פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 41 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שני, י' באייר התשפ"ו (27 באפריל 2026), שעה 11:48 סדר היום: << נושא >> החסמים בשילובה של חצור הגלילית בתכניות הממשלה לפיתוח הצפון לאחר המלחמה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר מוזמנים: גלבוע זינגר – מנהל צוות תכנון ופיתוח מרחבי, משרד ראש הממשלה אניטה יצחק – ראש אגף בכיר פרויקטים גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יעל ענטר – עו"ד, מנהלת אגף תכנון, משרד הכלכלה מיכאל קבסה – ראש המועצה המקומית חצור הגלילית שאול כמיסה רז – סגן וממלא מקום ראש המועצה המקומית חצור הגלילית שמחה קורניק – סגן ראש המועצה המקומית חצור הגלילית ראם זר – פיתוח עסקי, חצור הגלילית יוסי אלול – ראש מועצת חצור לשעבר מנהלת הוועדה: אפרת מורלי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> החסמים בשילובה של חצור הגלילית בתכניות הממשלה לפיתוח הצפון לאחר המלחמה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם, אנחנו ממשיכים את הדיונים של הוועדה המיוחדת לפיקוח על החלטות ממשלה ותהליכי הסרת חסמים. במהלך הפגרה בחרנו בנושאים שהם דחופים ובסדר-היום. הדיון שלנו היום יעסוק בחסמים בשילובה של חצור הגלילית בתוכניות הממשלה לפיתוח הצפון מיידית ולאחר המלחמה. הדבר הזה דחוף גם לאור הפגיעות הישירות, גם לאור הנפילה של טילים על העיר והרס של מבנים. בפתח הדברים אני רוצה לקדם בברכה את ראש המועצה מיכאל קבסה, ולצידו את תא"ל שאול כמיסה, חבר שלי שהיה ראש המועצה והיום הוא ממלא-מקום ראש העיר, מורנו ורבנו, וזו גאווה שאתה כאן. יחד עם יוסי אלול, ראש המועצה לשעבר, ועם שמחה קורניק, גם סגן ראש המועצה, וראם עוזר ראש העיר. לראות שלושה ראשי ערים משתפים פעולה למען העיר שלהם זה מעיד על הנהגה מאוחדת, זה מעיד על עיר שיודעת לאן היא רוצה ללכת, ובונה הסכמות רחבות, והפוליטיקה לא תנצח שם, מה שינצח שם זה חזון משותף של אנשים עם ניסיון של עשרות שנים למען חצור. חצור תעשה את מה שהיא נדרשת והיא לא מחכה לממשלה, היא תמיד תתקדם כי יש לה הנהגה טובה, ובכול מקום שיש הנהגה טובה תהיה התקדמות. אך התקדמות ענקית יכולה להיות כשהממשלה איתך. הממשלה הייתה עם חצור, וזכיתי להיות שותף בזה בהחלטת הממשלה שנתקבלה על ירוחם, על חצור ועל סאגור. אחרי זה הוכנסה אליה גם קצרין, ולקח שנה, שנתיים, שלוש עד שהבאנו כספים להחלטה הזאת. הדבר נתן תנופה גדולה לירוחם וכספים משמעותיים לעיר חצור, להיות יוזמת ולצמוח. לצערנו, הדברים כרגע הם שחצור נופלת בין הכיסאות. אותו יישוב שסוציואקונומי נמצא בסיטואציה הרבה יותר גרועה מראש פינה, מועצה אזורית גליל עליון ומבואות חרמון בכול פרמטר סוציואקונומי. אותו יישוב שהממשלה חרטה על דגלה שהיא תרצה להפוך אותו לעיר כי הפיילוט ההוא של החלטת הממשלה על ירוחם וחצור היה פיילוט של אותן ארבע עיירות פיתוח שלא הוכרזו כעיר במדינת ישראל. גלבוע, אני עושה לך שיעור בהיסטוריה שתסדיר נשימה אחרי האיחור האופנתי שדפקת לנו, אנחנו שמחים שאתה פה, ובאמת אנחנו רוצים שתחשוב איתנו מחשבות מאוד יצירתיות על העיר הזאת כי היא ראויה. אתה יודע, אם זה לא היה מקום ראויה ולא הייתה הנהגה ראויה, גם לא היה דיון. אך אנשי חצור ראויים בכול פרמטר, הם אנשי מופת. רק מיכאל לבדו בכלל לא עשה קמפיין, הוא רק עשה מילואים. ושאול כמיסה, אתה רואה אותו, תא"ל במיל', היה סגן של האיש שאולי הכי נערץ בגולני, של ארז גרשטיין, נכון? הוא היה לצידו. זה גיבור ישראל, מפקד סיירת גולני, מפקד היק"ל של לבנון. מדובר פה באנשי מופת שכל מה שמבקשים זה למען תושביהם, לא למען עצמם, ועושים עבודה מקצועית והם יתקדמו, אבל אם הממשלה תצטרף אליהם רק לדברים של יזמות ופיתוח, לא עניינים של רווחה, אלא יזמות, צמיחה, צעירים, פיתוח, בינוי, קצת חינוך בלתי-פורמלי וקצת תיירות, העיר הזאת תעוף. בהקשר של הפיילוט ההוא המדובר, נותרו ארבע ערים בישראל שהן לא הוכרזו כערים במעמד עיירות פיתוח, שזה ירוחם, מצפה רמון, חצור ושלומי. הפיילוט הממשלתי קבע שניקח את ירוחם ואת חצור ונגדיל אותן לגודל דמוגרפי ופעילות כלכלית שתצדיק הכרזה של עיר. הפיילוט הזה הוכרז בישיבת ממשלה בצפת, באותו יום שהוכרזה האוניברסיטה בצפת, יחד עם ראש הממשלה, נכחתי בישיבה הזאת, ושם נאמר שהממשלה תבחן דרכים להשקיע בחצור ובירוחם בדרכן להפוך לעיר. אז כתב דה-מרקר חייג אליי ב-00:00, בעודי נוסע מצפת לירוחם, ושאל האם ירוחם הופכת לעיר? אמרתי לו שכן. אז למחרת יצאה כותרת בדה-מרקר: ירוחם הפכה לעיר. ואז מאותו יום קראתי לעצמי ראש העיר. אם מישהו היה מתקן אותי ואומר שזו הייתה מועצה מקומית ואתה לא עיר, הייתי אומר לו: תלך לדה-מרקר, זה כתוב; וב', אתה תגיד לי איך לקרוא לעצמי? אנחנו עיר. אני ממליץ לכם שגם מהיום אתם עיר, אתם ראש העיר, אתם לא שואלים אף אחד, אתם תקבעו מציאות. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> זה אפרופו הנהגה, המעשה שעשית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החלפנו כמה שמות, את המכתש הגדול החלפנו אותו למכתש ירוחם. האיש, פרופ' שרון, היה בן 80 בוועדת השמות ואמר לי למה אתה מחליף שם כזה? אז אמרתי לו, אדוני הפרופסור, גם אתם החלפתם פעם, זה היה מכתש חתירה ואחרי זה המכתש הגדול. אך אתה יודע, לא יודעים שיש לנו מכתש, כולם הולכים למצפה רמון ולנו יש שבע דקות מהבית מכתש, אז הוא אמר: שכנעת אותי. בעקבות זה שקראנו לזה מכתש ירוחם ואגם ירוחם, קראנו לשכונות שלנו מכתש ואגם, ולשערי הכניסה מהמכתש קראנו שער מכתש ושער אגם. באותו חיבור לחצור הגלילית יש סיפור של תנאים, של היסטוריה, של ארכאולוגיה, של פוטנציאל אדיר לספר סיפור של עיר היסטורית. אני מודה לכם על ההנהגה המשותפת, אני יודע את העבודה שלכם. המציאות היא כזאת, ליישובי קו הגבול יש להם החלטת ממשלה. טובא-זנגרייה, לאור זה שהיא חלק מהקהילה הבדואית, יש לה החלטת ממשלה. לצפת קבעו שיהיו ערים מיוחדות, גם שמחוץ לטווח, שיקבלו התייחסות מיוחדת, כרמיאל ואפילו צפת. לגולן יש לו החלטה. אתה עושה מפה כזאת של עיגולים של השפעה של החלטות ממשלה, העיגול היחיד שלא קיים במפה זו חצור הגלילית, זו לקונה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אני שומע ממך שהחלטת ממשלה זה משהו טוב והממשלה עושה את עבודתה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החלטת ממשלה זה משהו מעולה, ופה אתה לא חייב שום תירוץ לאף אחד, אל תמציא את הגלגל, תחדש את ההחלטה הישנה ותעדכן אותה לאור המלחמה. חוזרים להחלטה ישנה, שמים לה כמה סעיפים ומריצים אותה. עשינו את זה למען ירוחם לא מזמן, לפני שנתיים הבאנו כמה שקלים מחודשים והם צריכים גם את זה. זה הפטנט, לא החרגות ולא הגדרות ולא קו עימות ולא עניינים. והם חוטפים טילים והם משלמים מחיר. ויישובים של סוציואקונומי שבע, שמונה ותשע מקבלים השקעות שהאוכלוסייה שלהם... ויישובי ארבע לא מקבלים השקעות. אז גלבוע אתה בן אדם רציני. אני מסכם את הדיון, היה טוב, תודיע לי איך הכסף עובר. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> עוד שבועיים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, שבוע, למה למהר? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> תן שבועיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אחרי ההומור, אני מבקש ממך ראש המועצה, בבקשה. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> תודה רבה קודם כול לאדוני יושב-הראש על הדיון החשוב, על כל מי שטרח והגיע ולשותפים שלי פה, זו באמת אמירה חשוּבה. חצור קודם כול היא קהילה חזקה, קהילה מדהימה, שלמרות שספגה כל כך הרבה שיגורים במרחב הזה ובתא שטח כל כך קטן, גם קלטנו 10% מפונים במהלך המלחמה. כלומר, מתוך כל המצוקות והאתגרים שחווינו גם סייענו לאחרים וקלטנו מאות, בשלב מסוים זה כבר עבר את ה-1,000 מפונים. תארו לכם מה זה לגדול בבת-אחת ביישוב בלילה, פתאום בכיתות, בבתי-ספר ובגנים, אפילו לפנות אשפה, דברים שלא מבינים אותם, מה זה 10% צמיחה בן לילה שעושים. עשינו את זה ועמדנו בזה בגבורה, גם הקהילה וגם המועצה. קהילה עם חוסן אדיר שרק בשבועיים האחרונים שלחה אלפי מנות לחזית למרות כל האתגר שיש לה, אבל הם שולחים לקו קדמי, שולחים מנות, ובאמת תומכים בחזית עם ערבות הדדית גדולה. חצור לצערי לא מטווחת מהיום, היא מטווחת עוד משנות ה-60. החבר'ה הוותיקים פה יודעים, ספגו בששת הימים, ספגו ביום כיפור, ספגו גם ב-1982 בשלום הגליל, ובמלחמת לבנון השנייה. שאול היה פה לידי, היה ראש מועצה, חטף מעל 100 רקטות בתוך היישוב, בלב היישוב. ובשנתיים וחצי האחרונות חצור סופגת מעל 500 רקטות בתא שטח של סדר גודל של 5 קילומטרים. ברוך השם הרוב יורט מעל הראש, אבל זה מראה עד כמה היעד הוא מאוד אטרקטיבי ומבוקש. במערכה האחרונה בשאגת הארי אנחנו חוטפים שלוש פגיעות ישירות בלב היישוב. יש לנו עשרות מפונים, בתים שניזוקו, עשרות כלי רכב וגם פצועים שחברי פה מכיר חלק מהם באופן אישי, ועד עכשיו לא חזרו הביתה. ברוך השם אמנם נפגעים קל, אבל זה רק מראה על ההיקפים, היה חשוב לי קודם כול לסקור בפניך את ההיקפים. כול השנים האלה אומרים לנו שהעורף חזק אז החזית תהיה חזקה, וזה חשוב, ולכן העורף צריך להיות חזק בשביל שהחזית תהיה חזקה. אבל האמת היא שהמדינה שברה לנו את הגב. אנחנו מדברים על עורף, שברה לנו את המפרקת, כי אף אחד לא באמת מבין מה זה להיות שנתיים וחצי באזור מלחמה. לצערי גם כשאני מדבר עם הממשלה הם נותנים לנו כל מיני השוואות מצחיקות כאלה ומגוחכות, הם לא מבינים את זה. אני אגיד לכם פה מה זה אומר, יישוב שמופגז מהשבוע הראשון עד השבועות האחרונים במערכה, יישוב שיותר מ-50% ממנו לא ממוגן מצד אחד עם 30% משפחות רווחה. הוא לא ממוגן, הוא לא מפונה, והוא מופגז בעקביות ובעוצמה כבר שנתיים וחצי. עכשיו אני רוצה לדבר איתכם על מה זה עושה לילדים שלנו ולאוכלוסייה שלנו, שמצד אחד אנחנו מופגזים ללא הפסקה, מצד שני אנחנו לא ממוגנים, ומצד שלישי אנחנו לא מפונים. בגדול המדינה אמרה לנו: חבר'ה תהיו חזקים. אז אני אגיד לכם מה זה עושה, מה זה עושה לילדים שלנו. מה זה עושה לילדים שלא מצליחים לייצר כבר שגרת לימודים שנתיים וחצי? יש ילדים שחזרו להרטיב, ויש ילדים עם חרדות, ויש ילדים עם הפרעות אכילה, עם הפרעות רגשיות, ילדים שנשר להם השיער מלחץ, ילדים שלא יוצאים החוצה בגלל רעש של מסוקים כבר שנתיים וחצי, ילדים שישנים במקלט ובממ"ד רק כדי להרגיש בטוח, וילדים בתיכון שאומרים לי: ראש המועצה למה אני צריך ללמוד לבגרויות או בכלל, מי יודע אם אני אחיה מחר? אלו ילדים שהדיסקט שלהם השתנה לגמרי, כל התודעה שלהם בתודעה קיומית. הוא לא חושב על עוד שנה מהיום, הוא חושב על מחר. הוא חושב: אני לא יודע, בוא נעבור את מחר ונראה מה יהיה. ילדים בכיתה ט' לא צריכים לומר משפט כזה, אלו לא צריכים להיות המשפטים שהילדים שלנו צריכים לומר או בכלל ילד במדינת ישראל, אבל זה מה שזה עשה להם. אני באמת לא רוצה לעסוק בהשוואות ליישובים אחרים שכן פונו, אבל אצלנו שנתיים וחצי של הפגזות והילדים שלנו כבר נשרטו מהתהליך הזה. יש לנו עוד תופעות שבאמת מפאת צנעת הפרט אנחנו לא נפרט, אך הלחץ פה מקשה מאוד למרות החוסן ולמרות הכול. אנחנו לא ביקשנו להתפנות, אנחנו קהילה מאוד חזקה, אצלנו אומרים שאם כבר פינוי אז רק למרג' עיון, קדימה. זו האוכלוסייה – מאוד נחושה. אבל ביקשנו ריענון, ביקשנו הקלות, ביקשנו. בכל זאת שנתיים וחצי אנשים פה, אז אומרים לנו שאתה לא ב-0-9, לא נולדנו בקו הנכון. אז הלכנו לפילנתרופיה. הפילנתרופיה הלכה אחרי המדינה ואמרו לנו: אנחנו מצטערים, אתה לא ב-0-9, אתה לא זכאי. אנחנו משלמים מחיר פה ונמצאים בחזית. אנחנו נמצאים בחזית גם כשכולם היו מפונים היינו השכפ"ץ של המדינה, היינו קו ראשון. לצערי במפות של חיזבאללה אנחנו מופיעים, אבל במפות של מדינת ישראל אנחנו לא מופיעים, אנחנו שקופים, לא מופיעים על המפה. כי כשאנחנו באים ומראים להם נתונים, אמרו לנו שזה לא מספיק, רק 0-9, וכשאנחנו אומרים להם: חבר'ה אנחנו חוטפים יותר מכול מקום. אמרו לי שכן אך אין מה לעשות, יש נהלים ויש חוק, ומתחו איזה קו מדומיין, סיפור של מרגמה של קטיושה משנת 1980 שהגיעה ל-9 קילומטרים ושם מתחו את כל הקו. מאז יצרו על זה עוד אידאולוגיות משפטיות ולוגיסטיות וזה הפך להיות חזות הכול. הדבר הזה מייצר קניבליזם בתוך תא שטח מאוד קטן, הגליל כולו, כל הגליל המזרחי מונה 200,000 תושבים בסך הכול, והוא מייצר קניבליזם. כי אם עד תשעה קילומטר מסוים יש סבסוד מעונות, חינוך, קרקעות ותעסוקה, ובצד השני לא, מה זה יעשה? מה זה עושה לאוכלוסייה שלנו? תראו מה קרה בנהרייה לעכו על הנחת מס קטנה בהפרש של 3%, אתם יודעים מה זה יעשה לנו? זה איוולת לדורות, וממשיכים להדהד את הדבר הזה. אז מה קורה? יש החלטה לקצרין ורמת הגולן, יש החלטה לקריית שמונה, יש החלטה ל-0-9, ויש החלטה 550, ויש החלטה נפרדת לדרוזים ולבדואים ולצ'רקסים. יש מתווה כמעט של שיקום לכול יישוב בגליל חוץ מחצור. בעצם המדינה והממשלה לא החמיצה הזדמנות אחת להחמיץ את חצור. אז חשבנו שאולי נמתין לעוטף צפון, הייתה החלטה בדרום של עוטף דרום, אמרנו: בסדר מצוין, נחכה. ואנחנו מבינים שאין, אנחנו לא מופיעים. למה? הרי ליבה, הרי ראשה, נמצאות שבע ערים כאילו השאר לא חטפו שום דבר. ואנחנו שואלים את משרד ראש הממשלה: למה זה ככה? מה זאת אומרת, זו לא החלטה שיקומית? לא, בדרום זו החלטה שיקומית ובצפון זו החלטה של פיתוח, אנחנו מפתחים את הרי ראשה והרי ליבה ואנחנו לא נמצאים שם. כאילו הסבל שלנו לא נחשב, כאילו רק מי שהוא מ-30,000 ומעלה או 20,000 ומעלה זה קריטריון שהוא ראוי לשיקום אחרי מלחמה. אני אומר להם: תגידו לי אתם השתגעתם? מדובר פה בחיי אדם, מדובר פה באנשים, בתושבים. אנחנו לא קריטריון, חצור זה לא קריטריון, זה לא עוד קו, אי-אפשר לשחק עם הדברים האלה כל הזמן. כמעט כל הגליל בהחלטות ממשלה ואנחנו לא נמצאים. העסקים שלנו שבורים, נאנקים תחת הנטל, אין שום מתווה כרגע שנמצא בשיקום. עוד פעם שר האוצר פרסם מתווה שיקום על 0-9 ורשימת היישובים המאוימים, נותן להם את כל המענקים, לא מוכנים. אנו מדברים איתם על חצור? אומרים לא, אתם לא ב-0-9, במקום זה אנחנו חונקים. אני רוצה לספר לך אדוני יושב-הראש, יש לנו מלחמה בתוך המלחמה. זה לא מספיק שיורים עלינו, אנחנו גם בתוך המלחמה יש לנו עוד פרוטקשן, סובלים את כל הטרור של דמי חסות. אז המעט עסקים שעוד נפתחים לנו, מה עושים להם? תולים להם בקבוקי בנזין ושורפים אותם, ולא מוכנים לבטח אותם. למה? כי אם שרפו לך עסק, אז מי ירצה להגיע, מי ירצה לבטח אותך? אף חברת ביטוח במדינת ישראל לא מבטחת את העסק. ומה זה עושה? זה דוחף את כל העסקים לכיוון הפרוטקשן. המדינה במו ידיה, לא רק שמפקירה מעבר לקו העימות, היא גם מפקירה אותנו במלחמה שבתוך המלחמה. היום יש על זה הפגנה גדולה מאוד בצח"ר, אני מדבר גם בתור יושב-ראש צח"ר פה על עסקים ששרפו אותם בתוך המלחמה. היום בבוקר בגן ילדים ובבתי-ספר תלו בקבוקי בנזין, סימן האזהרה: זומנת – תשלם, לא תשלם – נשרוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גן ובית-ספר. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> גן ובית-ספר, זו כבר לא רק עסקים, אבל זאת הבעיה של המדינה, כי מי שעוצם עיניים בעסקים זה יגיע גם לחינוך, ויגיע גם לאזרחים ויגיע גם לבתים עצמם. כי מי שהוא בת יענה ועוצם את העיניים, זה בסוף יגיע אליו הביתה, זה לא יעבוד. לכן אנחנו לא באמת דורשים עכשיו איזה טובה, אנחנו דורשים הכרה רשמית עם מתווה שיקום ייעודי למיגון ובאמת לשיקום של האוכלוסייה שלנו שנפגעה. אנחנו לא איזה תקלה סטטיסטית, איזה אזור אפור. חצור היא לא שקופה, חצור היא סמל לעמידה ולחוסן קהילתי, שלמרות כל מה שהיא עוברת היא עומדת בגאון ובאמת עם מינימום אנשים שעזבו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה הדברים עומדים מבחינתך מול הממשלה בדרישה הזאת, והאם אתה אפילו שוקל מהלך משפטי, למשל אותם יישובים שנפלו בין הכיסאות יחסית קיבלו בבג"ץ סעד? << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> אנחנו מגישים בג"ץ בימים הקרובים בשם חצור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עיקר הדברים? << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> אנחנו מראים שם את העיוותים הגדולים שנוצרו לאורך השנים, אנחנו מדברים על אורך מערכה גדול מאוד. אנחנו מראים בפירוש שיש לנו נתונים שהם הרבה יותר מחלק מקו העימות עצמו שנפגע ונורה. אנחנו מראים על אורך מערכה, על מספר אזעקות, על יירוטים מעל הראש, על דברים שלא התחשבו בהם. פשוט עצמו את העיניים ומתחו קו מדומיין וזהו, ושלחו אותנו לריב עם הצד השני, מי נולד בקו ומי לא נולד בקו? אז אנחנו מגישים את הבג"ץ הכי צודק במדינה על העיוות הזה שאנחנו מבקשים לשים לו סוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלוואי שלא תזדקק לו ותמצא אוזן קשבת. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> הלוואי ולא נזדקק לו. לצערנו כל הנתונים שאנחנו מראים על הפגזות ועל המיקום שלנו שנמצא באמבטיית סיכונים שהוא מאוד אטרקטיבי, הוא קרוב לבסיסים ולכול מיני נקודות אסטרטגיות רגישות, ואנחנו חוטפים בלי הפסקה. אנחנו מראים להם את הנתונים שמעבר לקו העימות חוטפים, ובכול זאת הממשלה שלנו בוחרת לעצום את העיניים ולא מסייעת. דיברתי על זה גם עם ראש הממשלה ודיברתי עם המון אנשים. לצערי, שנתיים שאנחנו זועקים את הדבר הזה ואין מענה, אומרים: כן, יטופל. אפס טיפול כרגע שום דבר, לא לעסקים שלנו, לא לילדים שלנו ולא לאוכלוסייה שנפגעה כל כך הרבה, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, שאול בבקשה. << אורח >> שאול כמיסה רז: << אורח >> אישית, יושב-הראש תודה על המאמצים ואני מכיר אותך הרבה שנים, אתה בולדוזר אמיתי שכאשר אתה מזהה את הבעיות אתה יודע להתנפל עליהן ולדחוף אותן ולא מפסיק לרגע. עוד במלחמת 2006 כשהייתי ראש המועצה של חצור הגלילית, ומיכאל למד לצידנו, דאגת לחבר אותנו לפילנתרופים משמעותיים שהביאו המון כסף. לשמחתנו זה לא עבר דרך שום הרשויות הממשלתיות וזה הגיע לחצור, הוא עזר לנו לנתב את התקציבים היפים והמכובדים לפרויקטים שהם מאירי פעילות עד לימים האלה, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשינו את זה עם מגבית קנדה, וקרן רש"י ובסביבות ה-4 מיליון דולר הם שמו במלחמת לבנון השנייה, כולל תשתיות לדברים טובים שעד היום הם קיימים. << אורח >> שאול כמיסה רז: << אורח >> כן, כן. לכן אני אומר שעד היום הם קיימים ופעילים, אני מקווה שבהפוגה הזאת אנחנו נוציא את התושבים להמשיך ליהנות מאותן פעילויות, ולכן תודה על אז ובטח גם היום. חברים, אני עברתי תקופה לא פשוטה במלחמה הקודמת והיום מתוקף התפקיד שלי כי באמת ראיתי את הצורך לבוא לחצור, היו לי המון אפשרויות, אמרתי שאני חוזר הביתה. הייתי שגריר ישראל בבולגריה ארבע שנים, עשיתי לא מעט דברים גם בקבע. אני בן המקום וצר לי וכואב לי, ואני עובר ומסתובב גם במסגרת המילואים. ברגעים אלה אני עזבתי את המילואים בשל החשיבות של הדיון הזה, אמרתי שאני מגיע לפה וחוזר אחרי זה ליחידה וממשיך לעשות את הפעילות הנדרשת כי זה חשוב לי, חשוב לכול מי שנמצא פה ולתושבים שאנחנו מייצגים אותם. אנחנו לא דחלילים והתושבים הם לא מריונטות או מקבלים גזירה משמיים ובזה אנחנו נשארים, לא, כי הם שומעים מה קורה ביישובים הקרובים, הם קוראים בעיתונות, הם מקשיבים לתקשורת עד כמה כל היישובים החזקים שחובקים את חצור נהנים מהטבות כאלו ואחרות. חצור הגלילית, עם כל העבר שלה מעיירה של עובדים חוטבי עצים ושואבי מים, זה היה הייעוד הראשוני שלהם כדי לממש את התקומה בגליל ועד היום, ובטח בתקופה הזו הנוכחית של מלחמה שכמה שנים כבר אנחנו מתמודדים איתה, לא רואים את העזרה הזאת. זה חורה לי באופן אישי. אני אומר שאני לא נכנס חס וחלילה לשום היבט פוליטי, אני מכבד ומעריך את כולם, אבל אני רוצה שיכבדו את היישוב שלנו, שיתייחסו אליו במלוא הרצינות. יש שם הון אנושי פנטסטי, אנשים מצוינים שהם בעלי יכולות משמעותיות גם בסקטור הלאומי, בצבא, במדינה, בכול מקום וכואב להם כשהם באים לשבתות למשפחות לראות שחצור לא צומחת, בטח ובטח בתקופה הזו שהיא באמת ראויה, ראויה שיעיפו מבט, שיגלו איזושהי חמלה אפילו, לא מתוך עניות אבל אנחנו חייבים להראות חדשנות, אנחנו חייבים לקחת את היישוב הזה קדימה כי ביכולות הפנימיות שלנו אין לנו במה להעניק לאיכות החיים על מנת לגרום להגירה שקיימת – להישאר, ואולי לשאוב אותה חזרה כפי שזה קורה ביישובים אחרים שנהנים ומקבלים הטבות והרבה תושבים חוזרים לאט לאט ליישובים כי המציאות השתנתה אצלם. אצלנו היא לא השתנתה לצערי, ולכן אנחנו גם עדיין במלחמה, לא יודעים מתי היא תסתיים. היטיב לומר ולתאר ראש המועצה באמת ברמה סופר מקצועית ואחראית את הקורה אצלנו ביישוב, אבל צריך להבין שחצור היא בחזית גם בסטטיסטיקות שלכם, את כמות הנפילות, הפיצוצים, המטענים, הרחפנים והמיירטים, חצור נמצאת במקום הרביעי ביחס לכול יישובי קו העימות, או היישובים הגדולים או אפילו היישובים הקטנים על קו העימות, ממש ברביעייה המובילה מספרית. זה האבסורד שמכונן את התסכול ואת הכעס. החלטות-החלטות, אבל בוא נראה בצורה אמיתית את ההתייחסות, לעצור רגע ולחשוב אחרת קצת, למה אי-אפשר לייצר את החריגה הזאת לטובת המשך העתיד של חצור? אנחנו לא רוצים אחרי המלחמה, ואנחנו כבר חשים שאם לא נרגיש איזשהו שינוי ברמת השירות, בחינוך, בספורט, בתרבות היישוב, אין את המתקנים האלה. אין את המתקנים. אני מזמין את כולם, גם את יובל ידידי, תבוא לבקר בחצור, אולי היית כבר בביקור. אין מתקן ספורט ראוי בכול היישוב הזה. אצטדיון שמתאים לכר דשא לבהמות שבאות ומסתובבות ומלחחות את הדשא ואוכלות. זה לא אצטדיון, זה לא אולם ספורט, אחד פיס שהקימו אותו עוד בתקופה של יוסי אלול. אני מסתובב ביישובים ואני רואה כמה מרכזי ספורט יש, זה פשוט בלתי-נתפס, בלתי-מובן, למה? כאילו איזשהו גורל נחרץ על חצור או שיקולים כאלו ואחרים מישהו החליט למתג את חצור בצד השלילי במקום להטיב עם חצור, לעזור לחצור, למנף אותה, זו התחושה, לא יכול להיות. היו ביקורים כאלו ואחרים, ואני לא אנקוב בשמות, חצור אתם תקבלו, באים, עושים תמונה והולכים, ועברו כבר שנתיים ושום דבר לא קרה, זה מתסכל. אני ממש לא מקנא בראש המועצה איזו משימה כבדה יש עליו. התושבים באים אליו, למה ביישוב הזה? מה קורה בקצרין? מה קורה בגליל עליון? חצור לא. לכן אני מבקש מהוועדה המכובדת ובטח מהנציג גלבוע, לגלות את הקשב כפי שנדרשת על ידי יושב-הראש, להרחיב את החדרים בלב ולהבין את הצורך, להשפיע. ראש הממשלה, אני יודע שהוא היה מחובר מאוד לחצור, החיבור הזה צריך להימשך, אין שום סיבה, זה לא יכול להיות שאם התחלף שלטון בחצור הגלילית, פתאום רואים נתק מוחלט מכול המשרדים של הממשלה וזה מתסכל. לך, שוב, אדוני יושב-הראש, תודה על כל מה שאתה עושה, ואני מאמין בדרך שלך, במאמצים שלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק התחלנו. << אורח >> שאול כמיסה רז: << אורח >> ביחד עם גלבוע אנחנו נפרוץ את החסמים ונהפוך את חצור. דיברת על שינויים של שמות וכול זה, חצור תהיה אם הממלכות כפי שהייתה ברמה ההיסטורית, ולכן פה אני מסכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. אמרת שני דברים שאני רוצה להדהד. קודם כול אמרת לגלבוע להרחיב את החדרים שלו בלב, אז המשורר ארז ביטון כתב שיר קטן לבתו, הוא כתב: "לבתי בואי אלינו בשמחה ובחג כי בבואך יצמחו חדרים והבית ירחב. אנחנו צריכים שבחצור יצמחו חדרים והבית ירחב. ארז ביטון הוא דוד שלי. סתם, לא, אבל אני אוהב אותו. אפרופו קרבה, מיכאל קבסה הוא בן של בת דודה שלי, והוא קרוי על שם חלל צה"ל מיכאל מכלוף ביטון, לכן קוראים לו מיכאל. אני לא קרוי על שמו, אך בנו של מיכאל מכלוף ביטון שנפל בשנות ה-70, שהיה במחניים בחיל האוויר בתפקיד של כבאות, בנו נפל גם בצבא, אייל ביטון בן גיל שלי. אני מספר לכם את זה כי ביום הזיכרון אני כתבתי והתראיינתי בערוץ הכנסת ושאלתי מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה? מה עוד מדינת ישראל מבקשת מאנשי חצור הגלילית ואין עדיין? טובי בניה נפלו למען המדינה, אני רואה קצינים פה עומדים ודורשים יחס ראוי לדור שלם שעכשיו תלך לבדוק בחצור שילדים הולכים לצנחנים, גולני וגבעתי, וכול המערכת החינוכית מופנית לשירות משמעותי בצה"ל ויש להם מודל לחיקוי. אז המדינה לא תחזיר לאנשים האלה שקברו את מתיהם, ילדי העולים בתוך החלקה הצבאית? יש חוזה בין מדינה לאזרחיה שאם מישהו נתן הוא גם צריך לקבל, והחוזה הזה מופר בחצור הגלילית. הדבר הזה חייב להיות מתוקן. אדוני ראש העיר לשעבר יוסי אלול, מוותיקי העיר ונאמן גדול, בבקשה. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> מ-1950 בגיל שנה עליתי ממרקש לחצור, למעברה בראש פינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השם ישמור אותך, אתה פטריוט. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במעברה בראש פינה, אם היית אשכול תשע. איך עברת דירה? היית נשאר בבלוקים עם בן שימול שם והיית מסתדר. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> היינו בפחונים. תראו, אני כיהנתי 15 שנים כראש מועצה, משנת 1988-2003, וכשאני מסתכל על חצור הגלילית שהיינו שם איזה 5,000 תושבים, היום אנחנו 12,000 תושבים, אבל יחסית זה מעט. אני רואה את היישובים בדרום, הכרתי את כל הרשויות באותה תקופה, אם זה אופקים, אם זה נתיבות, אם זה שדרות, אם זה דימונה, יישובים שבאמת היו ממש קטנים והממשלה שמה השקיעה פי עשרה מאשר בגליל בתוך חצור הגלילית, גם בכבישים, גם ברכבות וגם בהשקעות מבחינת תעשייה. שלושת ילדיי, הבן שלי יש לו תואר למדעי המחשב ומתמטיקה, היום הוא סמנכ"ל באלביט, מה יעשה בחצור, מיכאל, תגיד לי אדוני יושב-הראש? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תראה, אני אגיד לך על זה משהו, אני נשארתי בירוחם. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראש העיר, ואתה גם נשארת, אנחנו פטריוטים, אנחנו יודעים להצביע על הפערים אבל האהבה שלנו למקום היא מוחלטת, לא יעזור. יש קשיים, צריך לתת הזדמנויות לצעירים, אבל אנחנו אוהבים את הערים שלנו. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> נכון, מסכים איתך. הבן שלי אומר לי: אבא אני אוהב את חצור, כשמבקר בחצור, כל החברים שלו בחצור, הוא גדל ולמד בחצור גם יסודי, גם תיכון, גם הכול, ברוך השם התפתח. אבל אני בא לשם, אני עובד בנתניה, אני סמנכ"ל של אלביט, אחראי על 3,000 מהנדסים, גאווה שלי בחצור. הוא גר היום ביוקנעם, אז שמעון אלפסי אומר אתם רואים איזה נוער יש לנו? אמרתי לו שמעון זה הבן, הוא גדל בחצור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גדלו בחצור אנשי מופת. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרדכי כהן מנכ"ל משרד הפנים, מעיין ישראלי ראש המטה של גנץ, עשרות אנשי מופת גדלו בחצור, רק תחזיר אותם הביתה וזהו. גלבוע, אתה יכול לסגור את העניין הזה? << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> לכן אני אומר אני מסכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, נעשה לו צו הסגרה. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> אני גם אגיד לך מיכאל למה אתה עושה את זה? כי אתה באת מעיירת פיתוח בירוחם כראש מועצה, אני מכיר אותך, אגב בתקופה שלך ירוחם צמחה, הפכת להיות אחד מראשי הרשויות לדוגמה של עיירות הפיתוח. לכן זה כואב לך כשאתה יושב בכנסת ובא מייצג אותנו כאנשי עיירות פיתוח, זה חשוב. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> כביקורת, במקום להמשיך בירוחם הוא עולה לשלטון המרכזי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה, אתה רוצה להחזיק אותי קטן בירוחם? אני רוצה לנהל את המדינה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> ירוחם היא לא קטנה, היא עיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני גם קבעתי כלל שראש עיר עושה שתי קדנציות ועוזב מהרצון. 70% אהדה, זה מה שצריך. לא לעזוב כשאתה... << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> גם טראמפ חזר לקדנציה נוספת. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> הוא חזר לקדנציה נוספת בגלל החוק שלו. אבל אני אומר שהלוואי עלינו עוד חברי כנסת. תראו בגליל מי מייצג אותנו כחברי כנסת? מי יש לנו? כלום. אין אחד שם שיכול לייצג אותנו. ומיכאל בגלל שהוא בא מאותו אזור, מאותה שכונה, מאותה עיירה כמו ירוחם וחצור הגלילית, הוא בדרום אני בצפון, הוא מייצג אותנו כהלכה. הלוואי עליי עוד כמה כמוך פה. אני פרשתי אחרי 15 שנה כמו שאתה פרשת, ואני חושב ששאול שבא אחריי עשה עבודה באמת טובה מאוד והמשכנו. היום, מיכאל, בחור צעיר יליד חצור, כל כך שמחתי שהוא נבחר בסופו של דבר, ומקווה בעזרת השם שזה יצליח. אתה יודע, לפעמים גם אתה בא ועושה את כל המאמצים, וגם מה, הוא נפל בתקופה כל כך קשה להיות ראש מועצה בתקופה הזאת. לכן אני באמת פונה לממשלה, בואו חברים, את הגליל צריך לפתח בכול הנושאים. אין לנו מפעל אחד שהוא הייטק, מפעל אחד ה' אדירים, ככה הייתי מחזיר את הילד שלי. אני אומר: לאן? להיפך, הבן שלי אני זוכר שעשה מאמצים כדי להביא מפעל ביחד עם שאול, הייתה לו שיחה כשהיה ראש מועצה להביא מפעל לצח"ר ולא הצלחנו. אני מקווה שהפגישה הזאת שאנחנו עושים פה, אני לא אשקר, אני יודע כמה בירוקרטיה יש בממשלה הזאת, אני יודע לצערי שלפעמים מתקבלות החלטות על פי, איך אומרים, נושאים פוליטיים, בוא נדבר דוגרי ונפסיק לכסות את זה. ונקווה שהיום אחרי הישיבה הזאת, אני שמח מאוד שאתה מקיים את הישיבה הזאת, גם לשמוע את קולנו זה חשוב, ואני מקווה שנציג ראש הממשלה למרות שאני לא יודע כמה הפקידים מחליטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תאמין לי שהוא יכול, במקרה שלו יש השפעה. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> לא פוגע בו ולא יודע. אבל מאחר והלב שלי והפה שלי זה אותו דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בחיבוק דוב הוא מתהדק ומתישהו העצמות נשברות. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> מיכאל, כיושב-ראש אני מקווה שתעקוב אחרי הדברים האלה. היה לנו יושב-ראש אחד שדיבר ובינתיים לא עשה כלום. אבל חשוב מאוד שיושבי הוועדה, כשיושבים ומחליטים ורואים ושומעים אותנו בכאב שלנו, לעקוב אחרי הדברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעשה את זה. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> אני מצפה ממך שתעביר לראש הממשלה או לכול מי שצריך: אנא, חצור הגלילית זקוקה לכם, יישוב חשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. סגן ראש העיר שמחה, תגיד כמה מילים. << אורח >> שמחה קורניק: << אורח >> אין לי הרבה מה להוסיף על הדברים החשובים ובעיקר הדברים הכואבים של האריות שיושבים לידי. אני סך הכול שנתיים וחצי במועצה, לא בפוליטיקה, במועצה, לא הגעתי לפוליטיקה, ואני רק רואה את זה, זו טבילת אש, אני עשיתי טבילת אש לתוך המלחמה ואני רואה את מיכאל מנסה לשרוד ולהילחם, ואני רק נותן לו את הכתף ואת היד ומצפה מאוד שכולם. גלבוע אני רואה כולם תולים בך תקוות, זה נראה שאתה הכתובת. אני רואה שיש פה גם משרד הכלכלה, מסתבר שאתה... << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל שמחה, אתה צריך לדאוג שיהדות התורה תטיל וטו על חצור הגלילית והם יודעים. וכשהדיון הראשון שלי שבסוף הוביל לתקצוב של ירוחם בהחלטת ממשלה, היה אצל גפני. ואני אומר לך שהוא, דרך ועדת הכספים וינון אזולאי ואחרים, לדרוש את הפתרון לחצור ומיידית. << אורח >> שמחה קורניק: << אורח >> התחלנו את זה, התחלנו איתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראם, אתה רוצה להוסיף משהו? << אורח >> ראם זר: << אורח >> אני עובד במועצה בפיתוח העסקי ועוזר של מיכאל. בספר שלך של "איך לנצח את הסוציואקונומי", שהוא מעולה והבאתי אותו למנכ"ל אחר כך, אתה לא מדבר כמעט על הפוליטיקה הארצית ולפקוד אנשים וכאלה, אתה מדבר על ערכים ועל עשייה ואני מאוד מתחבר לזה. אני אגיד שזו גם הרוח של המועצה איך שאני חווה, תקווה מאוד גדולה, ציונות גדולה ועשייה אינסוף. זה אחד שתדעו לכם. הדבר השני, אני אגיד שאנחנו במשפחה מאמינים שיש לדור שלנו שלוש משימות עיקריות, אנשים צריכים ללכת להנהגה, אנשים צריכים להיות בפריפריה, בספר, ולהתעסק באחדות בעם. פה אנחנו ממש לוקחים חלק במשימה, בעיניי הכי חשוּבה, של להיות בספר, אשתי לא מרשה להגיד פריפריה, אנחנו הופכים את זה למקום טוב יותר ולכם יש הזכות לקחת חלק בזה. לפרקטיקה של הדברים, אנחנו באמת במצב כלכלי לא טוב וחייבים עזרה. אנחנו ממש מתלבטים האם למכור קרקע של המועצה, קרקע שהיא עתודה לצאת לשיווק והייתה שווה עוד הרבה כסף בהמשך, אנחנו נמכור אותה עכשיו כי אנחנו חייבים כסף בשביל השוטף שלנו וזה נורא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא כדאי למכור, מה הייעוד של הקרקע? << אורח >> ראם זר: << אורח >> למגורים ומסחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צריך לתת לו כסף, 10 מיליון שקלים, והוא ייקח מהבנק עוד 10 מיליון והוא ירים דירות למעונות סטודנטים, עם פטור ממכרז, הוא לא צריך את רמ"י. קרקע בבעלותו או קרקע חומה. מעונות סטודנטים בשכירות מוזלת של 30% ויהיה לו נכס מניב ופתרון לצעירים, מחר בבוקר. ודיברנו עם יושב-ראש קק"ל, והוא מוכן לבוא למיזם הזה. זה מנוע מחולל שינוי. במקום לאבד נכס, הנכס מניב. אחרי שהוא יתחזק את הדירות האלה ויעשה פעילות תהיה לו הכנסה מיליון שקלים לקופת העירייה. כמו שאני, מפאנלים סולאריים והתייעלות אנרגטית הרווחתי מיליון שקלים והתחייבתי לתת אותם לבלוקים לתחזק ולעשות איכות חיים. זה פרויקט מחולל שינוי, אל תמכור את הקרקע. << אורח >> ראם זר: << אורח >> כוונתי להגיד שהמועצה באמת עובדת עם חזון ומסודר, ויש רשימה של פרויקטים ותקציבים מחוללי שינוי כלכליים למועצה שאנחנו רוצים לקדם. אנחנו באמת פשוט בכל פעם מחדש תקועים בזה שאין לנו את הכסף המזומן לחיות איתו, לשלם משכורות, לרוץ קדימה, וזה ממש מעכב אותנו מלרוץ קדימה. לכן אנחנו באמת נצטרך את העזרה, ושוב פעם אני פונה אליך ואל כולכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא המתכלל של כל משרדי הממשלה, תשאיר את העיניים עליו. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אבל הכסף מגיע מנגב גליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לנגב גליל יש כסף צנוע והוא משולם מהר ובזמן. אבל את כל הצרות של עם ישראל אי אפשר לשים עליהם, אלא אם כן היו נותנים להם תקציב של משרד ההתיישבות אולי הם היו יכולים להזיז עוד קצת יותר, אבל כרגע לא נתנו להם. אבל מה שיש להם הם ב-100% ביצוע, הלוואי על כל משרדי הממשלה שהיו ב-100% ביצוע. << אורח >> יוסי אלול: << אורח >> פעם היה משרד הנגב והגליל ככה לא שווה כלום, מאז שמעון פרס בפעם הראשונה שמונה הוא הפך להיות חשוב מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והשר וסרלאוף שיקיר הגליל, פשוט יצר אמון. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> אנחנו לגמרי נמצאים בשטח ואנחנו באמת רואים חשיבות בלסייע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתם צריכים לשים שם כמה מיליונים לפרויקט מחולל שינוי שיוצר פעילות כלכלית. כמו החממות שעשיתם, ודברים אחרים עם הכנסות שלעירייה יהיו הכנסות. היא צריכה לבנות, מותר לה על שטח חום, לבנות 10-20 אחוזים מסחר, היא צריכה לבנות מבני ציבור ומתחתיו חנויות, ולהרוויח כסף מהפעילות הזאת. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> אנחנו פועלים מול העירייה גם באמצעות הקולות הקוראים שלנו, וגם בתקופה האחרונה כשהם נפגעו סייענו להם בתחום החירום. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> אני אציין לחיוב באמת שזה המשרד היחידי שהגיע ותמך ברשות שנפגעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל את זה כבר עשיתם, אנחנו רוצים פרויקט מחולל שינוי. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> ואנחנו נמשיך לעשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> העיר הזאת צריכה מיקוד מאמץ. ניתן לגלבוע קודם, בבקשה אדוני. מה יש לך להגיד להגנתך? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> לטובתי יש לי חמש נקודות. קודם כול, עם כל מי שאני מדבר, כל מי שאני שומע, לעיר חצור יש שם מאוד טוב. אמרת הנהגה? אז יש פה הנהגה מצוינת. מיכאל לפני שהוא היה ראש עיר הוא היה בצד הזה של השולחן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מגזר השלישי הוא היה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> בצד של אנשי המקצוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא נשאר איש מקצוע, גם אדם שהלך לפוליטיקה המקצוע שלו נשאר, לא להתבלבל. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אני אומר איש מקצוע, לא פקיד אלא איש מקצוע. כשמדברים תמיד שומעים את חצור, והעובדה שיש לה כל כך הרבה קשב זה מעיד על ההנהגה, אין משהו אחר. לגבי החלטות הממשלה, תכלס. אם ההקשר הוא הקשר ביטחוני של מלחמה, פגיעות טילים, הממשלה, ואתה מכיר את זה, אנחנו עובדים על סמך חוות-דעת ביטחוניות של משרד הביטחון כדי שנבוא לכנסת או לבית המשפט ולא נובך. אנחנו צריכים להסתמך על חוות-דעת ביטחוניות. בהקשר הזה נגיד שמנהלת תנופה שעובדת על האזור הזה, היא כבר לא מתחה קו, היא פירקה את הקו. לכן, האזור כבר מכונה הטווח המכונה 0-9 ולא 0-9. בעצם יש רשימת יישובים שמשרד הביטחון קבע שהם נפגעו באופן כזה שהם צריכים להיות חלק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והם לא נכללו בזה? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> על פי חוות-דעת משרד הביטחון הם לא חלק מהרשימה, לא מהקו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אומר שההשקעות הכי גדולות של מלחמה, אותם מיליארדים שיגיעו לצפון, מדלגים על הקהילה של אשכול 4 והולכים לאשכולות 7, 8, 9. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אם אנחנו מדברים על ההקשר הביטחוני והשיקומי של המלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכול שלוב. המדינה אמרה ביטחוני, אז בהתחלה נעשה פעולות של ביטחון וחוסן, אבל כשהיא אומרת ארבע-חמש שנות השקעה בצפון היא דיברה על כלכלה ופיתוח חברתי ודמוגרפי. רוב הכסף לטווח הארוך לא הולך לבעיות של ביטחון, הוא הולך להצמחת קהילות. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> הוא הולך לשיקום והצמחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרוב הולך לפיתוח. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> חלק מהמתודולוגיה של שיקום היא גם הצמחה, מה שנקרא Build back better. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם לא יהיו חלק מזה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> הם ו-90% מישראל הם לא חלק מזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם בלב של הדבר. תעשה את העיגולים שלך, גולן, טובא-זנגרייה, צפת, ההחרגה של ערים מיוחדות, כרמיאל, הם כאילו בלב העיגול. הם היחידים, הם הקו הכחול היחיד שאין לו אבא ואמא לעתיד. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> 11 קילומטר מהגבול, חסר לנו 2,000 מטר, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבדוק את זה. מבואות חרמון מקיפה אותם בשטחים דמוגרפיים, כולה בפנים. גליל עליון מקיפה אותם. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> לא כולה בפנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולה בפנים במובן שהיא יכולה לגשת לתקציבי חירום, למלחמה, לפינויים, לריענונים. לא רק עד קו 9 מקבלים. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אתה מתכוון לרשויות ולא ליישובים עכשיו, נכון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. אבל אין להם נקודת אחיזה מול הממשלה. הם באים לדבר עם הממשלה על העתיד שלהם, אומרים לכם: אין לכם עתיד. אולי תהיה במפלגת אין עתיד? זו מפלגה טובה. באמת, הוא צריך נקודת אחיזה. עכשיו בלי פלפולים ודיוקים משפטיים. אם הממשלה ידעה לתת למישהו בגלל ביטחון, סבבה, יש החלטת ממשלה זמינה להתחדשות של חצור, תחדש אותה ותיתן לו משהו דומה בלי תורת הביטחון של ישראל. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> כשאתה מדבר על החלטת ממשלה בהקשר ביטחוני? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ודאי שהיא בהקשר. לא זוכר את המספרים, ואתה תראה שכתוב שהיא שוכנת וקו הגבול ומאוימת והשלכות. אבל לא צריך את זה, כבר ניתן להם כסף מיוחד לצמיחה ויזמות. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> פיתוח והעצמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והם צריכים את זה עכשיו. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אתה מדבר על הפיילוטים מלפני 12-15 שנים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל הם לא באמת היו לפני 12 שנים. הם הוכרזו ב-2013 והכסף הראשון אולי הגיע ב-2016-2017 והוא נמשך חמש שנים עד 2023 וחודש לירוחם כמה שקלים, ואני לא יודע אם הם קיבלו כמה שקלים. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> גם כשראשי הרשויות לירוחם באו: בואו נחדש את הפיילוט. זה לא עבר באף מקום. וגם ירוחם היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? הוא חודש. על בסיס החלטת הממשלה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> לא חודש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רוצה להתערב איתי? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> על כמה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על הרבה. על בסיס החלטת הממשלה הזאת ניתנו לירוחם תקציבים של כ-40 מיליון שקלים, ואחרי זה אמרו לה גם נעשה לך הסכם גג ושם נכלול היבטי פיתוח. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> תוכניות הממשלה שב-10-11 השנים האחרונות לירוחם הם לא על בסיס הפיילוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש שם מרכיב שחודש. אני יכול להראות לך את זה. תבדקי את זה נועה, קחי את זה מטל אוחנה שתשלח לך העתק. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אני לא מכיר ואני אשמח לדעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש לך פרצה משפטית, אתה בטוח יכול לחדש החלטת ממשלה. זה רק רצון טוב. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> יש החלטה של פיתוח והעצמה זו ההחלטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה יותר טוב מזה? וגם לא לבזבוז כסף, האוצר צריך להיות הראשון. האוצר שנתן לי כסף, הגדלתי הכנסות ארנונה מ-14 מיליון ל-30-35 מיליון בזכות הכסף שהוא נתן לי. למה הוא לא ייתן לו כסף? הוא יגדיל הכנסות, יקטין את התלות שלו במענקי איזון, זה אינטרס, זה Return on Investment הוא לא ביקש עכשיו: תן לי רווחה, הוא ביקש: תן לי לגדול. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> בהקשר הביטחוני, אם זה הכיוון, יש את חוות הדעת הביטחונית, יש גוף ייעודי שהוקם לצורך כך. ההתנהלות היא ממש מולו. רגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שותק. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אני קופץ עכשיו כבר לנקודה מספר שלוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בחמש הנקודות יש גם הצהרת כוונות לעתיד מה אתה הולך לעשות? או רק הסברים? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אפשר לשלב משהו כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, אז תוכנית בתוכנית חמש הנקודות. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> בהקשר של פיתוח הצפון, אמרו פה בעבר, במשך הרבה מאוד שנים הפוקוס, עובדתית, של המדינה בהחלטות ממשלה היה לכיוון הדרום. כמו ירוחם שיודעים ומכירים אבל גם לצפון היו החלטות ממשלה, שהאחרונה בהן היא תוכנית לצפון מ-2018, הרבה מאוד כספים שפוזרו על אזור ענק של מעל מיליון וחצי תושבים, מעל 90 רשויות מקומיות. הכסף הגדול הזה כשהוא התפזר למטה הוא הגיע ולא יצר שום אימפקט. ולכן כשלב ראשון, מה שנקרא עם הפנים צפונה, אנחנו מדברים על החלטת ממשלה לפיתוח הצפון שמתמקדת במנועי הצמיחה הגדולים במרחב, שגם לחצור יש שמה מקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא קיימת ההחלטה הזאת? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> לא, עובדים אותה. כמו שההחלטה לטווח המכונה 0-9 לא קיימת. היא עוד לא מאושרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בהחלטה הזאת שאתה מדבר, חצור תיכלל? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> בהחלטה הממשלתית הזאת ייכללו מנועי הצמיחה הגדולים ביותר במרחב. אם יש אזור תעשייה מרחבי, לדוגמה צח"ר שהוא אזור תעשייה מרחבי, הוא יוכל לקבל חלק מהמענים. אם יש פרויקטים משמעותיים כלכליים או חברתיים, הם יכולים להיכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גלבוע, אתה איש תכנון, אבל ראם אמר שכתבתי ספר ואני רוצה ללמד אותך עיקרון שהוא חשוב. אתה לא יכול לקרוא לעיר, לחלומות האזוריים שלך, בלי לדאוג לקהילות. כשאתה מזמין את אשכול ארבע ואשכול תשע, בוא נעשה בצח"ר חגיגה של כסף, וההוא לא סוגר את היום וההוא בהגירה שלילית, אתה פוגע בו כי אתה מחזק את החזק. מי שידע למנף את האזוריות כי הוא פנוי לאזוריות, אז הוא יבוא איתך. אבל יש לך חובה כמתכנן ומתכלל שהקהילות תהיינה חזקות, וכשהן חזקות הן באות לשותפות האזורית טוב יותר. מי שאומר להם: הבעיות הלוקאליות שלכם לא מעניינות, אלא רק האזור ומה שמחולל שינוי אזורי, זה בעצם הולך לחזקים וזה גם עושה בעיה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אני לא מסכים איתך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אומר לך איך זה קרה בירוחם, ואני נחשב אזורי, נכון? אז אני באתי ועשיתי החלטות אזוריות, עם ריפמן וכו', אבל קודם כול לקחתי את עיר הבה"דים עם בג"ץ ומלחמות. קודם כול קניתי 100 דונם ב-50,000 שקלים לדונם לתעשייה, שברתי את השוק. אני, על המקומי הלוקאלי הגדלתי הכנסות והגדלתי פעילות ובניתי 3,000 בתים, עכשיו אני פנוי לאזוריות, מה בא לך? אשכולות? תיירות? בהכול אני אלך איתך. אבל כל עוד אתה לא דואג לי לקיום של קהילה, לבייסיק של חינוך איכותי, איכות חיים ואיכות סביבה, ואומר לי רק תהיה בקשר על הפרויקטים האזוריים מחוללי השינוי, אני אומר לך: תתקדם אחי, אתה לא מעניין אותי. מתי אתה מעניין אותו? כשאתה דואג גם לקהילתי וגם לאזורי. אם אתה אומר לו: רק אזורי ומחולל שינוי אזורי, הוא אומר לך: לך תדאג לחזקים, לך תדאג לאלה שהכול דופק אצלם בעיר שהם באים איתך לפגישות של מחוללי שינוי אזורי. נכון, אתה מדבר על זליגה שאם זה אזורי ויש תעשיה זה יזלוג. אבל מה יזלוג? הוא יעבוד באזור התעשייה הזה אבל לא יהיה לו חינוך טוב, וחינוך בלתי-פורמלי והרחוב לא יהיה נקי ולא יהיה לו איכות סביבה, אז הוא ילך לגור בראש פינה. אבל מה יעזור לו? << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> לא לקחת בחשבון שאנחנו 10% הכנסה, 90% לא שלנו, זה לא עוזר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מבין? וזה גם לא הגיוני בחלוקה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נו, אז תשנה את זה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> שר הפנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה ראש הממשלה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אני לא ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה כן. אתה פה יושב מטעם ראש הממשלה, וראש הממשלה אוהב יזמות כלכלית, תאמין לי. תמשיך בחמש הנקודות. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> רק אני אגיד שהגישה שאתה עכשיו הצגת, של לבוא ולפזר כסף יחסית קטן לכולם על פני כל התחומים, היא נוסתה ב-2018 והיא כנראה לא נחלה הצלחה גדולה כי עובדה שחצור עדיין... << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא אמרתי לפזר כסף. אמרתי לוודא שקהילות מתפקדות כדי שתהיינה פנויות לחשיבה אזורית ושותפויות אזוריות. מי שלא יעסוק בתפקוד היומיומי של קהילות, לא יצליח להביא אותן לשולחן האזורי, זה, תאמין לי, ניסיון גדול. לך תראה כמה בדואים באים איתך לאזוריות, לך תראה כמה יישובים ערבים באים איתך לראיונות של אזוריות ואתה תראה שהאשכול הנמוך לא פנוי לאזוריות שלך ולפרויקטים אזורים מחוללי שינוי. אתה חייב לדאוג לו לקיום שלו כדי שהוא יתפנה לבוא איתך לחלומות הגדולים של האזוריות, אם אתה מזניח אותו בקהילתיות הוא אומר לך: סבבה תודה הבנתי כמה אתה דואג לי. << אורח >> שאול כמיסה רז: << אורח >> יובל, הדברים האלה הם כל כך חזקים. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> גלבוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יובל זה טוב. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> למה יובל זה טוב? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי מה שכמיסה אומר זה טוב. זה זקן החבורה, הוא קובע. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אימצתי. << אורח >> שאול כמיסה רז: << אורח >> דברים חזקים מאוד, הוא מדבר בצורה הגיונית. אנחנו ראשי רשויות, ההיסטוריה עברה לפנינו וראינו איפה המועצות האזוריות גליל עליון ומבואות חרמון וכל אלו נמצאות, באיזו רמה ובאיזו איכות, באיזו התנהלות, ואנחנו רחוקים מהן, אני אומר לך באחריות. כל מה שהוא דיבר הוא מדייק, תחזק את הבסיס, תן את הגאווה המקומית, תן את התחושה לילדים שחצור זה מקום, שזו אדמה שאי-אפשר להתנתק ממנה והם יישארו פה, כי אחרת גם את באזורי לא יהיה לנו מה לעשות כי לא יהיו לנו את הצעירים, הם עוזבים, יש הגירה. כל מי שגומר את התיכון הולך לאקדמיה והוא לא חוזר לחצור, כולל בשירות הצבאי הם נעלמים. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> זה לא רק חצור, זה כל הגליל. יש לנו סקר צעירים גדול מאוד, ש-80% מתוכו בעצם אומר את הדבר הבא: אנחנו לא נשארים באזור. שואלים אותם למה, 80% מתוך אותם 80% אומרים: תעסוקה, זה הפיל שבחדר. אז גם אם נתת לו עכשיו שהוא יהיה מהנדס, שזה החלום של כל אמא, גמר מהנדס בגיל 18 הוא לא נשאר, הוא עובר לרוטשילד. << אורח >> שאול כמיסה רז: << אורח >> חד-משמעית. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> זה לא רק אצלנו, זה גם אזורי. אבל לצערנו אני אומר שלא רק שלא עוזרים לנו, גם קיבלתי פרס ממשרד הפנים עכשיו, גם חשב מלווה עם תוכנית הבראה ודרישה להעלות מיסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצנע ניהל את ירוחם בעקבות ועדה קרואה. הוא קיבל מהמדינה תוכנית הבראה אבל הוא לא הצליח להבריא את ירוחם כי לא היו הכנסות מארנונה, אז הוא לקח הלוואות בשנתיים האחרונות והוא הביא לי אותה עם גירעון של 14 מיליון, אבל הוא היה איש הגון ואמר: אני חותם על הגירעון. הוא אישר תקציב קדימה עם גירעון של 14 מיליון. ובעצם הוכחנו שלעיר הזאת יש בעיה מבנית, היא צריכה הכנסות מארנונה שעוד לא באו, ולכן היא תמיד תיאבק על הקיום. אז אמרו לי: איך תפתור את זה? אמרתי: אז תפסיקו לשקר אותי, אתם עושים תוכנית הבראה לשנתיים, אי אפשר להבריא בשנתיים, בשש-שבע שנים אפשר. אמרו: איך תעשה את זה? אמרתי: אני אקח את עיר הבה"דים וצחקו עליי. אז מעיר הבה"דים הבאתי 10 מיליון שקלים, ומהגדלת הכנסות עוד 3 מיליון שקלים, ומהקטנת הוצאות ומפעילות כלכלית. וככה עשינו 15 מיליון, ואחרי חמש שנים איזנו את התקציב. אבל זה אסטרטגי, זה לא פחות מהאזוריות ואזורי התעשייה. כי כל רשות מקומית שהיא נטל על הממשלה במענקי איזון ולא מתפקדת, בסוף זה יעלה לך, בסוף תקום ועדה קרואה ואתה תזרים לשם כספים. יש פה הזדמנות. אם היא נופלת בין הכיסאות בהגדרות ביטחוניות, כנסו לעובי הקורה ותמצאו פרצה. בסוף בג"ץ יעשה את זה. לקח שנתיים ליישובים האלה לקבל הכרה בבג"ץ שהמדינה צריכה לשפות אותם על הוצאות במלחמה. המועצה האזורית גליל עליון סגרה את עצמה, לא קיבלו שירותים ואמרו להם: לא, אתם לא כמו ה-9, לא מגיע לכם. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> תספר את זה לרקטות שנחתו בחצור בחודש שעבר, הן לא קראו את חוות הדעת, זו הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. אני אומר שיש פה שיעורי בית שצריך לעשות וזה לא יקרה מחר. << אורח >> שאול כמיסה רז: << אורח >> יש פה את הפרדוקס, סליחה, שר הביטחון עם כל הפורום המכובד שלו הגיע ואמר קבל עם ועדה לצוות שלו, כשהוא שמע את הקו המוארך של 0-9: אם יש יישובים שמגישים אותם עכשיו – ואתה יכול לצטט אותי – אני מבקש להכניס את חצור ואני אכתוב את הסיבות ואת ההצדקה למה כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד הביטחון צריך לפנות. << אורח >> שאול כמיסה רז: << אורח >> הנה אתה יכול לצטט אותי ולהשתמש בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד הביטחון צריך לפנות. << אורח >> שאול כמיסה רז: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אנחנו עוד מעט צריכים לסכם, אז תסיים את הנקודות. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אז רק אני אגיד שבעצם תוכנית הפיתוח שאנחנו מגבשים אותה עכשיו היא סוג של יריית פתיחה להסטת המבט מאזור הדרום שבה יש כבר החלטות ממשלה קיימות ומתפקדות לאזור הצפון. כצעד ראשון תוכנית הפיתוח שאנחנו מביאים למנועי הצמיחה הגדולים במרחב היא לא סוף פסוק, והחלטת הממשלה הגדולה הזאת כוללת את כל היישובים ואת כל הרשויות במחוז צפון, שחצור היא אחת מהן. כמו חצור, המחוז הזה הוא מחוז מאוד מגוון, יש שם רשויות מסוציו שמונה ועד סוציו שתיים, ואנחנו ננסה לתת מענה לכולם. אני מאמין בעיקרון הזליגה, אתה נותן מנוע צמיחה אחד גדול שמשפיע על המרחב, אם תיתן את השקל ל-20 רשויות לא יקרה עם זה כלום. עוד אמירה אחרונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> פיתוח של יישוב הוא לא רק החלטות ממשלה, יש במשרד הפנים מינהל שלם, לא אגף, שמתעסק בפיתוח כלכלי של רשויות מקומיות, אפשר גם להיות איתו בקשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סבבה, אבל אין לו כסף גדול לתת. הוא יכול לעזור בתכנון. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> הוא יכול גם לתקצב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מענקי פיתוח של משרד הפנים זה מיליון שקלים לעיר. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> יש משרדים נוספים, מיכאל. עם הניסיון שלך וההיכרות שלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין בעיה, הוא ילך. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> יש ראשי רשויות בדרום שעשו מזה קריירה. הלכו משרד-משרד ומכל משרד הביאו עוד 3 ועוד 4 ועוד 2 מיליון שקלים ואספו לעצמם הרבה מאוד תקציב והיום הם במצג אחר לגמרי. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> אבל אתה יודע שזה לא סאלח שבתי. הימים של פעם ששרים היו נותנים כסף ומפנקים, זה נגמר. היום זה קולות קוראים או החלטות ממשלה. אם יש קול קורא, תיגש ותזכה וזה מעולה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אני לא מדבר על לפנק, אני מדבר על להיות בשיח מקצועי עם משרדי ממשלה. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> אנחנו בשיח, אומרים לנו: אתה לא ב-0-9. יש או קולות קוראים או 0-9. זה מה שאומרים לנו, גלבוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתה החמאת לו שהבן אדם יודע לעבוד, אז זה לא שהוא לא מנצל את ההזדמנויות הקיימות. קפיצת מדרגה של עיר לא תעשה מהשוטף. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> אומרים לנו: יש קולות קוראים או 0-9, אני לא יכול לעזור לך. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> לא 0-9, טווח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סליחה, אני רוצה להעיר לך גם שממשלה צריכה ללמוד גם מהניסיון של עצמה. ודע לך שכשאמרו לי עיר הבה"דים תיבנה, אני ביאסתי אותם. חבל שלא אתה זה שבנית את עיר הבה"דים. אמרתי להם: אתם רמאים ונוכלים, אתם בלוף אחד גדול. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> כי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי בונים בסיס, 10,000 איש עם 600 אנשי קבע. וואלה, מהפכה חברתית בישראל, זה עולה מיליארדים לבנות, זה מצדיק כספי אוצר כי האוצר רוצה את האדמות. וירוחם תהיה במהפכה, זה שבע דקות נסיעה. שאלתי אותם: אתם יודעים, יש בסיס צאלים, יש בו 10,000 חיילים ולא נוספו 100 בתים בצאלים 30 שנים, ויש 600 אנשי קבע, כמה מהם יגורו בירוחם? כבר עומר מכרה 200 מגרשים לאנשי קבע, כמה יבואו לירוחם, ומי יעבוד שם? ואיפה הארנונה, לאן תלך? לרמת נגב. ואתם מוכרים לנו אגדות, יא נוכלים? זה היה מבאס, ראש הממשלה שמע את זה בירוחם בכנס, ואתה יודע מה הוא עשה? הוא הביא החלטת ממשלה שנקראת "ירוחם תחילה" ירוחם מתכוננת לעיר הבה"דים, וקיבלתי כסף לבנות בתים לאנשי קבע ולשפר את החינוך. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> החלטה ייעודית רק לירוחם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ליישובים קולטי עיר הבה"דים. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> 546. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אני המצאתי את זה. אם לא תביאו כסף שנתכונן לעיר הבה"דים לא יהיה כלום. התכוננו, ואז הכנסנו עובדים ולקחנו את האדמה ובנינו שותפות. אבל אם אתה לא תכין אותם לקלוט את ההזדמנות שלך, היא תדלג עליהם. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אבל תראה מה אתה אומר. גם פה אתה בא ואומר שההחלטות האלו התמקדו במנועי הצמיחה הגדולים, במקרה הזה מעבר לנגב שבא ותומך באותן רשויות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והוא היה תלוש, הוא לא היה מקצועי. מתי הוא נהיה מקצועי? כשנקבעו החלטות ממשלה ליישובים שקולטים, ואומץ הלב הציבורי להקים ועדת גבולות שעיר הבה"דים תשלם לערבה תיכונה ענייה ולירוחם ולשגב שלום, ושרמת חובב תתפרק ותיתן ארנונה ליישובים האלה. בלי פתרון ליישובים והכנתם לקלוט את ההזדמנויות שאתה מציע, תאמין לי, ניפגש בעוד 10 שנים, אתה צעיר אז יש לך סיכוי. תלמד אפילו ממה שאתם עשיתם על מנועי צמיחה גדולים איך התאמתם את זה ליישובים שצריכים להנות מזה, שאם הם לא יהיו מוכנים הם לא יהיו במשחק, ושמתם כסף עליהם. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נשמע את כלכלה ונגב גליל וננוע לסיכום. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> אני אעשה זאת בזריזות כי רוב הדברים כבר נאמרו, ואני בעיקר יכולה להצטרף למה שגלבוע אמר. משרד הכלכלה באמת מפעיל תוכנית גדולה לשיקום הצפון, החלטת ממשלה 3265 שלצערנו רשימת היישובים שנכללו בה היא תוצאה של חוות-הדעת הביטחונית, וחצור הגלילית לא נכללת ביישובים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חסר הגיון. זה עוול לדורות. זו בכיה לדורות. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> זה עיוות לדורות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והזעקה על זה שחצור לא אצלכם – היא צריכה להיות של כל המשרדים. אתם צריכים לשגע את המדינה ואת משרד הביטחון ואת רוה"מ: איך אנחנו לא יכולים בכלים של המיליארדים לצפון לעזור לעיר הזאת? << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> ברגע שהשיקולים היו שיקולים ביטחוניים, האפשרות שלנו להתערב באופן הזה היא מאוד מוגבלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יודעת שאני גיליתי ששיקולים ביטחוניים הם גמישים. גיליתי שכשרוצים להכניס את אשקלון להטבות מס, עושים לה חוק משלה. מצאתי הרבה גמישות בשיקולים ביטחוניים אם רוצים. מצאנו את זה, ואתם כמשרדי ממשלה צריכים. גם לך אני אומר נגב גליל: תוציאו מכתב של השרים שדורש מהאוצר ומשרד רוה"מ לכלול את חצור בתכנון העתידי של הצפון, שלא ייגרע חלקה. אפילו את הבסיס הזה. איך יכול להיות שבשנים הקרובות תבואו לראש העיר לביקור ותגידו לו: אין לי מה לתת לך כי רוב הכסף שלי זו מנהלת תנופה ושם אתה לא יכול להנות מהכסף. רוב הכסף של היזמות שלכם בצפון יבוא מתנופה והוא לא יכול להנות מזה. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> אצלנו זה תנומה באזור שלנו, פורום אחר, מנהלת אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סליחה, קטעתי אותך. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> באותו עניין אנחנו כרגע בעבודה גם על החלטה המשכית גם עם מנהלת תנופה, אז אולי באמת זה הזמן לדבר עם משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי שיתחילו לצאת מכתבים מהשרים שמבקשים לכלול או על בסיס החלטת ממשלה ישנה, או בתיקוני הגדרות שיאפשרו לה לאור זה שהיא חטפה נפילות ופגיעות ישירות. ימצאו דרך. אני אבקש את זה בסיכום. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> מעבר לזה, בהחלטת מנועי הצמיחה שגלבוע דיבר עליה, המשרד הוא כמובן שותף להחלטה הזו, אנו עובדים יחד עם משרד ראש הממשלה ואנחנו נשמח לעשות מה שאפשר. << אורח >> ראם זר: << אורח >> יש קול קורא שלכם של עושים עסק שהגשנו, ונשמח לקבל אותו. זה משמעותי. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> מעולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גלבוע, את מה שיש הם יודעים לשים יד, אבל הדלת הראשית תהיה סגורה בפניהם, יישאר להם רק השטיח והסדק בחלון. הם רוצים בדלת הראשית של תנופה להנות מכספי הצמיחה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אבל יושב-הראש, למרות התדמית, משרדי הממשלה פתוחים לקשב, מקשיבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין לה כלים. אתה חישקת אותה. היא אומרת: אני לא אוכל לעזור. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> עם קשב לא הולכים למכולת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא אוכל לעזור לחצור בכסף גדול כי הוא לא מיועד לה. אני עכשיו בונה תוכנית לצפון והיא לא כוללת את חצור. זה מה שהיא אומרת. << אורח >> ראם זר: << אורח >> יש לי תוכנית לאזור התעשייה שלנו, להפוך אותו ליותר הייטק, כל מה שאנשים דיברו. אנחנו צריכים לזה בערך 1.5 מיליון. קול הקורא הזה זה 291,000 שקלים, אנחנו צריכים עוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נמשיך לעקוב, הוועדה תעשה סיור כשתתחדש הפעילות. אנחנו נבוא ליום עבודה, גלבוע יבוא איתי, יהיה כיף, נאכל צוהריים, נלך לחוני המעגל אני אתפלל עליך, אל תדאג, יהיה כיף. אתן גם מוזמנות, נזמין עוד נציגי משרדי ממשלה. גבירתי ממשרד הנגב והגליל, בבקשה. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> טוב, אני רק אגיד לכם שבאמת לראות שלושה ראשי ערים נרתמים ביחד זה לא שגור, וזה מעיד על המחויבות שיש לכם למקום, שזה יפה מאוד. כבת הגליל, אני שכנה שלכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיפה את? << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> אני ממרום הגליל, ממושב ספסופה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכי טוב ספסופה. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> כפר חושן. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> כפר חושן. << אורח >> מיכאל קבסה: << אורח >> חזר לספסופה. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> קשה לשנות שם של מקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלכתי עם המשפחה שלי לנופש וזה היה ספסופה, זה לא היה כפר חושן. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> עדיין ספסופה, קשה לשנות שם. אז המציאות מוכרת לי מקרוב ואנחנו חווים אותה. אני כן אגיד שמשרד הנגב והגליל נמצא כל העת בשטח ורואה חשיבות מאוד לעבוד ולפתח ולתת את המענה הראוי לחצור הגלילית. אנחנו עושים את זה במסגרת הכלים שיש לנו, גם בקולות קוראים, גם במנועי צמיחה וגם בחירום שנתנו עכשיו קולות הקוראים של מיזמים כלכליים משמעותיים שפתוחים גם להם והם יכולים להגיש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חשוב, אבל לך אני אומר שכשאת באה למשרד לווסרלאוף ולמנכ"ל הנהדר שלו, את אומרת: שימו לב שמה שלא ניתן אנחנו לחצור אף אחד לא ייתן, וכשאנחנו צריכים לבחור מיזמים כלכליים ברשויות בואו ניתן להם עדיפות כי בינתיים הדלת של תנופה סגורה בפניהם. אז ב-2026 לתת להם עדיפות במשרד לקול הקורא הזה, ואני גם אדבר עם השר על הנושא הזה ואכלול את זה בסיכום, תמשיכי. << אורח >> אניטה יצחק: << אורח >> וכמו שכבר עלה כאן, ככול שהם ייכללו בוודאי בהחלטות הממשלה, והעניין הביטחוני כאן והאופן שבו אפשר להכניס הוא קריטי. אנחנו, כמו שאתם מכירים, נשמח לקחת את המושכות ולפעול בשטח במסגרת ההחלטות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יופי, אז אנחנו נעים לסיכום. אני רוצה להודות לשלושת ראשי הרשויות, לסגן ראש העיר, לראם שמרכז את העבודה הזאת, על ההצגה שבאה ממקום של עוצמה, יש קשיים אבל אתם עוצמתיים. אתם מספרים סיפור של עיר שגאה באנשיה, גאה במקום שלה, גאה בקהילה שלה אבל דורשת את חלקה, ואף אחד לא עושה לכם טובות. אתם נשאתם בנטל, נשאתם בנטל המלחמה, בנטל הטילים, בנטל של לא להתפנות וחטפתם טילים, וילדי חצור הלכו למלחמה ומתו בקרב וקבורים בבית העלמין הצבאי בחצור. מי שנשא בנטל – המדינה חייבת לו. אנחנו ניכנס בנושא הזה באטרף ונשגע את כולם עד שנתקדם. אנחנו מבקשים ממשרד ראש הממשלה לתכלל ראייה כוללנית לעיר חצור הגלילית שתאפשר לה מנועי צמיחה כלכליים והתבססות כלכלית ודמוגרפית, בין אם מהמקורות הקיימים של תנופה והגמשת הקריטריונים, או התבססות על החלטת הממשלה הקיימת. אנחנו נקיים על זה דיון מעקב. אנחנו גם נלך לחצור כוועדה ונסייר בנושא הזה. אנחנו מבקשים ממשרד הכלכלה בכלים הקיימים לתת להם עדיפות. בגלל שאת יודעת שבכלים של תנופה את מוגבלת – מהמקורות הרגילים של המשרד לתעדף אותם עד שיהיה פתרון כוללני לעיר הזאת, כנ"ל לגבי משרד הנגב והגליל. אני מבקש מהשרים של כלכלה ונגב גליל ממש בקשה אישית, וברקת מחבב אותי ווסרלאוף חבר שלי, לפנות במכתב משותף ואולי לגייס עוד שרים שפונים אל ראש הממשלה ושר האוצר לא לדלג על חצור הגלילית בתכנון ארוך-טווח של הממשלה לצפון, ולאפשר מקור מימון אסטרטגי של מיזמים מחוללי שינוי בעיר. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> משרד הפנים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד הפנים ודאי, אמרתי עוד משרדי ממשלה. הם פשוט לא פה. כל משרדי הממשלה צריכים לעשות את הפניה הזאת, גם בכלים הקיימים וגם לדרוש שתהיה תוכנית ומקור מימון לחצור לתוכנית אסטרטגית לעיר הזאת, להקטנת התלות שלה בכספי ממשלה, זה אינטרס של הממשלה וגם של האוצר. ואני מבקש ממך גלבוע להיות יצירתי, ואני מבקש ממך להבין את מה שאמרתי ואם תרצה נשב ונעמיק. האזוריות ופרויקטים מחוללי שינוי זה ברכה אדירה, אבל אם הם לא נעשים מול הקהילות שהכי צריכות ליהנות מזה, השפע הזה מדלג עליהן. זה מדלג. אזור תעשיה רמת חובב, כמה עובדים בו? 10,000 איש. כמה אנשים מירוחם הלכו לעבוד שם שזה 14 דקות נסיעה? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> כמה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חמישה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין הסעות. אין ועד עובדים, אין תקשורת, אין קשר בין הגופים. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אין תחבורה ציבורית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין הסעות, המפעלים טבע טק וכימאגיס, כולם היו מסיעים רק מבאר שבע. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> לא היה כדאי להם להוציא הסעות לירוחם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחי, אני מראה לך מה זה. 10,000 עובדים – מחולל אזוריות יש? תעשייה טובה, כימאגיס, טבע טק, משכורות יפות? חמישה מירוחם. אני מראה לך הדגמות. הבאתי מפעל תרופות בירוחם, פריגו, 600 עובדים. ל-200 מתוכם 20,000-30,000 שקלים משכורת. מתוכם 10 בני ירוחם עם 20,000-30,000 שקלים משכורת, לירוחם 15% הטבות מס 30 שנים. כמה מעשרה המנהלים בני ירוחם שעבדו בפריגו נשארו לגור בירוחם? אפס. ויתרו על הטבות המס והלכו לבאר שבע ועומר. עוגן כלכלי לא מחזק קהילה אם אין לה איכות חיים וחינוך והיא מזמינה, ובית. אתה צריך שהם יהיו מוכנים לחלומות שלך לצפון. אם הם לא יהיו מוכנים זה ידלג, ואני יכול עוד להדגים לך את זה. ואתה כממשלה כבר עשית, עשית ירוחם תחילה. אני המצאתי את זה, רצו לעשות עזה ויריחו תחילה, אז הבדיחה הייתה עזה וירוחם תחילה. אבל אני עשיתי ירוחם תחילה. אתם רוצים עיר הבה"דים? שימו פה ארבע שנים כסף כשבונים אותה ונתחיל להתכונן. והם שמו איתי. אז אתה הממשלה ואתם עשיתם את זה וזה עבד, וזה פיילוט מוצדק. תתבסס על זה. אני מודה לכם, אנחנו נסייר בחצור. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>