פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 157
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ב טבת התשס"ח (31 דצמבר 2007), שעה 10:00
סדר היום: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת מרכזי קליטה על ידי הסוכנות היהודית
של חה"כ קולט אביטל
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל נודלמן – היו"ר
צבי הנדל
שרה מרום שלו
ליה שמטוב
מוזמנים:
חביב קצב – המשרד לקליטת העלייה
רונן כהן – משרד הבינוי והשיכון
עודד סלומון – מנכ"ל המח' לעלייה וקליטה הסוכנות היהודית
זלמן פרלמוטר – מנהל החטיבה לפעילות הקליטה במחלקה לעלייה וקליטה הסוכנות היהודית
דפני מושיוב – פיקוח ארצי, קליטת עלייה, משרד הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות
עמיהוד בהט – מנהל האגף לקליטת עלייה משרד החינוך
טלי אלבז – מדריכה ארצית בנושא אתיופים משרד החינוך
עו"ד נעמי אלימלך – מחלקה משפטית משרד החוץ
אבי מספין – דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
אברהם נגוסה – מנכ"ל ארגון מכנף דרום לציון
וונדה קסהון – רכז פרוייקטים מיוחדים, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
אלון פרידמן – מנהל מכון ווג'ס ערד
אורון קליימן – פעיל חברתי ערד
נילי מקטה – עיתנואית
פרס רומן – סמנכ"ל רשת מוסדות פאני קפלן
גיא-ליאור כהן – צלם
גלי צדיק – יו"ר ועד מורי האולפנים
מנהלת הוועדה:
דנה גורדון
רשמה וערכה:
מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת מרכזי קליטה על ידי הסוכנות היהודית
של חה"כ קולט אביטל
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.
מדובר בהצעה של חברת הכנסת קולט אביטל, לדיון בסגירת מרכזי קליטה על ידי הסוכנות. קיימנו ישיבה אחת ונשאלו שאלות. משרד הקליטה צריך היה לקיים משא ומתן עם הסוכנות ולהעביר לנו דו"ח מצב, כי לחברי הכנסת היו שאלות בנושא האם יש או אין מספיק מקומות לעולי אתיופיה.
חביב קצב:
קיימנו כמה פגישות עבודה עם החברים שלנו במחלקת העלייה בסוכנות היהודית, והגענו להבנות בנושא של המשך הקליטה של העולים מאתיופיה. המטרה שלנו שאותה מכסה, אותו מספר המיטות שמוקצה לעולים מאתיופיה לא יופחת, והוא לא יופחת. יש הסכמה בינינו לבינם בנושא הזה. הנושא של מרכז קליטה לוד מסיבות כלכליות הם חייבים לפנות את זה, אנחנו מסכימים עם הפינוי, אבל בלבד שמספר המיטות לא יורד, ויש הבנה בינינו, יש הסכמה בין שני הצדדים שמספר המיטות לא יורד. זו נקודה אחת.
בסוף אפריל 2008 אנחנו נשב, שני הצדדים, ונקיים דיון מעמיק בנושא של המשך מרכזי הקליטה לעולים מאתיופיה, ולו מהסיבה הפשוטה, אנחנו יודעים שביוני 2008 מתבצעת החלטת הממשלה לסיום העלייה של עולים מאתיופיה, של אותם אנשים שנמצאים ושיש להם את כל האישורים. זה אמור להתבצע לקראת יוני 2008.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כמה צריכים עוד להגיע?
חביב קצב:
כאלף חמש מאות עד אלפיים. אנחנו נעבוד במשותף, נתאם גם המשך מרכזי הקליטה. אין שום סיבה שנשכור מרכזי קליטה ונעמיד אותם ריקים. אז אנחנו נעבוד במשותף, ננסה בצוות משותף גם לפנות את אותם אנשים מלוד למקומות אחרים, למקומות מתאימים, כל אחד לפי המקום שרכש דירה, היכן שהילדים שלו צריכים להמשיך ללמוד באותם בתי ספר. אנחנו נעשה עבודה מתואמת, מסודרת, בינינו לבין מחלקת העלייה, ואחרי אפריל 2008 אנחנו נראה מה הצפי גם ונמשיך הלאה. לסיכום, אנחנו מתואמים לגמרי בכל הנושא של מספרי המיטות לקליטת עולים מאתיופיה והמשך הקליטה שלהם, בינינו ובין מחלקת העלייה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
איך אתם חושבים שייסגרו חלק ממרכזי הקליטה בעוד כמות המיטות נשארת אותה כמות?
חביב קצב:
אם הממשלה מחר תחליט להמשיך לקלוט עולים מאתיופיה אז יהיו לנו מיטות. זה ודאי. זה קשור להחלטות ממשלה. אבל שוב אני אומר, הנקודה החשובה ביותר שכל העולים יקבלו טיפול, גם במסגרת הפינוי, בצוות משותף לנו ולמחלקת העלייה, יקבלו טיפול הולם בהעברה ממקום למקום. לא יקרה מצב שיגיע עולה מאתיופיה ולא יהיה לו איפה להיות. אנחנו נתארגן ונראה מה קורה מבחינת המשך העלייה, מבחינת המשך מרכזי הקליטה, ושוב, כפי שאמרתי, נעבוד במשותף עם מחלקת העלייה.
אברהם נגוסה:
חביב אמר שהם סוגרים את זה בגלל שסוגרים את העלייה, וביוני 2007 אמרת שזה הממשלה החליטה. אני חושב שלצערי הרב יש לנו ממשלה, ממש הייתי אומר, שהולכת לכיוון של לא להעלות יהודים ולא לקלוט יהודים. הוכחה שב-2007 עלו הרבה פחות אנשים לישראל, לא רק מאתיופיה, גם מארצות אחרות, אבל מאתיופיה לפחות ביד מכוונת שלא להביא. זה המבצע שאין במקום אחר ואין בארצות אחרות, רק באתיופיה הדבר הזה קיים. עכשיו גם סוגרים את מרכזי הקליטה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
סוגרים אחד, בלוד.
אברהם נגוסה:
אני נגד סגירה של מרכז קליטה, שלדעתי נותן טיפול טוב, שירות טוב לעולים, זה מקום מרכזי, מרכז הארץ. אז במקום לשלוח את העולים למקומות יותר רחוקים, ואחר כך קשה למצוא עבודה אני חושב שבמרכז הארץ העולים מקבלים טיפול טוב. אז זה פשוט לא מצדיק לסגור את מהרכז קליטה.
למען הפרוטוקול מה שהוא אמר שנשארו בין אלף חמש מאות לאלפיים יהודים, פשוט אין לזה בסיס. אלפים ממתינים לעבור את הבדיקה. אני אומר לכם, הממשלה תמיד כל הזמן אומרת יש זה וזה, רוצים לעצור, אבל את היהודים אף אחד לא יכול לעצור הם יעלו לישראל, גם אחרי יוני 2008, לפי מה שאתם אומרים. היום שמונת אלפים חמש מאות ממתינים לעבור את הבדיקות. רק משרד הפנים אומר שאנחנו לא רוצים אתכם. אז אנחנו נמשיך, ניאבק על זכותם לעלות לישראל.
היו"ר מיכאל נודלמן:
שמעתי את שר הפנים בשבוע שעבר, והוא אמר שעוברים בדיקות. אני לא יכול להגיד בעד או נגד, אבל שמעתי מה קורה. אתה אומר שלא עוברים בדיקות, הוא אומר שעוברים בדיקות.
אברהם נגוסה:
גם אני הקשבתי לדבריו כשישבתי ביציע המליאה מעבר לזכוכית, הוא פשוט לא מתמצא בנתונים. או שהוא לא מעודכן או שהוא לא רוצה לקבל את העניין.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני רוצה שתדע שהשר שטרית יודע הכל, יודע יותר מכולם.
אברהם נגוסה:
גם אנשי הסוכנות, כל אחד שעוסק בעולי אתיופיה יודע את העובדה שהיו שלוש חוברות רשימה של אדיס גונדר וכפרים. משרד הפנים הסתיר את הרשימה של הכפרים, שיש פה כשמונת אלפים חמש מאות איש. והם היום עומדים בתור. ולכן או הוא לא יודע או הוא רוצה להכחיש את זה ולהסתיר את הדבר הזה. אבל אי אפשר להסתיר את זה. כי יש ביד שלהם. ואנחנו לא ניתן להם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כשדיברנו בפעם הראשונה, משרד הקליטה לא היה קשור לזה. אנחנו מדברים על סגירה, וזה לא קשור לכמות המגיעה.
אברהם נגוסה:
לא רק לוד. בשטח אנחנו יודעים שצמצום עובדים, צמצום אולפני עברית, זה לא רק לוד, אנחנו רואים בשטח את הסימנים שמצמצמים את כל הדברים האלה. ופשוט לא יאומן.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתה יודע כמה מצמצמים? חצי, שלוש מאות חמישים. זה פגע לא רק ביוצאי אתיופיה, זה פגע בכולם, בכל העולים. התקיימה פה ישיבה, התחייבה מנכ"לית משרד החינוך שהכל יהיה בסדר. יש שרת החינוך שחושבת שלימודי שפה לעלייה זה לא כל כך חשוב.
אברהם נגוסה:
אני רק אומר שזה לא רק לוד.
היו"ר מיכאל נודלמן:
פה אין פגיעה בעדה האתיופית.
אברהם נגוסה:
יש פגיעה, ואני אסביר לך.
עודד סלומון:
אני מנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות. רציתי לומר שבעצם כל מה שחביב הציג זה באמת בהסכמה איתנו ואין לי הרבה מה להוסיף במובן הזה. לגבי מה שאומר חברי אברהם נגוסה, השנה לא היתה ירידה משמעותית במספרי העולים שהגיעו לישראל. אנחנו בחמש שש שנים האחרונות מדברים על סדר גודל של עשרים אלף עולים שמגיעים לארץ, עשרים ואחד, השנה בסביבות תשע עשרה שמונה מאות, תשע עשרה שבע מאות. ואנחנו עושים את המאמצים ונלחמים על כל עולה בכל מקום בעולם, כולל אתיופיה.
גם באתיופיה לא היתה ירידה השנה. במכסה של שלוש מאות כל חודש המשיכו להגיע, שנים עשר חודשים, שלושת אלפים שש מאות עולים כל השנה.
אברהם נגוסה:
החלטת הממשלה זה שש מאות.
עודד סלומון:
אני לא רוצה להיכנס להחלטת ממשלה, אנחנו מדברים בשנתיים האחרונות, היו שלוש מאות כל חודש, ואנחנו עדיין ממשיכים למלא את זה על פי החלטת הממשלה. הגיעו שלושת אלפים שש מאות גם השנה לשמחתנו. מה שנותר כרגע, אלף חמש מאות, אלפיים, שהזכיר קודם חביב, אני לא רוצה להיכנס לזה, החלטת ממשלה או לא, מה שאני אומר שמדובר על רשימת הפוטנציאל. אם מישהו חושב שיש רשימות אחרות וצריך לפתוח את זה, זה לא המקום.
לגבי עצם העניין של מספרי המיטות במרכזי הקליטה, אני רוצה לומר שהיינו חייבים לסגור את מרכז הקליטה בלוד עקב צמצום התרומות שמגיעות לסוכנות היהודית מיהדות התפוצות, אנחנו חייבים כל הזמן להתייעל ולהיות ממוקדים ואפקטיביים יותר.
היו"ר מיכאל נודלמן:
סליחה, אבל הם אומרים שזה מקום טוב והם מרוצים שם.
עודד סלומון:
זה המרכז הקטן ביותר, הוצאות התפעול שלו הם בדיוק כמו של מרכז שהוא פי שלוש או ארבע במספר המיטות במקום אחר. ולכן מבחינתנו היום אנחנו סוגרים את מרכז הקליטה בלוד, אבל כמובן שדאגנו שיהיו מספיק מיטות חלופיות. זה אומר, ייסגרו באמצע שנה הבאה, זה לא ממחר, זה באמצע השנה הבאה, בינתיים רוב העולים כבר יצאו לדיור הקבע.
אברהם נגוסה:
זה לא נכון, אתם העברתם למבשרת כבר מתוך המרכז קליטה.
עודד סלומון:
אתה מוכן לתת לי לסיים בבקשה? אחר כך תאמר את מה שיש לך לומר. אני לא קטעתי את הדברים של אף אחד פה. ולכן אני אומר, מול הסגירה של מאה שמונים מיטות פתחנו מרכז קליטה יחד עם משרד הקליטה בבית אלפא של שש מאות מיטות, הקצינו בתוך מרכזי הקליטה, שהם לא לעולי אתיופיה, אלא מרכזי קליטה לצעירים, למאה חמישים צעירים אתיופים בתכניות "קדמה". כך שמבחינתנו זה לא רק שצמצמנו את מספר המיטות אלא הוספנו. לא משנה מה יהיו החלטות הממשלה בעתיד, אנחנו נוכל לספק מקום מגורים לכל אותם יהודים שיגיעו מאתיופיה ויצטרכו מיטות במרכזי קליטה בצורה של ההתחייבות הברורה ביותר.
כל מי שגר במרכז קליטה בלוד שיתפנה עובר תוך כדי התייעצות עם המשפחות, תוך כדי בדיקה של אותן ערים שאליהן הוא מתכוון לעבור בדיור הקבע שלו. ומבחינתי לוד היא לא מקום שרוב העולים שגרים שם היום מתכוונים להמשיך ולגור שם. אז מבחינתי עדיף להעביר עולה למבשרת כשהוא מתכוון להמשיך לחיות בירושלים מאשר להשאיר אותו בלוד. אז בואו ניתן לו כבר את האפשרות להיקלט בקהילה היום, מוקדם יותר, ולא לדחות את זה לאחר כך.
אני רוצה לסכם, אנחנו ניתן את כל הפתרונות, ואת המחוייבות המלאה שלנו שכל עולה מאתיופיה יקבל מיטה במרכזי הקליטה, ללא שום פגיעה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אם אתה מדבר על מבשרת, אני חושב שאתם צריכים לתקן שם כמה דברים. לדאוג למגרש משחקי ילדים, אין שום דבר שם.
עודד סלומון:
היינו שם יחד.
היו"ר מיכאל נודלמן:
ראיתי, לכן אני אומר. אסור לבנות מגרש לילדים? זו בקשה.
עודד סלומון:
אני מקבל את הבקשה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הרבה ילדים משחקים שם ברחוב.
שרה מרום שלו:
שמעתי את הסקירה, את הדברים שלכם. אתם מדברים על עולי אתיופיה. זה עיקר הנושא בעצם. איפה העלייה של כל מדינות העולם, האם אתם מתייחסים גם לאלה בקשר למרכזי הקליטה?
עודד סלומון:
אני רוצה להזכיר שהדיון כרגע על סגירת מרכז קליטה בלוד שהוא כולו מיועד לעולי אתיופיה. בודאי שיש לנו מרכזי קליטה אחרים שנותנים אפשרות לעולים מכל העולם לקבל את השירותים שאנחנו מציעים.
שרה מרום שלו:
אם אתם מפרקים את לוד אתם צריכים להעביר אותם למרכזי קליטה אחרים.
עודד סלומון:
זה לא נכנס אחד לתוך השני, זאת מערכת שעובדת בנפרד.
צבי הנדל:
אמנם קיבלתי מהצדיק הזה תשובה, אני רוצה להיות בטוח, כל מי שעוסק בעלייה וקליטה הוא צדיק בשבילי. והיה וימשיכו למיין מתוך השמונה וחצי אלף, נניח שיהיו מתוכם אלפיים זכאים, וכן יעלו, יש פתרון?
חביב קצב:
יהיו לנו פתרונות עבור אותם אנשים שיגיעו. לא יקרה מצב שעולה אחד יגיע ולא יהיה לו מקום.
צבי הנדל:
אבל בתוך מה שיש, במצאי הקיים, אחרי סגירת לוד, יש מספיק מקומות גם אם העלייה תימשך?
חביב קצב:
בודאי. על המספרים האלה שאתה אומר התשובה חיובית.
קסהון וונדה:
שמי קסהון וונדה, אני מארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה וסגן יושב ראש של נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה. אני רוצה לציין, קודם כל לא מדובר פה על מיטות, אלא על סגירת מרכז קליטה, מנתניה עד רחובות אסור ליוצאי אתיופיה להתאכלס בהם שם. יש מרכז קליטה בכפר סבא. לא יכול להיות שתשעים ותשעה אחוז מעולי אתיופיה ישבו בצפת ובטללים בדרום. זה לא יכול להיות.
אין מרכז קליטה אחד, כמו שהארגנטינאים נקלטו בכפר סבא, בכל המקומות של הסוכנות היהודית, לא יכול להיות שפה יושבים אנשים נאורים ומטים את הדברים לעניין של מיטות. אנחנו כבני הקהילה באנו ודרשנו, כמו שכל הזמן אנחנו רואים בתקשורת את כל האפליות שמתקיימות, לזה אנחנו מתכוונים. לא יכול להיות שלא יהיה מרכז קליטה במרכז הארץ.
כשמדובר ביוצאי אתיופיה תמיד מדברים על כסף ואין מאחורי זה פרסונה. זה לא יכול להיות. אנחנו מדברים על אנשים. אתם לא יכולים בגלל ההתייעלות הכספית. אני יודע שיש מרכז קליטה בצפת שיותר קטן מלוד. יש מרכזי קליטה אחרים. בגלל הכסף כל הזמן כשמדובר על יוצאי אתיופיה מדברים על כסף ומתייעלים דרך יוצאי אתיופיה, סוגרים מרכז קליטה במרכז הארץ.
נגיד ובסוף החלטתם לסגור את זה, לא יכול להיות שבאמצע השנה אתם תוציאו אנשים, תלמידים, ואתה פה יושב ואומר נוציא אותם בסוף השנה. לא יכול להיות אחרי שהתחילו ללמוד ארבעה חודשים אתם מוציאים אותם באמצע הלימודים ומעבירים אותם למבשרת ולמרכזי קליטה אחרים. ישנן שלוש נקודות עיקריות שאנחנו צריכים לדון עליהם.
לא יכול להיות שהסוכנות היהודית ומשרד הקליטה לא קולטים את יוצאי אתיופיה בין נתניה לרחובות. למה, שם זה יקר ואנשים לא רוצים אותם. אם אנחנו רוצים לקלוט ורוצים אינטגרציה חברתית צריך לקלוט אותם גם במרכז הארץ.
יש כאן השלכות נוספות. העולים שגרים בצפת עושים עלייה שנייה. פשוט כשעוזבים עוד פעם עוברים משבר עלייה נוסף, ובגלל שעד שמתרגלים לאזור אחר, לכל הדברים. מי שגר כרגע בטללים הוא לא יודע בכלל מה זה מרכז הארץ. אחרי זה הוא עובר משבר עלייה נוסף. אני חושב שהוועדה צריכה להתייחס לנקודות האלה.
עודד סלומון:
אין מרכז קליטה שהוא יותר קטן מהמרכז קליטה בלוד. כל מרכזי הקליטה בצפת, הם פי שניים או שלוש גדולים יותר.
אני רוצה גם שנבין את הפרופורציות. אנחנו מדברים על מאה שמונים מיטות. לעומת זאת מבשרת, אף אחד לא יגיד שזה צפונה לצפת או דרומה לטללים, יש שם אלף שלוש מאות מיטות. אנחנו מדברים על חיפה, שזה גם כן בעיני לא הפריפריה, יש שם סדר גודל של ארבע מאות חמישים מיטות. אנחנו מדברים על קריית גת שיש שם סדר גודל. אז בואו לא תמיד נקצין את זה לאיזו שהיא פגיעה עדתית. יש מרכזי קליטה בכל הארץ שמטפלים בעולי אתיופיה, זה יצא שהמרכז קליטה הקטן ביותר נמצא בלוד והוא מטפל בעולי אתיופיה. בואו לא נעמיד את זה על בסיס עדתי.
קסהון וונדה:
למה לא העברת אותם לכפר סבא? יש לך מתקן של הסוכנות שם.
עודד סלומון:
לכפר סבא העברנו צעירים, כמו שציינתי, בתכנית קדמה. בהחלט. וזה אשקלון וירושלים. בודאי. יש שם שתי הכשרות מקצועיות ועוד קבוצה של קדמה.
ליה שמטוב:
למה הם לא נשארים בלוד?
חביב קצב:
לטובת המשך הקליטה שלהם אנחנו הפסקנו את הקליטה שלהם בלוד, כי האחוז שלהם שנקלטו ביישוב מול היכולות של הקליטה שלהם בבתי ספר, מול היכולות של הקליטה שלהם במערכות הרווחה להתמודדות איתם.
צבי הנדל:
בעברית קלה, יש ריכוז גדול של עולים וחשוב שחלק מהעולים יהיו גם בערים אחרות יותר חזקות. הנקודה שהוא העלה, דרך אגב, בהקשר של המרכזי קליטה, אז קיבלנו תשובה, ואותי היא משכנעת. אבל הנקודה השנייה, שחשוב מאוד, מכאן ואילך, מה שעוד אפשר, לנסות להכניס אותם ליישובים חזקים. דיברנו על זה אין סוף פעמים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני זוכר שדיברו על מרכז קליטה בערד.
חביב קצב:
זה לא ערד. דובר בסגירה של מרכז קליטה בערד. אין בהם עולים מאתיופיה. מדובר בכל מיני תכניות העשרה, הכשרה לצעירים וכו'.
אני רוצה להתייחס בבקשה לשאלה גם לחבר הכנסת הנדל. התשובה מאוד פשוטה. העיקר של המשך הקליטה שלהם זה לא במרכזי קליטה אלא זה בדיור הקבע. אנחנו יודעים את זה. ואני שמח להגיד, אני מקווה שבראשית ינואר ועדת השרים ברשות ראש הממשלה תקיים את הישיבה הזאת על מנת לסכם ולאשר את תכנית החומש שלנו להמשך קליטה של עולים מאתיופיה גם ביישובי הקבע וגם המשך הקליטה שלהם בשכונות, עם הטיפול החברתי, שיקומי, פיזי, עם כל מה שצריך להיות. זו תכנית שעולה כמיליארד שקל, תכנית חומש, שאני מקווה מאוד שאחרי סיכום התקציב, אחרי שכבר התקציב אושר, אז לקראת מחצית ינואר, עד סוף ינואר בואו נגיד, ועדת שרים צריכה לאשר את זה.
חלק מרכזי בתכנית הוא לעודד אנשים, משפחות עולים להתפנות ממרכזי קליטה לשכונות ויישובים חזקים שעד עכשיו לא הגיעו אליהם. והם יקבלו שם תוספת, מענק, על מנת לאפשר להם להגיע לשכונות וליישובים שעד עכשיו לא הגיעו אליהם. זה לא רק יישובים, זה גם שכונות. למשל ירושלים. בכל מקום. גם כפר סבא. בכל יישוב. יקבלו תוספת. אנחנו הולכים לתת להם תוספת מענק של ארבעים אחוז, שזה המון כסף, כדי לעודד אותם. ארבעים אחוז מביא אותם לקנות ביישובים ושכונות בינוניות בערים החזקות. כמובן לא יוכלו לקנות ברמה הגבוהה, יוכלו לקנות בית נורמלי, סביר, בשכונה בינונית ברעננה. זו המטרה שלנו.
צבי הנדל:
אני השתכנעתי.
היו"ר מיכאל נודלמן:
נמצאים איתנו חברים נוספים, יש לכם מה להוסיף?
אלון פרידמן:
למען האמת לצד התכניות של הצעירים מברית המועצות ומאתיופיה במרכז הקליטה בערד נמצא מכון ווג'ס שעוסק דווקא בתכנית חינוכית לאקדמאים מכל המקומות בעולם, והשהות של מכון ווג'ס במרכז הקליטה בערד מתאפשרת היום תודות לתמיכה של המחלקה לעלייה של הסוכנות. אנחנו חוששים מסיום של תמיכה כזאת עם יציאת מרכז הקליטה מערד ואנחנו דנים על העניין עם אנשי הסוכנות והמחלקה לעלייה בפורומים נפרדים.
אנחנו כמובן רוצים להישאר בערד. הסיבה שאוכלוסיה כל כך איכותית נמצאת בערד היא לצורך המשך פיתוח הנגב, וזה המחוייבות שלנו היום כמכון ווג'ס, שנמצא היום תחת ארגון נשות הדסה ותנועת יהודה הצעיר. אנחנו בהחלט רוצים לעשות את כל המאמצים ולקבל את כל התמיכה כדי להמשיך ולהביא אקדמאים מחו"ל למקום הזה לתקופות של חצי שנה בכל פעם.
אורון קליימן:
אני אורון, אני פעיל חברתי בערד, נולדתי בערד. אני רוצה לדעת מה קורה עם המרכז קליטה בערד. בואו תגידו, אנחנו הולכים לסגור אותו, לא הולכים לסגור אותו. כי מה שחשוב שיבינו פה אנשים שהמרכז בערד זה קומפלקס של שלושה גופים בפנים, זה כולל הבית ספר למלונאות, ווג'ס בערד ומרכז קליטה. זאת אומרת שאנחנו בערד עושים פעילויות חברתיות עם המרכז, עם העולים החדשים, עם הארגון של "אליינס" שמעורב בתוך הפעילות החברתית. במידה ואתם סוגרים את המרכז קליטה כל הפירמידה תיפול.
הרעיונות שאנחנו שומעים בתקשורת המקומית, לקחת את העולים, להתחיל להסיע אותם מבאר שבע, מטללים, לערד, זה יהרוס את כל האווירה שיש לנו, בנינו אותה במשך שלושים ומשהו שנה. אני לא חושב שפה עוד הפעם, כמו שהאדון שם דיבר, עניינים של כסף, אני מבין אותך, מקובל שיש בעיה כלכלית במדינה. אבל גם ערד זו עיר ממש קטנה בנגב. כל פגיעה בערד זה עוד מסמר, גם ככה האנשים בערד היום מיואשים מהמצב. אתם הולכים לסגור דבר כזה. אני מבקש פה, תרדו מהעניין הזה.
עודד סלומון:
חבל שלא היית, כפעיל חברתי, בשבוע שעבר היינו בביקור בערד יחד עם יושב ראש הסוכנות זאב ביילסקי, ואנוכי, ועוד מספר אנשים בצוות, כולל זלמן פרלמוטר מנהל חטיבת הקליטה, נפגשנו כמובן עם ידידי אלון פרידמן מהווג'ס. אנחנו בהחלט ערים לצורך להמשיך ולקיים בערד מרכז שעובד ופועל ומהווה איזה שהוא מרכז קהילתי.
אני רוצה לציין שמהבחינה הזו אנחנו בעצם בדיונים עם ראש העיר, עם המכללה בבאר שבע, עם הווג'ס ועם התאחדות בתי המלון בים המלח, גיבשנו היום תחילה של הצעה, שאנחנו מתחילים לעבוד עליה בצוות משותף, שבו אנחנו נהפוך את מרכז הקליטה בערד, ווג'ס יישאר, נהפוך את זה למרכז הכשרה לענף המלונאות והתיירות, כי היום יש דרישה גוברת במלונות ים המלח, הפריחה בתיירות חוזרת לים המלח, ויש דרישה גדולה מאוד להכשרה. יש שם היום בית ספר אקסטרני לניהול בתי מלון, הוא יישאר. קורס הטבחות יישאר. אנחנו רוצים מעבר לזה לנסות ויחד עם המכללה לפתח שם עוד כלים להכשרה על מנת שהמרכז הזה ימשיך ויתקיים כמרכז צעירים חי, בועט ונושם בעיר ערד.
מעבר לזה, אנחנו נפגשנו עם ראש העיר, שהוא בעצם נמצא בתפקיד פחות משנה, ואנחנו מתחילים לגבש יחד תכנית. כי בשנים האחרונות, אחרי הרבה מאוד שנים שהגיעו הרבה מאוד עולים, לאו דווקא למרכז הקליטה אלא בקליטה ישירה לערד, בשנים האחרונות יש ירידה דרסטית במספר העולים שמגיעים לערד, ואנחנו מבינים את הבעיה הדמוגרפית בעיר וכדומה. אנחנו מגבשים היום מספר תכניות, יחד עם משרד הקליטה, קליטה קהילתית וכדומה, על מנת לחזור ולהפנות עולים לערד, על מנת לחזק את האוכלוסיה של העיר עם הרבה מאוד עולים שיחזרו ויגיעו. אין סיבה שאם בעשר שנים הגיעו לערד עשרת אלפים עולים שבשנים האחרונות אנחנו מגיעים למספרים כל כך קטנים. אנחנו נעבוד על מנת להחזיר לערד יותר ויותר עולים.
אורון קליימן:
בשורה תחתונה, מרכז הקליטה נסגר או לא נסגר?
עודד סלומון:
אפשר להיות מאוד פופוליסטי ולהגיד שעל העולים יושב כל המרכז. סך הכל נמצאים שם ארבעים עולים שפועלים בתוך ההכשרה לטבחות. אני אמרתי שאנחנו נפתח שם, במסגרת הרעיון הזה יגיעו אנשים ללמוד בבית ספר למלונאות ותיירות מכל הארץ ויוכלו להמשיך ולחיות ולהתגורר במבנה של מרכז הקליטה. אנחנו מגבשים את התכנית, יש מספר גורמים, צריך לגייס לכאן משאבים על מנת שהמרכז הזה יהיה משמעותי. אמרתי, אנחנו רואים את זה, שמים את זה על ראש סדר העדיפות שלנו, אנחנו רואים את זה בחשיבות עליונה, ואנחנו כשותפים פעילים נוביל את המהלך הזה.
אלון פרידמן:
אורון, שמענו בשבוע שעבר, בעקבות פגישה בירושלים עם מנכ"ל הסוכנות היהודית, בנוכחות מנכ"ל המחלקה לעלייה, משה ויגדור מנכ"ל הסוכנות התחייב שעל אף הוצאת מרכז הקליטה מקומפלקס יפית, בוא נקרא למתחם מתחם יפית, הסוכנות רוצה, על אף הוצאת מרכז הקליטה, ועל אף שכביכול לא יהיו אג'נדות סוכנותיות במתחם אחרי הוצאת מרכז הקליטה, הסוכנות רוצה ומתחייבת להמשיך להשקיע במקום, אני שמעתי את ההתחייבות הזאת ממנכ"ל הסוכנות בשבוע שעבר.
מה שלתקוותנו יאפשר את הישארות גם המכללה, גם תכניות הכשרה נוספת של התאחדות המלונאים ומלונאי ים המלח, וגם הישארות של מכון ווג'ס בערד כחלק מהתמיכה שהסוכנות תמשיך לתת שם, ועם מאמצים של כל אחד מהגופים האחרים שיישארו במתחם. כך שאנחנו כן מקווים שהסוכנות באמת תצליח לספק את המשך התמיכה הזאת ולהמשיך להשקיע במקום כמתחם של צעירים, גם אם לא יהיו בו עולים שגרים בו וחיים בו כחלק מתהליך הקליטה שלהם, אבל ימשיכו לבוא וללמוד בו. מרכז הקליטה ייסגר. מתחם יפית יש בו היום מרכז קליטה, יש בו את מכון ווג'ס, יש בו תכניות הכשרה של המכללה הטכנולוגית באר שבע. המרכיב הזה של מרכז הקליטה יוצא, זה אנחנו הבנו מהמחלקה לעלייה וממשרד הקליטה, שהמרכז קליטה יוצא מהמתחם הזה.
אני מקווה שהוצאת מרכז הקליטה הזה לא יהפוך להישמטות בסיס של מגדל קלפים שהכל יקרוס כמו שאתה חושש. אני מקווה שזה לא יקרה, ואני מוסיף ששבוע שעבר שמענו ממרכז הסוכנות שעל אף הוצאת מרכז הקליטה הסוכנות תמשיך לתמוך במקום ותביא את השותפים במתחם סביב שולחן אחד כדי שכל אחד יוכל לתת את חלקו להמשך הקיום וגם הפריחה והשגשוג של מרכז כזה. אנחנו נעקוף, אנחנו לא במקרה בערד, אנחנו ארבעים שנה בערד ויש לנו סיבה להביא עולים דווקא לשם, גם אם זה החמישה חודשים היחידים בחייהם שהם נמצאים שם. אני מדבר על עולים אקדמאים ממדינות בעיקר מערביות. אנחנו נרצה להמשיך להיות שם, האג'נדות שלנו הם בנגב.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני הבנתי שיהיה פיתוח גם במרכז, יהיו עולים שילמדו שם בהכשרה.
גלי צדיק:
אני יושב ראש ועד מורי האולפנים. אני כבר יודעת שקיימתם פה דיון מאוד רחב על נושא סגירת האולפנים. השאלה שלי מופנית אליך מר נודלמן, ואל מר נגוסה, איך אתם, שאתם ועדת הקליטה, איך אתם מאפשרים את הפגיעה המתמשכת הזאת בעולים. אני מייצגת את הפגיעה מצד המורים. והיום באים ואומרים האולפנים לא צריך אותם והם לא יודעים ללמד ואנחנו נעשה הפרטה ואז אנחנו נגיע להישגים נהדרים. עכשיו מר נגוסה אני בטוחה שמכיר את אולפן קריית ים, שאני באה ממנו, ויכול להעיד פה איזה עבודה עושים האולפנים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
גברתי, את חושבת שמחר יהיו מאה עולים והם לא ילמדו עברית? את חושבת כך? כאן בוועדה ישבה מנכ"לית משרד החינוך פעמיים, ולפרוטוקול אמרה שבשנה הבאה הכל ממשיך.
גלי צדיק:
אני באה לחזק אתכם, כי אני אומרת לך מה לנו אמרו. לנו אמרו שאנחנו הולכים הביתה. בסוף השנה הזו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני קיבלתי חתימות של עולים מרוסיה וטקסט בעברית שהם מבקשים שלא. אני שלחתי ערימה כזו. אני מבין שלא העולים עשו זאת אלא אתם. אנחנו שלחנו עכשיו העתק למנכ"לית משרד החינוך ולמנכ"ל משרד הקליטה. חוץ מזה אני לא יכול עדיין לעשות שום דבר כי יש התחייבות אצלנו, בפרוטוקול, ששום דבר לא נפגע. אם משרד הקליטה הולך למכרזים ובסקטור הפרטי יקבלו שיעורים, יקבלו שפה, אולי יהיה יותר טוב ממה שיש עכשיו.
יש אצלנו הרבה בעיות עם השפה העברית, עם רכישת השפה העברית. מתחילת שנת 2006 עוסקת בעניין ועדת מומחים ותפקידה לקבוע אם לשנות את השיטה להוראת השפה או להשאירה. אני מבין אתכם אבל אני כיושב ראש ועדה צריך לדאוג לעולים החדשים שצריכים ללמוד שפה כמו שצריך. לא לסיים אולפן מבלי לדעת אפילו לשאול משפט.
גלי צדיק:
קודם כל אני מסכימה איתך שעולים צריכים לדעת עברית. אבל אני רק רוצה לשאול אותך האם אתה באמת חושב שבחצי מהתקציב שהיום משרד החינוך נותן לאולפנים, יקצצו ממנו חצי, את החצי השני יוציאו להפרטה ובזה ישיגו עבודה יותר מקצועית? באתי לומר שזה לא נכון.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני לא מומחה. הוועדה קיבלה פה החלטה, ןהתחייבות של שני מנכ"לים, שאמרו, אם הממשלה מקבלת החלטה ללכת לשוק פרטי אני בעד.
אברהם נגוסה:
שמעתי את דבריו של מנכ"ל מחלקת העלייה והקליטה בסוכנות היהודית עמדתי מתחזקת, עמדתי נגד סגירת המרכז קליטה לוד מתחזקת. כי הם עושים את זה משיקולים כלכליים נטו. התירוץ שהם מדברים, על ריכוז גבוה בלוד, זה לא רלוונטי מכיוון שהם יודעים גם בעצמם, אף עולה לא קונה דירה בלוד.
היו"ר מיכאל נודלמן:
למה אתה נותן לסוכנות שיקול כלכלי? זה לא ארגון ממשלתי, הם גובים כסף בכל העולם.
אברהם נגוסה:
בסדר, שידברו באופן ישר, שלא יביאו לנו כל מיני תירוצים. הריכוז זה לא הסיבה כי אף משפחה לא נשארת בלוד, לא קונה דירה בלוד. את זה הם יודעים.
לסוכנות חשוב לעשות חיל לקיבוצים שנסגרים מכל מיני סיבות, לכן סוגרים מרכזי קליטה במרכז הארץ ומבודדים את העולים ברתמים, קיבוץ שמת מזמן, וטללים. יכול להיות שזה זול, אבל זו לא קליטה טובה. גם משרד הקליטה עושה שיקולים כלכליים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לכן אנו מקיימים דיון נוסף. להזכירך, בפעם הראשונה דובר בצורה הכי פשוטה על סגירה. אנחנו נתנו פקודה למשרד הקליטה לתאם, להבהיר באיזה תנאים אנשים יהיו, איך זה יהיה. עכשיו נציג של משרד הקליטה אומר שהם מתחייבים שהתנאים יהיו טובים.
אברהם נגוסה:
אדוני היושב ראש, אנחנו אומרים האם רצוננו בטובת העולים ובקליטתם על הצד הטוב ביותר, שהילדים יקבלו חינוך טוב והעולים יהיו אינטגרציה מהירה או שאנחנו מבודדים אותם ועושים עוד פעם העברה ממקום. ברתמים מה יש, בטללים מה יש, בבית אלפא, תגיד לי, בעפולה מה יש. בואו נעשה ככה, נכון זה זול בשביל הסוכנות היהודית, גם רוצים לתת פתרון לקיבוצים שנסגרים. אבל לעולים חדשים זה לא פתרון. אתה לא קולט אותם טוב. זה כל העניין. אנחנו צריכים לקבל החלטה או לקלוט את העולים טוב, שיהיו אזרחים טובים, אזרחים יצירתיים, או אנחנו מביאים אותם, סוגרים אותם במקום מבודד, ואחר כך יהיו תלויים, וזהו. תחליטו.
חביב קצב:
אני אתייחס למה שאתה אומר. קודם כל אני מסכים איתך לגמרי שאנחנו רוצים שהעולים ייקלטו ביישובים ובשכונות חזקות. אין ויכוח בינינו. זה שאנחנו קולטים אותם באופן זמני במרכז קליטה, עדיין זה לא דיור הקבע. אנחנו מדברים כרגע, גם לוד, גם רתמים, גם אחרים, מדובר במרכזי קליטה שהעולה לכל היותר צריך לשהות במקום הזה כשנה עד שנה וחצי, עד שירכוש דירה ויעבור לשכונת הקבע ולדיור הקבע וליישוב הקבע שלו.
ביישוב הקבע ובשכונת הקבע אנחנו עושים ונעשה את הכל על מנת שהעולים האלה יגיעו לשכונות יותר חזקות וליישובים יותר חזקים ממה שהם מגיעים היום. העולים לא רוכשים דירות לא בשכונות השיקום בלוד, העולים לא רוכשים דירות לא ברתמים ולא בטללים ואפילו לא בבית אלפא. כל אותם היישובים שאתה מדבר עליהם זה מדובר על מרכזי קליטה, זו קליטה זמנית, אלו מרכזי קליטה בראשית הדרך שהאדם לומד בהן את העברית בעיקר, עובר את תהליך הגיור, וזה הזמן שלו על מנת להתכונן ולרכוש דירה ולעבור, לאחר שיסיים את הטיפול הראשוני, לעבור לשכונת הקבע. אז על מנת לבוא ולדבר על קליטה טובה, על קליטה ביישובים חזקים ושכונות חזקות, אל תתייחס, בבקשה ממך, למרכזי הקליטה.
אברהם נגוסה:
זה לא אותו דבר. כשאתה קולט עולה חדש ברתמים, או בירושלים או בלוד או בראשון לציון, זה לא אותו דבר. זה פשוט, כשאתה מביא אותו למרכז הארץ מרתמים זה כאילו שהוא עלה מאתיופיה. אבל אם אתה מביא אותו לעיר כמו לוד, כמו ראשון לציון, כמו אשדוד, כמו ירושלים, אז אתה כבר חוסך לו בתהליך הקליטה שלו כשנה או שנתיים.
חביב קצב:
זה בכלל לא נכון.
עודד סלומון:
אדוני היושב ראש, מעבר למה שאמר חביב אני חושב שקודם כל גם האינטרס של התאחדויות העולים זה קודם כל לדאוג לקליטה הנאותה של העולים אחרי מרכזי הקליטה בחברה הישראלית ובערי הקבע. זה קודם כל.
מעבר לזה, בואו לא ננסה להסתתר מאחורי כל מיני אמירות מאוד פופוליסטיות. כמו שאמרתי קודם, מהקו של חיפה עד באר שבע, מתוך השמונת אלפים ותשע מאות עולים ששוהים במרכזי קליטה, מעל שישים אחוז נמצאים באיזור הזה. אז אל תיקח את רתמים כאיזור מייצג של הקליטה של עולי אתיופיה.
אני חושב שזו לא מילה גסה לבוא ולומר אם אנחנו רוצים למקד ולהביא את רוב העולים למרכזי קליטה גדולים, משמעותיים, ששם הם יכולים לקבל מגוון שירותים יותר רחב אנחנו עושים טוב עבורם ולא רע. אז בוא נשים את הדברים בפרופורציות אברהם, ובוא נראה איך העולים מאתיופיה מקבלים תשובה לפתרון הקליטה הכולל שלהם בחברה הישראלית, ולא נתמקד במרכז קליטה כזה או אחר.
אברהם נגוסה:
תסגור את רתמים במקום לוד. נראה אותך, תעשה את זה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מקרית שמונה, עוד משנת 1990. יש שם עולים חדשים, עד 2000 קיבלו עשרות קטיושות, ולא בוכים. מתחילים לחיות שם. מקבלים את כל התנאים שצריכים. אני לא מבין למה אתה רוצה רק בעיר לוד?
אברהם נגוסה:
אין לי טענות לקריית שמונה, רתמים וקריית שמונה זה לא אותו דבר. אתה מכיר את רתמים?
היו"ר מיכאל נודלמן:
הסוכנות ומשרד הקליטה אחראים על קליטה. הם אחראים אבל אתם גם אחראים. וצריך בכל התנאים שיש, אני לא חושב שהם רוצים לעשות תנאים פחות טובים, כי כל הזמן מדברים על תנאים, על קושי שיש בעדה האתיופית. באמת, אני לא רואה בסגירה שם בלוד דבר לא טוב. אפילו עולים חדשים מרוסיה, ארגנטינה וצרפת לא רוצים לחיות שם. למה אתם כל כך מתעקשים על לוד, יש הרבה בעיות בלוד. חוץ מבעיות שלהם יש שם בעיות אחרות. בשביל מה אתם מתעקשים על לוד?
אני רוצה שיהיו תנאים טובים בכל מקום בו יש מרכז קליטה, יהיו לימודי שפה טובים, וגם אנשים שיצאו ממרכז קליטה, ידעו איך לחיות לא במרכז קליטה. ראיתי שאפילו במבשרת, פה על יד ירושלים, אנשים גומרים אחרי שנתיים ולא יודעים איך לנהל את חייהם הפרטיים מחוץ למרכז הקליטה.
חשוב שיהיו שלושה מרכיבים, עברית, מוכנות לחיות עם משפחה לבד, בדירה, במקום מקובל, לא במקום כמו קרית מלאכי או ברחובות, הוועדה צריכה להיות שם. בגלל זה אני לא רואה סיבה לדיון פה ולאיזה ויכוחים אם זה בצפון, בדרום, במרכז. הם אחראים על זה. אני מבקש לקבל את זה.
אברהם נגוסה:
אדוני היושב ראש, אנחנו מסכימים איתך, אבל מה שאנחנו אומרים, כשהסוכנות היהודית פועלת, אנחנו לא רוצים שכולם יהיו במרכז, אבל לא יכול להיות מצב כזה באופן שיטתי שמחדרה עד רחובות ליוצאי אתיופיה אסור להיקלט. זה משהו שלא נתפס לי. פשוט יש מתקן, צריך לקלוט אותם גם במרכז הארץ.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני הבנתי שבכפר סבא יש צעירים מאתיופיה.
אברהם נגוסה:
אני רוצה שגם המשפחה המורחבת תהיה שם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
גם אני רוצה.
ליה שמטוב:
משפחה אתיופית לא יכולה היום לקנות דירה ברעננה?
אברהם נגוסה:
עכשיו לא. אולי בעתיד, לפי ההבטחה של חביב, אם הממשלה תאשר, אז אולי. אבל עכשיו לא.
היו"ר מיכאל נודלמן:
רוב העולים, לא רק מאתיופיה, אינם יכולים לקנות דירה ברעננה.
קסהון וונדה:
זה לא רע, אבל כל פעם הוא עונה שבלוד לא קונים, אבל זה שהם יושבים בלוד זה לא אומר שהולכים לתל אביב, רואים את ראשון לציון, הם מסתובבים, הם בסביבה שלהם, מכירים את הסביבה שלהם, זה לא שהם באים מהדרום ועושים עלייה שנייה.
חביב קצב:
אם הייתי צריך היום לפתוח מרכז קליטה, בטח שלא הייתי פותח אותו בלוד. אני מודיע לך, אם עכשיו הייתי צריך לפרסם מכרז לשכירת מרכזי קליטה, לוד לא היתה נכנסת לרשימה, סליחה.
אברהם נגוסה:
למה אתם לא פותחים בירושלים?
חביב קצב:
אני פרסמתי לפני שנתיים מכרז, רק למרכז הארץ. פרסמתי בירושלים, בנתניה, בראשון, בחולון, בבת-ים, בתל אביב ובכל היישובים, כפר סבא, רעננה, רמת גן וגבעתיים, לא קיבלנו אף הצעה.
אברהם נגוסה:
אז אני אומר לך שוב, בדיוק על זה אני מדבר, אני מדבר פה לא רק על העניין של המרכז קליטה, אני מדבר על עוולות שנעשות בקליטת עולי אתיופיה. עצם זה שברעננה לא רוצים להתייחס למכרז שלך זה מראה על החברה הישראלית שלא רוצה אותנו באיזורים האלה.
חביב קצב:
מה זה קשור לחברה הישראלית?
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מקבל מכתבים מאנשים שעכשיו הם אומרים אנחנו נלחמים נגד זה. בגלל זה אמרתי, לא רק הממשלה צריכה לעשות משהו, גם אתם בעצמכם צריכים. הורים צריכים לדבר עם ילדים, על כך שלמדינה יש חוקים מסויימים. אנחנו דיברנו על זה, אין פה צד אחד צודק וצד שני לא צודק, אתם צריכים לחשוב למה זה כך.
אברהם נגוסה:
אנחנו פועלים, מקיימים הרצאות, עושים את כל הדברים. אבל מגיע לנו כשמדובר בנושאים שכאלה גם להעיר לוועדה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
שום דבר לא מגיע לאף אחד, לעולה מרוסיה, לעולה מארגנטינה, כל אחד בא כדי לבנות מדינה, לבנות לעצמו משפחה, גם למדינה מגיע מהם משהו.
אברהם נגוסה:
לכן אני משלם שלושים אחוז מהמשכורת שלי. זה משהו אחר. אבל אדוני יושב ראש הוועדה, מה שאני אומר, כעולה חדש, מה שמגיע לי סל קליטה יגיע לי כמו כולם, כמו שעולי ארגנטינה במבצע בשנות התשעים קלטו אותם בכל הארץ, שיקלטו אותנו בכל הארץ. זה מה שאני רוצה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תשמע לי, אם אתם יכולים היום ללכת לקליטה ישירה כמו הארגנטינאים, בבקשה, הממשלה לא יכולה לתת לכם קליטה ישירה. אתם צריכים לחיות פה שנתיים, וללמוד את השפה. ראיתי בחור בן ארבע עשרה, שישב ליד מחשב ולמד עברית. שאלתי אותו למדת אמהרית? והוא ענה שלא. אתה מבין את הבעיה? הבחור לא למד אמהרית, וקשה לו ללמוד עברית. בגלל זה, הם יושבים שנתיים במרכזי קליטה. יש אצלכם קושי, והמדינה הולכת לקראתכם, אתם צריכים להבין ולא לתת פה דוגמא של הארגנטינאים, הם הלכו לקליטה ישירה והתפזרו בכל הארץ, ללא מענקי דיור, ללא שום דבר.
אבי מספין:
הגיעו עליות מכל העולם, וגם ממקומות של עולם שלישי. אין מה להשוות. צריך להשוות את התנאים ובגלל זה נותנים לאלה שהגיעו ממקומות חלשים, כדי שהם יגיעו לאותה רמה. אני לא משווה, אבל גם אני לא חושב שצריך לטעון, קודם כל גם הקהילה, גם הארגונים עושים הרבה בשביל הקהילה, אנחנו כן עושים את ההסברה, אנחנו נמצאים בשטח כל הזמן. מעבר לזה אסור לטעון שלא נוכל להגן על הזכויות שלנו כמו שאנחנו נותנים גם את החובות שלנו, כמו מסים, שירות צבאי וכו'
היו"ר מיכאל נודלמן:
אף אחד לא אמר את זה, אתם הכי טובים בצבא.
אבי מספין:
אנחנו כאן גם לדאוג לזכויות של העולים החדשים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתה מסכים שיש קושי מסויים?
אבי מספין:
זו לא טענה שאנחנו צריכים לשבת בשקט, בגלל שמקבלים חמש שקל יותר מעלייה אחרת.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לא, אני רק רוצה להגיד שיש קושי.
קסהון וונדה:
אבל אנחנו באים פה ומציעים פתרונות. כי כשעולה חדש מגיע במהלך השנתיים, כשיש לו מדריך באותה סביבה שהולך לקנות בה, ואז כשאין לו מדריך הוא ימשיך להכיר את האיזור, את השוק, את המוסדות הממשלתיים. אנחנו באים ומציעים פתרונות. לכן אני אומר, מי שרוצה לקנות באיזור גוש דן שיהיה לו מרכז קליטה באזור גוש דן, יש לו שנתיים מדריך שעוזר לו, מכיר לו את האזור, הוא קונה באזור, נשאר באותם מקומות. אלו הפתרונות שאנחנו באים ומציעים. לזה הכוונה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני לא חושב שצריך לחיות בגוש דן כדי לקנות דירה בגוש דן. אפשר לחיות בצפון או בדרום ולקנות דירה בגוש דן.
קסהון וונדה:
אני רק אומר שזה מקל על עולה שמכיר את הסביבה שהוא גר בה במהלך השנתיים כשיש לו תמיכה. כשהתמיכה הזאת תפסיק אז העולה הזה מכיר את הסביבה ואת המוסדות שנותנים לו את השירותים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני לא רואה איך מגיעים עכשיו למסקנות. אולי נשב שוב בעוד חצי שנה. אני רק רוצה שתקבלו את זה יותר קל ממה שאני שומע. זו לא סיבה וזה לא נושא שעליו צריך לנהל קרב כל כך גדול. אני חושב שמשרד הקליטה והסוכנות מחוייבים לעשות הכל כדי שכל התנאים שצריכים להיות, שפה, מוכנות לחיים מחוץ למרכז קליטה, וגם דיור, יהיו יותר ויותר מתאימים בשבילכם.
אתם יודעים כמה אנחנו מדברים פה על דיור, על פיזור אוכלוסיה, כי אתם גם מבינים שכשאתם גרים יחד עם ריכוז גדול מתחילות בעיות עם בית ספר, עם גן ילדים, דיברנו על זה, על מה שקרה בתל אביב. אני חושב שמדינה צריכה לבנות בכל מקום דיור סוציאלי. דיור נורמלי, שאתם לא צריכים ללכת לקנות דיור, על מנת לחיות בדיור עם כבוד. אבל עדיין אין את זה במדינה. אין פתרונות לכל הדברים.
חביב קצב:
רציתי להוסיף מילה, אני חושב שהנושא העוסק בסגירת מרכזי קליטה, ברשותך אדוני היושב ראש, פשוט הסתיים. אנחנו כבר סיימנו, ואם יהיו ביוני, ביולי החלטות ממשלה אחרות או משהו כזה, זו החלטה שלכם לקיים דיון. הנושא של סגירת המרכזים כבר הסתיים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש פרוצדורה בכנסת הנקראת דיון מהיר. אנחנו צריכים מסקנות לשולחן הכנסת. אנחנו מבינים את המצב. אנחנו חושבים, כפי שאמרתי, שאתם צריכים להציב תנאים למקומות חדשים במקום המקומות שהיו בלוד או בכל מקום, ואנחנו מבקשים שאנשים שיוצאים ממרכזי הקליטה יהיו יותר מוכנים לחיים מחוץ למרכז הקליטה.
חביב קצב:
אני מציע לך אדוני היושב ראש, אחרי קבלת החלטת ועדת השרים, אולי לזמן ישיבה אצלך אחרי שתתקבל תכנית החומש של קליטת עולי אתיופיה, אולי אז נקיים דיון אצלך בנושא מרכזי קליטה, בנושא המסקנות, כל מה שתרצו. אני לרשותכם. בבקשה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני אומר, אנחנו צריכים לנסח, אם אתה רוצה, בבקשה. אני צריך לשים על שולחן הכנסת היום, מחר, מסקנות.
עודד סלומון:
אני עוד משפט אחד רוצה לומר, הסיבה לדיון המהיר היתה סגירת מרכז הקליטה בלוד וחוסר במיטות. אנחנו בעצם נתנו פה את כל הבטחונות שלא תהיה שום בעיה. ולכן אני מצטרף למה שאומר חביב, אנחנו פשוט סגרנו את הדיון מהבחינה הזאת. מבחינה פרוצדורלית תחליט אתה איך אתה צריך להעביר את זה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מבין את המצב. אני אמרתי שאני תומך בהחלטות שלכם. אבל הדרישה שלנו היא שבמקומות החדשים אליהם יגיעו עולים, הם לא ירגישו שאיזה שינוי דרסטי קרה. שהם ירגישו שהם קיבלו את כל השירותים כבעבר.
עודד סלומון:
זה במסגרת ההתחייבות והאחריות שלנו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לוועדה חשוב להדגיש זאת שוב, מפאת חשיבות העניין.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15