פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ג בכסלו התשס"ח (3 בדצמבר 2007), שעה 10:30
סדר היום:
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת סופה לנדבר:
חיסון נגד סרטן צוואר הרחם
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת נאדיה חילו:
חיסון נגד סרטן צוואר הרחם להצלת חיי נשים
3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת רונית תירוש:
תקצוב החיסון נגד סרטן צוואר הרחם
4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן:
חיסון מציל חיי נשים נגד סרטן צוואר הרחם
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
נאדיה חילו
אמנון כהן
סופה לנדבר
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
משה שרוני
רונית תירוש
מוזמנים:
פרופ' יעקב בורנשטיין, מנהל האגף לבריאות האישה, ביה"ח נהריה, משרד הבריאות
ד"ר שמואל רישפון, רופא מחוזי, חיפה], משרד הבריאות
גרי גינזבורג, מנהל תחום טכנולוגיות, משרד הבריאות
פרופ' פול סלייטר, אפידמיולוג, משרד הבריאות
ראובן קוגן, רכז בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
פרופ' עוזי בלר, מנהל המחלקה הגניקולוגית, בית החולים שערי צדק, ירושלים
רויטל בן-דוד, ההסתדרות הרפואית בישראל
ד"ר עופר לביא, יו"ר החברה הישראלית לגניקולוגיה אונקולוגית
פרופ' דוד גדרינברג, יו"ר החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית
מידד גיסין, יו"ר צב"י, צרכני בריאות ישראל
אור לוקאי, דוברת פורום מנהלי כספים ראשיים
אפרים סיגלר, יו"ר החברה לקולפוסקופיה ומחלות צוואר הרחם
אתי אלקובי, הקליניקה לזכויות נשים, בית-הספר למשפטים, המכללה למינהל
ד"ר אדוארדו שכטר, מנהל מרכז בריאות האישה, מכבי שירותי בריאות
גילה גמליאל, חברת כנסת לשעבר
דוד פורר, יו"ר ניאופרם בע"מ
אורלי תורי, מנכ"ל ניאופרם בע"מ
ד"ר אריה ברובר, מנהל מחלקת אשפוז לשירותים אמבולטוריים, קופת חולים לאומית
ד"ר יואב שכטר, MSD, חברת תרופות
אבי בן שושן, MSD, חברת תרופות
לימור כהנוביץ, MSD, חברת תרופות
ד"ר אורן שביט, MSD, חברת תרופות
איריס לוי, MSD, חברת תרופות
אבישג רבינר
גילת אנקורי
אנה ארונוב
נטלי היסטר
ייעוץ כלכלי:
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת סופה לנדבר:
חיסון נגד סרטן צוואר הרחם
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת נאדיה חילו:
חיסון נגד סרטן צוואר הרחם להצלת חיי נשים
3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת רונית תירוש:
תקצוב החיסון נגד סרטן צוואר הרחם
4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן:
חיסון מציל חיי נשים נגד סרטן צוואר הרחם
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.
יש לנו חצי שעה לדיון. אם אנחנו נחליט שהנושא שווה דיון ממצה, נקיים דיון ממצה,
אבל דיון מהיר מוגבל בזמן.
אנחנו דנים בהצעותיהן של חברות הכנסת סופה לנדבר, נאדיה חילו, רונית תירוש ואסתרינה טרטמן בנושא חיסון נגד סרטן צוואר הרחם להצלת חיי נשים.
נאדיה חילו:
אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו דנים בסוגיות בריאות או רפואיות, פעם הסתפקנו בתוכן דברים שנוגע רק לנושא של הטיפול, לנושא של ההתמודדות, לסיכויים של הטיפול, אבל היום אנחנו בעידן אחר כאשר תוכן הדברים מופנה לא רק לטיפול אלא למניעה. הנושא הזה שנדון היום, וכל החלק של החיסון נגד סרטן צוואר הרחם ומתן החיסון לאוכלוסיית יעד מוגדרת שהיא נשים, אם ירשה לי אדוני היושב-ראש לומר מילה, אם אנחנו מסתכלים גם על סל התרופות בעניין הזה, אנחנו רואים שיש שם אפליה מאוד ברורה בנושא שקשור למחלות שקשורות לנשים ובתמיכה בחלק הזה.
חברתי רונית תירוש שיחד אתי ועם עוד חברות כנסת מובילה את העניין הזה, אספה נתונים שאני רוצה לציין אותם. 170 נשים מתגלות מדי שנה כחולות בסרטן צוואר הרחם אבל זאת לא גזרה מהשמים. אם נלך לפי הצעת האוצר, שרק בשנת 2011 יקבלו את החיסון הזה, נעשה חישוב כמה נשים ימותו עד שנת 2011 מהמחלה הזאת וצריך לומר את הדברים בצורה מאוד ברורה. אנחנו יכולים לראות כמה מקרי מוות אנחנו יכולים למנוע באמצעות מתן החיסון והוא משהו מאוד ראשוני.
עלות החיסון היא בעייתית. היום מי שרוצה להתחסן צריכה לשלם 2,000 ומשהו שקלים. אנחנו יודעים מי בסופו של דבר יקבל את החיסון הזה תמורת התשלום הזה ומי בסופו של דבר ישלם במחיר הבריאות שלו. יש אוכלוסייה מסוימת שיכולה לזכות בחיסון הזה תמורת התשלום אבל החלק האחר של האוכלוסייה ישלם בבריאותו. כאשר מדברים על החלק הזה, יש לנו אוכלוסייה מוגדרת שהיא במצב סוציו-אקונומי שכל הגזרות וכל התשלומים חלים עליה.
הבקשה שלנו היא שהנושא הזה ייכלל בעדיפות גבוהה בדיונים לשנת התקציב 2008. אנחנו מודעים לכך שהתקציב לשנת התקציב 2008 כמעט סגור אבל כל המאבק שלנו והמלחמה שהחיסון יוכר ויוכנס כחלק מהסל לקראת תקציב 2009 וכך נוכל למנוע עשרות, אם לא מאות, מקרי מוות של נשים.
רונית תירוש:
אנחנו מגיעות לכאן לאחר שני דיונים מאוד מעמיקים בוועדה לקידום מעמד האישה. אנחנו השתכנענו שחובה קודם כל לאשר את החיסון הזה במדינת ישראל, ולשמחתנו בתום הדיון השני אכן תוך שבועיים משרד הבריאות אישר את החיסון במדינת ישראל. זאת אומרת, החיסון קיים וניתן לרכוש אותו באופן פרטי.
המשכנו לבדוק מתי יכללו אותו כחיסון שיגרתי בסל החיסונים כאשר ההמלצה היא לבנות כיתות ח' בארץ, בממוצע כ-50 אלף בנות בשנה, ונאמר לנו שהתכנון הוא לגבי שנת 2011.
מאחר שממילא אין כאן מקום לוויכוח עם משרד הבריאות שמכיר בחשיבות הכללת החיסון בשגרת החיסונים במדינת ישראל, כל מה שנותר לנו זה לנסות לשכנע את מי שצריך לכלול את החיסון כאן, עכשיו ומיד. אין ויכוח על כך שהחיסון מציל חיים.
נמצאת אתנו השחקנית גילת אנקורי שהסכימה לבוא לכאן לספר את סיפורה האישי ועושה זאת בפעם הראשונה. אני חושבת שיש מקום לשמוע אותה כדי להבין את המשמעות ואת החשיבות של ההכללה המיידית. מדובר פה בהצלת חיים. אני לא רוצה לדבר על המספרים ואני לא רוצה לדבר על החולות שנזקקות לטיפולים, נזקקות לבדיקות, ואלה הם הפסדים ממשיים למשק. אף אחד לא תמחר את ההפסדים למשק. אין לי ספק שאם משרד האוצר היה מתמחר היום, הוא היה אומר ששווה לו לתת את החיסון כאן ועכשיו.
אני גם חרדה מהעובדה שבמסגרת חוק ההסדרים יש כוונה, במסגרת הגזרות על שירותי בריאות נוספים, לא לאפשר לאנשים שמסוגלים לממן תרופות מצילות חיים או חיסונים מצילי חיים לעשות זאת כי זאת מעין בריאות אפורה, כמו שיש חינוך אפור. לכן אני חושבת שזה בכלל לסגור את הדלת והאפשרות גם מפני אלה שמסוגלות לממן את ה-2,000 ומשהו שקלים כי מדובר בעצם בשלושה חיסונים וגם את זה לא ייתנו להן.
אני מקצרת בדבריי כדי שגילת אנקורי תוכל לדבר אבל אני רוצה להזכיר כאן מדינות כמו קנדה, אוסטרליה, איטליה, גרמניה, צרפת, אוסטריה, בלגיה ועוד, מדינות מפותחות שהבינו את החשיבות והכניסו את זה במיידי. בארצות-הברית נעשה הליך מזורז של חצי שנה כדי גם לאשר וגם לכלול את זה בסל החיסונים המחייב.
גילת אנקורי:
אני אימא לשתי בנות ובגיל 25 אובחנתי עם סרטן בצוואר הרחם. בגיל 25 בדיוק הכרתי את הגבר שרציתי להתחתן אתו והודיעו לי שיש לי סרטן ושאני צריכה להיכנס לניתוח וכי בניתוח הזה יורידו לי את צוואר הרחם ואז גם יעשו ביופסיות לראות אם זה לא התפשט לרחם. נכנסתי לניתוח ולא ידעתי אם אני אצא עם רחם או לא. למזלי הרב הרחם שלי נשאר אבל אז הודיעו לי שתהיה לי בעיה לשאת הריון עד הסוף כיוון שאין צוואר רחם ולכן אפשר להפיל בקלות. אני לא צריכה לספר לכם כמה קשה זה היה בגיל 25 לדעת שיש לי סרטן ולא עשיתי כלום ולא הבנתי למה כי כמו לכל החברות שלי היו לי מדי פעם דלקות. הדלקות זה חיידק הפפילומה שאומרים שהוא מתפתח לסרטן צוואר הרחם.
עברתי את הניתוח בהצלחה. מיד אחר כך נכנסתי להריון וילדתי שתי בנות ומדי פעם בפעם קראו לי הרופאים לבית החולים לדבר עם נערות צעירות שסבלו מסרטן צוואר הרחם וההלם הגדול, כי אף פעם לא הסבירו להן מה זה ואלה בנות שבגיל כל כך צעיר פתאום יש להן סרטן.
הבת שלי עכשיו בת 25. זה בדיוק הגיל בו אובחנתי אני כחולה. צלצל אלי הגניקולוג שלי ואמר לי שיש רגע היסטורי, פריצת דרך בעולם הרפואה, גילו חיסון לסרטן צוואר הרחם ואמר לי לקחת את הילדות שלי ומיד לחסן אותן. זה גם לא היה פשוט. זה שלוש זריקות והזריקה הראשונה עלתה לי 880 שקלים לכל ילדה והייתי צריכה לשלם לרופא מיוחד שיזריק להן כיוון שבקופת חולים לא הסכימו לעשות את זה כי לא קניתי את זה דרכם. אחרי חודשיים הגיע הזמן לחיסון השני וזה כבר היה דרך קופת חולים – 550 שקלים. הן צריכות לקבל את החיסון הבא בינואר.
כיוון שזה נושא קרוב ללבי, ברגע שגיליתי שיש חיסון, צלצלתי לכל מי שאי פעם הכרתי בחיי שיש לו ילדות בגיל המתאים ואמרתי שירוצו לחסן את הילדות כדי שלילדות האלה לא יהיה סרטן צוואר הרחם ולא יחיו תחת העננה של הסרטן כפי שאני חייתי. רוב החברות שלי אמרו כן ומיד עשו זאת.
שתי שיחות טלפון זעזעו אותי. אחת הייתה לבת דודה שלי באוסטרליה שלא הבינה על מה אני מדברת כיוון שאת הבת שלה כבר חיסנו בבית הספר וזה נראה לה דבר של מה בכך. השיחה השנייה הייתה חברתי שלצערי מצבה הכלכלי אינו כשלי, היא מורה, בעלה מובטל שלוש שנים, והיא אמרה לי שהיא הלכה לקנות את החיסון, הוא נורא יקר והיא לא יכולה להרשות את זה לעצמה. היא שאלה אותי אם אני בטוחה שזה עובד.
מעולם לא סיפרתי על הסרטן הזה, לא רציתי שיאמרו את שמי ואת המילה סרטן באותו משפט אבל זה כל כך חשוב לי עכשיו. אנחנו יולדים ילדות, אנחנו מנסים להגן עליהן מפני כל הרע שבעולם, והנה יש לנו אפשרות להגן עליהן מפני דבר אחד רע. הדעת אינה סובלת את זה שיהיה חיסון נגד מחלת הסרטן ולא ייתנו אותו לכל נערה במדינת ישראל.
שמואל רשפון:
אני יושב-ראש הוועדה המייעצת לחיסונים של משרד הבריאות ואני מצטרף לכל הדברים שנאמרו כאן. זאת דעתו של משרד הבריאות. דעתו של משרד הבריאות היא שהחיסון הזה הוא חיסון יעיל, הוא חיסון טוב, הוא חיסון בטוח והוא רצוי לכל אישה ונערה מגיל 9 עד גיל 26 כאשר בקרוב זה יהיה גם בגילים מאוחרים יותר.
לכן אנו בעד החיסון הזה. זה באמת רגע היסטורי ברפואה שלראשונה יש חיסון נגד סרטן ולכן אין לי אלא להצטרף לכל מה שנאמר.
מדינת ישראל צברה פיגור בחיסונים ב-10 השנים האחרונות, היא מפגרת בשישה חיסונים יחסית למדינות המערב ולא רק החיסון הזה. משרד הבריאות ממליץ והיה רוצה שכל חמשת החיסונים החסרים ייכנסו בבת אחת מה-1 בינואר 2007 או ב-1 בינואר 2008 אלא שהמשמעות של הדבר היא הוספת חצי מיליארד שקלים לתקציב החיסונים. אין בכלל תקציב חיסונים במשרד האוצר שלא מקצה כסף לחיסונים. החיסונים ניתנים מסל טכנולוגיות חדשות.
הוועדה שאני עומד בראשה אמרה שכל החיסונים נחוצים כבר היום, גם החיסון נגד שלשול בתינוקות, גם החיסון נגד דלקת קרום המוח בתינוקות, גם החיסון נגד שעלת ונגד אבעבועות רוח. כל החיסונים נחוצים היום אבל אם זה לא מציאותו שחצי מיליארד שקלים יינתנו ביום אחד למשרד הבריאות, אז משרד הבריאות נאלץ לומר מי יותר דחוף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה התעדוף שעשיתם? מה נכנס קודם ומה ייכנס אחר כך?
שמואל רשפון:
החיסון הראשון שייכנס בשנת 2008 מסל טכנולוגיות חדשות הוא החיסון נגד אבעבועות רוח והחיסון נגד שעלת בכיתה ח'. בשנת 2009 מיועד להיכנס החיסון נגד החיידק שגורם לדלקת קרום המוח, דלקת ריאות וכן הלאה. בשנת 2010 ייכנס החיסון נגד השלשול הקשה בתינוקות, חיסון נגד נגיף רוטה. בשנת 2011 ייכנס החיסון נגד החיידק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה יכול לומר לנו מה הדלתא התקציבית בהכנסת החיסון נגד סרטן צוואר הרחם?
שמואל רשפון:
כן. 156 מיליון שקלים באומדן של לפני חודשיים פלוס 3.6 מיליון עבודה לאחיות ומדובר בעבודה נוספת לאחיות.
רונית תירוש:
לפי איזה מכפלות עשיתם את זה?
שמואל רשפון:
אין לי אותן כאן. הן נעשו מתוך הנחה שיש צורך לחסן כ-70 אלף בנות בשנה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בכמה מקרים לדעתך החיסון הזה יכול להציל?
שמואל רשפון:
במקרה של היעילות המרבית, הוא יכול למנוע כ-120 מקרי סרטן צוואר הרחם בשנה.
יעקב בורנשטיין:
יש שינוי. זה חצי מחיר ואני אומר למה. החישוב שלו הוא מפברואר.
נאדיה חילו:
מנפחים מספרים. בדרך כלל כאשר לא רוצים לשלם, מנפחים באוצר מספרים.
סופה לנדבר:
מגדילים אותם.
גרי גינצברג:
אני עבדתי בתחום הזה בארגון הבריאות העולמי לפני ארבע שנים. אני פרסמתי לפני חודשיים מאמר ובו ניתוח עלות ויעילות החיסון נגד סרטן צוואר הרחם. אני בעד החיסון שהוא מעולה. כרגע יש בעיה והיא העלות. אנחנו עושים את התעדוף לפי עלות ולא לפי חיי האדם. כרגע העלות לחיסון, אם הוא נותן הגנה לתשע שנים, דבר שהוכח, זה מעל רבע מיליון דולר. במצב הטוב אם זה יגן לאורך כל החיים, העלות היא 70 אלף דולר. אפשר להשתמש כרגע בכסף הזה להציל פי 10 נשים, ואני לא מדבר על גברים, בתחומים אחרים בבריאות, או במניעה או ברפואה. כרגע זה לא כדאי. בעתיד, כמו כל חיסון, תהיה ירידה בעלות. אם העלות מגיעה לדולר לחיסון או ל-10 דולר, זה יהיה ממש כדאי וכדאי לממן את זה מהסל הציבורי. כרגע להזרים כסף ציבורי לחיסון הזה, זה על חשבון דברים אחרים.
יעקב בורנשטיין:
אני עוסק בחיסון הזה גם כחוקר וגם בכל מיני היבטים וכתבנו את העבודה יחד עם גרי גינצברג ועשינו את החישוב.
החיסון הוא חיסון מהפכני, הוא חיסון שמגן לא רק מפני סרטן צוואר הרחם אלא גם מפני אלף מקרים בשנה של מצבים טרום-סרטניים שהטיפול בהם הוא כירורגי וגורם לבעיה בפוריות, וגילת אנקורי דיברה מאוד יפה על הקטע של הסרטן. טרום סרטן שפוגע בצוואר הרחם גורם ללידות מוקדמות וגם לזה יש השלכה נוראית על בריאות האישה פלוס 30 אלף מקרים חדשים בשנה של יבלות, שזו מחלה שמועברת ביחסים וצריכה טיפול.
החישוב הכלכלי כיום עומד בדיוק על חצי כי לא דיברו עם החברה. אתה לא דיברת עם החברה. החברה, שאלתי אותה, לי אין שום נגיעה לתקציב, אם זה ייכנס כחיסון, האם היא תוריד את המחיר. התשובה הייתה חצי. 60-70 מיליון שקלים.
לא כולם יתחסנו. מתוך ה-70 אלף שציינת, לא כולם יתחסנו. החרדים אמרו שיתחסנו לפני נישואין, כך שזה מוריד חלק, ויש עוד אנשים שלא יתחסנו. כלומר, מדובר ב-50 אלף בשנה. זה החישוב.
גילה גמליאל:
אני לא מופתעת מכך שכל נושא הנשים הוא תמיד בסוף. זאת לא הפתעה וזה לא סוד אלא תמיד זה כך. יותר מזה אני רוצה לומר. עצם העניין שאתם באים בסוגיה הזאת של הפשרות, האוצר תמיד מציג תעריפים מוגדלים ומוגברים והיינו בסרט הזה ולכן אנחנו כאן, על מנת שהוועדה הזאת תצא בקריאה חד-משמעית שניתן להציל כאן חיים. סוף סוף במדינת ישראל, בכלל בעולם, יש חיסון נגד סרטן. בואו רק נייחל לזה שזה החיסון הראשון לכל שאר סוגי הסרטנים שקיימים.
לכן אני אומרת בצורה חד-משמעית שלא עולה על הדעת שאומרים כאן בצורה ברורה שזה יכול להציל כאן עשרות של נשים מדי שנה ויבואו ויטענו כאן שאפשר לדחות את זה לשנת 2011.
אני קוראת מכאן בשם כולן, תרימו את הכפפה ובצורה חד-משמעית תאשרו את זה שכבר בשנת 2008 לא רק יצילו חיים אלא יצילו גם איכות חיים. כפי שאמרו כאן קודם, עשרות נשים מתות מזה, אבל אלפים של נשים גם סובלות מזה וחלקן ביצירת חיים חדשים.
עוזי בלר:
אני מנהל מחלקה גניקולוגית בשערי צדק בירושלים. בעבר הייתי יושב-ראש החברה הישראלית לגניקולוגיה אונקולוגית ונשיא החברה האירופאית לגניקולוגיה אונקולוגית. יש לי כאן נייר עמדה של החברה האירופאית בנושא של החיסון. בריאותן של נשים יקרה לי לא פחות מאשר יקרה לחברות הכנסת לשעבר ובהווה. אני חושב שהדיון כרגע נגוע בהרבה מאוד דיס-אינפורמציה ובהגזמה.
רונית תירוש:
תהיה ספציפי.
עוזי בלר:
אני אהיה מאוד ספציפי. אתן אומרות דברים שהם בכלל לא נכונים מבחינה רפואית. החיסון הזה לא אושר בהרבה מאוד מדינות מאוד מתוקנות ויותר עשירות משלנו.
רונית תירוש:
אלה אמירות כלליות. מניתי את ארצות-הברית ואוסטרליה. היושב-ראש לא יכול לאפשר להתייחס כך לדברים שנאמרו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הוא עוד לא אמר כלום.
רונית תירוש:
הוא אמר. הוא פתח במגמתי ולא רציני. אני לוקחת את זה אישית.
עוזי בלר:
גם במסגרות מכובדות יותר הנושא הזה נבחן לעומק. צריך לראות את היקף העלויות, הרי אנחנו בעד החיסון הזה, גם כאשר מורידים את המחיר. ביחס לבעיה הרפואית במדינת ישראל, במדינת ישראל זאת מחלה יחסית נדירה ביותר, אולי מהאחרונות בעולם, זה לא העולם השלישי שנגוע במחלות האלה. החיסון הזה מיועד לארצות האלה בראש ובראשונה. אם הוא יעלה אגורה, לא תהיה שום בעיה. בסדרי העדיפויות של בריאות הציבור בישראל, אין לו מקום כרגע. בדיון חפוז כמו שנעשה כאן, אני מצטער, אני לא יכול להביא את כל הנתונים שאני יכול להביא. חישבנו את העלויות האלה, בדקנו אותן, גם משרד הבריאות בדק אותן ואלה הן עלויות בלתי סבירות למדינה שיש לה בעיות רפואיות הרבה יותר חמורות.
דוד גרינברג:
אני רוצה ילדים, אני מומחה למחלות זיהומיות ואני מומחה בנושא של חיסונים. אני חושב שחיסונים זה דבר נהדר ואין ספק שהחיסון הזה צריך להיכנס, אבל הבעיה שאנחנו עושים כאן כלכלה של עניים. היה צריך להכניס את כל החיסונים האלה אתמול ושלשום ולא היום. אנחנו בפיגור אדיר.
אני רוצה לדבר על הילדים הקטנים, אלה שסובלים מדלקת קרום המוח, מדלקות ריאה, ואנחנו מדברים על כ-300 ילדים שסובלים ממחלה חודרנית כל שנה. אנחנו מדברים על אלפי ילדים שמגיעים בגלל שלשולים. אנחנו מדברים על 10,000 ילדים שמגיעים לבתי חולים בגלל דלקות ריאה וחצי מהם מתאשפזים. משרד הבריאות עשה תיעדוף ואני חושב שהתיעדוף שהוא עשה, צריך לכבד את האנשים. כמו שאמרת, אין מספיק זמן והדיון הוא באמת שטחי, אבל משרד הבריאות קיים דיון מאוד לא שטחי והחליט בדיוק איזה חיסונים ייכנסו ובאיזה סדר, וצריך לכבד את הוועדה ואת יושב-ראש הוועדה שנמצא כאן.
נאדיה חילו:
מישהו יכול לומר לנו בחישוב העלות כמה היום עולה לטפל ב-170 נשים בשנה שנפגעות? אם מדברים על כסף, שמישהו יאמר לנו כמה עולה הטיפול היום ב-170 נשים, כולל הטיפול הכירורגי וכל מה שקשור. כמה זה עולה בהשוואה לחיסונים. מה עלות הטיפול באותן נשים שחולות? אז יהיה אפשר לעשות את החישוב הכלכלי.
אדוארדו שכטר:
הייתי יושב-ראש של החברה לקולפוסקופיה, זו החברה שעוסקת בתחום של סרטן צוואר הרחם וטרום סרטן והשתתפתי בחלק מהמחקרים של החיסון. לדעתי אנחנו לא צריכים להתווכח לגבי חיסון אחד או חיסון שני. התעדוף של משרד הבריאות, יש לו דברים שהם הרבה פחות הגיוניים מאשר החיסונים. לדוגמה, טיפולי IPF. היום אנחנו משקיעים כסף שבהשוואה לכל העולם המערבי בטיפולי פריון, הוא לא סביר. הכסף הזה הגיע בגלל כל מיני אילוצים. נשים עם סרטן צוואר הרחם, מבחינה סטטיסטית הן נשים מהמעמד הכלכלי הנמוך ואני חושב שזאת ההזדמנות לייצג אותן. טוב שיש לובי, ובמקרה הזה זאת החברה שמגינה על הנשים האלו. אני מדבר על לובי פוליטי ועל כך שהנושא הזה הגיע לכותרות. במקרה הלובי הזה מגן על נשים שאין להן לובי פוליטי והסבל שלהן לא מתבטא כי הן בדרך כלל נשים עניות. אני חושב שזה תפקיד הכנסת להגן על הנשים האלה ולתת להן את העדיפות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שאלה לנציג האוצר. האם יש לכם 150 מיליון שקלים לנושא הזה?
קריאה:
60 מיליון שקלים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם אתה יכול, בהמלצת ועדת הכספים, להוציא 60 מיליון שקלים ולתת למשרד הבריאות על מנת שהנושא של החיסון הזה ייכנס עכשיו בשנת 2008 או בשנת 2009?
ראובן קוגן:
פעם ראשונה שוועדת הכספים מבקשת דבר כזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו עוד לא מבקשים. אני שואל שאלה.
ראובן קוגן:
אף פעם משרד האוצר לא נכנס לסדרי העדיפויות של משרד הבריאות בעניין הזה. תמיד יש דיון על כמה כסף המערכת הזאת יכולה לקבל במסגרת כל סדרי העדיפויות שהממשלה עושה במסגרת כל דיוני התקציב. במקרה זה ב-2008 ניתן סכום של מיליארד שקלים לנושא הטכנולוגיות שבין היתר גם חלקו הלך לנושא של סל התרופות וחלקו לנושא החיסונים. בעקבות ההסדר הזה משרד הבריאות עשה את התעדוף שלו בנושא החיסונים שהוא באחריות המשרד וכמו שאתם יודעים יש את ועדת הסל שכרגע דנה בתעדוף הטכנולוגיות שבסל קופות החולים. התעדוף, כפי שהגיע למשרד הבריאות, הוא התעדוף שלצורך העניין מחייב גם את משרד האוצר כי משרד הבריאות הוא הגוף המקצועי שאמון על הנושא הזה. לכן כמובן הסיכומים התקציביים שיש בינינו לבין שר הבריאות עומדים בתוקף וסדרי העדיפויות של משרד הבריאות הם אלה שקובעים את הקצאת הכספים האלה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מסכם את הישיבה. גבירותיי חברות הכנסת היוזמות. זה באמת לא דיון על רגל אחד. דיון מהיר, במהותו הוא לא יותר מחצי שעה אבל הנושא הזה הוא כבד. אם תרצו אחר כך לקיים פה איזשהו דיון יותר ממצה על כל התעדוף של משרד הבריאות בנושא של החיסונים ועל סל התרופות, אני אשמח לקיים אותו כי לדעתי זה שווה חצי יום, אם לא יותר, ולא חצי שעה.
אני לא רופא אלא כלכלן. אני לא יכול להחליט כשאני שומע פרופסור מפה ודוקטור משם מה יותר נכון ומה לא נכון. לכן אני הולך למשרד הבריאות שעשה תעדוף של החיסונים האלה וכרגע זה מה שיש.
כאמור, אם תרצו לקיים דיון הרבה יותר ממצה, נשמח לעשות זאת.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00