך הספקת צורכי האוכלוסייה ולא להספקת מים וחשמל, וגם לא מדובר על אותו שירות שמניעתו תגרום לפגיעה באוכלוסייה, אבל אם הוא ייפסק, תיגרם פגיעה רבה לכלכלה המשפיעה על המשק כולו. הדוגמה שהובאה בדברי ההסבר, מדובר על נמלי הים למשל כאשר אם מפסיקה הפעילות שם, הנזק למשק גורם לפגיעה רבה בכלכלה. השאלה שנשאלת היא האם הביטוי מדויק מספיק ואם אנחנו יודעים למה הכוונה ואם זה מספיק מדויק או מספיק קובע את הגבולות.
אלי פז:
אני רוצה לתת דוגמה נוספת לנזק בכלכלה. מצב חירום הוא מצב דינאמי. אף אחד לא העלה על דעתו למשל שלחמת לבנון השנייה תארך 30 ומשהו ימים. אני משוכנע שלא הממשלה ולא גורמי הביטחון למיניהם חשבו כך, ויש נזקים שבשבוע הראשון הם לא משמעותיים, אם משום שיש אחסון מלא או מפני שיש רזרבה של שומנים שמאפשרת למשק להמשיך ולהתנהל. קורה שלאחר שלושה שבועות יכול מאוד להיות שהייצוא של המדינה למשל נסגר. שבוע ראשון, יש מלאים, אבל הגעת לשבוע השלישי ויכול מאוד להיות שאם לא תהיה התערבות, גמרת עם היצוא.
היו"ר יצחק גלנטי:
יש הגדרה של סך כל המלאי למקרי חירום ולכמה זמן הוא אמור להספיק?
אלי פז:
לגבי מלאים של מזון, יש. אנחנו מדברים עכשיו על היצוא. המלאי שקיים כאן הוא מלאי עבור האוכלוסייה. כאן אנחנו מדברים על כך שישראל למשל מייצאת טקסטיל לדוגמה ויכול מאוד להיות ששבוע ראשון, שני ושלישי איכשהו מול הקניינים, המערכות מסתדרות או משום שיש מלאים בחוץ לארץ או משום שיש מלאים בארץ שמצליחים להוציא אותם. אחרי שלושה שבועות, בחנות כלשהי בחוץ לארץ, אי אפשר להשאיר פתק על הדוכנים ולומר שמצטערים, יש צרות בישראל. להפסיד שווקים כאלה, זה הפסד שלעתים אין חרטות. לכן, כאשר אנחנו מדברים על נזק רב לכלכלה, אנחנו רואים מול העיניים גם את המצב המצטבר לאחר פרק זמן שמאפשר לנו.
ההסתדרות, במידה רבה של צדק, חרדה מהסעיף הזה. כדי להקל על התחושה, גם שלנו, הסכמתי שבנקודה הזאת אנחנו נחזיק ועדה מייעצת שכוללת כמשקיפים גם את נציג ההסתדרות וגם את נציג המעסיקים.
היו"ר יצחק גלנטי:
כמשקיפים, אבל לא כבעלי דעה.
אלי פז:
כמשקיפים, אבל חזקה שאם המשקיף מביע דעה שיש לה רגליים ואנחנו כמקבלי החלטות – ואני מתכוון כאן למשרד הביטחון, פיקוד העורף שמייצג גם את אגף התכנון בעניין הזה, ואנחנו, משרד התעשייה – אחרי שלא קיבלנו את עצת המשקיף, יש לו סעדים באמצעות מערכת המשפט שמאפשרים לנו פלוס סיכונים מיותרים שאנחנו לוקחים על עצמנו שחרגנו ממה שבעצם לדעתם החוק התכוון אליו. לכן, אני לא רואה במצב של ליבון כזה, אני לא רואה אותנו נמצאים בחיכוך קשה שיגרום להם לצעוד צעד כזה. מצד שני אני רואה את הדרך בה הם יצליחו להבהיר לנו את ראייתם, דבר שיילקח בחשבון בקבלת ההחלטה.
היו"ר יצחק גלנטי:
שפת הגוף כאן של מספר אנשים מעידה על רצונם העז להגיב.
ורד וקס:
אכן הסעיף לטעמנו הוא סעיף מאוד בעייתי עם הגדרה מאוד רחבה. מבירורים שערכנו אנחנו יודעים שהיו לחצים ודרישות שיהיה סעיף כזה ושתהיה אפשרות להפעיל את הנמלים. את כנראה איזושהי נקודה רגישה כאן. אנחנו סבורים שגם אם מדובר במצב חירום, אנחנו צריכים להכין את הדברים ככל שאפשר מראש וזה היה אחד הממצאים של מבקר המדינה בקשר להיערכות העורף. היו לו כמה נקודות עיקריות ואחד הדברים שהוא אמר הוא שהיה חוסר תיאום בין כל הגופים שאחראים על טיפול בעורף בזמן חירום – אגב, גם בזמן רגיעה – והדבר האחר הוא חוסר נהלים והיעדר התוויה והכנה בפועל איך לממש את הוראות החוק הקיימות. אני, בכל הצניעות, לא מצאתי בדוח – וקראתי רק את התקציר – דרישה לשינויי חקיקה בהקשר הזה למעט דבר אחד: חקיקה שאכן תסדיר את התיאום ואת תחומי האחריות והסמכויות בין כל אותם גופים שהוא כינה את מערך היחסים ביניהם עד כדי נתק.
אנחנו מציעים כסוג של פשרה – למרות שהדרישה שלנו היא שלא יהיה הסעיף הזה בכלל – שאותה ועדה מייעצת שקיימת כיום לעניין מפעלים חיוניים, תהיה ועדת חובה, לא ועדה שהשר רשאי להקים אלא תהיה ועדת חובה הן לעניין מפעלים חיוניים והן לעניין מפעלים שנותנים שירותים קיומיים. אנחנו כמובן חושבים שהנכון הוא שבוועדה ישבו נציגים חברים של המעסיקים, של ההסתדרות ושל כל גוף אחר, של פיקוד העורף, של מל"ח, של מי שצריך, הגופים שהם רלוונטיים לקביעות שצריכות להיעשות שם. אותם גופים בצורה מושכלת יקבעו בעת רגיעה לקראת מצב חירום, יגדירו מה הם הצרכים, את מי צריך לאשר כמפעל חיוני וכמפעל שנותן שירותים קיומיים. אחר כך נגיע למה עוד הם צריכים לעשות. הם יקבעו את הנהלים על יסוד קריטריונים שאולי גם הם צריכים להיקבע מראש ויגדירו מה חיוני. מה זה חיוני? מה זאת פגיעה רבה בכלכלה? אני חושבת שזאת הדרך גם במישור הדמוקרטי ולא מתן סמכויות כל כך רחבות ובלתי מוגדרות, וגם במישור המעשי זו הדרך הנכונה להתמודד עם העניין.
נעה בן-שבת:
את מדברת על ועדה. היום מדובר על כך שהשר רשאי למנות ועדה לייעץ ואת אומרת שזאת תהיה חובה.
ורד וקס:
אני סבורה שהמנגנון שקיים היום, באישור הוועדה הזו, הוא גם מנגנון נכון, לפחות ככל שמדובר בעת רגיעה.
נעה בן-שבת:
זאת אומרת, יש היום ועדה שמחליטה?
ורד וקס:
ללא נציגי המעסיקים.
נעה בן-שבת:
מי חבר בוועדה?
ורד וקס:
אני לא יודעת.
היו"ר יצחק גלנטי:
כפי שהדברים הוצגו כאן, יש בזה נימה או תחושה לא נוחה כאילו החוק אמור לבוא ולתת הגנה לצד אחד בלבד, קרי, לדאוג לתעשייה ולתעשיינים, למשנעים של הסחורות. לא שאני פוסל את הגישה הזאת אבל הייתי אומר שאני לא רואה פה איזושהי אופציה לאפשר לצד אחד בלבד לקבוע ולהחליט כיצד יתבצעו העניינים, כאשר קיים ספק כלשהו באפשרות לפגיעה בציבור של עובדים. העובדים גם הם צד אחד לסיפור הזה. אני לא חושב שהאידיאולוגיה של שמירת משק המדינה היא מיוחדת אך ורק לתעשיין אלא אני חושב שהעובד באותה מידה, ואולי יותר, מעונין שמקום העבודה שלו ימשיך להתקיים. ברור שפגיעה מעין זו במצב חירום בתעשייה, עשויה להיות פגיעה אולי אפילו בלתי חוזרת. וחד-כיוונית. אני משוכנע שכל עובד לא היה רוצה שמקום מחייתו ילך לאיבוד.
אני חושב שבסיטואציה הזאת צריך למצוא דרך ביניים על פיה יהיה ניתן להגיע לכלל הסכמה במינימום של חיכוך, כי בשעת חירום, אני לא רואה מצב של התדיינות משפטית כמצב שפותר בעיה אלא כמצב שאולי עשוי להנציח את הבעיה. אנחנו צריכים להגיע כאן לכלל הסכמה שבשעת חירום אכן הדברים יגיעו לכלל פתרון מהיר והדרך לכך היא על-ידי שיתוף כל הגורמים הנוגעים בנושא.
חזקיה ישראל:
אנחנו חושבים שסעיף (4) צריך להישאר מאחר שהוא סעיף חשוב. ברור שצריך לעשות ככל שניתן, אם ניתן, להתכונן לפני מלחמה ולעשות את כל הצעדים עוד קודם לכן. יחד עם זאת, המלחמה יוצרת מצבים שאתה לא חוזה אותם מראש ולכן לדעתנו הסעיף הזה הוא חשוב והוא שצריך להישאר. ברור שנשמח להיות שותפים יחד עם ההסתדרות לתהליכים האלה ולהתייעצויות ומבחינה זו אין לנו בעיה , אבל הסעיף עצמו הוא סעיף חשוב.
נעה בן-שבת:
הסעיפים האלה של שירותים קיומיים, הסמכות להפעיל אותם היא רק במצב מיוחד בעורף או במקרה של אירוע אסון המוני. אירוע אסון המוני, זה משהו מאוד מיידי וזה לתקופה מאוד קצרה, עד 96 שעות נניח, כך שאני לא יודעת אם במקרה כזה יספיקו להפעיל שירות כזה, אבל במצב מיוחד בעורף, לא במצב של קריאה לשירות מילואים – כאשר אז מפעילים את המפעלים החיוניים – אז בעצם מוציאים צווים לאותם שירותים קיומיים או לפי ההצעה מוציאים צווים לאותם שירותים קיומיים שהפסקתם תגרום לפגיעה בכלכלה.
הצווים האלה, כפי שאמרנו בישיבה הקודמת, ניתנים בזמן מצב מיוחד בעורף.
היו"ר יצחק גלנטי:
בזמן מוגדר.
נעה בן-שבת:
באותו זמן. הם לא יכולים להינתן מראש. זאת אומרת, אנחנו צריכים לזכור את הדברים האלה כאשר אנחנו מביאים בחשבון את הגורמים.
ההסתדרות והמעסיקים אומרים שזה לא זמן ללכת לבג"ץ או להתחיל להגיש עתירות מינהליות על החלטות כאלה מיידיות כיוון שהן ניתנות אלאתר והשאלה היא מה הרכב הוועדה. אם הם יהיו משקיפים או חברים, מה יהיה הרכב הוועדה?
אלי פז:
משרד הביטחון, פיקוד העורף שבקטע הזה יש לו מנדט גם מאלוף אגף התכנון במטכ"ל ומשרד התעשייה. כדי שיוסר חלק מהענן שלצערי מרחף כאן, אני רוצה לומר שאנחנו לא מקבלים פניות ישירות של מפעל. הפרוצדורה היא כזו שהפנייה היא לא פנייה של מפעל אלא פנייה של משרד ממשלתי, דהיינו, של שר. הרי המשק בגדול והחברה הם תחת המטריה של שרים כאשר לכל שר יש תחום אחריות – זה לתקשורת, זה למים ולדלק וכולי – כך שהפנייה היא תחת המטריה של אותו שר ואותו משרד שפונה ומבקש להכריז על מפעל זה וזה כמפעל לשירות קיומי וזאת על מנת שהוא יענה לצרכים המיידיים. השר חייב לנמק ולהסביר למה דווקא המפעל הזה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אין בעיה, הוא יכול לנמק, אבל יש ועדה והוא צריך לנמק בפניה.
אלי פז:
כן, הוא מנמק בפני הוועדה. בוועדה הזאת הצעתי לחבריי בהסתדרות ולהתאחדות התעשיינים לאפשר משקיף מטעם כל אחד מהגופים האלה.
היו"ר יצחק גלנטי:
למה משקיף? למה אתה חושב שאם יהיה נציג במעמד של חבר ועדה, לא כמשקיף, מדוע נראה לי כאילו הוא עשוי לגרום להחלטות שגויות או לא תואמות?
אלי פז:
כי אין לו אחריות. אנחנו מדברים כאן על אחריות כבדה. דווקא מנקודת מבט של ההסתדרות, שהיא בחלקה עוסקת בדיני נפשות. מי שנושא באחריות בראש ובראשונה זה השר הממונה על החוק, משרד הביטחון וצה"ל. אלה הגופים שנושאים באחריות ולכן אני חושב שלתת את משקל ההחלטה לגורמים שהם אינם נושאים באחריות של הפעלת החוק, במקרה כזה - כמו גם במקרים אחרים – אני חושב שזה לא יהיה צעד נכון, מעבר למה שיועצת המשפטית של הוועדה הזכירה, את נושא הזמינות והדחיפות שבעניין. הדברים מלובנים וזה לא שיש איזו החלטה של גחמה שנעשית בשנייה. הדברים נשקלים בצורה מאוד מעמיקה. ככל שאנחנו מרחיבים את היקף הוועדה, כך אתה בעצם עלול לסרבל ולדחות החלטות שנדרשות בצורה דחופה יותר.
שלמה פרלוב:
אני נמצא כאן מאחר שעסקתי בשירות המילואים שלי וגם בשירות הקבע שלי בנושא משק לשעת חירום. אני רוצה לומר לאדוני כמה דברים. ראשית, אני מאוד מקבל את הגישה של אדוני כי צריך להבין שבחירום כולם שותפים, גם העובדים. ראינו שהמלחמה האחרונה הייתה מלחמת עורף, בנוסף ללחימה הצבאית. בוודאי אדוני יודע שיש הרבה תקנות, במיוחד בתחומי העבודה, שבהן כתוב בהתייעצות. אני עצמי חבר באיזשהו פורום של שר התעשייה ואני רוצה לומר לך שאנחנו מגיעים לדיונים. אם רוצים בובות, לא נקדם שום דבר.
אין שום פחד שיהיה נציג של לשכת התיאום ונציג העובדים כי כולם בזמן מלחמה עובדים ביחד ולכולם יש אינטרס אחיד. זה ימנע שמישהו במפעלים יפנה לשר שיש לו אתו קשר פוליטי - ואנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים – והשר יביא את הנושא.
היו"ר יצחק גלנטי:
אתה מדבר על ניגוד עניינים.
שלמה פרלוב:
נכון. צריכה לבוא פנייה ישירה במצב אמיתי ישר לוועדה מהשטח והיא לא צריכה להיעשות דרך השר או דרך העוזר שלו. למפעל יש בעיה, הוא צריך לפנות ישירות.
חזקיה ישראל:
מפעלים לא מנצלים קשרים. מפעלים לא מפעילים קשרים וכולי. אנחנו מדברים על עניין שקשור במצב חירום ואני מבקש להשאיר בצד את כל הדברים האחרים.
היו"ר יצחק גלנטי:
האם לכבודו יש התנגדות שיהיה נציג של העובדים?
חזקיה ישראל:
לא, אני לא מתנגד. אני מתייחס לאמירות שנאמרו כאן לגבי ניצול קשרים פוליטיים.
דבורה אליעזר:
אנחנו הסכמנו עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, והיה טיעון שהועלה דווקא על ידי ההסתדרות בדיון הראשון, שדווקא בעילה הזאת אנחנו צריכים להחליט לא בעת רגיעה אלא דווקא בעת מצב מיוחד בעורף כדי לבחון שבאמת מדובר בשירות שהפסקתו עלולה לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשליכה על המשק כולו. הניסוח של הסעיף הזה נשאב מחוק שעות עבודה ומנוחה, מתן היתרים במנוחה השבועית.
נעה בן-שבת:
הניסוח של פגיעה רבה בכלכלה.
דבורה אליעזר:
כן. פגיעה רבה בכלכלה. אנחנו הוספנו את: המשפיעה על המשק כולו. החרפנו את הניסוח כדי שיהיה ברור שאנחנו לא פעיל כל מפעל ומפעל בודד אלא שבאמת השיקול הוא שיקול.
היו"ר יצחק גלנטי:
אין ויכוח על זה.
דבורה אליעזר:
דווקא בשעת חירום יש לחוק הזה מנגנון אחר שהוא לא מנגנון של היוועצות לפני אלא מה קורה אחרי. מי שנפגע מהחלטות השר, יכול לבוא לוועדות תעסוקה שממונות על ידי השר, שם יושב נציג ההסתדרות ונציג המעסיקים, ואם אני לא טועה היושב-ראש הוא מטעם שר המשפטים. יש רציונאל למנגנון הזה מכיוון שההחלטות הן החלטות דחופות בעת מלחמה.
היו"ר יצחק גלנטי:
יש כאן נקודה שלא ברורה לי. את חושבת שהחלטה דחופה, כאשר היא באה ללא נציג של העובדים, היא החלטה מהירה יותר, מקדמת את העניין יותר?
דבורה אליעזר:
אני חושבת שזה תפקידם וזאת החלטה יותר אינטרסנטית.
היו"ר יצחק גלנטי:
את מייחסת אינטרסנטיות לצד אחד ב לבד?
דבורה אליעזר:
לא. אין לא ארגוני עובדים ולא ארגוני מעסיקים בתוך הוועדות האלה. כפשרה אמרנו שאנחנו מוכנים למשקיפים, אבל אנחנו חושבים, ובצדק - יש להם אינטרסים וכי הם ארגונים שיש להם אינטרסים – שלצורך ההחלטה הזאת הם לא רלוונטיים.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני לא אומר שלנציג העובדים יש זכות וטו. נציג העובדים בכל מקרה שם והוא יהיה במיעוט, כך שגם אם תתקבל החלטה שלא על פי הסכמתו – וחבל אם תתקבל החלטה מן הסוג הזה – היא עדיין לא מפילה את ההחלטה עצמה.
דבורה אליעזר:
זה נכון, אבל זה מגביל את שיקול הדעת של השר בהרבה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אולי זה מאפשר לשר יותר שיקול דעת? את קובעת שזה מגביל את שיקול דעתו.
דבורה אליעזר:
מניסיונו.
יהושע קופלביץ:
מה שקרה הוא שבמלחמה האחרונה ראש מל"ח ניהל ועדת אד-הוק. הוא הקים ועדה של התעשיינים, של ההסתדרות, של המעסיקים, של כולם והוועדה טיפלה בדיוק בחלק מהנושאים האלה. בסך הכל אנחנו כן לוקחים את כל הדברים האלה בחשבון.
היו"ר יצחק גלנטי:
היה נציג העובדים?
יהושע קופלביץ:
בוודאי.
קריאה:
לאור מה שאתה סיפרת, אני בדקתי את זה ואמרו לי שלא היה נציג העובדים.
יהושע קופלביץ:
היה נציג התעשיינים, היו נציגי בעלי המשאיות וכולי. אנחנו לא פועלים בחלל ריק. אנחנו לא איזה שהם דיקטטורים שמחליטים שמחר בבוקר העובדים ירוצו לעבודה. אנחנו פועלים גם בשיקול דעת שמפעיל המפקד הצבאי בשטח. המפקד הצבאי בשטח מחליט. אם הוא מחליט שהוא סוגר איזשהו תא שטח או שהתא הזה סגור והוא לא מאפשר לעובדים לבוא לעבודה במקום או להיכנס לאותו תא שטח, אנחנו לא מחליטים בכוח להכניס את אותם עובדים לשם. אנחנו לא פועלים בכוונה לסכן עובדים או להביא אותם לשם.
החוק הזה בעצם מאפשר לאזור שאיננו מוכרז במצב מיוחד בעורף - כי מצב מיוחד בעורף הוא על תא שטח מוגבל – להביא אמצעים מהאזור הלא סגור, לסייע ולעזור.
היו"ר יצחק גלנטי:
עד עכשיו זה נעשה?
יהושע קופלביץ:
בוודאי.
היו"ר יצחק גלנטי:
זה נעשה מתוך הבנה?
יהושע קופלביץ:
כן.
אריה אלדד:
אני חושב שהתיאור מתאים למציאות. המלחמה האחרונה נראתה כמו חיה שהורכבה על ידי ועדה. אנחנו מדברים על מצב חירום, אנחנו מדברים על מצב של צורך בקבלת החלטות חדות ומהירות, ואחר כך נדבר על פיצויים. הופכים כל דבר לוועדות, לייצוג אינטרסים. הדיון מקומם אותי כי זה ממש לא מעניין אותי מה האינטרס של העובדים במלחמה או האינטרס של המעסיקים במלחמה אלא אני מסתכל על האינטרס של המדינה. לצערי המדינה מיוצגת על ידי שר מסוים, אבל זה הכי טוב שיש לנו. אני פוסל מכל וכל את הצורך להתדיין, להתקשקש, לברבר, למרוח את הזמן, לדחות החלטות במלחמה. ככה נראתה המלחמה האחרונה כאשר אף אחד לא היה מסוגל לקבל שום החלטה כי כולם רצו להתייעץ, להיוועץ, להתחלק באחריות ולא להיות אחראים על כלום. שהשר יקבל אחריות, יקבל החלטות, יהיה גם זה שצריך לתת אחר כך את הדין על הכישלונות. הרצון הזה כל הזמן להתחלק באופן מוחלט באחריות, ההוא יגיד וההוא יגיד, ככה אנחנו נראים ואנחנו נראים רע מאוד גם במלחמה.
יהושע קופלביץ:
אנחנו לא מגיעים למלחמה כדי להכריז על מפעלים קיומיים וחיוניים. אנחנו מחליטים בוועדות קבועות לפני המלחמה.
נעה בן-שבת:
אנחנו מדברים על פגיעה בכלכלה תוך כדי.
יהושע קופלביץ:
אם אנחנו תוך כדי, אנחנו בבעיה. אנחנו מכריזים ודואגים להכריז מראש.
היו"ר יצחק גלנטי:
שמעתי שכאן מתגבשת איזושהי הצעת פשרה.
דבורה אליעזר:
אנחנו מדברים על קיום המשק ויש גם לעובדים וגם למעסיקים עניין שהמשק ימשיך להתקיים, זה יותר נתון משיקולים ביטחוניים שצריכים להיות בפנים כמובן, אבל אנחנו מוכנים שלצורך העילה הזאת, שזה מצב מיוחד בעורף, תהיה ועדה מייעצת והיא תהיה רק לצורך העילה הזאת, אבל שהעילה תוכל לפעול גם בהרכב חסר מכיוון שזה במצב מיוחד בעורף וההחלטות הן החלטות שמתקבלות באותו יום. לא נוכל להרשות לעצמנו לקבל עמדה שנציג ההסתדרות לא יבוא או נציג המעסיקים לא יבוא.
ורד וקס:
ובלבד שהוא הוזמן.
דבורה אליעזר:
כמובן.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני חושב שבהצעה הזאת יש בסיס להסכמה.
ורד וקס:
הדברים אינם נוגדים אחד את השני ואני רוצה להבהיר כי קודם שמעתי מהיועצת המשפטית של משרד התעשייה איזושהי אמירה כאילו מטעמנו וזאת לא כוונתנו. אם כך הובנו, כנראה לא הסברנו את עצמנו מספיק טוב.
צריך להבחין בין המישור שפועלים בו בעת רגיעה. אנחנו מדברים בעת רגיעה על מתן אישורים לגבי מה הוא מפעל חיוני ומה הוא מפעל למתן שירותים קיומיים. אחר כך יש את המצב בו אפשר לבצע את זה בפועל. זאת אומרת, להכריז על שטח לפי סעיפים 16 ואז להפעיל באמת את אותם מפעלים על פי הקביעות המוקדמות.
למעשה יש שתי פאזות. אני לא רואה שום סיבה שבעת רגיעה הדברים לא ייקבעו במלואם על ידי השר, אבל שתהיה ועדה מייעצת שיהיו בה חברים כל אותם גורמים שדיברנו עליהם. אני מדברת על עת רגיעה. לעת חירום, אפשר לקבל את הדבר הזה.
נעה בן-שבת:
הנושא הזה של מפעלים שהפסקת עבודתם תגרום לפגיעה רבה בכלכלה, כפי שנאמר, הדברים האלה רואים אותם לפי המצב המתקדם בעת מצב חירום. זאת אומרת, יתכן שמצב מיוחד בעורף בתחילת המצב, כפי שהסביר מר אלי פז, אז לא רואים עדיין צורך ואחר כך רואים שזה גורם לפגיעה רבה בכלכלה ויש צורך לגייס עובדים למפעלים האלה. למעשה אומרים שהקביעה הזאת לא יכולה להיות מראש. אי אפשר לומר מראש שלגבי המפעל הזה שהנסיבות יגרמו לפגיעה רבה בכלכלה. זאת בעצם הטענה. את אומרת שאת רוצה שמראש נקבע שהמפעל הזה, הפסקת פעילותו, תגרום לפגיעה רבה בכלכלה.
ורד וקס:
לא.
יהושע קופלביץ:
לפגיעה בכלכלה או בביטחון המדינה. זה אותו הדבר. מבחינתנו הכלכלה היא ביטחון המדינה.
נעה בן-שבת:
ביטחון המדינה מוסדר בנושא של פגיעה באוכלוסייה, פגיעה באזור, פגיעה בשטח, אספקת שירותים. אלה שלושת ההגדרות הראשונות להגדרה שירותים קיומיים. אנחנו מדברים על הפסקה הרביעית – פגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו. כאן זה מונח רחב וצריך שיקול דעת בהפעלתו.
ורד וקס:
אני לא רואה שההצעה הזאת עומדת בניגוד לאפשרות של קיום ועדה לאותן תביעות מראש לגבי מה הוא מפעל חיוני.
אלי פז:
כי זה לא עולה מראש.
ורד וקס:
גם היום יש לך רשימה של 7,000 מפעלים שהם מפעלים חיוניים והם נקבעו מראש וזה בסדר, כי צריך לקבוע מראש.
אלי פז:
זה לא בסדר.
ורד וקס:
זה מאוד בסדר. הרי מכאן מתחיל בסופו של דבר הכאוס שחבר הכנסת אלדד דיבר עליו. למה לא לדעת מראש, להכין מראש, להתכונן מראש ולמגן מראש? מבקר המדינה מדבר בדוח שלו רבות על היעדר המיגון הדרוש וההגנה הדרושה לעובדים שעמדו חשופים תחת סכנת פגיעה והפגזות. הוא מדבר על זה הרבה מאוד בדוח שלו. למה לי לקבוע מראש? איך זה עומד בניגוד למה שהוצע כאן לעת חירום? אני אומרת שפרט לסעיף קטן (4) ייקבע מראש. סעיף קטן (4), אכן, לעת חירום, אבל זה מה שדיברנו וזה לא סותר אחד את השני.
נעה בן-שבת:
את רוצה שהוועדה המייעצת תייעץ לגבי כל ארבעת המרכיבים בשירותים קיומיים כאשר שלושה מהם בעת רגיעה והרביעי בעת חירום.
ורד וקס:
כן.
אלי פז:
אמרנו את זה מהתחלה. היועצת המשפטית של הוועדה הבהירה שסעיפים (א), (ב) ו-(ג) הם סעיפים לגביהם יש החלטה מראש וסעיף (ד) של נזק רב לכלכלה, הוא סעיף שמתרגמים אותו בזמן אמיתי ולגביו עולה חשש שטענה נציגת ההסתדרות של לחצים בלתי סבירים ולכן היא רוצה לשבת ולשמור על הקופה. בבקשה. לעניין הזה של סעיף (4) אנחנו מוכנים שהוועדה המייעצת בזמן אמיתי תקבל החלטות בנושא הזה בכל קוורום. הוועדה תזומן ותהיה החלטה מיידית.
נעה בן-שבת:
לגבי שלושת הסעיפים, האם לוועדה תהיה סמכות לייעץ?
ורד וקס:
כן, תייעץ. גם היום מדובר על ועדה מייעצת.
דבורה אליעזר:
לגבי השירותים הקיומיים, כל החוק קובע אותם כשירותים קיומיים, ומי שמחליט זאת ועדה מייעצת שקיימת היום שההסתדרות והמעסיקים לא בפנים לבין העילה החדשה שמעלה חשש של שיקול דעת בלתי סביר שכדי לרסן אותו שלא יהיה בלתי סביר תהיה ועדה מייעצת שיהיו בה גם התעשיינים וגם ההסתדרות.
נעה בן-שבת:
אתם מתנגדים שהוועדה המייעצת תתייחס גם לאותם שלושת המצבים הראשונים של שירותים קיומיים?
אלי פז:
כן. בזמן רגיעה, אין מקום. החוק קבע במפורש מה הם הפרמטרים והדברים ברורים. יש לנו פריסה של הענפים והם מפורטים כאן ואומרים מה הם התחומים שנכנסים לקטגוריה הזאת. שנית, כדי להזמין יועצים, יש לנו הסתדרויות שונות, יש לנו מעסיקים שונים ואנחנו מדברים כאן על מערכות של שירותים. פתאום נהפוך להיות פרלמנט ולעניין הזה יוזמן נציג לשכות המסחר, לעניין אחר תוזמן ההסתדרות הרפואית, לעניין אחר תוזמן ההסתדרות הזאת וכולי. לכן אנחנו חושבים שלקטע הזה, שהוא מוגדר, בניגוד לסעיף הרביעי של הנזק רב לכלכלה שהוא לכאורה יכול להתפרש כרחב, הדברים האחרים הם מוגדרים.
היו"ר יצחק גלנטי:
כל הדברים שמתייחסים למצב של רגיעה, יש גם זמן לקיים התדיינות משפטית. לגבי הסעיף היחיד, כאשר אנחנו כבר נמצאים במצב, לגבי הנקודה הזאת אני חושב שבהחלט יש מקום לוועדה מייעצת.
אלי פז:
נכון.
יהושע קופלביץ:
הנושא הזה של מפעלים חיוניים או מפעלים קיומיים, גם בשעת מלחמה, כמו שנאמר כאן שכביכול יכולים להיות לחצים של התעשיינים או של העובדים – בכלל לא, כי היוזמה בכלל להכרזה על מפעל קיומי או על מפעל חיוני הוא לא של המפעל. הצורך מוגדר על ידי המדינה והמדינה מגדירה את הצורך שלה במשהו ואנחנו שוקלים את הצורך הזה. יש שיקול דעת בנושא הזה וזה לא נעשה אוטומטית. לכן אני חושב שאין מקום כאן לעשות איזה שהם דברים חריגים. מיוצגים כאן כל הגורמים הרלוונטיים לנושא הזה והדברים האלה נלקחים בחשבון ובשיקול דעת והם לא נעשים לא לטובת צד זה או לטובת צד אחר אלא נלקחים כל המרכיבים בחשבון.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני חושב שאנחנו יכולים לסכם את הנושא הזה.
נעה בן-שבת:
אנחנו מדברים על כך שיהיה פה סעיף – לא אוכל כמובן כרגע לנסח אותו – שיאמר שתהיה ועדה מייעצת לנושא של שירותים קיומיים לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו, שייכללו בה גם נציגי ההסתדרות ונציגי המעסיקים. למעשה מי יהיו הנציגים הנוספים?
אלי פז:
משרד הביטחון, קרי, מל"ח, פיקוד העורף או צה"ל. פיקוד העורף כאן קיבל מנדט גם מאגף התכנון במטה הכללי לייצג גם אותו ופיקוד העורף הוא חלק מצה"ל. לכן אפשר לומר צה"ל.
היו"ר יצחק גלנטי:
נציגי מערכת הביטחון.
אלי פז:
צה"ל, משרד הביטחון ומשרד התעשייה.
נעה בן-שבת:
השר יהיה חייב למנות את הוועדה. הוועדה תוכל לדון גם בפורום חסר ובלבד שכל החברים הוזמנו.
אלי פז:
כן. זה ברור.
אמיר מלכיאור:
הערה טכנית. לגבי פיקוד העורף, הדרך הנכונה להזכיר אותו בחוק היא לא על-ידי פיקוד העורף ולא על-ידי צה"ל אלא על-ידי שירות הג"א כיוון שהוא פועל מכוח חוק ההתגוננות האזרחית.
נעה בן-שבת:
לגבי הנוסח, אם תוכל להסמיך אותנו. בדרך כלל אנחנו מביאים נוסח גמור בפני הוועדה.
אמיר מלכיאור:
אין בעיה.
דבורה אליעזר:
(4) בהגדרת "חוק שירות ביטחון" במקום "תשי"ט-1959 (נוסח משולב)" יבוא "(נוסח משולב), התשמ"ו-1986".
(5) בהגדרה "חייל", בפסקה (2), במקום "26", יבוא "34".
אלה תיקונים טכניים של שינויים בחקיקה.
אלי פז:
זה אותו סעיף אלא שהוא קיבל מספור שונה בחוק שירות ביטחון.
היו"ר יצחק גלנטי:
בסך הכל ממספרים את הסעיף אחרת.
דבורה אליעזר:
נכון.
ורד וקס:
אין לי בעיה עם התיקונים הטכניים אבל אני רוצה להבהיר למען הסדר הטוב שאנחנו עדיין סבורים שהדבר הנכון לעשותו הוא שתהיה ועדה מייעצת לקביעה גם בעת רגיעה של מפעלים חיוניים ומפעילים למתן שירותים קיומיים.
היו"ר יצחק גלנטי:
זה נרשם.
דבורה אליעזר:
(6) במקום ההגדרה "שנה" יבוא:
"שנה" – תתחיל באחד בינואר ותסתיים בשלושים ואחד בדצמבר בא אחריו".
(7) בהגדרה "חוק הביטוח הלאומי", במקום "תשי"ד-1953" יבוא "התשנ"ה-1995".
(8) אחרי ההגדרה "ביטוח נפגעי עבודה" יבוא:
""השר" – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה".
תיקון סעיף 3.
תיקון סעיף 3 בא בהתאם לבקשת ההסתדרות והמעסיקים שביקשו ועדה מייעצת כדי לפטור אוכלוסיות נוספות מהאוכלוסיות הקבועות כבר בחוק מתחולת החוק. אנחנו מדברים על עובדים.
2. בסעיף 3(ד) לחוק העיקרי, במקום "שר העבודה רשאי לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת" יבוא "השר רשאי לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת".
ורד וקס:
אני רוצה להעיר הערה לעניין סעיף 3(ג) בחוק העיקרי. זה לא נמצא כאן בתיקון. סעיף 3(ג) לחוק העיקרי אומר שבקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאישה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם.
אנחנו מבקשים להציע שהנוסח ישונה כך שידובר על משפחה חד-הורית כי יכול להיות בהחלט מצב שזה הורה ממין זכר ולאו דווקא הורה ממין נקבה שנתונים במצוקה הזאת.
היו"ר יצחק גלנטי:
למרות שברוב המקרים זה הפוך.
ורד וקס:
אני מציעה את זה על יסוד פניות רבות שהיו במהלך המלחמה בהקשר הזה.
אריה אלדד:
אם יש חבר כנסת שרוצה להציע תיקון ברוח שאת אומרת, ואולי הממשלה רוצה, אבל אני לא מכיר מנגנון כזה.
דבורה אליעזר:
ישבנו עם ההסתדרות והצענו שבמקום זה אנחנו נשקול התקנת תקנות בעניין הזה והתייעצות אתם בקשר לפטורים ולכן אנחנו לא הסכמנו לתקן את החוק בהיבט הזה.
ורד וקס:
אפשר להיעזר בסמכות בסעיף 3(ד), התקנת תקנות בהתייעצות עם ההסתדרות ועם המעסיקים כדי לפתור את הנושא הזה למשל ולא להיכנס לזה באופן מיוחד.
דבורה אליעזר:
3. החלפת מונח.
בסעיפים 4, 5(א), 6, 8, 9, 10, 11, 17(א), 18(א), 28(א), 39, 50(2) ו-51 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "שר העבודה", יבוא "השר", ובסעיף 26(ב) לחוק העיקרי, במקום "ששר העבודה" יבוא "שהשר".
4. תיקון סעיף 12
בסעיף 12 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "20", יבוא "28".
5. תיקון סעיף 14א
בסעיף 14א לחוק העיקרי, במקום "פרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח-1968, למעט סעיף 127סח", יבוא "לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, למעט סעיף 200(ב)", ובמקום "לפי סעיף 127סח האמור", יבוא "לפי סעיף 200(ב) לחוק הביטוח הלאומי".
היו"ר יצחק גלנטי:
עד כאן הכל ברור ואפשר להמשיך הלאה?
נעה בן-שבת:
הרוב זה תיקוני נוסח, חוץ מאותו סעיף 3(ד) שהוסכם ונדון.
דבורה אליעזר:
6. תיקון סעיף 15
בסעיף 15 לחוק העיקרי –
(1) סעיף קטן (א) – בטל
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "סעיף 16(א)(4)" יבוא "סעיף 75(א)(5)" ובמקום "סעיף 49(ב)" יבוא "סעיף 369".
ורד וקס:
ברשותכם, אני רוצה לחזור לסעיף 3. אם כך, למה לא יהיה, ואני חושבת שזה מה שסוכם בפגישה בזמנו, שהוא יתקין תקנות ולא רק שיהיה רשאי להתקין תקנות? צריך לוודא שהוא יתקין תקנות בעניין הפטורים. אנחנו ויתרנו על התיקון של סעיף 3(ג) ואם כן, למה שהוא לא יתקין תקנות? שתהיה ודאות שהוא אכן יתקין תקנות.
דבורה אליעזר:
כיוון שצריך לבחון את המצבים של הפטורים ולדעתנו זה יותר מתאים לסמכות של הרשות מאשר לסמכות של החובה כי אלה מצבים שצריכים להיבחן. יכול להיות שאנחנו נבחן ולא יהיו מצבים כאלה.
ורד וקס:
זה לאור הפניות שהיו וצרכים שהתעוררו.
היו"ר יצחק גלנטי:
בשעה שיתעורר הצורך, יש מקום לבחון את זה. כל עוד לא התעורר הצורך, אנחנו עוד לא יודעים מה תהיה הסיטואציה. לכן לא הייתי מציע לעכב את המשך הדיון בנושא הזה מפני שאנחנו במצב אקוטי.
דבורה אליעזר:
7. תיקון סעיף 16.
בסעיף 16 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "26" יבוא "34" ובמקום "שר העבודה" יבוא "השר".
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "26" יבוא "34".
8. תיקון סעיף 16א
בסעיף 16א לחוק העיקרי, במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "השר", אחרי "לאוכלוסייה המצויה בשטח שעליו חלה ההכרזה" יבוא "או לכלל האוכלוסייה בשטח אחר או הדרושים לתפקודו של השטח שעליו חלה ההכרזה או לתפקוד המשק כולו". אחרי "עלולה להיפגע", יבוא "בשל המצב המיוחד בעורף", ובמקום "יחולו בשטח שעליו חלה ההכרזה" יבוא "יחולו לשם מתן שירותים קיומיים".
אנחנו בעצם מגדירים את שיקול הדעת של שר התעשייה להכריז על אפשרות לגיוס עובדים במצב מיוחד בעורף. נכון להיום כבר קיימות עילות כאלה. אני אסביר את הסעיף הזה ביחד עם סעיף 18(א). בעקבות המלחמה האחרונה נוכחנו לדעת שהסעיף שקיים היום קובע שהשר מכריז על מצב מיוחד בעורף בשטח שעליו חלה ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. זה בעצם מנע מאתנו לרתק עובדים מחוץ לשטח המוכרז או להפעיל מפעלים מחוץ לשטח המוכרז על אף שהיה צורך בהפעלתם.
היו"ר יצחק גלנטי:
כאשר מדברים על המלחמה האחרונה, את יכולה לתת דוגמה?
אלי פז:
למשל הייתה סיטואציה שנמל חיפה היה משותק לחלוטין למעט מקרים קטנים. המערכת בנמל אשדוד קרסה, העול על העובדים היה אדיר ולא ניתן היה לגייס עובדים מנמל חיפה על מנת לסייע לנמל אשדוד על מנת שיעמוד במשימות כנמל יחיד שפעל.
היו"ר יצחק גלנטי:
מה עם העלויות הנוספות של העברת אותם עובדים מכאן לשם?
אלי פז:
זה מוסדר. המעסיק אמור לדאוג לכל מה שקשור גם לתובלה, גם להלנה ולכל הדברים האלה שאם לא כן, הצו בטל מעיקרו. זאת אומרת, אין כאן מערכת שהיא לא מתחשבת.
דוגמה נוספת. למשל, אם בית חולים נפגע וצריך לווסת נפגעים ולהעביר אותם למקום אחר. דוגמה אחרת יכולה להיות ניוד עובדים סוציאליים על מנת לסייע בקליטה של אוכלוסייה שהועתקה מאזור אחד לאזור שני וחייבים לתגר שם את יכולת הקליטה.
היו"ר יצחק גלנטי:
השאלה שנשאלת היא האם זכויות העובדים נשמרות בהעתקת עובדים ממקום למקום.
אלי פז:
במפורש כן.
דבורה אליעזר:
החוק קובע שבין בעל המפעל לבין העובדים יחולו יחסי עובד ומעביד וכמו כן קובע שהעובדים זכאים לשכר רגיל כנהוג במקום העבודה. יש גם הסדר שקובע שאם יש סכסוך בנושא הזה, בסופו של דבר אפשר להגיע למפקח העבודה ולהתדיין בפניו.
היו"ר יצחק גלנטי:
כל עוד מדובר באותו מעסיק שמוגדר בשטח, אני לא חושב שכאן עשויה להתהוות איזושהי בעיה, אבל מה קורה אם לא מדובר באותו מעסיק?
דבורה אליעזר:
יש שני סוגים של מגויסים – יש מגויסי פנים שהם עובדים המפעל ויש מגויסי חוץ שהם מחוץ למפעל. אמרתי שיחסי עובד-מעביד כנהוג במקום העבודה ולפי הסכמים קיבוציים במקום העבודה שאליו הוא מגויס.
היו"ר יצחק גלנטי:
מה קורה עם אותן מחויבויות של עובד-מעביד במפעל ממנו הוא הוצא?
אלי פז:
לפרק הזמן הקצר הזה של מספר ימים.
קריאה:
ואם זה חצי שנה?
אלי פז:
אין אפשרות להטיל על המעביד הקבוע של העובד את המשך תשלום השכר משום שהעובד לא נותן תפוקה.
קריאה:
הוא מקבל שכר ממקום אחר.
אריה אלדד:
הפנסיה שלו נשמרת?
אלי פז:
הדוגמה הרלוונטית שאני יכול להביא, זה כמו אותו חייל שגויס. למשל, רופא בצפת גויס לתגבור תל השומר.
היו"ר יצחק גלנטי:
הוא במעמד של חייל מגויס?
אלי פז:
הוא במעמד של עובד שגויס אבל הוא מקבל את שכרו מתל השומר בהתאם לתפקיד אותו הוא ממלא. מערכת היחסים בינו לבין המעביד הקבוע שלו מוקפאת במידה מסוימת לפרק הזמן הזה.
היו"ר יצחק גלנטי:
נניח שהמפעל שלו, זה שהוא עבד בו פשט את הרגל כיוון שלא היו מספיק עובדים. מה קורה עם אותו עובד?
אלי פז:
קורה אתו בדיוק מה שקרה עם כל עובד אחר באותו מפעל. הביטוח הלאומי נכנס במסגרת ענף פשיטות רגל ומקבל את אותה אחריות כלפי אותו מפעל על פי הכללים שנהוגים. באותה מידה אדוני יכול לשאול מה קורה עם אותו מפעל שהעובדים בו גויסו לצה"ל.
היו"ר יצחק גלנטי:
לא הייתי מתנגד אם הוא היה מקבל מעמד של מי שגויס לצה"ל.
אלי פז:
אותו הדבר. עדיין אין לו מקום עבודה.
אריה אלדד:
אחרי המלחמה אין לו מקום עבודה, אם המפעל מתמוטט. זו אחת הסיבות שאנחנו שואפים לשלום.
אלי פז:
היושב-ראש, המנגנון שנמצא כאן, אני יכול לומר שהוא המנגנון הטוב ביותר שאני מכיר שיכול לענות לעניין. ראשית, יש יחסי עובד-מעביד עם המקום החדש אליו העובד גויס. שנית, בניגוד לתנאים הרגילים בחיים, במידה שהעובד חושב שהוא לא קיבל את הזכויות המגיעות לו, יש לו כתובת ראשונה, מעמד ראשון וזה המפקח הכללי על כוח אדם לשעת חירום שהוא יכול לטעון את טענותיו בפניו, ויש לי סמכות לכפות על המעביד לשפר במידה והדברים מוכחים.
היו"ר יצחק גלנטי:
המעביד החדש.
אלי פז:
המעביד, לפרק הזמן. במידה שהעובד אינו שבע רצון, החוק מאפשר לו לפנות לבית הדין לעבודה.
היו"ר יצחק גלנטי:
בית הדין זה מקום שהוא צריך לחכות בו 15 שנים.
אלי פז:
אנחנו מדברים על מצב חירום אמיתי. אנחנו מדברים על פרק זמן קצר, כך אנחנו מקווים. אנחנו מדברים על מצב שהוא מצב זמני ואנחנו מדברים על כך שלעובד יש סעד שהוא לא קיים לגבי עובד במערכת הנורמטיבית הרגילה. כאן יש לו את האפשרויות להתערב. יש שני גופים שיכולים לסייע לו במידה שהוא מרגיש שהוא ניזוק.
נעה בן-שבת:
לגבי חיילי מילואים יש את חוק חיילים משוחררים, החזרה לעבודה. סעיף 24 לחוק הזה, חוק שירות עבודה בשעת חירום, אומר שדין מגויס – אדם שעבד במפעל אחר וגויס למפעל מסוים, מפעל לשירותים קיומיים או מפעל חיוני – דינו כדין חייל כמשמעותו בחוק האמור. כלומר, יש לו הגנות.
היו"ר יצחק גלנטי:
בסדר, כדין חייל.
נעה בן-שבת:
אלה הגנות של חייל מילואים. יכול להיות שבנושא הזה אפשר להביא הצעה כדי להשוות את מעמדו לנושא חייל מילואים, אבל בעיקרון יש החלה של אותן הוראות גם על המגויס.
אריה אלדד:
אם יש מצב מיוחד בעורף בצפון, החוק היום מאפשר לך לגייס רופא מבאר-שבע ולהציב אותו בצפון?
אלי פז:
כן. היום החוק מאפשר זאת אבל הוא לא מאפשר לנייד את הנפגעים מהצפון לדרום ויחד עם הנפגעים להעתיק גם את הרופא מהצפון אל הדרום. לכן ההצעה הזאת באה לאפשר גם את הצעד הזה של המשוואה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו לא נסיים את הדיון בנושא הזה אלא נמשיך את הדיון בישיבה נוספת.
ורד וקס:
רציתי רק לוודא שהדיון בסעיף הזה ימשיך.
היו"ר יצחק גלנטי:
הדיון בסעיף הזה ימשיך בישיבה הבאה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:30