פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, י"א בכסלו התשס"ח (29 בנובמבר 2007), שעה 09:30
סדר היום: פרק י"ט, סעיף 121 (תקציב קרן חיילים משוחררים) –
מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
אבישי ברוורמן
זאב אלקין
אלחנן גלזר
שי חרמש
שלי יחימוביץ
אמנון כהן
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
רותם פלג, רכז משרדים כלכליים, אגף התקציבים, משרד האוצר
יאיר פינס, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד אסי מסינג, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
עו"ד ערן יוסף, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון
מיכל אלטשולר, משרד הביטחון
ניר חיים, סגן מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים, משרד הביטחון
ישראלה מני, איגוד לשכות המסחר
ייעוץ משפטי:
ג'ודי וסרמן
שמרית גיטלר שקד
ייעוץ כלכלי:
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
פרק י"ט, סעיף 121 (תקציב קרן חיילים משוחררים) –
מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מדברים על הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008) התשס"ח-2007, מ-335, פרק י"ט: שונות, סעיף 121, תקציב קרן חיילים משוחררים.
רותם פלג:
בסעיף הזה אנחנו מבקשים למשוך 50 מיליון שקלים מהעודפים הצבורים בקרן לסיוע נוסף בתוך קרן חיילים משוחררים. כרגע צבורים בקרן עודפים של 90 מיליון שקלים ואנחנו מבקשים למשוך מהם 50 מיליון שקלים. לאורך השנים האחרונות הניצול בקרן נמוך מהתקציב שמוקצה לו כל שנה על פי חוק וכל שנה נצברים שם עודפים נוספים. אנחנו מבקשים למשוך 50 מיליון שקלים מהעודפים הצבורים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למה נצברים שם הכספים?
רותם פלג:
משרד הביטחון לא מבצע ואת ההסברים הם יכולים לתת. בפועל אין ניצול מלא של התקציב בקרן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה יכול לספר לנו למי מיועדת הקרן הזאת? מה ההבדל בין קרן הפיקדון לסיוע הנוסף? ספר לנו לאיזה אוכלוסיות אתם פונים.
רותם פלג:
אני מציע שמשרד הביטחון ייתן את ההסברים המדויקים ויאמר למי הכסף מיועד.
ניר חיים:
אני סגן מנהל הקרן. הקרן לחיילים משוחררים היא קרן דינאמית. אני אסביר מה ההבדל בין הקרן לסיוע נוסף לפיקדון ולמענק.
כל חייל משתחרר – ללא קשר למצב סוציו-אקונומי – מקבל מענק ביום השחרור, כ-25 אחוזים מצבירה שנצברה לו והשאר הוא יכול לקבל כפיקדון אחרי חמש שנים או אם הוא מתחתן, פותח עסק או הולך ללמוד. לאחת מהמטרות האלה, את הכסף הוא יכול להוציא לפני חמש שנים. הקרן לסיוע נוסף היא קרן אשר עוזרת לחיילים המשוחררים וזה נעשה לפי מצב סוציו-אקונומי. הסיוע שלה הולך להכנה לבחינות בגרות במכינות קדם-אקדמיות, ללימודי הכשרה מקצועית של הנדסאים וטכנאים. זה מה שהיה עד היום בקרן לסיוע נוסף .
אמנון כהן:
למה לא ניצלתם את כל הכסף?
ניר חיים:
אני אסביר.
הקרן לסיוע נוסף היא קרן דינאמית והיא מתאימה את עצמה לדרישות של החיילים המשוחררים ולצורכי המשק. התוכנית שלה היא רב-שנתית. בשנת 2003 התקציב של הקרן היה מעל התקציב השנתי וניצלנו חלק נכבד מהעודפים. כתוצאה מכך הקטנו את מתן ההטבות מאחר שראינו שיש צריכה יותר מאשר התקציב השנתי. בשנת 2003 הוצאנו יותר מהתקציב שהיה לנו וניצלנו את כל העודפים שהיו לנו. כתוצאה מכך נכנסנו לתכנון והורדנו קצת את ההטבות. בשנים שלאחר מכן הייתה ירידה בלתי צפויה בביקושים ולכן הכנו תוכנית חליפית רב-שנתית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ממה זה נבע?
ניר חיים:
החיילים לא הלכו ללמוד מקצועות הנדסאים וטכנאים כי כנראה זה לא היה מספיק אטרקטיבי, בזמן המלחמה אנשים לא הלכו ללמוד במכינות ולכן היו ירידות. הכנו תוכנית חדשה חלופית שהתאמנו אותה לדרישות של היום. כרגע יש לנו תוכנית לניצול גם של התקציב השנתי וגם של העודפים שנצברו עד היום והיא בתהליך אישור.
כרגע הכנו תוכנית לחיזוק האוכלוסייה ביישובי עוטף עזה וקו העימות, מתן העדפה ללוחמים ותומכי לחימה, מימון לימודי הכנה לפסיכומטרי לתלמידים שלומדים במכינות והם במצב סוציו-אקונומי נמוך, הרחבת הסיוע במוסדות להכשרה מקצועית וזאת במטרה להרחיב את ההכשרה המקצועית, אנחנו מממנים קורסי הכשרה מקצועית כאשר בנוסף לטכנאים והנדסאים אנחנו מממנים גם קורסים נוספים בתחום התעשייה וההיי-טק. לגבי ההנדסאים והטכנאים לקחנו כ-7 מקצועות מועדפים שמשרד התעשייה אישר אותם ושם אנחנו מרחיבים את הסיוע להנדסאים ולטכנאים.
התוכנית בשלב אישור ואם היא תאושר, אפשר להתחיל להפעיל אותה בשנה הבאה. תיקון החקיקה המוצע על ידי האוצר ימנע מהקרן לממש את התוכנית וחיילים ייפגעו, גם הלוחמים וגם תומכי לחימה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
איזה תיקון?
ניר חיים:
התיקון של ה-50 מיליון שקלים.
אמנון כהן:
למה נרדמתם בשמירה עד עכשיו?
ניר חיים:
לא נרדמנו.
אמנון כהן:
הם רואים שלא ניצלתם, שיש לכם עודף כספים ולכן הם רוצים לקחת אותו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתם מסכימים לקיצוץ הזה של 50 מיליון שקלים?
ניר חיים:
לא. בכלל לא. להפך, זה יפגע בתוכנית שהכנו לשנת 2008-2009.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
משרד הביטחון מתנגד לתוכנית האוצר לקצץ בקרן הסיוע.
ניר חיים:
נכון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לפרוטוקול אני מציין שמשרד הביטחון שגם הוא משרד ממשלתי מתנגד להצעת חוק של משרד האוצר.
רותם פלג:
אין לו אפשרות להתנגד.
קריאה:
הקרן היא מחוץ לתקציב הביטחון.
ערן יוסף:
הקרן לקליטת חיילים משוחררים היא גוף סטטוטורי. לפיכך מחובתה לבוא ולהציג לכנסת את העמדה שלה כקרן להצעות חוק שמוגשות בנושא שלה. אני היועץ המשפטי של הקרן וגם אני וגם מר חיים ניר עובדי משרד הביטחון, אבל בכובע שלנו כאן אנחנו נמצאים כנציגי הקרן.
קריאה:
הקרן היא מחוץ לתקציב הביטחון. יש לה תקציב נפרד.
שי חרמש:
משיכה מהקרן בנויה על פניות של חיילים. הרי זה לא יזום על ידי משרד הביטחון אלא החיילים באים ומבקשים. יכול להיות מצב שיחסר כסף לקרן בשנה הבאה ואתם לא תשלימו את החסר?
קריאה:
הם לא ישלימו.
רותם פלג:
משנת 2004 ועד היום אין ניצול מלא של הקרן, של ה-90 מיליון שקלים שמתוקצבים כל שנה.
שי חרמש:
אני לא חושב שהקרן היא בנק כי בנקים יש במקומות אחרים.
רותם פלג:
אנחנו עדיין משלימים מעבר ל-90 מיליון שמתוקצבים.
שי חרמש:
לא יהיה מצב בו חייל יפנה ולא ייענה.
רותם פלג:
אנחנו משאירים 40 מיליון שקלים.
שי חרמש:
מצדי, אל תשאיר אגורה, אבל שלא ייווצר מצב שיגיע חייל ויאמרו לו שמאוד רוצים לתת לו אלא שאין להם כסף.
רותם פלג:
לי זה נשמע קצת תמוה שפתאום ב-2008 יהיה ביצוע, מה גם שלקרן הזאת עוד אין הנהלה כך שאף אחד לא יכול לאשר את התוכנית.
שי חרמש:
שאלה לאנשי האוצר. האם יכול להיות מצב שחייל יבוא ב-28 בדצמבר שנה הבאה ישר מבקו"ם ויאמרו לו שמאוד מצטערים, אמנם מגיע לו אבל אין להם כספים.
רותם פלג:
זה לא יקרה. מה שאמור להיות משולם על פי חוק, משולם. מעבר לזה, יש תוכניות נוספות שהקרן צריכה לעשות. התוכניות האלה שהם מדברים עליהן, עם כל הרצון הטוב כנראה ב-2008 הם לא יצליחו לממש אותן גם כי אין הנהלה לקרן וגם הם בטח לא ינצלו את כל ה-90 מיליון שקלים שצבורים בקרן ואפילו לא אחוז נמוך מהם. סביר להניח שגם בשנה הבאה יישאר עודף בקרן לסיוע.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לפי כל אותן תוכניות שפורטו עכשיו על ידי הנהלת הקרן כמו שאני מבין, למרות שאתה כל הזמן אומר שאין לקרן הנהלה אבל יש כאן אנשים שאומרים שהם ההנהלה.
רותם פלג:
הם עובדי הקרן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הסמנטיקה לא חשובה כאן. התוכניות האלה שהם מפרטים עכשיו עולות כסף כדי ליישם אותן, ושנית, למה לא לקחת חלק מאותם 50 מיליון שאתם רוצים לקצץ ולהשקיע אותם בשיווק? בכוח לחפש את אותם מועמדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות שיכולים לקבל סיוע מקרן נוסף.
אני אתן לך דוגמה למרות שיכול להיות שזאת דוגמה שקשורה לקרן הראשונה. עשיתי סיור בתעשייה הצבאית ומסתבר ששם תעסוקה של החיילים לא נחשבת לעבודה מועדפת.
רותם פלג:
זה דרך משרד הרווחה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יכול להיות שזה קשור לקרן הראשונה, אבל בטח אפשר למצוא לקונות כאלה ולשנות את החקיקה או את התקנות ולהשקיע ב"שיווק" וממש לחפש ולאתר מועמדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות על מנת להכניס אותם לתוכניות האלה, כי אז הם ינצלו את הקרן והניצול יהיה מלא.
האם בכוונתכם בשנת 2009 לאפס את כל הקרן, את השאריות שיישארו שם, ולהתחיל צבירה מחדש?
רותם פלג:
לא. אנחנו מגלגלים משנת 2007 ל-2008 עוד 40 מיליון שקלים, מה שמביא את הקרן ל-130 מיליון שקלים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם יש לכם כוונה לאפס את זה באיזשהו שלב?
רותם פלג:
לא. אין לנו כוונה כזאת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אבל יש כאן הצעה כזאת.
ג'ודי וסרמן:
יש הצעה בסעיף אחר.
רותם פלג:
לא. ההצעה שלנו אומרת שלא תהיה חובה אוטומטית להעביר את העודפים בקרן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה אומר איפוס.
רותם פלג:
לא. זה משאיר את שיקול הדעת לממשלה אם להעביר או לא להעביר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ברגע שלא מעבירים אוטומטית, זה אומר לאפס.
רותם פלג:
לא.
אמנון כהן:
ניצלת – ניצלת, לא ניצלת – הלך.
שי חרמש:
הקרן לא צריכה להיות בנק. הקרן צריכה לתת שירות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מסכים אתך, אבל בקרן יש כסף. זה שאנחנו מורידים עכשיו 50 מיליון שקלים בלי לאתר מועמדים שיכולים להיכנס לקרן הזאת, זה מה שנקרא חצי עבודה.
שי חרמש:
הוא אומר לך שכל מי שבא, יקבל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה זה כל מי שבא?
רותם פלג:
90 מילין שקלים על פי חוק מתוקצבים כל שנה. מעבר ל-90 מיליון, אנחנו מבקשים לא להשאיר את החובה אוטומטית להעביר משנה לשנה.
זאב אלקין:
אם בשנה מסוימת נצטרך 92 מיליון, לא נקבל.
שי חרמש:
אם מחר יצטרכו 91 מיליון, אתה מכסה את זה, נכון?
רותם פלג:
לא.
שי חרמש:
אז יש בעיה.
רותם פלג:
זה לא הסעיף שנמצא כאן לדיון אלא זה סעיף אחר.
קריאה:
הסעיף הזה יידון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו מדברים על הוראת שעה לשנת 2008 בלבד.
שי חרמש:
תראו כמה אפשר לעזור לכם לעבור את זה בשלום אבל אתם לא נותנים יד. אם רק תאמרו דבר אחד, שלא יהיה מצב בשום פנים ואופן בו מישהו זכאי ולא יקבל, נשחרר לכם כאן את הכסף.
רותם פלג:
מי שזכאי על פי חוק לקבל מענקים, מקבל את המענקים. זה לא קשור לקרן לסיוע נוסף. הקרן לסיוע נוסף אמורה לעשות תוכניות במסגרת הכספים שנקצה לה. התוכניות הללו אמורות להיות רב-שנתיות. הקרן היא גוף של משרד הביטחון.
ניסן סלומינסקי:
במקום להוריד מהקרן, תפטר את הנהלת הקרן.
זאב אלקין:
הוא צריך קודם למנות הנהלה לקרן.
אורית נוקד:
אני מתנגדת לכל פגיעה בתקציב של הקרן. אני חושבת שבתקופה של היום, כאשר אנחנו מחפשים כל דרך להילחם בתופעת ההשתמטות ואנחנו רוצים בעצם להעלות ולרומם את ערך השירות, אסור לפגוע בקרן, במיוחד באלה שלפי התוכנית שהוצגה הם בעצם נמצאים או במעמד סוציו-אקונומי נמוך או אם מדובר בישובים כמו שדרות ועוטף עזה. אני חושבת שאסור לנו לפגוע, במיוחד כאשר אנחנו יודעים על הכוונה לגרום לכך שלא יועברו יתרות משנה לשנה. לכן אני חושבת שצריך להתנגד לבקשה.
שלי יחימוביץ:
אני חושבת שהרעיון לא לאפשר לקרן לנצל את הכספים שלא נוצלו הוא רעיון רע מאוד. הקרן הזאת היא לא קופה רושמת לצרכים אחרים אלא היא נועדה ליעדים מאוד ספציפיים שהם יעדים מרכזיים לחברה הישראלית. לא מדובר כאן באיזו גחמה אלא מדובר ביעדים שכולנו כאן יכולים להתכנס סביבם, פוליטית, אידיאולוגית, רציונאלית. אנחנו מדברים על לקחת חיילים משוחררים שנתנו את מיטב שנותיהם לצבא בדין ואנחנו לא מחלקים להם כסף אלא אנחנו נותנים להם כסף ללימודים, למכינה קדם-אקדמית, להכשרה מקצועית כדי שיוכלו להשתלב בתעשייה שמשוועת לידיים עובדות. זה אפילו לא מתנה. אנחנו תורמים גם לחברה ואנחנו מסייעים להם להשתלב בשוק העבודה, משפרים את היכולות המקצועיות שלהם ותורמים לחברה הישראלית. אנחנו מדברים בדיוק על אותן השקעות בתשתית אנושית שבסופו של יום יועילו למדינה ובשלב מאוד מוקדם, בתום ההכשרה המקצועית, הם משתלבים מיד בתעשייה או בכל מקום אחר עם השכלה יותר גבוהה. אגב, אם היו עודפים השנה, אין לי שום ספק שחלק מהעודפים האלה צריך לקחת כדי לאתר את אותם חיילים ויכול להיות שאפשר לעשות זאת אפילו בשילוב עם מכונים להכשרה מקצועית ויכול להיות שבשילוב עם נציגי המעסיקים. צריך פשוט להקצות חלק מהכסף הזה לאיתור חיילים שמתאימים להשתלב בתוך המסלול הזה כך שהם יוכלו ליהנות מהמענקים האלה ובשום פנים ואופן אסור שהכסף הזה יחזור לידי האוצר.
שמעו את אנשי הקרן?
ג'ודי וסרמן:
כן. הם מתנגדים.
שלי יחימוביץ:
אני מתנצלת שלא שמעתי את הנציגים. על כל פנים, לקחת את הכסף הזה שנועד למטרה כל כך ברורה וחד-משמעית ולהשתמש בו לצרכים אחרים שאני בטוחה שלא יהיו טובים כמו הצורך הזה, זה שוב לפגוע בכל הדברים שאנחנו פוגעים בהם בשיטתיות – בתשתיות, בהשקעות הון, במכונים להכשרה מקצועית. אנחנו צריכים כאן בנקודה הזאת לעצור.
זאב אלקין:
אני רוצה לצטט מהחוק המקורי אותו באו לתקן: "הנהלת הקרן תקבע באישור השר, שר האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כללים ומבחנים למתן סיוע לחיילים משוחררים מהקרן לסיוע נוסף למטרות המפורטות בסעיף קטן (א) - סיוע לחיילים משוחררים המבקשים סיוע מעבר לפיקדון למטרת לימודים במכינה קדם-אקדמית, דמי קיום ללימודים ולימודים במוסד להכשרה מקצועית – ובהתאם לסכומים שבקרן לסיוע נוסף".
זאת אומרת, כדי שהקרן תלך לעזור לחיילים משוחררים בכל התחומים האלה בתוכניות השונות שחלקן גם פורט במסמך שהועבר אלינו, צריכים להתקיים שני תנאים: האחד, שבקרן יהיה כסף, והשני, שההנהלה תאשר את התוכניות. עד כמה שאני מבין אחת מהסיבות או אולי הסיבה העיקרית להיווצרות היתרות עליהן דיבר האוצר נובעת מכך שההנהלה עדיין לא אוישה בהרכב מלא ולכן היא חסרת קוורום להחליט. על פי החוק כל עוד ההנהלה לא מקבלת החלטה, לא ניתן להוציא את הכסף. כולם מקווים שבטווח הקרוב מאוד יושלם איוש התפקידים בהנהלה ואנחנו נשאל את משרד הביטחון מה קורה עם זה.
אני רוצה להפנות את תשומת לבכם, ובמיוחד את תשומת לבו של חבר הכנסת חרמש, שעל פי לשונו של החוק, אם אנחנו היום ניקח את ה-50 מיליון שקלים אלה ונשים אותם בצד, כאשר תהיה ההנהלה ותבוא להחליט לגבי כל התוכניות הטובות, היא לא תוכל לעשות זאת כי היא צריכה להחליט במסגרת של כלל הכסף שקיים ברגע הנתון בקרן. אין כאן סיוע אוטומטי לפי נוסחה אלא כל מה שקובע זה הסכום הקבוע בקרן.
לכן לדעתי צריכים לשקול פעמיים ושלוש פעמים לפני שלוקחים את הכסף הזה בחזרה כי לא יהיה קל להחזיר אותו לשם ובוודאי, אבל זה כבר לא לוועדה הזאת, יש בעיה עם ביטול המעבר משנה לשנה כי זה יפגע בחיילים המשוחררים.
אמנון כהן:
אני בא בטענות קשות לקרן, למנכ"ל ולכל הצוות. אתם גרמתם לזה שהקרן נכנסה לחוק ההסדרים. אתם אשמים ואתם פגעתם בחיילים המשוחררים. טעיתם בתפקיד שלכם, הכשלתם את החיילים שהיו אמורים לנצל את הכסף הזה ולא עשיתם בזמן הנכון את התוכניות ומ-2003 הכסף הזה מתגלגל. צודק האוצר. אתם לא יודעים לעבוד – לוקחים מכם את הכסף. צורכי עמך ישראל מרובים. אם אתם לא יודעים לנצל, מעבירים את הכספים למקום אחר. אתם חטאתם לתפקיד שלכם ואני אומר את הדברים באחריות. אם הייתם עושים את העבודה שלכם, לא היו באים אליכם בטענות. כרגע צודק האוצר. אני לא רוצה לומר מה יהיה בשנה הבאה, אבל משנת 2003 לא עשו תוכניות חדשות והכסף התגלגל משנה לשנה.
זאב אלקין:
המדינה לא מינתה הנהלה.
אמנון כהן:
זה לא קשור.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הם אומרים שהם הנהלה.
זאב אלקין:
לא, יש מנהל ויש הנהלה.
אמנון כהן:
הם לא ניצלו את הכסף. ישבו שם וחשבו שהכסף יעבור משנה לשנה. הם נכשלו בתפקיד. החיילים שהיו אמורים לקבל את הסיוע הזה בלימודים או כמענק, אתם לא עשיתם להם הסברה, לא עשיתם פרסום, לא עשיתם את העבודה והכסף לא נוצל.
זאב אלקין:
למה אתה רוצה להעניש את החיילים?
אמנון כהן:
העבודה היא רק שלהם. גם בבית, אם יש לך עודף של כסף, אתה מייעד למשהו אחר. אם הם לא מנצלים את הכסף, לוקחים אותו למשהו אחר. משנת 2003 הכסף מתגלגל. רואים שלא מנצלים את הכסף, ולכן לוקחים אותו. האוצר צודק.
עובדתית, אני מציע שלא ניכנס למשחק הזה של מי המנהל ומי ההנהלה. יש קרן, יש מנהל בקרן, אם יש בעיה שלא מינו צריך היה לבוא ולזעוק. את הכסף היו חייבים לנצל את סופו. כל משרד ממשלתי, אם הוא לא מנצל את תקציבו, האוצר לוקח את הכספים ולכן כולם דואגים לסיים את התקציב שלהם. אם יש להם תוכניות רב-שנתיות, מעבירים עודפים מחויבים לשנה הבאה.
זאב אלקין:
המחוקק, כאשר חוקק את זה, רצה משהו אחר.
אמנון כהן:
הם צריכים לבוא ולהסדיר את הנושא. אם הם לא מסדירים, לוקחים להם את הכסף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה אומר שהם חטאו בפני החיילים, אבל אתה מעניש את החיילים פעמיים.
אמנון כהן:
לא, אני לא מעניש.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הם חטאו בזה שהם לא איתרו אותם, לא שיווקו ולא עשו תוכניות, אבל עכשיו אנחנו גם לוקחים להם את הכסף כך שגם בעתיד לא יקרה כלום.
אמנון כהן:
יש צרכים אחרים ויש קרן שמנצלת 50 אחוזים מתקציבה ומשנה לשנה מעבירים את העודף השני והאוצר אומר שהוא לא רוצה יותר להעביר וכי או שיש לו תוכניות או שאין לו תוכניות.
ראובן ריבלין:
האוצר אומר מספיק, לא צריכה להיות קרן צוברת, אלא אם לא השתמשתם, תחזירו את הכספים.
אמנון כהן:
כל שנה יש 90 מיליון שקלים בקרן והיא צריכה להגיש תוכניות. יש לה צבירה של עוד 40 מיליון שקלים מהשנים הקודמות. אם כן, כרגע יש להם לשנה באה סכום של 130 מיליון. אם אנחנו אומרים שתגענה תוכניות חדשות לשנת 2008 והם אומרים שאנחנו עוברים את הגבול של 90 מיליון שקלים פחות הסכום שרוצים לקצץ כרגע, השאלה היא האם ייתכן שתהיה קבוצת חיילים שצריכה להיכנס לקורס חדש או חייל משוחרר שצריך לקבל את המענק והאם יהיה מצב שנגיע לסוף השנה ולא יהיה כסף לתת להם. השאלה אם יכול להיות מצב כזה. אם האוצר יאמר ששלושה חודשים לפני סוף השנה נתכנס, נבדוק, ואם יהיה חוסר, הוא ישלים – בסדר.
ג'ודי וסרמן:
יש כמה סעיפים שמתקנים את חוק קליטת חיילים משוחררים בחוק ההסדרים. כרגע על סדר היום רק סעיף 121 שמדבר על קיצוץ הקרן לסיוע נוסף ב-50 מיליון וזה באופן חד-פעמי. יש סעיף אחר שהוא לא על סדר היום שמבקש למנוע העברות של יתרות משנה לשנה. זה סעיף אחר שקיים והוא לא על סדר היום. זה בתוכניות העבודה ומקווים להעביר גם את זה אבל זה לא על סדר היום.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה נמצא בוועדת העבודה והרווחה.
ג'ודי וסרמן:
נכון. הסעיף שנמצא על סדר היום הוא אותו סעיף שמבקש לקצץ מהתקציב של שנת 2008.
שי חרמש:
מהצבירה ולא מהתקציב.
ג'ודי וסרמן:
מהתקציב השוטף לקרן לסיוע נוסף לחיילים. לא מהרזרבות אלא מהתקציב השוטף של הקרן לסיוע נוסף, 50 מיליון שקלים. לפי החוק הקרן לסיוע נוסף שבאמת מסייעת ללומדים בהכשרות מקצועיות, בלימודים קדם-אקדמיים, בסיוע אישי בתקופת לימודים במכינה קדם-אקדמית, כל שנה מוקצבים 80 מיליון שקלים צמודים ואני מבינה שעכשיו הסכום הוא 90 מיליון שקלים. מעבר לזה אין. זאת אומרת, אם יהיה מיצוי של ה-30 מיליון שיישארו ויידרש סכום נוסף, אלא אם כן יתוקן החוק, אין תקציב נוסף.
אמנון כהן:
יישארו 30 מיליון שקלים?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יישארו 30 מיליון שקלים.
שלי יחימוביץ:
אני מגישה הסתייגות.
ניסן סלומינסקי:
לא צריך להגיש הסתייגות. אנחנו נפיל את זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ג'ודי אומרת שזאת הורדה מהתקציב והוא אומר שזאת הורדה מהצבירה.
שי חרמש:
אתם מורידים מהצבירה?
ג'ודי וסרמן:
לא מהצבירה. אני יכולה להקריא לכם את מילות החוק. החוק המקורי, חוק קליטת חיילים משוחררים: "בתקציב המדינה יתוקצב מדי שנה לקרן לסיוע נוסף סכום של 80 מיליון שקלים חדשים מדי שנה שהוא מעודכן".
סעיף (ג) של החוק המקורי: "הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יוגדל מדי שנה לפי שיעור עליית המדד וכולי. סכום שלא נוצל בשנת הכספים פלונית יועבר לשנה אחריה". אלה הוראות החוק הקיים. מציגים לתקן. "על אף האמור בסעיף 7(ב) ו-(ג), בתקציב המדינה לשנת הכספים 2008, יתוקצב לקרן לסיוע נוסף הסכום המחושב לפי סעיף האמור בניכוי 50 מיליון שקלים חדשים". כלומר, מדובר על הקצבה לשנה השוטפת, שנת 2008.
אסי מסינג:
סעיף 7(א) מדבר על התקציב הקבוע השנתי של 80 מיליון שקלים. סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) מדברים על ההצמדה ועל העברה משנה לשנה. אנחנו הצענו בהצעת החוק שעל אף הוראות סעיף 7(ב) ו-(ג), ולא על אף סעיף 7(א) שהוא בסיס תקציבי.
ג'ודי וסרמן:
סעיף 7(א) לא מתקצב.
אסי מסינג:
ודאי שהוא מתקצב.
ג'ודי וסרמן:
לא, הוא לא מתקצב. תקרא את סעיף 7(א).
אסי מסינג:
המשמעות, כתוצאה מזה שיש בקרן היום 130 מיליון שקלים, הניכוי של 50 מ-130 מיליון משאיר בדיוק את ה-80 מיליון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו קוראים את חוק ההסדרים שאתם הגשתם לנו ואנחנו גם מתייעצים עם היועצת המשפטית של ועדת העבודה והרווחה ואנחנו מבינים שזה מהתקציב ולא מהצבירה.
אסי מסינג:
אבל זאת לא המשמעות.
ניסן סלומינסקי:
אדוני היושב-ראש, זה מראה לנו תופעה שמלווה את האוצר ואותנו הרבה זמן. מצד אחד יש מישהו שצריך לנצל כסף לנושאים כל כך חשובים ולנושא של חיילים שהוא בנפשנו, בפרט שאנחנו רוצים לעודד את ההליכה לצבא ורוצים לעזור להם, אבל פתאום יש איזו חדלות, לא יודעים איך לנצל, לא מצליחים לנצל. תן לי את הכסף הזה ותאמין לי שאני מנצל אותו עד תום ועוד תמיד יהיה חסר לי. יכול להיות שיש מישהו שרוצה לייבש את הסעיף הזה, כך שיהיה לו עוד תקציב לנושאים אחרים וזה דבר שלא יעלה על הדעת.
אני חושב שצריך לומר למדינה או לקרן או למי שלא יהיה שאם הם לא יודעים לנצל את הכספים, שפשוט יתחלפו וייתנו את התקציב לאנשים שכן יודעים לעשות זאת. אני לא יודע מי ממנה את הקרן. אם כן, צריכה לצאת מפה קריאה להחליף מיידית את הקרן הזאת ולתת לאנשים שיידעו איך לנצל את התקציב.
בשום פנים ואופן אסור לקצץ את הבסיס של הקרן. כדי לומר לאותם אלה שאולי היו להם מחשבות זדון, לומר להם שהכסף הזה כן יעבור לשנה הבאה ושייתנו למישהו שיידע לנצל אותו.
אני מציע אדוני היושב-ראש לבטל את הדבר הזה, בין אם הכוונה לקצץ מהקרן ואפילו לדבריהם כשהם אומרים שמדובר באי-העברת עודפים לשנה הבאה – אני אומר לא. אנחנו נעביר את זה רק כדי שיבוא מישהו וינצל את התקציב. לא יכול להיות מצב שמישהו מייבש את הקרן.
שי חרמש:
אולי זה עודף תקציבי שאין מה לעשות?
ניסן סלומינסקי:
אין מה לעשות עם כל כך הרבה חיילים?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הם לא מאתרים אותם. הם לא מחפשים אותם, את המועמדים לקבלת הכספים. תשקיעו 25 מיליון שקלים מתוך ה-50 מליון שקלים באיתור אותם מועמדים שייכנסו לקרן.
שי חרמש:
יש כל כך הרבה פרסומים. אני שחררתי ארבעה חיילים וחמישית בדרך. חייל יוצא מבקו"ם והוא יודע לאן לפנות.
ניסן סלומינסקי:
אתה ידעת שיש דבר כזה?
שי חרמש:
אני לא צריך לדעת. ילדיי יצאו עם חוברת ביד וידעו מה מגיע להם.
ניסן סלומינסקי:
אני מציע לבטל את הסעיף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה מגיש הסתייגות?
ניסן סלומינסקי:
כן. אם זה דרך הסתייגות, אני מגיש את ההסתייגות.
שי חרמש:
אנשי האוצר, נמצאים כאן בסך הכל שניים שמוכנים לנסות לעזור לכם ואלה הם אמנון כהן ואני.
ניסן סלומינסקי:
גם אנחנו רוצים לעזור.
שי חרמש:
אני מבקש מאנשי האוצר לנסח את זה אחרת. אני מבקש מכם לא לגעת בבסיס. אני מקבל את דבריה של היועצת המשפטית ומבקש מכם להגדיר זאת אחרת. תאמרו שהיות שנצברו סכומים שנראים לכאורה או למעשה כסכומים עודפים. חבר הכנסת ואני נתמוך בזה, כך נדמה לי. אנחנו היום בבעיה של מגבלות תקציב והסכום הזה יהיה חסר במקום אחר ולכן אני אתכם בעניין. אל תציעו הצעה לקצץ ב-2008 אלא תציעו נוסח אחר שאומר שצבירה שהיא מעבר ל-90 מיליון שקלים שנצברה עד היום תוחזר לקופת האוצר. אם זה יוצג כך, אני אהיה בעד.
ג'ודי וסרמן:
יש סעיף כזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הבעיה היא שבסעיף שאנחנו לא דנים בו, שעבר לוועדת העבודה והרווחה, מדובר על כך שבשנת 2009 מאפסים את היתרות ומתחילים צבירה מחדש. דהיינו, האוצר חשב על זה עוד לפניך אבל זה לא מונע ממנו גם להפחית 50 מיליון שקלים השנה.
אמנון כהן:
בנוסף. שם הוא רוצה לאפשר את זה ואצלנו הוא רוצה לקצץ מלמעלה מהתקציב.
שי חרמש:
אני לא מאמין. מקצצים פעמיים?
אמנון כהן:
פעמיים.
שלי יחימוביץ:
אני חייבת להזכיר שכאשר אנחנו מדברים כאן על קרן ועל קופה, אנחנו לא מדברים על קרן אלא על חיילים משוחררים. אנחנו כל הזמן שוכחים את הדבר הזה. בסופו של יום אנחנו מדברים על חיילים משוחררים שאף אחד מאתנו לא מעלה על דעתו לשנייה שאין מה לעשות עם הכסף הזה ולעבור אותו ישירות למטרה הספציפית הזאת של הכשרת חיילים. אנחנו מתחילים לדבר על זה כעל קופה, תגזור כאן, תביא כאן, תקפיא כאן וכולי, אבל צריך לזכור שאנחנו מדברים על חיילים משוחררים שזקוקים ללימודים אקדמיים, למכינות ולהכשרה.
שי חרמש:
לזה יש תקציב. לא חסר.
שלי יחימוביץ:
אדוני היושב-ראש, אני לא מכירה את עבודת הקרן, אבל אם נשארו כל כך הרבה כספים לא מנוצלים, משהו לא בסדר.
שי חרמש:
יש עודף תקצוב.
שלי יחימוביץ:
אני באה לגונן על החיילים. איזה עודף תקצוב?
שי חרמש:
לא חסר לחיילים כסף. אני עומד בראש מוסד אקדמי שעובד אתם ולא חסר כסף.
שלי יחימוביץ:
אף אחד לא חושב שיש עודפי כספים להכשרה מקצועית של חיילים. מישהו מעלה על דעתו דבר כזה? לכן אני לא באה לגונן על הקרן. יכול להיות שהיא לא מתפקדת טוב, אבל העובדה שהיא לא מתפקדת טוב לא תגזור עונש על החיילים כי הרי זה דבר שאין בו שום הגיון. יכול להיות שאנחנו צריכים לגלות כאן מעורבות יותר גבוהה ואולי לא לאפשר את הקיצוץ הזה, את לקיחת הכסף שלא נוצל, אבל לדרוש מהם במקביל להגיש תוכנית עבודה שתספק אותנו, שתראה לנו שאכן הכסף הולך ליעדים שאנחנו מעונינים בהם ובזה נגונן על הציבור אותו אנחנו מייצגים עכשיו ואלה הם החיילים המשוחררים.
בוועדה עסקנו לא פעם אחת במכונים להכשרה מקצועית של משרד התעשייה שמקצצים להם את התקציבים שוב ושוב. יכול להיות שבעבודה משותפת של הקרן מול המכונים, בתקצוב של הקרן בתוך המסגרות של המכונים של משרד התעשייה – אני לא רוצה להיכנס ליותר מדיי פרטים - יכול להיות שאנחנו יכולים להוציא מכאן משהו טוב לטובת כל הצדדים, אבל בוודאי לא לזרוק את הכסף הזה ולהחזיר אותו.
ראובן ריבלין:
כאשר מתכננים את תקציב המדינה שתי רעות באות לידי ביטוי בסעיף הזה שאני מודה שלא הבנתי אותו עד כניסתי לכאן ועד שהתחיל הדיון. כאשר קראתי אתמול, לא הבנתי בדיוק במה מדובר ומה מבקש האוצר לגזול מהחיילים המשוחררים, את אותו סיוע שמבקשים לתת להם ושכבר נמשך מספר שנים כביכול. שתי הרעות היא אחת. הרעה האחת היא שכולנו מבינים שצריך לתת למישהו ולא נותנים לו – אימהות חד-הוריות, טיפות חלב, כל מיני דברים שכולנו מסכימים בהסכמה כוללת וכללית שאנחנו צריכים לתת ואין מקור תקציבי לכך. הדבר השני הוא שיש מקור תקציבי ולא משתמשים בו. לא ברור לי לחלוטין איך קרה שיש קרן מצטברת והאוצר לא בא ושואל. גם היום בקקפוניה המשפטית כאשר הם מבקשים לבוא ולקצץ 50 מיליון שקלים בשנה זאת כהוראת שעה, אם זאת הוראת שעה – קחו מהכסף הקיים. אם אין כוונה לפגוע בבסיס התקציב ובסעיף התקציבי, למה אתם לא לוקחים משנה קודמת אם חסר לכם? ברגע שאתם באים ומבקשים לקצץ בבסיס התקציב, יש פה איזושהי כוונה לא טובה. לכן כאן הנסתר רב על הנגלה. אני פשוט לא מבין קודם כל מדוע תקצבו כאשר הייתה גרירה כבר בשנה קודמת. למה החוק נוצר כך? האם התקציב לא ניתן בהתאם להערכות למה שיצטרך סעיף זה?
שי חרמש:
לא צפו אז שיהיה ביצוע.
ראובן ריבלין:
כל זה בא בגלל פחות גיוס? למה בא תת-ביצוע?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בגלל שלא יצאו לשטח ולא איתרו את האנשים.
שי חרמש:
או בגלל שאין צורך.
ראובן ריבלין:
מה זה לא איתרו את האנשים?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא איתרו את האנשים.
שי חרמש:
יכול להיות שזה היה יכול ללכת לסל תרופות.
ראובן ריבלין:
יש חיילים נעלמים? אני לא יודע מה הרעה היותר גדולה, האם הרעה לא לתת לאנשים שאנחנו חושבים שצריך לתת להם, או לתת בסעיף תקציבי דבר שאנחנו יודעים שלא יבוצע.
זאב אלקין:
אני מבקש להבהיר כמה נקודות לצורך המשך הדיון. עד כמה שהצלחתי להבין אותם, גם על סמך המסמך של מרכז המחקר והמידע וגם על סמך החוק המקורי. קודם כל, זאת תהיה טעות להתייחס לקרן הזאת כפי שאנחנו לפעמים מתייחסים לתוכניות. יש תוכנית סגורה, אלה ואלה הזכויות של חייל משוחרר ובשנה הזאת הגיע מספר מסוים של חיילים ובשנה אחרת מספר אחר של חיילים ומכאן היתרות. הקרן הזאת לא עובדת כך על פי לשון החוק. על פי לשון החוק יושבת הנהלת הקרן, ברגע שהיא קיימת, מאשרת תוכניות לשנה בהתאם לסך התקציב של הקרן. זאת אומרת, אם הקרן תדע שיש לה 180 מיליון שקלים, היא יכולה לבנות תוכנית שתיתן לחיילים מענק יותר גדול, ואם היא תדע שיש לה 1340 מיליון, היא תיתן מענק יותר קטן.
אמנון כהן:
לא מענק. מענק הוא גבוה. אלה תוכניות לימודים.
זאב אלקין:
הקרן הזאת נותנת סיוע של מחייה ללימודים, היא נותנת מימון שכר לימוד וכולי. לכן, בשונה מהמצב האחר אותו תיארתי, במקרה הזה לסכום יש משמעות מכריעה כל שנה כאשר הם יושבים ומחליטים על התוכניות.
ברגע שיושבת הקרן עם סך התקציב שלה ומקבלת החלטות, היא לא רשאית לפי לשון החוק להכניס תוכניות חדשות ללא אישור ההנהלה. צריך להפריד כאן בין מנהל הקרן, בין מי שמנהל אותה בפועל, לבין מוסד שהמדינה הכניסה במסגרת של החוק כדי לפקח על העבודה. זה כמו דירקטוריון. גם אם תוכנית ישנה היא לא טובה, אם אין לך מי שיאשר את השינוי, אתה לא יכול לשנות.
לכן אני מציע שאנחנו נפנה למשרד הביטחון וננסה להבין למה לא מונתה ההנהלה הזאת.
נקודה שלישית שהיא חשבונאית אבל חשובה. תשימו לב שיש גם הבדל בין המספרים. לפי הנתונים של מרכז המידע מול הנתונים של משרד האוצר, יש הבדל של כ-10 מיליון שקלים. זאת אומרת, לפי הנתון של מרכז המידע שמונח לפנינו, ולדעתי אנחנו צריכים להתבסס עליו כי זאת המסגרת הביתית שלנו, מדברים על כך שבמידה וייעשה קיצוץ, לא יישארו 130 מיליון אלא יישארו 120 מיליון. המחלוקת הזאת קשורה לסדרי גודל של העודפים עוד משנת 2005. יש הבדל בין הנתונים של מרכז המידע והמחקר לבין הנתונים שמציג כאן משרד האוצר. היות שלמשרד האוצר יש אינטרס להציג עודפים יותר גבוהים כדי לשכנע בקיצוץ, אני הייתי מציע לקחת את הנתון של מרכז המחקר והמידע כבסיס.
ישראלה מני:
אתם בטח תשאלו למה זה מעניין את המגזר העסקי. אם כן, המגזר העסקי עוסק כל יום ושעה שעה במשך שנים בניסיון להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה כי כולנו יודעים שזה התנאי שאנחנו באמת נוכל לבנות כלכלה יציבה. מה שמוזר בעינינו זה שמצד אחד באים ואומרים שאנחנו יודעים שכלכלת ישראל בנויה על אותם צעירים שבאמת תרמו לנו הרבה מאוד והם אלה שאמורים לבנות את המדינה בעתיד. מצד שני אנחנו אני אומרת לכם מניסיון אישי שבמשך חמש שנים אנחנו נאבקים למשל על התחום של חיילים משוחררים, על הנושא של עבודה מועדפת. תתפלאו לדעת שחיילים קרביים שיוצאים מהצבא והולכים לעבוד באבטחה, בעיני המדינה זאת לא עבודה מועדפת.
שי חרמש:
אלה לא כספי קרן. 12 שנים אני עובד עם הקרן ואני אומר לכם שזה לא שייך.
ישראלה מני:
אני מסכימה עם חברת הכנסת יחימוביץ שאומרת שנעזוב את הסעיפים התקציביים וכי כרגע זה לא מעניין כי אנחנו דנים כאן בנושא קריטי שהוא חיילים משוחררים. אני לא מעבירה ביקורת על הקרן אם היא ניהלה נכון את הכסף או לא, אם חברה פרטית הייתה מנהלת את הכסף נכון או לא. אני לא נכנסת למקום הזה בכלל. אותי מעניין כרגע שחיילים משוחררים יקבלו את מה שמגיע להם ואם זה אומר שהמדינה מקציבה כסף כדי שהחיילים המשוחררים יוכלו ללכת ללמוד כיד לאפשר לנו לחיות בחברה טובה יותר או בכלכלה שצומחת, ואם זה אומר שיש לי עודפים, אז יכול להיות שאני צריכה לאפשר גמישות טובה יותר של מעבר הכספים האלה לצורך הטבות אחרות שצריך לתת לחיילים האלה.
שי חרמש:
ואולי יותר חשוב לתת 50 מיליון שקלים לסל תרופות?
ישראלה מני:
על זה נקיים דיון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנשי הקרן, לפני שאתם מתייחסים, תגדירו בבקשה מה תפקידכם, האם אתם הנהלת הקרן, האם יש מנהל או אין מנהל - כפי שאומר חבר הכנסת אלקין – שצריך להחליט מה התוכניות שצריכות להיות מוגשות למשרד הביטחון.
קריאה:
והאם אתם עצמאים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תאמרו לנו מתי תגישו לוועדת הכספים את התוכניות האלה על מנת שלא נאשר את הקיצוצים.
ערן יוסף:
אני עורך-דין במשרד הביטחון ואני היועץ המשפטי של הקרן. הקרן פועלת, יש לה מטה פעיל ויש לה גם הנהלה ציבורית ממונה. יש קושי שתכף אני אתייחס אליו. הטענות שהועלו כאן לגבי אי-תכנון או טעויות וכן הלאה מתעלמות מהמצב החוקי שהגדיר את הקרן לסיוע נוסף כגוף שונה וייחודי בחקיקה הישראלית. אין כמעט סעיפים אחרים שמאפשרים העברת יתרות משנה לשנה וזה לא בכדי. המחוקק נתן את דעתו על כך שהקרן הזאת מעצם טבעה חייבת לעשות התאמות וההתאמות האלה, אנחנו תמיד יודעים על הצורך בהן בדיעבד, אחרי שאנחנו יודעים כמה ניצול היה בשנה מסוימת כי אין דרך אמיתית לחזות כמה אנשים ירצו ללכת ללמוד בהכשרה מקצועית או במכינה קדם אקדמית בשנה מסוימת אלא תמיד יש שינויים, תמיד יש טעויות ולכן חייבים לעשות את ההתאמות האלה בדיעבד.
אמר פה סגן מנהל הקרן שבסך הכל לפני ארבע שנים סיימנו שנה בחוסר תקציבי ונאלצנו למשוך יתרות מהעודפים על מנת לממן את מה שבוצע והצורך הזה הביא לזה שאנחנו קיצצנו בהטבות לחיילים משוחררים על מנת שלא נגיע לגירעון רב-שנתי.
ראובן ריבלין:
כמה חילקה הקרן השנה?
ערן יוסף:
בין 75 ל-80 מיליון שקלים כאשר הסכום השנתי העומד לרשותה הוא 90 מיליון שקלים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בתוכנית שלכם, כמה חיילים קיבלו בשנת 2007?
קריאה:
11 אלף חיילים.
ערן יוסף:
חשוב להדגיש שמדובר בקרן לסיוע נוסף שנותנת רק לאנשים עם רקע סוציו-אקונומי נמוך.
ראובן ריבלין:
הקרן היא 90 מיליון שקלים לשנה ויש לכם הצטברות במשך שלוש שנים של 50 מיליון שקלים?
קריאה:
90 מיליון.
ראובן ריבלין:
הצטברות של 90 מיליון. זאת אומרת, בשלוש שנים שליש לא נוצל.
ערן יוסף:
נכון.
ניסן סלומינסקי:
לא זה מה שמספרים.
ערן יוסף:
כפי שהוצג כאן, יש תוכניות מוכנות על מנת להגדיל את סל ההטבות ולפנות לאוכלוסיות אחרות. המבנה של הקרן על פי החוק מחייב שכל שינוי כזה יעבור אישור גם של הנהלה ציבורית שתכף אני אדבר עליה, גם של שני שרים, שר הביטחון ושר האוצר, וגם של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. שום דבר לא נעשה בחדרי חדרים אלא הכל נעשה גם מול הכנסת.
הנושא של הנהלת קרן. בשנתיים האחרונות חסר להנהלת הקרן קוורום. החוסר הזה נובע מהיעדרו של נציג ציבור בהנהלת הקרן, כאשר יש לזה הרבה סיבות שרובן פוליטיות שאני לא רוצה להיכנס אליהן אלא שרי הביטחון לדורותיהם צריכים להתייחס לזה. לגופו של עניין, שר הביטחון הנוכחי הציע מועמדים להנהלת הקרן, כולל יושב-ראש. המועמד ליושב-ראש הובא כרגע לאישור הוועדה למינויים. להערכתי עד סוף השנה יהיה יושב-ראש וכבר בתחילת שנה הבאה, ואולי בסוף השנה הזאת, נוכל לכנס את ההנהלה על מנת לאשר את הדברים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עד אז אתה תהיה במינוס של 50 מיליון שקלים.
ערן יוסף:
מדובר כאן על תקציב 2008.
ניסן סלומינסקי:
אין להם הנהלה שיכולה לייצג אותם. בימים שהיה לכם ניצלתם ניצול מלא?
ערן יוסף:
כן.
ניסן סלומינסקי:
הוא אומר שבימים שהייתה להם הנהלה מסודרת, הם ניצלו לא רק את כל התקציב אלא היה להם ניצול עודף והם לקחו ממקורות אחרים.
ניר חיים:
בשנת 2003 ניצלנו 115 מיליון שקלים. זאת אומרת, 25 מיליון יותר מאשר התקציב שמאושר לנו. מאז 2004-2005 שאין לנו יושב-ראש, אין לנו את הגמישות.
ראובן ריבלין:
זאת אומרת, כל הקרן לא מתפקדת בגלל שאין בה נציג ציבור.
זאב אלקין:
כי שר הביטחון לא התפנה למנות.
ג'ודי וסרמן:
יש את התוכניות הקיימות. אין עדכון ושינוי של התוכניות, אבל זה לא שהקרן לא עובדת בגלל שאין הנהלה.
ניר חיים:
אנחנו מעריכים שלקראת סוף השנה ימונה יושב-ראש להנהלת הקרן ואז התוכנית שלנו תתקבל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עד 31 בדצמבר אנחנו מאשרים את חוק ההסדרים כאשר בתוכו יש קיצוץ של 50 מיליון שקלים בתקציב הקרן. אנחנו לא יכולים לחכות עד שימונה יושב-בראש להנהלה.
שלי יחימוביץ:
מי המועמד שהציע שר הביטחון?
ערן יוסף:
מיכה גולדמן.
ניר חיים:
מיכה גולדמן, חבר הכנסת לשעבר. הוא כבר הגיש את כל הטפסים לוועדה למינויים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בלי אישור שלו אתם לא יכולים להגיש לנו את התוכניות?
ניר חיים:
אנחנו יכולים. יש לנו את התוכנית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כולל תקצובה.
ערן יוסף:
ברגע שרוצים לשנות את הקריטריונים, התוכנית חייבת לעבור אישור גם של ההנהלה, גם של שר הביטחון ושר האוצר וגם של ועדת העבודה והרווחה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא מנסה לחטוף את אישור התוכנית מוועדת העבודה והרווחה. כיוון שאנחנו מאשרים את הקיצוץ, אנחנו רוצים לראות את התוכניות ולראות מה תקצוב התוכניות האלה ועד כמה התוכניות האלה חופפות.
מיכל אלטשולר:
אני הגעתי לקרן לפני שנה ואני מאוד מבינה את כל התחושות הקשות כי גם כאשר אני נכנסתי, הזדעזעתי. אני מבינה את התחושות הקשות. באמת יש בעיה של הנהלה ציבורית. שר הביטחון התחלף, הייתה מלחמה, לא טיפלו בחיילים משוחררים וזאת ממש לא סיבה לפגוע בחיילים משוחררים.
נאמר שאין לנו מה לעשות עם הכסף, אבל אני יכולה להבטיח לכם שיש לנו הרבה מה לעשות עם הכסף. לדוגמה, הכשרה מקצועית. החוק מאפשר הכשרה מקצועית לחיילים משוחררים וכיום הדבר היחיד שניתן בנושא זה 80 אחוזים שנה א' במימון שלנו להנדסאים. אפשר לעשות עוד הרבה בנושא אבל כרגע אנחנו לא יכולים לשנות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו רוצים לראות את התוכנית.
מיכל אלטשולר:
בשמחה. יש לי תוכנית שהכנתי להנהלה הציבורית ואני יכולה להציג אותה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו לא יכולים לאשר עודפים בלי תוכנית.
ג'ודי וסרמן:
יש תוכניות קיימות.
מיכל אלטשולר:
אני יכולה להציג אותן. אני אשמח להציג את עיקרי התוכנית. מאחר שבאמת אמורה בהקדם לקום הנהלה ציבורית וגם נרתם לזה סגן הרמטכ"ל והרמטכ"ל. כאשר תהיה הנהלה ציבורית, אנחנו נאשר את התוכנית. אנחנו לא יכולים לאשר את התוכנית לפני שקמה הנהלה ציבורית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לפי מה אתם עובדים?
מיכל אלטשולר:
הכנו תוכנית. עוד חודש תהיה הנהלה ציבורית ונביא את התוכנית לפניה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא. יהיה מאוחר מדי.
מיכל אלטשולר:
אתה רוצה לדעת מה התוכנית היום? מה אנחנו נותנים היום?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כן, מה התוכנית שלכם היום.
מיכל אלטשולר:
מה שנותנים כיום בקרן לסיוע נוסף, שזה בנוסף למענק ולפיקדון, אנחנו נותנים למי שהוא במצב סוציו-אקונומי נמוך מימון במכינה קדם-אקדמית ודמי קיום בהתאם למצבו, ויש כל מיני רמות של דמי קיום. דמי קיום למשל הם 800 שקלים בחודש ואני יכולה להבטיח לכם שזה לא מספיק. חיילים משוחררים במצב סוציו-אקונומי נמוך עוזבים את הלימודים, ואנחנו יודעים את זה, כי רמת דמי הקיום היא נמוכה מדיי, אבל כדי להעלות את הסכום מ-800 ל-1,000 שקלים אנחנו צריכים הנהלה ציבורית שתמונה בהקדם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
איך אתם מפרסמים את הקרן לאותם מועמדים?
מיכל אלטשולר:
קודם כל, יש כנסים, כנסי הסברה לפני שהחיילים משתחררים. יש לנו אתר, יש פורום.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למה רק 11 אלף חיילים?
מיכל אלטשולר:
זה מי שבמצב סוציו-אקונומי נמוך.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש רק 11 אלף חיילים במצב סוציו-אקונומי נמוך?
מיכל אלטשולר:
מאז נפתחו מכללות שהרבה יותר קל להתקבל אליהן, זה גרם לירידה מאוד גדולה בביקושים גם למכינות קדם-אקדמיות כי אנשים יכולים להתקבל ללמוד במכללה להנדסה במקום ללכת לאוניברסיטת תל-אביב ואנחנו רואים ירידה תלולה גם בבתי הספר להנדסאים, ירידה של 50 אחוזים משנת 2003 ועד 2006. כלומר, קרו דברים בשוק ודברים השתנו. לצערנו הרב לא הייתה הנהלה שיכולנו להתאים את הצרכים של החיילים המשוחררים למה שאנחנו יכולים להציע, ואנחנו יכולים להציע הרבה ומאוד חשוב לי להדגיש את זה.
אני חייבת להתייחס למה שאמר משרד האוצר, שזה לא מהתקציב אלא שזה מהעודפים. מה ששמו לי בתקציב 2008, בסיס של קרן לסיוע נוסף, זה 40 מיליון שקלים וזה אומר שזה מהתקציב כי העודפים עוד לא הועברו.
רותם פלג:
ההפחתה היא הפחתה חד-פעמית של 50 מיליון שקלים מהעודפים שמועברים משנה לשנה. בשנת 2009 יתוקצב בדיוק אותו סכום שהיה בשנת 2008 או שבסיס התקציב שמוגדר בחוק ויועברו עודפים. העודפים שצבורים כרגע הם 90 מיליון שקלים ואנחנו מבקשים למשוך מהם 50 מיליון שקלים, מה שמשאיר בקרן 40 מיליון שקלים.
ראובן ריבלין:
אני מבקש שלא ייפגע בסיס התקציב.
זאב אלקין:
זה לא רלוונטי.
רותם פלג:
אנחנו לא פוגעים בבסיס התקציב. קשה לי להאמין שאחרי שיש ביטויים כאלה נמוכים כל השנים, בשנת 2008 פתאום הביצוע יהיה 280 או 190 מיליון שקלים וכנראה שזה לא יהיה, מה גם שכחברי הנהלת הקרן עדיין לא ראינו שום תוכנית. אני לא יודע איזה תוכנית תאושר וכמה זמן ייקח לה להיות מאושרת כי אנחנו בכלל עוד לא ראינו אותה.
אנחנו לא נוגעים בבסיס התקציב. שנת 2009 בסיס התקציב יהיה בדיוק כמו שהוא קבוע בחוק.
ראובן ריבלין:
לוקחים מהקרן 50 מיליון.
רותם פלג:
כן, באופן חד-פעמי.
זאב אלקין:
כאן אתה לא מדייק, כי אם יעבור הסעיף האחר בוועדת הרווחה, לא תהיה צבירה. יש פה שני סעיפים.
ג'ודי וסרמן:
כרגע הסעיף מדבר באופן מפורש על התקציב. בתקציב המדינה לשנת הכספים 2008 יתוקצב לקרן לסיוע נוסף הסכום המחושב לפי סעיף בניכוי 50 מיליון שקלים. אני רוצה לקרוא לכם מדברי ההסבר של משרד האוצר ואני מפנה את חברי הוועדה לעמוד 171, עמודה שמאלית באמצע: "עוד מוצע לקבוע כי בתקציב המדינה לשנת 2008 יופחת באופן חד-פעמי תקציב הקרן לסיוע נוסף בסכום של 50 מיליון". זאת אומרת, לא יכול להיות יותר ברור שזה השוטף של 2008.
רותם פלג:
בדברי ההסבר שצורפו לחוק ההסדרים נאמר בדיוק שמה שאנחנו מושכים זה 50 מיליון שקלים מהעודפים ולא 50 מיליון שקלים מהתקציב השוטף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה יכול לחזור על הדברים האלה אין סוף פעמים, אבל לא תשנה את מה שכתוב כאן.
ראובן ריבלין:
אגף התקציבים, בשנה זו אתם מפחיתים 50 מיליון שקלים מהתקציב השוטף.
רותם פלג:
חד-פעמי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עד חוק ההסדרים הבא.
רותם פלג:
80 מיליון שקלים מקודם במחירי 2004. גם אחרי התיקון הזה אני מחויב ב-2009 לשים את אותם 80 מיליון שקלים מקודמים.
ראובן ריבלין:
אם לא יהיה בחוק ההסדרים של 2009 אותו סעיף.
רותם פלג:
בקרן לשנת 2008 נשארים 130 מיליון שקלים לביצוע כל הפעולות של הקרן. מה שהקרן ביצעה בשנת 2007, היא תבצע פחות ממה שמתוקצב לה. זה משאיר לה הרבה מאוד כסף לשנת 2008. קשה לי להאמין שהיא תצליח לעשות תוכנית שתתכנס ל-180 או 190 מיליון שקלים בשנת 2008. אני אומר שוב, אנחנו חברים בהנהלת הקרן ושום תוכנית חדשה עוד לא ראינו.
ניסן סלומינסקי:
אנחנו רואים כאן סתירה אדירה באינפורמציה בין שני הגופים. הם טוענים שבזמן שהייתה להם היכולת – שלא היה מחסור ביושב-ראש ובנציג ציבור – הם ניצלו את הקרן עד תום וכי הם מסוגלים לנצל את הקרן עד תום אלא שיש להם בעיה ומישהו מונע מהם זאת.
אתם מסכימים שלו הייתה להם יכולת לנצל, לא הייתם מבקשים את הבקשה.
רותם פלג:
לא בטוח.
ניסן סלומינסקי:
אתה אומר שאתה בטוח שהם לא יצליחו לנצל את התקציב, זאת אומרת שאם כן, אתה בעד להשאיר. אני מציע שנפצל את זה. הרי זה לא שאם לא עכשיו, נגמר הסיפור. אחרי שתהיה הנהלה לקרן, הם יגישו תוכניות לוועדה ואם יתברר שאכן התוכניות שלהם לא מסוגלות לזה, תוגש הצעת חוק פשוטה ספציפית ויאשרו את זה. הרי אף אחד לא רוצה לשמור שם סתם כספים.
זאב אלקין:
כרגע יש שני סעיפים כאשר האחד הוא לא על שולחננו, אבל אסור לנו לגבי החלטה לגבי הסעיף הזה בלי לדעת מה קורה עם הסעיף השני בוועדת העבודה והרווחה. במידה ושני הסעיפים עוברים, ונכון להיום האוצר בונה על כך ששני הסעיפים יעברו, הפגיעה בקרן היא אנושה. לכן אני מציע ללכת בנתיב שהציע ניסן סלומינסקי בתוספת של ההתניה, שבמידה שיתברר שהסעיף השני כן יאושר בוועדת העבודה והרווחה, מבחינתנו, אחרי שנפצל את הסעיף הזה, יהיה ברור שיהיה אסור לנשל את הקרן מהיתרה החד-פעמית שיש, כי גם אם העודפים לא יישמרו וגם אם היתרה תילקח מהם, לא יישאר שם תקציב.
שי חרמש:
אני מיישר קו אתם ואני אומר יותר מזה. נקבל הבהרה מאגף התקציבים שאומר שבשנת 2009, אם תהיה פה בעיה בניסוח שחייבים להחזיר את הכסף, ב-2009 חוזרים למתכונת הרגילה של 80 מיליון שקלים צמוד למדד.
ג'ודי וסרמן:
החוק אומר את זה.
אמנון כהן:
מאחר ששני הסעיפים קשורים אחד לשני, אני חושב שביום שנקיים הצבעה נלמד את הסוגיה ונדע מה עבר בוועדת העבודה והרווחה. בכל מקרה אנחנו בוועדת הכספים אסור שנפגע בקרן עצמה. נוודה שהקרן לא נפגעה. אנחנו הרי מדברים על הוראת שעה, על תקציב חד-פעמי של העודפים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
גם אני מצרף את ההסתייגות שלי לכל ההסתייגויות על מנת לבטל את הסעיף הזה.
סמדר אלחנני:
בוועדת הכספים נדונו בעיות של חיילים משוחררים בכל מיני תחומים. אני חוזרת על ההצעה העקרונית שלי שאני מביאה אותה בפניכם. הזכויות של חייל משוחרר נוצרו בעקבות היותו חייל בשירות חובה במדינת ישראל. לא חשוב מה הוא יעשה בעתיד – הוא שירת והוא עשה משהו ולכן מגיעים לו כל מיני דברים. מה שיש היום אלה הם דברים שמותנים ולא כל אחד יכול לנצל אותם כאשר אחד מהם הוא למשל נקודות הזיכוי שלא מגיעים לניצולן, נקודות הזיכוי המשופרות שיש לחיילים משוחררים. הדבר השני הן הקרנות למיניהן, ההטבות, העבודה המועדפת וכולי. כאשר המתקצב תקצב את הקרן הזאת למשל, הוא לא חשב שלא ינצלו אותה אלא הוא חשב שכן ינצלו אותה אלא יש כאן בעיה שזה לא מגיע לכולם ולא כולם יודעים לנצל את זה.
אני מציעה שתיקחו את כל הכסף שיש, את כל מה שהתכוונתם לתת, אולי תפחיתו מזה משהו, ותנו את זה ישירות לחיילים. אם אתם לא רוצים שהם ייקחו את כל הכסף וייסעו למסע תרמילאים בהודו, תנו להם את זה במענקים שנתיים במהלך כמה שנים לאחר השחרור. ירצה – ילמד באוניברסיטה, ילך למכינה, יפתח עסק, יקנה דירה וכולי.
קריאה:
זה פיקדון. זה משהו אחר.
סמדר אלחנני:
אז תחסכו כאן שזה אומר שאין לו נציג ציבור. תנו להם את מה שמגיע להם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הגשנו הסתייגות לביטול הסעיף. רשמנו גם את ההערה לגבי פיצול הסעיף ונראה תוך כדי תנועה. הקרן, אנחנו מבקשים להציג בפני ועדת הכספים תוכנית של השנה ותקצובה.
ניסן סלומינסקי:
גם אם התוכנית לא מאושרת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מבקש לשלוח אותה בהקדם לוועדה.
תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40