פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט"ז כסלו התשס"ח (26 בנובמבר 2006), שעה 10:30
סדר היום: תקציב המשרד לקליטת העלייה לשנת 2008.
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
חיים אורון
זאב אלקין
שי חרמש
שלי יחימוביץ
אמנון כהן
יעקב ליצמן
אלכס מילר
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
יעקב אדרי – השר לקליטת העלייה
ארז חלפון – מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
חנוך צמיר – המשנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
דני טופז – הממונה על התקציבים, המשרד לקליטת העלייה
אריה קורת – מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה
חביב קצב – מנהל אגף דיור, המשרד לקליטת העלייה
שרה כהן – מנהלת מחלקת רווחה, המשרד לקליטת העלייה
אביגדור לויתן – מנהל המחלקה לקליטה וקהילה, המשרד לקליטת העלייה
תמיר מימרוד – יועץ מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
ניסים קול-אל – מערכות מידע, המשרד לקליטת העלייה
שרית טובי – מנהלת תחום תקציב והתקשרות – הסוכנות היהודית
יועצת כלכלית: סמדר אלחנני
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית: שלומית כהן
תקציב המשרד לקליטת העלייה לשנת 2008
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בוקר טוב. אנחנו מברכים את השר לקליטת העלייה, את המנכ"ל ואת כל אנשי משרדו. זאת כבר שנה שנייה שדנים בוועדת הכספים על תקציב של משרד הקליטה. הוא כבר לא אזוטרי מבחינת הוועדה, הוא מאוד חשוב. דרך אגב, צריך לתת המון קרדיט לקודמי, הרב ליצמן, שגם אתה כשהיית לפניי הבנת את החשיבות של המשרד הזה והעלית אותו לדיון בוועדת הכספים. המשרד הזה הוא חשוב מאוד.
ארז חלפון, בבקשה.
ארז חלפון:
(מציג שקפים)
בוקר טוב לכולם. היום אציג את שנת 2008 העומדת בפתח, תוכניות עיקריות של המשרד לגבי שנת 2008. לאחר מכן תקציבים, ובסוף מה חסר לנו כדי להגיע לפעילות מקסימלית כדי שניתן לעולים. כשנגיע לסוף תראו שלצערי חסר לנו הרבה. בסוף הדיון גם אציג לכם קיצוצים שהמשרד עבר משנת 2001, ואני מדבר על התקציב הגמיש משנת 2001 עד שנת 2007.
יש לכם כאן מצגת שהצגתי לכם גם בפגישה הקודמת שלנו, לפני כשלושה חודשים, לגבי מספר העולים והמדינות משנת 2004 עד 2007. אנחנו עומדים היום על כ-17,308 עולים, והצפי ל-31 בדצמבר מדבר על 20,200 עולים. אנחנו נעמוד על בין 400 ל-500 עולים פחות מהשנה הקודמת.
יעקב ליצמן:
העלייה מצרפת עזרה משהו, או הופסקה?
ארז חלפון:
זה הולך בשלבים. בתחילת השנה היתה עלייה יותר מאסיבית. עכשיו, גם בגלל בחירתו של סרקוזי, אנחנו רואים קצת האטה בנושא של חזרה. אבל בצרפת זה משתנה בעקבות האירועים שקורים שם.
יעקב ליצמן:
זאת אומרת, ככל שהממשל יותר טוב, יש פחות עולים.
השר יעקב אדרי:
נכון. אגב, זה מדויק לגבי רוב המדינות.
יעקב ליצמן:
זאת אומרת שאם הממשלה כאן לא טובה, יש ירידה.
ראובן ריבלין:
לא יכול להיות שבישראל תהיה ממשלה לא טובה.
יעקב ליצמן:
אם הם לא טובים, שולחים אותם לאנאפוליס.
ראובן ריבלין:
אין דבר כזה ראש ממשלה לא טוב. פרט לנתניהו, שכחתי.
ארז חלפון:
אפרט את ששת הנושאים העיקריים, גם בעקבות דיוני התקציב, שהשר החליט לתת להם דגש בשנת 2008. ראשית זה המבצע שמייד אדבר עליו, שאנחנו עושים בשנת 2008, עידוד עלייה וחזרתם של תושבים חוזרים בשנת ה-60 למדינת ישראל, קידום והכשרה בתעסוקה של עולים חדשים, תגבורי לימוד השפה העברית. תוכניות לחיזוק נוער עולה, טיפול בעולים בני הקהילה האתיופית, והנושא השישי הוא הגדלת מספר המתגיירים.
אמנון כהן:
הגדרה של העולים, עד איזו שנה?
ארז חלפון:
עשר שנים. אוכלוסיות מיוחדות, בני הקהילה האתיופית, זה 15 שנה. לבוכרים ולקווקזים בכמה פרמטרים יש תוספות, בעניין סטודנטים וכיו"ב.
אגף עידוד עלייה ותושבים חוזרים – לקראת אוגוסט 2007, לאחר שעשינו כמה מכרזים, איחדנו את האגפים גם של עידוד עלייה וגם של תושבים חוזרים. היום יש מנהלת אחת, מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, שתפקידה מצד אחד לפתח תוכניות של משיכת עולים ביחד עם הסוכנות היהודית למדינת ישראל, והנושא השני שחשוב הוא נושא חזרתם ארצה של התושבים החוזרים. אני רוצה להזכיר לכולם, שמשרד הקליטה מפעיל היום כ-12 בתים ישראלים, בעיקר בצפון אמריקה וגם באירופה. האנשים יושבים בקונסוליות ונותנים את השירות לישראלים ביום-יום שרוצים לבוא ולהתעניין בחזרה למדינת ישראל – מה הם מקבלים, לאן הם פונים – וכמובן משדכים אותם עם לשכות של משרד הקליטה כאן במדינת ישראל.
אמנון כהן:
מה השוני בהטבות שהיו לפני כן לבין ההטבות שיהיו עכשיו לאותם חוזרים?
ארז חלפון:
אני אתייחס לנושא של המבצע.
בשנת 2008 העברנו למשרד הקליטה את כל נושא התקציב בתמיכות בארגונים שהם מעודדי עלייה. כרגע אנחנו מדברים על "נפש בנפש" ו"עמי". כמו שאתם יודעים, עד 2007 מי שחילק את התמיכות זה משרד ראש הממשלה. כמובן, האנשים המקצועיים שלנו נתנו את הקריטריונים ואת כל מה שצריך. אין ספק שהחלטת השר להעביר את זה אלינו למשרד היא החלטה נכונה, מכיוון שכל האנשים המקצועיים שעוסקים בנושא נמצאים במשרד. אנחנו כבר מתחילים שיתופי פעולה מייד כשנתחיל לחלק את התמיכות, ב-1 בינואר, לאחר שפרסמנו את הקריטריונים, כדי לבדוק איך אנחנו גורמים לאותם ארגונים להביא יותר עולים, כמובן לצד הסוכנות היהודית, בשנת 2008. הכוונה בצעד הזה היא הגברת מספר העולים. סך הכול התקציב שעבר ממשרד ראש הממשלה לצורך התמיכות הוא כ-17 מיליון שקלים.
תוכנית נוספת ויפה, שכמובן המשרד מממן, היא תוכנית משותפת עם "הצופים". היא נקראת "גרעיני צבר". בארצות-הברית כמעט בכל שנה 150 ילדים של ישראלים מגיעים לתנועת הנוער של "הצופים", עוברים הדרכות. לאחר מכן עולים לארץ ומתגייסים לצה"ל, לנים בקיבוצים. תוכנית יפה מאוד. השנה היו לנו חמש קבוצות, אנחנו מקווים שבשנה הבאה נעלה בעוד קבוצה אחת ונגיע ל-200 ילדים שיתחילו את הפעילות שם, יגיעו לארץ וכמובן יתגייסו לצה"ל.
המבצע עצמו "חוזרים הביתה ב-60 לישראל" – לאחר משא-ומתן עם האוצר ותוספת תקציבית שהצלחנו לקבל, יצאנו במבצע לשנת ה-60, להחזיר את הישראלים למדינת ישראל. לאחר סקר שעשינו בשנה שעברה, כל תושב ישראלי שרוצה לחזור למדינת ישראל צריך לשלם כ-9,000 שקלים לביטוח לאומי כדי לקבל שוב את זכויותיו הרפואיות, לבטח אותו ואת ילדיו בקופות החולים. בשנת ה-60 אותו ישראלי – וזה השוני העיקרי, לשאלתך חבר הכנסת כהן – שירצה לחזור יקבל את כל הפרטים. פתחנו אתר אינטרנט.
יעקב ליצמן:
כמה הוא צריך לשלם אם הוא רוצה לחזור?
ארז חלפון:
אם הוא רוצה לחזור הוא צריך לשלם בשישה תשלומים את התשלום של 9,000 שקלים. עדיין יש לו חצי שנה המתנה, כי הוא יכול להיות מבוטח רק לאחר חצי שנה שהוא מגיע לארץ, וזה זמן שמאפשר להם להישאר שם, להתחיל להכין את העזיבה שלהם.
יעקב ליצמן:
מה הוא מפסיד מכך שהוא עולה מחדש?
ארז חלפון:
הוא לא מפסיד שום דבר.
השר יעקב אדרי:
עד היום הוא הפסיד שהוא היה צריך לשלם את הביטוח הרפואי.
יעקב ליצמן:
נניח שאדם ירד והוא רוצה עכשיו לעלות, הוא לא רוצה להמשיך אלא להתחיל מחדש.
ארז חלפון:
אתה שואל למה תושב חוזר לא מקבל סל קליטה כמו עולה?
יעקב ליצמן:
לא סל קליטה, אלא ביטוח רפואי. למה צריך את סעיף 58?
ארז חלפון:
זאת תקנה שמשרד האוצר והממשלה קיבלו לפני כמה שנים. הסיבות שחוקקו את זה הן שהיו כאלה שניצלו את ההטבה הזאת והגיעו לארץ רק כדי לעבור טיפול רפואי.
השר יעקב אדרי:
החשש היה שכל מיני אנשים חולים יגיעו לארץ ויעשו ביטוח רפואי בחינם.
ארז חלפון:
לשנת ה-60 הבקשה הראשונה שלנו מהאוצר היתה לבטל לשנה אחת את סעיף 58.
ראובן ריבלין:
אני מבקש לרשום בפרוטוקול שאני לא שאלתי את השאלה הזאת.
ארז חלפון:
משרד האוצר התנגד, ובדרך עקיפה החלטנו להחזיר להם את 9,000 השקלים.
מעבר לכך שמנו דגש על נושא התעסוקה, שזה הנושא העיקרי, לאחר סקר שבדקנו שמטריד מאוד את הישראלים החוזרים. פיתחנו אצלנו מרכז הכוון בשנה האחרונה, שאגר בתוכו משרות מכל החברות הגדולות במשק. המנכ"לים הגדולים של החברות המובילות, לאחר שקיבלו מכתב מאתנו, הצטרפו למבצע, נתנו לנו בנק משרות גדול מאוד, ונכון להיום כל תושב ישראלי שמתחיל את הקשר אתנו דרך האינטרנט ודרך מוקד המידע הטלפוני מתחיל לקבל ייעוץ והכוונה לתעסוקה כבר כשהוא נמצא בארצות-הברית, על-פי סוגי וסיווג ההתאמה שלו לתפקיד. מה שנותר לו במקרה שאנחנו מוצאים התאמה מלאה הוא להגיע ארצה או בסוף התקופה של שישה החודשים, או אם הוא מגיע לפני כן להגיע לחברה. החברה רוצה לזהות אותו, לראות שזה שמילא את כל הפרטים במחשב הוא אכן האדם שיושב מולה, ואם הכול בסדר הוא מייד מושם בתעסוקה. אם מתברר שיש בעיה עם החברה ובראייה פנים מול פנים הוא נמצא לא מתאים, בעקבות גל המשרות שיש לנו נציע לו מקומות תעסוקה אחרים. המשרד פתח מרכז מידע לתושבים חוזרים, שיושב בנתב"ג, עובד בשעות הלילה, מאויש על-ידי עובדי המשרד. בגלל השעות של ארצות-הברית, אנשי המשרד עובדים במשמרות בלילה כדי לתת את כל השירות וכדי להכווין את התושבים להגיע.
מעבר לזה, אנחנו נותנים ייעוץ עסקי בתוכנית ביזנס IL לאותם ישראלים שרוצים לפתוח עסקים. רק בשנה האחרונה הכפלנו את סכום ההלוואות מ-35,000 שקלים ל-70,000 שקלים, בריבית מאוד נמוכה. הלוואה עומדת שאותו ישראלי לא יצטרך להחזיר בשנה הראשונה כל סכום. הוא יקבל ליווי עסקי מפתיחת העסק, במהלך פתיחתו, וכמובן יקבל ליווי עד שנה לאחר הקמת העסק.
דבר נוסף שהצענו הוא תוכנית בסך ארבעה מיליון שקלים מתקציב המשרד לטובת חוקרים, רופאים ואנשים שסיימו את הפוסט-דוקטורט, במטרה להחזיר את המוחות למדינת ישראל. אנחנו כמובן מקווים מאוד שוועדת שוחט תוכל לסיים את מסקנותיה ואת יישום ההמלצות ותוכל להצטרף אלינו. יש הרבה מאוד חוקרים, הרבה מאוד רופאים שהמדינה צריכה אותם כאן והם צריכים את המדינה. מלגה לחוקר רופא נעה בין 150,000 שקלים ל-250,000 שקלים. נתנו ארבעה מיליון, כי זה מה שיכולנו. אני מעריך שזה יספיק ל-20 ולא מעבר לזה, אבל אני מקווה מאוד שוועדת שוחט תצטרף אלינו לנושא.
נושא נוסף שלצערי לא הצלחנו לסיים עד תחילת המבצע הוא ועדה משותפת עם רשות המסים. בוועדה הזאת הבאנו המלצות להקלות במסים לעולים חדשים ולתושבים חוזרים. לעולים חדשים זה במתווה אחד, ולתושבים חוזרים עיקר המאמץ הוא כשהם חוזרים ארצה לעזוב את מה שיש להם בארצות-הברית ושיתחילו לשלם מס על העסקים שיש להם פה ועל מקומות העבודה פה. היום זה לא קורה ומדינת ישראל מפסידה, כי ברגע שהוא לא חוזר מדינת ישראל לא מקבלת כלום. אם הוא יחזור לפה ויפתח עסקים, נתחיל לגבות ממנו מס על מה שהוא עושה פה, ואני חושב שגם התושב הישראלי וגם המשק הישראלי ירוויחו מזה. לצערי עדיין לא סיימנו את הנושא עם מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי. התחלנו את המשא-ומתן עוד עם ג'קי מצא. גם השר כרגע לוחץ בנושא, ואני מקווה מאוד שהעניין הזה יגיע לפתרון עד סוף השנה כדי שנוכל לצרף את החבילה הזאת למבצע כבר ב-1 בינואר. אגב, מי שרשאי להצטרף למבצע הוא כל מי שחוזר לישראל מ-1 בנובמבר 2007, והמבצע מסתיים ב-30 בדצמבר 2008. זאת אומרת, מי שמתחיל לשלם. אנחנו אמורים להציג את המבצע ביום ראשון הקרוב.
דבר נוסף שקשור לעידוד עלייה הוא הפרויקט של עלייה קבוצתית לעולים חדשים. כמו שאתם רואים, אנחנו היום נמצאים בפתח של מחזור ה', לקראת 2008-2009. לתוכנית הזאת יש הצלחה רבה הן מבחינת הביקוש על-ידי העולים, הן מבחינת הרשויות המקומיות. מדובר על תוכנית שמדברת על גרעין, על קבוצה של עולים שמעבירים אותם ביחד מעיר הולדתם לישראל, למקום אחד. הם מקבלים תוספות, מעבר לסל הקליטה ולדברים הרגילים שהעולים מקבלים, בעיקר בתעסוקה, בעיקר בלימודי העברית, כולל מענק מיוחד לשכירות דירה. לתוכנית יש הצלחה רבה. כמו שאתם רואים, בשנה הקודמת 30 רשויות השתתפו במבצע הזה. בשנת 2007 נתנו עדיפות לרשויות שעברו משבר במלחמת לבנון השנייה, וכרגע אנחנו בהכנת שלבי תכנון וביצוע לאישור הרשויות לקראת 2008.
נושא נוסף הוא הכשרות בתעסוקה וסיוע לעולים בפתיחת עסקים פרטיים במדינת ישראל. התוכנית הראשונה היא תוכנית "מעלות", מכרז שהמשרד יצא אליו בשנת 2007, למתן ייעוץ פרטני ליזמים ולבעלי עסקים, וכמובן פעולות הדרכה. לעולה חדש שמגיע ארצה חשוב לקבל הדרכה, הוא לא מכיר את המנטליות הישראלית, הוא לא מכיר היכן ממוקמים עסקים, כמה עסקים ממוקמים. המכרז הזה אמור לתת לעולה את כל השירות שהוא צריך ואת הניצול העסקי כדי לפתוח עסק. התחזית שלנו ל-2008 היא שיהיו כ-6,000 פניות לסיוע עסקי. בסך הכול התקציב כרגע שיש לנו לשנת 2008 הוא מיליון ו-275,000 שקלים. כמו שאתם רואים, אם היעד שאנחנו מקווים לעמוד בו יתממש, חסרים לנו עדיין 4.7 מיליון שקלים כדי לתת את השירות לכל העולים.
מעבר לכך פתחנו מוקדים נתמכים לאוכלוסיות מיוחדות – אתיופים, קווקזים, בוכרים ואיראנים. מוקדים שמיוחדים לאותן אוכלוסיות שצריכות התאמות מסוימות. גם כאן אנחנו מעמידים תקציב לשנת 2008 של 750,000 שקלים. אם נעמוד בתחזית, יהיה חסר לנו סכום קטן שנוכל כנראה לעמוד בו. מעבר לזה אנחנו מתכוונים להרחיב את התוכנית ביזנס IL שנותנת שירות בדיוק כמו בתעסוקה, עוד כשהיזמים נמצאים בחו"ל. יש להם כאן מוקד מידע עסקי, הם מקבלים את כל הפרטים, מתחילים את כל הניירת עוד כשהם נמצאים באירופה או בארצות-הברית. הם צריכים רק להגיע לארץ ולחתום. הכוונה שלנו היא בשנת הכספים הבאה, בשנת 2008, להרחיב את תוכנית ביזנס IL גם לאוקראינה וגם לרוסיה.
הנושא השלישי הוא הקרן לעולה עצמאי, הלוואות שאנחנו נותנים. הכפלנו אותן בשנה הזאת ל-70,000 שקלים, עם ריבית מיוחדת. אנחנו מצפים ל-650 בקשות להלוואה לשנת 2008. כמובן, כרגע הקצבנו תקציב של 2.5 מיליון שקלים מתקציב המשרד הגמיש שיש. אם התחזית שלנו תתממש, כ-650 עולים יבקשו הלוואות ויהיו חסרים לנו כ-10 מיליון שקלים. אנחנו מקווים שכך יקרה.
אמנון כהן:
באיזו ריבית?
ארז חלפון:
בריבית של 1%, צמוד מדד. זאת תוכנית אטרקטיבית יותר מהבנקים. חלק מההלוואה הופך אחרי זמן מסוים למענק לאותו עולה.
השר יעקב אדרי:
יש לזה ביקוש גדול מאוד.
ארז חלפון:
אני רוצה להדגיש שבשנת 2007 סגרנו את הקרן. היו עוד בקשות, אבל עצרנו מחוסר תקציב. השר, דרך הכובע השני שלו כשר הממונה על הנגב והגליל, עשה העברת כסף של 400,000 שקלים לעסקים בדרום ובצפון, כדי לתת לנו אפשרות לתת לעוד כ-20 עולים את אותה הלוואה. לצערי, עקב חוסר תקציב, בדצמבר לא נוכל לתת הלוואות ואנחנו נחכה לפתיחת שנת הכספים הבאה לחדש שוב את הנושא של ההלוואות.
כמו שאמרתי, המשרד מפעיל מרכזי הכוון שמפעילות אותו חברות פרטיות כמו "מנפאואר" ו-ORS תגבור. המטרה העיקרית היא להשים עולים בעבודות שהולמות את כישוריהם. אנחנו כמובן משלמים סכום כסף לאותה חברה על כל השמה בחברה שעושה. מעבר לזה אנחנו נותנים סיוע לפני השמה בעבודה לעולים שצריכים הכשרה תעסוקתית, עולים שצריכים ללמוד מקצוע שכרגע לא בקבוצה גדולה, אבל מכללה או מקום מסוים שנותן לימודים ומכשיר את העולה למקום שיש לו אטרקטיביות. אנחנו בודקים שלאחר מכן יש סיכויים גדולים שהוא יצטרף למעגל העבודה ואנחנו מפעילים את תוכנית הבאוצ'רים. אגב, זאת תוכנית שזוכה להצלחה גדולה. התקציב שלה הוא כ-15 מיליון שקלים. גם הנושא הזה מומש עד הסוף. אנחנו מפסיקים לתת מחודש דצמבר, עקב חוסר תקציב. נקווה מאוד שבשנה הבאה נוכל לקבל תוספת תקציב. יש הצלחה גדולה לתוכנית הזאת.
נושא נוסף של תעסוקה לעולים זה קידומי העסקה. עולים מסוימים שחברות גדולות רוצות להשים אותה בעבודה אצלן, עקב ההתחלה הקשה, קשיי השפה, קשיי הקליטה, אנחנו מממנים מחצית משכר המינימום לחצי שנה, נותנים אולפן עברית בתוך העסק עצמו כדי לעודד את החברה לקחת עולה חדש ולתת לו עדיפות. כמובן שהחברה מתחייבת לנו אחרי חצי שנה של המימון להעסיק אותו עוד חצי שנה, אחרי שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שעולה שנמצא שנה במקום עבודה, רוב הסיכויים שהוא יישאר שם. אנחנו כמובן בודקים את זה במחקרים ובסקרים, ויש אחוזים בודדים של עולים שמפוטרים בסוף השנה או במהלך שנתיים.
נושא נוסף שאנחנו נותנים בתעסוקה הוא מרכז לאומנים עולים, לשם מגיעה אוכלוסייה מיוחדת, וגם להם אנחנו רוצים לדאוג לפתרון תעסוקתי. כמו שאתם רואים, התקציב ל-2008 מדבר על כמעט שני מיליון. יש לתוכנית הזאת ביקוש גדול. חסרים לנו עדיין שלושה מיליון, צפי ל-2008, ואני מקווה שנוכל להשלים את התקציב.
שי חרמש:
אומנים זה גם ספורטאים?
ארז חלפון:
כן.
אולפני עברית. כמו שאנחנו יודעים, יש בעיה בנושא של הוראת השפה העברית, גם למבוגרים וגם לילדים. אתמול התקיימה ישיבה אצל השר עם יו"ר הוועדה לבחינת נושא האולפנים. לפני שהמלצות הוועדה יגיעו, התוכניות שאנחנו עשינו ב-2006 ואנחנו מתכוונים להמשיך בתקציב שיש לנו. אני מזכיר שהאגף לחינוך מבוגרים יושב במשרד החינוך ואנחנו משתתפים באחוז קטן באותו שכר לאותם מורים. רק אתמול דווחנו על קיצוץ של משרד החינוך של כמעט 40% בשנת הלימודים הבאה, זאת אומרת שעולים יקבלו כנראה פחות.
ראובן ריבלין:
אני מבקש שתתייחס לעניין ששאלתי אותך עליו גם לפני שנה. כמה מהעלייה שהיתה בשנה הזאת היא עלייה קשת-יום? אנחנו נגד עלייה סלקטיבית, שלא תהיה אי הבנה.
השר יעקב אדרי:
השאלה היא מה ההגדרה של קשת-יום.
ראובן ריבלין:
אדם שהוא חסר ישע, שהוא לא יכול להחזיק את עצמו. הרי מהקליטה זה עובר לרווחה, כפי שמרכז המחקר והמידע מראה.
ניסן סלומינסקי:
כל מי שמאמין שהוא חסר יש"ע אז הוא באמת קשה-יום. אני מדבר על יש"ע כיש"ע.
ראובן ריבלין:
האנשים האלה לא מקבלים סיוע, והם הופכים להיות לנטל על הרווחה של כל עיר וכל מקום שהם נמצאים בו. בזמנו היתה שאלה האם צריכים להתיר עלייה או רק עלייה סלקטיבית. זאת היתה שאלה מכרעת בדור המייסדים. אם חרמש היה חי ליד בן-גוריון אז, אני יודע מה הוא היה אומר לו. אבל כמובן הוא לא חי על ידו, ולבן-גוריון היתה התלבטות גדולה.
שי חרמש:
דעותיי בעניין הפלאשמורה נשמעו גם כששימשתי בתפקיד אחר.
ראובן ריבלין:
נהפוך הוא, אין ציוני כמוך, רק לפעמים יש שאלה. המדינה הזאת קיימת בזכות האפשרות של כל יהודי לחזור אליה.
שי חרמש:
של כל יהודי, אין ויכוח.
ראובן ריבלין:
תקציבי הקליטה קוצצו בשנים האחרונות, כך שהיום אדם שלא יכול להיכנס בחברה כאדם שיכול להחזיק את עצמו הופך להיות מקרה סוציאלי.
שי חרמש:
לדורותיו.
ראובן ריבלין:
ראינו בני עניים שמהם יצאה תורה, אבל זאת שאלה רצינית ביותר.
שי חרמש:
תדבר עם מרים פיירברג והיא תגיד לך את דעתה בעניין.
ארז חלפון:
חבר הכנסת ריבלין, העברתי לך נייר שמראה את הקיצוץ בפעולות הגמישות של המשרד מ-2001 עד 2007.
ראובן ריבלין:
כבוד השר, בסופו של דבר העניין בא לפתחך. מי כמוך יודע על אותם אנשים שהגיע לעירך כשהיית צריך לקלוט אותם, ואם לא יכולת לתת להם את הסיוע בתוך העיר היית נמצא במצב שבו עמדו לפניך אנשים נכוחה. היית צריך לטפל באנשים, לא בתקציבים. זאת שאלה רצינית, כי אני רואה את ההפחתה בתקציב הקליטה.
יעקב ליצמן:
האם בדקת כמה עולים נשארים בארץ?
השר יעקב אדרי:
מהעלייה האתיופית אין ירידה בכלל. לגבי יתר העלייה, הירידה נעה סביב ה-10%.
ראובן ריבלין:
הירידה היא של אנשים מבוססים.
השר יעקב אדרי:
נכון, לצערי הרב.
ארז חלפון:
נעבור לנושא של נוער עולה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
נוער עולה זה חשוב. אני זוכר את ההופעה שלך, אדוני השר, כשאמרת כאן שזה אחד המיקודים שלך לשנה הבאה. השאלה היא מדוע בתקציב יש תת ניצול ברמה גבוהה.
השר יעקב אדרי:
הדבר שהצבתי לעצמי למשרד בשנה הבאה, וזה יהיה, עדיין התקציב הוא לא סופי, הוא שנושא הנוער יהיה הנושא המרכזי של המשרד לקליטת העלייה. אני מחבר לזה גם את הנגב והגליל ודרך זה אני נותן תקציבים. כמובן, אנחנו מצפים מאוד שוועדת הכספים, האוצר, יוסיף לנו כספים לנושא של הנוער. הנוער זאת בעיה קשה מאוד. זה נכון לגבי הוותיקים, ועוד יותר נכון לגבי העולים החדשים לסוגיהם.
יעקב ליצמן:
יש לך תקציב ל-21,000 עולים. נניח שמגיעים 19,000 עולים.
השר יעקב אדרי:
האוצר לוקח את סל הקליטה של 2,000 איש.
יעקב ליצמן:
למה שלא תעמוד על זה שתוכל להשתמש באי הניצול הזה?
השר יעקב אדרי:
אם תעמדו אתי ביחד, אולי אוכל לעמוד טוב.
ארז חלפון:
האוצר מתנגד בכל תוקף להשתמש בתקציב קשיח של סל קליטה.
יעקב ליצמן:
ההסבר הוא שאם יש יותר הוא צריך להוסיף. אני מכיר את התירוצים האלה בעל-פה.
ארז חלפון:
המשרד בהנחיית השר נתן שתי תוספות לנושא התקציב. נושא ראשון בנוער סיכון באגף הרווחה אצלנו במשרד ניתנה תוספת של מיליון שקלים לשנת 2008, לפיתוח תוכניות נוספות, שאדבר עליהם בהמשך, והנושא השני תוספת מתוך המשרד של כמעט שלושה מיליון שקלים לטובת אותם ארגונים שמטפלים בנוער ברחבי הארץ. אלה תוכניות שנעמוד עליהן השנה, בפרט שהתוכניות יהיו לנוער עולה. סך הכול אני מדבר על תוספת תוך תקציבית לשנת 2008 מתקציב המשרד של ארבעה מיליון שקלים, ואני חושב שזה סכום מאוד מכובד.
מבחינת התוכניות שאנחנו נותנים עליהן דגש בשנת 2008, אתחיל בנוער עולה בסיכון ולאחר מכן בנוער נורמטיבי. עשינו השנה תוכניות עם שירות מבחן לנוער, משטרת ישראל ועמותת "ידידים". התוכנית היא "פינה בלב", בית חם ויוצר לנערות עולות בסיכון. אם מישהו ירצה יותר פרטים ויהיה זמן, נמצאת פה שרה, מנהלת אגף הרווחה, כדי להרחיב על התוכניות. מעבר לזה אנחנו יוצאים עם התמודדות רגישת תרבות במניעת אלימות במשפחה בקרב אוכלוסיות עולים אלו ואחרות. נושא נוסף שאנחנו מתכוונים לתת לו דגש בשנת 2008 הוא התמכרות של נוער עולה גם לסמים וגם לאלכוהול, תוכנית משותפת עם הרשות למלחמה בסמים, עם עמותת אל-סם ועם משרד הרווחה.
דבר נוסף שאנחנו עושים, אנחנו מתכוונים להיכנס להסכם עם הערוץ האתיופי החדש, ערוץ 140. היות שבדקנו ועשינו מחקר שהרבה מאוד מבני הקהילה האתיופית צופים כרגע בערוץ – כמו שאתם יודעים, יש המכרז של הטלוויזיה החינוכית שתקוע משפטית עקב בעיות במכרז – אנחנו נפעיל תוכניות בערוץ הזה שיעסקו גם במניעת אלימות וגם בתוכניות חינוך לבני הקהילה האתיופית.
לגבי ניצול התקציב, היו לנו קצת בעיות ואנחנו נסיים את זה עד סוף השנה, פעולות לגיוס נוער עולה לצה"ל. חלק מהתוכניות נמשכות עד מארס 2008, ולכן לא יכולנו להקדים תשלומים. יש לנו ניצול של 100% של כל תוכנית בנושא של רווחה ושל נוער עולה. לא יישאר שקל בקופה, ואת זה תוכלו לראות בסוף השנה.
קליטה בקהילה ברשויות המקומיות. תקציב המשרד לשנת 2008 מדבר על כ-7 מיליון שקלים. כמובן שכל התוכניות האלה הן תוכניות משותפות, ועדות היגוי משותפות למשרד הקליטה ולרשויות המקומיות. ועדת היגוי מביאה תוכניות. יושבת ועדת היגוי, רואה שהתוכניות תואמות ועומדות בדרישות הצרכים של העולים החדשים ברשויות, ולאחר מכן ניתן תקציב. בדרך כלל המשרד נותן 75% מהתקציב. הרשות, כדי להראות רצינות, נותנת matching של 25%, וביחד אנחנו מפעילים תוכניות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
פה כתוב 17 מיליון, מתוך זה 7 מיליון כ- matching לרשויות?
ארז חלפון:
לא. 7 מיליון זה באגף קליטה בקהילה לרשויות המקומיות, שזה 75%. 10 מיליון זה לפעולות שונות, תמיכות לארגונים, אירועים מיוחדים וכל מה שצריך. יש לנו שם חוסר עצום. גם השר יכול להגיד לך שהוא מקבל הרבה מאוד מכתבים מראשי רשויות שמבקשים תוספות ותגבורים לתוכניות חשובות מאוד, שגם אנחנו חושבים שהן חשובות. ועדות ההיגוי מאשרות אותן, אבל אנחנו לא יכולים להתחיל אותן מחוסר תקציב.
אגף לקליטת עולי אתיופיה. סך הכול תקציב המשרד לנושא הזה הוא כ-69 מיליון שקלים. כמו שאתם יודעים, מדי חודש עולים לארץ כ-300 בני הקהילה. סך הכול בשנה 3,600 עולים. העולים נקלטים ב-22 מרכזי קליטה בכל חלקי הארץ. הסוכנות היהודית כמובן מפעילה אותם, המשרד כמובן מממן אותם. במהלך השנה או השנתיים הראשונות הם לומדים עברית, יהדות ופעולות נוספות. מעבר לכך המשרד מפעיל כ-20 מוקדי קבע בשכונות עצמן של עולי אתיופיה ברשויות המקומיות, מעבר לטיפול ברשות המקומית. אותם בני הקהילה האתיופית מגיעים למוקדים, מקבלים שירות, מנסים לעזור להם כמובן בכל נושא ההכוונה, תעסוקה, קשר עם הרשות המקומית ודברים נוספים. 69 מיליון זה ללא שכירת נכסים ומרכזי הקליטה.
הדבר האחרון, במשך כמעט כשנה אנחנו עובדים בוועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אנחנו אחראים גם להפעיל את התוכנית בשנת 2008, יחד עם משרד הרווחה, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התמ"ת. ערכנו תוכנית כוללת בסדר גודל של מיליארד שקלים, שנותנת מענה כמעט לכל הצרכים של הקהילה, מהגיל הרך ועד למבוגרים, כולל לנושא הקשה מאוד של מענקי המשכנתאות. כמו שאתם יודעים, בעקבות מענק המשכנתא הגדול אבל הקטן מבחינת אותו עולה אתיופי, הם קונים את הדירות בשכונות מצוקה. מי כמוך מכיר את השכונה בראשון-לציון או בשכונות אחרות בצה"ל, וקשה להם להתפתח ולהגיע למקומות שהיינו רוצים שיגיעו. חלק מהתוכנית הזאת מדברת על תוספת של כ-40% למענק המשכנתא לאותם עולים. התוכנית הזאת צריכה להגיע לאישור בממשלה, ואני מקווה מאוד שיאשרו אותה כדי שנוכל לצאת אתה לדרך בשנת 2008. היא תוכנית חומש שנותנת מענה לכל הצרכים.
אגף הגיור. כמו שאתם יודעים, נושא הגיור הוא נושא כאוב מאוד מאוד. נתתי פה צפי של 2008, שכל אחד מכם יכול לראות מבחינת צפי לכניסות, לכיתות לאזרחים, לחיילים, כמובן אולפני הגיור של משרד החינוך, סטודנטים באוניברסיטאות, נוער עולה בכפרי נוער דתיים ותוספות נוספות. כמו שאתם יודעים, בין המכון ללימודי יהדות שמלמד את אותם עולים שרוצים להתגייר לבין הרבנים והדיינים שבסוף אמורים לחתום על התעודה, יש נתק קשה. עמלנו קשה מאוד בוועדה. הצענו קודם כל לעגן ולשים תחת מבנה אחד רשות גיור, שתעגן גם את נושא הדיינים מצד אחד, גם את נושא המלמדים מצד שני, גם את כל הפונקציות שהיום מפוזרות במשרד הקליטה, במשרד החינוך, במשרד ראש הממשלה, בסוכנות היהודית, שיהיה מנהל אחד לעסק הזה ושיוכל להוביל אותו. בנינו תוכנית עבודה איך אנחנו רואים גם מבחינת שיווק, גם מבחינת פרסום וכל מיני תוספות. יש תיקונים נוספים ועוד פגישה אחת עם הרב עמר, והמלצות הוועדה צריכות להיות מוגשות לוועדת שרים לממשלה. אני מקווה מאוד שאם הממשלה תאשר את ההמלצות, מייד בתחילת שנת 2008 נתחיל בדברים.
ניסן סלומינסקי:
מי יעמוד בראש הרשות הזאת?
ארז חלפון:
תהיה ועדת איתור שתבחר.
ניסן סלומינסקי:
איזה משרד יעמוד בראש, האם הרבנות, ראש הממשלה?
ארז חלפון:
ראש הממשלה ביקש להחליט האם הרשות הזאת תהיה ת"פ משרד ראש הממשלה. ראש הממשלה נתן מנדט לוועדה להביא עבודה מקצועית ולהמליץ המלצות. ראש הממשלה ביקש במפורש מהוועדה לא לקבוע איפה זה יישב, האם במשרד ראש הממשלה או במשרד הקליטה. אני כמובן, כמנכ"ל משרד הקליטה, אני חושב שלא נכון שאחליט, כי לי יש אינטרס גדול שזה יהיה במשרד הקליטה. אבל ראש הממשלה החליט שהוא יקבע, ואני מעריך שהוא יקיים דיון עם שר הקליטה ועם מי שצריך והוא יקבע איפה הגוף הזה יישב. אבל הגוף הזה יישב או במשרד ראש הממשלה או במשרד הקליטה.
יעקב ליצמן:
האם תקציב הגיור הוא אחיד, פר גיור? למשל האם המקומות שעושים 20 גיורים מקבלים נניח 20,000 שקלים, ומקומות שעושים פחות מקבלים פחות?
השר יעקב אדרי:
זה פר אדם.
יעקב ליצמן:
יש בזה המון פוליטיקה.
השר יעקב אדרי:
אני לא צריך לספר לך על הפוליטיקה שמתנהלת ביניכם, הרב ליצמן.
יעקב ליצמן:
יש מקומות שעושים 10 גיורים ומקבלים 15 מיליון שקלים, ויש כאלה שעושים 200 גיורים ומקבלים פחות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תלוי את מי מגיירים.
יעקב ליצמן:
יש כאלה שמנסים לגייר אותי.
ניסן סלומינסקי:
הרב ליצמן מתכוון להגיד שהמדיניות היא לא לגייר, לכן מקום שמגייר מעט מקבל יותר כסף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למה אתה פורץ לדלת פתוחה?
אביגדור לויתן:
התקציב הוא לא פר מתגייר, אלא פר מי שלומד.
השר יעקב אדרי:
מה ההבדל? הרי מי שמתגייר צריך ללמוד.
אביגדור לויתן:
לא מקצים לגוף שמלמד פר מי שסיים. אנחנו משלמים בממוצע כ-4,000 שקלים פר לומד במשך 10 חודשים בכל המסגרות. יש כאן שוויוניות מלאה בין כל הגורמים ובין כל המסגרות שמלמדות.
יעקב ליצמן:
האם אדוני השר שלם עם מה שהוא אומר?
השר יעקב אדרי:
אני לא שלם עם מה שקורה בתוך הרבנות.
יעקב ליצמן:
אתה עונה לי מצוין, אבל אני לא שאלתי על הרבנות.
השר יעקב אדרי:
אני עומד אחרי כל מילה שלו.
יעקב ליצמן:
אתה צריך לעשות בדק בית. האם אדוני רוצה שאתן דוגמאות? את זה אני יודע מוועדת כספים, מהעברות כספים.
אביגדור לויתן:
יש שוויוניות מלאה בין כל המסגרות המלמדות. הרב ליצמן, אנחנו נותנים בדיוק אותו סכום. גם מי שמלמד במכון ללימודי יהדות, בעמותות, במשרד החינוך או בכל מסגרת אחרת. בממוצע 4,000 שקלים פר לומד.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם רבנים עירוניים יכולים לגייר היום?
אביגדור לויתן:
אנחנו לא אחראים על הרבנים כרגע. אנחנו אחראים על ההכשרה, על מערכת הלמידה. פה יש שוויוניות מלאה גם על-פי החלטת משרד המשפטים שחייב אותנו.
יעקב ליצמן:
האם אדוני עשה בדיקה במכוני גיור למיניהם? מכון גיור מסוים שעשה 200 גיורים קיבל איקס כסף, ומכון גיור אחר שעשה 10% מזה קיבל אותו סכום כסף.
השר יעקב אדרי:
אם תגיד לי שמות, אגיד לך תשובות ברורות.
יעקב ליצמן:
למה לי לבייש אותם?
אביגדור לויתן:
התקציב הוא פר לומד. יש בית-דין מיוחד לגיור שהוא מגייר.
ארז חלפון:
חבר הכנסת ליצמן, אני יכול להגיד כאחד שעמד בראש הוועדה, שהנושא הזה הוא קריטי. אני חושב שהפתח הראשון להצלחה בכל הנושא הזה הוא שתהיה כתובת אחד ויהיה מנהל אחד שיעגן בתוכו את כל הדברים, ואז יוכלו לטפל בנקודות שאתה מעלה.
יעקב ליצמן:
אתה יודע שהבעיה שם היא לא בעיה של תקציבית, אלא בעיה אחרת לגמרי. אמרת שהרב עמר צריך להחליט.
השר יעקב אדרי:
זה מתחיל בוויכוחים ביניכם.
יעקב ליצמן:
זה לא הכסף, זה הנושא של עצם הגיור. יש שם בעיה קשה. הרב עמר שובר את הראש בנושא הזה.
השר יעקב אדרי:
אתה סומך על הרב עמר?
יעקב ליצמן:
כן.
השר יעקב אדרי:
אז תנו לו לעבוד.
ארז חלפון:
עשינו את הוועדה הזאת כמובן בהתייעצות. כל פרק שסיימנו התייעצנו עם הרב עמר. יש עדיין כמה חילוקי דעות, שלא נעלה אותם פה. אבל אני מעריך שאם נצליח להגיע לאותה רשות דיור שתקום, ויהיה החיבור בינינו לבין אלה שמלמדים, אין ספק שהעולים ייהנו מזה ולא ניתקל במקרים קשים שהגיעו לוועדה, שאותם עולים שסיימו את כל תהליך הגיור לא הצליחו לעבור מסיבות אלה ואחרות וירדו מהתהליך. לכן אנחנו עומדים על מספרים מאוד נמוכים מול ההשקעה הכספית. אני מקווה מאוד שהממשלה, לאחר שנסיים את הדיונים עם הרב עמר, תאשר את ההמלצות.
אביגדור לויתן:
לגבי התקציב, ב-2008 יהיה גידול בעוד כ-1,500 חיילים שלומדים בתוכנית "נתיב". היום לומדים בתוכנית "נתיב" כ-2,300 חיילים, וכדי שתהיה תוספת של עוד 1,500 חיילים יהיה צורך בקרוב לתשעה מיליון שקלים, שכרגע זה לא מתוקצב אצלנו.
ארז חלפון:
לפני שאני עובר לבעיות של שנת 2008, אציג את תקציב המשרד. בשנת 2008 תקציב המשרד הוא מיליארד ו-340 מיליון שקלים. אני מתייחס לתקציב הגמיש שמדבר על כ-218 מיליון שקלים בלבד לפעילויות הגמישות במשרד.
אני רוצה להציג בקצרה לגבי מגבלות התקציב הקיימות של המשרד לשנת 2008. כמו שאתם יודעים, אנחנו מפעילים את מנהל הסטודנטים, מנהל שמשותף לנו ולסוכנות היהודית. התקציב שלנו הוא כ-10 מיליון דולר בשנה. התקציב של הסוכנות היהודית היה 10 מיליון דולר. קיבלנו הודעה חד-צדדית ב-2007 על קיצוץ של שני מיליון דולר עקב בעיות בגיוסי תרומות של הסוכנות. היינו צריכים להחזיר את זה דרך מקורות מהתקציב הגמיש שלנו בשנת 2007, וב-2007 כמה סטודנטים נפגעו עקב הקיצוץ, כי לא יכולנו להחזיר את שני מיליון הדולרים. אנחנו אמורים לקיים דיון עם הסוכנות בשבוע הבא ולקבל מהם את התקציב ל-2008. כנראה ששני מיליון הדולרים לא חוזרים, ואף מדברים שם על קיצוץ נוסף, קיצוץ גבוה יותר. גם השר התייחס לזה, אבל בנושא הזה אנחנו מתכוונים השנה לא להסכים ואפילו לעשות צעדים דרסטיים.
אלכס מילר:
במושב הקודם היתה לי הצעת חוק, וסיכמנו עם השר הקודם זאב בוים שנהפוך את זה ואתם תשנו בתקנות את הנושא של תוספת שנה לחיילים בודדים שהם בתוכנית "נעלה". עד היום הם היו מקבלים שנתיים מימון לימודים, והצעת החוק היתה לשנות את זה לשלוש שנים.
ארז חלפון:
לא ראינו שום אסמכתא.
אלכס מילר:
ישבתי עם השר בוים, ויש פרוטוקול שהשר במליאת הכנסת אמר שבמקום לעשות את זה בחקיקה, בגלל הנושאים שקשורים למשק, זה יהיה בתקנה.
השר יעקב אדרי:
אני אכבד כל סיכום של השר בוים, ובלבד שיהיה כיסוי תקציבי. אני חושב שהרעיון הוא טוב, הוא נכון.
אלכס מילר:
השאלה היא אם במסגרת של הקיצוץ בתקציב של הסוכנות תהיה גם פגיעה נוספת בנושא הזה. האם בדקתם ממי תקוצץ ההשלמה הזאת של הסוכנות, והאם אפשר לשמוע מכם שלא תהיה שום פגיעה בחיילים בודדים?
ארז חלפון:
קיבלנו את הקיצוץ הזה באופן חד-צדדי, ללא שום התייעצות. אף אחד לא דיבר אתנו, פשוט הודיעו לנו על קיצוץ של שני מיליון דולר. זה לא יהיה אחראי, לא מבחינתי כמנכ"ל והשר יוכל להתייחס לזה, להגיד לך מי ייפגע ומי לא ייפגע. אנחנו נצטרך לבדוק את הדברים. מייד אדבר על הנושא הבא שאנחנו רוצים להכניס, אבל אני כרגע לא יכול להגיד לך. אנחנו לקראת תקציב 2008, אנחנו נשב, ולאחר שנדע מה קורה אתם תדעו. הנושא הוא חשוב מאוד.
אלכס מילר:
הבעיה היא שהשנה נפתחת ואנשים צריכים לעשות את התוכניות.
חנוך צמיר:
ל-2007 המשרד במקומותיו. הבעיה שלנו היא ב-2008, גם בגלל ששני מיליון הדולרים לא יוחזרו וגם בגלל שהשמועות אומרות שהקיצוץ יגדל מעבר לכך. אם זה יקרה, זה יפגע בתוכניות, אין ספק.
ארז חלפון:
נושא נוסף שאנחנו רוצים בתוך מנהל הסטודנטים בשנת 2008 הוא לתת תוספת של שנות זכאות לאוכלוסיות מיוחדות ויותר מתקשות, לעשות הרחבה של זכאויות.
השר יעקב אדרי:
קווקזים ובוכרים, בתנאי שיהיה כסף.
ארז חלפון:
אנחנו מדברים על אוכלוסיות מיוחדות שאנחנו רוצים להגדיל את שנות הזכאות שלהן, כי אנחנו מאמינים שאם כל עולה יסיים תואר אקדמי, זה יפתח לו את כל הדרך קדימה לתעסוקה ולדברים אחרים. אנחנו רוצים מאוד להגדיל את זה בשנת 2008. עקב חוסר תקציבי אנחנו כרגע נתקלים בבעיה, ואנחנו מקווים שנוכל לקבל תוספת תקציבית לנושא הזה. כמו שאמרתי, באגף הרווחה שמטפל בנוער עולה נתנו תוספת מתוך המשרד, של מיליון שקלים. יושבת פה מנהלת אגף. אנחנו מוכנים עם תוכניות נוספות לנוער בסיכון. חסרים לנו כרגע שני מיליון שקלים כדי לממש אותן בשנת 2008, ואני מקווה שנוכל לקבל אותם.
קליטה בקהילה זה כל נושא תמיכה בוועדות היגוי ברשויות מקומיות, מרכזי תרבות, פרויקטים לגיל הרך. כמו שאמרתי, בסך הכול התקציב הוא כ-17 מיליון שקלים. זה נותן אולי מענה ל-50% ממה שצריך בפועל ברשויות המקומיות, וגם כאן אנחנו בחוסר תקציבי של 15 מיליון שקלים.
המחלקה לעולי אתיופיה, יש לנו עדיין חוסר תקציבי, וזה מופיע בגרף.
בנושא דיור, עקב מצוקת הדיור הקשה, 5,000 עולים קשישים עדיין לא קיבלו דיור וממתינים לרשימות המתנה. הגשנו לאגף התקציבים כבר במאי בקשה לבנייה של חמישה מקבצים נוספים. סך הכול תקציב זה 38 מיליון שקלים בשנה. הרשאה לעשר שנים מדברת על 380, על-מנת שנוכל לבנות חמישה מקבצים בשנת 2008, להתחיל כמובן להיכנס לתהליכי מכרז, עם כניסה לדירות ציבוריות, עם הוסטלים. אנחנו מקווים שנוכל לתת מענה, כמובן אם התקציב יאושר. זה מופיע גם במכתב לאגף התקציבים וגם במכתב שנמצא כאן בוועדה.
אם נעמוד בהמלצות של ועדת הגיור ונצליח להגיע ליעד, אם ייפתרו הבעיות, נצטרך עוד כתשעה מיליון שקלים כדי לתת את התוספת התקציבית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מקבצי דיור של חמישה זה בסדר, אבל סך הכול זה יאכלס 1,000 איש. החישוב הוא 200 יחידות דיור כפול חמש.
אלכס מילר:
רק תוודאו שלא שמים להם אנטנות על הבניינים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בוטלה תוכנית בפריפריה של שכירות ארוכת טווח.
השר יעקב אדרי:
אתמול קיימתי דיון בנושא הזה, יחד עם המנכ"ל, עם חביב קצב ועם כל הצוות. הנושא לא סגור סופית. אנחנו מנסים לראות את כל האפשרויות בנושא הזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כמה עולה בסך הכול התוכנית הזאת?
חביב קצב:
8.5 מיליון שקלים בשנה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
וכמה אנשים נכללים בה?
חביב קצב:
מדובר על 2,000 חוזים השנה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
רובם בפריפריה, נכון?
חביב קצב:
לא, להפך. הרוב המכריע הוא בערי הביקוש, איפה שאין פתרונות לדירות ריקות.
ארז חלפון:
התקציב הגמיש של המשרד, שבשנת 2001 עמד על 402 מיליון שקלים, נכון ל-2007 אנחנו עומדים על 218 מיליון. אפשר לראות פה קיצוץ של כמעט 50% בתקציב הגמיש של משרד הקליטה משנת 2001 ל-2007. תודה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה. חבר הכנסת סלומינסקי, בבקשה.
ניסן סלומינסקי:
אני מתנצל שפספסתי את תחילת הישיבה, לכן יכול להיות שאשאל על דברים שדיברתם עליהם בהתחלה.
אנחנו רואים כאן באופן בולט מאוד אי ביצוע תקציב.
ארז חלפון:
לא היית כאן, אני הסברתי. יש לנו כמה תוכניות במספר זהה שהן על פני שנתיים. לכן החוזים הם לשנתיים ולא לשנה אחת.
ניסן סלומינסקי:
באיזשהו שנה זה היה צריך להשלים את עצמו.
ארז חלפון:
כל הזמן זה לשנתיים. דיברתי על כך קודם לכן.
השר יעקב אדרי:
הניצול הוא גבוה מאוד, הוא מגיע כמעט ל-100%.
ארז חלפון:
לא יהיה מצב של שקל שלא יבוצע עד סוף השנה ויחזור לאוצר.
ניסן סלומינסקי:
שאלה שנייה, אתם מטפלים בקליטת עלייה, אבל מישהו צריך לדאוג שיבואו עולים.
השר יעקב אדרי:
זה המנדט של הסוכנות.
ניסן סלומינסקי:
אני חושב שהאחריות היא אחריות שלנו, ואנחנו לא יכולים לסמוך. אני לא יודע מה האינטרסים של הסוכנות ואיך הסוכנות עובדת. לסוכנות יש כאן כפילויות. יש קהילות שרוצות שהאנשים הטובים יישארו אצלם, וכמו ש-90% מהכסף שהם אוספים נשאר שם ולא מגיע למדינת ישראל, למרות שהעילה לאיסוף זה מדינת ישראל, אני לא יודע לגבי זה. אני חושב שאם לא יהיה במשרד אגף הסברה גדול, אגף שיטפל בלשכנע את העולים לעלות – למה שהם יעלו? פה אנחנו צריכים לעשות הבחנה גדולה איך משכנעים עולים. יש כאלה שהשכנוע האידיאולוגי לגביהם עוזר, ואתה רוצה שדווקא הם מגיעים. יש כאלה שהנושא הביטחוני יכול לעזור. ברגע שאין לכם שום תקציב לנושא הזה, אתם נתלים בגופים אחרים שיכול להיות שהם לא עושים, ואתם יכולים יום אחד באופן תיאורטי להישאר חסרי עבודה.
אני מבין שבגלל הסוכנות או בגלל משרד הקליטה, למרות שמדינת ישראל לא החליטה על הפרטה, בפועל יש חברות פרטיות, עמותות, שעוסקות בנושא הזה, ודווקא שם יש הצלחה גדולה בנושא של הבאת עולים.
השר יעקב אדרי:
יש החלטת ממשלה בעניין הזה.
ניסן סלומינסקי:
השאלה שלי היא מה היחסים שלכם עם העמותות האלה והאם אתם מנסים ללמוד לפחות מההצלחה של חלק מהן כדי להפעיל את זה גם באופן ממלכתי ולא רק באופן פרטי.
השר יעקב אדרי:
הסוכנות מנסה ללמוד מהעמותות האלה.
ניסן סלומינסקי:
אני לא חושב שזה טוב שרק הסוכנות, שלא נמצאת פה והיא לא בשליטה של ממשלת ישראל, מטפלת בנושא הזה.
השר יעקב אדרי:
היתה החלטת ממשלה לפני כחודשיים וחצי, שעוד גופים נכנסים לעניין הזה, "נפש בנפש" ו"עמי". היום שלושת הגופים האלה יוכלו ליהנות מתמיכות החל מה-1 בינואר 2008.
ניסן סלומינסקי:
הייתי שמח שגם משרד ממשלתי ייכנס לנושא הזה.
האם יש גם טיפול בנושא של החזרת היורדים?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זאת אחת התוכניות הגדולות ביותר. הם דיברו על זה. הוא גם יציג את זה ביום ראשון בממשלה. ארז, אני אשמח אם תעביר את המצגת לחברי הכנסת, שישלימו את הדברים.
ניסן סלומינסקי:
אני שואל גם את הסוכנות, אבל האינטרס שלה הוא שונה. מאחר שאתם מטפלים בחלק של היהדות של העולים שמגיעים לארץ, האם אתם מנסים לנסות לפתור את הנושא הזה לפני שמגיעים? אני מדבר בעיקר על הגיור, אבל גם על לימודי השפה העברית. כי אם יצליחו לפתור את זה שם, להערכתי זה יהיה הרבה יותר פשוט מאשר לפתור את זה בארץ. לא בטוח שלסוכנות יש האינטרסים האלה, כי הסוכנות צריכה להביא כמויות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה בעייתי, כי הזרמים שקיימים בחו"ל לא תמיד יוכרו פה.
ניסן סלומינסקי:
אם תביא גיור של רפורמים, לא הרווחת כי הבעיה תלווה את אותו אדם כל חייו. הרב עמר מספר לי שהוא נוסע כל פעם למדינה אחרת ומנסה להקים שם בית-דין לגיור, מביא אפילו רבנים מהארץ לשם. מאחר ששם אין הבעיות של הזרם שלוחץ על החמרה, הוא מנחה אותם. לכן אם שם יגיירו אותם בתי-דין שהרבנות מקימה, הבעיה תיפתר שם הרבה יותר בקלות. לכן השאיפה צריכה להיות לנסות לפתור את זה שם, לפני שמגיעים לפה. יכול להיות שאתם צריכים ללחוץ לכיוון הזה.
דבר נוסף הוא הנושא של הנוער, כבר מגיל צעיר להתחיל להרגיל אותו לבוא לארץ. למרות שהוא יבוא לתקופה ויחזור, זה מכניס לו לראש שיגיע יום והוא יעלה לארץ. יכול להיות שזה הסוכנות, אבל אני רואה בכם את המשרד שצריך לטפל בנושא הזה.
מתי העולה מפסיק להיות עולה, אחרי כמה שנים?
לגבי הקליטה האתיופית, אנחנו רואים את הדברים הנוראים שקורים בעדה הזאת. חלק מזה נובע מתוך התפרקות מוסד המשפחה שהיה באתיופיה מאוד סגור, עם מסגרת ברורה של היררכיה ופה הכול מתפרק. נדמה לי שאותם עולים שמגיעים למוסדות של הציונות הדתית נקלטים וממשיכים הלאה, ויש כבר כאלה שמכהנים כרבנים ומגיעים לצבא. שם הקליטה היא חזקה מאוד ומצליחה מאוד. האם זה נותן לכם כיוון?
ארז חלפון:
הם כולם בממלכתי-דתי.
אמנון כהן:
זה חלק מהבעיה.
ניסן סלומינסקי:
האם עקבתם כמה מתחילים במוסדות הלימוד וכמה נושרים בדרך? האם אתם עושים פעולות כדי לנסות להביא עולים שנמצאים בסיטואציה של ספק – האם נעשית פעולת הסברה כדי להביא אותם למצב שילמדו, בעיקר בצבא אבל גם במקומות אחרים, ואחר כך גם יגיעו לגיור?
דבר אחרון, האם בדקתם, מכל אותם מכונים שמלמדים, כמה מתוכם מצליחים לעבור גיור, ולנסות לראות למה מכון מסוים מצליח שיגיירו מתוכו 90% ומכון אחר רק 5%? צריך לנסות מזה להפיק לקחים, כדי לא לבזבז סתם את התקציבים, ובעיקר כדי שלא יהיו כאלה שילמדו הרבה ובסוף לא יצליחו להתגייר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה. חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה.
אמנון כהן:
אדוני השר, אני רוצה לברך אותך שבתקופה כה קצרה אתה עובר ממשרד למשרד אבל אתה עושה את זה בכישורים רבים, כאילו נולדת בשביל זה.
ניסן סלומינסקי:
אני מצטרף לברכות לך ולמנכ"ל.
אמנון כהן:
בגלל הרגישות החברתית שגילית בתפקידך הקודם כראש עיר, וקלטת הרבה עלייה ואתה מכיר את הדברים מבפנים, יותר קל לך להיכנס ללמוד את הסוגיה. גם אתה, ארז, השתלבת כאילו נולדת שם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ארז הוא בכלל תופעה. הוא הרי לא היה ראש עיר של יישוב.
השר יעקב אדרי:
אבל במשרד ראש הממשלה הוא טיפל בכל ראשי הערים.
אמנון כהן:
אדוני השר, הדגש שצריך להיות הוא שהמשרד הוא לקליטת עלייה. אתה לא הרבה מתעסק בעלייה עצמה, אלא בקליטת העלייה, אלה שכבר הגיעו צריכים לקלוט אותם. מדינת ישראל קלטה גלי עלייה, וגל העלייה הרציני והמשמעותי למען המדינה שינה את כל הראייה ושינה את התרבות לחיוב. גם מבחינה דמוגרפית יש השפעה משמעותית מהעלייה המסיבית של 1989, 1991 ו-1992. אני חושב שכמדינה עשינו עבודה מצוינת בקליטה, אבל כמובן נשארו הרבה חורים שלא טיפלנו בהם בזמן. לכן המשרד צריך להיות נגיש. המשרד לא חייב לעבוד על-פי קריטריונים של שנים של עלייה. הפרמטר צריך להיות אם קלטנו אותם נכון, אם הקליטה היתה נכונה וטובה. לכן אם אנחנו לא קולטים אותם נכון, יש תופעות שאנחנו מדברים עליהן היום בקהילה האתיופית, כי לא טיפלנו כראוי כמדינה. כמובן, טיפלנו בהרבה מאוד דברים, אבל נשארו חורים. זה המקום וזה הרגע להתמקד באלה שהבאתי. יכול להיות שפספסתי את ההורים שלו, אבל שהילד, הדור הבא, לא יהיה נכשל. למשל בתחום של השכלה גבוהה. בנושא של קליטת עלייה התחלתם לעשות עבודה טובה בנוגע לסטודנטים והתחלתם להרחיב את השנים כדי להגיד שדרך ההשכלה הזאת הוא ישתלב בחברה. כי ההשכלה היא הכלי, כשם שלדייג נותנים חכה ולא דג.
אדוני השר, אני אעזור בכל מה שצריך. האוכלוסיות שהרחבתם לגביהן, הקווקזים והבוכרים, חשוב מאוד לשלב אותם. הייתי מעדיף שהם ילמדו בישיבות, אבל אם הם בחרו בדרך אחרת, אני רוצה לשלב אותם בהשכלה הגבוהה. אני מבקש לדעת בכמה מדובר, כי העובדה שיש להם 10 שנים והרחבנו לעוד שלוש שנים ליוצאי צבא, לאחר בדיקה עולים 40-50 סטודנטים, זאת אומרת לא מטפלים בבעיה. לכן תעשו בדיקה כמה ההרחבה הזאת, ואנחנו נעשה matching. אני כבר אומר שאני אעזור לעשות matching בין המשרד לביני לבין הסיעה שלי.
זאב אלקין:
יש לך אגף תקציבי פרטי?
ניסן סלומינסקי:
לא, הוא יביא את העולים והם יביאו את הכסף.
אמנון כהן:
אדוני השר, בנושא העולים מה שהכי חשוב הוא קורת-גג ותעסוקה. לכן אני חושב שמקבצי דיור שהמשרד התחיל לעשות אותו פתר בעיות קשות ביותר, בעיקר בגיל מבוגר של זכאי הדיור הציבורי כמדינה. לפחות כאן, במקצבי דיור, נעשתה עבודה מצוינת. חביב עושה עבודה מצוינת.
השר יעקב אדרי:
ועדיין יש תור ארוך ואנחנו מבקשים לקבל ארכה.
ארז חלפון:
הבקשה של החמישה היא קטנה מדי? מחר אגיש מאה.
אמנון כהן:
צריך לראות עניינית, באילו אזורים, במה מדובר.
ארז חלפון:
הבדיקה על החמישה נעשתה בצורה מקצועית, בכל עיר איפה צריכים.
השר יעקב אדרי:
נתנו לפי הצריכה הכי גדולה.
אמנון כהן:
גם בנושא תעסוקה, אם אנחנו רואים שקלטנו מהנדסים בשנות ה-90 וה-91 ועדיין הם לא עובדים בהשמה מקצועית, או רופא או כל תחום אחר, אני חושב שצריך לתת דגש אפילו חד-פעמי להוציא אותו מאותו מצב שהוא נמצא בעבודה מזדמנת.
השר יעקב אדרי:
רופא שלא נהיה ב-1991 רופא, היום לא תחזיר אותו לרפואה.
אמנון כהן:
אולי שיהיה מהנדס או מתכנת, לעשות להם הסבה לנושא אחר, כי בסך הכול הוא אקדמאי, אפשר לקבל ממנו משהו שיכול לתרום לחברה. כקליטה תקלוט אותו טוב, תעמיד אותו על הרגליים כדי שיוכל לעמוד ולהרוויח שכר טוב, ואז לא נצטרך לתמוך גם בילדים שלו.
הנושא של ה- matching שיש היום, 75% ו-25% בנושא של קליטה בקהילה, גם פה צריך להרחיב את הפעילות.
השר יעקב אדרי:
אגב, הקטנתי. ביישובי המצוקה היחס יהיה שונה, זאת אומרת המשרד ייתן 90% והיישוב ייתן רק 10%.
אמנון כהן:
יש יישובים שמדינת ישראל או שר הפנים, לאחר שהקימו ועדה, פיטרו את ראשי העיר בערים האלה. הערים האלה נכשלות בגלל סיבות כאלה או אחרות, כמו אופקים או לוד. סיירתי באופקים. אם תגיד לו אפילו 90%, בגלל ה-10% שאין לו הוא יפסיד את ה-90%.
אריה קורת:
אין מצב כזה. הוא יכול לתת שווה כסף.
ארז חלפון:
במקומות כאלה הוא לא נותן 10%, אלא מספיק שהוא נותן מקום לעשות בו את הפעילות.
השר יעקב אדרי:
אם זה בצפון ובדרום, שידבר אתי.
אמנון כהן:
אתמול הייתי באופקים, והוא אומר שיש לו בעיה לקבל את הסכום, בגלל matching. לא רק לגבי משרד הקליטה, אלא גם ממשרד העבודה והרווחה. כך גם בעיר לוד.
השר יעקב אדרי:
אין שום בעיה באופקים. מה שהוא צריך הוא יקבל.
ארז חלפון:
בעניין אופקים אין שום בעיה. לגבי לוד יש עבודה מסודרת.
אמנון כהן:
אני תומך בנושא של הקמת מקומות גיור. אני חושב שגוף אחד צריך לרכז את כל הדברים, לפחות להקל בנושאים הבירוקרטיים שיש. כמובן בהלכה הרבנים קובעים, אבל יש בירוקרטיה רבה סביב הנושא הזה ולכן יש דכדוך. אנשים מתוסכלים. אני חושב שהרב עמר הוא האישיות שיכול להוביל את המהלך הזה. תעשו את זה כמה שיותר מהר ותחסכו סבל מאנשים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה. חבר הכנסת חרמש, בבקשה.
שי חרמש:
לא נאמרה פה מילה על נושא של "נעלה", שגם הוא מימון ממשלה והסוכנות היהודית. אני רוצה לומר כמי שישב שם ארבע שנים וצופה היום על מה שקורה בנושא תקציב הסוכנות היהודית, שלטווח ארוך אנחנו צריכים להשתחרר מהנושא, כי לא יהיה להם הכסף.
השר יעקב אדרי:
כבר היום אין להם.
שי חרמש:
ישבתי על הקופה הזאת ארבע שנים, הכרתי את זה. התהליך הזה הוא תהליך של ירידה.
השר יעקב אדרי:
אולי אתה רוקנת להם את הקופה.
שי חרמש:
אם היו מציעים לרוקן אותם ליעדים בנגב ובגליל, הייתי שמח. אבל הם לוקחים את זה לדברים אחרים.
ניסן סלומינסקי:
דיברנו על זה שצריך להתנתק לגמרי מהסוכנות.
שי חרמש:
דבר שני, יושב פה מי שהמציא, בנה והקים את מינהל הסטודנטים. תהיה פה ירידה בתקציב מ-84 מיליון שקלים ל-70 מיליון שקלים תוך שנתיים. האם זה מבטא את העובדה שאין סטודנטים, שזה נושא שמאוד מדאיג אותי, או שאין כסף, שזה פחות מדאיג אותי. כי כסף אפשר לנסות להביא מפה ומשם, אבל אם מצאי הסטודנטים קטן פה, זה מדאיג אותי יותר מאשר מספרי ירידת העולים.
דבר שלישי, רשות הגיור. אם אתם שואלים אותי מה הדבר הכי חשוב לעשות היום, זה לטפל בנושא הגיור. אני אומר את זה כאדם לא דתי. המעצורים שהיו והמהלך שאריאל שרון הוביל אותו, של רשות גיור אחת במשרד ראש הממשלה, עם הסכמה של ועדת נאמן על כל הזרמים – אם זה היום מתמוסס, זה סוף הדרך. אין קליטה בלי גיור. אני אומר את זה כאדם שלא עלה ארצה, אבי עשה את זה במקומי בשנת 1925. אם המציאות היא שעולה עולה ארצה והוא לא מגויר, אין קליטה בקו התחתון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
נכון.
שי חרמש:
המעבר האחרון הוא מהפך שהכנתי אותו ארבע שנים ושילמתי עליו בשמחה רבה מחירים פוליטיים לא פשוטים בסוכנות היהודית. סוף-סוף קמים הקייסים ואומרים את מה שהם היו צריכים להגיד לפני חמש שנים. התשובה של הקייסים היא לאובססיה של גורמים יהודים בארצות-הברית, שהם לא צריכים את הפלאשמורה פה, הם צריכים תשובה לגבעת הקפיטול לצרכים פוליטיים מקומיים שלהם, והגיעה העת שתגידו את האמת לידידינו בארצות-הברית: אם אתם כל כך רוצים להביא עולים ולחלץ אותם מאתיופיה, שאחד מכם ייקח אחד אליו הביתה.
השר יעקב אדרי:
כל המוסיף גורע בעניין הזה.
שי חרמש:
אני מציע לחזק את הקייסים ולהשמיע את קולם של הקייסים בעניין הזה. אצטט את נשיאת אתיופיה, כששאלו אותה כמה פלאשמורה יש בארצה היא אמרה: אין בעיה, תגידו כמה אתם רוצים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה. חבר הכנסת אלקין.
זאב אלקין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לגבי הנוער, אני מברך את השר על ההחלטה שלו. שמענו לפני שבועיים בוועדת משנה שעוסקת בנוער עולה את ההדים להחלטה להוסיף תקציב, אבל רציתי לפנות את תשומת לבך ואת תשומת לב המנכ"ל, שכאשר אתה קורא את ספר התקציב התמונה היא הפוכה. משום שביעדי המשרד, גם הראשיים וגם המשניים, שמנוסחים בפרוזה בספר התקציב, הנושא של הנוער לא מוזכר. יותר מכך, בהשוואה לספר התקציב משנה קודמת, היה שם בסוף נוער עולה בסיכון, ואפילו זה ירד. אז היות שזה בסופו של דבר מה שאנחנו מאשרים לכם כדגל והמגדלאור שלאורו אתם פועלים, קחו את זה לתשומת לבכם.
השר יעקב אדרי:
התקציב כפי שהוא מופיע הוא עדיין לא סופי. תהיה עדיפות חד-משמעית לנושא הנוער. דבר נוסף, יש תוספות שלי שאתם לא רואים אותן, דרך הנגב והגליל. אני נותן כסף לעניין הזה למשרד הקליטה ועושים פול ביחד. דבר שלישי, אנחנו מקווים מאוד שוועדת הכספים תסייע לנו עד סוף השנה הזאת בתקציב, ואז תראה את כל החבילה בשלמותה.
זאב אלקין:
דיברתי על החלק המילולי.
ארז חלפון:
בתקציבים זה מופיע בספר התקציב. במילולי, היות שהתחלנו את הספר כבר במאי, זה עדיין לא היה. כמובן שתוך כדי התקדמות הכי חשוב שיהיה תקציב, שלא יהיה מילולי. תקציב יש, את הנושא המילולי עוד נשנה. זה הופיע ביעדי המשרד במצגת הנוכחית.
זאב אלקין:
בסופו של דבר זה החוק שעובר פה. האם לא שקלתם לנסות לאחד את הכוחות השונים במשרד שעוסקים בנוער? בתור מי שמוביל כאן ועדת משנה מיוחדת בעניין הזה, עד עכשיו לא הצלחנו לגלות את כל התקציבים. התברר לנו שבמקומות שונים מאוד במשרד מטפלים בנושא זה מזוויות שונות, והשאלה היא אם לא כדאי להקים סוף-סוף מחלקת חינוך במשרד הקליטה ולאחד הכול תחת קורת גג אחת.
הנושא של הסטודנטים עלה כאן משני כיוונים. שי דיבר על הצמצום מתוך המשרד, ואתם דיברתם על צמצום מתוך הסוכנות. אני רוצה לשים מול זה תמונת ראי, וזה "מסע". יש היום מצב אבסורדי: מדינת ישראל והסוכנות היהודית, כל אחת בזרוע שלה, מקצצים בנושא של קליטת סטודנטים, וביד שנייה נותנים תקציבים גדולים מאוד להביא סטודנטים שהחליטו בינתיים לא לעלות לשנה בארץ. אני בעד "מסע", זאת מטרה ראויה, אבל אם אין לנו כסף לתת שנות לימוד לסטודנטים עולים ואנחנו פוגעים בזכויות שלהם, ואפילו על סף החלטה יותר דרמטית אולי לקצץ שנה או מעבר לכך, צריך לבדוק מחדש את ההיגיון של "מסע". זה אותו כסף של המדינה. לסוכנות בין השאר אין כסף, כי היא שיעבדה חלק גדול מהתקציב שלה ל"מסע", כי היא חשבה שהיא תמצא את כל הכסף ל"מסע" אצל גורמים פרטיים והיא לא מוצאת. בסוף היא מודיעה לכם שאין לה שני מיליון. במידה מסוימת יש כאן גול עצמי, יש כאן יד ימין שעושה דבר אחד ויד שמאל שעושה דבר אחר. אני מציע לכם את הנושא כנושא לבירור מול משרד ראש הממשלה. אתם יודעים שההשקעה ב"מסע" נעשית דרך משרד ראש הממשלה. במסגרת של מדינה כמדינה, אני לא רואה בכך היגיון. אם מדינת ישראל והסוכנות יכולים לפחות לשמור על המערכת הקיימת של זכויות סטודנטים עולים, אהלן וסהלן, אפשר לצאת עם "מסע".
שי חרמש:
אם הסוכנות עומדת בהתחייבויותיה על תוכנית "מסע", היא היתה צריכה להעביר היום 50 מיליון דולר. אין חיה כזאת בעולם.
חנוך צמיר:
הבעיה ב"מסע" שיש יותר תקציב מאנשים.
זאב אלקין:
נכון. בנושא של עברית, שהצגתם במצגת, בעניין הוועדה. אני פונה לשר, כי היא הוקמה בימיו של השר הקודם. בעיני זאת נקודה ארכימדית. אם הוועדה הזאת לא תביא למהפך אמיתי של כל מערך ההוראה באולפנים, השאלה היא לא תקציבית.
השר יעקב אדרי:
גם תקציבית.
זאב אלקין:
השאלה היא רמת ההוראה באולפנים והמבנה המסורבל והלא יעיל מול משרד החינוך. אם לא תצא מהפכה מהוועדה הזאת, לא תהיה שום התקדמות בנושא של הוראת עברית. כבר דחו כמה פעמים את מסקנות הוועדה.
ארז חלפון:
לא דחו.
זאב אלקין:
במקור המסקנות היו צריכים להתקבל הרבה לפני.
ארז חלפון:
בדצמבר 2007.
השר יעקב אדרי:
אתמול ישבנו עם הוועדה.
זאב אלקין:
יש לי המלצה בעניין הגיור, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת ליצמן. אל תבדקו מספר לומדים בכל שנה. הרי התוכנית הזאת פעילה כבר כמה שנים. קחו פרק זמן של כמה שנים, תבדקו גורמים שונים שפועלים בתחומים של גיור, תבדקו איזה תקציב ממשלתי קיבל כל אחד מהם וכמה אנשים עברו גיור כתוצאה מזה, תסתכלו על הנתונים ותסיקו מסקנות.
השר יעקב אדרי:
מה המסקנות שלך בעניין?
זאב אלקין:
אני מכיר את הנתונים, אבל אני מציע לך לעשות את הבדיקה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה. חבר הכנסת ליצמן, בבקשה.
יעקב ליצמן:
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, האם המשרד משתתף ב"תגלית"?
ארז חלפון:
לא.
יעקב ליצמן:
לא שמעתי שיש לכם תוכנית עלייה חרדית.
השר יעקב אדרי:
תגיד לנו מאיפה, נביא אותם.
יעקב ליצמן:
יש עולים חרדים. האם משרד הקליטה משתתף עם סטודנטים בני חו"ל שלא עולים?
השר יעקב אדרי:
זה לא משרד הקליטה, זה משרד ראש הממשלה.
יעקב ליצמן:
אני שואל על כך, כי בתקציב הישיבות הממשלה העבירה החלטה לבטל תקציב בני חו"ל, כי הם לא רוצים שילמדו כאן. הם פחדו שאולי אחד מהם יישאר בארץ ואז אולי הוא יהיה יושב-ראש ועדת הכספים, כמוני למשל. אחרת מה יש להם לפחד שהם יישארו כאן וילמדו? אני הגעתי לכאן כתלמיד ישיבה ובאתי עם כל המשפחה שלי, אחים, אחיות, הורים. עובדה שזה העידוד הכי גדול להביא עלייה. אז מה הפחד שהממשלה החליטה לבטל את ההשתתפות לבני חו"ל שבאים לכאן ללמוד?
השר יעקב אדרי:
על זה אמרו חכמנו: עניי עירך קודמים. בוא נדאג קודם לסטודנטים שיש לנו בעיות שאנחנו מתמודדים אתם.
יעקב ליצמן:
ניסן סלומינסקי מוטרד מהשאלה כמה אנשים התחילו גיור וכמה סיימו. אני דווקא מוטרד מדבר הפוך, כמה סיימו שלא התחילו.
השר יעקב אדרי:
הרב ליצמן, אתה עכשיו אומר דברים שלא מתאים לך לומר אותם. אין דבר כזה.
יעקב ליצמן:
אנחנו במדינה דמוקרטית. לא ביקשתי תשובה, ואני אומר את זה בהמשך לדיון הקודם. אני לא מדבר סתם, אני יודע על מה אני מדבר. בשלב מסוים אני אדבר, אבל לא כרגע. כשהייתי יושב-ראש ועדת הכספים סירבתי להעביר העברה תקציבית, על אף שראש הממשלה ביקש ממני בזמנו. אז אמרתי אותו הנימוק. מי שרוצה לבדוק את הפרוטוקולים מאז, שיבדוק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה. חברת הכנסת אורית נוקד, בבקשה.
אורית נוקד:
אני רוצה לברך את השר, את המנכ"ל ואת המשנה. אני חושבת שחשוב מאוד שלאנשים שממלאים תפקידים יש רגישות חברתית ואכפת להם מהנושאים שנמצאים תחת פיקודם. זה בגדול עושה את כל ההבדל. אני חושבת שבמקרה שלך, אדוני השר, העובדה שאתה גם השר שאחראי על הגליל והנגב מאוד מסייעת, כי אנחנו יודעים שדווקא האוכלוסיות החלשות, שבחלקן הגדול הן עולים ובני מיעוטים, נמצאות שם. שמעתי עכשיו איך אתה פועל ומנסה לשלב, וזה יכול רק לסייע.
אני רוצה לברך על ההתמקדות בנושא של התקציב לנוער. אני חושבת שעיקר העבודה היא בקליטה, על-מנת שמי שנמצא בחוץ ירצה להיכנס לשם, ומי שנמצא יוכל להרגיש שטוב לו. הדבר קשור גם בתעסוקה ובטיפול מיוחד. אני חושבת שכאן צריך לתת תשומת לב מיוחדת לנושא של האתיופים.
כשעברתי על חוק ההסדרים ראיתי שיש כוונה להקפיא את תקציב סל הקליטה.
השר יעקב אדרי:
תפסנו את זה ברגע האחרון עם האוצר.
ארז חלפון:
זה להקפיא את האפשרות לעדכן את סל הקליטה.
אורית נוקד:
אני חושבת שצריך להתנגד לזה, יחד עם ההתנגדויות לכל ההקפאות שהן מאוד לא צודקות, במיוחד בתקופה שבה המדד עולה.
לתנועה הקיבוצית היה מפעל שהיה באמת מפעל יפה, שבא לתת את התמיכה הראשונית לעולים שהגיעו לארץ, והמפעל הזה כמעט נסגר. אבל הודות לסיוע שהתקבל גם ממשרד הקליטה, יחד עם הסוכנות, יש מחלקה מיוחדת והמפעל הזה ממשיך, ועל כך צריך רק לברך.
אני לא רוצה להעלות נושאים אחרים שבאו לידי ביטוי בדברים של חבריי כאן, אבל אני רוצה לומר דבר שקשור לכלל האוכלוסייה, והוא קשור בתרבות. התקציב של התרבות שלנו במדינה הוא זניח ואפסי, ואני חושבת שאם יוגדלו התקציבים לתרבות זה גם יאפשר לחלק לא מבוטל מהאוכלוסייה של העולים להשתלב ולהעשיר את עצמם ואותנו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה. סמדר, בבקשה.
סמדר אלחנני:
יש מודעה בעיתונים וקול קורא להגיש בקשות.
ארז חלפון:
את מדברת על הארגונים מעודדי עלייה. יש כמה סוגי תמיכות.
סמדר אלחנני:
זאת בדיוק השאלה שלי. זה נושא שאני חוזרת אליו בהרבה מאוד משרדים, השקיפות. סעיף 3א שמחייב חלוקת כספים לפי קריטריונים אחידים ושווים קובע שאת הסוגים למה הולך הכסף, לאילו נושאים, תהיה שקיפות יותר גדולה. זאת החלטה של המשרד, של ועדת הכספים. לא החלוקה לאיזו עמותה, אלא סוג התמיכה. אצלכם זה מאוד ברור, נניח קליטת עולים חוזרים, סיוע לסטודנטים. אין פירוט על כך. לא כתוב כמה כסף נותנים לזה ולא כתוב לאילו סוגים. יש מודעה שאומרת: אנחנו לא יודעים כמה כסף יהיה. אני לא יודעת איך אנשים פונים אליכם. נניח שאני עמותה, איך אני יודעת על מה.
השר יעקב אדרי:
הם יודעים מצוין. עובדה שהמספרים שמגישים הם במספרים מדהימים, ואני מחפש איך לצמצם את זה משפטית.
סמדר אלחנני:
זה בדיוק העניין. יש משרדים שמפרסמים בסוף החוברת את חלוקת הכספים לעמותות, אילו עמותות קיבלו בשנה קודמת. אצלכם אין את זה.
אריה קורת:
אני מציע לך לפתוח את האתר של המשרד ותראי שם את כל הנתונים.
סמדר אלחנני:
אבל זאת החוברת שחולקה כחוק, כדברי הסבר להצעת התקציב.
יעקב ליצמן:
המנכ"ל אמר קודם שהכינו את החוברת באפריל, ולכן יש עדכונים שלא נכנסו.
סמדר אלחנני:
אני מתייחסת לשנת 2006.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני המון שנים עוסק בקליטה בקהילה מהצד השני, ומה שאריה אומר זה נכון. הכול מפורסם באתר האינטרנט, מי קיבל בשנה שעברה. אפשר לעקוב אחר הדברים.
סמדר אלחנני:
זה לא היה צריך להיות בחוברת התקציב? במשרדים אחרים נותנים את זה.
דני טופז:
חוברת התקציב נכתבת על-ידי משרד האוצר.
סמדר אלחנני:
לפני שבוע היה פה משרד הבריאות עם הרשימה.
אני מצטטת את עצמי, יש חוק שנקרא "כלל סמדר" שאומר אותו נתון שבא משני מקומות שונים, לעולם לא יהיה זהה. כאן אני רואה את זה גם אצלכם, שבעניין מספר העולים יש לגבי 2006 שלושה מספרים. האחד של הלמ"ס, האחד של החוברת שהגשתם פה והאחד של החוברת של חוק התקציב. מישהו צריך להחליט על ההגדרות.
לגבי קיצוץ התקציב, אין לכם אומדן של העולים לשנת 2008. אתם אומרים שתהיה ירידה, וזה מה שמסתמן לצערנו. סל הקליטה הוא מכפלה. התקציב הכי גדול שלכם, 700 מיליון, הוא מכפלה. השאלה האם סל הקליטה שכתוב פה הוא המכפלה במספר העולים הצפוי. אם כן, אז אין קיצוץ. אם יש ירידה בעולים, אז זה לא קיצוץ במשרד.
השר יעקב אדרי:
משרד האוצר נותן את סל הקליטה פר עולה. אנחנו מעריכים שיהיו 20,000. אם יהיו פחות, נקבל פחות.
ארז חלפון:
חבר הכנסת סלומינסקי, לגבי מה שאמרת על תוכניות לסוכנות, אמרתי שהקמנו אגף לעידוד עלייה שמרכז את כל הנושא השיווקי. כמובן, מי שעושה את הפעילות בחו"ל זה בעיקר הסוכנות היהודית. התוכניות האלה משווקות כאן. תוכנית לעסקים, תוכנית לתעסוקה. עם זה הסוכנות יוצאת, כמובן גם עם תוכניות שלה, ומשווקת את זה לעולים.
לגבי העמותות, עצם המעבר של ה-17 מיליון ושל כל נושא התמיכות לארגונים מעודדי עלייה ממשרד ראש הממשלה למשרד הקליטה בוודאי לא עמד סתם, אלא ראינו בזה אפשרות לעבוד ביחד בשיתוף פעולה הדוק באפשרות לתת את המילה בשינויים שאנחנו חושבים שצריכים לעשות, ללמוד מהם מה הם עושים ולעשות את כל הכיוונים. ברגע שאתה נותן את התקציב יש לך גם מילה וגם אפשרות ללמוד ולשפר את שיתוף הפעולה. המטרה היא להביא יותר עולים.
לגבי הישראלים החוזרים, כפי שהצגנו, אנחנו יוצאים בתוכנית לשנת ה-60 למדינת ישראל לישראלים חוזרים. התוכנית תוצג בממשלה ביום ראשון הקרוב. הצגתי לוועדה את עיקרי התוכנית שבה אנחנו מקווים להביא מספר גדול של ישראלים חוזרים בשנת ה-60 למדינה.
לגבי גיור, יש הרבה בעיות. יש 300,000 כרגע בארץ שצריך לטפל בהם. אבל יש כרגע הוועדה ואני לא רוצה להיכנס לזה כי יש שם הרבה דברים מורכבים.
לגבי הנוער, כמובן שיש התוכניות של "תגלית" ו"מסע". הן לא של המשרד, אבל זאת פעולה נוספת שמתבצעת שם.
שאלת במשך כמה זמן העולה מוגדר כעולה. אוכלוסייה רגילה מוגדרת כעשר שנים עולה חדש, ואוכלוסייה חלשה כמו האתיופים מוגדרים כך כ-15 שנה לקבל זכאויות. יש תוספות קטנות לבוכרים וקווקזים במנהל הסטודנטים. הכול פתוח.
חבר הכנסת אמנון כהן, בהמשך למה שאמרת, אנחנו בהחלט רואים חשיבות בנושא של העולים שהגיעו בשנים היותר קודמות. לכן במשרד אנחנו עושים כמה דברים. דבר ראשון, עשינו שינויי זכאויות, זאת אומרת אם בעבר עולה חדש שהגיע כי היתה עלייה גדולה היה מקבל סיוע ממנהל הסטודנטים, הוא לא יכל אחר כך להיכנס ללשכה ולקבל עזרה בתעסוקה. אנחנו שינינו את הנושא הזה. היום עולה, בעיקר מי שכבר שנים רבות בארץ, יכול לקבל מגוון זכאויות, גם ממנהל הסטודנטים וגם זכאות. הרחבנו את מענה הדברים. לצערנו, עקב הקיצוץ של שני מיליון דולר של הסוכנות, עקב הקיצוץ במשרד, עקב הקיצוץ שאנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה, אמור להיות קיצוץ במניין הסטודנטים. אני לא יודע עדיין כמה הוא יהיה בפועל. יש לנו כוונה, כמו שהשר אמר, להרחיב ולתת יותר שנים לאוכלוסיות נזקקות. אני מקווה שנצליח.
בשאלה של ירידת התקציב מ-84 מיליון ל-70 מיליון, זה גם עניין של כסף מצד אחד, וזה גם עניין שמספר הסטודנטים ירד.
שי חרמש:
יש פוטנציאל להביא עוד?
ארז חלפון:
בנושא של סטודנטים אנחנו מאמינים שיש פוטנציאל.
לגבי רופאים, יש גם בעיות בהכשרה מבחינת מה שמשרד הבריאות נותן. אנחנו עדיין לא בוועדה, אבל בישיבות מרתוניות עם מנכ"ל משרד הבריאות, שכבר היה אצל השר כדי לראות איך עושים דברים, איך מקלים בעיקר על רופאים שמגיעים. יש להם בעיה עם השפה.
אמנון כהן:
גם מהנדסים, גם הנדסאים.
ארז חלפון:
אנחנו בקשר בכל נושא ונותנים לזה עדיפות.
לגבי רשות הגיור, אני מקווה מאוד שזה יאושר.
חבר הכנסת אלקין, לגבי נוער עולה עניתי לך. תקציבים יש. נוער עולה הוא אחד היעדים המרכזיים של המשרד. אם יהיה עוד אפשר לעשות שינוי נשנה, העיקר שהקצינו מתוך התקציב של המשרד. כמו שהשר אמר, אני מקווה שנקבל תקציבים נוספים.
לגבי איחוד האגפים במשרד של נוער עולה ונוער בסיכון – אני מתנגד לדבר הזה. נוער בסיכון צריך טיפול מסוג אחד וצריך אנשים מתמחים לנוער בסיכון. נוער נורמטיבי צריך לקבל תוכניות אחרות. אני חושב שכפי שהאגף כרגע מובנה, עם התוספת שיצאנו למכרז למנהל וממונה חינוך שיהיה איש שהגיע ממשרד החינוך, הוא אמור לתת את המערכת ואת המערכת העוטפת לכל העניין הזה.
לגבי הוועדה לאולפנים, כפי שהשר אמר, ברגע שנסיים ונשב נביא את זה, לא נחביא את המסקנות. אנחנו עוד יותר מודאגים ממה שקורה ואנחנו רוצים לעשות שינוי בנושא הזה.
סמדר, אני כמנכ"ל לא מכיר הוראה לשים את זה בספר התקציב, אני אבדוק את הדבר הזה. לגבי השינוי במספרים של החוזרים בין מה שהלמ"ס נותנים לבין מה שהסוכנות נותנת, יש בעיה בספירה של הקטינים החוזרים. הלמ"ס לא רושם את הקטינים החוזרים, ואילו אנחנו כוללים גם את העולים וגם את הקטינים החוזרים. תודה רבה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה. אני מודה לשר, שהגיע לא כל כך בריא אבל הגיע. אנחנו מודים למנכ"ל, שהסביר לנו מצוין, ולכל אנשי המשרד. ננסה לעזור. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:50