פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 880
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ו (16 בפברואר 2026), שעה 12:30
סדר היום:
<< נושא >> 1. יישום תקנות המכרזים להעדפת תוצרת הארץ << נושא >>
<< נושא >> 2. העדפת תוצרת הארץ במכרזים של השלטון המקומי << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד ביטן – היו"ר
רון כץ
מוזמנים:
תמר מירסקי
–
מנהלת תחום בכיר חקיקה ורגולציה, משרד הכלכלה והתעשייה
יעל גודר
–
עוזרת משפטית, משרד הפנים
עידו צ'פניק
–
מנהל אגף מתודולוגית בקרה בשלטון המקומי, משרד הפנים
אמיר סינאי
–
רפרנט כלכלה במינהל הרכש באגף החשב הכללי, משרד האוצר
דוד חורי
–
מנהל תחום בכיר יצוא וכללי מקור ברשות המיסים, משרד האוצר
עפרי שקד
–
צוות כלכלה, אג"ת, משרד האוצר
עמית גולדמן
–
רפרנט כלכלה, משרד האוצר
אבי שרון
–
ר' היח' לכלכלת הרכש התייעלות והדרכת הרכש, משרד הביטחון
ליאור כוכבי
–
ראש מטה מיוצר בישראל, התאחדות התעשיינים
רונן סולומון
–
מנכ"ל, התאחדות המלאכה והתעשייה
ששי שדה
–
משנה למנכ"ל, הסתדרות לאומית
מירה סלומון
–
ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> יישום תקנות המכרזים להעדפת תוצרת הארץ << נושא >>
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
צהריים טובים אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא: יישום תקנות המכרזים להעדפת תוצרת הארץ; העדפת תוצרת הארץ במכרזים של השלטון המקומי. מישהו רוצה לדבר? תיכף נתייחס לממשלה, קודם כל הציבור. טוב, הממשלה, מה המצב בפועל?
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
אמיר סינאי, אגף החשבת הכללית. תקנות העדפת תוצרת הארץ נחקקו ב-1995, קובעות העדפה לטובין מתוצרת הארץ, שהמוצר הוא 35% ישראלי בהתאם לשינוי מהותי. יש מקומות נוספים, למשל, העדפה לאזורי עדיפות לאומית במשרד הביטחון, שם זה נע בין 15%-20%, זה כולל גם שירותים. יש את ההעדפה של עוטף עזה, שזה גם 20%, שם נכנסת גם ההגדרה של שינוי מהותי כפול. התקנות מיושמות במשרדי הממשלה בצורה של חובה. בהתאם לתקנות יש לנו גם את הנושא של רכיבי טובין ושירותים. אחת הבעיות שהייתה ביישום בעבר הייתה שילוב של הטובין והשירותים תחת אותה יחידת תמחור. אגף החשבת הכללית בהוראת תכ"ם הנחינו כבר ב-2020 בהתאם להחלטת ממשלה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל איך אתם מבצעים את זה בפועל? אתם דואגים שיהיה כתוב במכרזים?
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
ההנחיה לגבי כל מכרז שכולל רכיב טובין מהותי – אני גם מגוף מבצע הרכש, מינהל הרכש הממשלתי. בעיקרון אנחנו גם גוף מנחה וגם גוף מבצע. באשר להנחיות, אני מדבר בשם הממשלה האזרחית במשרד הביטחון, אבל להבנתי, אבי פה ממשרד הביטחון יתייחס אם יש הבדל בין - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם נותנים ניקוד יותר גבוה?
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
נותנים ניקוד יותר גבוה. תחשוב ככה – הדרך שבה כתובות התקנות והדרך הקלה להסתכל על זה היא נגיד שאנחנו קונים עט במכרז. עט הוא טובין. מוצר שהוא זר עולה נגיד 100 שקלים, ושל ישראלי עולה 105. אנחנו מחלקים את ה-105 ב-1.15.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל איפה החיוב שלהם לקנות? זה שהם מקבלים ניקוד, הכול טוב ויפה, זכו במכרז. איפה אתם דואגים שהם יקנו? זה לא רק לכתוב במכרז לתת לו ניקוד. איפה הוא קונה את ה-15% האלה? הוא זכה במכרז, הוא צריך לקנות מהחברה הישראלית שהוא ציין אותה במכרז.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אתם לא עושים את זה.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
יש ניהול התקשרות. הוא מחויב לי חוזית להביא טובין ישראלי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, לא. במקרה ישבתי עם חברה שהתלוננה על העניין הזה.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
היא יכולה לעתור, זו פגיעה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה זה לעתור? אתם צריכים לדאוג שהם יישמו. אם הוא לא מיישם את המכרז, המכרז שלו מבוטל, הזכייה שלו מבוטלת.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
אנחנו דואגים. זה אירוע שקיים. צריך להגיד, ביטול מכרז זה אירוע - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא ביטול, זכיה מבוטלת.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
זכיה מבוטלת זה דבר שיכול לקרות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל זה לא מה שקורה בפועל.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
זו שאלה. אנחנו מנחים את הנושא הזה. מנגנון העדפת תוצרת הארץ הוא מנגנון זכייה. בהתאם לתקנות ולהוראות המינהל, אתה חייב להמשיך לעבוד לפי מה שזכית לפיו. אם הגשת טובין ישראלי וקיבלת על זה העדפה, אתה צריך לאורך כל ההתקשרות לעשות את זה, ואתה מחויב חוזית לעשות את זה. אם לא עשית את זה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מי בודק? מי בודק?
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
מנהל ההתקשרות שאמור לבדוק, המשרד הממשלתי שמבצע את הרכש אמור לבדוק את זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא קורה בפועל.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
זה אירוע אחר שאפשר לבדוק אותו. אין לי נתונים על זה באופן ספציפי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם צריכים לכתוב במכרז שאם לא תיישם, הזכייה שלך מבוטלת והערבות שלו תיפדה.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
כתוב לא שהעסקה מבוטלת, מה שרשום זה – נגיד שהמכרז נעשה ב-2022, ההתקשרות היא לחמש שנים, וב-2024 גיליתי את זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, לא, מה שאתם צריכים זה שכשהוא מגיש חשבון, הוא צריך להוכיח שהוא עמד בתנאי הזה, אם לא, הוא לא יכול לקבל את הכסף. אם לא, זה לא שווה כלום. הוא מגיש הצעה, מכניס את הישראלי כדי לקבל ניקוד, זה עוזר לו לזכות במכרז, ואחר כך להתראות, זו התוצאה.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
מה הכוונה בבדיקה?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה מקבל ממנו חשבון לתשלום? הוא צריך להראות לך שהוא קנה לפי המכרז את ה-15% האלה.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
הוא מראה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הוא לא מראה, הוא רק אמר לך את זה.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
הוא הביא לי את הטובין שהוא אמר שהוא זכה לפיו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הוא זכה לפיו, הוא לא מראה לך שהוא - - -
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
הוא אמר שהוא יביא לי נייר חדרה, ואני רואה שאני קיבלתי נייר חדרה ולא נייר ברזילאי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה לא בודק את זה אבל. בינינו, אתה לא בודק.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
צריך לדבר על זה, צריך לחשוב על זה.
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
סליחה שהתפרצתי, אני מהתאחדות התעשיינים. אלינו מגיעות התלונות. כל מקרה פרטני לגופו, אנחנו בכל יום כמעט מתעסקים עם זה. וכשאלינו מגיעות תלונות כאלה ואנחנו מעבירים את זה הלאה, אין אכיפה, אין סנקציות, אף אחד לא עוקב אחרי זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אף אחד לא בודק את זה.
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
זה שגר ושכח. נעשה מכרז, מישהו זכה מכרז, נאמר שהוא רוכש בתוצרת ישראלית, מקבל את ה-15%.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה מהחשב הכללי, נכון? אתם משלמים. עזוב עיריות, תיכף נתייחס לעיריות. אתם ממשלה. כשאתם משלמים למישהו שזכה במכרז, למשל משרד הביטחון, הוא התחייב לקנות 15% מוצרים מחברה ישראלית.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
אגף התקציבים מעביר כסף למשרדים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אתם בודקים. אתם משלמים.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
יש חשבות. חשב כללי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז מה? אבל היא לא מבקשת ממנו להראות לי שאתה קנית.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
יש דרישת רכש.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אחרת אין משמעות לכל החוק הזה.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
יש לזה משמעות, דבר ראשון במעמד - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה, שהוא מקבל ניקוד במכרז?
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
כן. אני לא יודע כמה התופעה הזו רווחת. אין לי את הידיעה הזאת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היא רווחת. מספיק שיש תלונות, זה כבר אומר.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
יש תלונות, צריך לפנות למשרדים. כדאי לפנות גם - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אתם אחראיים, אתם החשב הכללי, סלח לי. אתם החשב הכללי. תקנות חובת מכרזים (העדפת תוצרת הארץ) לא סתם הותקנו, נכון? הותקנו כדי להעדיף את תוצרת הארץ באחוזים מסוימים.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
יש דרישה חוזית - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אתם משלמים בלי לבדוק שהוא עמד בדרישה החוזית הזאת.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
יש המון סוגיות של בדיקת החשבונית, למשל - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מספיק שאתם תעשו את זה בכמה מכרזים, כולם כבר יתיישרו עם הקו.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
זו לא סוגיה שחשבתי שאנחנו נתמקד בה, אבל זו באמת סוגיה חשובה. חשוב שחוזי המדינה יעמדו על הביצוע שלהם. אין ספק שמבחינה רגולטורית, מבחינת תקנות חוזים, הם מחויבים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את זה הבנתי. הם מחויבים, אבל הם לא מבצעים ואף אחד לא בודק שהם מבצעים, זו הבעיה. השלב שאתה צריך לבדוק אותו הוא שלב התשלום.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
אנחנו צריכים להבין מה זה תשלום.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תשלום – הוא מגיש לך חשבון.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
ממשלת ישראל מקבלת רק מגופים שעובדים במרכבה – משרד הביטחון, משטרה, בתי חולים וכדומה, שימו בצד – בלי הגופים שהחרגתי יש אישור של בערך חצי מיליון חשבוניות בשנה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא משנה, יש מפקח על כל יישום חוזה, הוא מאשר. אתם נותנים הוראות למפקח לבדוק את זה לפני שהוא מאשר את החשבון.
<< דובר_המשך >> אמיר סינאי: << דובר_המשך >>
בגדול, המסגרת הרגולטורית הזאת קיימת. זה עניין של בקרה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה כל העניין, שאתם צריכים לעשות בקרה. מה קורה עם הרשויות המקומיות? אצלכם בכלל אין אסדרה כזאת. אתם לא מחויבים בתקנות, נכון?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) לא חלות על הרשויות המקומיות. לרשויות המקומיות יש הסדר שקיים בדיני המכרזים שלהן. אנחנו דיברנו מספר פעמים בעבר גם עם נציגי הממשלה וגם כאן בפני הוועדה. אנחנו סבורים שהדרך הנכונה לייצר העדפה של תוצרת הארץ כאשר מדובר ברשויות המקומיות היא מתן האפשרות לכשיר שני שהוא תוצרת הארץ להשוות את ההצעה שלו להצעה הזולה ביותר, שהיא ההצעה של כשיר ראשון. זוהי עמדתנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה אתם לא מאמצים את התקנות האלה?
<< דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >>
למה לא מאמצים את האסדרה הזו? היה צוות בין-משרדי, נציגת משרד הכלכלה כאן מכירה את העבודה. נעשתה חשיבה איך מייצרים את ההשוואה הזו בין כשיר ראשון לכשיר שני ומה צריך לעשות כדי לייצר את ההתייחסות הזאת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה שייך כשיר שני? לא הבנתי. למה אתם לא מאמצים את האסדרה הזו?
<< דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >>
הרעיון בהעדפה של תוצרת הארץ – יש כמה מודלים. יש מודל אחד שאומר שאם יש הצעה שהיא זהה באיכות שלה להצעה אחרת, אז גם אם היא יקרה יותר, צריך להעדיף אותה כי זה תוצרת הארץ. זה מודל שלא מקובל עלינו. אנחנו לא חושבים שצריך לייקר את עלויות המכרזים וההתקשרויות של הרשויות המקומיות כדי להעדיף - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל את המכרזים של הממשלה כן אפשר לייקר? זה הטיעון שלכם? מה זה הטיעון הזה?
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
צריך להגיד, יש פה חוסר דיוק בכמה דברים, אני אשמח לומר.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
כמו שאדוני יודע, לממשלה יש יכולת לשלוט בתקציב שלה, במבנה ההכנסות שלה, בהוצאות שלה, יש לה צרכים להעדיף העדפות שהן לאומיות; בעוד שלרשויות המקומיות יש צורך לספק שירותים לתושבים מההכנסה שהיא מאוד מבוקרת ומאוד לא פשוטה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא טיעון.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אנחנו לא חושבים שלא צריך להעדיף תוצרת הארץ, אנחנו חושבים שצריך להעדיף תוצרת הארץ במצב שלא מייקר את העלויות שלנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
באחוזים מסוימים.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
יש כאן בלבול באירוע. אכן תקנות העדפת תוצרת הארץ הן לא תקנות שחלות על עיריות. באופן כללי הן תקנות שנובעות מחוק חובת המכרזים, שהוא חל על פקודה אחרת. אבל יש העדפת תוצרת הארץ ברשויות המקומיות. יש העדפה של שיעור דומה, 15%.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
איפה זה רשום?
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
בפקודת העיריות.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה לא בפקודת העיריות, זה בדיני המכרזים. בפקודה אין התייחסות לדבר הזה.
<< אורח >> יעל גודר: << אורח >>
אדוני, סליחה, יעל גודר, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים. נכון לעת הזו בתקנות העיריות (מכרזים) יש הוראות דומות שחלות ביחס למועצות מקומיות ומועצות האזוריות, ישנו סעיף 22א שמורה שוועדת המכרזים תמליץ על מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ כל עוד מחיריהם אינם גבוהים ביותר מ-15% ממחיר הטובין המיובאים, ובתנאי שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין. כך שכבר היום יש מנגנון שמקנה העדפה לתוצרת הארץ גם במכרזים של רשויות מקומיות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ואתם מיישמים אותו?
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
וולונטרית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא מיישמים אותו.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה לא וולונטרי. כפי שאמרתי, יש שאלה של תנאים זהים - - -
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
זה לא וולונטרי, יש העדפת תוצרת הארץ במכרזי הרשויות המקומיות.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אני לא אמרתי וולונטרי, להיפך, אמרתי שזה לא וולונטרי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רק אם המחיר שונה? רק אם המחיר מוזיל את זה?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
שוב, השאלה של בתנאים זהים היא שאלה מאוד מורכבת, היא לא ניתנת באמת ליישום.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם העיריות לא במדינה. אתם עירייה בחו"ל, בשוויץ.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
הלוואי שהשלטון המקומי היה מקבל את ההגנות שהמדינה מקבלת בשלל תחומים. הלוואי שהוא היה נהנה מאותו שיקול דעת שהמדינה יכולה להפעיל בשלל תחומים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא טיעון. זה לא טיעון.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
אבל יש העדפת תוצרת הארץ. אדוני היושב-ראש, יש העדפת תוצרת הארץ ברשויות המקומיות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כשאתם רוצים להעלות את הארנונה, אתם מקבלים אישור מהממשלה על סמך זה שיש לכם גירעונות כאלה ואחרים. תפסיקו לבכות. אתם זוכים להגנת המדינה בהרבה מאוד תחומים, כולל במענקי איזון, כולל בעליית מחיר הארנונה, כולל בחוק שאומר איך המחיר עולה – חצי על חשבון המדד, חצי על חשבון עלויות השכר. תפסיקו לבכות, זה מה שאני מבקש מכם. יש עוד תכליות למדינה חוץ מאשר לדאוג לרשויות המקומיות. אחת התכליות היא לדאוג לייצור המקומי ולתחרות הזאת, כי אחרת הייצור כולו ילך לעזאזל בכל מיני מקומות, וראינו את זה במלחמה, שנשארנו לבד בלי פצצות ובלי שום דבר. אז מספיק כבר עם הטיעונים האלה, די.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אנחנו חושבים שהמודל הנכון הוא לייצר יכולת של כשיר שני, להשוות את המחיר לכשיר ראשון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא מודל נכון. מה זה כשיר שני?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
הרי מדובר בסופו של דבר בהצעות שהם מגישים במכרז. אם תוצרת הארץ מגישה הצעה גבוהה יותר, לאפשר לה להשוות את ההצעה שלה להצעה הזולה יותר ובכך להיות זו שמקבלת - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זו אחת הדרכים.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה המודל שאנחנו מבקשים להחיל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל זה לא המודל שכתוב בחוק. זה לא המודל שכתוב בחוק.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אנחנו מודעים לכך.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם ניסחתם את ההעדפה בצורה אחרת. רק פירשתם את זה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אני מבקשת לומר שיש החלטת ממשלה שהקימה צוות בין-משרדי לבחון את שינוי המודל הזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תמיד כשמקימים צוות בין-משרדי, זה אומר שלא רוצים לעשות כלום. כשאומרים צוות בין-משרדי, זה אומר שדוחים את זה לכמה שנים ולא קורה כלום בדרך. בינתיים הממשלה מתחלפת, הפקידות מתחלפת, הכול בסדר.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
נשמח מאוד שהוועדה תעקוב ותוודא שהצוות יעשה את עבודתו.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
הצוות עשה את עבודתו והגיש מסקנות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה קורה עם חברות ממשלתיות?
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
חברות ממשלתיות כפופות להעדפת תוצרת הארץ.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אותן תקנות חלות עליהן?
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
של מה שאני דיברתי, לא העיריות. חל גם על תאגידים סטטוטוריים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הבנתי. מי רוצה לדבר?
<< אורח >> רונן סולומון: << אורח >>
רונן סולומון, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל. תבינו את האירוע, כי אנחנו מקיימים את הדיונים האלה אחת לחודשיים-שלושה-חצי שנה, ואנחנו חוזרים על עצמנו כל הזמן. הבעיה גדלה וגדלה. יש את המכרזים הממשלתיים, רשויות מקומיות זה כבר עולם אחר, כנראה שהם באמת חיים בעולם אחר, חברות ממשלתיות לפעמים עושות מה שהן רוצות ומה שהן לא רוצות, ואני אתחיל לפרט ולהסביר. קודם כל יש לנו בעיה קשה מאוד עם כל הנושא של פטור מחובת מכרזים. רשויות מקומיות מחליטות למצוא איזו פרצה של איזה משהו ייחודי כזה או אחר, והן מוציאות לזה פטור מחובת מכרז. יש תנאים מתי אתה פטור, ואז לשם דוחפים את כל מה שאפשר לדחוף. זו בעיה שצריך לפתור אותה, אני חושב שגם בפטור מחובת מכרז צריכים ללכת על אותם הכללים, שתהיה העדפת תוצרת הארץ עד ה-15% גם כשיש פטור ממכרז. לפנות לכל הספקים – עוד פעם, אלו גופי ממשלה, אלו גופי שלטון, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות. לא ייתכן שמצאו את הפרצה הזאת, וכל שני וחמישי אנחנו רואים פטור מחובת מכרז. זו בעיה מספר אחת.
בעיה מספר שתיים – וכאן אני זועק את זעקתם של העסקים הקטנים והבינוניים בעיקר, תיכף ידברו העסקים הגדולים. עסקים קטנים ובינוניים לא מצליחים להיכנס למכרזים בגלל אלף ואחת דברים שפשוט מקשים עליהם. אחת, בעיות בירוקרטיות – לך תתחיל להוכיח שאתה מה שנקרא ערך מוסף ישראלי, תוצרת הארץ. איפה החומרי גלם, מה הגיע, מה עשית, מה לא עשית. תיתן את זה עכשיו לעסק קטן, סיבכת אותו. נושא נוסף זה המכרז הגדול אני קורא לזה. אני אקח דוגמא את חברת החשמל – לא משנה, עזבו את השם. יוצאים למכרז שהוא כלל ארצי נגיד על אספקת ריהוט ממטולה עד אילת כאשר לא הכול מתבצע במכה אחת, זה מתבצע בפעימות, פעם אחת בעיר אחת ופעם שנייה בעיר אחרת וכדומה. אבל במכרז עצמו מופיע תנאי סף לייצר אלפי יחידות או מאות אלפי יחידות, ואף עסק קטן לא ייכנס לזה. אם רוצים לעשות מכרזים כמו שצריך, בין אם אלו רשויות מקומיות בגזרה שלהן, בין אם אלו חברות ממשלתיות שפרוסות בכל הארץ, או בין אם זו הממשלה, יואילו בטובם - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
קצר, קצר. אנחנו לא בהרצאה באוניברסיטה.
<< אורח >> רונן סולומון: << אורח >>
לא, אני לא בהרצאות. נושא הערבויות – מאחר וזה כבר נדון בוועדה הזאת, כולם יודעים את הקושי עם הערבויות. אני מקווה שהתחרות בשוק הערבויות תפתור גם את הבעיה הזאת לעסקים קטנים ובינוניים.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
בתחום המכרזים הבעיה הזאת אף פעם לא הייתה – זה לא האירוע. ערבות בנקאית אף פעם לא הייתה דרישה בלעדית במרכזים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אנחנו לא דנים בסוגיות האלה. מי עוד רוצה לדבר?
<< אורח >> רונן סולומון: << אורח >>
יש עוד נקודה אחת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זהו, סיימת. צריך לדעת לקצר. ערבויות – מה זה שייך לדיון פה? לא הבנתי את העניין הזה. סיימת. אצלי צריך לקצר ולהתייחס לעניין ולא להתחיל להרצות לי באוניברסיטה. כן.
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
ליאור כוכבי, מנהל מטה מיוצר בישראל בהתאחדות התעשיינים. אני רוצה להתחיל במה שאתה נגעת בו בתחילת הישיבה, הנושא הזה שיש סוג של חקיקה או סוג של נהלים שפשוט לא אוכפים אותם ואין סנקציות. אני אתן דוגמה אחת לחוק – איך מתנהלות הרשויות המקומיות, אני לא רוצה להכליל את כולן, אבל הרבה מאוד רשויות מקומיות מתנהלות ככה פשוט כי הן יודעות שלא תהיה אכיפה כלשהי או לא יהיו סנקציות כלשהן, או שהם יכולים להוציא מכרז ולהתנהל כפי שהם רוצים. אני רוצה לתת דוגמה לחוק שכן קיים ברשויות המקומיות ולראות איך הם מתנהלים שם. אגב, אני גם פונה פה גם למשרד הפנים וגם לשלטון המקומי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
שנייה. מירה, במכרזים שאתם מוציאים בעיריות יש את הסעיף הזה שאם למציע יש תוצרת הארץ 15% יכול להשוות מחיר? אתם נכנסים לזה?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
בתנאים זהים זה קיים. בתנאים זהים זה קיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
קיים בכל המכרזים?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
בתנאים זהים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה זה זהים?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה בתקנות. עולם ומלואו מאחורי זה.
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
אני אתן את הדוגמה הזאת שבדיוק בימים האלה אנחנו מתנהלים, אנחנו עושים את זה. זה חוק שקיים על הרשויות המקומיות והוא לא נאכף על ידי הרשויות המקומיות. אני אתן פה את הדוגמה של חוק הדגל, מי שמכיר. כל גוף שלטוני, משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ושלטון מקומי, מחויב לרכוש דגלים, תוצרת הארץ. מחויב, אין דבר כזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל קונים מסין בסוף.
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
יפה. זה לקראת יום העצמאות ויום הזיכרון, בכל פעם אנחנו נתקלים בדבר כזה. השבוע ראינו מכרזים של רשויות מקומיות שלא כוללות את חוק הדגל, ומי שכן, הן עושות סלטות כאלה, הן לא רוכשות טובין, אלא הן רוכשות שירות, ולכן הן יכולות להימנע מחוק הדגל. פה אני פונה גם למשרד הפנים וגם לשלטון המקומי, למה אנחנו כהתאחדות התעשיינים – ואנחנו עושים את זה – אנחנו צריכים להוציא תזכורת לרשויות המקומיות, לכל רשות מקומית, שיש להן חובה לרכוש דגלים תוצרת הארץ ולא במכרזים שפשוט נתקלים בכולם? נושא האכיפה הוא נושא חשוב, והעדפת תוצרת הארץ זה סעיף סופר חשוב, על אחת כמה וכמה אחרי השנתיים שעברנו, על אחת כמה וכמה להגברת תעסוקה, וכמובן להגברת הייצור המקומי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תגידו לי, משרד הפנים, אתם הנחיתם את הרשויות לגבי הפרשנות של הסעיף הזה? אני רוצה להבין.
<< אורח >> יעל גודר: << אורח >>
אדוני, יש עשרות, אם לא מאות, הוראות חוק שמחייבות רשויות מקומיות. המשרד לא מוציא הנחיה מפורשת לגבי כל סעיף וסעיף.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, לא, לא, הסעיף הספציפי הזה. הסעיף הספציפי הזה. כי הם מפרשים את זה איך שהם מבינים.
<< אורח >> יעל גודר: << אורח >>
אני לא יכולה לומר לך בעת הזו אם יצאה הנחיה מפורשת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
משרד המשפטים לא פה, נכון? אני מבקש שבישיבה הבאה יבוא משרד המשפטים. תכתבי לו מכתב שאני רוצה פרשנות לסעיף הזה. אני לא מקבל את הפרשנות של מירה בעניין הזה. הפרשנות היא שונה לדעתי. שיבוא משרד המשפטים ויסביר, ייתן הנחיות.
<< אורח >> יעל גודר: << אורח >>
איזו פרשנות, אדוני, סליחה?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
העדפה היא לא כמו שהיא אומרת, רק אם הוא משווה את המחיר. זו לא העדפה.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
זה לא המצב אבל. זה לא המצב.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אני לא אמרתי את זה. אמרתי שזה המודל שצריך להיות לדעתנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא משנה, יש תקנות אחרות. יש חוק אחר. יש חוק אחר.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
דוד, אתה יודע שבפתח תקווה אני העברתי חוק עזר עירוני בדיוק כזה?
<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>
את יכולה להגיד מה המצב החקיקתי בבקשה?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היא אמרה כבר. יש סעיף אחר.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אני אמרתי. אמרתי שבתנאים זהים צריך לתת, פער של עד 15%.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
זה המצב הרצוי, זה לא המצב הקיים.
<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>
אני שואלת מה המצב החקיקתי, לא מה המצב הרצוי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היא אמרה את זה אבל. עידית, היא אמרה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
השבתי על זה. אני השבתי. אני אשיב שוב. השבתי מה המודל הרצוי, לא המצב - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, לא, לא, אני שמעתי את משרד הפנים. לא מקובלת עליי העמדה שלך, אני מאוד מצטער. אני מבקש עד לישיבה הבאה תבואו אלינו עם מה המצב החוקי, איך אתם דואגים שהם יישמו את זה, מה הפרשנות הנכונה מבחינתכם לסעיף הזה, ואיך אתם מפקחים על הרשויות שהן מבצעות את הדבר הזה? זה לגביכם. משרד המשפטים שיבוא וייתן הסבר מה הפרשנות הנכונה מבחינתנו לגבי הסעיפים האלה.
<< אורח >> יעל גודר: << אורח >>
אדוני, סליחה שאני מפריעה, אבל גם לעניין ההנחיה, כמו שאמרתי, יש עשרות רבות של הוראות דין שחלות על הרשויות המקומיות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יש לכם נוהל מנכ"ל לעניין הזה? אני לא ראיתי נוהל מנכ"ל, יש? יש לכם לדברים אחרים, אבל לא לזה.
<< דובר_המשך >> יעל גודר: << דובר_המשך >>
שוב, כמו שאמרתי, בעת הזו אני לא יודעת לומר לך אם קיים. אני פשוט אומרת שיש עשרות רבות של הוראות חוק, והשאלה אם נכון שכל הוראת חוק שחלה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, רק על הסעיף הזה, אל תפני אותי למיליון חוקים. אם אתם צריכים לפרסם נוהל מנכ"ל מחייב, תפרסמו. עד לישיבה הבאה תנו לי בבקשה תשובות לעניין הזה.
<< אורח >> יעל גודר: << אורח >>
בכל הנוגע לשאלת האכיפה, שוב, אנחנו חוזרים לכך שיש עשרות רבות, אם לא מאות, חובות שחלות על הרשויות המקומיות. משרד הפנים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, לא, אני מדבר רק על זה. רק על זה. אל תפני אותי עכשיו למיליון הוראות חוק ומיליון אכיפה. לגבי החשב הכללי, אני מבקש שתחשבו על נוהל שיאפשר בדיקה.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
נוהל יש. יישום זה משהו אחר. נוהל שחייב לעבור - - - קיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אחד לא בודק. לפי דעתי, הוא מגיש חשבון, הוא צריך לכתוב בחשבון אם הוא רכש או לא רכש, וכמה הוא רכש תוצרת הארץ אם הוא התחייב לזה במכרז. ואז אתם לא משלמים לו. ברגע שתעשו את זה פעמיים-שלוש, הוא יותר לא יעשה את זה.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
זה אירוע שצריך לחשוב עליו, כבוד היושב-ראש. ניהול ההתקשרות – דבר ראשון, צריך לומר, זו בעיה קשה שאנחנו עובדים עליה המון. זה לגבי הכול, כל חובות החוזים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בינתיים מי שנפגע מזה בינתיים הם היצרנים המקומיים.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
תאמין לי שיש נפגעים יותר חמורים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אותי זה לא מעניין - - -
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
רגע, אלו מקבלי השירותים במדינה, זה אירוע גדול. התשומות שמושקעות הן רבות, ועובדים בכללי על יישום הוראות חוזיות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל לא מיישמים אותה, זאת הצעה.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
יש יישום.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מקבלים ניקוד וזהו. אתם באתם לתת להם ניקוד? זה התפקיד שלכם? התפקיד שלכם הוא לדאוג שהם יישמו את מה שהם התחייבו לו. זה התפקיד שלכם. מה אתם צריכים לעשות? אני חושב שההצעה שלי היא טובה, תחשבו על זה. לדעתי אתם יכולים לפתור את הבעיה הזאת. אנחנו נמשיך בעוד – כמה זמן אתם צריכים? משרד הפנים, כמה זמן אתם צריכים?
<< אורח >> יעל גודר: << אורח >>
אני לא יודעת לומר לך, אדוני. חודש-חודשיים? אני רוצה רק לוודא, אדוני, שאני מבינה את ההנחיה שלך – להציג בפני הוועדה את המצב החוקי, איך המשרד מפרש אותו, אם אנחנו מנחים את הרשויות להפעיל את ההוראה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ואיך אתם דואגים לפקח עליהם. נכון. והאם יש טעם לפרסם נוהל מנכ"ל בעניין הזה שיחייב את הרשויות?
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
המשימה שלנו היא לגבי נושא ניהול ההתקשרות. אנחנו נבחן ונציג את - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
איך אתם דואגים לבדוק. הדרך הכי טובה - - -
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
יש המון דברים שגם ככה בודקים כאשר - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם צריכים לתת הנחיות למפקח שמפקח על הקבלן שזכה במכרז שהוא עומד בזה. הוא צריך לתת להם חוות דעת אם הוא עמד או לא כשאתם מאשרים את החשבון. זה הכול. יש מפקח, לא? זו העבודה שלו.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
יש מנהל התקשרות. בהוראה של התקשרויות אנחנו נבחן - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נו, אז מה הבעיה, שהוא יבדוק. ואתם לא תשלמו בלי זה. אם אתם תעמדו בזה, כולם יישמו את התקנה.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
נבחן את הסוגיה. בגדול, יש לנו הוראת מינהל - - -
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
מה הפער שאתה רוצה?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היום החובה היא 15%, זה הכול. אני לא מתקן את החוק או את התקנות, אבל הם לא מיישמים. אף אחד לא מיישם את זה.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
אני חושב שצריך לומר שזו אמירה גדולה. זו אמירה גדולה. יש קושי, כשמביאים נתוני רכש, זה דבר מאוד מאוד קשה, אני עובד על זה הרבה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר גמור, אנחנו עוזרים לך עכשיו.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
יש חובה חוקית, הוראה, מכרזים מפורסמים עם הנושא הזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני לא מתווכח, המכרזים הם בסדר, הבעיה היא היישום. אני לא מדבר על המכרז, המכרז – אתם עומדים בו.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
אנחנו נבדוק את הסוגיה. יש לנו הוראת מינהל לגבי הנחיה לניהול ההתקשרות ואנחנו נבחן הוספה של הנחיה כזו.
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
אבי שרון, משרד הביטחון, ראש היחידה הכלכלית. לגבי הנושא של העדפות, את הבדיקה של ההעדפה אנחנו עושים בזמן הפתיחה של המכרז. זה לא רק עניין של פער של 15% שבו אם הזוכה רוצה לזכות הוא צריך להשוות.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אתם שואלים? יש רובריקה שהם מסמנים? כלומר, מסמנים לכם שזו תוצרת ישראלית?
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
כן, כן. יש נספח, נספח 125, יש נספח 26, תוצרת הארץ.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, אבל לא בודקים אם הם קנו או לא קנו.
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
הרעיון הוא זה לא רק עניין של פער - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ביקשו להיפגש איתי חברה שמייצרת לחברות שזוכות במשרד הביטחון. לא קונים מהם. כתוב, הם אומרים שהם יקנו, והם לא קונים.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
למה לא קונים?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא קונים. ואם יקנו מהם את ה-15% הם בסדר.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
יש נתון כזה? מישהו יכול להוציא את הנתון כמה כאלה יש?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני לא יודע, אני לא יכול להוציא.
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
זה לא רק עניין של ה-15%, יש גם מה שנקרא שינוי מהותי שצריך לעשות במוצר. הוא צריך להצהיר מה הוא עושה, והרבה פעמים אם יש - - -
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
מדובר על אותו מוצר. אם יש לך שני מוצרים אותו דבר.
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
ברור שזה אותו מוצר כי זה מה שהם מבקשים בסופו של דבר. אבל השאלה אם מייצרים את כל המוצר הזה בארץ, מייצרים אותו בחלקו או שמייבאים אותו מסין.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
המטרה היא חברה ישראלית, לא אם המוצר מיוצר בארץ.
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
ברור. ברור שזו המטרה.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
המטרה שזה מיוצר בארץ.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
הרעיון הוא חברות ישראליות.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
המטרה היא שזה ייוצר בארץ, עידוד התעשייה הישראלית, לא רווח של ישראלי או משהו כזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל הוא מייבא חומרי גלם.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
המטרה היא העדפה לטובין ותוצרת הארץ, לא לחברות ישראליות.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אתם אוספים נתונים כמה מכרזים כאלה יש שבאמת מיישמים?
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
היישום – הוא חויב, אין דבר כזה בלי יישום.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל הוא לא חייב באופן מלא. אם זה משהו של משרד הביטחון, נגיד, יכול להיות שבמוצר מסוים חלק מהמוצר הוא מייבא מחו"ל. זה ידוע.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אם חלק מהמוצר הוא בחו"ל, זה פוסל את האירוע?
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
לא, אני אסביר. מה שקורה זה שהוא צריך להצהיר בסופו של דבר ולהראות ש-35% מתוך המחיר זה בישראל. שתבינו, מה זה 35%? להגיד לכם משהו? זה כלום מכלום.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
כן, זה לא הרבה.
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
ולמה? כי התקורות נמצאות שם, הרווח נמצא שם. מה שצריך לעשות זה לקחת את סך המחיר ולהוריד ממנו - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מי קבע את ה-35% האלה? אתם.
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
המחוקק.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
המחוקק קבע?
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
לא, לא, המחוקק.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה בחוק?
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
זה בחוק. זה בחוק. זה החוק. חלק מהעניין, כדי להראות מה זה, זה לקחת את מה שיש במחיר ולהפחית ממנו - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז תכתבו לא כולל תקורה, מה הבעיה?
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
להפחית ממנו את המחירים שנמצאים בחו"ל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל בחוק כתוב כלול - - -
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
זה דווקא יפגע בהעדפה. זה יפגע מאוד בהעדפה, שהרבה הרבה לא יקבלו דווקא. ככל שאתה מקשה על ההגדרה של מהו ישראלי - - -
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
לא, אבל הוא אומר ש-35% זה לא באמת ישראלי.
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, הוא צריך להראות שלפחות 35% מהמחיר מקורו בארץ. מה זה מקורו בארץ, וכמה רווח נמצא שם? שלא יהיה ספק.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
לכן אני אומר, בסוף המוצר הוא ישראלי או לא? הוא אומר שזה כולל תקורות ורווח, אז המוצר עצמו יכול להיות סיני, אבל - - -
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
ד"ר עידית תעזור לי בקטע הזה. מה שקורה בסופו של דבר, הוא צריך להראות שאם הוא לוקח את סך המחיר ומוריד ממנו את מרכיב החו"ל והוא מגיע ל-35%, ואני אומר לכם שהוא עושה את זה ככה, אני מתפלא שמהתעשיינים לא דיברו על העניין הזה, שדווקא היה צריך להגדיל את האחוזים האלה אם כבר. אבל יש לזה השלכות אחרות נוספות.
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
או לשנות את הרכיב של ה-35%.
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
מה זאת אומרת?
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
תקורות וכולי.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
כבוד היושב-ראש אמר שהדיון פה הוא על יישום ולא על תיקון תקנות, אני חושב שכדאי להתמקד.
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
לגבי הנושא של היישום, אם יש לכם הודעות כאלה מספקים שאומרים פלוני או אלמוני מייבא מסין ואומר שהוא הצהיר על זה. יש לנו יחידת בקרה, ואני אספר לכם משהו – יותר מפעם אחת - - -
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
עם משרד הביטחון אין לנו הרבה בעיות. משרד הביטחון הוא דוגמה למי שבאמת מיישם בפועל, על פי החוק?
<< אורח >> אבי שרון: << אורח >>
אנחנו מעסיקים אנשים שבודקים - - -
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
אז איפה הבעיות? משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, איפה אתם מוצאים את הבעיות?
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
לא מזמן הייתה לנו עתירה מול חברה ממשלתית. גם משרדי ממשלה. הייתה לנו עתירה עכשיו.
<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>
כל מכרזי השירות שעוטפים את הרכש בפנים, אלו משרדי ממשלה. כל מכרזי השירות שעוטפים את הרכש בפנים אלו משרדי ממשלה.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
אני לא הבנתי. מה זה אומר מכרזי שירות?
<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>
עושים מכרז של שירות שכולל בתוכו סתם לדוגמה - - -
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
לגבי זה אני מנחה, ועכשיו יש הוראת תכ"ם. בדקתי, יש הנחיה שבממשלה מיושמת יחסית טוב.
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
נשמח מאוד לראות את זה קורה בפועל.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
אני רואה את זה בפועל. אני רואה מכרזים שמיושמים – ממש מיושם נושא. אנחנו כתבנו הוראת תכ"ם שאומרת שחייבים להפריד בין רכיבי טובין לרכיבי שירות. זה מאוד מאוד קיים. אני רואה את ההנחיה הזאת מיושמת במשרדי ממשלה, אני רואה את המכרזים. ביות"ם, במערכת של תבניות מכרז, יישמנו את הנושא הזה. אני אופתע לראות שזה קיים במשרדים.
<< אורח >> ששי שדה: << אורח >>
אני מקווה מאוד שאתה צודק. אני ראיתי מכרזים כאלה.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
אני בודק מכרזים. יכול להיות שיש בעיה בחברות ממשלתיות, יותר קשה לפנות אליהם.
<< אורח >> ליאור כוכבי: << אורח >>
אתה יודע מה עושים? קח לדוגמה מזגנים, הם אומרים אני לא רוכש מזגנים, אני רוכש שירות לאספקת מזגנים.
<< אורח >> אמיר סינאי: << אורח >>
זה נכון ל-2020, אבל אנחנו מאוד על זה בממשלה, משרדי ממשלה, אני לא מצהיר על חברות ממשלתיות באמירה הזו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זהו? אנחנו נמשיך בעוד חודש. ביקשתם חודש, אין בעיה. מספיק בשבילך חודש, אדוני החשב הכללי? תודה רבה לכולם, הישיבה הסתיימה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:25. << סיום >>