חומר רקע
משטרה וחברה
, 2000
,
גיליון4
,' עמ35
–
59
הדפסות של מאמר
ים בודדים
)Reprints
(
ניתן לרכוש במערכת
©
כל הזכויות שמורות
, 2000
,משטרת-
ישראל
אגף קהילה ומשמר אזרחי
הודפס בישראל
35
התהוותו של משרד המשטרה
♦♦♦♦
שלמה הלל
*
*
שר המשטרה בין השנים 1969
-
1977
)
נתקבל במערכת בנובמבר1999
,
אושר לדפוס בנובמבר1999
(
המאמר מציג תקופה סוערת בחייה של משטרת ישראל
.
בי השני 1968
–
1977
נבנה משרד המשטרה
,
במתכונת חדשה למעשה
,
ועוצבה מערכת היחסי והסמכו
יות
שבי משטרת ישראל לשר הממונה עליה
.
בבסיס הדיו עמד המושג
"
אי אחריות
מיניסטריאלית ללא סמכות
".
מוסברי התהליכי שהובילו להרחבת סמכויות
משרד המשטרה
,
התחזקות מעמד השר וסמכויותיו בפועל
,
ולבניית מנגנוני למניעת
לחצי פוליטיי מהמשטרה
.
כמו כ
,
מתוארי תהליכ
י מרכזיי בעבודת
המשטרה בשני אלו
:
בנית המנגנו המשטרתי של המאבק בפשיעת הצווארו הלב
;
המאבק להשוואת שכר השוטרי לשכר אנשי הקבע ופתיחת השערי לגיוס אנשי
צבא וסטודנטי
;
קבלת האחריות על ביטחו הפני
,
הקמת המשמר האזרחי
והיחידה המיוחדת למלחמה בטרור
.
מילות מפ
: תח
משטרה
,
משרד המשטרה
,
יחסי שר
'
מפכ
, ל"
שכר השוטרי
,
פיקוח אזרחי על המשטרה
,
ביטחו הפני
,
היחידה המיוחדת למלחמה בטרור
'
, מ" ימ
המשמר האזרחי
–
משא
"ז.
.
לא הצלחתי לברר אי( זה קרה
,
ומי החליט כבר בממשלה הזמנית
,
שקמה ב
' 14
ב
מאי 1948
,להקי משרד משטרה
,
שהרי במרבית מדינות העול מובלעת
המשטרה במשרד הפני או במשרד המשפטי או מחולקת ביניה
,
ובמקומות
רבי בעול נחשבת המשטרה לאחת הפונקציות העירוניות
,
ומפקדיה מתמני
ע"
י ראש העיר
.
♦
מאמר זה נכתב לבקשת מערכת
"
משטרה וחברה
, "
במיוחד לגיליו זה
.
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
36
יש היודעי לספר כי יצחק גרינבאו
,
שהיה שר הפני הראשו
במדינת ישראל
,
לא היה מוכ לקבל את המשטרה לתחו אחריותו
,
בשל תפישת עול
"
ליברלית
, "
שגדל עליה עוד בהיותו איש ציבור בפולי
.
לעומת סברה זו
,
יש הטועני כי
,
אבותינו המייסדי הבינו כבר בתחילת הדר(
,
שבמציאות של ישראל
,
מדינה קטנה ע בעיות גדולות
,
רצוי לאחד את כ
ל
הפונקציות של המשטרה
,
ולהקי לש כ( משרד מיוחד
,
וכי לא רצוי
,
במציאות
הציבורית והחברתית שלנו
,
שכל ראש רשות מקומית ימנה קציני משטרה לפי
רוחו ולפי טעמו
.
כ( או כ(
,
ברגע שהוחלט להקי משרד משטרה מיוחד
,
נראה
כי בחירתו של בכור שטרית ז
"
ל כשר משטרה
,
הייתה טבעית ומו
בנת מאליה
.
מכל חברי הממשלה הראשונה
,
שטרית היה היחידי שהיה לו ידע של ממש
בענייני משטרה
.
שטרית
,
יליד טבריה
)1895
( ,
התנדב למשטרת המנדט בהיותו
ב 24
,
מילא בה תפקידי מרכזיי
,
לרבות מפקד משטרת תל
'
אביב
.
בשנת
1935
,
נתמנה שטרית למשרת שופט שלו
)
ולאחר מכ
'
נשיא
בית משפט השלו
בתל
'
אביב
(.
לכאורה
,
עובדת היותו קצי משטרה בכיר ושופט
,
הייתה צריכה
להקנות לו מעמד סמכותי ה בעיני אנשי המשטרה וה בעיני הבריות
,
אול
משו מה זה לא היה כ(
.
אולי נבע הדבר בשל מזגו הנוח וצניעותו של שטרית
;
אולי נבע הדבר מהעובדה
,
שמפכ
"
לי המשטרה
היו אנשי תקיפי וסמכותיי
;
ומעל לכל
,
נבע בוודאי הדבר מהעובדה
,
שבפקודת המשטרה ניתנו הסמכויות
הממשיות למפכ
"
ל המשטרה
'
שחייב
,
כמוב
,
לפעול לפי חוקי המדינה
,
ואילו
מעמדו של שר המשטרה הינו שולי
,
וסמכויותיו מוגבלות מאוד
.
אפשר לסכ ולומר
,
כי ע הקמת המדינה
,
השכיל
ו אבותינו המייסדי להקי
משטרה לאומית אחידה
)
בניגוד למה שקיי במרבית מדינות העול
, (
גדולה
וחזקה יחסית
,
שכללה את כל הפונקציות המשטרתיות
,
ונתמנה שר משטרה
מנוסה
.
אול
,
למעשה לא היה
,
או כמעט שלא היה
,
משרד משטרה
, שיש בידיו
סמכויות ופונקציות
,
שקיימות במשרד
י ממשלתיי אחרי
.
מזגו הסלחני והסובלני של שטרית אפשר היווצרותה של התדמית
,
כי אי לו מה
לומר בענייני המשטרה
,
כי עצ התפקיד של שר משטרה נתפר במיוחד עבורו
,
בלי שיש בכ( צור( של ממש
)
וליתר דיוק
,
נהגו אז לספר
,
כי התפקיד נוצר כדי
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
37
לתת מעי סוכרייה או פיצוי לספ
רדי ולבני עדות המזרח
...(.
נטע
,
שכל תפקידו
של השר מתמצה בכ( שהוא מקריא מעל בימת הכנסת את התשובות שהוכנו
עבורו ע
"
י המשטרה
,
לשאילתות הרבות ולהצעות לסדר היו בענייני המשטרה
.
כ( התפתחה האמרה החצופה בפיה של קציני משטרה בכירי
)
ששמעתיה לא
אחת במו אוזני
, !(
כי למשטרה יש דובר בדרג מיניסטריאלי
.
כ( ג חזרה
ונשנתה
,
חזרה ונתעצמה
,
השאלה בציבור
:
לש מה בכלל דרוש שר משטרה
?
בכור שטרית המשי( לכה בתפקיד שר משטרה במש( כ
'18 שנה
,
עד 1966
.
החלי1 אותו בתפקיד זה אליהו ששו ז
, ל"
לאחר שהיה חבר ממשלה ותיק
,
יחסית
,
וכיה כשר
הדואר במש( כשש שני
.
ע כניסתו לתפקיד
,
ניסה אליהו ששו לשנות מציאות זו שלפיה היק1
סמכויותיו ומידת מעורבותו של השר ה כה קטני
,
א( מיד נתקל בקיר אטו
של עמדה נוקשה מצד מפכ
"
ל המשטרה
,
עמדה המעוגנת היטב
'
כאמור
'
בפקודת המשטרה
.
זמ קצר לאחר כניסתו לתפקידו בתח
ילת 1967
,
התגלעה
מחלוקת של ממש בי השר למפכ
"
ל על רצונו של השר למעורבות בתפקוד
המשטרה
)
כפי שהיה מעורב בענייני משרדו כאשר כיה כשר הדואר
, (
והגיעו
הדברי לכדי מבוי סתו
.
בירור המחלוקת בדרג ממשלתי נת למעשה גיבוי
לעמדת המפכ
"
ל דווקא
,
בהסתמ( על פקודת המשטרה
,
ואליהו ששו עמד
כנראה בפני סיו תפקידו כשר המשטרה
.
אלא שבינתיי פר2 המשבר ע
מצרי
,
שהוליד את מלחמת ששת הימי
,
וכל העניי הפנימי הזה נדחק לקר
זווית כעניי נטול ער(
,
ונשתתק
.
בסופו של עניי
,
ה הממשלה וה ששו עצמו
עסקו
,
ורצו לעסוק
,
בדברי חשובי יותר
,
גורליי יותר
.
ששו המשי( לכה
בתפקידו כשר משטרה עד סו1 הקדנציה של הכנסת השישית בסתיו 1969
,
בלי
לנסות עוד לשנות את המצב באופ משמעותי
.
אני נכנסתי לתפקידי כשר משטרה ע כינונה של הממשלה החדשה ב
' 15
בדצמבר1969
,בעקבות הבחירות לכנסת השביעית
.
גולדה מאיר
,
שהנשיא הטיל
עליה להקי את הממשלה
,
הציעה לי לקבל את תיק המשטרה
.
לאחר
שווידאתי
,
כי אליהו ששו
)
שנבחר להיות חבר הכנסת השביעית
(
אינו מעוני
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
38
עוד
,
ואינו מתכוו להמשי( בתפקיד
,
נעניתי בחיוב
.
הערכתי מאוד את המינוי
,
את התפקיד
,
את המשטרה ואת פעילותה
.
אול
,
לא הייתי
מודע לגודל הבעיה
.
כאשר באתי למחרת היו שבו אישרה הכנסת את הקמת הממשלה החדשה
,
למשרד המשטרה בבית אגרו ברחוב הלל בירושלי
,
נתקבלתי בסבר פני יפות
,
א( מיד נוכחתי לדעת כי מוגז לדבר על משרד משטרה
.
מה שמצאתי
'
דומה
יותר ללשכת שר צנועה מאשר למשרד ממשלתי
.
לש
ר היה חדר גדול ויפה
,
א(
כל המשרד היה מורכב משלושה
'
ארבעה חדרי
.
בראשו עמד
מנהל ,
ולא
חלילה מנכ
, ל"
ללמד( שלמנהל משרד המשטרה אי כל סמכויות על המשטרה
עצמה
.
כ( מצאתי משרד ממשלתי שהמנהל שלו היה ניצב במשטרה
)
יוס1 ב
פורת
, (
ולו שניי
–
שלושה עוזרי
.
לשכת שר
צנועה
!
ביו כניסתי
,
מצאתי על שולחני ערמה עצומה של תיקי
.
הוסבר לי
,
כי אלה
ה תיקי של אסירי שצריכי לקבל חופשה בת 24
'
48 שעות
,
הכל בדוק
ומבורר
,
א( אי ה יכולי לצאת לחופשת ללא חתימת השר
.
מאחר שנוצרה
מעי תקופת ביניי עד להחלפת השרי
'
לא היה מי שי
חתו
,
ועתה אני
מתבקש לתת לעניי עדיפות
,
ולחתו על התיקי הללו במהירות
,
על מנת
שאסירי אלה יוכלו לצאת לחופשות קצרות המגיעות לה כדי
.
חתמתי וחתמתי וחתמתי
,
והגעתי למסקנה כי זה אבסורד
,
כי זהו עיסוק סיזיפי
.
קראתי לנציב שירות בתי הסוהר
,
רב גונדר אריה ניר ז
"ל,
האצלתי לו סמכות זו
של חתימה על בקשות לחופשות קצרות של אסירי
,
פרט למקרי מיוחדי
,
המחייבי באמת שיקול דעת
,
כגו עניינ של אסירי ביטחוניי
,
רוצחי
וכיוצא בזה
.
לא חשבתי כי ראוי שהשר יקדיש את עיקר זמנו לחתימות טכניות
,
שאי עמ כל שיקול דעת
,
מבלי שהוא יכול
,
ומבלי שיש צור( שהוא יבדוק
וישקול בעצמו לפני מת הגושפנקא שלו
.
ע כניסתי לתפקידי
,
קבעתי לעצמי כלל להרבות בהופעות ציבוריות
,
לרבות
בפני סטודנטי באוניברסיטאות
,
כדי לקרב את הציבור לאות נושאי
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
39
שהממשלה עסקה בה
,
בכלל
,
ולנושאי של המשטרה
,
בפרט
.
נדהמתי להיווכ
ח
במידת הביקורת ואי
'
ההבנה שקיימת בציבור לגבי המשטרה ולגבי תפקיד שר
המשטרה
.
טענה שחזרה ונשמעה הייתה כי משרד המשטרה ותפקיד שר
המשטרה
,
נוצרו
"
במקרה
, "
כדי לפצות את בכור שטרית ז
, ל"
וכי תפקיד זה לא
זו בלבד שהינו מיותר
,
אלא שעצ קיומו של תפקיד שר משטרה
,
הופ( את
ה
מדינה ל
"
מדינת משטרה
".
ניסיתי בכל כוחי להסביר כי דווקא קיומה של
משטרה ארצית
,
רבת סמכויות
,
ללא פיקוח ציבורי של הכנסת והממשלה
,
הופ(
את המדינה למדינת משטרה
.
משרד משטרה שבראשו עומד שר
,
שמטבע
הדברי הינו אזרח
,
איש ציבור
,
חבר כנסת וחבר ממשלה
,
שחייב לתת די
וחשבו
לציבור הבוחרי
,
רק הוא יכול להבטיח פיקוח אזרחי יעיל על המשטרה
.
ראיתי שהדברי אינ משכנעי
,
ואז הבנתי שפיקוח
,
כמוהו כצדק שאומרי
עליו כי הוא צרי( לא רק להיעשות אלא ג להיראות
,
כ ג פיקוח
,
צרי( לא רק
להיעשות
,
אלא ג להיראות
.
במקרה שלנו
,
הפיקוח לא נראה
ו ,
למע האמת
הוא ג כמעט לא נעשה
...
הגעתי למסקנה
,
כי יש להחיל שינוי משמעותי במעמדו של שר המשטרה
,
בתפקידו ובסמכויותיו
.
לא רק משו שאישית לא הייתי מוכ למלא תפקיד
"
ייצוגי
, "
ולהסתפק במת תשובות בדיעבד על שאילתות והצעות לסדר היו
שמועלות בכנסת
,
אלא ג משו שהערכת
, י
כי לאחר למעלה משני עשורי
לאחר הקמת המדינה
,
חלפה לבלי שוב התקופה של סלחנות נדיבה לגבי תפקידו
של שר המשטרה
.
א קיי משרד משטרה וישנו שר משטרה
'
והייתי משוכנע
שזה אכ חיוני
'
חייבי לצקת תוכ של ממש בתפקידי המשרד והשר
.
סמכויותיו של המפכ
"
ל נתונות לו על פ
י פקודת המשטרה
,
והוא פועל לפי חוקי
המדינה
.
ע זאת
,
סברתי
,
כי אי השר יכול להשתחרר מהאחריות הגבוהה
והמלאה שמטיל עליו תפקידו
:
להנחות לפני מעשה
,
לעקוב אחר הנעשה ולפקח
עליו
,
ולשאת באחריות הציבורית על פעולותיה של המשטרה ועל מחדליה
.
בעצ
,
אי הממשלה כממשלה יכולה
לנער חוצנה מהאחריות הכוללת
,
והשר
,
שהוא חבר ממשלה
,
הוא נציגה
.
הסמכות עוברת אליו
,
והאחריות מוטלת עליו
.
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
40
בשיחותיי הרבות ע מפכ
"
ל המשטרה
,
' רב
ניצב פנחס קופל ז
, ל"
שהיה איש
חביב ומסור בלב ונפש
,
ואישית
'
היה איש צנוע מאוד
'
העליתי חרס בידי
.
אי
זה דבר פשוט לשנו
ת מציאות שנתגבשה במש( למעלה מעשרי שנה
,
וקופל
בוודאי ג חשב בלבו מה יאמרו חבריו לפיקוד
,
א הוא יית יד מרצונו לשנות
סדרי עול
.
הוא היה ג מודע
,
בוודאי
,
לתוצאות ניסיונו של אליהו ששו
.
ג
אני הייתי מודע לכ(
,
וחיפשתי כל דר( לא לחזור על אות טעויות
,
וחיפש
תי
נקודת אחיזה שתאפשר לי לשנות
,
ולו ג במשהו
,
את המציאות והתדמית שכל
תפקידו של השר הוא להיות
"
דובר בדרג מיניסטריאלי
".
חיפשתי דר( לפרו2
את המעגל הסגור של פקודת המשטרה
,
בלי להימצא בעמדת
"
נבדל
" )
בלשו
שחקני כדורגל
, (
ולא לפעול במנוגד לפקודת המשטרה
.
עברתי ש
וב ושוב על
פקודת המשטרה
)
פקודת המשטרה
]
נוסח חדש
, [
התשל
א "1971
( ,
ואכ כתוב ש
במפורש
,
כי המפקח הכללי
)
המתמנה בידי הממשלה
,
לפי המלצת השר
(:
"...
יפקח על משטרת
'
ישראל
,
על סדרי ניהולה ועל הפעלתה
,
ויהיה אחראי
להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה
...".
למעשה
,
זה
כאילו מכסה את הכל
,
ולכאורה אי כל דר(
.
א( מצאתי ג את נקודת התורפה
,
את
"
עקב אכילס
".
בסמכויות המפקח הכללי נקבע
,
כי הוא רשאי
"...
למלא
,
' על
ידי העלאה בדרגה או בדר( אחרת
,
כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצי
משטרה בכיר ."...רק למטה מדרגת קצי בכיר
!
העלאה
בדרגות של קציני
משטרה בכירי מחייבת חתימת השר
!
מקובל היה
,
כי המפכ
"
ל מסכ לגבי מינויי בדרגות קצי משטרה בכיר ומביא
את התיק לחתימת השר
.
החלטתי בלבי כי זוהי נקודת התורפה שאני מחפש
.
המפכ
"
ל הבטיח לקציני בכירי עליות בדרגה ומינויי חדשי
.
אלו הגיעו
לשולחני
,
א( לא חתמתי עליה
.
קופל הפנה את תשומת לבי לכ( שהאנשי
מחכי לחתימתי
,
וביקש שלא אעכב את המנויי
.
בכל פע השבתי
,
כי אני מעט
עסוק לאחרונה
,
ולכשאתפנה
'
אעבור על התיקי
.
כ( קרה פע
,
פעמיי ושלוש
,
ועל שולחני נצטברו הרבה תיקי שלא חתמתי עליה
.
היה לי ברור
,
כי זה
מצב לא תקי
,
שאינו יכול להמש( זמ רב
,
כיוו שהוא
משתק את פעולת המשטרה ופוגע בה
.
יתר על כ
,
יש בו כדי לפגוע קשות
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
41
ביוקרתו של המפכ
: ל"
הוא מבטיח לאחד הקציני עלייה בדרגה או תפקיד
חדש
,
ואי הדבר יוצא אל הפועל
...
קופל
,
שהיה אד נבו מאוד ומנוסה מאוד
,
לא הצט
ר( להסברי מיותרי
.
אחרי זמ מה
,
הוא נכנס לחדרי
,
סגר את הדלת
ושאל
: "
אז מה אתה רוצה
?
"
באותו שלב לא רציתי כל כ( הרבה
.
לא רציתי
במהפכה גדולה
,
שתזעזע את המערכת
,
ואי לדעת אי( תסתיי
.
רציתי רק
התחלה
.
סדק ראשו בחומה
.
רציתי להקל על קופל לקבל את התיקו
ור ,
ציתי
כי הדבר יעבור בשקט ובשלו
.
הייתי בטוח כי לאחר מכ
,
שינויי נוספי
יעשו
,
וא1 יתקבלו
,
ביתר קלות
.
חשובה הייתה הפריצה הראשונה
.
באותה תקופה עברתי את הניסיו הלא
'
קל ולא
' כ( ' כל '
נעי של מאבק על
תקציב המשטרה ע שר האוצר התקי1 פנחס ספיר ז
"
ל וע עוזריו הרבי
במשרד האוצר
.
נלחמתי על תקציב שלמעשה הוכ כולו על ידי המשטרה עצמה
.
קיבלתי אותו מ המוכ
,
ואמור הייתי להעבירו באוצר ובממשלה
.
לשאלתו של
המפכ
"
ל קופל אלי מה אני רוצה
,
הסברתי כי אינני יכול להג על תקציב שלא
הוכ על ידי
,
ודרשתי כי יחידת התקציב של המשטרה תעבור
למשרד המשטרה
.
מדובר היה ביחידה קטנה
,
יחסית
,
בס( הכל כשלושה
'
ארבעה אנשי
,
כ( שזה
לא נראה כצעד שמזעזע את אמות הספי
.
קופל הסכי
,
ואני חתמתי על כל
ההעלאות בדרגה
.
העברת התקציב למשרד המשטרה
,
ככל שנראתה צנועה ולא משמעותית
,
הביאה
למהפכה אמיתית
.
היא אפשרה התחלת
בקרה
,
בחינה של סדרי קדימויות
,
ובמיוחד
'
היכרות קרובה יותר ע פעולות המשטרה והקצאותיה
,
כ( שאפשר
לומר כי מאותו רגע ניתנו בידי משרד המשטרה לא רק סמכויות תיאורטיות
,
אלא מכשיר פיקוח ממשי
.
ומעל לכל
'
היה כא צעד ראשו
,
קט אמנ
,
של
פריצת דר(
.
בכל הופעותיי הרבות
בפני הציבור
,
במיוחד בפני ציבור הסטודנטי
באוניברסיטאות
,
שמעתי שוב ושוב טענות על רמת של השוטרי
.
זו הייתה אז
האווירה הכללית בציבור
,
ואני זוכר את הבדיחות הנלוזות שהושמעו על
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
42
השוטרי
,
ואת הסיפור שהיל(
:
מדוע שוטרי מסתובבי תמיד בזוגות
' ?
כי
אחד יודע לקרוא
,
ואחד יודע לכתוב
...
זלזול בוטה באנשי האמורי לאכו1
את החוק
,
הוא פגיעה בשלטו החוק
.
נוכחתי לדעת כי הסיבה להתייחסות זו
נעוצה בעיקרה בשני דברי
:
ניכור
)
לפעמי עד כדי עוינות
(
בי האזרחי
לשוטרי
,
והעובדה כי משכורת של השוטרי הייתה
"
בתחתית סול
המשכורות במד
ינה
".
אנשי המוכני להסתפק במשכורת כה נמוכה
,
המוכני
להיות
"
בתחתית הסול
, "
חזקה עליה שאינ ראויי ליותר מכ(
.
בציבור לא
ראו בנכונות זו של הסתפקות במועט ביטוי של התנדבות ותחושת שליחות
ציבורית
,
אלא הוכחה לנחיתות של השוטרי
,
המצדיקה את הזלזול בה
.
יכולתה
של המשטרה לתק מציאות זו
,
עוול זה
,
הייתה כמוב מוגבלת מאוד
.
אי למשטרה ועד עובדי
,
ואי לה יכולת ממשית להיאבק על שכר
,
על תנאי
פרישה וכיו
. ב"
פה וש עלו לעתי מחשבות בלב של כמה קציני משטרה
להכריז על שביתה
,
א( הרעיו נדחה על הס1
,
לא רק משו שאסור לשוטרי
ל
שבות
,
אלא ג משו הטענה שהושמעה
,
שהיה שות1 לה ג המפכ
, ל"
כאילו
מתו( ריאליז
,
א( בעיקר מתו( הומור וציניות
:
עוד תצליחו להוכיח שאפשר
להסתדר יפה מאוד ג בלי משטרה
...
הגעתי למסקנה כי א אי למשטרה ועד עובדי
,
הרי אחד מתפקידיו העיקריי
של שר המשטרה הוא להיות לה
ועד עובדי
,
והחלטתי להיכנס למאבק על
תנאי שכר ותנאי פרישה
)
שה חלק מתנאי השכר
, (
של השוטרי והסוהרי
,
ומיד נוכחתי לדעת כי אי זה דבר קל כלל ועיקר
.
מדובר היה באותה עת בכ
'
20.000
איש
)
לרבות אנשי שירות בתי הסוהר
, (
וכל העלאת שכר מסתכמת
בסכומי משמעותיי למדי
,
שהאוצר התנגד לה
,
מטעמי מובני
"
לעת
הזאת
".
דרשתי להשוות את תנאי השכר של השוטרי למה שמקובל לגבי
המשרתי בצבא הקבע
.
אמנ
,
ג לצבא אי ועד עובדי
,
א( הכרת חשיבותו
ועוצמתו
,
בייחוד באותה תקופה שלאחר מלחמת ששת הימי ומלחמת ההתשה
,
הייתה כזו שהובטחו למשרתי צבא
הקבע תנאי הוגני מאוד
,
ה בשכר וה
בתנאי הפרישה
.
נסתבר כי חר1 הדמיו
,
בקשתי לא התקבלה
.
ואכ היו ג
סיבות אובייקטיביות להתנגדות
:
משרתי צבא הקבע היו בדר( כלל קציני או
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
43
אנשי מקצוע
,
ואילו במשטרה משרתי רבי ללא דרגות קצונה
,
ולפיכ(
"
ההשוואה אינה תופסת
".
הח
לטתי ג כא ללכת עקב בצד אגודל
,
לנסות לקבל
מה שנית לקבל
,
ליצור בקיעי בחומת ההתנגדות
,
תו( אמונה שלאחר מכ
אפשר יהיה ליישר את הקו
.
הסכמתי כי בינתיי נדבר רק על השוואת
דרגותיה של הקציני
)
ואכ העלאת משכורת של שוטרי בעלי דרגות
אחרות באה מאוחר יותר
,
לאחר ת
ו כהונתי כשר משטרה
(.
נתקלנו ג בבעיה
נוספת
:
בצה
"
ל מאפשרי
,
וא1 מעודדי
,
יציאה לגמלאות בתנאי נוחי בגיל
צעיר מאוד
,
ובצדק מבחינתו של הצבא
.
במשטרה אי כל הגיו או הצדקה לעודד
פרישה כבר בגיל ארבעי
,
והיינו צריכי לעבד כללי שוני לגבי פרישת של
אנשי משטרה בג
ילאי מתקדמי יותר
.
בכל הדברי הללו
,
נקלעתי לויכוחי
רבי ע פקידי האוצר
,
והדברי הגיעו לכנסת ולוועדותיה
.
עשיתי כל מאמ2
לשכנע את חבריי בכנסת בצדקת התביעות הללו
,
ועלי לציי כי גיליתי הבנה אצל
מרבית של חברי הכנסת
.
נעזרתי מאוד בוועדות הכנסת להחיל שינויי אלה
,
ה בוועדת הכספי של הכנסת
,
וה
'
ובעיקר
'
בוועדת העבודה
.
חברי ועדת
העבודה
,
ובראש יושבת הראש חברת הכנסת שושנה ארבלי
'
אלמוזלינו
,
עשו כל
אשר לאל יד
,
ונכנסו לכל מאבק שנתבקש כדי לאפשר קביעת תנאי שכר ותנאי
פרישה הולמי לקציני המשטרה
.
באחת הישיבות האחרונות של
הממשלה
שהייתי חבר בה
,
במחצית הראשונה של 1977
,
אישרה הממשלה את דרישתי כי
שכרו של המפכ
"
ל יהיה זהה לשכרו של הרמטכ
, ל"
ובכ( בעצ הושל עניי
שכר של הקציני
.
א(
,
כאמור לעיל
,
לא נסתייע בידי להשלי את עניינ של
השוטרי בעלי דרגות אחרות ודבר זה נעשה רק מאוחר י
ותר
.
תיקו השכר שנתקבל פתח פתח חשוב לאפשרות הצטרפות של קציני צבא
טובי לשורות המשטרה
,
לאחר תו שירות בצבא
,
ויציאת לפנסיה
מוקדמת
.
עד אז
'
לגבי קצי בצה
, ל"
לעבור בדרגה מקבילה למשטרה
'
משמעות
הדבר הייתה ירידה דרמטית מאוד בתנאי השכר שלו
,
ולפיכ( ג במעמדו
.
עתה
נפתחה הדר( ה לאנשי צבא וה לבעלי מקצוע להצטר1 למשטרה מבלי שהדבר
יהיה כרו( בירידה בתנאי השכר שלה ופגיעה במעמד
)
אזכיר לדוגמה
,
אחת
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
44
מיני רבות
,
את יעקב קדמי שנתמנה כראש אג1 החקירות
'
כיו הוא שופט בית
המשפט העליו
(.
המשכתי לחפש דרכי לשבור את המחיצה ש
הייתה קיימת בתודעה הציבורית
בי שוטרי לבי אזרחי
)
תופעה המוכרת לא רק בישראל
,
אלא ג במרבית
המשטרות בעול
(.
באחד מביקורי בטכניו בחיפה
,
לאחר הרצאתי והויכוח
הרגיל שהיה לי ע הסטודנטי על דמותה של המשטרה ועל רמתה
,
נפגשנו
לארוחת צהרי ע מנהלי הטכניו
,
פרו
פסורי ומרצי
,
והיו ש ג נציגי
הסטודנטי
.
הצגתי אתגר בפני נציגי הסטודנטי
:
בואו תתגייסו למשטרה
חלקית
,
כ( תכירו יותר מקרוב את המשטרה
,
תכירו את הבעיות שהיא חייבת
להתמודד אית
,
וכ( ג תוכלו את לתרו למשטרה מהידע שלכ
,
ההתלהבות
שלכ והיוקרה שלכ
.
הבטחתי לה
כי המשטרה תעשה כל מאמ2 לשלב אות
בעבודה בצורה שלא תפגע בלימודיה
,
ובמיוחד בתקופת בחינות וכו
. '
לשמחתי
,
ה נענו בחיוב לאתגר
.
פניתי למפכ
"
ל שאול רוזוליו ז
, ל"
וביקשתי כי ייעשה כל
מאמ2 ללכת לקראת מבחינת התנאי
,
וכי תהיה התחשבות מיוחדת בעובדת
היות סטודנטי
,
בייחוד בתקופת בחינות
,
וכ( היה
.
ראיתי בכ( יתרו
למשטרה
'
תוספת כוח אד צעיר ובעל מוטיבציה גבוהה
.
ראיתי ג יתרו בכ(
שאנשי צעירי
,
דור ההמש(
,
שבחלקו ימלא תפקידי נכבדי במדינה בעתיד
הקרוב
,
יכירו את המשטרה ואת מאבקיה האמיתיי מתו( התנסות
,
ולא מתו(
רכילות
ודעות קדומות
.
א( מעל לכל
'
בכל פע שראיתי ניידת משטרה מ
המניי
,
ובה ג סטודנטי צעירי
,
תלמידי אוניברסיטאות
,
לבושי במדי
משטרה
,
ידעתי כי הצלחנו לגבור
,
ולו ג חלקית
,
על המחסו הפסיכולוגי בי
המשטרה לאזרחי
,
וכי הצלחנו לנפ2 את התדמית המזלזלת של
"
אחד יודע
לכתוב
,
ואחד יורע לקרוא
".
בעקבות העברת התקציב למשרד המשטרה
,
נמשכה התרחבות טבעית
,
א ג
איטית
,
של מעורבות משרד המשטרה והשר בפעולות המשטרה
.
סיכמנו כי
היוע2 המשפטי של המשטרה ישמש ג יוע2 משפטי לשר
,
באופ עצמאי וללא
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
45
תיווכו של המפכ
, ל"
והחילותי בנוהג
,
שלא היה ק
יי ולא היה מקובל עד אז
,
של
פגישות אישיות בארבע עיניי בי השר לבי הניצבי במשטרה והמפקדי
הבכירי
.
בתחילה זה לא היה מקובל על המפכ
, ל"
שראה בכ( שבירת סול
ההיררכיה והפיקוד
,
וחשב
,
כי כל פגישה צריכה להיעשות בנוכחות המפכ
. ל"
לא
ראיתי לכ( כל הצדקה
,
ולא קיבלתי
זאת
.
שר המשטרה יכול להיפגש
,
וא1 נפגש
,
ע כל אד
,
ואי זה הגיוני
,
כי דווקא בפני הפיקוד הבכיר של המשטרה תהיה
דרכי חסומה
.
עלי לומר
,
כי מפגשי אלה שקיימתי בארבע עיניי ע המפקדי
הבכירי של המשטרה
,
והשיחות הבלתי פורמליות שקיימתי ע כל אחד מה
,
נתנו לי תמונה
מקיפה של הלכי הרוח והבעיות האמיתיות שעמדו בפני
המשטרה
.
אול
,
השינוי המשמעותי ביותר חל כתוצאה מהתפתחות חיצונית
,
אובייקטיבית
,
שחלה באותה תקופה
:
חקירות ומשפטי של עברייני צווארו
לב מפורסמי
,
שמטבע הדברי היו לה קשרי והיכרויות בציבור
,
בתקשורת
,
בכנסת וא1
בממשלה
.
הייתי כמוב מודע מאוד לרגישות הנושא
,
שהרי קל מאוד לטעו כי קיימת
"
מעורבות של הדרג הפוליטי
".
אני דווקא
הבטחתי
,
וג נתתי
,
גיבוי מלא למשטרה להבטחת חופש פעולתה וחופש
חקירותיה
,
א( מצאתי את עצמי במצבי מביכי ג בכנסת וג בממשלה
,
כאשר נשמעו טענות כי המש
טרה
"
נטפלת
"
למישהו
,
כי המשטרה נוהגת בשיטות
נלוזות
,
כי המשטרה מדליפה וכיו
. ב"
מוב מאליו
,
ואי על כ( חולקי
,
כי
מבחינה ציבורית השר הוא הכתובת לכל הטענות הללו
.
על הערות או ביקורת
המושמעת מעל במת הכנסת או בישיבות הממשלה
'
רק השר יכול להשיב
.
הייתי מוצ1 בשאלות
,
בהערות ובביקורת
.
נכו
,
אמנ
,
כי טענות כאלו נשמעות
לגבי כל חקירות המשטרה
,
א( ברור כי כאשר מדובר בעבירות הצווארו הלב
של אנשי מרכזיי בחיי המשק
,
כדוגמת יהושע ב ציו
,
בנקאי ואיש עסקי
ע קשרי ענפי ומסועפי מאוד
,
או מיכאל צור
,
שהיה שני רבות מנכ
ל "
במש
רדי ממשלתיי חשובי
,
ורכש לעצמו היכרויות רבות וענפות ע אנשי
ציבור וע פוליטיקאי
,
או אשר ידלי
,
שא( זה נבחר ע
"
י הממשלה להיות נגיד
בנק ישראל
,
האינטנסיביות והעוצמה של הביקורת
,
ומיקודה בשר המשטרה
,
ה
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
46
הרבה יותר גדולות
,
והרבה יותר תכופות
.
שר המשטרה אמור להדו
1 התקפות
אלו וביקורות אלו
,
כדי לאפשר למשטרה להמשי( בפעולתה ובחקירותיה ללא
כל הפרעה מבחו2
,
א( אי הוא יכול לעשות זאת באופ משכנע א הוא אומר
:
"
אבל אי לי מושג ממה שקורה
,
וממה שהמשטרה חוקרת או עושה
..."
זוהי
,
אכ
,
דילמה של ממש
,
וכא מבחנו של שר המשטרה
,
שצרי(
כי תהיה אליו
התייחסות של אמו ואמינות
,
שחר1 היותו איש פוליטי ואיש מפלגה
,
השיקול
שלו הוא שיקול לאומי וציבורי
,
ולא מפלגתי
;
שמחד גיסא
,
הוא אינו מתערב
בחקירות המשטרה
,
ומאיד( גיסא
,
הוא מכיר היטב את המתרחש
,
מפקח על
הנעשה ועומד על המשמר לבל יגר עוול לאיש
,
כ( שת
שובתו לפוני ולטועני
תהיה אמינה ורצינית
.
דומני כי מ הבחינה הזו
,
מעמדו של שר המשטרה
וההתייחסות אליו
,
אינ פחותי מההתייחסות לשר המשפטי וליוע2 המשפטי
לממשלה
.
אוי לה לחברה שאי לה אמו בשר המשפטי שלה
,
ביוע2 המשפטי
שלה ובשר המשטרה שלה
.
הגעתי למסקנה חד
'
משמע
ית
,
כי התפיסה שרווחה עד אז כאילו השר צרי(
להיות ממודר מכל נושא חקירות המשטרה
,
אי לה אחיזה במציאות שלנו
,
וכי
אי אחריות מיניסטריאלית ללא סמכות .הבהרתי היטב למפכ
"
ל ולראש אג1
החקירות
,
כי אי לי כל כוונה להתערב בחקירה כלשהי
,
היפוכו של דבר הוא
הנכו
'
אני אמנע
כל מעורבות וכל לח2 על המשטרה מכל גור פוליטי
.
א( א
אני אמור להשיב בכנסת
,
בממשלה או בתקשורת על טענות
,
אני צרי( להיות
משוכנע שהדברי נעשי כראוי
.
על מנת שאוכל להשיב על שאלות המופנות אלי
ע"
י אנשי ציבור
,
בכנסת ובממשלה
.
אני אציג את השאלות הללו לראש אג1
החק
ירות ולמפכ
, ל"
ועליה להבהיר לי ולשכנע אותי כי הכל כשורה
,
ורק אז
אוכל להשיב בביטחו ובשכנוע לשואלי או למקטרגי
.
אי לי ספק בכ(
,
ואי אני מכחיש
,
כי עצ העובדה שהמשטרה חייבת לדווח
לשר
,
להסביר ולענות על שאלותיו
,
אכ חייבה את המשטרה ליתר זהירות
,
למעי ביקורת ע
צמית
,
והעי הפקוחה של השר הייתה למעי ביקורת ציבורית
,
וה זהו אחד התפקידי החשובי של השר
:
להיות הפיקוח האזרחי והציבורי
על עבודת המשטרה
!
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
47
עובדה היא
,
כי בכל חקירות עבירות הצווארו הלב
,
שטר ידענו כמות עד אז
,
יכולתי כשר לעמוד מול כל טענה שהושמעה בציבור על
חקירות המשטרה
,
מול
הביקורת הרבה בכנסת
,
ומול הביקורת שהושמעה א1 מצד חברי בממשלה
.
יכולתי לתת את מלוא הגיבוי לעושי במלאכה
,
כי הייתה לי תחושה כי אני
מצוי בענייני במידה מספקת להשיב תשובות אמינות ומוסמכות
.
הרגשתי
עוצמה ציבורית ומוסרית למנוע כל מעורבות פוליטית או חיצונית על המ
שטרה
בחקירותיה אלו
.
מטבע הדברי
,
ג היוע2 המשפטי לממשלה היה נתו במהלכ של חקירות
רגישות אלו
,
מדווח עליה ומעורב בה
,
ולא אחת נערכו התייעצויות ביני לבי
היוע2 המשפטי לממשלה ולראש אג1 החקירות כדי לשקול ביחד צעדי
אפשריי בנושאי רגישי ומסובכי
,
ולאפשר למש
טרה למלא את תפקידה
תו( שיקול דעת
,
ולמנוע כל התערבות זרה
.
אנסח את דברי בזהירות
,
א( דומני כי חשוב שהדברי יאמרו
:
שר המשטרה
,
א כי ג הוא מינוי פוליטי מעצ טבעו
,
הרי הוא חייב
,
במידה רבה מאוד
,
לראות את עצמו ג כנאמ הציבור
,
ואולי בעיקר כנאמ הציבור
,
לפני כל שי
קול
פוליטי
,
במיוחד בכל הנוגע לחקירותיה ולמעורבותה של המשטרה
.
השוואת שכר של קציני המשטרה לבעלי דרגות זהות בצבא הקבע
,
פתחה
,
כאמור
,
את הדר( לבוא של אנשי צבא וג של אזרחי בתפקידי מקצועיי
,
ולהפתעתי קליטת של אלה נעשתה
,
בדר( כלל
,
ללא בעיות של ממש
,
א כי
פה
וש צרי( היה להיעשות מאמ2 הדדי להתרגל לסגנו דבור ולסגנו התנהגות
שונה
.
לאחר שניצב יוס1 ב פורת פרש מתפקידו כ
"
מנהל
"
משרד המשטרה
,
מיניתי לתפקיד
ל" מנכ) זו פע ראשונה מנהל כללי
,
ולא
"
מנהל
"(
את מנח
פוגלמ ז
, ל"
איש צבא הקבע
,
והיו לא מעט חריקות וויכוחי בינ
ו לבי קציני
המשטרה הבכירי והמפכ
. ל"
רוזוליו כעס מאוד על סגנו הכתיבה של פוגלמ
ועל הגדרותיו כי הוא
"
מנחית
"
מכתבי למפכ
. ל"
ביקשתי מרוזוליו שיגלה
סבלנות ואור(
'
רוח לגבי
"
החדשי
, "
עד שיתרגלו לסגנו הקיי במשטרה
,
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
48
ובמקביל הבהרתי למנכ
"
ל פוגלמ
)
איש ארטילריה לשעב
, (ר
כי עדי1
לשלוח
מכתב
,
ולא להנחיתו ,
והכל בא על מקומו בשלו
.
מלחמת יו הכיפורי
,
שזעזעה את כל מערכות חיינו
,
לא פסחה ג על
המשטרה
,
הציבה בפניה אתגרי חדשי
,
א( ג פתחה אופקי חדשי
וחשובי
.
עד אז
,
מקובל היה כי בכל הנוגע לנושא
"
ביטחו פני
, "
לרבות מעשי
טרו
ר וחבלה בגבולות
"
הקו הירוק
, "
הטיפול הוא בידי הצבא
,
ואילו למשטרה יש
תפקיד מוגבל בלבד
.
אפילו במקרי פשוטי יחסית
,
של מטע חבלה שכבר
התפוצ2 וגר לנזק ולנפגעי
,
המשטרה הייתה
,
כמוב
,
מטפלת בפינוי הנפגעי
ובהרחקת האזרחי
,
א( תפקידה העיקרי היה לשמור על צירי התנוע
ה פתוחי
ולחכות לבואו של חמ
"
ל הצבא ע אלו1 הפיקוד
.
מאז מלחמת ששת הימי
,
הצבא היה בשיא היוקרה
,
והמשטרה השלימה ע כ( שלא היא תעמוד בעי
הסערה
,
לא היא תשא באחריות ולא תהיה מושא הביקורת על כל תקלה או
כשלו
.
חלוקת סמכויות זו לא נראתה לי
,
לא רק מ הצד העקרוני
א ,
לא ג מ הבחינה
המעשית
.
הרי המשטרה נמצאת בכל מקו
,
ומתמצאת היטב בשטח
,
ואילו בואו
של אלו1 הפיקוד בראש החמ
, ל"
גוזל זמ רב ויקר
,
וג התמצאותו בשטח
פחותה מזו של מפקד המשטרה במקו
.
כל ניסיונותיי לשנות נוהג זה היו לריק
,
ה מצד הצבא
,
ועלי לומר כי ה מצד המשטרה
,
שאולי בצדק חששה שהביקורת
עליה בכל תקלה
,
או בכל מה שנראה כתקלה
,
לא תהיה כה סלחנית כפי שהיא
קיימת לגבי הצבא
.
מלחמת יו הכיפורי
,
כפי שמוטטה מוסכמות רבות בחיינו
,
מוטטה ג את
התפיסה כי
"
רק הצבא יכול
".
זכורני כי באחד מימי המלחמה ביקרתי בקרית
שמונה
,
וזה היה למח
רת היו שבו נפל מטח קטיושות על אחד מרחובות העיר
.
א זכרוני אינו מטעה אותי
,
לא נהרג איש בהתקפה זו
,
אול נגר נזק כבד
לבתי
,
וכמעט כל חלונות הבתי ברחוב זה נשברו לרסיסי מההד1
.
מתו(
כוונה לעזור לתושבי
,
ביקשתי לפגוש את מפקד הג
"
א במקו
,
וביקשתיו כי
ייעשה מאמ
2 לתק את הנזקי
,
ובמיוחד לתק את החלונות
,
בייחוד לאור
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
49
העובדה כי מזג האוויר כבר היה סגרירי למדי
.
מפקד הג
"
א הסביר לי כי קצרה
ידו מלהושיע
,
כיוו שכל החיילי נמצאי בקו החזית בגול
,
ואי לו מי שיטפל
בבעיה
.
הבנתי כי זוהי בעיה אמיתית ואובייקטיבית
.
התקשרתי למפכ
"
ל רוזוליו
,
וביקשתי כי ימצאו עשרה אנשי משטרה שילכו לבית החרושת לזכוכית
,
ילמדו
על רגל אחת אי( לתק חלונות
,
ויבצעו את המלאכה
.
ראיתי בכ( עניי אנושי
,
א( ג צעד משמעותי למעורבותה של המשטרה ועזרתה לציבור
,
דווקא ברגעי
משבר ומצוקה
.
רוזוליו נענה מיד בחיוב
,
והעניי
בוצע
,
א כי רוזוליו נהג
,
בכל
עת שעלתה שאלה של מעורבות יתר של המשטרה בענייני האזרחיי
,
לדבר על
"
דוקטרינת הזגגי של השר
"
בדר( של קנטור
,
א( ג מתו( הערכה וחברות
)
רוזוליו ואני היינו ידידי מתקופת היותנו נערי
,
למדנו יחד באותה כיתה
בגימנסיה
"
הרצליה
"
בתל
'
אביב
,
והיינו יחד בהכשרה בדגניה א
(. '
בעקבות מלחמת יו כיפור
,
ובייחוד בעקבות מלחמת ההתשה שבאה אחריה
,
ותחילת שורת המעשי של המחבלי שחדרו מעבר לגבול ולקחו בני ערובה
לש ניהול משא ומת על שחרור אסירי ביטחוניי וכיוצא בזה
,
נחשפה נקודת
תורפה נוספת בתפיסה כי רק הצבא
יכול לטפל בנושאי טרור וחבלה
,
ג כשה
קורי בתחו המדינה
.
בנסיבות של מלחמת ההתשה שבאה לאחר מלחמת יו
הכיפורי
,
ובמיוחד בגבול הצפו
,
הבעיה א( החריפה
,
שהרי הצבא היה שקוע
במלחמה אכזרית ע הסורי
.
דר( פעולת המחבלי יצרה בעיה של ממש
.
קבוצה קטנה של מחבלי
,
לרוב
בת שניי
–
שלושה אנשי
,
חודרת דר( הי
או דר( היבשה מעבר לגבול
,
נכנסת לאחת הערי או העיירות
,
מסתובבת לה
פחות או יותר בחופשיות
,
פוגעת במי שנקרה לדרכה
,
ועד להתארגנות והגעת
הצבא והמשטרה
,
הורגת
,
פוצעת ומטילה את חתתה על היישוב
.
כ( היה בקרית
שמונה ב
' 6.4.1974
)
ש נהרגו ששה עשר אזרחי ושלושה חיילי
, (
וכ( היה
במעלות ב
' 15.5.1974
.המכה של מעלות הייתה אכזרית
,
קשה וכואבת במיוחד
.
זו הייתה הצלחה בלתי רגילה של קבוצת מחבלי בת שלושה אנשי שחדרה
מעבר לגבול הצפוני
,
וממש הסתובבה באופ חופשי
.
בתחילה נתקלה החוליה
במשאית
קטנה שהובילה פועלות מהכפר פאסוטה
,
ופתחה עליה באש
)
אישה
אחת נהרגה
,
ותשע נשי נפצעו
; (
מש המשיכו המחבלי למעלות
,
הרגו זוג
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
50
הורי ובנ
,
והמשיכו לבית הספר המקומי
"
נתיב יאיר
, "
בו ישנו כמאה
תלמידי מבית ספר בצפת שהיו בטיול
,
לקחו כבני ערובה את הילדי
,
את
המורי ו
את המלווי
)
בודדי הצליחו להימלט
, (
ואיימו לפוצ2 את בני בית
'
הספר על יושביו
,
א לא יתמלאו תביעותיה
.
לרוע המזל
,
פעולת החילו2 לא
עלתה יפה
,
ועשרי ושניי איש
,
ברוב ילדי
,
נהרגו במהלכה
.
למחרת הפיגוע בקריית שמונה
)6.4.74
(
,
העליתי בישיבת הממשלה את נושא
ביטחו
הפני ואת האנומליה שבטחו הפני נמצא באחריות הצבא
,
ולא
באחריות המשטרה
.
בתו הדיו התקבלה החלטה עקרונית של הממשלה
מס )
.
411
(להעביר את נושא ביטחו הפני למשטרה
.
הוקמה ועדת שרי מצומצמת
לבחו את ההיערכות לביטחו פני
.
הוועדה החליטה על הקמת ועדה בי
'
משרדית
בראשותי
,
שבה השתתפו נציגי של גורמי הביטחו
)
הצבא
,
המשטרה
ושירות הביטחו הכללי
, (
נציג האוצר
,
נציג משרד הפני ונציג היוע2 המשפטי
לממשלה
.
הוועדה הבי
'
משרדית קיימה דיוני רבי
,
בייחוד בנושא אבטחת
בתי הספר ומוסדות החינו(
,
שלגביה הייתה רגישות מיוחדת ודאגה רב
ה
מאוד
.
'ב13.5.74 הצגתי בפני הממשלה את דו
"
ח הביניי של הוועדה הבי
'
משרדית
,
שעיקרו היה הצור( בהפעלת ושיתופ של אזרחי בביטחו פני
,
כלומר
,
העקרונות של
"
משמר אזרחי
".
א כי הממשלה עסקה באותו יו בנושא כבד
של הפרדת הכוחות בינינו לבי הסורי
,
היא הספיקה לקב
ל את הדו
"
ח ולדו בו
.
במאמר גדול המפרט את הדו
"
ח של הוועדה הבי
'
משרדית שהגשתי לממשלה
כותב העיתונאי יחיאל לימור ב
"
מעריב
" )14.5.74
( ,בי השאר
: "...
שר המשטרה
,
שלמה הלל
,
שהביא את דו
"
ח הביניי בפני הממשלה
,
מתנגד לתביעה שאבטחת
מוסדות החינו( תוטל רק על כוחות הביטח
ו והמשטרה
...
תמציתו של דו
"
ח זה
היא הצור( בשילוב בי
"
הכוחות האזרחיי
"
לבי כוחות הביטחו
'
בבחינת
מעגל פנימי בתו( מעגל רחב יותר
'
על מנת להבטיח ולאבטח את מוסדות
החינו(
,
כמו את המוקדי הציבוריי האחרי
'
העלולי להיפגע מפעילות
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
51
חבלנית
...".
כתבות מפורטות על ה
" דו
ח וההצעות הכלולות בו הופיעו ג ביתר
העיתוני וכלי התקשורת
.
הדיו בממשלה בדו
"
ח הביניי של הוועדה הבי
'
משרדית התקיי
,
כאמור
'ב ,
13.5.74
,א( קצב התפתחות הדברי לא איפשר לתרג את המלצות הדו
ח "
לשפת מעשה ולייש אותו
.
יומיי לאחר ישיבת הממשלה
'ב , 15.5.74
,
התקי
ימה ההתקפה החבלנית הקשה במעלות
,
א( הרעיו
,
ובעצ הצור(
,
של
שילוב אזרחי בהגנה על היישובי נקלט והופנ במידה רבה
.
ידוע כי כבר ב
'
15.5.74
,בעקבות אירועי מעלות
,
יצאו מתנדבי
,
בעלי רקע וניסיו בטחוני רב
,
בעידוד של ראשי הערי וקציני המשטרה במקו
,
לשמירה ביישוב
בנהריה
ובצפת
,
ברוח המלצות הוועדה הבי
'
משרדית שנתפרסמו
.
בדיו בכנסת
שהתקיי כמה ימי לאחר מכ ב
' 20.5.74
על
"
הודעת הממשלה על התקפת
המחבלי במעלות ובסביבתה
" )
דברי הכנסת
, 20.5.74
(
,
בדברי תשובתי כשר
משטרה בתו הדיו
,
הבהרתי את הכוונה לגייס אזרחי למטרות ביט
חו פני
,
וא1 השתמשתי בפע ראשונה בהגדרה
"
משמר אזרחי
, "
והוספתי
"...
עלינו
לערו( את עצמנו לכ( שבמלחמה זו
]
הכוונה לפעולות חבלניות
' [
א אנו רוצי
לנהל אותה
'
יש לנסות כל דר( כדי להגביר את כוחנו ולהוסי1 כוחות ביטחו
.
אנו מחפשי דרכי לתגבר את כוחות הביטחו
,
לרבות כוחות המשטרה
,
על ידי
גיוס של אנשי נוספי
,
על ידי הקמת משמר אזרחי שבחלקו בנוי על
מתנדבי
)
הדגשה שלי
ה.ש ,
.(.
אני מערי( מאוד שהציבור באר2
...
מנסה לתרו
את תרומתו שלו כדי להגביר את הביטחו בישוב וכדי לאפשר לנו להילח
בטרור זה מבלי להביא לשיתוק של חי
ינו
..." )
דברי הכנסת
, 20.5.74
,עמ
' 1339'
134
2
.(
מטבע הדברי
,
הצעדי הפורמליי להקמתו של המשמר האזרחי ולהפעלתו
,
לרבות הבטחת התקציב הראשוני להפעלתו
,
נמשכו לא מעט
.
רק ב
' 9.6.74
גמרה אומר הממשלה לאשר הקמת משמר אזרחי
,
והחליטה במפורש
: "
משטרת
ישראל תשא באחריות המ
בצעית למשמר האזרחי
".
א( עדיי הייתה דרושה
החלטה של ועדת השרי המצומצמת לענייני ביטחו
)
שהוקמה בתחילת
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
52
אפריל
, (
ורק ב
' 10.7.74
אישרה זו את המלצות הוועדה הבי
'
משרדית
,
לרבות
ההמלצות התקציביות
)
שנסתבר כי היו צנועות מדי
,
וצרי( היה להגדיל בצורה
משמעותית
,
מאחר ש
במקו כמה אלפי מתנדבי שחשבנו עליה בהתחלה
,
הגיעו רבבות
(.
החלטות אלו ג חייבו את תיקו פקודת המשטרה
,
כלומר
,
חייבו חקיקה בכנסת
שקבעה את מעמדו של המשמר האזרחי
,
וקבעה שהמשטרה רשאית
"...
להסתייע במשמר האזרחי בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למע
שמירת ביטחו הנפש
והרכוש מפני פגיעת איבה
...".
חקיקה זו הושלמה
ונתפרסמה ברשומות רק ב
' 13.2.75
) חוק לתיקו פקודת המשטרה
,
מס
' 4
,
13.2.75
( ,
וכדי לא לאבד זמ
,
ביולי 1974
התקנתי תקנות בסמכותי כשר משטרה
ברוח זו
,
כ( שהסמכות הוענקה למשטרה ללא דיחוי
.
התנופה הממשית לפעולתו של המשמ
ר האזרחי הייתה ע גיוסו של ניצב מולה
כה כמפקד המשמר האזרחי
,
וכניסתו במר2 מדהי
,
בתושייה וביוזמה שאפשרו
להפו( את הרעיו למציאות
.
מולה כה הצליח לגייס מפקדי רבי ומנוסי
,
שתו( זמ קצר הצליחו להקי יחידות פעילות של המשמר האזרחי בכל רחבי
האר2
.
רעיו המשמר ה
אזרחי
,
שילוב של אזרחי בהגנה על אזור המגורי שלה
,
עמד בשני מבחני כבר בחודש יוני 1974
.ב' 13.6.74
חדרה חוליית מחבלי
לקבו2 שמיר שבצפו והספיקה לרצוח שלש נשי
.
חברי הקבו2 נכנסו לקרב ע
המחבלי והצליחו לחסל אות עוד בטר הגיעו כוחות הביטחו למקו
.
כמה
ימי לאחר מכ
'ב , 24.6.74 חדרה חולייה של שלושה מחבלי לנהריה
.
ה
הגיעו דר( הי בסירת גומי
,
ועלו על החו1 על ציוד
.
בהגיע לאזור מגורי
בנהריה
,
ה נתגלו ע
"
י איש המשמר האזרחי
,
שהיה מצויד ברובה צ
'
כי מיוש
)
רק לאחר מכ הצלחנו לרכוש את רובי הקרבי
,
שהיו לנשק בי
די המשמר
האזרחי
(.
איש המשמר האזרחי פתח עליה באש מהרובה הצ
'
כי שבידו
,
והתנהל קרב יריות ששיבש למחבלי את תכניותיה וכוונותיה
.
לקול חילופי
היריות אזרחי התקשרו למשטרה
,
וזו הזעיקה תגבורת צבאית שהגיעה
למקו
,
איתרה את המחבלי באחד הבנייני וחיסלה אות
,
א( לא
לפני שה
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
53
הצליחו להרוג א ושני ילדיה
.
חייל צה
"
ל נהרג בקרב ע המחבלי
.
למחרת
היו
,
הרבו העיתוני בתיאורי על ב
'
שבת
,
איש המשמר האזרחי
,
שפתח
ראשו באש על המחבלי
,
וכ( הוא שיבש את דרכ ומנע אסו כבד יותר
.
א(
יחד ע התיאורי האלה על המשמר האזרחי היו תיאורי רבי
אחרי
,
הרבה
פחות מחמיאי על תגובת האוכלוסייה
,
שהעיתונות קיבלה אותה דווקא
כנורמה סבירה
,
אפילו ע הילה של תושייה וכמעט מעשה גבורה
.
באחד
העיתוני נכתב כי כאשר נסתבר כי יש מחבלי בסביבה
,
אחד האנשי
"...
הורה לאשתו ולילדי להתחבא בעליית הגג שבחדר האמבטיה
...
א
חרי כ
השכיב את המקרר אל מול הדלת של הכניסה
,
ויחד ע רהיטי אחרי הקי
'
בריקדה
'
".
העיתוני מאות ימי מלאי בתיאורי דרמטיי כאלה של
אנשי שגילו תושייה ו
"
הסתתרו מתחת למיטות
" 'ו "
הזזנו שלח כבד לעבר
הכניסה
,
על השולח הנחנו כל מה שבא ליד כדי להכביד על המחבלי
" ) …
כפיר
ועמיק
, 1974
,' עמ9
.(
שלושה מחבלי מסתובבי
,
ועיר שלמה נכנסת לחרדה
!
מוב מאליו
,
כי זו הייתה התוצאה של מה שקרה כמה שבועות קוד לכ
בקריית שמונה ובמעלות
,
א( החל להתבהר לכל יותר ויותר
,
כי אילו היה נשק
בידי האנשי
,
ואילו ה היו מאומני וערוכי
,
אמ
נ ג אז ה היו בוודאי
דואגי להסתיר היטב את הילדי
,
א( סביר להניח
,
כי בעצמ ה היו יוצאי
להשתת1 במרד1 אחר המחבלי
,
ולא מסתתרי מתחת למיטות
.
דרוש היה
שינוי משמעותי באווירה
,
וזאת יכול היה לעשות המשמר האזרחי
.
חיסול של המחבלי ע
"
י חברי קיבו2 שמיר
,
וגלויי
המוקד בנהריה ע
"
י איש
המשמר האזרחי
,
היו דוגמאות לתרומה של אזרחי לממד הבטחוני
.
בריאיו
ב"ג'
רוזל פוסט
'מ " 26.7.74 הבהרתי
,
כי המשמר האזרחי אמנ
: "...
לא יהיה
חיל האוויר
,
הצנחני או חיל השריו
,
א( אני מאמי
,
כי המשמר האזרחי יהווה
אלמנט חשוב במלחמה נגד הטרור
...".
אול חשיבות הקמתו של המשמר האזרחי הייתה לא רק בשל תרומתו הישירה
לנושא הביטחוני
.
תרומתו הייתה חשובה ג בצור( הדחו1 לשינוי הלכי הרוח
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
54
בקרב האזרחי והיערכות להתמודדות מול ניסיונות ארגוני החבלה להטיל
פאניקה בחוצות ישראל
.
מעבר ליתרונות ברורי אלה
,
ראיתי ב
הקמת המשמר האזרחי יתרו חשוב נוס1
בנושא שהטריד אותי כל הזמ
:
לצמצ את תחושת הזרות
'
א לא לדבר על
עוינות
'
שהייתה קיימת אצל אזרחי רבי כלפי המשטרה
,
ולקרב את
האזרחי לעבודת המשטרה
,
להיכרות רבה יותר ולהערכה רבה יותר
.
לעובדה כי
רבבות אזרחי
,
למעלה ממאה אל1
,
החלו לפעול יחד ע המשטרה
,
להכירה
מקרוב ולהוקיר את עבודת המסורה של השוטרי
,
הייתה חשיבות רבה בעיני
;
אני מבי כי מאז הקמת המשמר האזרחי ועד היו
,
עברו דרכו למעלה מחצי
מליו אזרחי
,
חצי מליו איש ואישה שפע בשבוע
,
או לפחות פע בחודש
,
נסעו יחד ע השוטרי בר
כב משטרתי
,
שוחחו ע שוטרי
,
הכירו אות
והתיידדו עמ
,
זוהי תרומה חשובה לקירוב לבבות ולסילוק סטיגמות
.
האירוע במעלות הוליד עניי חשוב נוס1 למשטרת
'
ישראל
,
הקמת הימ
, מ"
היא
היחידה המיוחדת של המשטרה למלחמה בטרור
'ב . 15.5.74
,
לער( בארבע
ושלושי או בחמש בבוקר
,
טלפ
לביתי שר הביטחו דאז משה דיי ז
, ל"
סיפר
לי בקצרה על החדירה למעלות ועל ההשתלטות על בית
'
הספר
)
קיבלתי על כ(
דיווח עוד קוד לכ ע
"
י מפכ
"
ל המשטרה
(.
הוא אמר
,
כי יחידות הצבא
המובחרות נמצאות בחזית
,
ומאחר שאני כל הזמ טוע
,
כי יש להטיל על
המשטרה את נושא ביטחו הפ
ני
,
לרבות בישיבת הממשלה שהייתה לפני
יומיי
,
הוא מבקש שהמשטרה תטפל עכשיו באירוע במעלות
.
התנגדתי לכ(
בכל תוק1
,
ובשיחה נרגזת שהייתה לנו
,
אמרתי לו
,
כי אי זה מקובל עלי להעביר
פיקוד בשיחה טלפונית בשעה חמש בבוקר
.
נכו כי זוהי עמדתי
,
א( טר נערכנו
לכ(
,
טר קיב
לנו ציוד מתאי
,
טר הספקנו לאמ את האנשי
,
טר הספקנו
להקי יחידות מיוחדות
,
והוספתי
,
כי אפילו אי לי דר( להגיע במהירות
למעלות
.
דיי התנדב להעמיד לרשותי הליקופטר צבאי
,
א( סירבתי לעניי מכל
וכל
.
אול אז גמלה בלבי המחשבה
,
כי יש להקי בדחיפות יחידה מיוחדת
במשמ
ר הגבול
,
כדוגמת הסיירות של הצבא
,
שתהיה מסוגלת להתמודד ע
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
55
תופעות כאלה
.
למע האמת
,
עוד קוד לכ חשבתי
,
כי יש צור( להקי יחידה
כזו
,
ולא רק כדי להילח במחבלי
.
הרי
,
למעשה
,
יכולי להיות דברי דומי
ג בתחו הפלילי
,
לרבות מקרי של לקיחת בני ערובה בבנקי
,
במשרדי
או
במשפחות
.
הא ג אז נקרא לסיירת מטכ
"
ל לטפל באירוע אזרחי
'
פלילי
מובהק
?
אול עד אז לא הצלחתי לשכנע בדחיפות העניי וחשיבותו
,
לקבל לכ(
תקציב ולגייס אנשי מתאימי
.
בעקבות אירועי מעלות התחדדה מאוד השאלה של חלוקת הסמכויות בי הצבא
למשטרה בנושא ביטחו פני
.
הוועדה בראשותו של אלו1
)
מיל
(
עמוס חורב
,
שהוקמה ב
'20.5.74" ע
י ראש הממשלה גולדה מאיר
,
בעקבות אירועי מעלות
,
בחנה סוגייה זו לעומק
,
והגיעה ג היא למסקנה
,
כי מחד גיסא יש להטיל את
נושא ביטחו הפני על המשטרה
,
א( מאיד( גיסא היא קיבלה את העמדה
,
כי
אי אפשרות
לעשות זאת בלי שינתנו למשטרה תקציבי ואמצעי מתאימי
.
" בדו
ח ועדת חורב יש המלצות מפורשות ותביעות לחיזוק המשטרה
,
כדי למלא
את יעודה בביטחו הפני
.
נאמר ש
,
מבי השאר
: "
משטרת ישראל
,
הגור
המופקד על ביטחו הפני מכוח החוק ,
חייבת לקבל
כוח אד ואמצעי
)ההדגשה שלי
ש
, .( ה .
ולהתארג לביצוע תפקידיה במלוא
.
יש להכי הנהלי
הנוגעי להכפפת גופי עזר למשטרת ישראל לצור( הפעלת במסגרת תפקידיה
".
ועדת חורב לא הסתפקה בהגשת המלצות ארגוניות ותקציביות
,
אלא הגיעה
למסקנות והגישה המלצות עקרוניות וקונצפטואליות
.
המלצה מספר אחת של
הווע
דה הייתה להקי
: "
ועדת שרי קבועה ומצומצמת ביותר
,
בראשות ראש
הממשלה או ממלא מקומו
,
אשר תכלול לפחות את שרי הביטחו והמשטרה
,
ואשר עליה יוטל הטיפול וההכרעה במקרי מסוג זה
...".
" בדו
ח זה של ועדת חורב
,
המסתמ( על הלקחי של אירועי מעלות
,
בא לידי
ביטוי השינוי המשמ
עותי במעמדה של המשטרה ובמעמדו של שר המשטרה
,
בתחו האחריות על ביטחו הפני של המדינה
.
משטרת
'
ישראל אינה מסתפקת עוד בתפקיד של פינוי צירי התנועה לקראת בואו
של חמ
"
ל הצבא בראשותו של אלו1 הפיקוד
,
אלא היא ה
"
גור המופקד על
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
56
ביטחו הפני מכוח החוק
..."
,
ויש להכפי1
אליה גופי עזר לצור( הפעלת
במסגרת תפקידיה
!!!
" דו
ח ועדת חורב הוגש ב
'18.6.74 ליצחק רבי ז
, ל"
שהחל לכה כראש ממשלה
ב' 3.6.74
.קיימתי אתו ישיבות רבות ומפורטות
,
ויחד ניסינו לייש את המלצות
" הדו
ח ואת הלקחי
.
יש לומר כי רבי גילה רצו רב לעזור
,
והיה מוכ לאשר
את
השינויי שנתבקשו
,
כדי לאפשר למשטרה למלא את יעודה
,
א( היה ברור ג
לו כי השינוי המשמעותי הזה אינו יכול להתבצע במחי יד אחת
,
מהיו למחר
.
הוא אישר את הצעדי הראשוני
,
וניתנו ההנחיות המתאימות למשטרה
ולצבא להתחיל בביצוע ההמלצות
.
כ( הוחלט להקי את הימ
וכ , מ"
מפקדו
הראשו נתמנה אל
) מ "
מיל
.(
אס1 חפ2
,
שברבות הימי היה למפכ
"
ל המשטרה
.
קשה כיו לתאר את המשטרה ללא שינויי אלה שחלו בה
,
ללא המשמר
האזרחי
,
שעודנו פעיל עשרי וחמש שני לאחר הקמתו
,
וא1 הרחיב את תחומי
פעילותו
,
וללא הימ
"מ.
אפילוג
חלק לא קט של השינויי שהיו
צריכי לחול
,
ושהחילונו לבצע
,
לא הושלמו
בקדנציה שלי כשר משטרה
.
למשל
,
השלמת מהפכת השכר והחלתה ג על
השוטרי
,
השלמת תהלי( החלת ביטחו הפני על המשטרה
,
והעמדת כל
האמצעי הדרושי לש כ( לרשותה
.
הקדנציה של ממשלת רבי
,
שהייתי חבר
בה
,
נקטעה במחצית 1977
,לפני שהג
יעה לסיומה
.
א( לקראת סיו תפקידי
כשר משטרה
,
יכולתי כבר לראות פעילות ענפה למדי של משרד המשטרה והשר
:
דיוני על התקציב
,
פיקוח ובקרה על פעולות המשטרה
,
ייעו2 משפטי
,
פגישות
בארבע עיניי ע הניצבי וע הקציני הבכירי
,
דיווחי ודיוני על חקירות
המשטרה בנושאי ר
גישי
,
מעורבות בנושא המשמר האזרחי
,
דיוני רבי
בנושא ביטחו הפני וכו
',
ולא עוד חתימה סיטונית על חופשות לאסירי
.
ומעל
לכל
,
בציבור לא נשמעה עוד האמירה למה בכלל צרי( שר משטרה ומשרד
משטרה
...
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
57
אול
,
כ( או כ(
,
ברעיו של חיזוקו של משרד המשטרה חלה נסיגה לאחר
הב
חירות של 1977
,והקמתה של הממשלה החדשה
.
מנח בגי ז
, ל"
שהקי אז
את ממשלתו
,
החליט לבטל כליל את משרד המשטרה
,
ולספח את המשטרה
כאג1 במשרד הפני
,
בראשותו של השר יוס1 בורג ז
. ל"
כנראה שהמניעי של
בגי ז
"
ל להתנגד לקיומו של משרד משטרה עצמאי היו אות מניעי שמנעו
מי
צחק גרינבאו לקבל את המשטרה באחריות משרד הפני שהוא עמד
בראשו
.
למרות השוני ביניה
,
היה לשניה רקע משות1
"ה :
ליברליז
"
שצמח
במרכז אירופה בתקופה שבי שתי מלחמות עול
,
וראה במשטרה עניי לא נעי
שמ הראוי להסתירו
.
יש לומר כי המשטרה כארגו לא נפגעה במיוחד משינו
י זה
.
חלק של הדברי
החשובי
,
כגו נושא השכר לשוטרי
'
המשיכו להתפתח
.
א( היו נושאי
אחרי
,
לרבות השלמת העברת האחריות על נושא ביטחו הפני
,
שלא התפתחו
או לא התפתחו בקצב מתאי
.
השר בורג ז
"
ל ומנכ
"
ל משרד הפני חיי
קוברסקי ז
"
ל לא חסכו אמנ כל מאמ2
,
א( בכל ז
את הטיפול היו
'
יומי היה
באחריותו של סמנכ
"
ל או משנה למנכ
, ל"
וההתרופפות לא איחרה לבוא
.
אז פר2
המשבר בי שר הפני לבי המפכ
"
ל שהוא עצמו מינה
,
ובסופו של עניי המפכ
ל "
פוטר
.
על פי עדותו של השר בורג בעצמו
,
המפכ
"
ל סירב למסור לו פרטי על תיק
חקירה מסוי
)
מה שכונה
"
תיק אפרסק
, "(
ולמעשה הייתה כא חזרה למציאות
של מידורו של השר ע
"
י המפכ
. ל"
בלי אומר ודברי
,
לאחר ניסיו זה של הכפפת המשטרה למשרד הפני
,
הוק
מחדש משרד משטרה
,
ומאז עמדו בראשו שרי משטרה נכבדי
' רב )
אלו1
[ ל" מי ]
חיי בר
לב '
,
רוני מילוא
,
משה שחל
,
' תת
אלו1
[ ל" מי ]
אביגדור קהלני
,
ועתה
פרופסור שלמה ב
'
עמי
, (
שמצאו עניי רב בתפקיד
,
כי ה קיבלו ליד משרד
נורמלי
,
שיש בו תחומי פעולה ואחריות מגווני וחשובי
,
ע סמכויות
ואחריות
.
שלמה הלל
התהוותו של משרד המשטרה
58
הקמת המשרד לבטחו הפני
הש משרד המשטרה לא שיק1 את היק1 הפעילות והאחריות של המשרד והשר
אפיל
ו בשנותיה הראשונות של המדינה
,
שהרי ג שירות בתי
'
הסוהר היה כפו1
לשר ולמשרד
.
העובדה שג משמר הגבול
,
ומאז 1974
ג המשמר האזרחי היו
באחריות המשרד והשר
,
הפכה את הש
"
משרד המשטרה
"
למטעה ומצמצ
.
בשנת 1995
,
בתקופת כהונתו של משה שחל כשר המשטרה הוחלט להחלי1 את
ש
המשרד ולקרוא לו
"
המשרד לביטחו הפני
".
אכ
,
בשנת 1995
כבר נית
היה להשתמש בש זה של
"
משרד לביטחו פני
, "
א( יש לזכור כי קוד לכ
,
לא היה בישראל מי שיכול היה להעלות על דעתו להשתמש בש זה
.
כל עוד
המשטרי הקומוניסטיי היו קיימי במדינות מזרח אירופה
'
היה לש
זה
טע לגנאי
,
כי בכל המשטרי הקומוניסטיי היו קיימי משרדי
"
לביטחו
פני
, "
שתכלית לא הייתה לספק ביטחו לתושבי
,
אלא לפעול נגד הציבור
,
לרדות בו ולהטיל עליו אימה
)
אפילו הש התמי
"
משרד המשטרה
"
הפריע
וטובי
לרבי
,
ותמיהות
ביקורת
ועורר
...(.
המשטרי
התמוטטות
הקומוניסטיי
,
ופירוק של המשרדי
"
לביטחו פני
"
במדינות מזרח
אירופה
,
הכשירה את השימוש בש זה
.
הסבת ש משרד המשטרה ל
"
משרד לביטחו פני
"
לא הביאה עמה כל שינוי
בסמכותו של המשרד ובפעילותו
.
הסבת הש הייתה בעיקרה שינוי סמנטי
,
א
כי משמעותי למדי
,
שבא לבטא את ההי
נתקות הסופית מתדמית משרד
המשטרה שהוק
,
כביכול
" ,
במקרה
, "
שלא היה בו צור( אמיתי
,
ולא היו לו
סמכויות ותחומי פעולה כלשה
.
ביטול
"
משרד המשטרה
, "
והקמת
"
המשרד
לביטחו הפני
"
תחתיו
,
ה בבחינת סגירת מעגל פורמלית לתמורה שחלה אט
אט במעמד של השר ושל המשרד
.
ס " תש2000
משטרה וחברה מס
' 4
59
ביב
ליוגרפיה
דברי הכנסת)
20.5.74
( ,
"הודעת הממשלה על התקפת המחבלי במעלות וסביבתה
, "
ירושלי
,
המדפיס הממשלתי
,
כר( 70
,חוברת י
, ז"
ישיבה מ
"כ , ז"
ח אייר תשל
' עמ , ד"1339'1342
.
הוועדה הבי
משרדית לבחינת ההיערכות לבטחו הפני) ועדת הלל
( )
אפריל
'
מאי 1974
.(
החלטת ממשל
ה מס
' 411
)
7.4.74
.(
חורב עמוס
,
אונא משה
,
ארוי ש
.
שמרו
)18.6.74
(
," דו
ח הוועדה לבדיקת ההתרחשויות
במעלות
,) ועדת חורב
) , (
הוגש לראש הממשלה
, (
ירושלי
.
כפיר איל
,
עמיק יאיר
)26.6.74
( ,
כ( חוסלו המחבלי
,
ידיעות אחרונות
–24 שעות
עמ ,
' 9.
לימור יחיאל
)14.5.74
(,
שוקלי הקמת ארגוני מתנדבי ויחידת מילואי של המשטרה
לאבטחת העור1
,
מעריב
עמ ,
' 13
.
ספר החוקי
:
התשל
"ה)
13
פברואר1975
(
,
חוק לתיקו פקידת המשטרה
מס )
' 4(
,
ירושלי
,
המדפיס הממשלתי
עמ ,
' 86'88
.
פקודת המשטרה] נוסח חדש
, [
התשל
' א "1971
.
The Civil Guard (26.7.74), The Jerusalem Post Magazine, p. 5.