פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 45
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות,
לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך
יום שני, ט"ז כסלו התשס"ח, (26 בנובמבר 2007), שעה 12:30
סדר היום: סקירת המשרד לקליטת העלייה: תכנית לקליטת ילדים עולים
נכחו:
חברי הוועדה:
זאב אלקין – היו"ר
אברהם מיכאלי
מוזמנים:
שרה כהן – מנהלת מחלקת הרווחה המשרד לקליטת העלייה
עמיהוד בהט – מנהל אגף לקליטת עלייה משרד החינוך
צביקה לוטן – מנהל תכנית פל"א החברה למתנ"סים
אלי זרחין – מנכ"ל אגודה ישראלית למען ילדים עולים
שמואל רוזגרטן – מנהל תכניות לימוד בלתי פורמליות, "שובו" רשת חינוך לילדי עולים
אריאל לוין – מנהל בי"ס "שובו" ירושלים
דבורה גיני
מנהלת הוועדה:
דנה גורדון
רשמה וערכה:
מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ
סקירת המשרד לקליטת העלייה: תכנית לקליטת ילדים עולים
היו"ר זאב אלקין:
אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
הדיון היום, הוא למעשה דיון המשך של הישיבה הקודמת, מוקדש למעורבות, לתכניות ולתקציבים של המשרד לקליטת עלייה בנושא הזה של קליטת ילדים עולים. אני תיכף אנסה לסכם לנו איפה היינו בדיון הקודם, אבל לפני זה אני אתנצל בפני הנוכחים, ייתכן שבמהלך הדיון אצטרך לעשות הפסקה קצרה של חמש דקות הנובעת מדרמות בחדר הסמוך בוועדת כספים ועניין פעוט שעלותו כמיליארד שקל לתקציב המדינה.
אריה קורת:
זה קשור לתקציב התמיכות של המשרד?
היו"ר זאב אלקין:
לצערי תקציב התמיכות של המשרד לא הגיע לסדרי גודל כאלה, לכן התשובה היא לא.
אני אנסה להזכיר לכולנו, לפני שבועיים פתחנו בדיון שהוקדש כפי שאמרתי לפעילות המשרד לקליטת עלייה. בוריס התחיל להציג לנו את הפעילות של האגף לקליטה בקהילה, ואז עשינו סוגריים ארוכים, שבמהלכם דווקא שמענו סקירה ראשונית ותמציתית משרה, בעיקר בפן התקציבי, מה קרה עם התקציבים בשנים האחרונות, כולל הבשורה על התוספת, שגם היום בדיון בוועדת כספים השר והמנכ"ל דיברו על כך שהתקבלה החלטה להוסיף תקציבים לנושא הזה של נוער עולה בסיכון במסגרת המשרד, ממקורות פנים משרדיים.
לאחר מכן חזרנו לבוריס ולתחילת הסקירה של תקציבי האגף לקליטה בקהילה, וקצת הלכנו לאיבוד כי ביקשנו מספר נתונים שונים כדי להשוות, גם על תקציב 2008 מה הולך לקרות, ואז הוא עוד לא ידע להגיד לנו, לפחות לפי ספק התקציב הנוכחי מה ההשלכות שלו, וגם לגבי הסוגייה של הניצול בפועל של 2006, 2007 הצפוי מול התקציבים שהיו, וגם ביקשנו הפרדה בין תקציבי בסיס לתקציב בפועל, וכאן הלכנו לאיבוד לדעתי לחלוטין.
יש שתי מסגרות תקציביות: יש מסגרת שהיא נובעת מהספר הכחול, מתורגמת לספר הירוק, זה בסיס התקציב. ויש את המשחק שכל משרד ממשלתי עושה אותו, באמצעות העברות תקציביות שמאושרות בוועדת הכספים, שבסופו של דבר מביאות לתקציב בפועל, ובמסגרת הזאת יש כל מיני שינויים.
אני רק אזכיר, לדוגמא, דווקא באגף שאתה מייצג אותו נדמה לי זה דוגמא מובהקת לכך שהתקציב שלו בפועל, הפעילות לקליטה בקהילה ושילוב תרבויות, אחוז הניצול ב-2007 כבר בחודש אוקטובר 2007 היה מאה שלושים אחוז. מה המשמעות של זה, שהתווספו תקציבים מסעיפים אחרים, ובסעיפים האחרים, כתוצאה מזה כמובן יש חוסר ניצול. אז כשאנחנו מנסים פה להבין מה קורה עם התקציב, בגלל הפרקטיקה הזאת זה מחייב אותנו ללכת על שני מהלכים.
מצד אחד מה שמאשרים פה בכנסת זה תקציב הבסיס, והוא עובר כל מיני תהליכים, בדרך כלל תהליכים של קיצוצים משנה לשנה. ומצד שני יש את השאלה מה קורה בפועל, מה עם התוספות התקציביות, למשל בדברים ששרה דיווחה לנו עליהם אז גם שם שמענו על כך שישנם תזוזות מאוד מרחיקות לכת בין התקציב בפועל לבין התקציב המתוכנן, נדמה לי שההפרש בשנת 2007 היה פי שניים. דיווחת על שלושה מיליון ארבע מאות תקציב בסיס ועל תקציב בפועל כשבעה מיליון. זה דוגמא. אז אותו דבר גם אנחנו צריכים לגבי התקציבים האלה. אז זאת שאלה אחת שבה קצת הלכנו לאיבוד והחלטנו לעצור בנקודה איפה שהיינו כדי לנסות להבין את התמונה לאשורה.
הסוגייה השנייה היתה כמובן סוגייה של מבט כלל משרדי. אנחנו ביקשנו שאחד מהדוברים בשם משרד הקליטה, לא משנה לנו מי משתי היחידות שמייצגות את הנושא ידבר בשם המשרד כולו וייתן לנו את התמונה הכלל משרדית מה הם הזרועות של המשרד שמטפלות בנושא הזה של נוער עולה, ובאילו תקציבים וכו'. כי גם כן היה רושם שיש הרבה דברים, לפחות כך נאמר גם בישיבה על ידי אנשי משרד שיש עוד ועוד דברים שהם קורים ומתבצעים על ידי המשרד, אבל מי שנוכח לא יכול לדווח עליהם כי זה לא אצלו.
ביקשנו איזושהי תמונת על כדי להבין מה קורה במשרד, כמו שאנחנו לעתים גם פונים לאודי ומבקשים ממנו תמונת על של משרד החינוך, גם לגבי יחידות תקציביות שהוא לא מופקד עליהן באופן ישיר. עד כאן דברי הקדמה, ואני מחזיר את זכות הדיבור למשרד הקליטה.
אריה קורת:
צהריים טובים לכולם. בעצם אנחנו כעת מגיעים מישיבה קודמת, שהתקיימה בוועדת הכספים, שבה השר והמנכ"ל הציגו את האני מאמין שלהם לגבי 2008 שבהם הם חזו וציינו את נושא הנוער כאחד הנושאים המובילים והמרכזיים של המשרד לשנת 2008. כפועל יוצא אני יכול כבר להודיע, וזה גם נמסר היום, המשרד יצא למכרז לראשונה, מכרז פנימי, ואחר כך הוא יהיה פומבי, לממונה על תחום חינוך.
גם הדרישות של המכרז הזה הן בעצם שונות מאוד מכל המכרזים שהיו עד כה במשרד הקליטה, שבו אנחנו דורשים על הסף השכלה בתחום החינוך וניסיון בתחום הפדגוגי, בדרגות של ארבעים, ארבעים ושתיים, מי שמכיר את הדרגות האלה, זה ממונה תחום. זו אחת הדרגות הגבוהות בשירותי המדינה וגם במשרד. זה תקן חדש, כי לא היה תקן כזה, וזה מאוד חשוב.
יש תאור תפקיד שישבנו עליו וחשבנו עליו מתוך רצון באמת לגבש את כל תהליכי העבודה של המשרד בתחום החינוך. זאת יחידה שתוקם במסגרת האגף. היא לא תבוא במקום האגפים האחרים שעוסקים בנושא חינוך, כל אחד באספקט אחר, כי כל אחד ימשיך לעסוק בתחום שלו. אבל ללא ספק שהוא יעסוק בנושא של התאום ובנושא של האיגום. הוא יהיה במסגרת האגף לקליטה בקהילה, אבל הוא ירכז את כל תחומי החינוך ברמה של התאום של האיגום.
היו"ר זאב אלקין:
במסגרת כלל משרדית?
אריה קורת:
כן, וזה לא מבטל את הפעילות של האגפים האחרים שעוסקים בתחום של הטיפול הבלתי פורמלי בקרב נוער נורמטיבי. זאת אומרת, האגף שעוסק בעולי אתיופיה ושיקום השכונות, תיכף אני אפרוש בפניכם את כל הראייה ואת כל הפעילויות של האגפים. כאשר אנחנו יודעים שהמאסה הגדולה של הפעילויות היא בתוך האגף.
היו"ר זאב אלקין:
בתוך האגף, אני מנסה קודם להבין את מהות התפקיד, קודם כל מי יהיה הממונה עליו, זה אתה?
אריה קורת:
כן, זה במסגרת האגף.
היו"ר זאב אלקין:
הוא יהיה כפוף אליך ישירות, לא תהיה עוד דרג ביניים בין שניכם. עכשיו הבנאדם הזה למעשה בתוך האגף יהיה ממונה על כל פעילות בתחום החינוך?
אריה קורת:
הוא יהיה קודם כל ממונה על כל תחומי החינוך שבאחריות האדם. זאת אחריות ישירה. הוא גם יתאם מול משרד החינוך את הפעילויות של החינוך הבלתי פורמלי וגם את הנושא של הנחלת הלשון למבוגרים. למרות שרק לפני כשבועיים מונתה, היום כבר יש ממונה על נושא של הנחלת הלשון במשרד, נבחרה מסרת שהיא בעצם תרכז את כל הנושא של האולפנים להנחלת הלשון, של כל הפרוייקטים של המשרד מול משרד החינוך ומול משרדים אחרים. ומעלייה תהיה או יהיה הממונה על נושא החינוך. כמובן שגם בנושא החינוך תחתיו יהיו אנשים שיעסקו הלכה למעשה בכל התחומים למיניהם.
זה ללא ספק בא ומצביע על כיוון של המשרד, של הנהלת המשרד, לשים את הדברים האלו על השולחן, בראש האג'נדה שלנו. לא היה פשוט מול הנציבות להגיע לאפשרות של לפתוח תקן כל כך בכיר.
היו"ר זאב אלקין:
בדרישות הסף של התפקיד הוגדר גם ניסיון בתחום הקליטה או רק בתחום החינוך?
אריה קורת:
בתחום הפדגוגי.
היו"ר זאב אלקין:
הוא לא צריך להיות בעל ניסיון בתחום הקליטה?
אריה קורת:
לא, אבל כמובן שיש כישורים וגם יש ידע. ללא ספק שתהיה העדפה אולי, זה לא מופיע.
היו"ר זאב אלקין:
אתה יכול להסביר למה?
אריה קורת:
הערה נכונה, לא היתה פה איזו שהיא החלטה, זאת הערה נכונה מה שאתה מציין פה, זה לא נלקח בחשבון. אבל ללא ספק מאחר שהפעילות היא פעילות בתחום קליטת העלייה במהלך הראיונות האישיים הנושא הזה יילקח בחשבון. בדרישות זה לא מופיע. הנושא המרכזי זה תואר ראשון בחינוך ורצוי השכלה בתחום הפדגוגי. מתוך כוונה שגם ניכנס לראשונה גם ברמה של התכנים ולא רק ברמה האדמיניסטרטיבית ארגונית. כי נכון להיום, אנחנו בעיקר נתנו מענה למסגרת הארגונית, פחות נכנסנו לרמה של התכנים בכל הפעילויות של המשרד, אם זה מול הרשויות או מול מסגרות אחרות שבהן אנחנו עובדים.
היו"ר זאב אלקין:
אפשר לקבל מכם את תאור התפקיד?
אריה קורת:
כן, בבקשה, הוא פה. התהליך הוא תהליך פנימי, זה יצא קודם כמכרז פנימי, בתוך המשרד. אין כבר היום את המכרזים הפנים משרדיים, יש רק תהליך פנימי בתוך המשרד. בתום המועד הזה, אם לא ייבחר מישהו מתוך המשרד הוא ייצא החוצה לתפקיד פומבי.
היו"ר זאב אלקין:
יש לוח זמנים למכרז הפנימי?
אריה קורת:
ודאי, זה רשום בפרסומים עצמם. אז זה כמובן, קודם כל בשורה מאוד חשובה כי זה בהחלט מצביע על כיוון. אני אומר עוד פעם, אנחנו נשאף שהוא גם ירכז, יתאם וייצור איגום משאבים של מכלול הפעילויות המשרד בתחום החינוך הבלתי פורמלי.
לגבי תקציב 2008 ציינת נכון שבבסיס התקציב אתה לא רואה את סדרי העדיפויות שהמשרד קבע בנושא הנוער. אתה לא רואה את זה. אבל יש פה תהליך מעניין שגם ציינת אותו.
היו"ר זאב אלקין:
בבסיס התקציב אני לא רואה כלום כי בשני הדברים האלה בכלל אין סעיף כזה. אני הרי לא רואה את הספר הירוק, אני רואה את הספר הכחול, ששם אני רואה את תקציב האגף בכלל.
אריה קורת:
בספר הירוק יש למשל סעיף תקציבי אחד לנושא חינוך לנוער, והוא שלושה מיליון שקל, שהוא בדרך כלל מיועד עבור פרוייקט פלא, שזה הפרוייקט שלנו לתגבור לימודים.
היו"ר זאב אלקין:
זו נקודה ראשונה שאני מבקש ממך להבהיר לפרוטוקול ואולי לתקן חלק מהדברים שנאמרו כאן בישיבה הקודמת. משום שנמסר לנו כאן, אפשר לבדוק את זה בפרוטוקול בישיבה הקודמת שתקציב התחום הזה, הסעיף 04.11.28 פעולות חינוך לעולים, שבשנת 2007 התקציב, הבסיס שלו היה שלושה עשר מיליון שקל, שמתוכם תשעה מיליון שקל הלכו לפלא. כשנמסרו הדברים הייתי ספקני. היה נדמה לי, היות ואני יודע שב-2006 הבסיס היה שלושה מיליון ומשהו, לא היה נראה לי הגיוני שיש קפיצה כזאת בבסיס.
אריה קורת:
אני אתן לך נתון, שייראה לך עוד יותר לא הגיוני. למשל ב- 2008, בסיס התקציב לנושא חינוך הוא שלושה מיליון שקל.
היו"ר זאב אלקין:
וכמה זה היה ב- 2007?
אריה קורת:
יש לי פה את הנתונים ואני יכול לתת לך, זה בסדר גודל דומה.
היו"ר זאב אלקין:
יש לך דף מהספר הירוק של 2007?
אריה קורת:
יש לי של כל השנים. זה בעצם גם אחד הסעיפים שכמעט ולא השתנה, אם אתה רואה 2006, 2007 ו-2008 זה פחות או יותר אותו הדבר.
היו"ר זאב אלקין:
2006 זה היה 3.7, אפילו כמעט 3.8.
אריה קורת:
זה עומד על 3.7, 3.8, 3.3, פחות או יותר.
היו"ר זאב אלקין:
כלומר האינפורמציה שנמסרה לנו היא לא נכונה.
אריה קורת:
זה בסיס התקציב. בפועל, זאת אומרת אם אני לוקח בחשבון את סך הכל סעיפי התקציב של האגף על בסיס התקציב אני מגיע בסדר גודל של כעשרים ושלושה מיליון שקל בשלוש שנים האחרונות. אני אבל בסוף שנה מגיע כמעט לחמישים שישים מיליון שקל. זה ב-2007. ואז יש פה תמונה מאוד מעניינת. ב-2007 בסיס התקציב היה 25.9 מיליון. אתה לא רואה את זה מלא כי יש עוד שני סעיפים של האגף שמופיעים בעמוד אחר.
היו"ר זאב אלקין:
אז בוא תעשה לנו קריאה מונחית.
אריה קורת:
יש עוד שני סעיפים. אחד זה העצמת השפה, שהוא מופיע בנפרד. בספר הירוק. בכחול אתה לא תראה את זה. בכחול תראה את זה בתוך משהו אחר. יש לי את זה גם בצילום של 2007. ציינתי את זה בכתב יד. יש 30.10.01.20 זה קליטה בקהילה, ב-2007, שפה יש לי חמישה מיליון שקל, ובהעצמת השפה יש לי עוד שלושה מיליון שקל. ביחד אני מגיע לסכום שציינתי קודם. אתה יכול לצלם את העמוד של 2007 גם. ואז זאת התוספת לשישה עשר מיליון שאתה רואה בספר הכחול.
היו"ר זאב אלקין:
יכול להיות שאני בכלל לא רואה את זה בכחול?
אריה קורת:
אתה רואה את זה, למשל סעיף 20 אולי אתה רואה את זה חלק מעידוד עלייה אולי.
היו"ר זאב אלקין:
אני מסתכל, זה 10.01.20.
אריה קורת:
תראה את העמוד שעכשיו העברתי אליך של 2007.
היו"ר זאב אלקין:
תכנית לעידוד עלייה וקליטתה לשנים 2007-2009, ואז יש סיכום גלובלי של ששים ותשעה מיליון.
אריה קורת:
בדיוק. מתוך זה יש לי חמישים מליון, ופה אתה רואה את זה בנפרד. אתה רואה את שני הסעיפים. אז אם אתה מחבר את שני העמודים האלה אתה מקבל, נגיד לגבי 2007 לתקציב של עשרים וחמישה, עשרים ושישה מיליון.
היו"ר זאב אלקין:
זה בסיס התקציב של כל האגף שלך?
אריה קורת:
בדיוק, של כל האגף. וגם ב-2008 תראה תמונה דומה. אני רק מקווה שב-2009 זה כבר הכל יופיע בעמוד אחד. אז לכן ב-2007 בסיס התקציב היה כעשרים ושישה מיליון שקל, בפועל יש לי היום כחמישים וחמישה מיליון שקל. מתוך זה לתחום החינוך הוצאנו כעשרים ושניים מיליון שקל, שזה בעצם כארבעים אחוז מהתקציב. אם אתה הולך מול בסיס התקציב אז בעצם תראה שהוצאנו את כל בסיס התקציב בעצם, שזה עבור הרבה מאוד תחומים, כולל כוח אדם, הוצאנו לנושא חינוך.
היו"ר זאב אלקין:
אתה יכול להצביע לנו מול הספר הירוק איפה בדיוק וכמה?
אריה קורת:
לא, אתה לא תראה את זה כבר מול הספר הירוק כי התוספות הן עודפי תקציב משנה קודמת שלא נוצלו.
היו"ר זאב אלקין:
בסדר גמור, אבל הם בטח יצטרפו לאחד מהסעיפים של הספר הירוק.
אריה קורת:
לא, בספר הירוק הם לא מופיעים, כי הם בשלב הרבה יותר מאוחר.
היו"ר זאב אלקין:
לא, אבל כשעשית אותם העברה תקציבית אתה צירפת אותם לסעיפים.
אריה קורת:
חלק מהעודפים חזרו אלי עם אותם סעיפים. סעיפים אחרים של האגף. זה אפיק אחד. האפיק השני הוא כתוצאה מהסכמים קואליציונים, והעברות פנימיות בתוך המשרד.
היו"ר זאב אלקין:
שהם כן היו צריכים להצטרף לאחד מהסעיפים.
אריה קורת:
יכול להיות. כך הגעתי לתקציב של כחמישים מליון שקל לשנה. של כל האגף. ומתוך זה כעשרים ושניים מיליון הוקצה לנושא של החינוך הבלתי פורמלי.
היו"ר זאב אלקין:
ששוב, זה רק האגף שלך?
אריה קורת:
רק האגף שלי.
היו"ר זאב אלקין:
מעבר לאגף שלך, ולמה ששרה דיווחה לנו, יש עוד פעילויות?
אריה קורת:
בסך הכל, אם אני עושה סיכום של כל התקציבים של המשרד בנושא של החינוך הבלתי פורמלי, כולל נוער בסיכון, שזה באחריות שרה כהן, אני מגיע פלוס מינוס, מתקרב לארבעים מיליון שקל. ב-2007.
היו"ר זאב אלקין:
לא בבסיס התקציב.
אריה קורת:
לא, בסיס התקציב זה משהו חד פעמי.
היו"ר זאב אלקין:
עכשיו מתוך הארבעים מיליון שקל האלה כמה בבסיס התקציב?
אריה קורת:
מתוך זה בבסיס התקציב, אני יכול להגיד לך בבסיס התקציב של האגף. בסיס התקציב זה נתון ראשוני.
אלי זרחין:
אריה, זה לפני matching?
אריה קורת:
זה תקציב נטו, כולל הפרוייקטים של שרה כהן הכוללים מוקדי קליטה לעולי אתיופיה.
היו"ר זאב אלקין:
בואו ננסה לפצל את הארבעים מיליון. בתוך הארבעים מיליון האלה, אמרנו התקציב אצל שרה זה תשעה מיליון נכון?
שרה כהן:
לא, התקציב שקשור לנושא של פעולות רווחה לעולים, שבתוכו אני ציינתי שהוא מחולק בגדול לנושא של נוער בסיכון, נושא של התמכרויות והתמודדות עם אלימות במשפחה. בסיס התקציב ל-2007 זה היה שלושה מיליון ארבע מאות. בפועל בשנת 2007 אני עובדת מתוך תקציבים פנימיים על כשבעה מיליון שש מאות.
היו"ר זאב אלקין:
הם לא כולם של חינוך?
שרה כהן:
לא. הערכה שלנו שכחמישה מיליון מתוכם, הם של נוער בסיכון.
אריה קורת:
במסגרת עלייה קהילתית כשלושה וחצי מיליון שקל. עוד פעם, כהערכה. אחד מהתפקידים של אותו ממונה יהיה גם לעסוק בכל התחומים האלה, זאת אומרת ליצור איגום משאבים ותאום בין האגפים השונים שעוסקים בנושאים האלה.
היו"ר זאב אלקין:
איך זה מתקשר לחינוך בתוך עלייה קהילתית?
אריה קורת:
במסגרת הזאת יש פרוייקטים בתחום החינוך. חוגים, אחרי הצהריים מועדוניות וכו'.
אחר כך יש את מוקדי קליטה של עולי אתיופיה. זה במחלקה האתיופית, שהם אחראים על המוקדים. אז זה ללא כוח אדם, רק עבור פעילויות, זה כמיליון מאה. נוסף יש להם כוח אדם שמפעיל את כל הפרוייקטים האלה. שגם זה ממומן מהתקציבים.
היו"ר זאב אלקין:
אבל לא הכל עוסק בנוער?
אריה קורת:
לא. מיליון מאה זה בנושא נוער, מתוך הארבעים מיליון.
היו"ר זאב אלקין:
מתוך הארבעים מיליון, מיליון מאה זה בתוך המוקדים האלה. אנחנו בינתיים ספרנו חמישה, שלושה וחצי ומיליון מאה.
שרה כהן:
אני רוצה להעיר כאן משהו. נכנסו במהלך 2007 רכזי חינוך בכל עשרים מוקדי הקליטה, שזה תפקיד חדש, שהוא נכנס מתוך התקציב של המחלקה האתיופית.
היו"ר זאב אלקין:
בנוסף למיליון מאה?
שרה כהן:
כן, בנוסף. זה תקציב שהוא להעסקת כוח אדם.
אריה קורת:
אני נותן לכם פה, חשוב לי שתראו תמונת מצב, אל תתחילו עכשיו לבדוק אותי על כל שקל. תראו פה תמונת מצב שהמשרד רואה חשיבות בנושא הזה, ומוביל את הנושא הזה, ויוצר איגום משאבים גם לכספים שלא מופיעים בבסיס התקציב. וזה חשוב לציין. אם זה אלף מאה או אלף חמש מאות זה כבר לא חשוב. חשוב שתראה תמונת מצב.
היו"ר זאב אלקין:
לנו זה חשוב.
אריה קורת:
בסדר, אתה רואה תמונה. באת עם שלושה מיליון שקל על בסיס התקציב, והנה אנחנו בסופו של יום יוצאים עם תקציב של ארבעים מיליון.
היו"ר זאב אלקין:
אבל אנחנו כאן, הרי משפט שאמרת כרגע כוחו היה יפה לדיון הקודם בוועדת הכספים בבוקר. כי שם במסגרת הדיון הכללי בתקציב של כל המשרד באמת משפט מהסוג הזה הוא נותן איזו שהיא קריאת כיוון ואין זמן ואין יכולת לרדת לעומק הדברים. אנחנו מכונסים כאן כבר ישיבה שנייה ברציפות, ונשב עוד ישיבה, ועוד ישיבה עם נזדקק, כדי להבין לעומק איך התקציב הזה בנוי. כמו שישבנו עם אודי מספר ישיבות טובות, קצת הוצאנו לו את הנשמה בניסיון להבין איך בנוי התקציב בעיניו ואיך זה מדבר עם הספרים שנמצאים אצלנו, וזה לא פשוט.
אריה קורת:
שיקום השכונות למשל, יש היום פרוייקט של שיקום שכונות שהמשרד מעביר כספים למשרד השיכון בנושא שיקום שכונות, זה שני מיליון שקל. מתוך זה כשמונה מאות אלף שקל הולך לנושא חינוך. אנחנו מעבירים היום לפרוייקט הלאומי כשלושה מיליון שקל לנושא של חינוך. מתוך התשעה מיליון שמקבלים מהממשלה. שלושה מיליון זה לנושא של חינוך. כעשרים ושלושה מיליון זה של הקליטה בקהילה, עשרים ושתיים וחצי.
עכשיו הכנסתי פה גם את נושא של מסד קליטה, שאמנם לא כל התקציב הוא של משרד הקליטה, אבל סך הכל מסד קליטה, בשיתוף הג'וינט ומשרד החינוך ומשרדים אחרים מגיע היום לנושא של חינוך בלתי פורמלי לשלושה וחצי מיליון שקל.
היו"ר זאב אלקין:
אבל כמה מתוכם משרד קליטה?
אריה קורת:
כמיליון שקל. פחות או יותר אנחנו מגיעים לכ- 35.5 מיליון.
היו"ר זאב אלקין:
סיימנו את הספירה, זה יוצא לי עשרים ושניים אצלך וחמישה אצל שרה, עשרים ושבעה, בסביבות שלושים ושישה, שלושים ושבעה מיליון.
אריה קורת:
וזה נתון בהחלט מכובד.
היו"ר זאב אלקין:
משתווה פחות או יותר לתקציב של משרד החינוך אצל אודי.
אריה קורת:
זה מכלול גדול מאוד. אני חוזר שוב, ברגע שיהיה במסגרת האגף ממונה על הנושא הזה אנחנו ניכנס יותר לעומקם של הפרוייקטים, לאיגום משאבים ולתאום הרבה יותר גדול ממה שפועל היום. זה ללא ספק שאחד התפקידים הראשונים שאני ארצה שהוא יעשה.
היו"ר זאב אלקין:
עכשיו אנחנו ניקח זכוכית מגדלת, וניגש למרכיב העיקרי של התקציב הזה שזה עשרים ושניים מיליון. אתה יכול לפלח את זה?
אריה קורת:
בבקשה. אנחנו מדברים על 2007.
היו"ר זאב אלקין:
אם אתה יכול על כל דבר גם להגיד מה הצפי, אם הספר הכחול יאושר כמות שהוא כרגע, ומתוך הדינמיקות שיש במשרד שאתה מכיר אותן שנים רבות, מה הצפי שלך מה הולך לקרות עם הדברים האלה ב-2008. בוא נגיד ככה, באותם מקומות שאתה צופה שינוי, לטובה או לרעה, שינוי משמעותי, לא שינוי שולי, אלא יש משהו שהולך להתבטל, או מסיבות תקציביות או מסיבות מקצועיות, או יש משהו שהולך להתווסף, אז תציין לנו. אבל אנחנו נקיים דיון על 2007 עם הבזקים כאלה לקראת 2008 באותן נקודות שצפוי שינוי משמעותי.
אריה קורת:
קייטנות קיץ לילדים יוצאי אתיופיה זה מיליון שמונה מאות. אנחנו העברנו עכשיו כחמישה מיליון שקל לרשויות המקומיות בגיל פעילויות לתגבור לימודי, חוגי ספורט, מוזיקה, חיזוק הזהות היהודית והישראלית. באמצעות אפיק העזבונות, העברנו כמאתיים אלף שקל לפרוייקטים בתחום החינוך.
היו"ר זאב אלקין:
מאתיים אלף שקל לתחום החינוך לאיזה סוג דברים?
אריה קורת:
לעמותות, עזבונות ותמיכות ביחד, כמיליון וחצי עבור פעילויות של העמותות בתחום החינוך הבלתי פורמלי.
היו"ר זאב אלקין:
איזה אחוז זה תפס בתוך התמיכות הנושא הזה?
אריה קורת:
בנושא התמיכות כארבעים וחמישה, פחות מחמישים אחוז. התמיכות עמדו השנה על שני מיליון חמש מאות.
אברהם מיכאלי:
בסעיף התקציבי כמה תוספת היתה לך?
אריה קורת:
תוספת מתוקף הסכם קואליציוני.
היו"ר זאב אלקין:
ב- 2006 לא היה?
אריה קורת:
לא.
היו"ר זאב אלקין:
וממשאבים פנימיים?
אריה קורת:
ב-2006 היה כחמישה מיליון שקל לתמיכות. היתה תוספת, יש ירידה. בסיס התקציב בנושא תמיכות ב-2007 עמד על חמש מאות אלף שקל.
היו"ר זאב אלקין:
בסך הכל, הקופה לתמיכות ב- 2007 ירדה בהשוואה ל- 2006, לכן תוספת קואליציונית השלימה רק חלקית את הפער. מבחינת הגופים שפועלים בשטח הם הרגישו קיצוץ בסדר גודל של חצי.
אריה קורת:
גם מספר הארגונים שקיבלו תמיכה ירד משמעותית. כי ב-2006 היו כמאה ארבעים עמותות שקיבלו תמיכה, ב-2007 היו רק כשמונים עמותות.
היו"ר זאב אלקין:
אני הבנתי שב-2008 בסיס התקציב הוא שלוש וחצי, שזה אומר שזה גידול משמעותי מאוד.
אלי זרחין:
הסכם קואליציוני הבטיח matching.
היו"ר זאב אלקין:
אתה כבר יודע מה שאפילו ראש ממשלה עוד לא יודע להגיד.
אלי זרחין:
יש דברים שידועים כבר.
היו"ר זאב אלקין:
מה זה ידועים, עוד לא הצביעו על תקציב המדינה, עוד לא נחתם שום הסכם קואליציוני.
אלי זרחין:
אני מאמין שבקטע הזה זה מה שיהיה.
אריה קורת:
זה זכותו. אני לא יכול להגיד את זה, אבל אני חושב שהוא צודק.
היו"ר זאב אלקין:
אני לא יודע איך תיראה הקואליציה כשיצביעו פה על התקציב ואתה כבר ידוע איזה הסכם קואליציוני יהיה. זה מצויין.
אריה קורת:
יש לנו פרוייקט להעצמת השפה לילדים עם הטלוויזיה החינוכית, שזה חטף פתח, וב-2007 בנינו עוד שתי תכניות בסך של כשני מיליון שקל.
אברהם מיכאלי:
אגב, איך מתחברים לתכנית הזאת, צריך לשלם מנוי?
אריה קורת:
לא, בכלל לא, זה בערוץ 22, 23, 11. היה לנו פרוייקט עם מוזיאון הילדים בחולון, כאלפיים חמש מאות ילדים בגילאי שלוש עד שבע. לזה היה מאה חמישים אלף שקל. ביקור במוזיאון, מבחינת העשרה ופעילות תרבותית.
היו"ר זאב אלקין:
זה היה בשפות העולים?
אריה קורת:
תראה, ילד אתיופי או ילד עולה מכל מדינה שהיא עדיין אין לו את היכולת ולא את האמצעים להגיע לבד עם משפחתו לביקור במוזיאון הילדים. סיבסדנו משמעותית את הכניסה, ילד שילם חמישה שקלים, והוא יחד עם ההורים היו וטעמו את החוויה.
היו"ר זאב אלקין:
מישהו ארגן את זה?
אריה קורת:
אנחנו ארגנו ילדים ממשפחות של עולים.
אלי זרחין:
פנתה אלינו רכזת קליטה ואמרה אלי, אם יש לך ילדים, לנו יש אוטובוס ואפשרות לעשות.
אברהם מיכאלי:
אלי אתה קרוב לצלחת. השאלה איך הגיעו לאלה שלא קרובים לצלחת.
אלי זרחין:
לא יודע איזה צלחת, אני פשוט עובד שם.
אריה קורת:
זו תמיד בעיה. כל פרוייקט שלא נעשה תמיד נשאלת השאלה הזאת ואנחנו תמיד בבעיה. אבל יש לנו היום בכל יישוב יועץ לקליטה של האגף, והוא בעצם מגיע לכל מוקדי הקליטה, הוא מגיע לכל המקומות איפה שהעולים נמצאים, לריכוזים.
אני אשמח פעם לבוא ולפרוש את פעילות האגף. בכל יישוב שבו יש ריכוז גדול של עולים, מעל לשלוש מאות עולים ביישוב, יש לנו יועץ לקליטה בקהילה מטעם האגף. הוא בתוך משרד הקליטה והוא בעצם מרכז את כל הפעילות של האגף ביישוב. אנחנו עובדים היום מול מאה עשרים יישובים, רשויות, מועצות איזוריות. יש כמה יועצים שמכסים כמה יישובים. האחריות שלו, לכל רכז יש אולי שלושה ארבעה יישובים, האחריות שלו היא להגיע לכל מוקד.
היו"ר זאב אלקין:
אם ברשות מקומית יש רכז קליטה, עובדים אחד מול השני.
אריה קורת:
אבל אם יש עמותות מקומיות, פרוייקט כזה או אחר, הוא איש הקשר שלנו. אם זה הפרוייקטים של אלי אז מול אלי יש יועץ בלוד או בקרית גת שהוא עובד מולו.
אם אנחנו עדיין בקטע של פעילויות העשרה, אז למשל העברנו תקציב של מאתיים חמישים אלף שקל למועצת תנועות הנוער עבור פעילויות של בני נוער. זה נושא שגם כן העליתם אותו כאן בשעתו והבטחנו לסייע.
היו"ר זאב אלקין:
אתם התניתם את התוספת הזאת במשהו?
אריה קורת:
התנינו ב- matching שלהם לנושא הזה.
היו"ר זאב אלקין:
matching שלהם לעומת מה שהיה בשנה קודמת?
אריה קורת:
כן, ודאי.
היו"ר זאב אלקין:
כי הם השקיעו גם ככה.
אריה קורת:
נכון, אבל אין להם תפקיד מסומן לקליטת עלייה. יש שם בעיות, חבל שאודי לא פה. אנחנו בנינו סולם משותף עם תנועות הנוער עבור מה נותנים את הסיוע. אני בשלב מסויים הייתי מוכן להגדיל את התקציב, רק לא היה להם matching, והתנאי שלי היה שיהיה matching, שהכסף שלי יהיה שקל מול שקל של משרד החינוך לנושא הזה.
היה לנו ב-2007 פרוייקט עם קרן הקיימת שנקרא מאירים את הנגב, שמביאים בני נוער מכל הארץ לביקור בנגב. הוא יהיה עכשיו בחנוכה. וגם פה אנחנו מגיעים אל אוכלוסיות. אני לא יכול להבטיח לך שאנחנו מצליחים להגיע לכל האוכלוסיה. לזה הוקצבו כארבעים אלף שקל.
אחר כך יש לנו פרוייקט פלא, שאנחנו מעבירים למשרד החינוך, גם כן אודי לא פה, צביקה פה. חשוב להגיד שאני חושב שזה פעם ראשונה וזה שני המשרדים היחידים שיצאו עם מכרז לפרוייקט אחד כדי ליצור איגום משאבים. כי עד אחד משרד הקליטה עבד מול החברה למתנ"סים בנושא פלא ומשרד החינוך עבד. נכון שהיתה הפרדה וכל אחד עשה אוכלוסיות אחרות, אבל לראשונה יצאנו במכרז משותף, עם איגום משאבים מוחלט, שהמשרד מעביר למשרד החינוך תקציב של למעלה משמונה מיליון שקל לנושא של פלא. שמונה וחצי זה בפועל.
זו שנה ראשונה, וצביקה יעיד שלא היתה שנה קלה ולא היתה שנה חלקה, והוא כבר בקושי אומר לי שלום. אבל בכל זאת זה לא פשוט לקחת שני משרדי ממשלה, ליצור ועדה משותפת, לשבת מול חברה חיצונית, להגיע לתאום מקסימלי, אני חושב שהיתה שנה בעייתית, מורכבת, אבל אני מקווה שאנחנו יוצאים ממנה.
צביקה לוטן:
שילמנו הרבה שכר לימוד.
אריה קורת:
הוא אופטימי. היה לנו פרוייקט עם הסוכנות היהודית של בגרות בעלייה בסך של חצי מיליון שקל. הפרוייקט שהוא נתן מענה רק לנושא של בגרויות באותם יישובים שבהם פרוייקט פלא לא פועל. בסך הכל פרוייקט פלא לא פועל בכל היישובים. אנחנו מנסים היום להגיע ולתת מענה לכל היישובים.
היו"ר זאב אלקין:
זה היה עם matching עם הסוכנות?
אריה קורת:
כן, ודאי. שקל מול שקל.
היו"ר זאב אלקין:
ומי הפעיל את זה?
אריה קורת:
מי שהפעיל את זה, זו חברת המתנ"סים. ההתקשרות היתה של הסוכנות מול חברת המתנ"סים.
היו"ר זאב אלקין:
דרך מכרז?
אריה קורת:
אני לא חושב. מול הצעות מחיר, מיני מכרז.
היו"ר זאב אלקין:
אבל היו עוד מתחרים? היה מכרז על פלא, שאני מבין ששם זה היה matching של משרד החינוך.
אריה קורת:
התקציב הוא תקציב של המשרד, וזה עובר למשרד החינוך לצורך הפעלת התכנית.
היו"ר זאב אלקין:
יש שני דברים שונים, יש פרוייקט פלא, שמפעילים אותו משרד החינוך ומשרד הקליטה.
אריה קורת:
בנושא של פלא יש חלוקה לשתי אוכלוסיות. אוכלוסיה בעיקר של חמ"ע בעל יסודי ובתיכון זה במימון המשרד, והאוכלוסיות של היסודי שזה בעיקר עולי אתיופיה זה במימון משרד החינוך.
היו"ר זאב אלקין:
רק סדרי גודל הם שונים. ועל זה, רק אני אסביר לחבר הכנסת מיכאלי מה שלמדנו בינתיים, זה למדנו בישיבה הקודמת, על זה היה מכרז פתוח, שזכתה בו חברה למתנ"סים באופן מקרי, היא זאת שגם ניהלה את שני הפרוייקטים האלה לפני המכרז ההוא בנפרד מול כל אחד מהגופים, והיא זכתה לשלוש שנים, עם אופציית הארכה לשנה. ובנוסף לזה יש פרוייקט קטן לאותן אוכלוסיות שלא נכנסות לפלא, שזה בין משרד הקליטה לסוכנות.
אריה קורת:
יש לנו עוד פרוייקט שזה מול הג'וינט שנקרא אופק לבגרות. עוד פעם, לגבי ילדים בעיקר יוצאי אתיופיה שלא משתתפים בפלא. וזה פרוייקט שלנו מול הג'וינט. בהיקף של מיליון מאתיים.
עמיהוד בהט:
לא בפלא ולא בפרוייקט הלאומי. שלא יהיה חופף.
אברהם מיכאלי:
עולי אתיופיה נכנסים בשני הפרוייקטים ההם בקריטריונים אחרים.
עמיהוד בהט:
עולי אתיופיה קודם כל נכנסים במאסות בפרוייקט הלאומי, באלפים. ששת אלפים, שבעת אלפים מתוך חמישה עשר אלף בחטיבות העליונות.
היו"ר זאב אלקין:
אגב שמענו כאן תלונה בדיון הקודם, זו שאלה אליך אריה, כי אודי העיר על זה אפילו בדיון הקודם, שיש לכם טענה במשרד הקליטה שילדים שנכנסים לפרוייקט הלאומי לא נותנים להם להשתתף בפלא.
אריה קורת:
אנחנו רוצים למנוע כפל.
היו"ר זאב אלקין:
אתם תומכים במדיניות הזאת?
אריה קורת:
ודאי.
היו"ר זאב אלקין:
כי זה הושמע בישיבה הקודמת כמעין האשמה מטעם משרד הקליטה כלפי הפרוייקט הלאומי.
עמיהוד בהט:
בוריס אמר שלא נותנים לילדים של הפרוייקט הלאומי להשתתף בפלא.
אלי זרחין:
לא, בוריס אמר שהמטרה להגיע לכמה שיותר ילדים.
אריה קורת:
לאודי ולי יש לנו חלום להגיע באיזשהו שלב לסדין שבו נוכל לשבת עם כל הארגונים שעוסקים באותם התחומים ולפרוש את זה, כדי למנוע כפל סיוע. הלא יש הרבה מאוד כספים, אתם רואים את זה. מושקע פה הרבה מאוד כסף. כסף במקרה הזה לא חסר. העניין הוא עכשיו התאום ואיגום המשאבים בין כולם.
היו"ר זאב אלקין:
וגם העניין הוא הילדים. כשאנחנו נגמור את הסקירה אני תיכף אשאל מהזווית השנייה של הילד.
אריה קורת:
התכנון שלנו זה לשבת מול ארבעת הגופים המובילים בנושאים האלה, שזה הג'וינט, והפרוייקט הלאומי, וחברת המתנ"סים, ולעשות פריסה של כל הפעילויות כדי לוודא שבאותו מגדל העמק ילד לא ישב גם באופק, גם בבגרות בעלייה, גם בפרוייקט הלאומי וגם בפלא. לכן באנו ואמרנו ילד, יישובים שבהם הפרוייקט הלאומי נכנס אין צורך שגם יהיה פלא.
היו"ר זאב אלקין:
אז כנראה שהיתה כאן אי הבנה בדיון הקודם, כי בדיון הקודם זה הושמע כטענה של משרד הקליטה כלפי הפרוייקט. אתה כרגע מנסח את זה להיפך, כדרישה שבאה מתוך המשרד.
אריה קורת:
זה בתאום איתנו, אני חושב שזה גם הגיוני. אם ילד כבר הולך לפרוייקט דומה אז אין צורך שהוא ילמד בשתי מסגרות.
עמיהוד בהט:
אני רוצה להגיד שני דברים בקשר למה שאריה אמר. בשנה שעברה היה כינוס אחד שקיימנו עם מנהלת האגף לחינוך על יסודי לגבי כל אותן תכניות שעובדות לקראת בגרות כדי באמת לראות את כל המגוון של הדברים, זו היתה פגישה מאוד חשובה, מאוד גם מרשימה. והגופים עצמם אמרו שהם מאוד נזהרים שלא ליצור, באמת את תנאי הקבלה שיהיו ברורים, שלא משתתפים בפרוייקט אחר.
הרעיון הוא גם לראות בסופו של דבר, גם ליצור דינמיקה. כי למשל הפרוייקט הלאומי האתיופי הולך, ואני אומר את זה לטובה, וכובש את השוק של יוצאי אתיופיה מכיוון שהם מגייסים משאבים אדירים מארצות הברית. ואגב ככל שהוא הולך ומתרחב אנחנו לא לוקחים את הכסף חזרה למשהו אחר אלא לאוכלוסיה אחרת שאין לה מענה כדי ליצור איזה שהוא דבר מתקבל על הדעת מבחינת ההיקף שלו ומבחינת הפריסה.
אריה קורת:
נכון להיום, הפרוייקט פלא הוא מיועד לעולים יוצאי מדינות אתיופיה, בוכרה, קווקז, גרוזיה קצת, אבל עדיין יש הרבה מאוד ילדים יוצאי מדינות רוסיה שמבקשים ומתחננים, בואו תנו לנו אפשרות להיכנס ולהשתלב. ברגע שנעביר עוד ועוד ילדים לפורומים אחרים ולמסגרות מקבילות אז נוכל לשחרר כספים. בשמחה.
טיולי פסח לילדים, ארבעים אלף. והפרוייקט של הקונגרס הציוני.
היו"ר זאב אלקין:
טיולי פסח לילדים, אתם מפעילים את זה ישירות או דרך מישהו?
אריה קורת:
עשינו את זה דרך תנועת הצופים לפרוייקט לילדים יוצאי אתיופיה.
אברהם מיכאלי:
למה דווקא הצופים?
אריה קורת:
כי הם פנו בנושאים האלה. יש להם פרוייקט מאוד ייחודי, לצופים יש שבטים לילדים יוצאי אתיופיה.
אברהם מיכאלי:
אני מכיר במקרה שיש שבטים שלמים של ילדי אתיופיה גם בבני עקיבא ובמקומות אחרים. לכן אני שואל, סתם, אין לי בעיה שהם יקבלו, אבל שיהיה משהו הוגן.
אריה קורת:
אני מודה, הם פנו אלינו.
אברהם מיכאלי:
זה נותן לי רעיון גם להגיד להם שיפנו.
אריה קורת:
שיפנו, הדברים הם פתוחים ושקופים. ויש את הפרוייקט של הקונגרס הציוני, זה יש להם פעם בשנה קונגרס לבני נוער, של ההסתדרות הציונית. משלבים ילדי עולים בסמינרים שלהם ובפעילויות שלהם.
היו"ר זאב אלקין:
שזה גוף שהוא חלק מההסתדרות הציונית העולמית?
אריה קורת:
נכון. מדובר בארבעים וחמישה אלף שקל. לעניות דעתי הגענו ל-22,000,066 מיליון, פחות או יותר. זה 2007.
היו"ר זאב אלקין:
שאלה לא פשוטה, אבל האם את כל מה שאמרת בעל פה אנחנו נוכל לקבל ממך גם בכתב? אפשר עכשיו?
אריה קורת:
בבקשה, רק תנו לי עותק. עכשיו אתה יכול להשוות את זה מול 2006, התקציבים די דומים, להוציא רשויות שהשנה היה קיצוץ מסויים בנושא הרשויות ואז זה בא לידי ביטוי.
היו"ר זאב אלקין:
מה הצפי שלך ל-2008 לכל רשימת המלאי הזאת? אצל שרה הבנתי שיהיה גידול.
אריה קורת:
אנחנו מתחילים מבסיס תקציב של שלושה מיליון שקל. זה הנתון. אני יוצא מתוך הנחה שחלק גדול מהפרוייקטים אנחנו נמשיך להפעיל אותם. על פרוייקט פלא לא נוותר, על פרוייקטים עם הרשויות לא נוותר. אני בדיוק אמרתי שלגבי תנועות הנוער יש כוונה להגדיל אפילו. אני חושב כן שחשוב להגדיל את הסעיף הזה של תנועות הנוער.
היו"ר זאב אלקין:
עד כמה שאני מבין בבסיס התקציב אין לך קיצוץ מול שנה שעברה, או כמעט ואין, נכון? עכשיו לכן השאלה היא, אתה כרגע התחלת להתנסח כציפייה לקיצוץ דרמטי, אמרת על זה נשמור ועל זה נשמור, בדרך כלל כשמנסחים כך יש גם את הצד השני של המטבע. מה שלא אומרים שנשמור אז הוא יורד או מקוצץ.
אריה קורת:
לא, יש דברים שהם על הסף, שהם בראש סדרי העדיפויות של המשרד. הנושא של פלא הוא אחד הנושאים המרכזיים של המשרד, וכל שנה התחלנו עם תיקצוב של שלושה מיליון וסיימנו פחות או יותר עם תיקצוב של שבעה, תשעה מיליון. עכשיו התהליך הזה הוא בעייתי לשותפים שלנו, גם לאודי וגם לצביקה. כי אני בעצם לא יכול לחתום איתם על חוזה התקשרות בזמן אמת, כי בינואר יש לי רק שלושה מיליון שקל. והם בצדק באים ואומרים אנחנו רוצים לדעת אם תהיה מסגרת או לא תהיה. יש תמיד הבטחה אבל לכן אנחנו מנסים למשוך שנת תקציב.
עמיהוד בהט:
אריה מתאר את זה, כמו שכל דבר הוא מתאר, בעדינות האופיינית לו. זה פשוט דבר בלתי נסבל. זה מוציא את כל האנרגיות ואת כל המשאבים וכוחות הנפש והגוף והשכל לטובת הסיפור הזה, שצריך לתכנן כל שלושה חודשים עוד פעם, ועוד ועדת רכישות ועוד ועדת מכרזים, והכל תקוע, ואתה לא יוצא מזה.
היו"ר זאב אלקין:
אתה מדבר על שמונה וחצי מיליון.
עמיהוד בהט:
אני מדבר עליי, עם השלושה עשר מיליון שחוזרים באמצע השנה מתוך השלושים וחמישה, שאתה יודע אותם בעל פה. אז פה דבר שהוא פשוט, זה עבודה כפולה ומשולשת.
דבורה גיני:
אני רוצה בבקשה להוסיף על זה, קצת אפילו יותר קרוב לשטח, מה שקורה בשטח שהכספים לא מגיעים מתי שאומרים שהם יגיעו, זה שברוב המקרים גם לא מבצעים תכניות כי לרוב המקומות אין. אז אם ניקח נגיד ילדים שהיו צריכים לקבל תכנית הכנה לכיתה א' באיזה שהוא מקום, והיו צריכים לקבל בינואר, ולא מתחילים, ולא מתחילים, מתחילים ביולי, מגיע כל הכסף ביחד, ואז כבר אי אפשר לעשות תכנית, הילדים האלה כבר עברו את החצי שנה. אז עושים איזה טיול בזבזני, כמובן כדי לדווח שנעשה משהו כהכנה לכיתה א'.
אנחנו אז שואלים את עצמנו, הוצאנו שלושה מיליון על העיר, מה קרה, למה הם לא התקדמו? והבעיה היא לא בתכניות ולא כספים כמו שאריה אומר ולא במאמצים אלא באמת בלוגיסטיקה שהכל נופל שם.
אלי זרחין:
עכשיו בדצמבר לחלק מהרשויות ייפול כסף, וייפול בגדול, ויגידו להם עד אחד בינואר אתם לא מממשים, הלאה.
אברהם מיכאלי:
איפה הבעיה, אודי?
עמיהוד בהט:
הבעיה היא הפער העצום בין בסיס התקציב לבין התוספות המזדמנות במהלך השנה.
אברהם מיכאלי:
אז אנחנו פותרים את זה אם נרצה לשנה הבאה?
אריה קורת:
עוד משפט אחד, אנחנו יש לנו נוהל רשויות מול השלטון המקומי, עם הגדרות לגבי תחומי הסיוע וגם לגבי הנושא של חינוך. אז ב-2008 יופיע הנושא של נוער כאחד הנושאים המרכזיים והמובילים. ואנחנו התגמשנו עם שנות הזכאות מבחינת הפעילויות. אנחנו היום בעצם מתחילים את הפעילויות מגיל שלוש. וזה חדש לעומת 2007, שזה היה מגיל חמש, שש.
היו"ר זאב אלקין:
אריה, כדי לנסות להבין את הקושי הזה בוא יחד איתנו ננסה להבין מאיפה העשרים ושניים מיליון האלה הגיעו. ואז אולי תהיה יותר ברורה התשובה לשאלה של חבר הכנסת מיכאלי איך לעשות כך שזה לא יחכה כל הזמן עד דצמבר אלא איך להבטיח שהכספים האלה יגיעו מראש.
יש לנו עשרים ושניים מיליון מצד אחד ויש לנו שלושה מיליון וקצת בבסיס התקציב מצד שני. אז תאר לנו את כל השלבים שהובילו מ-3.3 מיליון שהיו לך בראשון בינואר 2007 לעשרים ושניים מיליון. מאיפה באו התוספות, מתי.
אריה קורת:
לגלות לך את כל הסודות? אלה תהליכי עבודה.
היו"ר זאב אלקין:
אם זה תהליכי הטובה אז לא נוכל לעזור לך, כי זו תשובה כללית מידיי, אני רק יכול לאחל לך עבודה מוצלחת.
אריה קורת:
קודם כל לעלות משמעותית בבסיס התקציב לפי תכניות העבודה של כל האגפים המקצועיים. בתכנית העבודה הגשתי לנושא של פלא נגיד עשרה מיליון שקל. עכשיו אם מתוך עשרה מיליון שקל אני מקבל שלושה מיליון שקל אז אני חייב אחרי אישור התקציב להתחיל לעשות העברות פנימיות מתוך סעיפים אחרים שלנו.
היו"ר זאב אלקין:
אני אסביר לך למה אני מנסה להבין את התהליך ואני כן אבקש שתגלה את הסודות. הדברים האלה הם לא סוד מדינה, כי אם זה העברות תקציביות אז הם נמצאים בארכיון של ועדת הכספים. זה עבר בוועדת הכספים ואושר. לכן אם לעשות מחקר אפשר להגיע לעניין. אם חלק מהכסף הוא כסף קואליציוני אז גם הוא מופיע. הדברים מופיעים על הנייר. אבל למה אני שואל את זה, כי במקרה הזה זה באמת אפילו עוד יותר חריף ובולט מאשר הסיטואציה אצל אודי.
אם זה חוזר על עצמו עוד שנה ועוד שנה, עולה השאלה למה לא לארגן מראש את התקציב אחרת, אותם סעיפים שכל שנה לוקחים מהם להוריד, והסעיפים שכל שנה מוסיפים עליהם להגדיל בבסיס התקציב, ואז זה ימנע מגופים שאתה עומד מולם התרוצצויות, גם לך זה יקל על העבודה וגם משרד האוצר וגם החשבים של משרד הקליטה יהיה פחות ריצה לוועדת הכספים לאשר העברות תקציביות כל פעם. אז בוא תנסה לקחת את הדוגמא הזאת.
אריה קורת:
התהליך הוא תהליך מורכב כי בינואר אני אף פעם לא יודע מה מסגרת התקציב האמיתית שיש לי. כי אני לפעמים עד חודש מרץ משלם עבור ביצוע משנה קודמת. ואני מקבל אותם כעודפי תקציב לפעמים ביולי אוגוסט. זאת אומרת יש קושי בתכנון שנתי אמיתי. בגלל הגמישות והשינויים במסגרות של התקצוב. אני היום בביצוע מזומנים בעייתי כי חלק גדול מהארגונים, מהרשויות, עוד לא שלחו לנו דו"חות ביצוע. ואז אני בפועל מוצא את עצמי בינואר, פברואר, מרץ, משלם מתקציב 2008 על 2007.
היו"ר זאב אלקין:
אבל עודפי תקציב של 2007, מאיפה יש לך עודפים?
אריה קורת:
כי עבור מה ששילמתי אני מקבל בחזרה.
היו"ר זאב אלקין:
ממי?
אריה קורת:
מהאוצר. בדרך כלל, העודפים לא מגיעים תמיד מאה אחוז. האוצר מחלק את זה, פעם לשישים אחוז, במרץ, ועוד עשרים אחוז ביולי. לכן אני בינואר פברואר לא במצב.
היו"ר זאב אלקין:
תסביר לי נקודה אחת, אני מנסה להבין איך המערכת פועלת. מהעודפים אתה מקבל רק את מה ששילמת, נכון? אתה לא מקבל יותר. אז מבחינה זאת זה לא כל כך משנה.
אריה קורת:
כן, אבל יחד עם זה יש פרוייקטים שהתחייבתי בגינם מאה אלף שקל, הביצוע היה שמונים. אז חסכתי עשרים אלף שחוזרים אליי לפעילות בשנת 2008. על ידי כך אני לפעמים מגדיל את סעיף התקציב שלי.
היו"ר זאב אלקין:
בוא ניקח שנת 2007 כ- case study, יש לנו כאן עשרים ושניים מיליון.
אריה קורת:
אבל התקציב שלי היום הוא חמישים מיליון שקל.
אברהם מיכאלי:
זו גם שאלה מאיפה אתה לוקח ומה זה פוגע בך במקום אחר.
היו"ר זאב אלקין:
הוא לוקח מתוך המשרד, כי האגף שלו מקבל יותר ממה שהוא על הנייר, אז הוא בסוף יוצא מורווח כאגף. זה חלקים אחרים במשרד משלמים.
אריה קורת:
אבל יחד עם זה למשל יש כמה סעיפים שהם גמישים. סעיף 20, שיש נגיד חמישה מיליון שקל, חלק ממנו אני מעביר עבור פרוייקט פלא. כי פרוייקט פלא חשוב לי.
אברהם מיכאלי:
כן, אבל מחר לא יורידו לך בסעיפים האחרים שתקצבת ולא השתמשת שם?
אריה קורת:
לא, כי זאת התחייבות סגורה. תראה, אני מבחינת ביצוע ברישום היום אני בסוף נובמבר, אני קיבלתי תשעים ושמונה אחוז.
אברהם מיכאלי:
אני שואל שאלת מסגרת. אם האגף שלך תוקצב בחמישים מיליון שקל, ורואים בסוף שאתה העברת מאותם סעיפים בתקציב האגף שלך לפלא, יגידו לך שאתה לא זקוק לו ויורידו לך משם.
אריה קורת:
בתחומי האגף, להוציא אולי הסעיף בנושא רשויות, בנושא תמיכות, הם סעיפים גמישים, שכולם עוסקים בנושא קליטת ילדים. אפיק כזה או אפיק אחר. גם פעולות בנושא תרבות אני מוציא מהסעיפים האלה. זאת אומרת אני מבחינתי יכולתי גם לקבל סעיף תקציבי אחד, וממנו לעשות את הניוד לפי סדרי עדיפויות של המשרד, של האגף.
היו"ר זאב אלקין:
שוב, בוא ניקח את העשרים ושניים מיליון.
אריה קורת:
אז נגיד שני מיליון שקל זה מסעיף העצמת השפה למשל, דוגמא.
היו"ר זאב אלקין:
שאגב מה זה עושה לכל הסעיף הזה? מה היתה המטרה של עצמת השפה?
אריה קורת:
פרוייקטים מהסוג הזה. זה מעבר לתקציב שעובר למשרד החינוך. למשל שני מיליון. נושא של פרוייקטים לעולי אתיופיה, אני מסתייע מסעיפי תקציב של האגף לעולי אתיופיה. כל הנושא של קייטנות קיץ וכו'.
היו"ר זאב אלקין:
אני מנסה עכשיו לקחת עשרים ושניים מיליון שלך, שאתה פילחת אותם לפי פרוייקטים, ולפלח אותם לפי הכנסות, זו משמעות השאלה שלי.
אריה קורת:
שלושה מיליון, נגיד זה אופק לבגרות והקייטנות. אחר כך למשל כל הנושא של רשויות מקומיות זה מסעיף רשויות מקומיות. סעיף 11. חמישה מיליון. עכשיו הנושא של הטיולים, המוזיאון, הפרוייקטים המיוחדים של כל הנושא של הסיורים, זה מסעיף 31 במשרד החינוך בנושא ההישג. אני עם כל סעיף משחק עם זה, כדי לתת מענה לאותם תחומים שאני חושב שהם חשובים ונכונים.
היו"ר זאב אלקין:
אני אעשה לך עבודה יותר קלה. מתוך עשרים ושניים מיליון, כמה מגיע מתוך האגף ממש?
אריה קורת:
להוציא את הנושא האתיופי כל התחומים זה תחומים של האגף.
היו"ר זאב אלקין:
יש כסף קואליציוני בתוך העשרים ושניים מיליון?
אריה קורת:
ודאי. גם במשבצת של הרשויות, גם במשבצת של התמיכות. גם במשבצת של הפרוייקטים השוטפים כמו האגודה הישראלית למשל. הכסף הקואליציוני אני משחק אתו, הוא חלק מכל התהליך.
היו"ר זאב אלקין:
אבל הרוב זה משחק בתוך האגף.
אריה קורת:
אבל נושא של פלא אני לפחות השנה כבר הגשתי בקשה לתקציבים מחוץ לאגף.
היו"ר זאב אלקין:
זה הבנתי. עכשיו תסביר לי מה מפריע, אם יש בעיה כל כך גדולה, סתם, אני לוקח את פלא לדוגמא, וזה תקציבים פנימיים שלך שממילא גמישים, מה מפריע לך מראש או לארגן אחרת את הבסיס או לעשות העברה תקציבית.
אריה קורת:
כי אני עוד לא יודע מה בפועל תהיה מסגרת התקציב. אני לא יודע מתוך ההתחייבות שהוצאתי למשרד החינוך כמה יהיה הביצוע בפועל. אני יודע שכבר עכשיו למשל בעיה עם השביתה אז לא כל הילדים מגיעים. זאת אומרת יכול להיות שבכלל תמונת המצב ב-2007 הביצוע יהיה שונה. אני עדיין לא יודע.
היו"ר זאב אלקין:
אבל רק תרוויח מזה.
אריה קורת:
אבל לכן אני רק לקראת מרץ פחות או יותר מצליח ליישר קו.
היו"ר זאב אלקין:
אני עדיין לא מבין. אם אתה אומר שפלא יהיה ייהרג ובל יעבור בהיקף של שמונה וחצי מיליון, לדוגמא, אז מה מפריע לך או לתקצב בבסיס תקציב שמונה וחצי.
אריה קורת:
אבל עדיין אין לי את הכסף. ההסכמים הקואליציונים מגיעים גם במרץ-אפריל. אני משחק עם הכספים הפנימיים. כמו שאתה ציינת קודם יכול להיות שיש הבטחה, ובפועל יכול להיות איזה שהוא מעשה פוליטי כזה או אחר ואני אשאר בלי זה.
אברהם מיכאלי:
למה אי אפשר לתכנן את זה בבסיס תקציב את פלא כתכנית עצמאית נפרדת? את האוצר תשאיר לנו, השאלה היא, אם אתה רוצה להפוך אותה כתכנית שהיא בזכות עצמה, דורשת עשרה מיליון שקלים?
אריה קורת:
ודאי.
אברהם מיכאלי:
אני רוצה כרגע להשאיר את הכסף של ההעברות לדברים אחרים. מה שאדוני היושב ראש שואל איפה אנחנו נלך ללחוץ כפרוייקט אמיתי ודורש תקציב אמיתי ולא העברות.
אריה קורת:
הנה, בנושא פלא. בואו ניקח נושא אחד, ובואו ננסה ללכת איתו. תקצבתי את זה בעשרה מיליון שקל. ביקשתי תקציב לאגף בסדר גודל של כחמישים מיליון, מתוך זה עשרה מיליון שקל לנושא של פלא. קיבלתי שלושה מיליון.
אברהם מיכאלי:
בכמה הגדלת אז, כמה היה לך שנה שעברה?
אריה קורת:
גם שלושה מיליון.
היו"ר זאב אלקין:
בפועל היה לו חמישים, אבל לא בבסיס. הוא מגדיל בערך פי שניים את התקציב של האגף תוך כדי השנה, שאותו אתה מגדיל לא מתוך האגף.
אריה קורת:
בדרך כלל לא. מכספים קואליציוניים, ממחלקות אחרות שעוסקות בנושאים דומים, כמו האגף האתיופי שמעביר כסף לפעילויות של האגף.
היו"ר זאב אלקין:
אגב מה סדרי הגודל של התוספות לאגף, אם אנחנו ניקח את זה בתמונה כלל אגפית, איזה אחוז מגיע מכספים קואליציוניים ואיזה מתוך המשרד כתוספות?
אריה קורת:
לגבי רשויות, סדר גודל, תקציב הבסיס היה שבעה מיליון. בפועל חילקנו חמישה עשר מיליון. סך הכל. היתרה היתה הסכמים קואליציוניים. זה משמעותי. כנ"ל לגבי התמיכות. אנחנו התחלנו עם חצי מיליון שקל תמיכות. ואז היתה תוספת של שני מיליון.
היו"ר זאב אלקין:
זה כעשרה מיליון תוספת.
אריה קורת:
קיבלתי תוספות נוספות, גם לתרבות.
היו"ר זאב אלקין:
אז כמה סך הכל היה כסף קואליציוני?
אריה קורת:
הסכמים קואליציוניים שנים עשר מיליון.
היו"ר זאב אלקין:
שנים עשר מיליון לאגף, ומתוך כמעט עשרים וחמישה שהיה לכם, זה כבר הגדיל אותך לשלושים ושבע, ואז עוד כשלושה עשר מיליון גייסת מתוך המשרד. אני גם סוגר התחייבויות שהתחייבנו ולא ביצענו אותם.
היו"ר זאב אלקין:
הבנתי. אני עדיין לא מבין למה לא לארגן את זה אחרת, אבל זו לא שאלה אליך, לכן אני לא אטריד אותך. זה תלוי לכל המבנה הכללי של ספרי התקציב.
אריה קורת:
הכספים מגיעים בגלים. חלק מהעודפים הגיעו לפני חודש. זה לא שאתה יודע. כל שנה זה משתנה. היו תקופות שהיינו מקבלים את העודפים בינואר. עכשיו מקבלים אותם במרץ, ואז מקבלים שבעים אחוז. לכן מאוד קשה, גם לגבי ההסכמים הקואליציוניים גם הם מגיעים בגלים.
היו"ר זאב אלקין:
אגף התקציבים למד שלזמן יש ערך תקציב.
צביקה לוטן:
אדוני היושב ראש, הבעיה עוד יותר גדולה. מבחינת המשרדים הם ממשיכים להתנהל כמו שהיה קודם. בעבר משרד הקליטה היה אומר, התחילו לעבוד, היינו עובדים, והוא תוך כדי תנועה היה מגייס את התקציבים ומשלם אחר כך. היום אתה לא יכול להתחיל בלי חוזה. אודי אומר לי צביקה, חכה, חכה, אתה לא מתחיל עד שהחשב שלו, בלי שאודי מעביר את ההתחייבות של החשב שלו אין חוזה. אז אנחנו הכל מתעכב פי שתיים. ואחר כך הוא תקוע.
היו"ר זאב אלקין:
את הנקודה הזאת הבנתי. עכשיו שאלה מכיוון אחר לגמרי, היא קשורה לעמודה הזאת של מספרי ילדים. כשמופיעים כאן מספרי ילדים, אתה התחלת קצת להתייחס לזה, ברשותך אנחנו נמשיך עוד דיון אחד.
בעוד שבועיים כשנתכנס כאן, השאלה העיקרית תהיה, ויכול להיות שיתעוררו עוד אצל החברים שאלות על התקציב, וגם אנחנו עוד לא פתחנו את זה לשאלות מהקהל מה שנקרא, לשאלות של המשתתפים האחרים, אז אנחנו נפתח את זה.
אחרי שנפתח את זה להתייחסות ולשאלות על הניירות האלה אנחנו גם נניח אותם בפגישה הבאה על השולחן מראש ואז יהיה יותר קל להתייחס. אנחנו נבקש ממך להתייחס לעמודה של מספרי ילדים, איך אתם דואגים לכך שאלה הם ילדים שונים, וכאן מאוד חשוב לי הדיאלוג עם משרד החינוך, זאת אומרת שמה קורה ברמת הילד, כשאני בסופו של דבר ילד עולה, האם לא קורה מצב שאני כילד עולה פוגש כמה תכניות בו זמנית, חלקן של משרד החינוך, חלקן של משרד הקליטה, חלקן של הג'וינט.
עמיהוד בהט:
בו זמנית זו שאלה כפולה, כי בו זמנית יכול להיות אם אותו ילד לומד שתי תכניות, ובו זמנית זה ממש באותה משבצת של זמן. זה לפי דעתי לא קורה.
היו"ר זאב אלקין:
אני שואל לגבי שתי תכניות. מצד שני אם כל הילדים שלדעתכם צריכים את העזרה הזאת הם נהנים ממנה. אנחנו נפתח את זה לדיון.
עמיהוד בהט:
השאלה שעומדת מאחורי כל העניין, והיא לא קשורה לוועדת הקליטה, היא קשורה בכלל לתפיסת עולם חינוכית, היא השאלה של מעט להרבה או הרבה למעט.
היו"ר זאב אלקין:
זו גם שאלה, ואנחנו נפתח את זה לדיון. במלים אחרות, זאת היתה השאלה שלי גם לתקציב של אודי, האם ריבוי התכניות, עם כותרות שונות, הוא בסופו של דבר לא משחק לרעתנו, שאנחנו יוצרים כאן הרבה זרועות שבסופו של דבר אם הייתי יוצר זרוע אחת עם כל הכספים האלה הייתי מגיע פחות או יותר בצורה מבוססת ומתוכננת מראש לילדים שאני צריך, כי זה הרבה כספים. הכספים של אודי יחד עם הכספים שלך, זה לא מעט כסף. אבל זה סוג השאלות שאנחנו נעסוק בהן, האם ריבוי הפרוייקטים עם כותרות שונות, עם matching עם גופים שונים הוא לא מחטיא כאן את המטרה.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00