פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 328 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שלישי, כ"ד כסלו התשס"ח (4 בדצמבר 2007), שעה 11:30 סדר היום: אספקת אביזרי שיקום לנכים נכחו: חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר רן כהן סופה לנדבר אברהם רביץ מוזמנים: אנואר חילף - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר דלית רומם - ע' ליועץ בכיר לשר, משרד הבריאות אורלי ביטרמן - אגף התקציבים, משרד הבריאות נעמי רוטשילד - מ"מ מנהל המכון הלאומי לשיקום על שם לואיס אסתר יעקבי - פיזיותרפיסטית המכון הלאומי לשיקום על שם לואיס דורון יהודה - חבר הנהלת ארגון הגג של ארגוני הנכים נסים מורביה - מטה מאבק הנכים נעמי מורביה - מטה מאבק הנכים חיים רייזלר - עמותת קר"ן שלום קוטשר - ארגון אנשים ייעוץ משפטי: מנהלת הוועדה: וילמה מאור קצרנית פרלמנטרית: רויטל יפרח אספקת אביזרי שיקום לנכים היו"ר יצחק גלנטי: צהריים טובים. רבותי, זמננו קצר והמלאכה מרובה. אני מודיע לכם למפרע, שב-12:30 מסתיימת הישיבה. צר לי שנאלצתי לנעול את הישיבה הקודמת בטרם הסתיימה. הייתי מבקש מהמשתתפים להיות ענייניים, להקשיב האחד לדברי השני, כי שוב ניכנס לבליל של דיבור ואף אחד לא יבין את דברי רעהו. לכן, מחובתנו להיות ענייניים ויעילים. אני חייב לציין שעל פי הדוח של המל"מ, המצב של אספקת אביזרי שיקום לנכים הוא בכי רע בלשון המעטה. בראשית חודש אוקטובר 2007 המתינו 1321 נכים לאביזרי שיקום. המתנה שגורמת סבל רב, המתנה שגורמת בין היתר להסתגרותם של נכים בבתיהם או במקומות שבהם הם נמצאים עקב חוסר יכולת לבצע פעולות בסיסיות. הדבר ידוע, ומה לעשות? הוא נובע ביסודו מכך שהאוצר אינו מתקצב נכונה את כל הנושא של אביזרי שיקום לנכים. נגרם סבל רב, ומעבר לכך, אנחנו יודעים שישנם גם תהליכים שמגבירים ומאיצים את המציאות המרה הזאת. בין היתר זה נושא של הזדקנות האוכלוסייה, התרחבות התחלואה במחלות שונות הגורמות לצורך באביזרי טיפול כמו סוכרת. עליה במודעות של ציבור הנכים בקיום אביזרים חדשים ומשוכללים, שיפורים טכנולוגיים שמתחייבים. כניסת יצרנים ומשווקים חדשים לשוק האביזרים, קביעה של הנכים המטופלים על ידי משרד הבריאות להשוות להם לאלה של נכים אחרים, למשל נכי צה"ל ונכי תאונות דרכים. יהודה דורון: גם תאונות עבודה. היו"ר יצחק גלנטי: נכון. מה לעשות, מרובים הם צרכי עם ישראל והיד כנראה איננה משגת. אין לנו הרבה יכולת תמרון בנושא זה מעבר לצלצול בפעמונים, הרמת קול זעקה, שישמע קולנו ברמה ולחפש דרכים על מנת לשפר את המצב. יכולה להיות לנו פניה ישירה בנושא זה לאוצר, ולדרוש ממנו שיתקיים איזה שהוא מנגנון אוטומטי, שלא יהיה צורך בכל פעם לדון מחדש בנושא כאוב זה. יש להגיע למציאת נוסחה מוסכמת על כולנו בצורה כזאת שאכן נקטין בהדרגה את הפגיעה הקיימת כיום בציבור הנכים. זו הקדמה, ואשמח אם תתייחסו לנושא אבל אנא, לא להתפרץ. בסך הכל כולנו פה מעוניינים ורוצים לשפר את המצב אברהם רביץ: אני רוצה להציע הצעה לסדר הדיון החשוב הזה. זה נושא חשוב מאוד ויש לי הצעת ייעול, זאת הפעם, אנחנו לא עושים את זה בדרך כלל, אדוני היו"ר. משרד הבריאות הגיש פניה למשרד האוצר על סך של 32 מיליון שקל, שעל ידי זה טוען המשרד שיוכל להגיע למצב האופטימאלי, נכון להיום. בגלל קוצר הזמן, אנחנו לא הולכים לדון כאן בסדר העדיפות של ה-32 מיליון שקל, איך זה יתחלק ומה אפשר לצמצם וכולי, אין לנו את הזמן לכך עכשיו. הייתי רוצה להתגרות בחברי האוצר ולומר להם: אתם עושים שיעורי בית, חזקה עליכם שאתם יודעים במה המדובר. הייתם במגעים עם שר הבריאות, הוא דורש 32 מיליון שקל. אתם רוצים לתת את זה? טוב. אם אתם לא רוצים לתת את הסכום הזה, אתם רוצים לתת פחות - - היו"ר יצחק גלנטי: אתה אומר: בואו נראה על מה אתם רוצים - - אברהם רביץ: או שנלחץ עליכם שאכן תתנו את כל הסכום, אבל נגיד שתבואו ותאמרו: זה התקציב, ובעצם אין לנו על מה לדבר. אז צריך להתחיל מלחמה ובשביל זה אנחנו צריכים קצת יותר מחצי שעה, אתה יודע... היו"ר יצחק גלנטי: אם הדיון לא יסתיים, אז נמשיך בפעם אחרת. אברהם רביץ: הייתי רוצה שהאוצר יגיד, לאחר שהוא קרא את הנייר, לכמה הוא מוכן לצעוד לקראת שיפור המצב הזה. דרך אגב, ישנו מנגנון קבוע בסל הבריאות. יש מנגנון של 2% לשנה לטכנולוגיה. אני לא יודע אם זה כולל גם את הדברים האלה, אבל אני אומר שכשדוגמה לכך, בסל הבריאות יש כבר דבר של 2% ואני לא יודע אם מקיימים אותו. זו לא המצאת הגלגל. לכן, אני ברשותך, מציע שאדוני יגיד שמשרד האוצר יגיד אם כן או לא, נדמה לי שזה לא כולל את האביזרים האלה. היו"ר יצחק גלנטי: אשמח מאוד אם נציג האוצר יאמר את דברו. אנואר חילף: אני אתייחס לשני הנושאים: לגבי המנגנון האוטומטי, רוב השירותים שניתנים על ידי משרד הבריאות מקודמים לפי מנגנון של תוספות ריאליות ואין שם קידום אוטומטי. למה זה נעשה? כי אנחנו חושבים שהדבר הזה נותן לנו יותר גמישות בלנייד תקציבים מתחום לתחום, ויש בדבר יתרון כמו שיש יתרון בקידום האוטומטי. הדבר הזה אינו נותן פתרון אבל למרות זאת, ניתנו תוספות למכון. מספיק או לא, אפשר לתמיד להתווכח. היו"ר יצחק גלנטי: אדוני, נציג האוצר, אני מבקש. יש לפנינו 1321 נכים שאין ביכולתם לנוע. אנואר חילף: לכן אפרט מה יינתן. היו"ר יצחק גלנטי: ההיסטוריה מאוד חשובה - - סופה לנדבר: זה חשוב לדעת, מפני שבמשך כמה חודשים נלחמתי כד להעביר את הכספים למכון "לואיס" והם לא נתנו על מגש של כסף. אחרי המלחמה עם כל הנכים, שהם נציגים בוועדה הזאת ובוועדת הכספים ובוועדה לפניות הציבור, איחדנו את הכוחות והצלחנו להעביר לשם כספים. אני רוצה לדעת איך העבירו את הכספים, מתי, מה הסכום וכולי. היו"ר יצחק גלנטי: חברת הכנסת לנדבר, האם הגעתם בכל הדיונים האלה לסכום מוסכם? סופה לנדבר: נכון. אז היה צריך להעביר 9 מיליון. אנואר חילף: הועבר מזה 3 מיליון שקל ו-6 יועברו במסגרת סוף השנה. סופה לנדבר: למה זה במסגרת סוף השנה? היו"ר יצחק גלנטי: אני מבקש לאנואר לסיים את דבריו. בבקשה. אנואר חילף: בנוסף, ניתנה גם תוספת של 3.5 מליון שקל לתקציב 2008. היו"ר יצחק גלנטי: בנוסף ל-9 מיליון או רק ה-3 מיליון? אנואר חילף: 9 מיליון זה בתקציב, זה לא לבסיס. אבל בסיס התקציב של מכון "לואיס" יגדל ב-3.5 מיליון שקלים. בנוסף, ניתנו תוספות תקציביות לתוספת השלישית, שהיא באחריות משרד הבריאות, שבין היתר קיים שם גם התקציב של מכון "לואיס", ואם משרד הבריאות ירצה להקצות מתוך הכסף הזה עוד כסף למכון "לואיס", הוא יכול. גם בשנה שעברה, 2007, 2006 - - היו"ר יצחק גלנטי: סליחה שאני קוטע אותך מר אנואר. פה מדובר על 9 מיליון שקלים, שמתוכם הועברו נכון לרגע זה 3 מיליון שקלים. אברהם רביץ: הוא מבטיח את ה-6 עד סוף השנה. היו"ר יצחק גלנטי: אני מדבר אתך כרגע על 1321 נכים שצריך למצוא להם פתרון. אנואר חילף: ראיתי שהיה חיסרון תקציבי, שב-30 לאוגוסט הפסיקו לתת שירות, אבל אני לא יודע כמה צריך באמת. אני אומר שמעבירים 6 מיליון שקלים. לא כתבו בנייר הזה שצריכים להעביר השנה 3,4 או 20 מיליון. אני אומר מה אנחנו הולכים להעביר ואני מקווה שזה פותר את הבעיה. רן כהן: היו"ר אומר בצדק, 1321 נכים - - אברהם רביץ: הוא אומר 6 בכספי סוף שנה. אני יודע מה זה וגם אתה יודע. היו"ר צחק גלנטי: לסוף שנה זאת. הבעיה עכשיו היא האם ה-6 מיליון שקלים האלה פותרים את הבעיה של אותם 1321 נכים? קריאות: לא, לא. אברהם רביץ: זה לא מתחיל. בשביל לפתור צריכים 32 מיליון. סופה לנדבר: אנחנו צריכים לשאול את האוצר כמה היום נמצאים בלי טיפול? 1321. כמה כסף זה שווה? חיים רייזלר: אני יו"ר עמותת קר"ן, שנלחם 4 שנים על כל הנושא הזה. מכירה אותי חברת הכנסת סופה לנדבר ורן כהן וגם חבר הכנסת רביץ. תראה, נזרקים פה מספרים שחלקם נכונים וחלקם לא נכונים, ואני מצטער, יש לי מסמך של רות אלבק. לאמתו של דבר, מכון "לואיס", בישיבה המדוברת הזאת בוועדת הכספים, היה מדובר שנקבל בהתחלה 13 מיליון שקל וירד ל-9 כתוצאה מתרגיל של האוצר, אני לא יודע איך הוא עשה את זה, כי בזמנו ג'ומס הוסיף לנו 4 מיליון ובסוף זה 9 מיליון. מכון "לואיס" קיבל 4.5 מיליון שקל ולא 6 מיליון. מי שאומר דבר אחר זה לא אמת. מונח פה מכתב של משרד הבריאות. על חשבון זה קיבלו כיסאות גלגלים ב-2 מיליון שקל. כלומר כרגע, להחלטה של חברת הכנסת סופה לנדבר בזמנו, חסר לנו עדין 2.5 מיליון - - היו"ר יצחק גלנטי: למה 2.5? 4.5 קיבלתם - - חיים רייזלר: נכון, אבל לקחו 2 מיליון מאתנו לכיסאות הגלגלים. יש פה שתי אפשרויות. עשו תרגיל פה. אם אתה מדבר על מכון "לואיס", הוא קיבל 4.5 וחסר 4.5. מאחר ואני מקושר עם פרופסור שני, שלא צריך להגיד לכם מיהו, הוא אמר לי שהסכום השנתי שהם מקבלים שלא עונה על הצרכים זה 32 מיליון, כמו שנאמר קודם. הסכום האמיתי צריך להיות 38 מיליון. זאת אומרת שהשנה צריכים לגמור אותה עם 38 מיליון שקל ולא כל תקציב אחר. הוא אומר פה שעם שדרוג זה צריך להיות 42 מיליון , שדרוג שכבר הוסכם עליו. הוא אמר שהוא מקווה שבשנה הבאה, עוד לא אושר כלום, שהוא יקבל 40 מיליון. למה נוצרו כל התורים האלה, ואני רוצה להודיע לך ש-1321 איש כבר לא מחכים. אני גם אומר את האמת, כי ברגע שחתמו את ההסכם והוא מונח פה, אצלי ביד, הסכם שחתמו עם מכון "לואיס", הוא הוסיף להם תקציב. היו"ר יצחק גלנטי: אז כמה נכים יש לנו עדין שזקוקים לקבל אביזרי שיקום? חיים רייזלר: יושבת פה גברת נעמי רוטשילד, ואחרי שהיא תגיד את המספר יש לי עוד הרבה מה לומר. נעמי רוטשילד: אני רוצה להבהיר כמה נקודות: אכן חיכו 1300 מקרים כי לא היה הסכם חתום עם משרד הבריאות. ההסכם נחתם שוב באמצע אוקטובר 2007 עד 31 באוגוסט 2008. למה רק עד אז? כי משרד הבריאות צריך לצאת מכרז לספק שייתן שירות לנושא הזה, כי אנחנו כרגע נותנים את השירות הזה לפי פטור ממכרז. קיבלנו את ההסכם הזה חתום על 24 מיליון שקלים, שלמעשה אמורים היו להספיק ל-8 חודשים של שנת 2008. אבל הפעילות שלנו, שפסקה באוגוסט, בעצם התחילה שוב עבור ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר, נוגסת מה-24 מליון כל חודש עבור 2007, מה שמשאיר אותנו אולי עם 10 עד 11 מיליון להתחיל את שנת 2008. נגמור את זה תוך זמן קצר ביותר. היו"ר יצחק גלנטי: אני מבקש לדעת כעת כמה נכים עדין עומדים במצב שהם זקוקים לקבל ציוד שלא מצוי בידיכם? נעמי רוטשילד: כרגע לא ממתינים נכים מכיוון שיש תקציב אבל זה על חשבון 2008. היו"ר יצחק גלנטי: זאת אומרת, גם אם הכסף נלקח על חשבון 2008, כעת אין נכים ממתינים. נעמי רוטשילד: מי שממתין זה אנשים שנעשה בירור רפואי לגבי ההזמנה שלהם, אבל לא מסיבה תקציבית כל שהיא. קורה שאנשים ממתינים, בהחלט כן, מכיוון שכשזה מגיע אלינו למכון שנועד מלכתחילה לעשות בקרה, הנהלת מכון "לואיס" עושה בקרה על ההזמנות שמגיעות. אז לפעמים בודקים את מהות ההזמנה, אבל הסיבה היא לא תקציבית. היו"ר יצחק גלנטי: אני שמח לשמוע שלא כצעקתה. אני מדבר כעת מבחינה עובדתית. נכון להיום אין מי שממתין לקבל אביזרים. אני לא מדבר כרגע האם זה שייך לתקציב 2007 או 2008. יכול להיות שנעמוד בשנת 2008 בחסר ואני לא יודע מה גודל החסר - - יהודה דורון: אני מארגון הגג של ארגוני הנכים, אני חבר הנהלה ויו"ר ארגון נכי הפוליו. יש פה שני דברים שכרגע עשינו ערבוביה ביניהם. יש את הענין של הפרוטזות, שכרגע זה מה שדיברתם עליו ויש את הענין השני שזה הציוד שהנכים זקוקים לו וזה ציוד כמו כסאות גלגלים ממונעים ורגילים, ופה יש ציבור גדול של נכים שלא מקבל ולא יקבל גם. היו"ר יצחק גלנטי: סליחה, האם אתה מדבר על השדרוג? יהודה דורון: לא. אני מדבר על זה שיש הרבה נכים שממתינים בתור וזה לוקח זמן רב ולא מקבלים כי אין תקציבים לנושא של ציוד, כסאות גלגלים ומיטות שהנכה זקוק להם. אני רוצה להדגיש דבר חשוב: הענין של התקצוב של משרד האוצר למשרד הבריאות מופיע בהסכם ועדת השישה. דיברתי על זה בדיון הקודם. חשבתי שהיום משרד הבריאות יבוא עם החוק שנקבע בוועדת השישה, מה נותנים ואיך נותנים, איך נותנים למשרד הבריאות את הכסף. היה שם ענין שכל פעם שהיה חסר כסף למשרד הבריאות, משרד האוצר היה בודק את זה ומזרים כסף כל רבעון. אני לא שומע פה אף אחד ממשרד הבריאות שמדבר על הנהלים שהיו צריכים להישאר. נעשו שינויים שפגעו בנכים. גובים מהם תשלום יותר גבוה, ולא הביאו את זה לדיון פה ולכן היה אסור לעשות את המעשה הזה. עשו שינויים כבירים במשרד הבריאות מבלי להביא את זה להתייעצות, בניגוד לתקנות שנקבעו על ידי ראש הממשלה מנחם בגין בוועדת השישה. הייתי שותף לזה ולכן אני אומר, הרבה לא מכירים את זה. היו"ר יצחק גלנטי: אני מקווה שלא נגיע לתקופת הפלמ"ח. רן כהן: אם בגין עשה משהו טוב, בא נשאיר אותו. יהודה דורון: מה שחשוב לי לומר הוא שהגשתי תביעה עם אחד הנכים לבג"ץ בנושא וועדת השישה והוא קיבל את כל הכסף שהיה מגיע לו על ידי בג"ץ. כי ועדת השישה קבעה נורמות ואת הנורמות האלה צריכים ליישם. אם מישהו רוצה לשנות, וזה קשור אליך כבודו, כי אנחנו אומרים שכל נושא שרוצים לשנות, חייבים להביא אותו לכאן וזה כתוב בתקנות. אז איך משנים בלי להביא את זה אליכם? אני רוצה לדבר על משהו מאוד חשוב: - - היו"ר יצחק גלנטי: אני מבקש ממך לומר זאת בקיצור כי יש עוד כאלה שרוצים לדבר. יהודה דורון: אגיד בקיצור: ממתינים היום רבים מבין הנכים שפגועים בידיים או ביד, כל האנשים המבוגרים שמקבלים CVA, ואומרים להם: לא תקבלו כיסא גלגלים ממונע. תביא כושי שידחוף אותך 24 שעות. יש נכים עם שתי ידיים פגועות, שאמנם הולכים מספר צעדים אבל אם הוא נופל, הוא לא יכול לשמור עם הידיים שאין לו על עצמו. יש אדם שנהרג, משה גלילי, שנפל ומת. צריך לתת לכולם כסאות. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה. מר רייזלר, אנא סיים את דבריך בקיצור. חיים רייזלר: מאחר ומצוקת התקציב כל כך קשה, אנחנו בזמנו קיבלנו בהסכם כתוב או לא כתוב עם משרד הבראות, דרך בג"ץ, שזמן ההמתנה יהיה 14 יום. כתוצאה מהתהליכים האלה אין דבר כזה, לא עומדים בדבר הזה, ולא מכון "לואיס" אשם אלא אך ורק משרד הבריאות. יש דבר מובנה, לדוגמה, נכה צה"ל, אין בעיה של תקציב, נכי תאונות דרכים, אין בעיה. נכים כלליים – יש בעיה של תקציב. אני מבקש שהוועדה הזאת תצא בקריאה לתת לפי צורך ולא לפי תקציב. אם קוטעים לאדם את הרגל, מה תיתן לו? רגל. אז תן לו מה שמגיע לו ואני לא מדבר על שדרוג כרגע. היו"ר יצחק גלנטי: ברורה לי הנקודה. אני שואל שאלה, אמרת בדבריך שזמן ההמתנה הוא 14 יום. מה המשמעות? תתמקד בנושא הזה. חיים רייזלר: 14 יום זה זמן שהנכה מקבל מכתב עם רצפט לקבל פרוטזה, עד שמכון "לואיס" מאשר לו את העבודה. הוא לא יכול לאשר לו את העבודה אם אין לו מספיק תקציב. כתוצאה מההליכים האלה נוצרים זמנים שעוברים את ה-14 יום. אני לא צריך לספר לך איך בשאר הסקטורים זה קיים. היו"ר יצחק גלנטי: בסדר, אז העיכוב מעבר ל-14 יום נובע גם הוא ממחסור תקציבי. הנקודה ברורה. נסים מורביה: אני ממטה מאבק הנכים. אני רוצה להביא נקודה בתוך משרד הבריאות, שאולי לא ברורה להרבה אנשים. הגברת רומם טענה שלמשרד הבריאות אין בעיה של תקציבים. יושבת פה הגברת דלית רומם שהיא רכזת אביזרי שיקום במשרד הבריאות, והיא זו שמספרת שעובדים לפי רבעונים ואם נגמר הכסף, צריך לחכות עד מרץ, כך היא טוענת עכשיו, על מנת להמשיך לספק אביזרי שיקום, ואני מדבר על כסאות גלגלים ועוד כהנה וכהנה. רן כהן: אז מה עושה הנכה? הוא שוכב במיטה ומחכה? נסים מורבייה: אני מדבר כרגע על ייתר האביזרים. שמשרד הבריאות יעשו סדר עם עצמם ושיבואו לישיבה תמימי דעים על מנת שלא תהיה לנו פה בעיה. יש בעיה עם הנושא הזה. היו"ר יצחק גלנטי: אבקש את תגובת משרד הבריאות. דלית רומם: אתחיל מדבריו של מר דורון בקשר לאנשים שלא מקבלים אביזרים בגלל שהם נחשבים לנכים שאינם פגועים ב-4 גפיים. בישיבה הקודמת ציינו שקמה ועדה והגישה המלצות לשינויים בנוהל הקיים, וכמובן שהוא יהיה תקציב בסופו של דבר, וזה הוגש למשרד הבריאות שהגיש את זה לאוצר. בוודאי שזה נושא תקציבי כי אנחנו עובדים על פי תקציב ואנחנו מוגבלים תקציבית. התקציב שיהיה לנו בשנת 2008, אני לא רואה שנצליח לעשות שינוי טכנולוגי, לשדרג את הטכנולוגיה. היו"ר יצחק גלנטי: רק הנושא של השדרוג הוא העיכוב היחיד? האם כל ייתר הבעיות נפתרות? דלית רומם: ודאי שלא. היו"ר יצחק גלנטי: אני מבקש לדעת ממשרד הבריאות, שהוא אמון על בריאות הציבור במדינת ישראל, איך הוא מציע לפתור את הבעיות האלה. יש ציבור של נכים שצריך לפתור לו את הבעיה. ברור שאדם בריא לא חש את זה. איך אומרים? השבע לעולם לא מרגיש את הרעב. משרד הבריאות אמור לפתור את הבעיות האלה. אני מבקש לשמוע איך משרד הבריאות, עם התקציב שיש לו ושאין לו, אולי משרד הבריאות צריך ללחוץ על האוצר ואולי באמצעים אחרים, אבל הוא צריך למצוא פתרון לבעיה הזאת. אני רוצה לשמוע מה משרד הבריאות מציע. דלית מרום: חלק זה בוודאי נושא תקציבי, כי אם אני מחויבת לאשר מכשירים על פי החוק והנוהל הקיים, אני צריכה שיהיה לי תקציב. אם בחודש אוקטובר - - היו"ר יצחק גלנטי: תדרשו את זה. דלית מרום: אנחנו דורשים. יש פה אנשים מאגף תקציבים - - היו"ר יצחק גלנטי: כמה חסר לכם היום? דלית מרום: התקציב שלנו נגמר בסביבות אמצע אוקטובר. הגשנו בקשה לאוצר וביקשנו תקציב. לא קיבלנו תקציב אבל כן קיבלנו אפשרות להמשיך להפעיל לכיוון 2008. היו"ר יצחק גלנטי: זה תרגיל, כי זה לא פותר את הבעיה. ב-2008 תתעורר הבעיה מחדש. דלית רומם: זה תרגיל שהוא חשוב וחכם כי ברור שאם אני אאשר למישהו מכשיר בדצמבר, סביר להניח שעד שהוא יביא את החשבונית או שאני אצטרך לשלם, זה לא יהיה בדצמבר. כך שהתרגיל הזה נכון וצריך לאפשר לעבוד על פני כל השנה, כאשר מחודש דצמבר או נובמבר התקציב צריך להיות על חשבון שנה הבאה. היו"ר יצחק גלנטי: את יוצאת מתוך נקודת הנחה שהתשלום בפועל או ההוצאה בפועל תהיה כבר בתקציב 2008. אבל שוב - - דלית מרום: נכון להיום, אם יאפשרו לנו, אפשרו לנו אבל זה היה קצת מאוחר עד שהצלחנו להסדיר את זה, התקציב עצמו הספיק לשנה הזאת ללא שדרוג טכנולוגי, בתנאי שיאפשרו לנו להמשיך לעבוד בחודשיים האחרונים של השנה על חשבון שנה הבאה. היו"ר יצחק גלנטי: אז נניח שאפשרו לכם. את בעצמך אומרת שההוצאה בפועל תהיה מתקציב 2008. יכול להיות שכתוצאה מזה אותו תרגיל ימשיך גם ל-2009. זה מפריע למישהו? נעמי רוטשילד: בתותבות, מכשירים ונעלים זה לא קיים. דלית מרום: ראשית, זה פותר חלק מהבעיות ולא את כל הבעיות כי אזרח שרכש מכספו ומבקש החזר כספי עכשיו, ברור שלא יקבל את זה עכשיו אלא יצטרך לחכות לשנת הכספים הבאה. בעיקרון, התהליך נמשך ולא הפסקנו את התהליך. היו"ר יצחק גלנטי: כדי לסתום את הפער שנוצר, הרי יש פה פער שכל פעם דוחים אותו הלאה, מגלגלים אותו. דלית מרום: זה פער מאוד בעייתי. היו"ר יצחק גלנטי: את יכולה לתת לי אותו מדוד בערכים של שקלים, מיליונים? דלית מרום: בתקציב של שנת 2007 ביקשנו ללא תוספת טכנולוגית סכום של 38 מליון שקלים. בסופו של דבר, עם התוספות של ה-9 מיליון שניתנו על ידי האוצר וחולקו על ידי המשרד למכון "לואיס" ואלינו. אנחנו קיבלנו 4.5 והם קיבלו 4.5. היו"ר יצחק גלנטי: האוצר מאשר את זה? אנואר חילף: מאשר. דלית מרום: זאת אומרת, שהיה הפרש של אולי 2 מיליון שקלים. שלום קוטשר: אני מייצג את ארגון "אנשים", ארגון נכי שיתוק מוחין. להערכתנו, יש כ-30 אלף אנשים נכי שיתוק מוחין, שזה מתחיל מהגיל הרך ועד הגיל המבוגר. לפי דעתנו, מבחינת האבזור, אנחנו נמצאים בתחתית הסולם של הנכים הכללים כי יש לנו צרכים ודרישות בגלל המוגבלות שלנו, שאנחנו יכולים לשכוח ממימון. כמו למשל, הרבה נכים סובלים מבעיות ראיה, מבעיות שמיעה, משקפיים מיוחדות, אזניות שמע, אביזרי שמע, הצרכים גדולים, המימון הוא אפס. קלנועיות, המימון אפס. לגבי כיסאות ממונעים, יש פה פרדוקס, עוול, שלפי דעתי מאוד משווע. נכה שיתוק מוחין שמשותק בחצי גוף לא זכאי לכסא גלגלים ממונע אלא מקבל כסא גלגלים רגיל. תראה אדוני היושב ראש את העוול, נותנים לו כיסא רגיל שזקוק לתפקוד של שתי ידיים בריאות. היו"ר יצחק גלנטי: מי קובע את התנאים האלה? קריאות: הפיזיותרפיסטית. רופא נותן אישור לכיסא ממונע, אתה צריך לעבור בדיקה של פיזיותרפיסטית ורק היא קובעת אם מגיע לך או לא. היא מעל הרופא. שלום קוטשר: אבל ההחלטה האחרונה היא של משרד הבריאות, לפעמים גם בניגוד לפיזיותרפיסטית. דובר: אם רופא קובע - - שלום קוטשר: הם מבטלים החלטות רופא בקלי קלות. דלית מרום: עניתי, ואם לא הבינו אענה על זה שוב. אנחנו פועלים לפי נוהל מכשירות וניידות שהותקן בפעם האחרונה בשנת 1965. לא עשינו שום שינויים בנוהל, לפחות לא לרעת אוכלוסיית האנשים עם מגובלות. אני חוזרת ואומרת שהשנה עברנו על כל הקריטריונים בנוהל, ומכל הסקטורים המקצועיים, היתה ועדה גדולה של 20 אנשים, שהגישה את המלצותיה למשרד ובוודאי שהנושא הזה הוא גם תלוי תקציב. שלום קוטשר: עד שהוועדה תקבל המלצות אנחנו סובלים. היו"ר יצחק גלנטי: רבותי, יש לי 3 דקות לסיים את הישיבה. אורלי ביטרמן: ב-2008 קיבלנו מהאוצר כסף לנושא של עדכון טכנולוגי. עדין התקציב הזה הוא בתיעדוף אצל המנכ"ל, בשביל נושא הטכנולוגיה. נעמי מורביה: אני זו שהביאה את נייר העמדה לישיבה הקודמת. בהמשך לאותו נייר עמדה ולמקרים שהוצגו שם ושכמובן כולם ניתנים לאישוש, יש לי את כל המסמכים המעידים. כן היו שינויים, אנשים שהיה להם פטור מתשלום בהשתתפות עצמית במשרד הבריאות, על פי התקנים, פתאום משרד הבריאות, אני לא יודעת איך ולמה, החליטו שהנכים מקבלים הרבה כסף, יש לי תשובה בכתב שהתקבלה, כי קצבת נכות זה משהו אדיר. לא משנה שרק שלשום הנציבה, שזו המדינה כי זה משרד המשפטים, זה לא נתונים שאספתי אלא נתונים שהמשרד המשפטים אסף, קבע שהמצב הכלכלי של הנכים במדינת ישראל הוא הכי גרוע ביחס לנכים בכל העולם המערבי, ה-OECD. אני לא ממציאה את הנתונים. מקרה שסיפרתי על כיסא גלגלים ממונע שניתן לאישה נוהגת, ולא ניתן להתאמה בנהיגה בואן שהיא מקבלת. אז היא לא יכולה לנהוג בואן שעולה חצי מיליון שקל למדינה כי כיסא הגלגלים לא מתאים. אז שולחים אותה להביא הצעות מחיר, כמה יעלה לתקן את הכסא גלגלים, להגביה אותו. אז היא הביאה הצעת מחיר ב-2500 שקל, אז במשרד הבריאות אמרו לה שזה הרבה כסף, אנחנו לא יכולים לכסות את ההוצאה הזאת, שהמדינה תחליף את הואן שהיא קיבלה לפני 3 חודשים בחצי מיליון שקל. יש כאן פרדוקס שקצת קשה לי להבין אותו. יש תקציבים אבל אין. נותנים ציוד אבל הוא לא מתאים. היו"ר יצחק גלנטי: רבותי, אני רוצה לסכם את הישיבה. סיכום: אביזרי שיקום לנכים מיום 4.12.2007: הוועדה רושמת בדאגה את הצהרתו של נציג מכון "לואיס", שבכפוף להסכם שנחתם אתו למימון אביזרי שיקום עד 31.8.08, יאזל התקציב למימון אביזרי שיקום כבר בחודשים הראשונים של שנת 2008. ואז תיעצר שוב אספקת אביזרים לנכים, כפי שהדבר קרה השנה. הוועדה קובעת כי היעדר עדכון קבוע של התקציב בעבור אביזרי שיקום, הזדקנות האוכלוסייה והגידול בתחלואה הם הגורמים העיקריים למחסור בתקציב לרכישת אביזרי שיקום. הוועדה רואה חשיבות עליונה באספקת אביזרי השיקום לנכים. לדעת הוועדה בעזרת אביזרי השיקום יכולים הנכים לצאת לעבודה, להתפרנס ולהתנהל באופן עצמאי ולהיות בלתי תלויים בסביבה. הוועדה תובעת ממשרד האוצר לקבוע מנגנון קבוע של התקציב עבור אביזרי שיקום תוך התחשבות בגורמים כמו גידול אוכלוסיית הצרכנים, גידול בתחלואה וגורמים רלוונטיים אחרים. הוועדה תובעת מן האוצר להיענות לדרישתו של משרד הבריאות להגדיל את תקציב 2008 לנושא ב-32.5 מיליון שקלים. הוועדה קוראת לוועדת סל הבריאות של משרד הבריאות למנוע אפלייתם של כלל הנכים לעומת נכי נפגעי עבודה ונכי צה"ל, כך שסל הבריאות יחלוק את אותם אביזרי שיקום הניתנים לאחרונים. תודה רבה. הישיבה נעולה. (הישיבה ננעלה בשעה 12:30)