פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 853 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום רביעי, כ"ט באדר התשפ"ו (18 במרץ 2026), שעה 9:07 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)(תיקון), התשפ"ו - 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר יואב סגלוביץ' – מ"מ היו"ר מוזמנים: תמי איזרזר – מנהלת אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה נעמה בן-צבי – הממונה על היישומים הביומטריים, מערך הסייבר הלאומי מוזמנים באמצעים מקוונים: דסי צנגן – עו"ד, יועצת משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה ילה פרטוש – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה יואל ליפוביצקי – מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה ייעוץ משפטי: ניצן רוזנברג מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)(תיקון), התשפ"ו - 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב. אנחנו בעניין הצעת תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)(תיקון). מי מציג את התקנות מטעם הממשלה? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> עו"ד ילה פרטוש, היא בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, תעלו אותה בבקשה. אני רק אציין לפני שהיא תגיד, התקנות האלה הגיעו לוועדה לפני יומיים-שלושה. קבעתי את הדיון הזה בהקדם האפשרי. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אני חושב, עוד טרם אפילו שהם הגיעו, אתה אמרת שאתה תקבע את ה... << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. מאז שניהלתי את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת חוקה, מדע ופנים בנושא הביומטרי, ושם עלה גם הצורך הזה וגם הדחיפות, וקבעתי את הדיונים האלו במהירות רבה, תכף נשמע על המספרים, כי נכון להיום יש 800 אלף אזרחים במדינת ישראל שתוקף תעודת הזהות שלהם פג, תכף נשמע על הנתונים המדויקים, ואין להם שום יכולת להוציא תעודת זהות. אני גם לא מצליח להבין, וזה נשמע בהמשך, אני אשמח שתתייחסי גם בדברייך לגבי האם בכלל יש capacity להוציא להם את התעודות זהות האלה בפרק זמן סביר. בבקשה, מי מציג, אמרנו? ילה, בוקר טוב, תציגי את עצמך. << אורח >> ילה פרטוש: << אורח >> בוקר טוב. אני עו"ד ילה פרטוש, מרשות האוכלוסין וההגירה, לשכה משפטית. אני אציג את התיקון המבוקש. אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לתיקון תקנות מרשם האוכלוסין, תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות. מדובר בתקנות שהותקנו בשנת 2012 וקבעו תוקף לתעודות זהות ישנות שהונפקו עוד לפני התקנת התקנות. התוקף של התקנות הוגבל בהוראת מעבר לעשר שנים של תעודות זהות ואז הוארך מספר פעמים, לאחרונה עד לסוף ינואר 2026. בתיקון הנוכחי אנחנו מבקשים לאפשר הארכת תוקף של תעודות זהות אלה עד ה-31 בדצמבר 2026. בהיעדרו של שר פנים מכהן, אנחנו פעלנו להעברת סמכויות להתקין את התיקון הספציפי לראש הממשלה. העברת הסמכות אושרה בהחלטת הממשלה ב-18 בינואר 2026, וקיבלה אישור של הכנסת ב-9 במרץ 2026, ומכאן אנחנו פנינו לביצוע התיקון הנוכחי. מאחר שבינתיים התוקף של תעודות הזהות פקע, נדרש בעצם תיקון רטרואקטיבי, תחילה רטרואקטיבית מיום 1 בפברואר 2026, ולכך ניתן אישור של המשרד המשפטים. (היו"ר יואב סגלוביץ', 9:10) << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אוקיי, בבקשה. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> למה? הרי זה היה מ-2012. מה נעשה עד אז? כאילו, למה? << דובר >> איל קופמן: << דובר >> למה, וכמה פעמים האריכו? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> תמי איזרזר, מנהלת אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה. כשהתקינו את התקנות כבר ב-2012 קבעו תוקף לתעודות הזהות שלא היו בעלות תוקף. הן היו אמורות לפקוע באוגוסט 2022. באותו מעמד היו כ-2 מיליון תעודות זהות שהיו אמורות לפקוע, ובגלל שלא הייתה יכולת לקבל את כל האזרחים האלה ולחדש להם את התעודות בלשכות, ביקשנו הארכה של התוקף, ועשינו את ההארכה הזאת מספר פעמים. גם הפעם אנחנו מבקשים. היום אנחנו עומדים על כ-740 אלף תעודות, אבל מתוכן זכאים כ-400 אלף אזרחים. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> אני אשאל שאלה עכשיו. בסוף זו גם שאלה של ניהול. כאילו, ניהול של היכולת, capacity, כמו שנאמר. אני "אתן לכם" חמש שנים, קחו חמש שנים, תציגו תוכנית פה בוועדה, איך אתם מסיימים את הכול בחמש שנים. כי לא יהיו פה הארכות בשיטה הזאת, זה כל שנה. אני לא יודע מה התוכנית, אני לא מצוי בעולמות הפיזיים. היום אתה אומר לי, כמה יש? 740 אלף? אין סיכוי בעולם שאתם גומרים את זה עד סוף ינואר, עד סוף השנה. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> שנייה. יש 740 אלף. יש כ-400 אלף שזכאים לתעודת זהות, חלקם אינם זכאים לתעודת זהות כי הם לא שוהים בישראל. תעודת זהות מונפקת לפי החוק לתושב הנמצא בישראל. יש את החוק, יש פסיקה ענפה בעניין הזה. ולכן, מתוך ה-740 אלף, בערך כ-400, מדויק יותר – 407 אלף זכאים לתעודת זהות. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> האם החוק אומר שאחרי עשר שנים אתה כבר לא זכאי לתעודת זהות? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אנחנו לא אומרים שאחרי עשר שנים אתה לא זכאי לתעודת זהות. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> אלא? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> זה רק מי שנמצא בישראל. אחרי עשר שנים אתה תגיע אלינו, ואנחנו נחדש לך את תעודת הזהות בשמחה. מי שלא נמצא בישראל, בעצם לא יכול לקבל תעודת זהות, כי זה החוק. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> הבנתי. עכשיו השאלה שלי אחרת, היא שאלה הכי טכנית שאפשר. נניח מקבלים הארכה לשנה, נניח שמאשרים. אתם יכולים להתחייב שכולם יקבלו בזמן, או שתבואו עוד פעם להארכה? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אנחנו לא מתכוונים לבקש עוד הארכה. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> אני שואל מה התוכנית, איך גומרים את האירוע? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> רגע, אני אגיד. הייתה תקופת מבחן שעברנו לביומטריה, מ-2013-2017, שהונפקו גם תעודות זהות לא ביומטריות. התעודות האלה יפקעו בצורה מדורגת עד יוני 2027, והכוונה שכולם יעברו לתעודות ביומטריות. בטח לא נשאיר תעודות שהן בלי תוקף, נאריך להן את התוקף עוד חמש שנים, כמו שהצעת. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> לא, אני מסתכל על המציאות. המציאות היא שהמספרים של אנשים שצריכים לחדש את התעודות האלה, הם צריכים להגיע ללשכות רישום האוכלוסין, לא עושים את זה דרך המייל. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> אז השאלה שלי, מהי התוכנית? לפני שמאשרים פה זמנים, אני לפחות הייתי רוצה לראות תוכנית, כוח אדם, ביצוע, זמנים, כמה זמן יעמוד אזרח בתור, איך הוא מזמין תור, על מנת שנהיה הגונים גם כלפי האזרחים. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> כמה תעודות זהות לא ביומטריות שהנפקתם בין 2013-2017 קיימות? שהתוקף שלהן פג בצורה הדרגתית עד 2027, אני מניח? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אין לי את הנתונים כרגע, אני יכולה להשלים אותם יותר מאוחר לבקשת הוועדה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> כי הם יכולים לומר שהן לא מ-2012. זאת אומרת, הן לא מ-2012, הוציאו להם מתקופה... << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> בסדר, אבל יש להם תוקף בתעודת הזהות. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> גם לחבר'ה מ-2012 היה תוקף. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> לא, עד 2012 לא נרשם תוקף בתעודת הזהות. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> ברמה העובדתית, תראו, בסוף כשארגון מגיע, במקרה הזה זה אתם, לא משנה, כל משרד ממשלתי, בכלל, שמבקש הארכת תוקף, צריך לעמוד מאחורי זה תוכנית על מנת לאמוד. כי אם זו הייתה פעם ראשונה, אין בעיה. אבל הרבה פעמים. ואני אומר לכם עוד פעם, לא אפריע לכם להציג, אני, באופן אישי, בלי תוכנית לא הייתי מאשר, בסדר? לא שאני קובע, אני חבר ועדה, יש פה הצבעה של מיעוט ורוב, אבל בלי תוכנית אני לא מאשר. אם יש תוכנית, אני אשמח לדעת, ואם אין, מתי היא תהיה. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> החברה שלי פה, מהממונה יישומים ביומטריים, כל הזמן מבקשת לקבל מאיתנו תוכנית איך אנחנו מצמצמים את הפער הזה. כן העברנו נקודות לצמצם את הפער. אנחנו גם רואים, אגב, מההתחלה ועד היום, שכן הצלחנו לעשות למיליון וכ-300 אלף אנשים תעודות זהות. << יור >> היו"ר יואב סגלוביץ': << יור >> אני לא חושב. אני הייתי הרבה שנים בהרבה מקומות. תוכנית. אני לא מדבר תאורטי, אני מדבר הכי פרקטי שאפשר. כמה כל חודש, באיזה לשכות, כוח אדם, כמה זמן המתנה בתור, איך הזמנת התור. כי אם אני אכנס עכשיו להזמין תור למשרד הפנים, לא יהיה לי תור. אני רוצה לדעת את הדברים האלה על מנת שנראה שאנחנו עושים. כי אם לא, אז ההצעה שלי היא אליכם, תבקשו הארכה שאתם מסוגלים לעמוד בה בתוכניות, כי אנחנו לא נעשה דיון פה כל שנה על הארכת תוקף. המטרה היא לפתור בעיה, לא לייצר בעיה. גם שלנו. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> נעמה בן-צבי, הממונה על היישומים הביומטריים, מערך הסייבר הלאומי. רק בשביל לסבר את האוזן, אנחנו בעצם הרגולטור של הפרויקט הזה על פי חוק. הנושא של תעודות הזהות הכחולות בסופו של דבר היה אסטרטגיה שמדינת ישראל החליטה עליה, לחסל את הדבר הזה על פי חוק ופרויקט וכו', וזאת המטרה. בכל דוחות הפיקוח שלנו, אנחנו מפרסמים לציבור דוחות פומביים, הדוח ה-15 פורסם בדצמבר האחרון, ואנחנו מכנים את הדבר הזה חור בדלי. החור הזה, ה-800 או 400 במדינת ישראל, זה חור בדלי של הפרויקט הזה. << מנהל >> (היו"ר שמחה רוטמן, 9:17) << מנהל >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני פספסתי את הקטע של ה-800 ו-400, אתם יכולים לחדד לי את ה-800 ו-400? << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> זה 800 אלף תעודות זהות כחולות ללא תוקף, מתוכן 400 נמצאים בישראל, והם זכאים להנפקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש על זה שנייה הסבר, ושאלתי את זה בדיון שהיה השבוע במשותפת. ממה שאני מבין, תקנו אותי אם אני טועה, וזה אגב אחד מהדברים שמטרידים אותי, כי מילא זה שגם אזרח ישראל לא יכול לזכות לתור במרשם האוכלוסין בלוחות זמנים סבירים, שזו בעיה בפני עצמה. אבל כשמדובר על בן אדם שהוא אזרח ישראלי, אך לא תושב ישראלי, מחזיק תעודת זהות, בעוונותינו עשה רילוקיישן, ירד מהארץ, תקראו לזה באיזה שם שאתם רוצים. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> הם התייחסו, הם אמרו שהם לא זכאים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שאני מנסה להבין. אני קראתי את חוק מרשם האוכלוסין, ולהבנתי לא רק שהם זכאים, הם אפילו חייבים להוציא תעודת זהות. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> סעיף 24 בחוק מרשם האוכלוסין קובע – תושב הנמצא בישראל. זה סעיף 24, זו החקיקה. בנוסף, היו פסיקות, האחרונה שבהן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אקרא את סעיף 24 במלואו: 'תושב הנמצא בישראל שמלאו לו 16 שנה חייב לקבל תעודת זהות'. החובה, ואת זה אני מוכן לקבל, קודם כל המילה 'תושב', סעיף 1ג לחוק – הוראות חוק זה המקנות זכויות לתושב, או המטילות עליו חובות, או הנוגעות לתושב, יחולו גם על אזרח ישראלי שאיננו תושב. כך כתוב. אני לא נכנס עכשיו לפרשנות האם תושב, תקראי את המילה תושב, תגידי, אזרח ישראלי הנמצא בישראל גם אם הוא איננו תושב, כמה תחלקי את המילים, חייב להוציא תעודת זהות. שזה אירוע אחד. אבל זה לגבי החובה. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אזרח הנמצא בישראל הוא תושב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. יכול להיות שאני אזרח בישראל ואני תושב של מדינה אחרת, כי אני נמצא פה 120 ימים בשנה. יש כאלה גם, תאמינו או לא. אבל זה לא משנה. אני יכול להיות אזרח ישראלי, להיות בישראל, ולא להיות תושב. יש כאלה. והאנשים האלה, יכול מאוד להיות שלא רק שהם צריכים, הם חייבים לפי החוק תעודת זהות, אבל בוודאי זכותם להוציא תעודת זהות. זו זכות שלהם. זה מעבר כרגע עכשיו לשאלה האם הוא חייב לשאת תעודת זהות ולהוציא אותה ולהסתובב איתה, שזה אירוע אחד. הוא זכאי להוציא תעודת זהות. חלק מהדברים האלה, זה יכול להיות פונקציה של התנהלות אל מול מוסדות פיננסיים בישראל. יכול להיות שהבן אדם היה אזרח ישראלי ותושב ישראלי, קיבל משכורת בישראל, צבר קרן השתלמות או פנסיה, ועכשיו הוא עבר לגור בארצות הברית או ביפן, או בכל מדינה אחרת בעולם, והוא רוצה למשוך את הכספים, רחמנא ליצלן, או שהוא רוצה לקחת הלוואה כנגד הכספים, רחמנא ליצלן, ויש לו תעודת זהות, והוא זכאי שתהיה לו תעודת זהות. יכול להיות שהוא גם רוצה, אולי, לחזור ביום הבחירות, כפי שהוא זכאי לעשות, וגם להצביע, רחמנא ליצלן, והוא רוצה להוציא תעודת זהות. אגב, זו הסיבה שאי אפשר לעשות פה הארכה קצרה, כי אנחנו חייבים את תאריך הבחירות לכלול בתוכו. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> למרות שאפשר עם דרכון גם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות, ויכול להיות שאין לו דרכון ישראלי. והוא חייב להוציא דרכון ישראלי, אבל הוא לא יכול, כי כל האירוע בקונסוליה, במדינה שבה הוא נמצא, אין בכלל איך להוציא או שמורכב להוציא. הכול יכול להיות, כל מיני סיטואציות, אבל אני מדבר מעבר לזה. קודם כל, אני אזרח ישראלי, קיבלתי תעודת זהות כחולה כזאת, כן, ישנה פעם, ועברתי לגור בארצות הברית. יש לי מסמך תעודת זהות ישראלית תקף. אתם עכשיו לוקחים ממני את התוקף הזה, ואתם גם די אומרים שאתם לא תיתנו לי לחדש, למרות שאתם חייבים לתת לי לחדש, כי לכאורה אזרח ישראלי שאינו תושב, מותר לו וזכותו להוציא תעודת זהות ישראלית, ואתם די אומרים לו שהוא לא יעשה את זה. אז עכשיו אני מנסה להבין, מעבר להכול, ה-800 אלף האלה. אני כן מסכים שאם חלק מה-800 האלה הם רק של תושבים שאינם אזרחים, וזה אתם יודעים, כמה מתוך ה-800 אלף האלה הם של תושבים שאינם אזרחים? זה אתם יודעים. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אני לא עשיתי פילוח על זה, אני לא יכולה להגיד לך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני הצעתי משהו, שמחה, בזמן שלא היית. אני אומר את דעתי, בסדר? שנה לא תקבלו, מהסיבה הפשוטה, אין לכם תוכנית איך לפתור את הבעיה בשנה. אני הצעתי משהו אחר. אל תגידו שנה. תראו תוכנית, בכמה זמן אתם מסוגלים בצורה סבירה, בלי להעמיד אנשים פה בתור שלושה ימים לחכות. לא יודע אם זה שנתיים, שלוש, ארבע, אתם תגידו, אבל תוכנית שתוצע גם פה, כי זו לא פעם ראשונה שהאריכו. זו דעתי. זה לא יהיה בשנה, כי בשנה לא תעמדו בזה. תבואו עוד פעם לבקש הארכה. אין סיכוי ש-800 אלף או 400 אלף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני בכל מקרה לא עושה את דצמבר. אם הבחירות יהיו במועדן, זה בדיוק הקמת ממשלה, מי שר הפנים, מי לא שר הפנים, עד שהוא נכנס, עד שהוא יודע איפה האף שלו נמצא. אני לא נותן לכם דצמבר, זה לא יהיה. אני לא מדבר כרגע על פרק הזמן, כמו שהוא אומר, אתם צריכים להגיד לי תוך כמה זמן אתם יכולים בכלל לעשות את זה. סתם, אפשר לעשות תרגיל בלייב? זימון תורים למרשם האוכלוסין. בואו נבדוק שנייה, זה מעניין. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> כרגע אנחנו במלחמה, התורים מבוטלים, יש לנו רק 22 לשכות שפועלות לחירום, אז זה לא כל כך מדויק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין. מאחר ואני עשיתי את זה לפני שהיה מצב חירום, אני אוכל להגיד כמה הפער בזמנים, מידע אישי, מה שנקרא. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אפשר רגע להתייחס? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בבקשה, תוך כדי. אני אקשיב, ואת תראי מה זו חלוקת קשב של יו"ר ועדת חוקה. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אני מתרשמת, אדוני. כמו שהתחלתי להגיד קודם, הנושא הזה של התיעוד הכחול הוא דבר שהיה צריך לחסל אותו מזמן. מבחינתנו, העובדה שהוא קיים זו תקלה. הפרויקט הזה עלה לאוויר ב-2013, הוא עלה לאוויר בגלל שיש בעיות עם זיוף של תיעוד. הזיוף של התיעוד זו בעיה של פשיעה פיננסית, זו בעיה ביטחונית. אדוני בוודאי יודע בנושא הזה יותר ממני. זה דבר שמדינת ישראל הייתה צריכה לחסל מזמן. הפרויקט הזה הפך להיות מבצעי ב-2013, ואנחנו חשבנו שבנקודת הזמן הזאת כבר נסיים עם זה. אנחנו ביקשנו כמה פעמים כמו שאדוני ביקש, תוכנית. אגב, גם לפני ההארכה הזאת, הרי זאת הארכה רטרואקטיבית, אבל היה שיג ושיח מול רשות האוכלוסין. אני אומר את זה פה על השולחן, אנחנו התנגדנו להארכה נוספת. אנחנו אמרנו, הרשות עשתה צעדים, היא יצאה בקמפיין, היא הוסיפה עוד עמדות, היא הוסיפה עמדות של קיוסקים כדי לפנות זמן פקיד לטובת האנשים האלה, לטובת פעולות אחרות. נעשו פעולות. אנחנו גם חושבים שהיה צריך תוכנית סדורה, הבעיה היא שכל ההארכות האלה זו אליה וקוץ בה, הן בעצם לא מאפשרות לסיים את זה. זו פעם אחת. ופעם שנייה, לפחות מהפרספקטיבה שלנו, יש לנו פרספקטיבה של הרבה מאוד שנים עם הפרויקט הזה, תמיד תהיה קבוצה כזאת שבסוף יבואו ויהיה בום של אנשים שלא הגיעו ולא עשו, כי קשה להכריח את האנשים האלה בפועל להגיע ללשכות. ויש קבוצה של אנשים, מכל מיני סיבות, שבסוף הם תמיד מגיעים ברגע האחרון. אנחנו מתקרבים לגרעין הזה, מתקרבים מאוד. ולכן, אני חושבת שהארכה יותר ארוכה לא תשרת את המטרה. אנחנו בסוף נגיע לאותה נקודה, עם קבוצה של אנשים, שבגלל שהם יכלו להמשיך להתנהל ככה אז הם לא באו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 800 אלף זו לא קבוצה. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> קודם כל, יש פה באמת שאלה של פרשנות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עוד לא קיבלתי תשובה מלאה על דבר הזה. רק לעדכן את הבדיקה שנעשתה בלייב, למקרה שאתה מחפש, יואב, התור הקרוב בלשכת רישום האוכלוסין ברחוב שלומציון המלכה בירושלים הוא ב-1 ביוני. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> הלשכה סגורה, סליחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אני מסביר לך, 800 אלף איש, חלקם תושבי ירושלים, אני מניח, סטטיסטית, רוצים. הלשכה סגורה, כמו שאת אומרת, התור הקרוב ב-1 ביוני. אני מקווה שהיא תיפתח עד אז. אבל אגב, הייתי חושב שהיא סגורה, אז זה יהיה ה-1 ביוני, ה-2 ביוני, ה-3 ביוני. הבא אחריו הוא ה-8 ביוני. זאת אומרת, זה לא שמה-1 ביוני כל התורים נפתחו. הבא אחריו הוא ה-8 ביוני. קודם כל, אני מבקש תשובה על הסיפור הזה של תושב-לא תושב. מבקש על זה תשובה משפטית, אתם הייעוץ המשפטי של משרד הפנים או אתם הגורמים, אני מבקש לדעת על בסיס מה הפרשנות שלכם, שאם אני אזרח ישראלי, נושא תעודת זהות כחולה כזאת, 400 אלף איש, שאנחנו עוסקים עכשיו רק ב-400 אלף איש. אני אזרח ישראלי, נושא תעודת זהות כחולה, לא תושב ישראל, ואני רוצה שאחד מהשניים יקרה – או שתעודת הזהות שאני מחזיק ביד כדת וכדין לא תפקע, כדי שאני לא אאבד את הנגישות שלי לשירותי מדינת ישראל. ואני לא יכול לתאם את הטיסות שלי לפי לוח היומן שלכם, מצטער, עם כל הכבוד, ה-1 ביוני לא מסתדר לי, במקרה. זה דבר אחד, אני לא רוצה שתעודת זהות שלי תפקע, ואני גם לא יכול לחדש. ויותר מזה, האוזן הרגישה שלי פה בחדר שמעה שגם אם אני אבוא לחדש, אתם תגידו, אנחנו לא מחדשים לך תעודת זהות כי אתה לא תושב. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> סליחה, אני לא מהלשכה המשפטית, אני מהאגף המקצועי. עו"ד דסי צנגן, את יכולה להעלות אותה? דסי, תודה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> שלום, בוקר טוב. אני דסי צנגן מהלשכה המשפטית של הרשות האוכלוסין. כמו שתמי ציינה בפניכם, זה סעיף 24 שמדבר על תושב הנמצא בישראל. צריך לשים לב שלמרות שבתוך ההגדרה 'תושב', גלומה הדרישה של הימצאות בישראל, ואני ערה למה שיו"ר הוועדה אמר לגבי הזכויות והחובות של אזרח. מעבר לצורך של מדינת ישראל לשם העמידה בהגדרה של תושב, סעיף 24 אומר באופן מפורש שלא רק מדובר בתושב, אלא בתושב שנמצא בישראל. דהיינו, תעודת זהות ניתנת רק למי שבאמת נמצא בישראל, לרבות זכויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לגבי חובה להוציא תעודת זהות. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לגבי חובות וזכויות, אנחנו יכולים להפנות לפסיקה ענפה שניתנה על ידי בג"ץ בתחום הזה, כמו שתמי אמרה, פסק הדין האחרון של בג"ץ, לא של ערכאות אחרות, וכל פסיקת בג"ץ מתייחסת אל הנושא הזה, החובה היא בעצם הצד השני של הזכות. זאת אומרת, האזרח שלא נמצא בישראל לא זכאי להחזיק בתעודת זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא לא זכאי להחזיק או להנפיק? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לא זכאי שתונפק לו תעודת זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, אני מבין אמירה שלא מנפיקים תעודות זהות בקונסוליות. בסדר. אתה רוצה להוציא תעודת זהות, תבוא לישראל. אבל אם אני אזרח ישראלי והגעתי לישראל, אפילו שאינני תושב, אתם כן מנפיקים לי תעודת זהות. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> מי שנמצא בישראל מונפקת לו תעודת זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם אם אני לא תושב. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> דסי, לא שומעים אותך טוב. שלחו לך מספר נייד, תתקשרי בבקשה אליו וככה נוכל לשמוע. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> דסי, שלחתי אלייך את המספר הנייד של איל, תתקשרי, הוא ישים אותך על רמקול. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אני רק בינתיים רוצה שנייה להשלים את המשפט שניסיתי להגיד קודם. אם אנחנו רוצים לסיים עם התיעוד הכחול הזה, שהוא פוגע במטרה של הפרויקט, הוא פוגע בגרעין הזהות שהמדינה בעצם נותנת ומנהלת, שכל המשק נסמך עליה, זה מעגל שוטה. אנחנו חייבים לסיים עם זה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל הדרך לסיים את זה היא לא לענות את האזרחים. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> לא, אני לא אמרתי. אני שוב אומרת, אני מסכימה שצריך תוכנית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אגיד לכם משהו, אי אפשר להסתכל רק על הפרויקט. יש מדינה. המדינה רוצה לסיים את הפרויקט? שהמדינה תכין תוכנית ואפשר לסיים אותו. ואז יהיה גרעין קשה, אבל גרעין זה לא 800 אלף. זה פשוט טירוף מערכות מושלם, כל אחד רואה את הפינה שלו באירוע ולא מעניין אותו. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> סליחה, אני חייבת להגיד, אנחנו במשך תקופה מאוד ארוכה מוציאים לאנשים האלה מסרונים. כל שלושה חודשים נשלח מסרון. כל שלושה חודשים נשלח מסרון לבוא ולהגיע. יש כאלה שמחזיקים בדרכונים ביומטריים ויכולים לעשות הארכת מסמך מרחוק, נשלח להם מסרון עם קישור לעשות הארכה מרחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רוצה להיכנס, לא רוצה לפתוח יותר מדי חזיתות, כי אנחנו כרגע בדיון על תקנה 7. אני גם חייב לומר שעצם העובדה שתעודה ביומטרית תוקפה הוא או 10 שנים או 5 שנים, היא בעיניי שערורייה. זה עצמו שערורייה. אני עושה פרפרזה על מה שיואב אומר. הפרויקט הוא מאוד מאוד חשוב, אבל גם אזרחי מדינת ישראל הם חשובים. שוב, אם תגידו לי, אנחנו במשרד הפנים יודעים לתת 10 מיליון, אבל יש לנו קטינים מתחת לגיל 16, אז אין לנו 10 מיליון אזרחים ותושבים, יש לנו 6-7 מיליון, משהו כזה. בעזרת השם כן ירבו, השם אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים. אם אתם יודעים להגיד לי שאתם יודעים לספק בלשכות מרשם מאוכלוסין רק לטובת חידוש מסמכי זהות, לא לטובת שום פעולה אחרת, אתם יודעים לספק בנגישות ובזמינות לאזרחי מדינת ישראל, כמו שהיה פעם, עד הקורונה זה היה, אתם יודעים לספק לאזרחי מדינת ישראל 700-800 אלף תורים בשנה רק לטובת חידוש, כי אם זה עשר שנים מחזיק תוקף מסמך תעודת זהות, אתם יודעים לספק 700-800 אלף תורים בשנה רק לטובת חידוש תעודות זהות. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אנחנו נותנים שירות בחודש לכמעט 200 אלף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יפה, אבל 200 אלף מה? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> 200 אלף להרכשות, לתעודות זהות ודרכונים. הרבה פעמים אנשים עושים במקביל תעודת זהות ודרכון בתור אחד. הדרכון ניתן לעשר שנים, באותו זמן אתה מחדש את תעודת הזהות שלך, מקבל אותה לעשר שנים. במעמד הזה, אחרי תשע וחצי שנים כשאתה רוצה לקבל דרכון חדש, או אחרי תשע שנים, אתה מגיע ואתה מחדש גם את תעודת הזהות שלך. זה שירות לאזרח, אתה לא מביא אותו כמה פעמים ללשכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו אני רק רוצה להגיד לך, אמרתם מצב מלחמה ולשכת שלומציון סגורה? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשאני רציתי לחדש את תעודת הזהות שלי הרבה לפני המלחמה, המלחמה רק שיפרה את המצב, כי אני רציתי, והתור שהציעו לי היה באוגוסט. אז המלחמה רק שיפרה את המצב ללשכת שלומציון ספציפית. בסוף לא הלכתי ללשכת שלומציון, כי התייאשתי מלשכת שלומציון. טיפ לאזרחים, שבכל זאת נמצאים אולי בממ״ד ויש להם זמן לצפות בנו, זה טיפ ליודעי חן, אתה צריך להיכנס ב-08:00 באותו יום, אם לא תכננת שום דבר באותו יום, ולנסות לארגן תור לאותו יום. אז אתה יכול אולי לעשות את זה. אני חייב לומר לך שהמלחמה, מבחינת זמינות התורים שבדקתי באתר, רק שיפרה את המצב, לא הרעה את המצב. היום התורים פה יותר זמינים ממה שהיה לי כשאני חיפשתי לחדש את תעודת הזהות שלי. אגב, תעודת זהות ביומטרית שהייתה לי. לא הייתה לי תעודת זהות כחולה ישנה, הייתה לי תעודת זהות ביומטרית שפג תוקפה אחרי עשר שנים, ונתנו לי תור חצי שנה קדימה. אז לבוא ולספר סיפורים, עם כל הכבוד, זה לא עובד. זה לא עובד. אתם לא מסוגלים לעמוד בפרויקט הזה. לבוא ולהגיד, אנחנו מסוגלים לעמוד בפרויקט הזה, ויכול להיות שאתם עושים 200 אלף הרכשות, יכול להיות שאתם עושים 100 אלף הרכשות. זה לא מעניין אותי. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אבל זאת הסיבה שאנחנו מבקשים עד סוף השנה לאפשר לנו הארכה, וגם ציינת את זה, בגלל הבחירות. אנחנו לא רוצים לאפשר לאנשים שאין להם תעודה בכלל, שתהיה להם אפשרות לחדש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> קחו שלוש שנים, אל תהיו בלחץ. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> ברשותכם, אנחנו נתנו הנחיה לכלל הלשכות שלנו, כשמגיעים אנשים שמבקשים לחדש תעודת זהות, כשאין להם תור לקבל את האנשים האלה בהתאם לזמינות ולמצב באותה לשכה, כן מתקבלים האזרחים שמגיעים לחדש תעודת זהות. אנחנו מקבלים חיילים עם מדים שבאים לקבל את כל השירותים ללא תור. אנחנו מקבלים עוד המון המון אנשים מזדמנים כדי לאפשר מתן שירות גם אם אין תורים. כל יום נפתחים תורים, ובכל סוף שבוע נפתחים לשבוע הבא עוד תורים. בעצם על מכסת התורים הרגילה אנחנו אף פעם לא עומדים על 100% תורים, אנחנו תמיד פותחים 120% ו-130% תורים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל את יודעת מה ההבדל ביני לבין אזרח שאם יש לו תעודת זהות כחולה, יש אולי סיכוי שהוא גם בן אדם מבוגר? יש אולי גם סיכוי שהוא בן אדם עם פחות נגישות אינטרנטית ממני? יש כל מיני סיכויים שהבן אדם הזה נמצא בסיטואציה הזאת. ואני, ברוך השם, יש לי אפילו, תאמינו או לא, יועצים פרלמנטריים, יכולים לעזור לי להתנייד, אני לא צריך לחפש חנייה. ברוך השם, שהשם ישמור עליי ועל כל עם ישראל, אני לא צריך כיסא גלגלים, לצאת מהבית זה לא פרויקט, אני לא צריך לקרוא לילדים שיורידו אותי קומות. ברוך השם, אני במקום טוב במדינת ישראל. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> לאנשים האלה יש פתרון טוב, הם לא צריכים להגיע אלינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסיטואציה הזאת של 800 אלף או 400 אלף של אנשים שרוצים לחדש, שלא יכולים, או שלא חידשו עד עכשיו את תעודות הזהות שלהם, והמאסה הזאת, שגם האונליין שחידשנו השבוע לא רלוונטי עבורם, כי אין את הנתונים הביומטריים שלהם במערכת. היא רלוונטית לכל היותר, ראינו את המספרים, 70 אלף איש. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> היו כמעט 300 אלף איש, עשינו, ונותרו עוד אנשים כאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה, באונליין? אבל באונליין אמרתם לי השבוע 70 אלף איש. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> שנעשו. יש בפוטנציה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ותעודת הזהות הזאת היא בתוקף רק לחמש שנים. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> שזה בסדר גמור, זה נותן מענה. ואז אתה יכול להגיע לעמדות שירות עצמי, פרסנו 114. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מזלזל במאמצים שלכם בכלל, אבל אם אני בן 85 ואתם אומרים לי שאני צריך לחזור אליכם בגיל 90, אני אומר, תקפצו לי בזיגזג. עם כל הכבוד, זה לא משנה. אני מעריך מאוד את המאמצים שלכם, אבל אם אני בן 85, אני רוצה לשכוח ממשרד הפנים, לא רוצה לבוא לבקר אצלכם כל חמש שנים, עם כל הכבוד, ובטח לא באונליין. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> תראו, אני רוצה להציע משהו פרקטי, ואני חוזר עליו. אני אומר לכם מראש, הרעיון לבוא לקבל עוד שנה, אני אומר לכם לדעתי, לא. אני אבל אומר לכם את הדבר השני, שלא קיבלנו עליו תשובה. הרי יש לכל בן אדם אחראי במערכת משרד הפנים, גם אם אין שר כרגע. האם אתם מסוגלים לבוא ולהציג בפנינו תוכנית מסודרת, כולל כוח אדם, תקורות, מקומות, לוחות זמנים, נגישות, מסע פרסום, שיווק? בסוף, רוב האנשים הם לא אנשים מאומתים למערכות. הם רק לא רוצים לעמוד בתור על סתם, ואסור לפגוע בזכויות שלהם. אז אני אומר לשני הצדדים שבעניין הזה, תציגו תוכנית שיש לה משמעות, שאפשר לעקוב אחריה. ואז בידיים נקיות אנחנו נגיד נאריך, לא נאריך. אבל בסוף אי אפשר לבוא, לפי מה שאתם אומרים, אתם הולכים להגיע אלינו בדצמבר 2026 עוד פעם. שורה תחתונה, כי אני, בלי תוכנית מסודרת, ואין אותה. אני לא אומר שלא עובדים, כולם עובדים, כולם עושים. אבל בסוף, אם זאת התוצאה מ-2012, ואני בעד, ביומטרי עוד לדעתי זה היה מ-2012, אני זוכר שהייתי עוד בדיונים בתור משטרה. יש אינטרס למדינה, אבל יש גם אינטרס למדינה לתת לאזרחים שקט, לא להתעסק עם בירוקרטיה כל היום. זהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ומה שנמצא במחלקה שלכם עוד מילא. זו בעיה, אבל זו בעיה אחת. נוצרו על גבי ההסדר הזה, כחלק מאותו פרויקט, שבעיניי, אפשר לדבר על התועלת שבו, הנזק שבו, בסדר, ויכוח אחר. אבל כחלק מאותו פרויקט, אתם נועלים את הכסף שלי, אתם, ספציפית, משרד הפנים. אם היה לי זמן להתעסק איתכם ולא הייתי חבר כנסת, יכול להיות שהייתי מגיש נגדכם תביעה על 30 אלף שקל. את יודעת למה? כי אני רציתי לנייד את הכסף שלי מקרן השתלמות א' לקרן השתלמות ב'. רציתי לנייד, והם לא נתנו לי כי תעודת הזהות שלי פג תוקף. ורציתי לחדש, ועם כל הכבוד, זה שאני חבר כנסת ויודע, זה טוב ויפה, אני לא צריך לנחש את העובדה שפותחים בסוף שבוע תורים וזה. נכנס לאתר, הקרוב למקום מגוריי, רוצה לבדוק מקום, אומרים לי, אוגוסט. את יודעת מה הפער בין קרן השתלמות שרציתי להעביר אליה לבין קרן ההשתלמות, כמה פער בתשואה היה? 10,000 שקל. אותו דבר היה לי בפנסיה. אז עכשיו, בגלל שלא הייתה לי תעודת זהות בתוקף, שאתם לקחתם את התוקף של תעודת הזהות שלי, עלה לי 30 אלף שקל. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> לא נעים לי להגיד לך, אבל אם אתה יודע לנהל את קופות הגמל שלך באינטרנט, תדע גם להיכנס ולחפש תור באינטרנט. סליחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכנסתי באינטרנט וזה התור שנתנו לי. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אבל, עוד פעם אני אומרת, אנחנו כן מקבלים את המבוגרים שמגיעים ללשכות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני לא מבוגר, אני בחור צעיר. כל החיים לפניי. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אני לא מדברת עליך. אתה שואל על כאלה שהם לא טכנולוגיים ולא יודעים לקבוע תור, אז כן מקבלים אותם בלשכות שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אגב, אני לא צריך אינטרנט בשביל לנהל את קופות הגמל באינטרנט. אני פניתי ליועץ ההשקעות שלי, הוא אמר לי אתה צריך לנייד, רק אין תעודת זהות, איזה יופי. מה זה קשור? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אנחנו כן מאפשרים תורים. תראה, אי אפשר להוציא יש מאין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא בא אלייך בטענה עכשיו. אני אמרתי, את הטענות אלייך סיימתי, פרק א'. עכשיו עברתי לפרק ב'. הנושא שאתם, אין לכם שום אפשרות. אני, מהידיעה השיפוטית שלי, בסדר? עד התאריך שאתם ביקשתם פה, 31 בדצמבר 2026, אין שום סיכוי בעולם שאתם תעמדו גם בחידושים של תעודות הזהות הביומטריות שפוקעות בפרק הזמן הרלוונטי הזה, וגם ב-800 אלף שפקעו, הכחולות. אין שום סיכוי בעולם. עכשיו, מאחר ואין שום סיכוי בעולם, התקנות שאתם הבאתם פה עוסקות רק בכחולות, אני הייתי מבקש מכם שתביאו לי לפה גם הארכה של תעודות הזהות הביומטריות. הבעיה שבתעודות הזהות הביומטריות כתוב תאריך תוקף, אז זה יבלבל את האזרחים, כי יהיה רשום להם משהו. ועשיתם את זה בתקנה 7ב, למרות שהיה כתוב תוקף, הארכתם את זה על אף מה שכתוב בתוקף בתעודה. אפילו שהתוקף של התעודה היה זה, בהוראת מעבר עשיתם את זה, בסעיף 7ב לתקנות של תוקפן. אבל אני הייתי מצפה, גם לאור הדבר הזה, גם לאור מצב המלחמה, שתביאו לי לפה תקנות, גם להארכת תוקפן של תעודות הזהות הביומטריות שפוקעות תוקף בשנה הקרובה. כי אתם לא תעמדו בזה, אני לא יודע עוד כמה זמן. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אבל הם יכולים לעשות הארכות בעמדות העצמאיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון, היה לי את זה. לא נכון. אני ניסיתי, לא נתנו לי. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> רגע, סליחה. אנחנו פרסנו 117 עמדות הרכשה עצמיות, עמדות דיגיטליות, שמי שמחזיק בתעודה דיגיטלית יכול לקבוע תור מהיום למחר, ויכול לקבוע תור מהיום להיום למי שיש תעודת זהות או דרכון בעמדות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתי עשיתם את המהלך הזה? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> זה היה בשלושה חודשים האחרונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. לכן אני לא זכיתי ליהנות מזה בתחילת השנה. אוקיי, הבנתי. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> ברגע שאתה נכנס ל-go visit כדי לקבוע תור, והמערכת מזהה שאתה יכול לעשות חידוש בעמדות הדיגיטליות, אתה מופנה ישירות לקביעת תור בעמדה הדיגיטלית. אתה לא מגיע לפקיד, זה בא לפנות זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עשיתי את זה הרגע, יש לי תעודת זהות ביומטרית. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> בגלל זה הוא לא מפנה אותך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, הוא הפנה אותי ללשכה. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> זה לא יפנה אותך אם לא פג תוקף תעודת הזהות שלך. אם תצהיר שאיבדת את התעודה, זה יפנה אותך לדיגיטלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואי ננסה. אם אני אכתוב איבדתי, אחר כך הם יבטלו לי אוטומטית את התעודה? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אז אל תעשה את זה, אני לא מציעה לך, כי אני לא רוצה להתחייב על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רוצה לעשות ניסוי על תעודת הזהות שלי, אני אכלא לוורטקס שלכם. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אני יכולה להציע הצעה פרקטית בהמשך לדבריו של חבר הכנסת סגלוביץ'. אנחנו כולנו מדברים פה, אדוני מסתכל לראות אם הוא מצליח לקבוע תור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חושבים על האזרחים, רחמנא ליצלן. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> האזרחים לנגד עינינו. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> בואו, תקבעו עוד דיון. הרשות צריכה להביא תוכנית, לראות איך היא עומדת בלוחות הזמנים, או שהיא תציג לוחות זמנים אחרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> העניין הוא שאני כרגע במצוקה. אני כרגע במצוקה, כי יש אנשים שכבר חודשיים מסתובבים בלי תעודות זהות בתוקף, אין להם איך להוציא, קשה להם לחדש, הם לא יכולים. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> ואנחנו במלחמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו במלחמה, ואין תורים. והכסף שלהם, שהם צריכים לקחת הלוואה כדי להציל את העסק שלהם מקרן ההשתלמות, נעול. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אני חושבת על הקשישים שצריכים למשוך את הפנסיה, ולכן אנחנו רוצים לסייע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול נכון, ולכן אני כרגע במצוקה. אז אני אומר דבר כזה, אני אומר הפוך. אני אאריך עכשיו, אמרת שלוש, אני דווקא חשבתי חמש, לא יודע, נמצא מקום. אני אאריך בארבע שנים כדי שיהיה משהו, איזו פשרה של ביחד ננצח, ואתם תביאו תוכנית, תביאו תקנות. ואם תגידו הצלחנו להכין תוכנית, איך אנחנו עושים את זה בשנתיים? תתקנו את התקנה ותעשו אותה שנתיים. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> למה? שנייה רגע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? כדי שאני אשחרר את האזרחים המסכנים היום. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אני מבינה, אבל אני רוצה רגע להציג פן אחר של הדבר הזה. בסוף זו החלטה שלכם, בסדר? אנחנו גם חשבנו שצריך תוכנית הרבה יותר סדורה, כמו שחבר הכנסת סגלוביץ' אמר. הגברת איזרזר יודעת להגיד כמה תכתובות היו לנו מול זה, ואני מודה, לא קיבלנו תוכנית כזו, ואני חושבת שיש פה פער. זה נכון. מצד שני, אנחנו מוטרדים מהארכה מאוד מאוד גדולה, כי יש פה איזשהו איזון מסוים שאנשים, ברגע שהם לא חייבים, הם לא באים לעשות את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה המספרים היו של הכחולות לאורך ההארכות? זו הארכה רביעית, נכון? איזו הארכה זאת? << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> גברת איזרזר יכולה לתת מספרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז גברת איזרזר, תני לי מספרים. אני מקשיב לטיעון שלך. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אבל אני לא מסיימת לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני הקשבתי לטיעון שלך ברוב קשב. אני יכול לדעת בכמה הצטמצם, כל פעם שבאתם לפה עם הארכה, איזה מספרים נתתם? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> זה היה 2 מיליון, וירדנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתי? 2 מיליון בפעם הראשונה. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> בפעם הראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואחר כך? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו הארכה רביעית. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> נכון. אני יכולה להוציא את הנתונים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש לי הצעת ביניים שאולי גם תוביל לאיזשהו שינוי וגם לא תייצר בעיה עתידית. נייצר הארכה קצרה, לא שנה, קצרה יותר, במובהק, של שלושה חודשים. בשלושה חודשים האלה הם יביאו תוכנית. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> בעייתי קצת, כי אם אתה תהיה בפגרת בחירות, אפילו עוד יותר קצר אתה צריך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה תוכנית. אם יש לכם, אין לי בעיה. ולפי היכולת התוכנית הזאת, אנחנו נאריך. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אז תעשו את זה לשנה, תקבעו שהרשות תציג פה תוכנית, ותבצעו מעקב אחרי התוכנית הזו, ואם יצטרכו, אז יאריכו את זה בעוד. אבל להאריך את זה עכשיו בארבע שנים, אני אומרת לך, אדוני, זה יזיק למטרה המשותפת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה שנים כבר הארכנו את זה, בהארכות האלה כל שנה? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> מ-2022. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו כבר הארכנו את זה בארבע שנים. זאת אומרת, עם כל העוד דונם ועוד עז, וניתן שנה, ותבואו עוד שנה עם תוכנית. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אני חייבת להגיד שגם צריך לקחת בחשבון שיש מתנגדים לזה, וגם אם הם מגיעים ללשכות שלנו, הם לא מוכנים לחדש את תעודות הזהות הביומטריות שלהם. אז לצמצם את זה לאפס, אנחנו לא נצליח. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא לאפס, אבל אם נדע שיש גרעין קשה של 1,000, 2,000, 3,000, 20 אלף. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אנחנו נתקלים בזה בלשכות שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה היה המספר שנה שעברה, אני יכול לדעת? הרי הארכתם את זה לפני שנה, נכון? מתי הארכתם את זה פעם אחרונה? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> בשנה שעברה, אם אני לא טועה, היה 1.3 מיליון. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> לא, שעשיתם. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אני מדברת על שנה שעברה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתי הייתה ההארכה הקודמת? יש לנו את הפרוטוקולים של זה? אנחנו נסתכל על זה. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> זה היה בדצמבר 2025, אם אני לא טועה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שמחה, אם תאריך להם את זה לפני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה, בדצמבר 2025 הארכתם עד ה-31 בינואר? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> דצמבר 2024 עד ה-31 בינואר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אומר שאנחנו צריכים לייצר מצב של לחץ לראות תוכנית פה, ולפי זה לקבוע את לוחות הזמנים. עכשיו צריך להסתכל על לוח השנה ולראות מה האפשרויות. אחת האפשרויות שאני מעלה בראשי, כי אנחנו נמצאים היום, אומנם מלחמה והכול, אבל אפשר לבוא עם תוכנית. 26 באפריל חוזרים מהפגרה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר גם בפגרה לעשות, זה בסדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, חוזרים מהפגרה ב-26 באפריל מיד אחרי פסח, זה עוד חודש ופלוס מהיום. יציגו את התוכנית. זה עדיין מספיק זמן לפני הבחירות, כי אם נראה שיש זה, אז אנחנו ניתן את הארכה שתתאים. לא יודע, אני מנסה לחשוב על פתרון שהאזרחים לא יפגעו. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אני חייבת להגיד פה משהו, סליחה. אנחנו בשנת בחירות, אנחנו במלחמה. הלשכות שלנו סגורות, מקבלות לחירום, אז הן מקבלות גם את כל האנשים שצריכים תעודות זהות. אבל צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, ואם לא יהיו הארכות תוקף תעודות הזהות האלה, הם יכולים להצביע עם תעודות פגות תוקף, אבל אם הם יגיעו אלינו לחדש תעודות זהות כי הם לא עושים פעולות בנקאיות, מצד שני, כאלה שאין להם תעודות, שאיבדו את תעודות הזהות שלהם ואין להם דרכונים וירצו להצביע, לא יצליחו לתפוס תורים, פה אנחנו בבעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> ולכן אנחנו מבקשים עד סוף דצמבר 2026. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שמחה, נעשה את זה, ונעשה דיוני פיקוח אולי. אבל דצמבר זה לא מספיק, כי הבחירות הן באוקטובר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא מספיק. תקשיבו, אני מציע הפוך. לאור ניסיון העבר, לאור מה שקרה פה בדיונים, אני מעריך שאנחנו נמצא את עצמנו גם בדצמבר הבא, אם נאריך לכם לדצמבר, וגם אם נאריך בשנה, וגם אם נאריך בשנתיים. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> בדצמבר יכול להיות שלא תהיה ועדה. יש סיכוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, דצמבר לא יהיה. בכל מקרה לא יהיה דצמבר. בדצמבר שהיה, אחרי בחירות שהיו באוקטובר, לא הייתה ועדה. עוד לא כוננה הוועדה, משא ומתן קואליציוני פה ושם. אני לא משאיר אנשים תלויים באוויר. ושוב, מדובר באנשים שצריכים, זו יכולה להיות הנגישות שלהם לכסף, זו יכולה להיות הנגישות שלהם להלוואה. זה אירוע לא הגיוני. אני מציע הפוך. כרגע, עד היום, למרות כל ההארכות האלה והדיבורים על תוכניות, פעם קודמת זה היה משרד האוצר בכלל. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> כי אנחנו כל הזמן בלופ הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע, את צודקת, אנחנו כל הזמן בלופ הזה. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אני מבקשת מהוועדה שגם תראה לנגד עיניה עוד אינטרסים חוץ מהדבר הזה, ולנסות להגיע לפתרון, שלא ינציח את הדבר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב, אני רואה כמה אינטרסים. אני חייב לומר, לא רציתי לדבר על זה יותר מדי, אבל במישור ההוגנות, מה שנקרא, אל מול הכנסת, מאחר ואני הייתי מתמחה במשרד המשפטים כשעבדו על הביומטרי, על המאגר וזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> השר שטרית הוביל את המהלך הזה בזמנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. הייתי מתמחה במשרד המשפטים כשעבדו על הביומטרי, ואחד הדיבורים היה, והיו מאוד מאוד מאוד לחוצים על הסיפור הזה, גם במשרד המשפטים, בייעוץ וחקיקה, וגם כל אנשי הפרטיות, שבדרך כלל עסוקים בנושא הזה, זה שמכריחים אנשים. נכון, מדינת ישראל רוצה מאגר, טוב ויפה, אבל יש אנשים שלא רוצים שהנתונים הביומטריים שלהם יוחזקו. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אדוני הגיש הצעת חוק פרטית עכשיו לחייב להכניס טביעות אצבע למאגר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אני אומרת, בואו נסתכל על כל הפרויקט. וגם, אני חייבת עוד הערה אחת, על העשר וחמש. אין דבר כזה בעולם תעודות זהות בלי תוקף. יש רגולציה אירופאית גם היום, שכל מדינות אירופה עובדות לפיה, שתעודות זהות מונפקות בתוקף, בגרמניה, בצרפת, והן תעודות זהות ביומטריות. זה לא משהו שאנחנו שונים בזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את צודקת, ואת לא יודעת עד כמה את צודקת, אבל יש כמה הבדלים. אחד, ברוב מדינות העולם החופשיות שאני מכיר, אין חובה לאזרחים להסתובב עם תעודות זהות. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> יש חובה לפני הרגולציה האירופאית להנפיק במדינות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אבל את לא מקשיבה למה שאני אומר. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> יש לי סקירה בינלאומית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל את לא מקשיבה למה שאני אומר. אני מוכן לקבל את מה שאת אומרת על הסקירה הבינלאומית על תוקף של תעודות זהות. ולכן אמרתי, את מדברת על להסתכל על אינטרסים רחבים ועל מכלול, אבל במחילה, את מסתכלת ככה. את אומרת, אני הממונה על יישומים ביומטריים, אני מסתכלת על המאגר, אני מסתכלת על התעודה, על תוקף תעודה, על אמינות המידע. וזה בסדר, זה התפקיד שלך. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אני מצטערת, אני לא מסתכלת ככה, אבל אם אדוני ייתן לי להציג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני הייתי באמצע משפט ואת קטעת אותי. רציתי להציג. את אומרת, במדינות העולם יש תעודות זהות עם תוקף. את צודקת. אבל ברוב מדינות העולם שאני מכיר, אין חובה על האזרחים לשאת תעודות זהות לכל מקום. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אבל זה החוק במדינת ישראל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השם ישמור ויציל, אני באמצע לדבר משפט, מה קרה פה? אני מתחיל לתת ארבע דוגמאות. מסמך תעודת זהות, כאשר אני רוצה להזדהות באופן רשמי אל מול המדינה, ואל מול גופים מסוימים במדינה, שגם אם הם אינם גופים רשמיים של המדינה, אני אומר, יש פה מספר מאפיינים שצריכים לתת להם מענה, ואפשר לתת להם מענה הוליסטי. מי שרוצה להסתכל רק דרך החור שבמאגר, אפשר להסתכל רק דרך החור שבמאגר, אבל אני מנסה לדבר על ההוליסטי. אז קודם כל, יש מדינות שאין בכלל תעודות זהות, שלא מנפיקים בכלל תעודות זהות, כמו ארצות הברית. אין תעודת זהות, אין דבר כזה. ולזיהוי בכל מיני מקומות מבקשים Picture ID, כמו כרטיס ספרייה. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> לא, מבקשים רישיון נהיגה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או רישיון נהיגה. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> זה תעודת הזהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. סליחה, ואם אין לי רישיון נהיגה? אז זה Picture ID. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> יש לך אפילו non-driving license, יש רגולציה אמריקאית שנקראת real ID. כל מדינה צריכה להנפיק את רישיונות הנהיגה האלה, אנשים מסתובבים גם עם non-driving license כדי להזדהות. יש רגולציה אירופאית של חובה לתעודות זהות ביומטריות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פעם עשירית שקטעת אותי, ובהתחשב בקנאות שלך, שאני לא אקטע אותך כשאת מדברת, זה מאוד קשה. את רוצה שנעשה את זה ככה? אין בעיה. האם בארצות הברית יש חובה לכל אזרח להסתובב עם מסמך מזהה כל הזמן? כן או לא? האם זה קיים בארצות הברית? << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אגיד לך שלא, אין חובה כזאת. האם בגרמניה יש חובה כזאת? << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> יש חובה להנפיק תעודת זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא מה ששאלתי. אני שאלתי שאלה מאוד ספציפית – האם כל אזרח חייב להסתובב עם תעודת זהות בכל מקום? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אבל במדינת ישראל החוק קובע את זה. אנחנו עובדים עם החוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול טוב ויפה, אבל החוק קובע עוד דברים. החוק קובע ששר הפנים יכול בתקנות להתיר עוד מסמכי זיהוי, שאינם תעודת זהות, שיעמדו לתוקף תעודת זהות. חוק נשיאת תעודת זהות. שר הפנים לא עשה שימוש בסמכותו על פי חוק, כולנו יודעים את החוק. אתם לא עושים את זה. אם אני מסתובב בלי תעודת זהות עם רישיון, נכון שבפועל אף שוטר לא יעשה לי בעיה, כי ברוך השם לשוטרים במדינת ישראל יש שכל, ויואב הוא ההוכחה, אז לא יעשו לי בעיות אם אני מסתובב עם רישיון ולא עם תעודת זהות, אבל עקרונית אני עבריין אם אני מסתובב עם רישיון ולא עם תעודת זהות. יש פה הרבה מאוד מאפיינים שחלקם בשליטתכם, חלקם בחוק, חלקם לא בחוק, אבל שר הפנים היה יכול לקבוע שגם רישיון הוא תעודת זהות לעניין הסתובבות עם תעודת זהות. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אנחנו לא יכולים לערוב למסמך שלא מונפק על ידי רשות האוכלוסין, אנחנו לא יכולים לערוב לזהות האזרח, אני לא יכולה לקבוע את זה, זה לא אנחנו, ואנחנו לא יכולים לערוב לזהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה, אז את רוצה לוותר על הסמכות שמופיעה בחוק תעודת זהות? תוותרי, תני לי אותה, כי את אומרת שלא יכולה לערוב. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אני לא שר הפנים, אני לא יכולה להגיד לך שאני מוותרת על סמכותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את משרד הפנים, ושר הפנים קיבל סמכות בחקיקה כדי להקל על האזרח, והוא לא משתמש בה. הוא לא משתמש בה לא כי לא אכפת לו, אלא כי כנראה הדרג המקצועי שלו אומר לו את מה שאת אמרת, "אני לא יכולה לערוב". בסדר גמור. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אני לא אמרתי על זה, אני רק אומרת שאני לא יכולה לערוב על רישיון נהיגה. אני לא יודעת איך אתה חידשת את רישיון הנהיגה שלך, אבל אני הלכתי לחנות צלמנייה של מישהו שלא בדק את הזהות שלי וצילם אותי. קיבלנו לא אחת תעודות עם פרטים שונים של אנשים עם אותה תמונה. אז אני לא יכולה להגיד לך שאפשר להזדהות עם רישיון נהיגה, מצטערת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עם כל הכבוד, כמו שאמרתי, תמשיכו להסתכל דרך החור שבגרוש, הכול בסדר. אני אומר שכאשר יש לכם שילוב, שבארצות הברית אני יכול לחיות, למרות שיש כל מיני כללים איך מנפיקים ID או real ID או כל מיני דברים כאלה, אני יכול לחיות כל חיי בלי תעודת זהות, ובלי מסמך שכזה, ובלי ללכת כל עשר שנים לחדש תוקף ובלי כל מיני דברים, אני יכול לעשות את זה, ואני יכול לחיות את חיי בשלום ובשלווה בלי לעבור על אף חוק. אני יכול להפקיד כסף לקופת ההשתלמות שלי בלי הדבר הזה, אני יכול לפתוח חשבון בנק, לדעתי אפילו, בלי הדבר הזה. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> יש חוקי הלבנת הון, אדוני. אתה חייב להזדהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב הכול, ואני אומר לך איך פותחים חשבון בנק בארצות הברית. מה לעשות? אפשר לדבר תיאוריות עד מחר. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> רגע, שנייה. אני יכולה רגע להתייחס, אדוני? בסדר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, רק תני לי לסיים בפעם האחרונה, בלי קטיעה. אני אומר, עם כלל המכלול הזה, העובדה שכל החוטים תלויים במסמך אחד ולא בכמה מסמכים אפשריים, ולא בכמה גורמים מנפיקים, כל החיים של אדם במדינת ישראל תלויים באדם אחד, במשרד אחד ובמסמך אחד, שזה שר הפנים, משרד הפנים ותעודת זהות, הדבר הזה מטיל עליכם, משרד הפנים, אחריות הרבה יותר כבדה. ואם אתם, כמה שנים אחרי חקיקת החוק? 14 שנה אחרי חקיקת החוק, אנחנו עדיין יושבים פה ומנהלים את השיח הזה, על 800 אלף מסמכי זיהוי. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> מ-2022, סליחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אבל היה לכם עשר שנים להיערך לפקיעת התוקף הזאת. אתם קבעתם את התקנות האלה עשר שנים קודם. אז אנחנו נמצאים פה 14 שנים אחרי שיצרתם את הבעיה באמצעות הפקיעה, 14 שנים שהבעיה עדיין נוגעת ל-800 אלף איש. עכשיו, "אשמה, הם אשמים, הם לא רוצים לחדש, הם מפחדים", לא מעניין אותי הסיבות. שורה תחתונה, 800 אלף איש תלויים ועומדים 14 שנה אחרי האירוע הזה, שעדיין הם לא עם תעודת הזהות החדשה, עם כל הפרויקט. עכשיו, אפשר להכריז כל הכבוד, הפרויקט טוב, אפשר להכריז הפרויקט נכשל, אפשר להגיד הפרויקט הגיע לניצחון המוחלט, תעשו מה שאתם רוצים. אני לא משאיר 800 אלף איש מופקרים לאירוע הזה, זה מאוד פשוט. אני מעריך שכמו שאנחנו נפגשנו לפני שנה וחצי, ניפגש עוד שנה. אני לא יודע מי יהיה פה, אבל גם אם נאריך עכשיו בשנתיים, כנראה גם הוא ייפגש איתכם. ולכן, אם כל ה-14 שנים האלה לא הוצגה תוכנית, והעובדה ש-14 שנים אחר כך אנחנו עדיין עם 800 אלף איש כאלה, אומרת דרשני. יכול להיות שאפשר, מה שנקרא, להכריז ויתור, יש איזה גיל של צריך לתת הוכחת חיות. אם הייתם נותנים לי את ה-800 אלף איש האלה ועושים לי אותם בפילוח, כמו שעשו בארצות הברית, הם עשו בדודג', כמה אנשים יש בביטוח הלאומי שמקבלים, הם מצאו שיש שם איזה בן אדם בן 500 שמקבל social security. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> במדינת ישראל יש חוק של גיל 110, ובגיל 110 נמחק המען וביטוח לאומי מפסיק לשלם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אצלנו בארץ הגיל הוא 110, עד 120, שבן אדם ירגיש שבעשר השנים האחרונות למישהו אכפת ממנו, הוא בא ללשכת רשות האוכלוסין. לכן אני אומר, אני אשמח לדעת כמה מתוך ה-800 אלף האלה, אם הייתם אומרים לי פילוח, כמה מהם הם קרובים ל-110? יכול להיות שהבעיה היא הרבה יותר מצומצמת ממה שאנחנו חושבים. אני לא קיבלתי עדיין תשובה מוחלטת. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אנחנו מדברים על 400 אלף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא קיבלתי עדיין תשובה מוחלטת, מה-400 אלף שלא נמצאים בחו״ל, אם הם יגיעו לישראל והם אינם תושבים אבל הם אזרחי ישראל, ינפיקו, כמה מהם זה אזרחים וכמה הם תושבים, הנתונים הבסיסיים האלה לא קיבלתי. אבל אם יש תשובות, גם משפטיות וגם עובדתיות לדבר הזה, אנחנו באירוע אחד. כל זמן שאנחנו עומדים עם מספר עמום של 800 אלף, אני לא יכול להאריך לכם בשנה, אני צריך להאריך לכם ביותר. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אנחנו מדברים על 407 אלף שזכאים לתעודת זהות. כמו שעו"ד דסי צנגן אמרה, תעודות הזהות מנופקות לתושב הנמצא בישראל. לא רק החוק, יש גם פסיקה ענפה, יש בג"ץ אומיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אזרח ישראלי ובאתי עכשיו לארץ. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אתה אזרח ישראלי, ואתה בא ואתה טוען ששבת להשתקע בישראל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אבל זה לא כתוב בחוק. ואם זו הפרקטיקה שלכם, אני לא מנהל את הדיון הזה בכלל. מה שאת אומרת עכשיו הוא מנוגד לחוק. הייעוץ המשפטי התחיל לדבר על זה. תושב הנמצא בישראל, נכון. המילה 'תושב' בחוק מרשם האוכלוסין אומרת גם אזרח, ולכן אזרח ישראלי הנמצא בישראל, גם אם הוא איננו תושב, צריך לקבל. גם אם הוא לא בא להשתקע. גם אם הוא בא, ירד מהמטוס והלך להנפיק. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> נכון, מנפיקים לו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אז אני רוצה לשמוע את זה, כי אני כרגע שמעתי ממנה שהוא צריך להצהיר שהוא שב להשתקע. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> זו ידיעה שיפוטית שלי שמנפיקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז בבקשה, הייעוץ המשפטי של משרד הפנים. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> כן, הפסיקה מתייחסת ספציפית לא רק לדרישה של נמצא בישראל שגלומה בתוך ההגדרה של תושב, אלא גם לנמצא בישראל, כתוב במפורש ובאופן נוסף בסעיף 24, וזה כן מדבר על זה שמתגורר בישראל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, אזרח ישראלי שבא לחופשת מולדת בישראל, הוא לא חזר להשתקע והוא ניגש ללשכת מרשם האוכלוסין, מנפיקים לו או לא מנפיקים לו תעודת זהות? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> בעיקרון, אם הוא אומר שאני חזרתי להתגורר בישראל, נותנים לו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, חזרתי לבקר את המשפחה ועוד יומיים יש לי טיסה חזור. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אז בעיקרון לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו עבירה על החוק בעיניי, וזה לא מקובל עליי. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> זה לא, יש לנו פסיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אכפת לי הפסיקה. יש לי חוק, עם כל הכבוד. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> החוק ופרשנות החוק, המשמעות של הנמצא בישראל פורשה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל המשמעות של הנמצא בישראל ברורה, המשמעות של תושב היא ברורה, והחוק אומר שתושב כולל גם אזרח שאיננו תושב. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אבל ההגדרה של תושב - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל ההגדרה של תושב כוללת גם אזרח. << דובר_המשך >> דסי צנגן: << דובר_המשך >> הרכיב של תושב בהגדרה שקבועה בסעיף 1, כתוב שם במפורש 'נמצא בישראל'. ולכן יש פה פעמיים דרישה של הימצאות בישראל, והמשמעות של הדבר הזה זה מי שמתגורר בישראל ולא הגיע לביקור של יומיים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אבל הרי הוא לא נדרש להגיד חזרתי לישראל, ולהגיד הנה זה חוזה שכירות של חמש שנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, הוא צריך להצהיר שקר. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> זה לא חמש שנים. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> למה להצהיר שקר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי הוא רוצה תעודת זהות והוא זכאי לתעודת זהות על פי החוק, ואתם מכריחים אותו להצהיר שקר. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> עוד פעם, מי שלא נמצא בישראל במשמעות של חזר להתגורר בישראל, לא זכאי לתעודת זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא כתוב בחוק. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> מי שנמצא מחוץ לישראל, כן יכול להגיש במסמכי זיהוי אחרים, כמו דרכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, בסדר. חברים, הבנתי את העניין. אני לא מקבל את הפרשנות. מה הפסיקה, אגב? הפסיקה, על מה היא דיברה? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> הפסיקה דיברה, יש סיטואציות שונות, אנשים שנמצאים בחו״ל, אנשים שנמצאים באזור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא האירוע הזה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר לדעת על איזה פסק דין את מדברת? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> דסי, תצייני את בג״ץ אומיה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> בג״צ 393/18. יש שם בפסק הדין גם הפנייה לפסקי דין רבים קודמים, אפשר להפנות לדוניה עאבד, לבג״ץ ג׳ראדאת, לקורנבליט. יש שורה של פסקי דין בנושא הזה. כמובן, יש גם פסיקה מחוזית מאז שחוק המרשם עבר לסמכות מנהלית. אבל יש גם פסיקת בג״ץ ענפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. תכף נסתכל על פסיקת בג״ץ, אבל בעיניי זה לא לגיטימי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה בכל זאת להציע משהו אולי בשביל לצאת מהאירוע. הרי יש לנו באוקטובר, בכל מקרה, יש תאריך של בחירות, אז בוודאי זה לא יכול להיות בדצמבר. וכמו שאמרת, עד שיקימו ועד ש... ועד ש... זה בטוח ייקח כמה חודשים קדימה בשביל לא להיתקע. והשאלה היא, איפה הצמתים שאנחנו יכולים לנהל את תהליך הפיקוח ולראות שלא נגיע עוד פעם לאותו מקום. ההצעה שלי, תכף נראה כמה זמן מאריכים, אבל הצומת הראשון יהיה ב-26 באפריל, זה מיד כשחוזרים מפגרת הפסח, לקבל תוכנית מתווה ראשוני או לא מושלם. בשלב אחרי זה נעשה, בכל מקרה, מיד חודש אחרי זה, עוקב. ממש לקבל ניירות, לראות מה קורה עם זה, בשביל לראות שלא יהיה עוד פעם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מאוד חושש מסיטואציה, שבעצם הזכות או האפשרות להצבעה של אזרחים ישראלים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מדבר, בוודאי יותר משנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנאריך עכשיו ליותר משנה, ונעשה יישום ופיקוח. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל עד אז להיכנס לשני דיונים. אני מציע שהראשון שבהם יהיה ממש קרוב, 26 באפריל, ממש חוזרים מהפגרה, בשביל לראות שיש תוכנית. כי אני מניח שיגידו יש תוכנית, אבל אין לנו כסף. נוכל להתעסק עם זה. כי כרגע נכון שעברו סמכויות לראש הממשלה, אבל נצטרך להביא לפה את אנשי המקצוע ולראות, לתמוך כמו באירועים אחרים, שהכנסת תתמוך. כי בסוף הממשלה צריכה לעשות את הדברים האלה, זו לא הכנסת. הכנסת צריכה לבוא ולבדוק שיש לזה עניין, ושהם יעשו את העבודה, הרשות המבצעת. זו ההצעה שלי, שמצד אחד לא נקפח את זכותם של האזרחים, מצד שני לא נשחרר את זה בצורה כמו פעם קודמת. נקבע שני דיוני פיקוח תוך הזמן הזה, בהתחשב שגם אם נצא לפגרת בחירות, לפני זה כבר נעשה דיון פיקוח. לא נשאיר את זה באוויר. כי לך תדע איפה כולנו נהיה, באיזה מקום נהיה, מה נעשה. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> חברתי הציעה פה הארכה עד לאמצע שנת 2027, שאז זה גם מתכנס עם תעודות הזהות הכחולות עם התוקף שהונפקו בתקופת המבחן. זה מתכנס לאותו מועד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה שזה מתכנס, זה לא טוב. העומס שלהם הוא יותר גדול כשזה מתכנס. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> בסדר. תקשיבו, אנחנו צריכים למצוא נקודת זמן מסוימת, וזה גם יעזור לבצע פיקוח כמו שצריך. אני אומרת את זה מהזווית של הגורם המפקח. כשאתה נותן עכשיו, אמרת קודם, עשר שנים, 14 שנה, סליחה שאני אומרת, מטבע הדברים לוקחים את הזמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל מאז הייתה כל שנה הארכה. ארבע שנים כבר יש כל שנה הארכה. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> וכל שנה, אדוני, אני מצטערת להגיד, אין לנו הסתכלות קצרה, יש לנו הסתכלות סופר רחבה, אנחנו אחראים על כל נושא ה-identity כגורם מטה, כולל בהזדהות דיגיטלית וכולל בכל הנושאים של התעודות שאדוני הציג, אני אשמח לבוא להציב תמונה רחבה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אקבע דיון פיקוח ראשון ב-26-27 באפריל, אנחנו נהיה במקום אחר לדעתי. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> מהניסיון שלי, אנחנו לא הצלחנו לקבל תוכנית מספיק סדורה, אני מסכימה עם חבר הכנסת סגלוביץ' שאנחנו צריכים את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחרי 14 שנה, ואחרי ארבע הארכות של שנה. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> לא, אנחנו ביקשנו כל פעם תוכנית ולא קיבלנו אותה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר והכול ממוחשב ודיגיטלי, אני מקווה, במשרד הפנים, נצא להפסקה, תעשו שנייה בדיקת נתונים. אני רוצה לדעת, אחד, כמה מתוך ה-800 אלף, אני לא מקבל את ה-407 אלף, זה לא אכפת לי כרגע. יש לי חוק, אבל זה לא מעניין. אני רוצה לדעת, מתוך ה-800 אלף האלה, תשובה אחת אתם אומרים לי 407 בישראל והשאר לא בישראל, מהבדיקה מול מרשם האוכלוסין, מול רשות האוכלוסין וההגירה, הם לא תושבים, כן תושבים. כמה מהם אזרחים וכמה מהם תושבים? סתם שנבין על מה אנחנו מדברים, כמה מהם אזרחים וכמה מהם תושבים? הרי ברור לחלוטין שתושב שהחזיק תעודת זהות כחולה שיצא מישראל, הוא באמת לא זכאי לתעודת זהות. זה אירוע אחד. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אבל תושב שלא נמצא בישראל מעל שבע שנים, תושבתו פקעה, אז הוא בכלל לא עומד בקריטריונים של לקבל תעודת זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים. אני אומר, אני מנסה להבין את גודל היקף הבעיה. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אבל אין לי כל כך נתונים על כאלה שיוצאים. שנייה, אני חייבת להגיד את זה, יש לנו תושבים, אני לא יכולה להגיד לך אם הם יוצאים, אנחנו יודעים באיזה מעברים הם יוצאים, אני לא יכולה להגיד לך אם הם נמצאים או לא נמצאים. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> כשאנחנו ביקשנו תוכנית, ביקשנו פילוח יותר עמוק ממה שאדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני עוד לא סיימתי לבקש את הפילוח, אז מן הסתם אני לא יודע אם ביקשת יותר עמוק או פחות עמוק. אני מבקש לדעת מתוך ה-800 אלף, כרגע תתייחסו ל-800 אלף כמכלול. אחת, כמה מהם אזרחים וכמה מהם תושבים. פילוח אחד בסיסי, מאוד מאוד חשוב בעיניי. שתיים, מה קבוצות הגיל? זה קריטי לי. אני רוצה לדעת מה קבוצות הגיל. כי אם ה-800 אלף האלה רובם מבוגרים, אני מבחינתי מאריך להם את הכול לנצח. כי מה שנקרא, הבעיה תמות, לצערי, בעשר שנים הקרובות הבעיה תיעלם. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> זה אחד הנושאים שכן עלו בחשבון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני מבקש לדעת נתונים, עלו בחשבון, לדעת מתוך ה-800 אלף האלה, אני רוצה לדעת כמה מהם מעל גיל 70, כמה מהם הם אזרחים ותיקים. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אנחנו כן ניתן את זה. כן חשבו על קבוצת הגיל הזאת, אבל קבוצת הגיל הזאת היא הכי פגיעה לזיופים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקשיבי, הכול בסדר. תני לי את הנתונים ואני אחליט את האיזון, רק תני לי את הנתונים. אני רוצה לדעת את שכבות הגיל של ה-800 אלף האלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אם תדעו מה קבוצות הגיל, נגיד זה מבוגרים, אז גם התוכנית שלכם צריכה להיות אחרת. זה מכתיב איזו תוכנית תעשו. ואם אתם לא יודעים, אז אין תוכנית. << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> נכון, לכן אמרנו שהפילוח הזה מצריך התייחסות על כל הקבוצות האלה, כולל מועדים, כולל אמצעים, כולל להגיע לאנשים אם אפשר. אבל אי אפשר לעשות את זה בהפסקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, היה צריך לעשות את זה לפני, אבל לא עשו את זה. עכשיו אני כן מבקש, אני מניח שהדאטה בייס הזה קיים איפשהו. בואו נראה מה אתם יכולים להשיג ב-20 דקות, אפילו ברמה הבסיסית. נצא להפסקה. אני מבקש לדעת רק על שתי השאלות האלה. אני מבין שאתם ביקשתם פילוח יותר יסודי, ויכול להיות שאפשר אפילו לדעת לפי אזור מגורים, לפי פריסת אוכלוסייה, פריפריה, לא פריפריה, סניפים, לא סניפים, חרדים, לא חרדים, ערבים, לא ערבים, נגישות טכנולוגית. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> את זה אני לא יכולה לעשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את זה את לא יכולה לעשות ב-20 דקות? אמרתי, אני מניח שנעמה ביקשה פילוח קצת יותר מקיף. אני ביקשתי פילוח על שתי שאלות בלבד – אזרחים ותושבים וקבוצות גיל. זה מה שביקשתי. לא ביקשתי עכשיו משהו יותר מזה. נצא עכשיו להפסקה של 20 דקות, אני רוצה לשמוע מה אתם יודעים להשיג בנתונים האלה, ואנחנו נתכנס עוד 20 דקות ונחליט מה עושים פה. 10:35 נמשיך את הישיבה, תודה רבה. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:12 ונתחדשה בשעה 10:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, שלחנו את משרד הפנים לשיעורי בית. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם לא חלק ממשרד הפנים? << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אנחנו יחידה נפרדת. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> היחידה כפופה ישירות לשר. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> להגיד את הנתונים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> קודם כל, השאלה הראשונה שלך, כמה אזרחים וכמה תושבים, יש לנו כ-740,726 תעודות פגות תוקף. אני לא מתייחסת למי שנמצא בישראל, כי אמרנו שזה בערך 400 אלף. מתוך ה-740,726 אזרחים יהיה 715,088, תושבים 25,638. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כלומר, המסה הגדולה זה אזרחים ולא תושבים. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> נכון. עד גיל 30 יש לנו 11,427. מ-31-40 יש לנו 98,270. מ-41-50 יש לנו 151,678. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו השכבה הגדולה. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> מ-51-60 יש 144,655. מ-61-70 יש 122,133. מ-71-80 יש 98,654. ומ-81 פלוס יש 113,909. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז האוכלוסייה מבוגרת, יש לנו שם כ-200 אלף איש באוכלוסייה שמעל גיל 70, משהו כזה. אם אנחנו מוסיפים את הקבוצה של מעל גיל 60, אנחנו כבר נמצאים על 300 פלוס פלוס. 300 אלף איש שהם אוכלוסייה שבדרך הטבע, לא שאנשים מעל גיל 60, או מעל גיל 70. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש פה בן אדם שקיבל השבוע פתק שהוא מקבל תעודת אזרח ותיק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברכות. יואב, אני מבקש לדעת איפה התמונה של דוריאן גריי שלך. טוב, אז קשישים כמו יואב, מפני שיבה תקום, תעודת זהות ביומטרית יש לך? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש ביומטרית, יש הכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל בכל מקרה מדובר פה על קבוצה מאוד מאוד גדולה ומשמעותית, שלדעתי גם, וזה לא אחוזים זניחים, חלקה בוודאי דורש פרויקט דור טו דור ברמה הזאת. זה לא ברמה של תבואו, שלחנו לכם הודעת SMS. זה בוודאי חלק גדול מהקבוצה הזאת, ולכן, כמו שיואב אמר, לוחות הזמנים לא מתכנסים, ואני חושב שזה מאוד ברור. מצד שני, אני מבין את החששות, אוכלוסייה פגיעה, גניבת זהות, אני מבין את החששות שעולות, למרות שאני חושב שקצת מגזימים איתן, אבל אני מבין את החששות. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> אנחנו נזכיר את הגברת שנפטרה בביתה בכרמיאל, והילדים שלה קברו אותה בחצר כי הם רצו להמשיך ולקבל את הפיצויים ואת הכספים שמגיעים להם, ולא הודיעו על הפטירה שלה. רק נרצה להזכיר את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, בסדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בוא נגיד שמכל הבעיה שיש, זה הפרט הקטן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם זו הבעיה, נספוג. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> כן, אבל צריך לקחת בחשבון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אז באמת כמו שאת אומרת יש את מחיקת המען בגיל 110, ויש עוד כל מיני מנגנונים. שוב, הונאות ורמאויות יהיו תמיד בכל מנגנון, בכל שיטה ובכל אירוע. השאלה היא, האם אנחנו לוקחים עכשיו את האנשים האלה. יש פה, מבחינתי, אני חייב לומר, הנושא של הגילאים המבוגרים מטריד אותי מאוד, מאוד מטריד אותי, כי הם דורשים פרויקט ספציפי. וזו לא כמות קטנה, זה לא 20,000 זניחים. זו כמות גדולה מאוד, שדורשים פרויקט ספציפי. ואני לא רואה פה תוכנית פעולה כרגע. << אורח >> תמי איזרזר: << אורח >> יש את יואל ליפוביצקי, מנהל מינהל האוכלוסין. הוא בזום, אם אפשר לפתוח לו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, יואל, בבקשה. << אורח >> יואל ליפוביצקי: << אורח >> בוקר טוב לכולם. בהמשך למה שתמי אמרה, סך הכול, כמו שאתם רואים, כמעט לכל עם ישראל יש כבר תעודות זהות ביומטריות ודרכונים ביומטריים, התיעוד הביומטרי. נשארנו אכן עם משהו כמו 700 אלף בערך, שאין להם עדיין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שזה יותר מ-10% מהזכאים. << אורח >> יואל ליפוביצקי: << אורח >> כן, אבל מתוכם רק משהו כמו 400 אלף על פי החוק זכאים לקבל תעודת זהות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא רוצה להתחיל, אבל אני אומר לך שאם אני לא אקבל התחייבות לפרוטוקול שאתם משנים את המדיניות הזאת, יהיו פה תוצאות אחרות. אתם חייבים לשנות את המדיניות הזאת. היא לא כתובה בחוק, זה שבית משפט אישר ואמר שהמדיניות שלכם היא סבירה בנסיבות, זה לא אומר שאתם חייבים לנקוט אותה, זה בהחלט בשיקול הדעת שלכם, והעובדה שאזרח ישראלי שמגיע ללשכת מרשם אוכלוסין בישראל ומתחילים לתחקר אותו ומכריחים אותו לשקר אם הוא רוצה תעודת זהות, לא לגיטימי בעיניי. מאמר מוסגר, סגרנו אותו, אוקיי. << אורח >> יואל ליפוביצקי: << אורח >> טוב. אנחנו שלחנו מ-2022 בעצם, כשהיו צריכים כבר כולם לעבור, ומאז יש הארכות, הודעות SMS ופרסום והכול. דור טו דור, מה שאמרת, הלוואי והייתה לנו את היכולת לעשות את זה. פתחנו גם את האפשרות למי שיש לו כבר ביומטרי להגיש בקשות לתעודות זהות מרחוק, זאת אומרת, לא צריך להגיע בכלל. כשנכנסים לכאורה לקבוע תור, המחשב בודק אוטומטית האם אתה עומד בקריטריונים, ואם יש לך כבר ביומטרי ואתה יכול, אז הוא כבר מציע לך לא להגיע בכלל ולהאריך מרחוק. עשינו את זה, וזה הוארך כידוע לך לפני כמה ימים בשנה נוספת. עשינו את זה על מנת לתת עוד תורים לאזרחים ולפנות. בנוסף, הכנסנו כבר בלשכות מעל 100 עמדות שירות עצמי, פרויקט מדהים. עמדה שבעצם מי שעומד בקריטריונים קובע אליה תור, אנחנו מקבלים בה המון אזרחים. לצערי, כרגע עם המלחמה, עם הנחיות פיקוד העורף, אנחנו לא יכולים להפעיל אותן, אבל הגענו כבר לאלפים ביום. אנחנו כמובן נמשיך עם זה. כל אחד שעושה בעמדה הוא בעצם מפנה תור פרונטלי, ומפנה את התורים לאוכלוסיות שדיברת עליהן. יש לנו גם נוהל למי שלא יכול להגיע, שרופא חותם ובן משפחה מגיע, ואנחנו כן עושים לו ביומטרי בלי שהוא יגיע. זה לכל, לצערנו, הנכים, המאושפזים, אנשים שלא יכולים לצאת מהבית. היכולת שלנו היא בערך 200 אלף תעודות בחודש, אנחנו בשנה עושים בסביבות ה-2 מיליון אזרחים שבאים פיזית, עובדים על אפליקציה לעשות מרחוק. אני כולי תקווה שזה כבר יקרה, אני מקווה שתוך שנה, ובכלל אז כל ה-2 מיליון אזרחים שחייבים לבוא כל שנה, יוכלו לעשות את זה מהבית כשיהיה להם כבר את הביומטרי, וזו תהיה כבר בשורה לגמרי לכולנו. אבל אני מעריך שככל שתאריכו, אם תאריכו ואם לא, אנחנו כנראה נסיים את הרוב המוחלט עד סוף השנה, מי שעדיין לא עשה ביומטרי. אבל פשוט חבל שיהיו כל מיני שירותים שהם לא יוכלו לקבל. ואנחנו חשבנו שזה נכון כשהגענו סוף סוף לכמות כזו, שיחסית מתוך 10 מיליון היא כבר קטנה, מי שזכאי, אז כן נכון להאריך ולא לפגוע באזרחים, לתת להם לצרוך את השירותים, ואנחנו נמשיך לעשות ככל יכולתנו להמשיך לתת את השירות ולסיים את כל הדלתא הזאת עד סוף השנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש בכל זאת, דיברתי על זה גם עם גורמים במשרד, אחד, בעזרת השם, אני לא רוצה כרגע לקבוע ביומן, אבל אנחנו נעשה דיוני פיקוח אחרי הפגרה. אבל אני מבקש כן מענה, בעיניי זה עניין של מדיניות, גם אם כאשר יש אזרח ישראלי הנמצא בישראל, שהוא יוכל לקבל תעודת זהות. זה לא חוק שאוסר עליכם את זה, זו מדיניות של משרד הפנים, קראתי גם את פסק הדין בנושא. אני מבקש שבנושא הזה לא יתחקרו בן אדם. אם הוא נמצא בישראל, אז הוא נמצא בישראל, זו עובדה, הוא אזרח ישראלי הנמצא בישראל, והחוק צריך לתת תעודת זהות. לא צריך לתחקר אנשים, ולא צריך לגרום לאנשים לתת הצהרות שקר, בשאלה הזאת, הוא יהיה זכאי לתעודת זהות. ברגע שהוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל, אני לא מחייב אתכם לתת תעודות זהות, להנפיק אותן בקונסוליות, כמו שחלק ממדינות העולם עושות, מנפיקות תעודות זהות בקונסוליות וכאלה, אבל אין סיבה למדיניות הזאת. ואם אתם חושבים שזה דורש תיקון חקיקה, תביאו תיקון חקיקה. אבל לדעתי זה לא דורש תיקון חקיקה, זה עניין שבמדיניות ובשיקול דעת, כך גם בג״ץ ראה זאת. הוא פשוט אישר את המדיניות שלכם. אמר, המדיניות שלכם סבירה בהתאם לנסיבות, אבל אני חושב שהיא לא סבירה. אבל זה לא משנה. זו מדיניות שלכם, אני מבקש שתשנו אותה. << אורח >> יואל ליפוביצקי: << אורח >> אנחנו נעלה את זה כשיהיה לנו שר, בפניו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אני מבקש שתשנו את המדיניות. לעניין התוקף, כרגע אני אאריך את זה עד ה-1 בפברואר 2027. סליחה, לא פברואר 2027. זה היה אמור להיות 31 בדצמבר 2026, אז זה יהיה 31 בדצמבר 2027. ואני כן אומר, ואני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול לטובת הדורות הבאים, לא יודע מי יהיה פה יו"ר ועדת חוקה. אם המספרים נשארים גבוהים ב-31 בדצמבר 2027, ובוודאי בשכבות גיל מבוגרות, אני קורא לך, ממשיכי בתפקיד העתידי, לבטל את הנושא שיש בכלל תוקף לתעודות זהות, ולהשאיר את האנשים עם תעודות זהות כחולות שיהיו להם עד יום מותם, או עד יום בדיקת הגיל של 110 הוכחות חיים, כדי להפסיק את הסאגה הזאת. כי לכאן או לכאן האירוע הזה חייב להסתיים. זאת אומרת, אם המספרים ב-31 בדצמבר 2027 הם לא הגיוניים, ואנחנו מדברים על מאות אלפי אנשים בגילאים מבוגרים, אז אני קורא לך, יו"ר ועדת החוקה בעתיד, לבטל את הנושא שיש תוקף בכלל לתעודות זהות ולעשות את זה באופן קבוע. אני אקריא. תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות) (תיקון), התשפ"ו - 2026 בתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיף 26 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה- 1965 שהועברה אליי, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 7 1. בתקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), התשע"ב–2012, בתקנה 7, בפסקה (1), במקום "י"ג בשבט התשפ"ו (31 בינואר 2026)" יבוא (31 בדצמבר 2027)". כפוף לעברי. תחילה 2. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ד בשבט התשפ"ו (1 בפברואר 2026). תחילתן של תקנות אלה זה רטרו. 31 בדצמבר 2027 זה א' בטבת תשפ"ח. אני רוצה להגיד לפני שנצביע, תודה רבה לכל הנוכחים. מי בעד תקנות מרשם האוכלוסין בנוסח שהוקרא? ירים את ידו. שניים. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אושר בשינויים. את רוצה לומר? << אורח >> נעמה בן-צבי: << אורח >> כן, אנחנו נרצה לפנות לאדוני, לקבוע את דיוני הפיקוח האלה. אז אני כבר אומרת שאנחנו נפנה בנושא הזה, בסדר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהחלט. תודה רבה לכולם, הישיבה הזו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>