פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 174
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007), שעה 09:00
סדר היום:
1. מינוי ממלא-מקום ליושבת-ראש הכנסת בעת היעדרותה מן הארץ.
2. בקשת חבר הכנסת חיים אורון להקדמת הדיון בהצעת חוק רשות השידור (תיקון – ביטול
הפחתת שיעור האגרה)(הוראת שעה), התשס"ח-2007 (פ/3095/17), לפני הקריאה הטרומית.
3. הצעת חוק הכנסת (תיקון – כינוס הכנסת בעת מצב מיוחד בעורף או מצב מלחמה), התשס"ז-
2006, הצעת חבר הכנסת ראובן ריבלין (פ/1813/17) – המשך דיון.
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד טל – היו"ר
יולי יואל אדלשטיין
אורי אריאל
זהבה גלאון
יצחק זיו
יואל חסון
אחמד טיבי
שלי יחימוביץ
יעקב מרגי
גדעון סער
ראובן ריבלין
חיים אורון
מוזמנים:
איל ינון – מזכיר הכנסת
ירדנה מלר-הורביץ – סגנית מזכיר הכנסת
רונית חייקין-יעקבי – מנהלת סיעת מרצ-יחד
יועצת משפטית: עו"ד ארבל אסטרחן
מנהלת הוועדה: אתי בן-יוסף
רשמת פרלמנטרית: שלומית כהן
1. מינוי ממלא-מקום ליושבת-ראש הכנסת בעת היעדרותה מן הארץ
היו"ר דוד טל:
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. אנחנו מתבקשים לקבוע ממלא-מקום ליושבת-ראש הכנסת לתקופה שהיא עוזבת את הארץ, מיום שלישי, 5 בדצמבר, ועד יום 11 בדצמבר. יושבת-ראש הכנסת ממליצה למנות כממלא-מקום את סגן יושבת-ראש הכנסת, חבר הכנסת אמנון כהן.
אחמד טיבי:
זאת גזענות. פעם אחר פעם אחר פעם. אדוני היושב-ראש, לא יעלה על הדעת דבר כזה.
היו"ר דוד טל:
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה אושרה.
אחמד טיבי:
אני מבקש רביזיה.
היו"ר דוד טל:
מי בעד הרביזיה? מי נגד? הרביזיה לא התקבלה.
2. בקשת חבר הכנסת חיים אורון להקדמת הדיון בהצעת חוק רשות השידור (תיקון – ביטול
הפחתת שיעור האגרה)(הוראת שעה), התשס"ח-2007 (פ/3095/17), לפני הקריאה הטרומית
היו"ר דוד טל:
חבר הכנסת אורון מבקש פטור מחובת הנחה על הצעת חוק רשות השידור (תיקון – ביטול הפחתת שיעור האגרה)(הוראת שעה), התשס"ח-2007. אנחנו נאשר אותה על דעת חבר הכנסת אורון, שאם ועדת השרים תתנגד לה הוא לא יעלה אותה להצבעה.
חיים אורון:
מדובר בהצעת חוק, על דעת כל החברים, למרות שלא כולם חתומים פה, שהם חברים בלובי למאבק להצלת השידור הציבורי. מדובר בהצעת חוק שאומרת שהפחתה ב-5% כל שנה של אגרת רשות השידור, שהתקבלה לפני כמה שנים, לא תחול משנת 2008. נעניתי לבקשת השר, שזה יהיה רק הוראת שעה. זה מופיע כהוראת שעה לשנת 2008.
ראובן ריבלין:
שר האוצר?
חיים אורון:
השר הרצוג.
היו"ר דוד טל:
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
תודה. הבקשה אושרה.
חיים אורון:
תודה לכם.
3. הצעת חוק הכנסת (תיקון – כינוס הכנסת בעת מצב מיוחד בעורף
או מצב מלחמה), התשס"ז-2006, הצעת חבר הכנסת ראובן ריבלין (פ/1813/17)
היו"ר דוד טל:
אנחנו עוברים לנושא הבא, הצעת חוק הכנסת (תיקון – כינוס הכנסת בעת מצב מיוחד בעורף או מצב מלחמה), התשס"ז-2006. מדובר בהצעה לתיקון תקנון שהגיש חבר הכנסת ריבלין. בדיון הקודם סיכמנו שחבר הכנסת ריבלין, בשיתוף עם היועצת המשפטית שלנו, יגישו הצעה לתיקון תקנון הכנסת. חבר הכנסת ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין:
נפגשתי עם היועצת המשפטית, אשר עמלה עמל רב על הניסוח, יחד עם הצוות המקצועי, עם המזכיר ועם סגני מזכיר הכנסת. אני סומך את ידי על האמור בנוסח, כפי שהוא מובא. אמרתי כבר בהזדמנות קודמת, שאינני עומד על כך שתהיה חקיקה של חוק בשלוש קריאות, אלא אני חושב שהנחייתה של היועצת המשפטית של הוועדה, שאפשר לפתור את הנושא באמצעות התקנות, מקובלת עלי. אני חושב שהתקנות מנוסחות כראוי ומיישמות את המטרה שלשמה ביקשתי את שינוי החקיקה.
היו"ר דוד טל:
בשבוע שעבר קיבלתי את ההצעה הזאת וקראתי אותה. על הסעיף האחרון יש לי הסתייגות, אבל היא לא מאוד משמעותית. אני חושב שהדברים כאן מסודרים כפי שצריך. דעתי נחה, דא עקא שהיות שדעתי נחה גם לא התייעצתי עם יושבת-ראש הכנסת לגבי התיקון הזה. אבל אנחנו נתקדם עם הנושא הזה כדי להביא לסיומו כמה שיותר מהר.
עו"ד ארבל אסטרחן:
נמצאות פה הוראות מיוחדות לעניין כינוס הכנסת כאשר שורר מצב שמוגדר כמצב מיוחד, שאסביר מהו. בנוסף, היות שנוגעים בסעיף שעוסק היום בכינוס הכנסת בזמן פגרה, מוצע גם אותו לתקן באופן שהוא כבר יהיה שלם, וכל מה שהופיע בכוכביות והחלטות ייכלל בנוסח הסעיף.
הסעיף הראשון הוא סעיף טכני, שבא לאפשר הוספת סעיף הגדרות בתחילתו של התקנון. מוצע להוסיף הגדרה של "מצב מיוחד" שתכלול את אחד מאלה: מצב שבו החליטה הממשלה לפתוח במלחמה לפי סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה; מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית. אזכיר שחוק ההתגוננות האזרחית קובע כי מצב מיוחד הוא כאשר קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית. או מצב שלגביו הוכרז על אירוע אסון המוני, לפי פקודת המשטרה, שאירוע אסון המוני מוגדר כאירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לשטח גדול.
היו"ר דוד טל:
לגבי מצב מיוחד, האם צריכה להיות הכרזה של הממשלה?
עו"ד ארבל אסטרחן:
כן. אלה הכרזות שאפשר להאריך אותן, נדרש אישור של ועדת החוץ והביטחון.
הגדרה של "פגרה", מוצע להגדיר באופן מפורש.
ראובן ריבלין:
צריך לדייק ולומר ליושב-ראש, שלגבי סעיף (1) צריך את הכרזת הממשלה. לגבי מצב מיוחד בעורף כמשמעותו בסעיף 90, זה גם נובע מהמצב לאשורו.
עו"ד ארבל אסטרחן:
בוודאי, אבל גם נדרשת הכרזה של הממשלה.
ראובן ריבלין:
נכון, אבל היא לא מכריזה על מצב מלחמה כולל, אלא על מצב מיוחד בעורף. לפי מלחמת לבנון השנייה, ברור שמבחינת העורף כמוה כמלחמה, למרות שלא מוכרזת מלחמה.
היו"ר דוד טל:
האם היה מצב שהכריזו על מצב שכזה?
ראובן ריבלין:
השאלה שלך היא נכונה. בזמנו יושבת-ראש הכנסת, על-פי שיקול דעתה או על-פי בקשת הממשלה שבחרה שלא להכריז על מצב מלחמה, רצו לשדר עסקים כרגיל. נזעקנו כמה חברי כנסת, ובניהם חברי הכנסת עמי אילון ומתן וילנאי ואחרים, שאמרו שהמצב בעורף דה-פקטו הוא מצב מלחמה, לכן הכנסת לא יכולה לומר לכל האנשים שאין מלחמה ברמה של הגדרה, אבל יש מלחמה במצב של הכרזה של מפקדת העורף. ואם אתה שואל אם צריך את החלטת הממשלה, לעניין זה לא הרי סעיף (1) כסעיף (2).
היו"ר דוד טל:
צורפה כאן לחברי הכנסת עבודה של מרכז מחקר ומידע לגבי כמה מדינות, מי רשאי ובסמכותו של מי לכנס את הפרלמנט או את האסיפה הלאומית שלהם. ברוב המקרים ראיתי שם שלהוציא שניים-שלושה מקרים, במקרה ש-20% או 40% מחברי הפרלמנט דורשים כינוס, זה מתקבל.
ראובן ריבלין:
מדובר על כינוס בפגרה.
היו"ר דוד טל:
ברוב המקומות אין פגרה כפי שיש אצלנו. במקומות שיש פגרה זה מיולי ועד סוף אוגוסט. אבל אצל כל האחרים פרק הזמן הוא קצר, והם עובדים כמעט כל השנה עם פגרה של שבוע או שבועיים.
עו"ד ארבל אסטרחן:
הכרזת מלחמה זה דבר מאוד נדיר, יש לזה גם השלכות בין-לאומיות מכל מיני סוגים. לכן זה דבר שאינו קורה.
ראובן ריבלין:
יש לזה גם השלכות פנימיות. באותו רגע פקודת מס הכנסה פועלת, סיוע לעורף, התקשורת, חוק בזק.
עו"ד ארבל אסטרחן:
נכון. לכן הוסיפו את האפשרות של מצב מיוחד בעורף, שזה חוק יחסית חדש, וזה הוחל בזמן המלחמה בצפון. אבל זה גם קיים בדרום. באזור שדרות הוכרז פעם אחת במאי 2007 והוכרז בספטמבר 2007 והוארך כמה פעמים על-ידי ועדת החוץ והביטחון, ובעצם זה ממשיך לחול.
היו"ר דוד טל:
הכרזה כזאת מקנה הקלות לתושבים של אותו אזור?
עו"ד ארבל אסטרחן:
כן, יש הקלות מבחינת דיני עבודה, ויש גם סמכויות לצבא. שלושה המקרים האלה הם מקרים שמוגדרים "מצב מיוחד". הצטרפה גם הגדרה של "פגרה".
היו"ר דוד טל:
האם לגבי שלושת המקרים הללו יש הסתייגויות?
עו"ד ארבל אסטרחן:
חשוב שההגדרות האלה יהיו בתקנון, כי יכולים לחשוב על מצב נוסף, ובתקנון קל יותר לתקן.
מוצע לתקן את סעיף 27 בתקנון, שהוא הסעיף שהיום עוסק בסמכויות יושב-ראש הכנסת לקבוע את מועדי הכנסים. היום כתוב שיושב-ראש הכנסת באישור ועדת הכנסת רשאי לקבוע את היום שבו יסתיים כנס הכנסת, בשים לב לסעיף 9 לחוק הכנסת, שהוא הסעיף הקובע מתי ייפתחו הכנסים ומה יהיה משכם המינימאלי. מוצע שבמקום "היום בו יסתיים" יבוא "הימים שבהם יחל ויסתיים". זה שינוי טכני. מוצע להוסיף פה סעיף חדש: "(ב1) קבע יושב ראש הכנסת באישור ועדת הכנסת את הימים שבהם יחל ויסתיים כנס של הכנסת, כאמור בסעיף קטן (ב), ושרר מצב מיוחד, רשאית ועדת הכנסת, לפי בקשה של יושב ראש הכנסת או של רוב חברי הוועדה, ובשים לב לסעיף 9 לחוק הכנסת, לשנות את המועדים האמורים באופן שיאריך את הכנס או שיקדים את תחילתו של הכנס הבא, וכן רשאית היא לעשות כן לאחר שהחלה פגרת הכנסת."
ראובן ריבלין:
כשאין פגרה אין בעיה. במלחמת המפרץ הראשונה הכנסת היתה פעילה והיתה מלחמה, והכנסת פעלה כרגיל. הכנסת לא יוצאת לפגרה במלחמה. יש פה שינוי אחד, שעד היום יושב-ראש הכנסת בעצמו היה יכול להכריז. פה יכולה הבקשה לבוא או מיושב-ראש הכנסת או מחברי הכנסת שהם חברי הוועדה, שהם לפחות אחד יותר ממחציתם. זה התיקון מהמצב שהיה קיים עד היום, והוא חשוב.
היו"ר דוד טל:
אתם נותנים יותר כוח וסמכות לוועדה הזאת.
ראובן ריבלין:
אסביר לך למה. יושב-ראש הכנסת הוא יושב-ראש הכנסת של כולם, אבל המציאות הפוליטית מוכיחה שהוא נבחר מטעמה של הממשלה, למעט פעם אחת. הממשלה יכולה לבוא ליושב-ראש הכנסת ולומר: הרי שמנו אותך כאן שתבוא להיות לנו לעזר בזמן שנצטרך אותך. אני לא אומר את זה לגנאי. הזכות של הממשלה היא לא זכות בלבד, אלא חובתה למשול, ולכן היא צריכה גם את הסיוע מוועדות הכנסת ומהפונקציות של הכנסת, כמו יושב-ראש הכנסת. אבל פה נוצר מצב, שאנחנו רוצים שיהיה שיקול דעת מלא של הכנסת. לכן שאלנו האם כל חבר כנסת. לכן אמרנו שוועדת הכנסת, שהיא הוועדה שמפקחת על כל ענייני המנהל של הכנסת ועל סדרי הבית, היא זאת אשר מחצית מחבריה פלוס אחד תוכל גם להיות גורם מבקש.
היו"ר דוד טל:
אני יכול להשתמש באותו ארגומנט שאמרת קודם, שאנחנו הממשלה מינינו אתכם, חברי הכנסת, ויש לה רוב בכל ועדה וועדה, אתם מייצגים אותנו.
ראובן ריבלין:
אז הם יאמרו: נכון, אתם צודקים, אבל בעניין זה שאתם לא רוצים להכריז על מלחמה אתם טועים, ולכן אנחנו פה בכנסת גורם מפקח עליכם גם כשאנחנו אתכם. כשאני רוצה לומר לממשלה שהיא עושה שלום, שזכות השיבה יכולה לבוא גם למה שנקרא שיח' באדר, היא צריכה להבין שאני לא נגדה, אני פשוט מזהיר אותה שזכות השיבה יכולה להגיע לשיח' באדר. דא עקא, ששיח' באדר הוא המקום שאתה יושב עליו.
היו"ר דוד טל:
אני יודע, אמרת לי את זה לפני שבע שנים.
ראובן ריבלין:
טוב שאומר לך את זה כל בוקר, כי העניין נהיה אקטואלי יותר ויותר. כשם ששלושים שנה הייתי אומר לכם כל בוקר "בוקר טוב מירושלים", ואצלכם זה היה מובן מאליו, ירושלים הגדולה והשלמה. יש ממשלה שאני בהחלט תומך בה בכל מאודי, ובכל זאת אני רוצה שהכנסת היא זאת שתקבע מתי היא רוצה לצאת לפגרה או מתי היא לא רוצה לצאת לפגרה כאשר העם נמצא במצב שנשקפת לו סכנה. לכן אני חושב ששיקול הדעת הקולקטיבי לפעמים עוזר לממשלה.
היו"ר דוד טל:
זאת אומרת, שאנחנו אומרים שדי בזה ש-50% מחברי ועדת הכנסת מבקשים?
ראובן ריבלין:
זאת הבקשה. אחרי זה היא צריכה להחליט.
עו"ד ארבל אסטרחן:
סעיף 37. מוצע להחליף את הסעיף שהיום עוסק בסדר היום בכנס מיוחד של הכנסת, גם לעגן את הדברים שקיימים היום בהחלטות:
"25 חברי הכנסת" – המספר הזה מופיע בחוק, אנחנו לא נוגעים בו – "הדורשים לכנס את הכנסת בתקופת פגרת הכנסת, בהתאם לסעיף 9ב לחוק, רשאים לצרף לדרישתם נושא אחד או שני נושאים לסדר היום" ומוצע להוסיף "שאינם הצעות חוק פרטיות".
אני אדגיש, פה מדובר בכנס פגרה רגיל. בהמשך מדובר על כנס פגרה כשיש מצב מיוחד. היום הם יכולים לבקש לכנס את הכנסת, הממשלה או 25 חברי כנסת. הממשלה יכולה לבקש כל נושא. לפי מה שכתוב היום בתקנון, חברי הכנסת יכולים לבקש הצעות דחופות לסדר היום, ולכן כך גם היה נוהג על-פי רוב שלא היתה חקיקה פרטית. במקרים מאוד נדירים היתה באישור ועדת הכנסת. הדברים האלה גם נשאלו, ולכן מוצע להבהיר שהצעות חוק פרטיות לא יהיו בכנס פגרה רגיל. בהמשך יש התייחסות למצב מיוחד.
ראובן ריבלין:
שלא ינצלו חברי הכנסת את העניין.
עו"ד ארבל אסטרחן:
"יו"ר הכנסת יעמיד את הנושאים על סדר היום כהצעות לסדר היום". היום כתוב "הצעות דחופות לסדר היום". מוצע שיהיה כתוב "הצעות לסדר היום". מישהו העיר לי להבהיר שזה לא יבוא על חשבון המכסה. "חבר כנסת אחד ינמק כל נושא שפורט בדרישה. משדרשו 25 חברי הכנסת לכנס את הכנסת, כאמור בסעיף (א), אין הם יכולים לבקש להוסיף נושאים לאותה ישיבה של הכנסת. אין באמור כדי למנוע מ-25 חברי כנסת אחרים לדרוש לכנס את הכנסת באותו מועד ולפרט בדרישתם נושא אחד או שני נושאים לסדר היום, ובלבד שהכנסת לא תדון בנושא שלא פורט בדרישתם של 25 חברי הכנסת".
היו"ר דוד טל:
וכן על זה הדרך, גם אם יהיו עוד 25 חברי כנסת אפשר עוד שני נושאים נוספים?
עו"ד ארבל אסטרחן:
כן.
היו"ר דוד טל:
והם לא חייבים להיות באולם המליאה?
עו"ד ארבל אסטרחן:
לא.
יצחק זיו:
אני חושב שזאת נקודה שצריך להתייחס אליה.
ראובן ריבלין:
הנקודה הזאת, חובתם של חברי כנסת להשתתף בישיבה, היא דבר שנוגע לכל ישיבת כנסת, בין שהיא בפגרה ובין שהיא לא בפגרה, והיא נוגעת לסדר שבו נקבע בכנסת כיצד ואיך צריכים לנהוג חברי הכנסת. היא לא מיוחדת לנושא שבו אנחנו מקיימים את דיוני הכנסת בשעה שיש חירום. מה שחל בכל פעם, צריך לחול גם פה.
היו"ר דוד טל:
מנהלות הסיעה יודעות, שטרם יציאה לפגרה מחתימים את חברי הכנסת על דף.
ראובן ריבלין:
אני חושב שזה נוהג פסול, אבל זה נוהג שאני לא יכול לשנותו.
היו"ר דוד טל:
אפשר לשנות את זה, אם אנחנו כבר משנים.
ראובן ריבלין:
חבר הכנסת טל, אני נזהר. ביושבי כיושב-ראש כנסת קראתי לעם לבחור חברי כנסת יותר טובים. אני מצטער.
היו"ר דוד טל:
אבל באותה הזדמנות כשאנחנו פה מתקנים ולא עושים טלאי על טלאי, אולי אפשר לומר שלא יהיה מצב כזה. מפני שיכול לקרות מצב ש-25 חברי כנסת חותמים יום לפני, טסים לחו"ל ולא יהיו בשעת הדיון במליאה.
ראובן ריבלין:
דרישתו של חבר הכנסת זיו, שהיא דרישה נכונה, לדון בזה בעניין הספציפי הזה, יכולה לבוא בדיוק כמו השאלה האם לא רצוי שנקיים קודם חוקה לישראל. זאת אומרת, זה דבר שהוא ברמה עקרונית של חובתם של חברי כנסת להשתתף בדיון. אני, למשל, תומך בהצעה שהובאה לפני הוועדה אתמול, שחברי כנסת שדרשו מראש ממשלה לבוא ולהתייצב בפניהם, ואנחנו כתבנו בתקנון שהוא חייב להיות נוכח באולם בכל שעת הדיון, לא יקראו דרור לעצמם ויכריחו את ראש הממשלה לשבת במקום שבו הם לא רוצים לשבת.
היו"ר דוד טל:
אני לא אומר 25 חברי כנסת, אני אומר 15 מהם.
ראובן ריבלין:
הדברים האלה הם דברים שלא יכולים להיקבע במיוחד לתקנות אלה. כי המדובר הוא בישיבה במליאה, ולא רק להיות בבניין. זה כבר עניין של נימוסים, הליכות וסדר טוב ותקין של ישיבות הכנסת כולן. לכן אני לא הייתי מייחד את החובה להתייצב דווקא פה.
היו"ר דוד טל:
אם התכלית ראויה, אולי כדאי להחיל את זה גם על המקרה הזה.
ראובן ריבלין:
אם זה גם, אין לי בעיה. אם זה מיוחד לאלה, זה דבר שהוא בעייתי.
היו"ר דוד טל:
אני מסכים למה שאמר חבר הכנסת ריבלין, שאם זה לא מוחל רק כאן, זה בסדר. זה יוחל גם שם וגם כאן, וזה יהיה בסדר.
יצחק זיו:
אני חדש ואני שומע כאן דבר שהדהים אותי, שמחתימים לפני הפגרה. הדבר הזה הוא דבר חמור ופסול.
ראובן ריבלין:
כאשר היו מבקשים ממני והיה לי באותו יום מצב-רוח מאוד מיוחד, הייתי אומר שיבואו אנשים ויראו לי שהם חתמו. היו מביאים לי צילום של החתימות.
היו"ר דוד טל:
אפשר לבקש שהחותם ירשום גם את התאריך ואת השעה שהוא חתם.
יצחק זיו:
בהמשך לנקודה הזאת אני מציע לומר, שבמקרה של כינוס מיוחד, אותם אנשים שחתומים חייבים להיות. זאת לא מליאה רגילה. לא ייתכן שאנשים יחתמו על כינוס מיוחד ויישבו בבית.
ראובן ריבלין:
לדעתי זה נושא אתי. אבל יש אנשים שיושבים פה כל היום וכל הלילה, והם גם נפגשים עם אנשים. למשל יושבי-ראש ועדות, אתה לא מצפה שהם יישבו כל היום במליאה.
יצחק זיו:
בזמן כינוס מיוחד הם יישבו.
היו"ר דוד טל:
אפשר לומר שלא כל ה-25 יישבו, אלא רק 15.
ראובן ריבלין:
אין לי שום עכבות לגבי עניין זה, כי אני יושב בכל דבר שאני מבקש. אני יושב במליאה ולא יכול להעלות על דעתי מבחינת יושר אינטלקטואלי, שביקשתי לכנס ישיבה ואני לא נמצא. אבל חבר הכנסת זיו, מה שאמרת פה עלול להיתקל אצלך בהתנגדות של שישה חברים אחרים.
יצחק זיו:
אני מוכן לקבל את הסיכון הזה.
ראובן ריבלין:
אנשים הרי משתגעים להיבחר לכנסת, וכשהם מגיעים לכנסת הם לא באים.
יצחק זיו:
אתה חושב שבמליאה זה לא יעבור?
ראובן ריבלין:
לא רק שזה לא יעבור. לא יכול להיות שיהיה כלל רק לגבי עניין זה. הוא נכון בכל דיוני הכנסת.
יצחק זיו:
בוא נתחיל עם השלב הזה.
ראובן ריבלין:
60 שנה לא הצלחנו לעשות חוקה לישראל, נבוא ונאמר שבעניין מסוים תחול חוקה. הכנסת צריכה לקבוע בעניין זה. בפרלמנטים רבים בעולם יש ועדת קוורום. למשל ועדת הכנסת קבעה קוורום לגבי נושאים מרכזיים. יש פה עניין שהולך לאורך כל הקו, לא אומרים שדורשים קוורום רק לזמן מלחמה. אני לא רוצה להעמיד מכשול בפניך. ההצעה שלך היא הצעה ראויה לדיון באופן כללי, לומר שבכל מקום שבו חברי כנסת דרשו איזשהו כינוס או איזשהו דיון, למשל לפי סעיף 86, הם יחויבו להיות נוכחים.
איל ינון:
אגב, מגישים בקשה להצבעה שמית, קוראים את השמות והם לא נוכחים.
ראובן ריבלין:
אם חתמתי שאני רוצה הצבעה שמית ואני לא נוכח, זאת יריקה בפרצוף של עצמי.
יצחק זיו:
אתמול מאה אנשים שאלו שאילתות, 95 לא היו.
ירדנה מלר-הורוביץ:
היו שם 200 תשובות לשאילתות, ויכול להיות שזאת היתה מחאה של חברי כנסת שהגישו שאילתא בנובמבר 2006 וקיבלו אותה רק אתמול.
ראובן ריבלין:
פעם חברי הכנסת יכלו לעבוד בעבודה נוספת. מרגע שחברי הכנסת לא יכלו לעבוד בעבודה נוספת, הם כמעט ולא נוכחים בבניין.
רונית חייקין-יעקבי:
נניח שחבר הכנסת חתם, וכשהוא חתם הוא היה בארץ. שיקול דעת של יושבת-ראש הכנסת מתי לקבוע את הישיבה, ובמועד שבו היא קבעה את הישיבה הוא היה בחו"ל. זה נימוק אחד למה זה לא מסתדר.
היו"ר דוד טל:
נימוק רציני.
רונית חייקין-יעקבי:
נימוק שני, יש כינוס לא של 25 חברי כנסת, יש כינוס ממשלה. האם אתה מחייב את הממשלה שכל השרים יבואו?
ראובן ריבלין:
אנחנו לא אחראים על הממשלה.
היו"ר דוד טל:
אנחנו רוצים להפריד בין הרשויות, הם בשלהם ואנחנו בשלנו.
ראובן ריבלין:
מחצית מהחברים שחתמו על ההצעה לתקן את החוק הם חברי הקואליציה. ביניהם עמי אילון, קולט אביטל, רוברט אילטוב, אלי אפללו, שלמה ברזניץ, גלנטי, גלזר, עמירה דותן, צחי הנגבי, מגלי והבה, מתן וילנאי ואחרים.
היו"ר דוד טל:
חבר הכנסת ריבלין, 15 חברי כנסת מקובל עליך? אני רוצה להחיל את זה לאורך כל הדרך. חוקה לא נוכל לבנות היום, חוקי יסוד בנית לנו. זה יהיה חוק יסוד שלנו. עכשיו נתקן פה, וזה יהיה נר לרגלי הוועדה.
ראובן ריבלין:
כל עוד לא תתקן את זה בהוראות הכלליות, הדבר יחול רק בזמן פגרה.
עו"ד ארבל אסטרחן:
אבל זה יהיה גם בפגרה רגילה.
ראובן ריבלין:
זאת הערה נכונה לגבי כל ישיבות הכנסת.
היו"ר דוד טל:
אני מקבל את עמדתך. אנחנו נגיש תיקון לתקנון הכנסת לגבי כל פעם שנדרש מאן דהוא לחתימות, יצטרכו לפחות מחצית מחברי הכנסת המגישים להיות נוכחים באולם.
ראובן ריבלין:
אני חושב שזאת הצעה מצוינת שלא תעבור.
היו"ר דוד טל:
אז אותם חברי כנסת שיצביעו נגד – יידע הציבור אם כדאי לו לבחור בהם או לא.
ראובן ריבלין:
אם הייתי יודע בדיעבד מה יקרה, לא הייתי אומר את מה שאמרתי.
היו"ר דוד טל:
נתקן בתקנון, והתיקון ייכנס לכאן.
ראובן ריבלין:
אם ההצעה של חבר הכנסת זיו תבוא, שהיא הצעה ראויה לחלוטין, כל העסק ייפול רק בגלל העניין הזה. התקנות האלה הן תקנות שהן נחוצות, כי נוכחנו בצורך בהן בזמן אמת כאשר ראינו שאנחנו יוצאים לפגרה והעם כולו במלחמה בעיניו, גם אם לא הוכרזה מלחמה.
היו"ר דוד טל:
כדי שלא יהיה מצב כזה, אנחנו נתקן בתקנון ואז זה יחול על כל המקרים האלה.
ראובן ריבלין:
בבקשה.
היו"ר דוד טל:
סעיף 37 סעיף ג: "דרשו 61 חברי כנסת לכנס את הכנסת בתקופת הפגרה..."
ראובן ריבלין:
זאת הנחיה שיצאה מיושב-ראש הכנסת ה-16, כאשר אורי אריאל דרש לא לצאת לפגרה כאשר היה עניין של שאלות גורליות, ואני הודעתי אז בצורה חד-משמעית שאני אכנס את המליאה בפגרה. בקשר לשאלה אם יהיו הצבעות אי-אמון או לא, שהיא שאלה משפטית שלא הוכרעה עד היום, אמרתי שאקיים הצבעת אי-אמון אם 61 חברי כנסת יביעו אי-אמון בממשלה וידרשו הצבעה על הנושא. אם יש בקשה לקיים הצבעת אי-אמון בפגרה ו-61 חברי כנסת חתומים עליה, אני אקיים למרות שיש שאלה האם מקיימים אי-אמון או לא.
היו"ר דוד טל:
וגם שם יחול הכלל שמחציתם חייבים להיות באולם המליאה? יכול להיות מקרה של חבר כנסת שיחתום ולאחר מכן ייסע לארצות-הברית להרצות.
ראובן ריבלין:
יכולים לתת לו מיצובישי.
עו"ד ארבל אסטרחן:
מדובר פה בשינוי מהותי, והוא מדבר על כל פגרה שהיא: "דרשו 61 חברי הכנסת לכנס את הכנסת בתקופת הפגרה לדיון בהצעה להביא לאי-אמון בממשלה, יקבע יו"ר הכנסת את הישיבה למועד שלא יקדם מ... – צריך להחליט – ולא יאוחר מ..."
היו"ר דוד טל:
הצעות לקביעת זמנים.
ראובן ריבלין:
כל דבר שמתקבל על דעתכם.
היו"ר דוד טל:
אני חושב שיש חובת התייעצות שלי עם יושבת-ראש הכנסת, היות שהיא כרגע יושבת על כיסא יושב-ראש הכנסת.
ראובן ריבלין:
לא יקדם מ-48 שעות ולא יאוחר מ-72 שעות.
עו"ד ארבל אסטרחן:
אפשר לא לקבוע את הסיפא.
יצחק זיו:
ההגבלה היא מאוד לחוצה כאן.
היו"ר דוד טל:
אבל המקרה הוא לחוץ. אנחנו מדברים על מצב חירום.
איל ינון:
כאן לא מדובר על מצב חירום.
היו"ר דוד טל:
אתם מסכימים שאתייעץ עם יושבת-ראש הכנסת ואשמע את דעתה?
ראובן ריבלין:
בהחלט.
עו"ד ארבל אסטרחן:
סעיף ד הוא הסעיף שקובע הוראות מיוחדות כשיש כינוס פגרה מיוחד כשיש מצב מיוחד: "דרשו חברי הכנסת לכנס את הכנסת בהתאם לחוק הכנסת בעת ששרר מצב מיוחד, והכינוס נדרש בקשר לאותו מצב, יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה: 1. חברי הכנסת רשאים לפרט יותר משני נושאים הקשורים למצב המיוחד, ובאישור ועדת הכנסת רשאים הם להביא לדיון הצעות חוק פרטיות הקשורות למצב המיוחד".
ראובן ריבלין:
זה חידוש.
עו"ד ארבל אסטרחן:
כל סעיף ד הוא חידוש.
רונית חייקין-יעקבי:
מה זה יותר משני נושאים, כמה נושאים?
עו"ד ארבל אסטרחן:
כמה שצריך, אם זה בקשר למצב המיוחד.
ראובן ריבלין:
הכנסת מקיימת במצב מיוחד את ישיבותיה בפגרה כאילו היא היתה במושב רגיל.
עו"ד ארבל אסטרחן:
"בהצעה לסדר היום בקשר למצב המיוחד יתקיים דיון אישי, אלא אם כן קבעה ועדת הכנסת שיתקיים דיון סיעתי". בעניין זה אני שואלת האם כל אחד יכול לדבר, או רק מי שביקש.
ראובן ריבלין:
רק מי שיהיה בארץ. מדובר בדיון אישי, וכל מי שנרשם אצל מזכיר הכנסת יכול לדבר.
עו"ד ארבל אסטרחן:
"3. יו"ר הכנסת יכנס את הכנסת לפי דרישה של חברי הכנסת כאמור בקשר למצב המיוחד, במועד שלא יקדם מ... ולא יאוחר מ..."
היו"ר דוד טל:
נשאיר את זה להתייעצות שלי עם יושבת-ראש הכנסת.
עו"ד ארבל אסטרחן:
"יו"ר הכנסת רשאי לקבוע כי 30 דקות בפתח הישיבה ובמהלכה יוקדשו לנאומים בני דקה. במהלך הישיבה יינתנו לתשובות לשאילתות בעל-פה הקשורות למצב המיוחד, לפי מכסה שתקבע ועדת הכנסת".
היו"ר דוד טל:
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:45