חומר רקע - גורמים חיצוניים

Prof. Hagai Perets, Chair פרופ'חגי פרץ,יו"ר 18.5.25 התðגדותלתיקון חוק זכויות הסטודðט )הפרדה מגדריתבתארים מתקדמים( עמדתהמועצההמתאמתשלארגוðי הסגלהבכיר באוðיברסיטאות רקע להצעת החוק הצעת החוק לתיקון חוק זכויות הסטודðט מבקשת להתיר הפרדה מגדרית בלימודי תארים מתקדמים,בðימוקשלהðגשתההשכלההגבוההלציבור החרדי.ארגוðיהסגלהאקדמיהבכיר רואים בהðגשתההשכלה הגבוהה לציבורהחרדימטרה חשובה ומשמעותית הןעבורהציבור החרדיוהןעבורכללהציבור,ותומכיםבאופןמלאבקידוםהðושא. עםזאת, לראייתðו,קידום הðושא על ידי הרחבת האפשרות להפרדה מגדרית לתארים מתקדמים, איðו תורם להשגת מטרות אלו, ואף פוגע בהן, ועלול לפגוע בוודאות גבוהה בציבור רחב של חברי הסגל, במרקם יחסי העבודה בקמפוס, ובכלל זה בזכות להעסקה הוגðת, בוודאי לחברות הסגל האקדמי. כפישאðו מפרטים במסמך להלן. כמו כן, אðו מצרים על כך שלא ðעשתה כל התייעצות עם ארגוðי העובדים של הסגלים האקדמיים לפðי קידום וð י סוח הצעת החוק, ואף כי לא ðיתð ה לðו רשות דיבור בðושא בוועדת החיðוךבכðסתלמרותבקשותחוזרות וðשðות שלðו. יתרה מזאת, לאור הדיון שðוהל בוועדות, אðו חוששים כי קיימת אי- הבðה לגבי אופן העבודה, ההוראה והמחקר בתארים מתקדמים, שהם שוðים לחלוטין מתארים ראשוðים, ולכן הרחבת ההפרדה המגדרית לתארים אלו היא שוðה מהותית מההפרדה המגדרית בתואר ראשון )שגם לגביה יש לðוביקורת רבה.( כיום חוק זכויות הסטודðט, סעיף 4 )ב(, מגדיר כי לא ייחשב לאפליה קיומם של מסלולי לימוד ðפרדיםלגבריםולðשים "מטעמידת" או לצורךקידוםאוכלוסיותמסוימות )כדוגמת חרדים.( מתווהזה שימש בשðים האחרוðות בסיסלת וכðיות ייעודיותבהפרדהמגדריתלתוארהראשון, בהיקף מוגבל ותחתפיקוח המועצה להשכלהגבוהה )מל״ג.( בפסיקת בג״ץ משðת 2021 )בג״ץ 8010/16 ואח׳( ðדוðה חוקיות מתווה ההפרדה הזה. בית המשפט העליון הכיר בצורך לשלב חרדים באקדמיה, אך הבהיר פהאחד כי הפרדה מגדרית בלימודי השכלה גבוהה פוגעת בשוויון – פגיעה בעלת ממד חוקתי – ולכן יש להגביל אותה למיðימום ההכרחי. בהתאם לכך ðפסק שאם בכפוף לתðאים מוקפדים תתאפשר הפרדה בתואר ראשון, הרי שלימודי תואר שðי ושלישי יישארו משולבים וללא הפרדה מגדרית. למעשה, מל״ג אימצה גישה זו וקבעה שאין לקיים מסלולים ðפרדים בתארים מתקדמים, מתוך הבðה שתארים מתקדמים איðם צורך בסיסי להשתלבות ראשוðית בשוק העבודה אלא בחירה להעמקה מקצועית. הצעת החוק החדשה מבקשת להפוך קביעה זו ולאשר הפרדה גם בתארים מתקדמים – צעד העומדבסתירהחזיתיתלמתווההאיזוןהעדיןשהתווהבג״ץ.ישלצייןכיבג״ץהדגיש שחריגה E-mail: [email protected] מןהאיזוðיםשðקבעובðוגעלהפרדהעלולהלהביאאתמסלוליההפרדהאלתחוםהאי חוקיות, ומכאן שהצעה זו עלולה לעוררמתח חוקתי משמעותי. התומכים בתיקון החוק מציגים אותו כהכרחי לקידום השכלת חרדים. לטעðתם, איסור ההפרדה בתארים מתקדמים מוðע בפועל מציבור חרדי שלם לרכוש השכלה גבוהה מלאה, ופוגע בזכותם לאוטוðומיה, לחופש דת ותרבות, ולהזדמðויות שוות בתעסוקה. יש שטעðו כי החלטת המל״ג לאסור הפרדה בתארים מתקדמים היא צעד "אðטי- ליברלי" הפוגע בזכות הפרטלבחוראתאורחחייו,וכימל״ג חרגהמסמכותהכשהגבילההפרדהשðחשבתחוקיתלפי חוק זכויות הסטודðט. עוד גורסים תומכי החוק כי יש לראות בהפרדה המגדריתהתאמה סבירה הðדרשת לצורך שילוב אוכלוסייה תרבותית ייחודית, בדומה להסדרים המאפשרים הפרדה במתן שירות כשהיעדרהמוðע מתן השירותלאוכלוסייהמסוימת. ðייר עמדה זה, מטעם המועצה המתאמת של ארגוðי הסגל הבכיר באוðיברסיטאות, יתייחס, בין היתר, לטעðות הללו ויציג את ההשלכות השליליות הצפויות מהרחבת ההפרדה – על ערכי היסוד האקדמיים, על ציבור המרצות והמרצים, על המחקר והמצויðות, ועל מבðה הלימודים לתאריםמתקדמים. השלכות על הסגלהאקדמי )מרצות ומרצים( אימוץ הפרדה מגדרית בלימודי מוסמכים יוצר בעיות כבדות משקל בתחום התעסוקה והקידום של סגל המרצים, ובפרט פוגע במרצות ðשים. ðיסיון העבר מהת וכðיות הðפרדות לתואר ראשון מלמד כי בפועל התבסס דפוס של הדרת מרצות ðשים מהוראה בפðי גברים. למרות שבג״ץ קבע באופן חד- משמעי כי על המל״ג והמוסדות להבטיח שלמרצות תיðתן הזדמðותללמדבכלמסגרתללאאפליה.המציאותבת וכðיותהמופרדות הייתהשמרצותכמעט ולא שובצו להוראה בכיתות של גברים חרדים. סטודðטים חרדים הביעו לעיתים דרישות והעדפות למרצים גברים בלבד, והמוסדות ðעðו לכך בדרכים פורמליות ובלתי פורמליות. התוצאההייתהשמרצותהוגבלובפועלללמדבכיתותðשים,בעודמרציםגבריםלימדובכיתות משðיהסוגים – פער הפוגעבשוויוןההזדמðויותבתעסוקה ובקידוםאקדמי. התיקון המוצע, המרחיב את ההפרדה, עלול להðציח ואף להחמיר את ההדרה הזו: הוא ישדר למוסדותולסטודðטיםשהפרדההיאðורמהמותרתומוכרתבחוק,ומכאןקצרההדרךללחצים גובריםלהעסיקמרצים גברים ש"מתאימים" להוראה לכלמגדר. יש חשש ממשי שהסטודðטים והסטודðטיות בת וכðיות ðפרדות יפעילו לחץ לשבץ להם מרצים אומרצות לפימיðם ולא לפי כישוריהם,כפי שכברהחל לקרות.אם מגמה זותתפשט לתארים מתקדמים, היא עלולה לערער את עיקרון המצויðות בהוראה: בחירת הסגל תושפע משיקולי מגדר במקום יכולת ומסוגלותאקדמיות,והדבר יפגע באיכותההוראה והמחקר. יש להדגיש כי הפגיעה איðה רק בכבודן ובפרðסתן של המרצות, אלא ב סגל האקדמי כולו. הטלת סייגים על מי יכול ללמד מי, שוללת מהאוðיברסיטאות את החופש לבחור את המרצים.ותהטובים.ותביותרלכלקבוצה.מרציםמצטייðיםרבים– ðשיםוגםגברים – יימðעו מללמדבתוכðיותשבהן מוטלתעליהםמגבלה מגדרית,בין אםמסיבותעקרוðיותאו מעשיות. בðוסף, המציאות בארץ מראה שהקורסים הטובים והמרצים המובילים בתחומם כמעט ולא לוקחיםחלקבת וכðיותהחרדיותהðפרדות.הסגלהמובילðותרללמדבכיתותהמעורבות,בעוד שבת וכðיות הðפרדות מלמדים פעמים רבות מרצים זוטרים יותר. ירידה ברמת ההוראה בתוכðיות אלה פוגעת בראש ובראשוðה בסטודðטים החרדים עצמם, שמקבלים השכלה ברמה ðמוכה יותר ואיðם ðהðים מחשיפה למיטב החוקרים. זהו מצב של " תוכðיות סוג ב"' – כפי שתואר בדו״חות רשמיים – המעðיקות לבעלי ההשכלה החרדית השכלה פחות איכותית. E-mail: [email protected] אין הצדקה ליצור באקדמיה מסלולים ðפרדים ברמה ðמוכה יותר, בשם ההתחשבות התרבותית.השכלה גבוהה חייבתלעמוד בסטðדרטים אחידים לכלל הלומדים והמלמדים. מעבר לכך, העבודה המחקרית של חברי הסגל עלולה להיפגע גם היא. באקדמיה מודרðית, חוקריםוחוקרותמשתפיםפעולהבצוותיםמעורבים,מðחיםסטודðטיםמשðיהמיðיםועובדים במעבדות מגווðות )כפי שאðו מרחיבים בהמשך(. אם תושרש תרבות של הפרדה, האם יצפו למשל מחוקר גבר שלא להðחות סטודðטית חרדית או לה יפך, מטעמים "תרבותיים?" האם קבוצת מחקר תיאלץ להיות חד- מגדרית אם יש בה משתתפים חרדים? שאלות אלה מדגימותאת ההתðגשותבין ההפרדה לבין מהות עבודתהמחקר המדעי החוצהגבולותמגדר., אקדמיה המפלה בין מðחים או שותפים למחקר על בסיס מין תתקשה לתפקד בזירה הביðלאומית,ותפגעבפוטðציאל של חוקרות וחוקרים כאחד. הפרדה מגדרית משבשת אתמתכוðתהלימודים בתאריםמתקדמים לימודי התוארהשðי והשלישישוðים באופייםמןהתוארהראשון, באופן שהופך יישום הפרדה מגדרית בהם לבלתי ישים ולבלתי רצוי במיוחד. בתארים מתקדמים, הלימודים מתðהלים במתכוðת שלסמיðרים,מחקרעצמאיוהðחיה אישית תוךשילובלמידה אקטיביתומעורבת– ולא בהרצאות פרוðטליות המוðיות המבוססות על הקשבה למרצה ולמידה שהיא פאסיבית באופי יה. בתואר שלישי - חלק ðיכר מן "הלימוד" הוא השתלבות בקבוצת מחקר אצל מðחה בהðחיה אישית, עבודה במעבדות, בקהילות לימוד ומחקר קטðות, השתתפות בכðסים ושיתופי פעולה מדעיים. במצב דברים זה, להפרדה מגדרית רק בכיתות הלימוד אין כמעט משמעות, מחד, ומאידך הרחבה של ההפרדה לכל המרחבים בהם ðעשים המחקר וההוראה תפגע קשות הן בחברי הסגל והן בסטודðטים. בתואר השðי - מחצית מהלימוד והמחקר ðעשים באופן זהה לתואר שלישי, כפי שתואר לעיל, אך בðוסף גם המחצית השðי יה, הðעשית בהוראה פרוðטלית בכיתות לימוד, שוðה מהותית מהלימודים בתואר ראשון. הכיתה האופייðית מורכבת מקבוצת דיון קטðה, המעודדת שיח מעמיקומשמעותי בין הסטודðטיםלמרצה וביןהסטודðטים עצמם. בתארים מתקדמים אלו, פילוח מגדרי מלאכותי שובר את המבðה הטבעי של הלימודים המתקדמים , ולא מאפשר הפריית דעת הדדית: כך למשל, אם יש בת וכðית מסוימת חמישה סטודðטים בסך הכל, מהם שתי ðשים ושלושה גברים – פיצולם לשתי כיתות ðפרדות יביא לכיתות זעירות, רפטטיביות ובעלות שיח אקדמי דל. הדבר יפגע בלמידה, שכן עיקר ערכם של הסמיðרים הוא בדיון מפרה בין מגוון קולות. גם מðקודת מבט מðהלית, בלתי אפשרי להכפיל כמעטכלקורסוסדðהלתוארשðיכדילקייםגרסהðפרדתלכלמגדר– יהיהזהבזבוזמשאבים ומשבר לוגיסטי, במיוחד בתחומים שבהם מספר הסטודðטים קטן ממילא. התוצאה עלולה להיות צמצום משמעותי של היצע הקורסים והפעילויות המחקריות לסטודðטים החרדים, ובידוד שלהםמת וכðיות הדגל של האוðיברסיטאות. הפרדהבמתכוðתמלאה,כאמור,איðהעולהבקðהאחדעםאופיההðחיהלתזהאולדוקטורט: מðחים ומðחות מותאמים לתלמידיהם על פי מומחיותם האקדמית, ולא ðיתן להגביל זאת לשיקולי מגדר קבוצות המחקר עצמן הן, באופן טבעי מעורבות, ובהן מתð.הלים דיוðים רבים ושיתופי פעולה מחקריים בין כלל חברי הקבוצה, ðשים וגברים. מבחיðת הðחייה, סטודðטית חרדית לתואר שðי זכאית לעבוד עם החוקר הטוב ביותר בתחום שלה – גם אם הוא גבר – בלי שתידרשלהסתפקבמðחהחלופיפחותמתאיםרקבשלמיðה.בצורהדומה,סטודðטחרדיצריך שתעמודלרשותוהאפשרותלעבודעםחוקרתמובילהאםתחוםמחקרההוארלווðטילעבודתו. E-mail: [email protected] ההפרדה המגדרית מערימה חסמים מלאכותיים בפðי ציוות אופטימלי כזה, ופוגעת באופן ישיר באיכות ההכשרה המחקרית שמקבלים הסטודðטים, ובדרך העבודה המחקרית של חברי הסגלוהחופשהאקדמישלהםכיצדלðהלולבחוראתקבוצותהמחקר.חשובלצייןגםשהעולם האקדמי והפרופסיוðלי שאליו התאריםהמתקדמים מכשירים – בין אם זה עולם המדע, עולם התעסוקה המקצועית או הזירה הציבורית – הוא עולם מעורב מגדרית מה יועיל לסטודð.ט חרדיללמודלתוארשðי"בðפרד",אםעםקבלתהתוארהואיידרשלעבודבצוותמעורבבחברה עסקית, במשרד ממשלתי או בבית חולים? הðיתוק הממושך מסביבת עבודה ולמידה מעורבת רקיקשה על הבוגרים והבוגרות להשתלב לאחרמכן בארגוðים מובילים, שבהםðדרשת עבודה בצוותים מעורבים. הרחבת ההפרדה לכל שלבי ההשכלה הגבוהה עלולה ליצור מחסום ðוסף בפðי השתלבותם המוצלחת של בוגרי ובוגרות החברה החרדית בשוק העבודה, ובכך תחטיא למטרתההמוצהרתשלההשכלההגבוהה– הכשרתבוגריםמקצועייםומיומðיםלכללהמשק. בפועל, בוגרים שיורגלו ללימוד בסביבה מסוððת עלולים להתקשות לתפקד בסביבת עבודה מודרðית,מה שיפגע הן בהם והן במעסיקים הפוטðציאליים שיזדקקולשלבם. פגיעה בערכי השוויון והחופש האקדמי, מאבðיהיסודשלהאקדמיה התיקון המוצע מוביל לפגיעה ישירה בערך השוויון בין המיðים, שהוא אבן יסוד בדמוקרטיה ובמערכת ההשכלה הגבוהה. עצם קיומן של כיתות ðפרדות לגברים ולðשים משדר הבחðה מגדרית מובðיתוהיררכיה סמויה, וסותר את עקרון השוויון בהזדמðויות החיðוך. בית המשפט העליון עמד על כך שבהפרדה מגדרית טמוðה סכðה של הדרת ðשים מהמרחב הציבורי; היא עלולה להשריש את התפיסה שהמרחב הציבורי והמקצועי "שייכים מטבעם לגברים בלבד" ובכך להðציח פערים מגדריים ולהשפיל ðשים. הרחבת ההפרדה לתארים מתקדמים – שהם מדרגהגבוההומשפיעהיותר– עלולהלהעציםסכðהזו.ישלזכורשחוקזכויותהסטודðטעצמו ðועד להבטיח שוויון ומðיעת אפליה במוסדות לימוד, והחריג שמתיר מסלולים ðפרדים ðחשב כסטייה מוגבלת מן הכלל. הפיכת חריג זה לðורמה ðפוצה יותר חותרת תחת מסר השוויון ומטשטשת את הגבול בין התחשבות תרבותית לבין אפליה ממוסדת. ערך ðוסף שעומד בפðי פגיעה הוא החופש האקדמי ועקרוðות היסוד של האקדמיה. ההשכלה הגבוהה מבוססת על פתיחות, פלורליזם, קבלת האחר, ומגוון דעות בשיח האקדמי - ערכים אוðיברסליים שמתבטאים בסביבת לימודים ומחקר מעו רבת, שבה לומדים יחד אðשים מרקעיםשוðיםומגדרים שוðים. הכðסת הפרדה מגדרית לתארים מתקדמים מðוגדת לעקרוðות אלה, משום שהיא יוצרת כיתות הומוגðיות דווקא במקום בו מתקיים עיקר המחקר והדיון האקדמי המעמיק וðדרשת חשיבה מגווðת ויצירתית. מחקר ופיתוח ידע פורצים ומתרחשים בסביבה מגווðת שבה קולות שוðיםמפריםזהאתזה;הגבלתהאיðטראקציהביןסטודðטיםוסטודðטיותפוגעתבאותוחופש איðטלקטואלילהחליףדעות ולחקורללאמחיצותחברתיות. בðוסף, קיים חשש שהוראה לקבוצות בעל ות אופי דתי מסויים תביא להתאמה והגבלות אפשריות על חומרי לימוד, ועל דיוðים בðושאים "רגישים" או על אופן ההוראה, כדי להתאים לðורמות דתיות ו/או מגדריות ðפרדות. מצב בו שיקולים דתיים- חברתיים מכתיבים את ארגון ותוכן הלמידה סותר את אופן העבודה והעיסוק של חברי סגל באקדמיה שצריכה להיות חופשית ככל האפשר מלחציםפוליטייםאומגבלות עלחקרהאמת. הðיסיון הכושל בתוכðיותההפרדהלא מצדיקאת הרחבת ן הדיון בהצעת החוק חייב להתחשב בðיסיון שהצטבר בעשור האחרון מתוכðיות אקדמיות ðפרדות לציבור החרדי. ðיסיון זה מעלה תמוðה מעורבת ובעייתית: מצד אחד, גדל מספר הסטודðטים החרדים בתואר הראשון שלימודים אלו ממומðים עבורם ו/או מלווים במלגות משמעותיות,אךמצדשðי,אותןתוכðיותðפרדותלוּוּבבעיותשלðשירה,רמהאקדמיתוחסמים תעסוקתיים. E-mail: [email protected] בשורת התוצאה, דו״ח מבקר המדיðה )2025 ( קבע ששיעורי הðשירה בת וכðיות אלו גבוהים ובמיוחדבקרב גבריםחרדיים: הדו"ח שסקר בהרחבה אתשילוב החרדים באקדמיה, מצא כי שיעורי הðשירה של גברים חרדים מהלימודים גבוהים במיוחד – יותר מכפול משיעור הðשירה בקרב סטודðטיםיהודיםלא- חרדים. בין הגורמים לכך צויðו פעריםבהכðה הלימודית; גיל ומשפחה; האתגר של השתלבותבסביבה אקדמית שלא הייתה תמיד מותאמת לאורח החיים בקהילה. זאת, על אף שðעשו ההתאמות לרבותהקמתמרכזילימודðפרדיםואףקמפוסיםðפרדים.בðוסף,ה רמההאקדמיתהיאðמוכה בחלק גדול מאותן תוכðיות ðפרדות, ובמקרים רבים, תכðי הלימוד הותאמו כלפי מטה עבור הציבור החרדי, מרצים בעלי פרופיל ðמוך יותר גויסו למסלולים הללו, והסטודðטים קיבלו תואר מת וכðית שאמðם העðיקה השכלה פורמלית – אך לא תמיד ברמה שקולה לזו של עמיתיהם בקמפוס הכללי. יש לכך השלכות ישירות על יכולת הבוגרים להתקדם לתארים מתקדמיםאולהשתלבבתחומיתעסוקה תובעðיים. במיליםאחרות, יצירת"אקדמיהðפרדת" לחרדים הייתה לעיתים מתכון לפשרה על האיכות, ופגעה דווקא באוכלוסייה שהיא ביקשה לקדם. ðוסףעלכך,הופרכולאורךהזמןחלק מהחששות שהובעו בתחילת הדרך,ובהםהטעðה שבלתי אפשרי לדרוש מחרדים וחרדיות לימודים מעורבים. למעשה, רבים מהסטודðטים החרדים עצמם גילו ðכוðות להשתלב בלימודים מעורבים בתארים מתקדמים לאחר שסיימו בהצלחה תואר ראשון, במיוחד כאשר הביðו שזהו תðאי להתקדמות מקצועית. מחקרים מצאו שðכוðות זוקשורההןלעצםהיותושלהתוארהשðיðתפסכשלבמתקדםולאחובהמיðימלית,והןלעצם החשיפה לעולם האקדמי בתואר הראשון – חשיפה שפתחה אופקים ושיככה התðגדויות. במילי ם אחרות, עבור חלק גדול מבוגרי התואר הראשון החרדים, המעבר לסביבה אקדמית משולבת בתוארהמתקדם הוא אפשרי ואף טבעי ואכן, כבר כיוםישð.ם עשרותומאות חרדים ובפרט חרדיות( הלומדים לתארים מתקדמים במסגרות כלליות, לרבות באוð)יברסיטאות המחקר המובילות. הם מצליחים להשתלב תוך קבלת התאמות ðקודתיות )מלגות, חוðכות, מכיðות( ללא צורךבהפרדה מגדרית דווקאסיפוריהצלחהאלהמצביעיםשהדרךהð.כוðההיא שיפור תוכðיות ההשלמה והליווי לחרדים באקדמיה – לא הרחבת ההפרדה. גישת "ההפרדה לכל אורך הדרך" ðוסתה למשל בתוכðיות התואר הראשון, אך כשðבחðה האפשרות להרחיבה לתואר שðי בתחומים מסוימים )כגון פסיכולוגיה טיפולית, בעקבות מחסור באðשי מקצוע חרדיםבתחום(היאðתקלה בהתðגדותמקצועיתעזה. המל״ג עצמה, בסופושלדבר, בלמה את המהלך מתוך הבðה שהדבר פוגע באיכות ההכשרה ובערכי היסוד, והעדיפה פתרוðות אחרים כגון הרחבת המכיðות, מלגות ייעודיות ושיתוף פעולה עם המכללותהחרדיות להכðה מתאימה של הבוגריםלשלב הבא. ראויללמודגםממהשהתרחשבתחוםהרחביותרשל הפרדהמגדריתבמרחבהציבורי.בעשור האחרוןהיוðיסיוðותלקבועאזוריהפרדהבאירועים,בתחבורהציבוריתועוד– ðיסיוðותשבתי המשפט וכן מבקר המדיðה מתחו עליהם ביקורת חריפה. מסקðתם העיקרית הייתה שהפרדה כזו,גםאםðובעתמרצוןכןלאפשרהשתתפותשלציבורדתי- שמרðי,ðושאתבחובהðזקחברתי כבד היא מð:רמלת הדרת ðשים ופוגעת בעקרון שהמרחב הציבורי שייך לכולם בשווה. ההשכלה הגבוהה, מעצם טבעה, היא מרחב ציבורי ואוðיברסלי וככזו עליה להישמר כמקום מפגש בין כל חלקיהחברה.ðיסיון העברמלמד שהרחבת גבולות ההפרדהגוררת"רעבשאיןלו שובע" – כל ויתור מוביל לדרישה לוויתור ðוסף. ואכן, אחרי שהתאפשרו מסלולים ðפרדים לתואר ראשון באופן חריג, קמו תביעות לאפשר הפרדה גם בתואר השðי ולצרף אליה גם אוכלוסיותשלאהוגדרוכחרדיותבמקור. דרישהלמסלוליםðפרדיםגםבתחומילימודðוספים, לתארים שלישיים, ואולי אף הפרדת מרחבים ושירותים ðוספים בקמפוס. זהו מדרון חלקלק שמערכתההשכלה הגבוהה צריכה לעצורבראשיתו. E-mail: [email protected] מתח חוקתיוסוגיות משפטיות עיקר רצוððו הוא להפðות זרקור על הפגיעה בחברי וחברות הסגל ובאופן ההעסקה והמחקר שלהם שלא קיבלו מקום משמעותי וברור בביקורות שהועלו על החוק, וליצור שיח משותף ומשמעותי כיצד ðיתן לשלב חרדים באקדמיה באופן אופטימלי בלי לפגוע בחב רי הסגל ועבדותם. עם זאתðתייחסקצרות גם לצדדים המשפטיים. ההצעה מציבה, כאמור, מתח חריף מול פסיקתבג״ץוחקיקהקיימת. בפסק הדין בבג״ץ 8010/16 )שאוחד עם העתירות 2240/17 , 6500/17 , 8683/17 ( ðפסק מפורשות כי לא תוðהג הפרדהמגדרית בתארים מתקדמים במוסדותהאקדמיים. בג״ץ אמðם השאיר על כðה את האפשרות לתוכðיות ðפרדות מצומצמות בתואר הראשון, אך הבהיר שזהו איזון עדין ומוגבלבהיקפו, שðועד למטרה ספציפית. חקיקהראשיתהסותרתעיקרוןשðקבעבפסיקתבג״ץ– במקרהזה,עיקרוןהשוויוןוהאיסור על הפרדה בתארים מתקדמים – מעוררת שאלות כבדות של שלטון החוק. מחד, הכðסת מוסמכת לחוקק;מאידך,על החוק לעמוד במגבלות חוקיהיסוד וההלכות המשפטיות. מדובר בלגיטימציה בחוק למעשה שיש בו אפליה מגדרית ברורה. אומðם הצעת החוקמבקשת למסגר זאת כ"אי- אפליה" )על דרך ההגדרה מחדש מהי אפליה פסולה(, אך מהותית מדובר בסתירה לרוחחוקיסוד:כבודהאדםוחירותו כפי שפורשה בפסיקת בתי המשפט כמגð,ה על עיקרון השוויון. הסיכון הוא שהחקיקה תעמוד במבחן בג״ץ ואף תיפסל, מה שיוביל למשבר חוקתי ומוסדי מיותר. יש לתת משקל גם לכך שההצעה חותרת תחת חוקי הגðה קיימים: חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים )2000 כוללאמð(ם סעיף המתיר הפרדה מגדרית מקום שאי- הפרדה תמðע שירותמחלקמהציבור, אך סעיףזהðועדלסיטואציותמצומצמותמאוד ובðותפיקוח העולות למשל מתוך חיוב של פרקטיקה דתית )כגון שעות ðפרדות בבריכה לציבור דתי(, ומחויבות בהצדקה משמעותית.איןלהשוותזאת למהלך כולל במערכת ההשכלה הגבוהה, ועוד בשלבים המתקדמים שלה. חשוב מכך – חוק שוויון ההזדמðויות בעבודה וחוקים ðגד אפליה מגדרית בהעסקה יעמדובסתירהלמצבשבומוסדותלמעשהירגישוחופשייםלהעדיףהעסקתמרצה ממ גדרמסויםעבורקבוצהמסוימת .כךייווצרדיסוððסמשפטי:החוקהמוצעיסמיךלהפלות, בעוד חוקיהיסוד וחוקי השוויוןאוסריםזאת. גםעקרוןה אוטוðומיההמוסדית שלהאוðיברסיטאותעומדכאןעלהפרק.תומכיהחוקטועðים שהמל״ג, ברובד מðהלי, לא צריכה לכפות על מוסדות )ובפרט לא- מתוקצבים( ðורמות ערכיות, ושיש לאפשר לכל מוסד לשרת את קהלו לפי צרכיו. אולם, יש לזכור שהאוðיברסיטאות עצמן – באמצעותארגוðיהסגלוהðהלותרבות–מתðגדותלהרחבתההפרדה,שהיאהערךהðכפה.הן רואות בכך פגיעה בערכי היסוד האקדמיים שלהן ומדרון חלקלק להפעלת לחצים פוליטיים עליהן. יתרהמכך,פגיעהבשוויוןובחופשמהפליהבתוךקמפוסאיðהעðיין"פðימי" שלכלמוסדבלבד, אלא סוגיה ציבורית ממדרגה ראשוðה שבה המחוקק התערב לאורך השðים לטובת הגðה על זכויות ðשים. כלומר, טיעון ה"אוטוðומיה" איðו מצדיק הפקרת ערכי השוויון והפלורליזם בקמפוסים.במובןמסוים,ההצעהאף פוגעת באוטוðומיההאקדמית,כיהיאכופהעלהמוסדות מסגרת חוקית חדשה שעלולה לחייבם )או ללחוץ עליהם( לפתוח מסלולים ðפרדים גם אם לפי שיקול דעתם המקצועי אין זה ראוי. עד כה היה למל״ג מרחב לקבוע מדיðיות מאוזðת תחת החוק הכללי – וכך עשתה כשצמצמה הפרדה לתואר ראשון בלבד – ואילו התיקון יהפוך את האיזון הזה על ראשו באופן כפוי. E-mail: [email protected] לבסוף, ההצעה מתיימרת לבסס זכות להפרדה מטעמי דת,אולם בדברי ההסבר לה עצמה אין כל דיון בפגיעה בזכויות הðגדיות. הרחבת ההפרדה המגדרית תשפיע ללא ספק על המרחב הציבורי בקמפוסים כמפורט לעיל ובתוך כך תפגע בזכויות וחירויות אחרות. חופש הדת והמצפון הוא אכן זכות יסוד בשיטתðו, אך אין בðמצא זכות מוקðית להפרדה מגדרית במרחב הציבורי או באקדמיה. ההלכה הפסוקה בישראל קבעה לא פעם שחופש הדת איðו כולל את הזכות לכפות על הזולת הימðעות מעשה רק משום שהוא מðוגד לאמוðתך. כשם שאדם דתי לא יכול לדרוש שסביבתו תחדל מפעילות המðוגדת לאמוðתו אם הדבר פוגע בזולת )למשל, לדרוש מבית קולðוע לא להקרין סרט בשבת בשם רגשות דתיים – טעðה שðדחתה בבג״ץ(, כך גם אין לראות בדרישת סטודðט חרדי שלא לשבת ליד אישה בכיתה זכות חוקתית גוברת. החופש של אדם לשמור על אורח חייו הדתי מתקיים בראש ובראשוðה בהתðהגותו שלו – למשל הזכות להתלבש בצðיעות, להתפלל, לבחור מוסד לימודים המתאים לערכיו – אך אין הוא כולל זכות לכפות על המוסד לשðות את סדריו הפðימיים באופן הפוגע באחרים. במקרה דðן, "האחרים" הם המרצות שמודרות, הסטודðטיות שאולי ימצאו עצמן מודרות מתחומים מסוימים, וכן הציבור ה כללי שðפ גע מערעור ערך השוויון. יתרה מזו, החברה הישראלית רב-תרבותית ופלורליסטית, אך פלורליזם פירושו מגוון אðשים יחד – לא הקמת חומות הפרדה ביðיהם. הפרדהכאמצעילהשתלבותהיאפרדוקסלית:היאמשמרתאתהðבדלותבמקוםליצורשיתוף. מעðה לטיעוðיהתומכיםבחוק לאורהאמורלעיל, ðיתןלהתייחס באופן עðייðי לטעðות העיקריות שמעלים תומכיהחוק:  פגיעה באוטוðומיה וחופש הבחירה: אכן, בחברה חופשית הפרט וקבוצות מיעוט רשאים לעצב את אורחות חייהם, אולםבמסגרת מוסדות ציבוריים יש לקבוע גבולות לטובת ערכים משותפים של הרוב. אוðיברסיטה איðה רק "שירות פרטי" אלא זירה ציבורית של ידע. חופש הבחירה של סטודðט חרדי ללמוד בסביבה ðפרדת איðו ערך מוחלט גובר;עליולהתאזן מולחופשיהםוזכויותיהם שלאחריםבקהילההאקדמית. כפי שהוסבר,חופשהבחירה של קבוצה אחת ללימודיםðפרדיםפירושו למעשה פגיעה בחופש של מרצות ללמד ובשוויון ההזדמðויות של סטודðטיות, בחופש של סטודðטים וסטודðטיות ללמוד בקבוצה מעורבת ובחופש של מרצים ומרצות ללמד ולעבוד בקבוצה מעורבת.הבחירההאישיתאיðהמתרחשת בריק– כאשר היאמצריכהמוסד שלםלשðותאתאופיווליישםמדיðיות מפלה, היא חדלה מלהיות עðיין פרטי. לאðיתן לכðות החלטה ציבורית המגבילה שוויון הזדמðויות כ"מהלך ליברלי", כפי שטועðים חלק מהתומכים. לה יפך: הליברליות מחייבת הגðה על המיעוט ð)שים, במקרה זה( מפðי הדרה, והבטחת מרחב משותף שבו כולם יכולים להשתתף ללא הפליה. חקיקת החוק מפגע ת במרקם האיזון העדין בין האוטוðומיה וחופש הבחירה של הפרט לקיים אורחותדת, לבין האוטוðומיהשלמרחבהחייםוהעבודהשלפרטיםוקבוצותאחרות.  חופש דת ותרבות: הטיעון כי חופש הדת מצדיק הפרדה ðשען על הðחה שאי- אפשר לשלב חרדים כלל במסגרת מעורבת. אולם המציאות והמחקר מלמדים שעם תמיכה מתאימה, רבים כן משתלבים בהצלחה גם ללא הפרדה גורפת. חופש הדת מבטיח לאדםאתזכותולהחזיק באמוðותיוולקייםמצוות, אבל הוא איðומעðיק זכות לקיים מוסדות ציבור ðפרדים באופן הפוגע בעיקרון השוויון. המדיðה כבר מתחשבת בציבור החרדיבהיבטיםרבים– למשל,בקביעתלבושצðועבקמפוסיםהחרדיים,בהתחשבות בלוח השðה הדתי, במתן כשרות במזðוðים, וכדומה. כל אלו התאמות ראויות שאיðן עולות כדי אפליה. אך הדרישה להפרדה מגדרית היא חריגה בהרבה: היא דורשת למעשה יצירת מסלול ðפרד על בסיס מין, מה שמשליך באופן מהותי על חוויית הלימודיםשלכללהמעורבים.חשובגםלהעירשחופשהדתאיðו"זכות- על"שבאופן אוטומטידוחההצידהערכיםדמוקרטייםאחרים. הבסיסלערכיםחוקתייםבישראל – כמו גם בפסיקת בג״ץ הרלווðטית – הוא שיש לאזן בין חירויות, ולא לקבוע שאחת מהן גוברת אפריורית. במקרהזה,זכותם של החרדים ליהðות מגישהלהשכלה גבוהה ðסמכתכברעלמתווהמאוזן)תוכðיותייעודיותבתוארראשון(,ואיןהצדקהלהרחיבה באופן שפוגע משמעותית בזכויות ובאיðטרסים של קבוצות אחרות. גם בהיבט התרבותי הרחב – החברה הישראלית שואפת לשילוב מכבד של החרדים, שהוא E-mail: [email protected] בבחיðת "שילובללאטמיעה".אולם הצעתהחוקהðוכחיתתוביללשילובתוך הפרדה, שילוב למראית עין בלבד, שאיðו מבססהשתלבות אמיתית בחברה הכללית.  קידוםההשכלהוהתעסוקהשלחרדים: הפרדוקסהבולטהואשהצעהזועלולהלפגוע דווקא במטרה המוצהרת שלה. התומכים מצביעים על תחומים כמו פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית, שבהם ðדרש תואר שðי לרישוי מקצועי, וטועðים שאם לא ðאפשר תואר שðיðפרד – כמעטלא יהיופסיכולוגיםחרדיםוכדומה.ואולם,ðשאלת השאלה: איזהמיןפסיכולוגיהיהבוגרתוארשðיðפרדשמעולםלאישבבכיתהעםאישה?האם יוכללטפלבמטופלתאישה?כיצדישתלבבצוותרב- מקצועיבביתחוליםלצדעמיתות? הכשרה מקצועית איכותית דורשת הכðה להתמודדות עם החברה הממשית שבה פועלים. בהקשר זה, דווקא התעקשות על הפרדה מלאה עלולה לגזור על בוגריה גטו תעסוקתי – הם יוגבלו לעבודה במסגרת חברה מופרדת )אם קיימת כזו( או יתקשו מאודבשוקהרגיל.זאתועוד:הðיסיוןמראהשחלקðיכרמהחרדיםשכןסיימותארים מתקדמים במסגרות מעורבות מצליחים למצוא מקומות עבודה טובים ואף להשתלב במגזר הציבורי והעסקי הרחב, בעוד שבוגרי המסלולים הðפרדים לעיתים קרובות מתקשים יותר בכך. לכן, אם המטרה היא קידום כלכלי- חברתי של הציבור החרדי, הפתרון איððו בהסתגרות אלא בעידוד הסתגלות הדרגתית למשל,. ðיתן להרחיב תוכðיות של מכיðות קדם- אקדמיות ייעודיות )בהפרדה( כהכðה ובסיס להשכלה מעורבת,לספקליוויומלגותלסטודðטיםחרדיםבתאריםמתקדמיםרגילים,ולהעלות מודעות בתוך החברה החרדית לחשיבות ההשתלבות גם בסביבה לא מופרדת. צעדים כאלה, ולא יצירת מגדל שן ðפרד ומדומה, יביאו לתוצאה הרצויה: יותר אקדמאים ואקדמאיות חרדים המשתלבים כשווים בכל תחומי המשק. בפרט, כפי שעולה מדו"ח המבקר, ההפרדה בתוכðיות בתואר ראשון לא קידמה במציאותהרחבתהשכלה גבוהה של חרדיםולכן איןהצדקהלהרחיבאת זה לתארים מתקדמים,אלא לחפש דרכיםאחרותלהן פוטðציאליישום והצלחהטובים יותר.  "חוקזכויותהסטודðטמתיר,ולכןישהכשרלהפרדה" : אמתשחוקזכויותהסטודðט כולל סעיף המתיר פתיחת מסלולים ðפרדים מטעמי דת. אולם יש לזכור כי סעיף זה ðחקק בשðת 2007 מתוך כווðה לקדם שילוב חרדים באופןמידתי ולא כמð,דט פתוח. בג״ץ 8010/16 הדגיש שהסעיף איðו פוטר מחובה למידתיות ואיזון עם ערך השוויון, ושמל״ג איðה מוסמכת "לפתוח את הפתח לרווחה" לכל יוזמה של הפרדה בלתי- מוגבלת. למעשה, בג״ץ פירש את החוק כרוחו: היתר ההפרדה ðיתן בכיתות הלימוד בלבד,רקבבוגריחיðוך חרדי, ותחתמגבלותברורות– זהו מתווהצר ומצומצםמאוד. סטייה ממתווה זה דורשת שיðוי חקיקה, וכעת משהכðסת מבקשת לעשות כן – עליה לקחת בחשבון את כל ההשלכות שפורטו לעיל. אי אפשר להציג את התיקון הזה כהמשך "טבעי" או טכðי של החוק הקיים; זה ו שיðוי מהותי של מדיðיות ההשכלה הגבוהה בישראל, שיðוי שבאופן מוצהר סותר את עמדת בית המשפט העליון ואת תפיסת המל״ג את תפקידה. על כן, אין לקבל את הטיעון שהחקיקה הקיימת כבר מכשירה הפרדה כוללת. ההיפך הוא הðכון: החקיקה הקיימת והפסיקה הקיימת מציבות קווים אדומים שאותם התיקון מבקש לפרוץ, ותפקיד הכðסת איðו להעðיק "הכשר" בלתימוגבל אלאלפעול בזהירותובהתחשבות בכלל הערכיםהמתðגשים. סיכום והמלצות המועצה המתאמת של ארגוðי הסגל הבכיר באוðיברסיטאות קוראת לדחות את הצעת התיקון לחוק זכויות הסטודðט המתירה הפרדה מגדרית בתארים מתקדמים. ðייר עמדה זה פרש בהרחבהאתהðימוקיםהציבוריים,הערכייםוהמקצועייםלהתðגדות:הפגיעההצפויהבשוויון ובמעמד הðשים באקדמיה; הðזק האפשרי לאיכות ההוראה והמחקר ולמעמד הסגל; הפגיעה בצורת ההעסקה והמחקר של חברי הסגל והחופש האקדמי שלהם בðיהול קבוצות המחקר וההוראה; אי- ההתכðסות וההתאמה של ההפרדה עם אופי הלימודים המתקדמים; הסתירה הפלורליזם, ולעקרוðות האקדמי לחופש מה האזהרה ותמרורי והכישלוðות עבר. מכלול השיקולים מוביל למסקðה ברורה כי הðזק שבהצעה עולה עשרות מוðים על התועלת E-mail: [email protected] שבה, ואף עלול לחבל בתכלית שאותה היא מתיימרת לשרת – שילוב האוכלוסייה החרדית בהשכלההגבוהה ובשוק העבודה. במקוםחקיקההפוגעתבעיקריהיסודשלההשכלה הגבוהה,אðוממליצים עלחלופותמאזðות שיסייעולשילובחרדיםמבלילפגועבעקרוðותהשוויוןוהאחדותהאקדמיתומבלילפגועבתðאי ההעסקהוהזכויותשלחבריהסגל בין הצעדים הרצויים:. חיזוק המכיðות הקדם- אקדמיות הייעודיות לחרדים )במסגרות ðפרדות, כשלב מעבר וגשר להשכלה מעורבת;( תוכðיות חוðכות וליווי אישיות לסטודðטיםוסטודðטיות חרדים בתארים מתקדמים, שיספקו תמיכה אקדמית וחברתיתבתוךהקמפוסהרגיל; עידודמודעותוהסברה בתוךהחברההחרדיתבדבראפשרויות הלימודים הגבוהים, באופן המכין ðפשית את המועמדים למציאות המעורבת ומדגיש את היתרוðותשבה;ושילובðושאיכישוריתעסוקה בתוכðיותהתוארהראשוןהðפרדות,כדילהקל על מעבר הבוגרים לסביבת עבודה כללית. צעדים אלה עולים בקðה אחד עם המלצות מבקר המדיðה לשמור על איזון עדין בין מתן הזדמðות לחרדים להשכלה, לבין שמירה על ערכי הפתיחות והשוויון בהשכלה הגבוהה. כך ðיתן לקדם את השתלבות החברה החרדית במערכת האקדמיתוהכלכלית בצורהבריאהומקיימת,במקוםליצורהפרדותðוספותשיחצצוביðהלבין שארחלקי החברה. סיכומו של דבר לראייתð,ו, עקרון ההפרדה המגדרית איðו פתרון קסם אלא תרופת שווא שיש לה תופעות לוואי חמורות. חובה עליðו כחברה וכמערכת אקדמית לשאוף לשילוב שהוא גם מכבד וגםשוויוðי ההשכלה הגבוהה בישראל צברה מוð.יטין של מצויðות, חדשðות וק ידמה חברתית. אשר על כן, יש לשמור עליה כמרחב שבו כל אדם – חילוðי, דתי, חרדי – יכול ללמוד, ללמד ולחקור יחד עם עמיתיו ועמיתותיו, ללא חציצה מלאכותית וללא אפליה. הק ידמה והמסורת יכולות לדור בכפיפה אחת, אך לא דרך הקמת גדרות, אלא באמצעות ה ידברות, סובלðות וכבוד הדדי. אðו קוראים למחוקקים לחזור בהם מהתיקון המוצע, ולהצטרף אליðו במאמץ למציאת פתרוðות משלבים ולא מפלגים, שיעשירו את האקדמיה הישראלית ויחזקו אתלכידותהחברהכולה. מקורות 1 עתירת פורוםקהלת לבג"צבעð.יין הפרדהמגדרית content/uploads/2017/11/bagatzmalagfinal.pdf - https://kohelet.org.il/wp 2 . גילוי דעת של פורוםאפיק https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_cs_bg_5604782.pdf 3 פסק דיןבג"צ בð.ושאתיקון חוק הסטודð ט בעðייןהפרד ה מגדרית https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/16/ 100/080/k61 fileName=16080100.K61 type=4 & & 4 .ðיירעמדה שלהמכון הישראלילדמוקרטיה - study - separate - amendment - bill - rights - https://www.idi.org.il/media/27187/student tracks.pdf 5 דו"ח מבקרהמדיð.הבעðייןהðגשתההשכלההגבוההלחרדים 5.aspx - https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/8632 E-mail: [email protected]