פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 213 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום שני, י' באייר התשפ"ו (27 באפריל 2026), שעה 11:05 סדר היום: << הלסי >> הצעה רגילה לסדר היום בנושא: ההשלכות המגדריות של מבצע "שאגת הארי" והצורך במענה מיידי, של חה"כ עדי עזוז << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: עדי עזוז – מ"מ היו"ר מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: ענבל חן קארה – מנהלת תחום פ"א - אלימות במשפחה, מודולים והכשרה, משרד הרווחה והביטחון החברתי ורדה מלכה – מנהלת יחידת הפיקוח הפדגוגי, האגף לעידוד תעסוקת הורים, משרד העבודה טליה בן אבי שטיינברג – ממונה על שוויון מגדרי, משרד הבריאות אריה קרינץ – רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר הדס פוקס – מנהלת תחום בכיר - מחקר, משרד העבודה גבריאלה לבנפלד – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ליאור עובדיה – עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה קרן בן הרוש – עו"ד, הרשות לקידום מעמד האישה דוד הרוש – רע"ן פרט וממשל, אכ"א, צה"ל שיר סורק אזולאי – רמ"ד קידום שוויון הזדמנויות מגדרי, יוהל"ם, צה"ל אלון דסה – מנהל תחום אבטלה, המוסד לביטוח לאומי רחלי סונגו – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל דור אילון – עו"ד ועו"ד, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל אורית רישפי – עו"ד, יו"ר העמותה, כ"ן - כוח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל קרן סמואל אנוך – מנהלת העמותה, כ"ן - כוח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל הדס ארנון-שרעבי – עו"ד, מנהלת מחלקת קידום מדיניות וחקיקה, רות נשית עינב הסטן – עו"ס, מנהלת תחום תוכניות הנשים, האגף לקידום מעמד האישה, ויצו העולמית ורדית אבידן – מנהלת המערך המשפטי, ויצו העולמית מאירה בסוק – עו"ד, יועצת משפטית, נעמת ד"ר חנה קטן – גניקולוגית בכירה, ארגון אימהות ללוחמים, נשות תקומה ד"ר יעל פרואקטור – מקדמת מדיניות, מרכז אדוה שירלי שיף – חמניות - המקום ליתומים בישראל בקי כהן קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני יעל לביא – עו"ד, עמותת פנים חדשות ורד פרי – עו"ד, יועמ"שית, פורום מיכל סלה נעמי סער – עמותת פנים חדשות משתתפת באמצעים מקוונים: שלומית שיחור רייכמן – ראשת מועצת עמק יזרעאל מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הלסי >> הצעה רגילה לסדר היום בנושא: ההשלכות המגדריות של מבצע "שאגת הארי" והצורך במענה מיידי של חה"כ עדי עזוז << הלסי >> << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> היום יום שני, 27 באפריל 2026, י' באייר התשפ"ו. אנחנו פותחות את דיון הוועדה לקידום מעמד האישה בנושא ההשלכות המגדריות של מבצע "שאגת הארי" והצורך במענה מיידי. אני אבקש לפתוח בהודעה של הותר לפרסום שהתפרסמה אתמול על נפילתו של סמל עידן פוקס מפתח תקווה שנפל בקרב בדרום לבנון ממטען. עידן, בן 19 בלבד במותו הותיר אחריו אחים, הורים ובת זוג. אני שולחת חיבוק חם למשפחתו בשעה קשה זו, ורפואה שלמה לפצועים בגוף ובנפש מהאירוע, ומאחלת לכולנו שנהיה ראויים להקרבה הקשה הזאת. מדינת ישראל מצויה במלחמת "חרבות ברזל" מה-7 באוקטובר 2023, כאשר מבצע "שאגת הארי" הוא הסבב השלישי של לחימה רחבה מאז פרוץ המלחמה. מציאות זו אינה אירוע חד-פעמי אלא מציאות מתמשכת של חירום המאופיינת בפגיעה חוזרת בשוק העבודה, סגירת מסגרות החינוך, פגיעה בהכנסה, העמקת אי-הוודאות החברתית והכלכלית וחמור מכל, מציאות זו מחריפה את המצב של אלימות במשפחה, שבקצה הרצף אנחנו רואים רציחות רבות ומתרבות של נשים וילדים. חשוב להבהיר, נשים רבות הן בנות זוג של משרתי מילואים ונדרשות להתמודדות לבדן עם ניהול התא המשפחתי לצד שמירה על יציבות תעסוקתית. אנחנו גם רואים את זה לפי נתוני ה-OECD, שישראל מדורגת במקום השני מלמטה בפערי ההכנסה. יש לזה משמעות למי מתגייסת הביתה להיות בפנים במילואים בצו 8, לא פחות, כי צריך גם שתהיה הכנסה קבועה. נוכח מציאות מדאיגה זו גובר הצורך בהטמעת חשיבה מגדרית באופן אסטרטגי ושיטתי בעבודת הממשלה, וביצירת פתרונות הרואים את צרכי הנשים וההשלכות הייחודיות עליהן ועל בני משפחותיהן. חובה זו מעוגנת בהחלטת ממשלה 2096 שהתקבלה ביולי 2024, הקובעת כי יש להטמיע חשיבה מגדרית בכלל עבודת משרדי הממשלה, בתהליכי קבלת החלטות ובגיבוש מדיניות. בפועל, לצערי, עקרונות וסעיפים אלה, היישום שלהם לוקים מאוד בחסר. היעדר חשיבה מגדרית ומתן מענה לצרכיהן של נשים בא לידי ביטוי גם בהרכב במוקדי קבלת החלטות. נכון להיום אין אף מנכ"לית במשרדי ממשלה. הבוקר כשהיועצת שלי סייעה לי להכין את דברי הפתיחה והגישה לי את זה, אני פשוט התעצבתי שוב על אף שאני מכירה את הנתון הזה. היה לי קשה להמשיך ולקרוא את היתר. היעדר נשים במוקדי קבלת החלטות מוביל לכך שהחלטות מדיניות במיוחד בתקופת חירום לא משקפות נכונה את המציאות המורכבת של חיי החברה האזרחית, מה שנקרא העורף שהוא, הן, הלכה למעשה הליבה, העוגן, החיים עצמם. היריעה פה רחבה מאוד. אנחנו נתמקד בדיון הזה בשלושה נושאים עיקריים: תעסוקה, ייצוג הולם והשפעות כלכליות, אלימות במשפחה ואלימות מינית, נשות המילואימניקים. לפני שנתחיל את הדיון אני מבקשת להודות מכאן לארגוני החברה האזרחית שנושאים במהירות, ביעילות, במקצועיות רבה בנטל ובמענים לחברה האזרחית בשעות חירום. זה רובן נשים, אז תודה רבה. אנחנו נתחיל את הישיבה עם עו"ד קרן בן הרוש, הרשות לקידום מעמד האישה. תציגי לנו את המצגת ואז נפתח את הדיון. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> (הצגת מצגת) שלום לכולם, קרן בן הרוש מהרשות לקידום מעמד האישה. אני אספר מעט על הפעילות של הרשות ב"שאגת הארי", וכמובן כאן לשאלות לסיום. ישר אחרי תחילת הלחימה הופצו שתי הנחיות, הראשונה על סגירת מסגרות החינוך. אחרי החזרה לשגרה מובן שיהיו לכך השלכות מגדריות במיוחד על נשים, במיוחד על נשים מאוכלוסיות פגיעות. הנטל הטיפולי גובר. יש כאן הבנה של מכלול ההשלכות. הרשות פעלה מול משרד האוצר כבר ב-11.03, בהבנה שיש עבודה על מתווה כלכלי של פיצויים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קרן, לדעתי את כבר ממשיכה הלאה וזה עדיין בשקף הראשון. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אני בשקף הראשון. כבר ב-11.03 אנחנו ביקשנו מהאוצר בקשה להיוועצות עימנו בנושא של המתווה הכלכלי בהתאם לסמכות על פי חוק שמעניקה לרשות את הסמכות לבקש היוועצות ולדרוש היוועצות. לאחר מכן החל דיאלוג בבקשה גם לקצר את תקופות האכשרה לנשים מאוכלוסיות פגיעות, גם להסדרים מיוחדים לנשים מאוכלוסיות פגיעות, גם בהיבטים של עובדות שעתיות, כל הנושא של נשים בהריון, לא להחשיב את התקופה של החל"ת לתקופת האכשרה שנדרשת לחל"ת. הדיאלוג הזה המשיך עד הרגע האחרון שהצעת החוק עברה. יש כאן שורה של סעיפים שהוכנסו. כמובן שהיו שותפים לבקשות לסעיפים האלה גם גורמים נוספים. ציינו כאן את הסעיפים. המשכנו כמו שאמרתי, בדיאלוג מול ועדת העבודה ומול האוצר לגבי השלכות מגדריות על המשקים המשפחתיים בדגש על אימהות לפעוטות. אנחנו ביקשנו הערכה תקציבית על הפגיעה הכלכלית במשקים משפחתיים. עד לרגע זה אנחנו פחות מכירות שזה נעשה, אז אנחנו לוקחות את זה כרגע לכיוון של מחקר מקיף גם על ההשפעות המגדריות הכלכליות על תאים משפחתיים בדגש על אימהות, וגם על השפעות מגדריות בתעסוקה לנשים עצמאיות ושכירות. אני גם אגיד עניין שלא הזכרתי, שהאוצר לאורך כל כך הדרך הדגיש שהמתווה הכלכלי קורא לשימור עובדים באופן שלו, ואנחנו קראנו גם לדברור למעסיקים על החשיבות לעבודה היברידית ומותאמת לנשים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה על הפנייה לוועדת העבודה במהלך דיוני חקיקה, בשקף הקודם. יש מתווים שמנסים לקחת אותם ולהקיש מהם למענים כמו מתווים בחינוך המיוחד או מתווים של שמרטפיות, איך לתת מענה לנשים שיוכלו לצאת לעבוד? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> את מדברת על אם יש מתווים כרגע על השולחן שמנסים להקיש מהם? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כן, לגבי עבודה בחירום. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> יש את הנוהל משמרטפיות שהוא וולונטרי, של רשויות מקומיות, אם לזה את חותרת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש הבחנה שאני לא הצלחתי כל כך לדייק אותה, בין עובדות בשעת חירום לבין מקומות שהם מוכרים לעבודה בשעת חירום. יש לנשים בתוך הדבר הזה על מנת שהן יצאו לעבוד, מענים שהם מותאמים היום. יש שמרטפיות, יש מתווה בחינוך המיוחד. יש מתווים היום איך לאפשר לאוכלוסיות עם מאפיינים ייחודיים לצאת לעבוד. מאחר ולנשים יש מאפיינים מיוחדים, למשל 59% מהעובדות השעתיות הן נשים, האם יש כתוצאה מהאוכלוסייה הייחודית הזו גם חשיבה על מתווה שמאפשר לנשים גם מענים אחרים, למשל עובדות שעתיות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רגע רוצה אולי להתחבר למה שאת שואלת. במקומות עבודה חיוניים מקום העבודה פותר או מקצה פתרון לנשים עובדות בגלל שמקום העבודה מוגדר חיוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בתי חולים למשל. לא תמיד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את נוגעת בהבחנה בין עובדת חיונית למקום חיוני. תיכף ניגע בזה גם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> משרד החינוך על כל אגפיו לא דואג למסגרת חינוכית מותאמת לחירום שתיתן מענה לעובדים חיוניים באשר הם, וזה חלק מהעניין. צריך לבנות מתווה שהוא יופעל בחירום על מנת לתת מענה לנשים חיוניות שעובדות. זה יכול להיות בסופר וזה יכול להיות אחות בבית ספר. זה דבר אחד. את אומרת, מחקר לבחינת השלכות מגדריות – הרשות מקדמת מחקר לבחינת השלכות מגדריות בעת החירום על הורים בדגש על אימהות לפעוטות. מי עושה את המחקר הזה? איזה גוף מחקרי? מה השאלות שהוא נדרש לחקור? מה היקף המדגם? אם את יכולה טיפה יותר על המחקר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה אפילו לדייק עוד את מה שאמרתי. זה יותר מעובדות בשעת חירום. למשל בחינוך המיוחד אוכלוסיית תלמידים עם צרכים מיוחדים זו אוכלוסייה שהיא מובחנת. בנינו לה מתווה של מענים בחירום. למשל, כל המסגרות סגורות. יש בעיה גם עם הסעות, אז אפשר להגיע הביתה לתת מענים. אפשר להגיע למרכזי טיפול פרטניים ולקבל קלינאית, מרפאה. אפשר לקבל מענים ייעודיים שבנינו כי זה אוכלוסייה מובחנת. מה שאני שמה פה על השולחן זה שנשים זו אוכלוסייה מובחנת. אם אנחנו רואות ש-59% מהעובדים השעתיים הן למעשה עובדות שעתיות, אנחנו רואות במובהק שיש לנו אוכלוסייה שהיא מובחנת. נשים הן אוכלוסייה מובחנת בשוק העבודה. אנחנו רואות את זה גם מנתונים שאתן מפרסמות, שיש פגיעה שהיא קשה יותר בנשים בשוק העבודה בגלל המון דברים שאפשר למנות ואני בטוחה שהחברה האזרחית פה תיכף תמנה אותן, אז השאלה היא אפילו יותר מרק בשעת חירום אלא להתייחס לנשים כאוכלוסייה מובחנת. האם אתן עושות את זה והאם אתן מייצרות מתווה מותאם, לוקחות היקש מקיימים ומייצרות משהו אחר? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אני אתחיל קודם כל מלקפוץ קצת קדימה אבל זה נדרש. ביולי 2024 העברנו החלטת ממשלה של סיוע לנשים בחירום, שהתמקדה בחשיבות השלב הראשון של קודם כל איסוף הנתונים ומיפוי הפערים וההבנה של איפה הבעיות ואיפה אנחנו צריכות להידרש. הצוות הזה התכנס לראשונה ב-25.03. הוא אמור לפעול גם בשגרה וגם בחירום, והמטרה שלו זה תכלול ותיאום וכו', וגם דיונים בהקשרים של מתווים מיוחדים בלמידה מהעולם, כי לצד זה גם יש כתיבה של מדריך הטמעת חשיבה מגדרית בחירום. על מתווים מיוחדים צריך תמיד לזכור, יש הוראה של פיקוד העורף לסגירת המסגרות. הייתה הנחיה לסגירת המסגרות של החינוך, אז גם ההנחיה הוולונטרית של פיקוד העורף לשמרטפיות של הרשויות המקומיות והשמרטפיות של בתי החולים, זה בהתאם להנחיה של פיקוד העורף הוולונטרית, אז ההסדרים המיוחדים האלה הם דורשים העמקה שלנו בשלב הזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז אין חשיבה על מתווה. את מדברת על המסגרת הקיימת. אני מדברת על לצאת מהקופסה הקיימת ולדבר על הנשים כאוכלוסייה מובחנת ולתת להן מענה לא וולונטרי. עם כל הכבוד, אם יש עכשיו מלחמה והמסגרות נסגרות ויש פניות ציבור שגם מגיעות אליי וגם הארגונים פה מכירים כי זה גם מגיע דרכם, למשל אישה שעובדת כקופאית בסופרמרקט, סיפור אמיתי, וצריכה לשמור כעת על הבן שלה הקטן כי אין לו מסגרת, והיא לא יכולה והיא מבקשת לצאת לחל"ת ולא מאפשרים לה חל"ת, אז מנכים לה מימי החופש שלה ובסוף מפטרים אותה. זה לא וולונטרי. אנחנו צריכים לתת פתרונות. אני שואלת ברמת-על, ברמת המקרו. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אני מבינה לגמרי. ב-18.03 פרסמנו לממשלה תמונת מצב, נתונים לאומיים, נתונים שדובררו, נתונים שקיבלנו מדיווחים שדרשנו כחלק מההמלצות. באיזה שהוא תת-פרק שנוגע להיבטים של עידוד לחזרה לתעסוקה בשעת חירום לנשים, כתבנו שם שנכון יהיה לבחון מנגנונים קהילתיים שמאפשרים, אפילו שמקלים במקצת על נשים כדי לחזור לשוק התעסוקה. כממשלה אנחנו צריכים ללמוד את המנגנונים הקהילתיים האלה, לכן אנחנו מעמיקים מאוד במדריך הטמעת חשיבה מגדרית בחירום, ולומדים ממדינות שונות. העניין הזה הוא כרגע בבחינה והעמקה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה. אני אומרת לך שאני יושבת באי-נוחות בכיסא כי אנחנו כבר מה-7 באוקטובר במלחמות וזה זמן ארוך ללמידה והעמקה כדי לתת פתרונות. יש לך צפי שנוכל לכתוב לפרוטוקול למתי תהיה תוצאה להעמקה והלמידה? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אני חושבת שכן. יש מסמך שצריך לעבור כרגע להערות הצוות שלנו, הערות צוות חירום, ואני מניחה שבמאי יהיה אפשר להציג אותו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז אנחנו נוכל לכתוב לסיכום הדיון שנעשה מעקב במאי על התוצרים. חברתי שאלה על העניין המחקר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, מי מקיים ומי עושה את המחקר? מה שאלות החקר? לדעת למה אנחנו הולכים לצפות ומתי יהיו התוצאות של המחקר הזה. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> המחקר צריך לצאת לתיחור. עדיין אין מכון מחקר שנבחר אבל זה תיחור קצר, אז זה אמור להיות מהיר, בהיבטים הטכניים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בתוכנית העבודה שלכם, למתי זה מיועד? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> זה מיידי. זה מתועדף לגמרי. זה גם איכותני אמור להיות, זאת אומרת גם דיאלוג וגם אמפירי. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> רחלי סונגו משדולת הנשים בישראל. לפעמים מה שצריך זה שהשרה מאי גולן תרים טלפון לשר האוצר סמוטריץ' ותגיד לו, המתווה של החל"ת לא טוב לנשים, בוא תראה מה אתה עושה. אנחנו יודעים שנשים, האימהות הן הראשונות שמפטרים אותן. אנחנו יודעים שכרגע החל"ת הולך לפגוע בעיקר בעובדות. אני מבקשת לשבת איתך, היא שרה בממשלה, ולראות מה אפשר לעשות כדי לעשות מתווה יותר טוב, לעשות מתווה שרואה גם את הנשים. לא צריך בשביל זה מחקר. צריך קודם כל שיחת טלפון. האם השרה מאי גולן דיברה עם השר סמוטריץ' על הנושא? האם היה בכלל שיחה על הנושא של החל"ת ושל מתווה הפיצויים? האם זה שהשר סמוטריץ' קרא לגנים, שזה שווה ערך לדוכני פלאפל ובגלל זה המתווה של הגנים הוא כמו המתווה של העסקים, כלומר ההורים לא קיבלו שום מענה ונדרשו ללכת לגננת להילחם איתה על ההחזר, שהגננת בעצמה לא רצתה להוציא את העובדות שלה לחל"ת, שהן אוכלוסייה מאוד מוחלשת, כדי שיקבלו שקל וחצי כי אנחנו יודעים שדמי האבטלה הם בין 50% ל-75%. האם היא דיברה עם השר על הנושא? הרי היא אמונה על כל הנושאים האלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קרן, את יכולה להתייחס, גם להוסיף על שר החינוך? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אני מתייחסת ברמה המקצועית ואני אגיד שעד הרגע האחרון היו דיאלוגים בין המשרדים לגבי הערכה תקציבית של הפגיעה במשקים המשפחתיים במיוחד של פעוטות בעקבות העניין שבאמת כל ההסדר עם המעונות הוא הסדר וולונטרי. אנחנו הדגשנו את ההשלכות של הדבר הזה, זאת אומרת את ההשפעות השונות בפילוחים השונים בישראל, איך כל מעון, בשיקול דעתו מחזיר או לא מחזיר, ויש בכך פגיעה אדירה גם בגלל שההורים הוציאו מחשבונם הפרטי כספים לטיפולים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קרן, אני רוצה לשאול אותך לפי החלטת הממשלה עצמה כדי שנישאר במה שהיה כתוב פה ברמה המקצועית. המשרד, התפקיד שלו זה לא רק nice to have. זה לא רק לראות ולהציג. גם תלוי למי מראים ומציגים את הדוח, ויש פה גם חובה להציג את זה לראש הממשלה. האם הדוח הזה הוצג לראש הממשלה? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> הדוח הזה הוצג לממשלה ומנכ"לית ראש הממשלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז לא לראש הממשלה. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> לא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כתוב בהחלטת הממשלה כפי שהיא שזה גם צריך להיות מוצג לראש הממשלה, אז אני שואלת האם הדוח על מצב חירום של נשים בנקודת מבט מגדרית הוצג לראש הממשלה? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> הדוח הוצג לממשלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז לא הוצג לראש הממשלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גבירתי יושבת-הראש, אולי לפני שאנחנו מדברים על "שאגת הארי" שזה נדמה לי המבצע האחרון, מאחר ואנחנו כבר שלוש וחצי שנים בלחימה, עד "שאגת הארי" האם נעשה משהו בסוגיה הזאת של התמודדות עם מצבי חירום? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, זה בחשיבה והעמקה. היא אמרה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האם נעשה משהו בשלוש שנים עד "שאגת הארי" בכדי להתמודד עם הסוגיות שעכשיו דנים עליהן? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> להבנתי זה בחשיבה והעמקה, אבל גבירתי יכולה לתקן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זה חשיבה והעמקה? קשה לי לחשוב וקשה לי להעמיק. כבר שלוש וחצי שנים אנחנו בחירום. האם משהו במהלך שלוש וחצי השנים האלה קרה באיזו שהיא נקודה על ציר הזמן, לאו דווקא "שאגת הארי"? זה מה שאני שואלת. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> גבירתי חברת הכנסת, זה לא שלוש וחצי שנים כי גם יש את מגפת הקורונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מהקורונה, את צודקת. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> מהקורונה אנחנו לא למדנו כלום במדינת ישראל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רגע רוצה לשים כוכבית כי אני רואה שגם חלק מתאפקות וחלק סוערות ובצדק, כי זה כואב. יש פה כאב אמיתי סביב השולחן. קרן, אני חושבת שאני צריכה שוב להתנצל בפנייך שאת עוד פעם נשלחת מהמשרד ולא השרה לקידום מעמד האישה מגיעה לפה כדי לתת את התשובות, כי יש תשובות שאת לא יכולה לתת כי זה לא רק מקצועי. זכויות נשים זה גם פוליטי כי זכויות עולות כסף, ולא להציג לראש ממשלה זה גם פוליטי ולכן צריכה להיות פה שרה שתיתן את התשובות, ולא לשים את הכול על כתפייך כי באמת אין לך את היכולת לתת את התשובות שהן גם ברמה הפוליטית. אפשר להמשיך עם המצגת. אני מבקשת רק שניתן לקרן לסיים להציג את המצגת ואז נפתח את זה לארגונים ולמשרדי ממשלה. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אני אמשיך מהמקום שהזכרתי קודם. הצוות הבין-משרדי הוא למעשה הצוות שאמון ליישם את החלטת ממשלה 2096 גם בהיבטים של תיאום, של זיהוי פערים, של חיזוק התיאום הבין-משרדי בהיבטים של איסוף הנתונים וההבנה שלהם ועיבוד שלהם, והצוות הזה עתיד לגבש המלצות בחודשים הקרובים על איך לפצח את המנגנון של האיסוף. המנגנונים של איסוף הנתונים במשרדי הממשלה הם מאתגרים וצריך לפצח את זה, איך עושים את זה יותר טוב ונכון. כמו שאמרתי, לצד זה אנחנו מתקדמות עם המדריך הטעמת חשיבה מגדרית. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתן מקיימות על זה דיונים? כי זה יריעה מאוד גדולה מה שאמרת עכשיו. אם אנחנו מדברות לדוגמה אפילו לא מהחירום, אלא דוגמה של השחתה של שלטים של נשים, גם שם קשה לך להשיג פילוח של נתונים כי המשטרה לא מפלחת את זה בצורה מסוימת. אני למשל ניסיתי להוציא נתונים להיום על התפוסה במקלטים לנשים במעגל האלימות. קשה להבין מזה כי היה בתחילת פברואר 141 ועכשיו יש 149 אבל כמובן שזה תנועה דו-כיוונית. חלק יוצאות לקהילה, חלק נכנסות, אז אנחנו לא באמת יודעות לאמוד האם יש מגמת עלייה או עדיין תת-תפוסה. זו יריעה מאוד רחבה. איך אתן ניגשות לזה? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> הנושא של נתונים הוא מאוד מרכזי בתפיסה שלנו. יש גם את המתווה ואנחנו כל הזמן פועלות להדגיש בכל מרחב כמה זה חשוב להתוות מדיניות מבוססת נתונים. הפיצוח כאן צריך להיות ייעודי סביב הנושא של חירום כי זה המנדט של הוועדה, אבל כן, אני מסכימה שצריך להידרש לזה - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש לכם על זה פרוטוקולים? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> בנושא של המניעה את מכירה ויודעת שזה כרגע מטופל בגזרה של הוועדה ובגזרה של המתווה, ופה זה יטופל בהקשרים של חירום. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני מודה שלא הבנתי את התשובה. יש לך הרבה משרדים לדבר איתם ולטייב את הנתונים. אתן עושות איתם את הפגישות ומעלות מה אתן צריכות כדי לדייק את הנתונים? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> יש לנו פרמטרים מסודרים שהם כמו צ'ק ליסט שאנחנו שולחות מעת לעת למשרדים שונים שיש להם זיקה לפעילות הרשות וזיקה לפעילות נשים בעת חירום, ואנחנו מעת לעת עושות את המעקב ואת הבקרה ומבקשות את הנתונים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה עושים עם הנתונים? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> הנתונים כמובן מעובדים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איזה הסקת מסקנות מתוך הנתונים והאם הגעתם לאיזה שהם הישגים כתוצאה מהשאלונים האלה שאתם שולחים? האם כתוצאה מזה נעשו תיקונים, התאמות במשרדי הממשלה השונים שאתם מקיימים איתם את הדיונים? תני לי דוגמה או שתיים. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אמרתי, אנחנו גיבשנו את תמונות המצב האלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איזה תיקונים נעשו במבחן התוצאה? שאלתם? קיבלתם, ניתחתם? קרה משהו במי ממשרדי הממשלה בעקבות השאלונים האלה שאתם שולחים, והמחשבה וההעמקה? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> קודם כל אני חושבת שצריך לשים על השולחן את החשיבות של איסוף נתונים והשיקוף שלהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איסוף הנתונים הוא לא סתם בעלמא. תני לי דוגמה של פער שזיהיתם וטיפלתם בו. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אנחנו מכירות שיש היעדר ייצוג ואנחנו מבינות את הצורך של לשים את הנתונים על השולחן גם כדי לצמצם את ההשפעה הזאת של היעדר הייצוג. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קרן, סליחה, זה ממש כבר מרגיש כמו גזלייט. מה זה את היעדר הייצוג? יש שרה לקידום מעמד האישה. יש לה משרד. היא יכולה למנות מנכ"לית. מנכ"לית אחת יש. פתרת את הייצוג. לפחות משרד אחד. אתם אוספים נתונים? כמה נשים נרצחו בחירום? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> שתיים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא. אני חייבת להגיד לך שליבי יוצא אלייך כי את לא צריכה לשאת בדבר הזה בדיון. צריכה להיות פה לפחות השרה, ואם לא אז מנכ"לית המשרד, כי להגיד שנרצחו שתי נשים בחירום אחרי מניפסט לאיך אוספים נתונים בחירום, זה פשוט לירוק לכל מי שנמצאת פה בפנים, וזה ארגונים שעובדים פה יום-יום למען נשים, וגם אני באופן אישי כועסת על זה. לא יכול להיות שנשים נרצחות ואת מגיעה לפה מהמשרד לקידום מעמד האישה ואת אפילו לא יודעת להגיד כמה. תודה על המצגת. אפשר לעבור לארגונים. << אורח >> ורד פרי: << אורח >> אני מזמינה את המשתתפות והמשתתפים כאן להסתכל במדד פורום מיכל סלה. אצלנו יש דיווח אמיתי, מיידי ומדויק. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רק תגידי את השם מפורום מיכל סלה, שיהיה לפרוטוקול. << אורח >> ורד פרי: << אורח >> ורד פרי. אני היועצת המשפטית של פורום מיכל סלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אגב, בהחלטת ממשלה יש חובת היוועצות עם הארגונים כדי להסתייע בהם בנתונים כי הם אלה שיודעים את הנתונים. אני אומרת פה בצורה ברורה שארגונים, חברה אזרחית לא צריכים לעבוד ולגייס תרומות כדי לאסוף נתונים. זה עבודה של הממשלה. מכון אדוה, בבקשה. << אורח >> ד"ר יעל פרואקטור: << אורח >> שלום, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. לא מובן מאליו. דובר פה על החשיבות שבאיסוף נתונים גם בהקשר של הדברים שאת אמרת אבל גם בהקשר של מה שנאמר על ידי הרשות. אנחנו מבקשים מהרשות או מהשרה שיפנו לגופים המוסדיים בתור גוף מחקר שמנסה לאסוף נתונים ונתקל בקשיים אדירים, דרישה מגוף כמו הרשות לקידום מעמד האישה שהגופים המוסדיים כמו למשל הלמ"ס או שורה של גופים שאני יכולה לתת פה רשימה שלהם, שיתנו נתונים בפילוח מגדרי, נתונים של בידול תעסוקתי בשגרה ובחירום. יש שורה של נתונים שאפשר לדרוש. אין את הנתונים האלה ואז אנחנו נאלצים לפנות לארגוני חברה אזרחית אחרים כדי שהם יתנו את הנתונים. זה לגבי החשיבות שבאיסוף נתונים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קרן, את מבינה את הפער? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> כן. אני מקשיבה. << אורח >> ד"ר יעל פרואקטור: << אורח >> לגבי הדפוסים. מחקר שנערך פה בשיתוף ון ליר מצא כמה דפוסים של השפעה על נשים במצבי חירום. אני אעשה סקירה ממש קצרה. קודם כל לגבי תעסוקה ופרנסה. הם זיהו דפוס, שברגע שמתחיל מצב החירום יש דחיקה החוצה של שיעור גדול מאוד של נשים בהשוואה לגברים. המשק הישראלי מאופיין בבידול תעסוקתי, כלומר נשים מועסקות בעיקר בענפים שהם מאוד פגיעים להאטה במשק, וגם כי עדיין בשנת 2026 הנשים הן המטפלות העיקריות בבית ובילדים, כלומר ברגע שנסגרות המסגרות החינוכיות האישה היא זו שמטפלת בילדים, בבני המשפחה ובמשק הבית. זה דבר אחד. דבר נוסף, יש צמצום בשירותים החברתיים ברגע שיש מצבי חירום. זה לא צריך להיות ככה אבל זה מה שקורה. זה בנוסף לשחיקה שגם ככה קיימת בשגרה בשירותים החברתיים. אני מדברת על בריאות, חינוך, רווחה, ונשים הן יותר נסמכות על השירותים החברתיים כי הן יותר מועסקות בהם, כלומר פגיעה כפולה בנשים במצבי חירום. את הזכרת קודם, חברת הכנסת עדי עזוז, שנשים הן רוב בקרב העובדים השעתיים. כמעט 60% מהעובדים השעתיים הן נשים. מה קורה במצבי חירום? מעסיקים נוטים לא לפטר ולא להוציא לחל"ת אלא להוריד להן את היקף המשמרות וכך הן נפגעות פעמיים, גם יורד להן השכר וגם הן לא חלק ממתווה הפיצויים. כשאנחנו מדברים על בעלות עסקים קטנים, בסקר שנערך במרכז אדוה, בסוף 2025 68% מבעלות העסקים הקטנים דיווחו על ירידה בהכנסות, ו-64% על ירידה בהכנסות בעקבות המלחמה באיראן. יש הרי חוקים שמדברים שאסור לפטר נשים על רקע היריון ולידה. זה אות מתה. במצבי חירום מעסיקים פונים לאגף הסדרה ואכיפה, מבקשים אישור לפטר נשים בתקופת מוגנות, ומעל 75% מהפניות מאושרות, אז מה זה החוק הזה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל בין זמן רגיל לזמן חירום, את יודעת להגיד? 75% בזמן חירום, וברגיל? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> בשנת 2024 הם נתנו אישורים לפיטורי נשים בתקופת מוגנות, של 79%. אנחנו ביקשנו מספר פעמים לעשות דיון בוועדה על הנושא הזה של אישור של הממונה על פיטורי נשים בתקופת מוגנות. << אורח >> ד"ר יעל פרואקטור: << אורח >> זה בדיוק חלק מהנושא של מתווה פיצויים שמתייחס ומכיר בקשיים של נשים. זה בדיוק הסיפור הזה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון, וביקשנו את זה במתווה החל"ת. כשאני אדבר, אני אפרט על זה. << אורח >> ד"ר יעל פרואקטור: << אורח >> אני רק אסיים. צריך לזכור שבמצב של שגרה נשים הן קבוצה באוכלוסייה עם פגיעות גבוהה והן מועדות יותר להידרדר לחיים בסביבת העוני. אנחנו מדברים על זה שרבע מהמשפחות החד-הוריות בישראל הן חיות בעוני בישראל. רוב המשפחות החד-הוריות הן משפחות שעומדת בראשן אישה. אגב, בחברה הערבית 50% מהמשפחות החד-הוריות חיות בעוני. רוב מי שנסמך על קצבת הכנסה מהמדינה הן נשים. בשנת 2024 62% ממקבלי קצבת הבטחת הכנסה היו נשים, כלומר אנחנו מקבלים פה תמונה שמצבי חירום דוחקים אותן עוד יותר למצב קשה. בלי עין הרע יש פה הרבה מצבי חירום. אי אפשר להמשיך ולדבר על כמה חשוב שבמתווה הפיצויים יסתכלו על נשים. זה צריך להיות דרישה שעולה כל הזמן. אני כבר לא יודעת מה עוד אפשר לעשות חוץ מלצעוק את זה בכל דיון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש פה נציגים של משרד האוצר? נשמח לפידבק לדברים שעלו פה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אריה קרינץ, משרד האוצר, אגף תקציבים. עלו המון טענות שונות שרובן מוצדקות. אנחנו עובדים בשעה זו על מתווה הפיצויים. הוא עדיין נידון בכנסת, בין היתר על הנושאים האלו. אם תירצו מענה לשאלה מדויקת, אני אשמח לענות. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> שירלי שיף, מקדמת מדיניות, עמותת חמניות. אני רוצה לשאול אותך בבקשה האם יש איזה שהוא מתווה מוחרג לאלמנות? 75% מ-18,000 אלמנים ואלמנות בישראל הן נשים. האם יש איזה שהוא מתווה והחרגה גם ממתווה החל"ת הנוכחי? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני לא מכיר החרגה במתווה החל"ת. אני אבדוק את זה. אולי יש להם מענה שהם מקבלים מצד נוסף. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> הם לא מקבלים משום צד. אלמנות נמצאות במצב שהן צריכות לצאת לעבודה. גם במתווה החל"ת יש להן פגיעה של 30% ו-50% בשכר, והן מפרנסות יחידניות וצריכות לטפל בילדים. אני יכולה להגיד לך גם סיפור אמיתי של אלמנה, אם לשלושה ילדים שמצאה את עצמה כעובדת חיונית שצריכה לבחור בין לטפל בשלושת הילדים היתומים לבין לצאת לעבוד וגם להיפגע בהכנסה החודשית כמובן כמפרנסת יחידה. מדינת ישראל לא למדה שום דבר במתווה קורונה, לא במתווה המלחמות, והיום אנחנו שומעים על נתונים. שש שנים אנחנו בנתונים ואין החרגה מגדרית לא למגזר החרדי ולא לערבי ולא למגזר האשכול האזרחי כמובן. אנחנו לא מבינים את האוצר. סליחה, זה לא אישי. קרן, זה גם לא אישי כלפייך. אנחנו כעמותה צריכים לקחת את האחריות על הכתפיים שלנו במקום שמדינת ישראל תיקח את האחריות. אני רוצה לשאול איך עד היום האוצר אחרי חרבות ברזל, אחרי קורונה, אחרי סבב שלישי ורביעי שיהיה לנו, אין מתווה חד משמעי לאוכלוסייה כזו חלשה ופגיעה? אני חושבת שהאוצר צריך לבחון באמת סל חירום ולהחריג את האוכלוסייה החלשה, שיהיה בו מענה כלכלי, רגשי וחינוכי ללא ביורוקרטיה. אני חושבת שטוב אם האוצר יעשה את זה שעה אחת קודם. אני רוצה גם להגיד עוד משהו. לא יכול להיות מצב שאף משרד ממשלתי, אין בו סנכרון בין המשרדים. רווחה לא מסונכרן עם האוצר, האוצר לא מסונכרן עם הביטוח הלאומי. אין שום סנכרון למתווה החירום. אתה אומר לי שהאוצר בודקים ועוד דנים. איך מהמלחמה הראשונה ומהמגפה הראשונה אין תוכנית חירום אמיתית לאוכלוסיות המסכנות האלה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אריה, תענה מפה מה שאתה מכיר. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני כן אציין שמתווה הפיצויים מאפשר בסופו של דבר לצאת לחל"ת ולקבל דמי אבטלה לאנשים שהם הורים ובפרט גם האוכלוסייה המוחלשת. ככל וזה לא עונה על הצורך המהותי, אמרתי, אני אבדוק. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> ביקשנו את זה בדיוני החל"ת. אני אישית ביקשתי שאלמנות, הורים עם ילדים לצרכים מיוחדים ובנות זוג של מילואימניקים יוחרגו מהמתווה של החל"ת ויקבלו חל"ת גמיש. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> 35% מקבלות חל"ת. מי משלם את ההפרש ב-50%? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אריה, תסיים את ההתייחסות שלך. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> בפרט לשאלה הזאת אני אבדוק ואני אשתדל לענות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רחלי סונגו, שדולת הנשים, בבקשה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> מה שיקרה, שאנחנו נגיע לאירוע הבא, לצערי זה רק עניין של זמן, ואנחנו נהיה באותו דיון. קודם כל גבירתי, תודה רבה שאת עושה את הדיון הזה ואת מתעקשת כל פעם על הדיונים האלה ולא רק על זה, כל הדברים שקשורים לנשים, שזה כל כך לא מהותי בממשלה הזו. כמו שגבירתי אמרה, אנחנו בסבב השלישי וכל פעם אנחנו חוזרים על אותן טעויות. מאז ה-7 באוקטובר הנשים ממשיכות לשלם את המחיר הראשון והכי חזק. אנחנו רואים את זה שהמדיניות הנוכחית פשוט לא רואה נשים, לא את האימהות שנשארות לבד כשמסגרות סגורות, לא את בנות הזוג של המילואימניקים ולא את העובדות שנדחקות שוב ושוב החוצה. כפי שיעל אמרה לגבי המחקרים, כל המחקרים מראים שבתקופות לחימה ובתקופות חירום, וראינו את זה עוד מקורונה, הראשונות לשלם את המחיר זה נשים ואימהות. הן הראשונות שמפוטרות. אנחנו רואים את זה גם עכשיו בנתונים. לפי נתונים של לשכת התעסוקה, למעלה מ-60% מדורשי העבודה במבצע הן נשים ו-40% מהן הן אימהות. זה נתונים רק מה-05.04. אם נראה את הנתונים עכשיו, הם יהיו גבוהים יותר. אם נראה את הנתונים עוד חודשיים, אנחנו נראה מי אלו שמפוטרות בסוף, מי זאת שלא מקבלת את הקידום ומי אלה שבסוף נשארות מאחור. אני רוצה להסביר מה היה. במבצע הזה משרד האוצר החליט לפצל בין מתווה החל"ת לפיצויים. מתווה החל"ת נדון בוועדת העבודה והרווחה. הגענו כל הארגונים החברתיים וביקשנו את כל הדברים האלה. דבר ראשון ביקשנו להפסיק עם המתווה של החל"ת. האוצר החליט עוד בתקופת הקורונה שהוא עושה מתווה של חל"ת 14 יום. עכשיו מגיעים לדיונים כל פעם מחדש ורבים על זה. למה לא עושים עוד מתווים? למה לא עושים פגישה עם כל החברה האזרחית, עם כל הארגונים, שולחן עגול ואומרים, רגע, איזה עוד אופציות יש? כשהמסגרות סגורות מי נשארות בסוף עם הילדים? האימהות. כפי שגבירתי אמרה, מדינת ישראל במקום שני מהסוף בפערי שכר ב-OECD, אז מי יישארו עכשיו עם הילדים? האימהות. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> שהן בעצמן גם זקוקות אחר כך לטיפול נפשי. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון. אמרנו, קודם כל צריך שיהיה חוק. נעמה לזימי הגישה חוק בנושא בעזרת הארגונים החברתיים, שכמובן לא עובר, שאומר שיש חוק שאומר מה קורה במצב חירום, ושכבר מראש מקבלים את השכר. במקום זה כל פעם אנחנו נדרשים להגיע לוועדה וכל פעם אנחנו נדרשים להילחם על זה. אני חייבת להגיד שמיכל וולדיגר עשתה כמיטב יכולתה, יו"ר הוועדה, ועדיין אנחנו אמרנו, בבקשה שלא יהיה מתווה של חל"ת גמיש כי זה פוגע בנשים ובאוכלוסיות מוחלשות כמו עובדים שעתיים. ביקשנו, בואו נעשה שלא יהיה חל"ת רגיל. בואו נעשה חל"ת גמיש. לא הסכימו. אמרנו, טוב, אז לפחות שלאוכלוסיות מסוימות כמו אלמנות, כמו נשות המילואימניקים, שהם יוחרגו ויהיה להם חל"ת גמיש. לא הסכימו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אריה, מה ההתייחסות של האוצר? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני עדיין לא קיבלתי מענה. אני מחכה לתשובה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אנחנו ביקשנו שיהיה אפשר שההורים יתחלקו ביניהם בנושא החל"ת ושלא רק אחד ייצא. עכשיו הם הורידו את החל"ת מ-14 יום לעשרה ימים, אבל מה בעצם אנחנו עושים? אנחנו מנתקים את העובדת מהקשר שלה עם המעסיק. גם מציבים את הנשים לבחירה בלתי אפשרית. מה את אמורה לבחור? היא לא רוצה להתנתק מהעבודה. העבודה חשובה לה. מצד שני אין מסגרות, אין לימודים. הרבה מהנשים, אין להן ממ"דים. יש להן מקלטים. הן צריכות לרוץ עם הילדים, אז מה משרד האוצר אומר לה? לא, את תחליטי או שאת לוקחת חל"ת ולפחות 14 יום כי אנחנו יודעים שהם רוצים תמיד 14 יום. או שאת תחזרי לעבודה או שאת מפקירה את הילדים שלך. לגבי מתווה הפיצויים, רק לסבר את האוזן. אנחנו נמצאים חודשיים אחרי האירוע ומתווה הפיצויים לא עבר. עסקים לא מקבלים כסף. עוד לפני פסח אמרנו, למה אין את הדיון של מתווה הפיצויים? שר האוצר אמר, אין מה למהר. הגענו למתווה הפיצויים. אני אמרתי, סליחה, נושא הגנים הוא בעייתי. אתם הפקרתם את ההורים. גם דיברתי על זה עם האוצר. איך זה הגיוני במדינת ישראל להשוות מעון, שזה הגוף שמגן על הילדים שלנו, הגוף שאמור לתת להם את האהבה ואת החינוך, לעסק? לפלאפל? איך זה הגיוני? אני אימא לתאומות בנות שנתיים וחצי. אני משלמת מעל 10,000 שקלים בחודש מעונות. אני הייתי צריכה לבוא לבעלים של המעון שאין לי שום נגדה, נגדו, ולהגיד לו, תוציא את הצוות שלך לחל"ת כדי שתיתן לנו חלק מההחזר להורים. הוא אמר לי, תקשיבי, אין פיצויים. אני עוד במבצע הקודם לא קיבלתי פיצוי, אז אני לא יכול לתת לכם שום החזר. עכשיו אני צריכה להגיד לו, תוציא את העובדות המוחלשות לחל"ת, את הסייעות? בחיים לא. עד נכון לעכשיו אנחנו לא קיבלנו שום החזר, ואני יכולה להגיד שיש הורים מאוד כועסים ויש אפילו חשש שזה יסלים להיבטים משפטיים. למה שמתם אותנו במצב הזה? אני פונה לרשות לקידום מעמד האישה. קרן עושה עבודה מדהימה במציאות מאוד קשה. בואו נעשה עכשיו מתווה מראש לנושא של המעונות הפרטיים. אם עוד שבועיים חוזרים ללחימה, בואו נעשה כבר מתווה מוכן כמו שגבירתי אמרה, למה עושים בנושא של מעון פרטי, ולא להגיע לאותו מצב. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> זה לא רק מעון פרטי. זה צריך להיות מתווה חירום לאוכלוסיות המוחלשות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון. בואו נתחיל בקטנה. זה דבר אחד. יש עוד כל כך הרבה נושאים שאני אפילו לא יודעת איך להגיע אליהם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רחלי, תבחרי לך עוד אחד כי אני רוצה שנעבור גם ליתר, כי יש לנו גם את הנושא של נשות המילואימניקים שאני רוצה התייחסות של משרד הביטחון, וגם אלימות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אנחנו קיבלנו פניות כמו שגבירתי אמרה, מעובדות בסופרים. עובדות סופרים נחשבות לעובדות חיוניות, כלומר הן מחויבויות להגיע לעבודה לפי החוק. הן אפילו יכולות להיות נתונות לעונשין אם הן לא מגיעות. למשל מישהי, בן הזוג שלה במילואים. היא ביקשה לא להגיע. הן גם עובדות שעתיות, אז מה המעסיק אומר? אם היא לא מגיעה, היא לא מקבלת כסף. אין לו אפילו תמריץ להוציא אותה לחל"ת. בסוף מה שקרה זה שפיטרו אותה ואין הגנה בחוק כי היא עובדת חיונית, בניגוד לעובדת לא חיונית. אני מזכירה, היא עובדת סופר, היא לא רופאה בשניידר. זה האוכלוסיות שהכי אנחנו צריכים להגן עליהן. עוד מקרה, עובדת גם סופר, גם על ילד. היא ביקשה לצאת לחל"ת. אני לא יכולה להגיע, יש לי ילד קטן. המעסיק לא הסכים לתת לה חל"ת ולקח לה את כל ימי החופשה. למה אתה לא מוציא אותה לחל"ת? למה לקחת לה את ימי החופשה שהיא צריכה אותם? זו רק דוגמה קטנה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רחלי, אולי רגע נעצור. קרן, ההתייחסות שלך לתכלול של הדבר הזה, כי בעצם מה אומרות פה גם שירלי וגם רחלי? הן אומרות, בסוף האוכלוסיות הכי מוחלשות, במילים הכי פשוטות, נדפקות הכי הרבה. חשוב לי להגיד, קרן, באמת ברמה המקצועית. בסוף זה קם ונופל על תכלול. עוד לא נגעו פה גם במשרד החינוך, אבל בסוף זה שהחזרה לשוק העבודה שעמד בסתירה מוחלטת לזה שהילדים שלנו עדיין בבית, הרי זה הזיה. אני אומרת לך כחברת כנסת שכינסו אותנו לדיונים על חיסול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה בזמן מלחמה כשהילדים בבית, ושיושב-ראש הכנסת אוסר להביא לפה ילדים. למה אני אומרת לך את הדוגמה הזאת? כי היא נשמעת פוליטית, נכון? היא לא פוליטית. היא דוגמה לדוגמה האישית לחיים עצמם, לניתוק, וזה באמת ניתוק. אני שואלת מה המשרד לקידום מעמד האישה שהוא מחויב לפי החלטה ובאמת קראתי אותה גם אני, מנהלת הוועדה, הצוות. קראנו אותה המון פעמים. מה המשרד עושה כדי לתכלל את זה, כדי לבוא ולהגיד לאוצר, סליחה אדוני, אתה לא יכול להחזיר את המשק לפעילות כשמסגרות החינוך סגורות? אני יודעת שגם לא תהיה לך תשובה. את יודעת למה אני יודעת? כי אני שאלתי במליאה. הרי הדיון הזה זה תוצאה של הצעה לסדר מהמליאה. אני שאלתי את השרה מה את עושה, ומה היא אמרה? כלום. לא ערוך. צפי בכל הסרטון. אני באמת תוהה האם ברמה המקצועית יש יותר מכלום לתכלול הזה? << אורח >> יעל לביא: << אורח >> חברת הכנסת עדי, פרסמו את מתווה הפיצויים בלי שבכלל קיבלו את עמדת הרשות. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> זה לא מדויק. הדברור יצא ללא עמדת הרשות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח התייחסותך, מה התכלול המקצועי שהמשרד עושה? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> הדיאלוג שלנו התחיל עם האוצר ב-11.03. כל הדיאלוג עם האוצר הוא שקוף ונגיש באתר של הרשות לקידום מעמד האישה. יש שם את כל הדברים שהועלו כאן. הם הועלו על הכתב. זה הכול שקוף. כל האוכלוסיות הפגיעות, כל ההשלכות, הכול שם. בהיבטים של התיאום בין המשרדים, אמרתי, יש את צוות היישום. גם טליה חברה בצוות, גם הלמ"ס. כל הגורמים שיכולים לטייב את החשיבה המשותפת איך מפצחים את התיאום הזה, שם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני אשאל אותך אחרת. לצערנו אנחנו יכולות להניח הנחה שיהיה עוד סבב. מחר בבוקר חלילה נפתח עוד סבב. מה שיתוף הפעולה שיש בין המשרדים השונים באמצעות תכלול של הרשות לקידום מעמד האישה? אני אתן לך ספוילר – מערכת החינוך תיסגר, השוק יהיה פתוח. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אני אדגיש את המסר שאני מנסה להעביר. בפעמים קודמות כשהייתה הנחיה לסגור את המסגרות והחזרה למשק, הרשות העבירה מכתבים מטעמה בנושא הזה, אבל עכשיו הצוות יעביר והצוות הוא כוח משמעותי יותר. זאת ההבנה, שעכשיו יש כוח גדול יותר של תיאום. יש גורמים מרכזיים שהם בכל המשרדים, שיכולים לטייב את התהליך הזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כל המשרדים? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> כל המשרדים הרלוונטיים שהם בזיקה לפעילות של הרשות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תימני לנו אותם בבקשה. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> יש שם את רח"ל, משרד הביטחון, משרד העבודה, למ"ס, משרד הבריאות, משרד הרווחה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> חינוך? אוצר? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אוצר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> חינוך? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> חינוך, אני לא בטוחה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את מבינה למה אני בהלם מהגמגום, "חינוך, אני לא בטוחה"? << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> את שואלת אותי שאלות שאני צריכה להישען - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> האבן הכי גדולה זה חינוך. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> אני צריכה לבדוק את זה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לבדוק את זה. אני מתנצלת בפנייך הלוך ושוב באמת, כי זה לא התפקיד שלך, אבל להגיד אני לא בטוחה שהחינוך נמצא בתכלול? ריבונו של עולם, זה המערכת הכי גדולה שמשפיעה על החיים של האנשים. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> הצוות הזה הוא צוות מצומצם כרגע, מרכזי. כל הזמן יש בקשות להוסיף עוד גורמים כאלה ואחרים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קרן יקירתי, אני עוצרת אותך. זה לא להוסיף גורמים. הראשונים שצריכים להיות שם זה חינוך, אוצר, בריאות, רווחה. << אורח >> קרן בן הרוש: << אורח >> יכול להיות. החלטת הממשלה הגדירה גופים אחרים להיוועצות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וחינוך לא שם? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> צריך לבדוק. אני כל כך מצטערת, קרן, שהן כל פעם שולחות אותך לפה. זה מכעיס. אני באמת אומרת לך, ברמה הבין-אישית אני מרגישה לא נעים ממך כי את רק השליחה. אני כן יודעת שאת עושה עבודה מצוינת במה שאת עושה במשרד, וזה לא לפתחך. זה כל פעם מכעיס כי בסוף גם אני שומעת את הארגונים, ומפעם לפעם אני גם שומעת את התסכול. מבקשים מהם כל הזמן לייצר חוסן. אין חוסן. אנשים, כבר אין להם חוסן בשלב הזה. צריכה להגיע לפה מישהי שיכולה לתת תשובות ולעמוד מול ההרס, ויש הרס. זה לא התפקיד שלך לתת את התשובות האלה וגם אין לך אותן. משרד האוצר, יש לך התייחסות? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> יש לי למעט ההחרגה לאוכלוסיות מיוחדות. אני אתייחס לכל השאר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני אתחיל ואומר שזו לא הוועדה ואני לא הגורם המקצועי בתוך האוצר לדון במתווה הפיצויים בפרט של חל"ת חלופי. אני כן אשתדל לתת מענה לכל הסוגיות שעלו. בנוגע לגמישות במתווה החל"ת, בחל"ת הזה יש השתתפות דרך רכיב השכר שכן מאפשר לא מעבר מעבודה לאי-עבודה מוחלטת, אלא בעצם איזו שהיא ירידה במסגרת העבודה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> קודם זה לא עבר וזה גם לא לעובדת עצמה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> בסופו של דבר זה כן לעובדת עצמה. בנוגע לשעות, אנחנו אפשרנו לעובדים בעצמם מתוך חשש שהמעסיקים לא יתנו, לצאת לחל"ת על דעת עצמם, אז זו כן אפשרות שקיימת. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לא בדיוק. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אולי זה לא מענה מושלם אבל זה כן מענה שקיים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> מה שהיה זה קודם כל לבקשת הגופים האזרחיים. ביקשנו שתהיה אפשרות בעיקר בגלל עובדים שעתיים, שהעובד יוכל לצאת לחל"ת כי המעביד הוא זה שמוציא לחל"ת, ואז ביטוח לאומי אמרו, טוב, אנחנו נאפשר שהעובד והעובדת עצמם יוכלו לבקש חל"ת אבל רק באישור המעסיק. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> רחלי, יש לך פה גם את משרד העבודה. אפשר גם לשאול את משרד העבודה לעניין החל"ת. אריה, תסיים בבקשה. << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני אציין שמתווה החל"ת אושר. מתווה הפיצוי לעסקים טרם אושר. הוא נידון בוועדת כספים והוא צריך להיות מאושר בקרוב. החרגה, אמרנו שאני לא יודע. דיברנו על כל שאר הנושאים שעלו. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> מתי נוכל לקבל תשובות לגבי ההחרגה? << אורח >> אריה קרינץ: << אורח >> אני אבדוק ואני אוכל לתת לך מענה אחר כך אם לא נספיק במהלך הוועדה. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> אני חושבת שטוב יהיה אם חברת הכנסת עדי תזמן ועדה נוספת על המתווה הזה, כי אחרת ניפגש פה עוד חצי שנה עוד פעם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נכניס את זה לסיכום הדיון. עו"ד ורדית אבידן, ויצו. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> אני נותנת את רשות הדיבור לעינב הסטן, מנהלת תוכניות הנשים שלנו שהיא עובדת שטח עם נשות מילואים, נשים. << אורח >> עינב הסטן: << אורח >> שלום, אני עינב הסטן, אני עובדת סוציאלית ומנהלת את התחום של תוכניות הנשים באגף לקידום מעמד האישה בויצו. בפעילות הרחבה שלנו אנחנו פוגשות הרבה מאוד נשים בשטח, ומכאן באמת רואות את ההשפעות הכואבות מאין כמוהן, כמובן שהשנתיים וחצי האחרונות, בכלל ההשפעות של מלחמה מתמשכת אין-סופית. אני אתחיל ואסיים בזה שאנחנו רואות פגיעה קשה מאוד בבריאות הפיזית והנפשית של הנשים, גם כל המחקרים מעידים על כך, באחוזים מאוד גבוהים. כמובן שאין פניות לטפל בזה, החל מזה שאין זמן בטח ב-40 יום שהן נמצאות בבית, והן נאלצות בין גידול ילדים ועבודה גם לדאוג למשהו בסגנון הזה, אז זה סיבה אחת להיעדר טיפול. סיבה שנייה היא כמובן כלכלית. כבר עלה כאן העניין הכלכלי והפגיעה הכלכלית המאוד גדולה בנשים. אני רוצה דבר ראשון להצטרף לתודה על הדיון, כי אני חושבת שבמצב מלחמה כשנורא קל לדבר על האיום הקיומי, אין לגיטימציה לשמוע על הקשיים היום-יומיים של אנשים בכלל ושל נשים, ואני חושבת שזה כל כך חשוב להעלות את זה, אז תודה לך על הכינוס של הדבר הזה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זו חובתי. << אורח >> עינב הסטן: << אורח >> אני אתחיל בזה שאני אגיד שהייתה ב"שאגת הארי" עלייה מאסיבית מאוד בעבודה השקופה שהיא כמובן עבודה של נשים בכל הנוגע לגידול ילדים, למשק הבית, דבר שכמובן פוגע בתעסוקה בשני היבטים, אחד, נשים שלא הצליחו להחזיק במקומות עבודה, ושני, ציפייה בתוך חברה שהולכת ונהיית מיליטריסטית יותר, להחזיק איזה שהוא תפקוד נורמלי של עבודה, איך אפשר בכלל, וגם הדבר הזה כמובן הוא גורם סטרס מאוד גדול, ופגיעה נפשית במה אני בוחרת בכל שעה ביום כשיש לי ילדה ביד אחת, עבודה ביד שנייה, וכל הדברים האלה הם כולם חשובים, גם להתפרנס וגם לדאוג לבית שלי ול-Well-being. אני רוצה לשים את הזרקור גם על נשות המילואים. אנחנו רואות סחיבה של המציאות היום-יומית לגמרי לבד הרבה פעמים, קושי מאוד גדול בגידול הילדים, להחזיק את רמת החרדה שלהם ושלה, בתים שצריכים להתארגן חליפית בין אבא שנוכח, אבא שנעדר, וכל פעם התארגנות משפחתית מחודשת. אנחנו שומעות הרבה מאוד על קשיים בזוגיות. גם לזה לא תמיד יש לגיטימציה בכלל לשיח הזה, ואנחנו גם שומעות על אותם מקרים שאנחנו שומעות יותר ויותר, על הגברים שחוזרים הביתה לא כפי שהם עזבו, וגם מה עושים עם הדבר הזה? בהקשר הזה אני גם אגיד שכמובן העלייה בכמות הנשקים שמוחזקים בתקופה שהיא סיר לחץ, בתקופה של פוסט-טראומה. אלימות זו שפה שמדברת היום מאוד חזק בחברה שלנו, וכשנמצאים כלי נשק בבית, אחד, האיום מאוד גדול. אני מדברת עוד לפני האקט, שברבע מהאחוזים של פגיעה אכן יש שימוש בכלי הנשק האלה, אבל מספיק שיהיה כלי נשק בבית בשביל שהאיום בבית אלים יתקיים. אני יכולה לדבר על הכניסה להורות גם של נשות המילואים וגם של המילואימניקים עצמם, שזה קורה בתוך מציאות כזאת ואנחנו רואים קושי מאוד גדול, תקופה שהיא ממילא מורכבת, רגישה מאוד בכל היבט אפשרי וגם צריך לחוות אותה בבדידות המאוד גדולה. עוד אוכלוסייה שאנחנו לא שומעות עליה כמעט בכלל זה אימהות ללוחמים, נשים שלא ישנות שנתיים וחצי וגם לא ב-40 יום האלה. אנחנו כל הזמן שומעות על נפילה של חיילים, של מילואימניקים. אנחנו שומעות על פציעות מאוד גדולות, ושוב גם כאן אין לגיטימציה. האימהות האלה גם הן צריכות לעבוד, לתפקד, להתקדם בעבודה שלהן, לעשות מה שהן צריכות. זה מצב שהוא כמעט בלתי אפשרי. גם המנגנונים שלנו של הניתוק והדיסוציאציה הולכים ונשחקים בתוך מציאות של פוסט-טראומה מתמשכת כללית. עוד אוכלוסיות שאנחנו עובדות איתן זה אוכלוסיות נשיות עם קשיים נורמטיביים. עוד יש כזה דבר. זה מתקיים גם בזמן מלחמה, נשים שחוות תהליכים של פרידה, של גירושין, של שבר בבית, שהדבר הזה בפני עצמו הוא מכה מאוד גדולה גם כלכלית, גם רגשית, גם לבית. אין לזה הרבה מקום עכשיו. יש לזה הרבה תיעדוף. אנחנו עדיין ממשיכות גם ב-40 יום האלה לקיים קבוצות לנשים האלה גם באון-ליין. הצורך בקהילה נשית בתוך השבר הכול כך גדול הוא קיים והוא כאן והוא כמובן לא מקבל מספיק מענה. אני רק רוצה להגיד עוד משהו על יחידניות שגם הן מחזיקות מציאות מאוד מורכבת, לגמרי לבד, וגם הן נדחקות לשרשרת, ופגיעה בתהליכי שיקום. כמו שאמרו כאן, אוכלוסיות מוחלשות הן הראשונות לאבד את המשרה שלהן והראשונות שחוזרות הרבה מאוד אחורה, ומכאן גם התגברות מאוד גדולה של מצבי פגיעות וניצול של נשים מכל זה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה, עינב. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> רק אוסיף בהקשר. בזמן מלחמת "שאגת הארי" ניהלתי את קו החירום שלנו, ורציתי לתת תמונה על פניות מסוימות שביטאו חוסר היערכות ברווחה. היו הרבה נשים שאמרו לי שאין מישהי פיזית שנמצאת מטעם העירייה, אם הן עכשיו נמצאות באלימות, מישהי מטעם הרווחה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ורדית, אני אגיד לך למה אני עוצרת אותך, כי אני ארצה שתתייחסי לזה עוד רגע כשנעבור לאלימות. אני אתן לך את זכות הדיבור על זה. אשמח לעבור למשרד הביטחון, דוד הרוש, לתת את התייחסותך, תמונת מצב. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> צוהריים טובים, דוד, רע"ן ממשל באגף כוח אדם. כל התקופה הזאת המענים הניתנים לבנות הזוג הם חלק מקרן הסיוע, המענים הקיימים. הם הורחבו במהלך המבצע גם בהגדלת התקציב לבייביסיטר. צה"ל עובד עם הרשויות באמצעות צה"ל בעיר, ובתקופה הזאת גם הרשות וגם צה"ל בעיר יצרו מפ"לים שבעצם הם נותנים מענה. מפ"ל זה ראשי תיבות של מרכז פעילות לילד, נקרא לזה מילה נרדפת לשמרטפיות, מענה לילדי המשרתים. זה לא קרה עדיין בכל הרשויות, אבל זה התחיל וזה האיץ את עצמו במהלך המבצע והרבה משרתים יכלו לקבל סיוע דרך הרשות לשמירה על הילדים, בטח אלה שהם עובדים חיוניים. גם בתקופה הזאת הוגדלו המענים דרך השידור של "החזית המשפחתית" לילדים של המשרתים. הייתה תוכנית מותאמת גם לבני הנוער, גם להורים. סגירות משימה שנעשות לכל יחידה שמסיימת את התקופה שבה היא נקראה, ולאחר מכן אחרי סגירת המשימה הן יכולות לעבור את תהליך השחרור מהשמ"פ. יחידות אדומות שהיו באירועים מיוחדים עברו תהליך יותר עמוק בתהליך העיבוד. היום אנחנו פותחים קורס בכפר המכבייה שהוא נקרא קורס קמ"ה. זה תפקיד חדש בצה"ל, קצינת מעטפת השירות. אנחנו מחברים לכל גדוד בצה"ל קצינה שהתפקיד שלה יהיה לחבר את הגדוד לעורף ואת כל המענים שניתנים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את הגדוד לעורף, מה הכוונה העורף? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> בנות הזוג והילדים, כל החיבור של המעטפת עצמה של מה שקיים במעטפת הפרט והרווחה, למול המסגרת וכמובן הקשר למול הגדוד, שזה מה שעלה הרבה פעמים בצורך בתקופת הלחימה. זהו, עד כאן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני רואה שלאורך הדיונים כן נשמע שיש הרבה קשב אצלכם ואתם מטמיעים ומשנים דברים. האם יש עוד דברים שאתם מקבלים כריג'קטים ואתם עדיין מנסים לתקן, לטייב? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אנחנו מנסים לפעול, מה שאמרתי קודם על המפ"לים, קצת יותר להגדיל את זה, ומנסים גם דרך הגדרה במשרד הביטחון להגדיר את משרת המילואים כי יש קושי, הוא לא מוגדר חיוני, להגדיר את בני הזוג לפי מדרגות מסוימות שיוכלו לקבל אוטומטית מענה בזמן שמשרת המילואים נעדר. זה תהליך שאנחנו צריכים לעבור איתו תהליך של ועדות, וכן זה נמצא שם כי עולה הצורך. אנחנו מנסים לקדם את זה בתהליך שיהיה מכרז מסוים שיאפשר לרשויות לתת מענה מיידי למשרתים שמגויסים לשפ"מ בתקופת חירום. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה האתגר להגדיר את משרתי המילואים כעובדים חיוניים? זה חונה במשרד המשפטים? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כן, זו הגדרה משפטית ואנחנו פשוט הולכים במקרה הזה להגדרת מכרז שייתן מענה לפי מדרגות גיוס והנחיות של פיקוד העורף. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. תודה רבה. עמותת כ"ן, עו"ד אורית רישפי. << אורח >> אורית רישפי: << אורח >> תודה. אורית רישפי, עמותת כ"ן. אני לא אחזור על מה שנאמר. דברי חכמות נשמעו כאן בנחת ותודה רבה לעדי ותודה לכל חברי וחברות הכנסת הרבים שהגיעו מהקואליציה ומהאופוזיציה. יש פה המונים. מחמם את הלב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> חכו, תהיו אופטימיות. עוד יבואו ימים טובים מאלה. << אורח >> אורית רישפי: << אורח >> הנה, אנחנו פה ויש לזה חשיבות עצומה. גם אם הם לא נמצאים, אנחנו מתקדמות ומתקדמים. אני אדבר ממש טלגרפית ואני לא אחזור. קודם כל באמת מה שחסר לא רק בסוגיה של חירום אבל בהחלט בסוגיה של חירום זה חקיקה רוחבית. אני פשוט אומרת את הדברים האלה כל פעם, אז אני מרגישה קצת חוזרת על עצמי. אתן כבר מכירות אבל חשוב שזה ייאמר. החקיקה צריכה להיות רוחבית וגם לא להפיל את עצמנו כל פעם לרדת לדקויות שבאמת כל אחת מאיתנו צריכה לדעת עד הסוף בדיוק כמה אחוזים. צריכה להיות חקיקה וכמובן שצריכה להיות חקיקה מוכנה לחירום. הקרבות האלה באמת כבר שחקו את החוסן אצל כולנו. אני רוצה להגיד גם לרשות. היה טופס כזה ששלחתם ובאמת זה לא אישי, קרן, לאיסוף מידע מהארגונים, ואני כבר איבדתי את הסבלנות ומילאתי את הטופס. אנחנו צריכות כסף. הארגונים יודעים מה לעשות. בארגונים יש כבר את הידע. פחות להשקיע עוד זמן בסקרים ובטח לא במיפוי כשכבר אנחנו בסבב שלישי-רביעי, קורונה וכל מה שהיה. פחות להתאהב בתהליכים ובאיסוף הנתונים ולצאת לביצוע. אני חושבת שארגוני הנשים, כל אלה שנמצאות כאן וגם אלה שלא הגיעו היום, אנחנו יודעות מה צריך לעשות. מה שחסר לנו זה כסף. הרשות למעמד האישה לא מממנת את הארגונים בניגוד למשרדים אחרים שיש גם מימונים, אז זאת הערה כללית חשובה. נטל גדול נופל גם, אני אפתיע אתכם, על הנשים המבוגרות, הסבתות. לי יש ילדים שעושים קריירה ואני מוצאת את עצמי תורמת מעל ומעבר למה שצריך, וזה לא פשוט. הנטל הטיפולי נמצא אצל הנשים ולכן צריך להתייחס אל כל הסוגיות של הנטל הטיפולי. זאת הסוגיה הראשונה שאי אפשר להתעלם ממנה. גם אם אנחנו מדמיינות שהתקדמנו, לא התקדמו הרבה. שנית, שוק העבודה מתגמל בצורה שהיא לא מאפשרת לנו, ופה התייחסו לנושא הזה, אז אני לא ארחיב. שלישית, אנחנו באמת נשים מרוכזות באותם נושאים שסובלים את המשברים הכי גדולים ולכן גם הפתרונות וההצעות צריכים להיות בכיוון הזה. מערכת החינוך, אני בכלל לא אומרת שבוודאי צריך להיות. כתבנו לנו כאן שיש ניתוק בין מה שקורה לבין מה שצריך לקרות. אומדני המדידה צריכים כבר להיות מוכנים. אין לנו יותר זמן. אני חייבת להגיד שגם אם משתמשים במילים הנכונות – שקיפות, שיתוף, מעגלי הבנה, זה מילים כי זה לא באמת קורה, אז באמת להתרכז בדבר האמיתי. מעבר לזה שצריך פשוט את הכסף, אני רק אזכיר לכולנו, אנחנו חמש שנים מ-2030. יעד מספר חמש צריך להתממש לפי כל החלטות הממשלה שכולנו יודעות יפה לצטט, כולל קרן. אין לנו הרבה זמן. צריך לעבור לתוצאות. אי אפשר יותר עם התהליכים והבדיקות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני רואה שיש עוד הרבה שרוצות לדבר. אנחנו נעבור כרגע למשרד העבודה ולאחר מכן אנחנו נעבור לנושא האלימות, ומי שלא הספיקה, נעשה פינג-פונג, גם שם. משרד העבודה, בבקשה. << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> שלום לכולם, אני ורדה מלכה, מנהלת את יחידת הפיקוח הפדגוגי במשרד העבודה, האגף לעידוד תעסוקת הורים, ולכן אני גם אתייחס למה שהאגף שלנו הוביל בתקופה הזאת בעקבות "שאגת הארי". מדובר בשני היבטים. היבט ראשון, כדי לשריין מקומות במסגרות לגיל הרך לאותם ילדים של מילואימניקים או אלמנות צה"ל, אנחנו נתנו סדר קדימות בנוהל קבלת הילדים, ככה שילדי המילואימניקים נכנסו בקדימות לסדר קבלת הילדים. בנוסף, ילדי אלמנות צה"ל גם קיבלו קדימות אפילו ברמה כזאת שהן לא חייבות לעבוד. גם אם הן לא עובדות הן בקדימות לקבלה של הילדים שלהן למעון. זה ההיבט הראשון. ההיבט השני זה הנושא של מתווה המענקים למסגרות מעונות היום. במתווה של המענקים זה מחולק לשלושה רבדים. אלף, המשרד העביר סבסוד שוטף מלא. למרות שהמסגרות של מעונות היום לא פעלו, הסבסוד השוטף עבר באופן מלא. בנוסף, אם הסבסוד שעבר הוא לא הגיע ל-40% מסך ההכנסות של שכר הלימוד של המעון, אז המשרד השלים את זה ל-40%. בנוסף לזה, כדי לפתור את המצוקה התזרימית של אותה מסגרת העברנו מקדמות של 80% מהתעריף שמועבר למעון. זה סוג של הלוואה וזה אמור לחזור למשרד באוגוסט בתנאי שהארגון מצהיר שהוא מעוניין בזה. יש להם הארכה עד 01.05, וגם התנאי הוא שהארגון לא יגבה מההורים סכום גבוה, זאת אומרת שהוא יגבה ממנו מקסימום 50% מהתקופה שבה המסגרת הייתה סגורה. כל ההערכה של כל הפעימות האלה שהמשרד העביר, מדובר ב-147 מיליון שקל בתקופה הזאת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה. רחלי, שדולת הנשים, ולאחר מכן עו"ד יעל לביא, פנים חדשות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> קודם כל מה שאמרת על המעונות זה המעונות של התמ"ת. דבר שני, אתם הוצאתם את הצוות לחל"ת. הוצאתם את הסייעות לחל"ת, שהו מקבלות את השכר הכי נמוך, והן עכשיו מקבלות 50% ו-70% מהשכר. אתם תשלימו ל-100% את מה שהן הפסידו? << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> אני אתייחס. אנחנו במשרד העבודה לא מעסיקים את הסייעות ולא את המטפלות. אנחנו לא מוציאים אותן לחל"ת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ברמה הטרמינולוגית זה ברור, אבל אני חושבת שההתייחסות המהותית היא חשובה, האם אתם תשלימו ל-100% לאוכלוסייה הכי חלשה שדווקא היא הוצאה לחל"ת? האם תשלימו באמצעות המעסיקים שהם כן מעסיקים את הסייעות? << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> אנחנו מתייחסים כמו שהיא כבר אמרה, רק למעונות הסמל, אלה שמסובסדים על ידנו. כל ההתייחסות לגבי המסגרות הפרטיות היא באחריות של משרד החינוך. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לא פרטיות, הסמל. הסייעות של המעונות של הסמל, המפוקחים, הוצאו לחל"ת. הן מקבלות 50% ו-70% מהשכר. השכר שלהן מלכתחילה נמוך. << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> המעסיקים שהוציאו את הסייעות לחל"ת, המשרד בגלל זה העביר תזרים של עד 80% כדי שהם יוכלו להמשיך ולתת להן את המימון. מהצד השני, גם כן יכולים את ההפרש לקבל ממס הכנסה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת שאלה אחרת אפרופו תכלול, ולכן בעיניי המשרד לקידום מעמד האישה הוא משרד סופר חשוב בדיון הזה, וזה כל פעם חוזר לאותו מקום. מי בודק, קרן, שבסוף, בקצה אותה סייעת תקבל את ה-100%? אני אגיד לך את האמת, לא שאלתי סייעת אבל אני מניחה שלא אכפת לה אם זה ממשרד העבודה, אם מהמעסיק הישיר שלה או ממשרד האוצר. לא אכפת לה, אבל אכפת לה לקבל את ה-100% שלה. איך אנחנו דואגות שה-100% האלה אכן קורים? עו"ד יעל לביא, פנים חדשות, אני מבקשת ממש בקצרה. << אורח >> יעל לביא: << אורח >> אנחנו עמותת פנים חדשות. אנחנו פרלמנט נשים מנהיגות שמגיעות הרבה לוועדות הכנסת, מביעות את דעתנו, עושות עבודת חקיקה, סקירות. זה לא הזמן להרחיב. יש כמה התייחסויות. היינו בדיון עם חברת הכנסת מירב כהן. אני מניחה שאתן מסונכרנות. זה היה בתחילת המתווה, בתחילת "שאגת הארי", וכבר אז היא דיברה על הצורך של הרשות להיות מעורבת במתווה הפיצויים. כבר אז דובר על האוכלוסיות החלשות. זה לא הפתעה, כל המטפלות, סייעות, עובדות שעתיות. היא דרשה להכניס אותן למתווה. כל אחד מביא את הדוגמה האישית שלו. זאת לא הייתה הכוונה. הכוונה הייתה לתכלל מתווה שכבר היה צריך להיכנס לביצוע. אני חושבת שהצעות חוק זה תהליך מאוד ארוך וזה לא הזמן עכשיו להיכנס לתהליך של הצעות חוק, בטח לא כשעוד מעט הכנסת מתפזרת. אני חושבת שמתווה הקורונה היה מענה לא רע שאפשר היה לקחת אותו כדוגמה ופשוט ללחוץ על הכפתור ולהגיד, זה הנזק שלי ונתחשב אחר כך. אני חושבת שהדיון הזה הוא מאוד חשוב ואני מקווה שזה יביא בשורה ושייתן דחיפה כן לעשות את זה. האוצר כאן, הרווחה כאן וכל המשרדים. אפשר לדחוף את זה הלאה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. תודה. סא"ל במיל' שלומית שיחור רייכמן, ראש מועצת עמק יזרעאל, בבקשה. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> קודם כל הרבה תודה לך ולכל חברות הוועדה על העבודה המצוינת שאתן עושות. באמת יישר כוח. אני רוצה להגיד רגע מהניסיון שלי, שלנו כראשות וראשי רשויות מקומיות, כמי שבעצם בפועל מנהלים ומנהלות את המלחמה בעורף ביום-יום, ארבע תובנות וממש בקצרה. הדבר הראשון שלדעתי קריטי זה שאנחנו נבין שברגע שיש מלחמה וסוגרים את החינוך, זה נובע מזה שאין מספיק מיגון לבתי הספר ולגנים ואז נוצר מצב שיש עסקים ואין חינוך, וזה מצב שכמובן לא יעלה על הדעת בשום מקום. כדי לעשות את זה אני חושבת שמאוד חשוב שמשרד האוצר יבין שחייבים מיגון לבתי הספר ולגנים. יפתור 80%–90% מהבעיה של לקיים חינוך לצד עסקים. אני כן חושבת שזה חייב לבוא מכאן, מתוך הוועדה לקידום מעמד האישה. זה יביא את הפתרון לקריסה המוחלטת של מה שראינו בשבעה השבועות האחרונים, גם של הנשים, גם של הילדים, גם של המשפחות וגם של העסקים. זאת נקודה ראשונה. הנקודה השנייה, אני לא אחזור עליה, אמרתם את זה מצוין. מתווה פיצויים לעסקים קטנים, מתווה חל"ת לשכירים ושכירות קריטי. ברור לחלוטין שעסקים קטנים במדינה שלנו, 80% בידיים של נשים. זה ברור לי לגמרי שהפגיעה הזאת היא מכוונת. היא ברורה לי לחלוטין. משרד האוצר וממשלת ישראל צריכים להבין ולטפל בה כמו שהיה בקורונה, כמו שהיה במקומות אחרים, אבל לטפל. זה מבחינתי מביך, מביש ולא אחראי הטיפול שנעשה ב"שאגת הארי". הדבר השלישי שהוא קשור אלינו, לרשויות המקומיות. אחד הדברים שאנחנו מובילות במרכז שלטון אזורי בוועדה לשוויון מגדרי שהקמתי עם כניסתי לתפקיד של ראשת מועצה, זה שתהיה אישה בכל שולחן מקבלי ההחלטות בזמן חירום. אין את זה. אין אפילו אחת גם לא אחרי ה-7 באוקטובר. חייבים להוביל לשינוי חקיקתי. כמו שיש מכלולים מובנים על ידי פיקוד העורף, מכלול אוכלוסייה, מכלול חינוך וכו', שתשב שם אחת שהיא תסתכל על ההיבטים הנשיים. אתם דיברתם על זה מצוין. זה נשים בסיכון, זה גם נשים מבוגרות, זה גם נערות בסיכון, זה נשים חד-הוריות, זה נשים בהיריון, זה נשים אחרי לידה. אני חושבת שהטיפול בזה צריך להיות דרך אישה שרואה דרך הזווית המגדרית בכל שולחן של מקבלי ההחלטות בשעת חירום. אגב, גם לא רק בשעת חירום. הנקודה האחרונה היא לגבי נשות מילואים וזה גם לגבי מילואימניקיות. בעמק יזרעאל יש לא רק נשות מילואים. יש גם לא מעט מילואימניקיות שכל מה שאני צריכה פה כראשת רשות זה תקציב כדי לתת להן תמיכה. אנחנו יודעות לעשות את זה. יש לנו רווחה מצוינת. יש לנו קבוצות נהדרות. כל מה שאני צריכה פה זה שהמדינה תשחרר תקציב לרשויות המקומיות שידעו לטפל באוכלוסיות האלה. הרבה תודה לכם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך, שלומית, על דברי החוכמה בהחלט. אני אגיד שהתייעצתי גם עם דלית, מנהלת הוועדה. נבחן דיון ייעודי על מיגון בחינוך, אם זה פה, אם בוועדת החינוך. אולי ועדה משותפת אפילו. אני מפה עוברת לנושא של האלימות. אני לא יודעת אם אנחנו נספיק את כל הרשימה כי באמת הרשימה ארוכה. אני כן אגיד שלפרוטוקול אנחנו גם נכתוב שנעשה דיון המשך וזה על אותו דבר, ומי שלא תספיק היום, תתחיל בפעם הבאה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> רק שאלה. משרד העבודה כל שנה נותן דיווח לגבי הנושא של פיטורי עובדות. למה בשנים האחרונות זה לא קיים? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את התשובה, משרד העבודה, תחשבו עליה ואתם תתייחסו בסוף כי אני רוצה לעבור לאלימות. אני גם אומרת שבשעה 12:40 אנחנו נצטרך לסגור את הדיון. אנחנו נעבור כרגע לנושא של האלימות. ורדית, תתחילי את מה שהתחלת קודם. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> ורדית אבידן מויצו. אני רק רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו במסגרת היותי מנהלת הקו במהלך מלחמת "שאגת הארי". בויצו יש שני קווים, קו סיוע לגברים וגם קו סיוע לנשים בהקשר של אלימות ותהליכי פרידה. בשני הקווים הייתה בהבחנה למבצע הקודם באיראן, עלייה במספר הפניות, כלומר יש יותר מודעות ויותר הבנה שצריך להגיע למשהו. יש יותר אמביוולנטיות, שאלות למה קורה עם החיים שלי? מה אני רוצה? לא טוב לי פה, אני רוצה לצאת. הרבה פניות שהגיעו אליי, חשוב לי לציין, סיפרו לי שהן ניסו להגיע לרווחה לקבל מענה כדי להגיע למקלטים, ולא הייתה מישהי זמינה ב-118. אם היה, זה רק היה טלפוני. לא היה אפשר להגיע פיזית. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה מעניין מה שאת אומרת כי המקלטים דווקא בתת-תפוסה. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> היו אנשים שרצו להגיע למקלטים. אני לא יודעת להגיד לך בנתונים גבוהים כי סך כל הפניות שהיו לנו היו משהו כמו 116, אז אני לא יודעת להגיד לך אם זה כללי או ספציפית למקומות מסוימים. דבר נוסף שמאוד חשוב, אלומה. שלא יישמע שאני יוצאת נגד הצוות שם. הן מקסימות, גם בצפון וגם בשאר המרכזים שיש אבל יש בעיה. בצפון, במרכז אלומה בעכו אין מיגון. אם אישה רוצה להגיע למרכז אלומה בצפון היא לא יכולה להגיע. היא מקבלת שיחות טלפוניות וליווי אבל היא לא יכולה להגיע פיזית כי אין שם מיגון וצריך לבדוק את זה ולדאוג לזה. בכל שאר המקומות של אלומה יש מיגון. דבר שלישי שרציתי להגיד קשור קצת לחינוך. יש בויצו קהילה גדולה שנקראת "צומחות ביחד", שזה קהילה שיקומית וטיפולית לנשים שיצאו ממעגל האלימות על מנת שלא יחזרו למעגל האלימות, ושם אני רוצה לדבר לגבי נשים שנמצאות בקהילה מהמגזר הערבי ונשים שהן מבקשות מקלט. הן בתת של אוכלוסיית מוחלשות שקיימות. אנחנו גייסנו להן באופן וולונטרי טאבלטים ומחשבים כי לא היה לילדים שלהם אפילו איך להיכנס לזומים של משרד החינוך, כלומר אין להם את האפשרות הזאת, לילדים שלהן, וכמובן שתרומות וכסף. הן אוכלוסייה שבכל ללא נראית, שקופה לחלוטין. כדי להמשיך קשר יציב עם הקהילה לא הייתה לנו יכולת לפגוש אותם, אז כן עשינו זומים. הנשים לא יכולות אפילו לעלות לזום כי אין מחשב בבית. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גם אם כן, אז יש קישור אוריינות שגם זה מצריך לפעמים תיווך. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> נכון, אז אני שמה את שלושת הדברים האלה בנוסף למה שחברתי עינב אמרה, וכמובן כל מה שאנחנו חושבות ואומרות פה דיון אחרי דיון, כל הנושא של אלימות כלפי נשים, אבל בהקשר של המלחמה צריך לשים לב לדברים האלה. תודה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, ורדית. אנחנו נעבור לפורום מיכל סלה. << אורח >> ורד פרי: << אורח >> ורד פרי מפורום מיכל סלה. אני רוצה לומר שהדברים שאנחנו קוראות עכשיו לעשות, אנחנו חושבות שיש עכשיו מצב חירום. אמנם הלחימה באיראן הסתיימה אבל ההשלכות שלה באות לידי ביטוי היום, ואנחנו רואים את זה מסיום המלחמה, כמה נרצחים ונרצחות היו. אנחנו שלחנו אתמול לראש הממשלה והשר לביטחון פנים מכתב שאנחנו בו מושכות בדש בגדם ומנסות להעיר אותם בכל שעה שהם ירצו או יבחרו להסתכל על המסמך הזה. מהניסיון שלנו ממערכות קודמות, כשתמה מערכה אז פורצים השדים שהיו כלואים בבית ובמרחב המוגן בתקופת הקרבות, וההשלכות של זה באות לידי ביטוי עכשיו. אני חושבת שיש כאן סכנה קיומית אמיתית לנשים. אנחנו חושבות שצריך להתייחס לביטחון של נשים בבית שלהן כאל בעיה לאומית ולתפור להן חליפות מגן. אנחנו עובדות בשיתוף עם הרווחה אבל המענים שאנחנו מציעות הם לא מספיקים. צריך כאן היערכות לאומית לדעתנו להתמודד עם האפטר אפקט של "שאגת הארי". עדיין אנחנו רואות החרפה. מיום "חרבות ברזל" הייתה עלייה של 40% במדד הנרצחות מהתקופה שקדמה לה לפני "חרבות ברזל". אנחנו חושבות שצריך כאן היערכות לאומית. נתונים יש לנו. אפשר לחסוך את השלב הזה. לנו ולחברות שלנו בארגונים אחרים יש נתונים ואפשר להטמיע אותם לתוכניות עבודה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. הדס. << אורח >> הדס ארנון-שרעבי: << אורח >> עו"ד הדס ארנון-שרעבי, רוח נשית. קודם כל מצטרפת לתודות הגדולות על הדיון החשוב. את דיברת על חוסן. כל כך בולט החשיבות של הצורך בחוסן והקושי לגייס אותו בסוגיות של אלימות. אני ממש בקליפת אגוז אציין ארבע נקודות ואני אביא דווקא את השטח. נצא רגע מהתמונה הגדולה ומהסטטיסטיקות והנתונים ונדבר על המשתתפות שלנו, על הנתונים הקשים של הנשים שבסוף צריכות את המענים האלה. אנחנו בין המשתתפות שלנו פוגשות נשים שממש לא רק מתקשות לצאת מן הבית האלים, אלא מדברות כבר על חזרה לבית האלים. לא כולן כמובן חס וחלילה, אבל יש נשים שכבר חוזרות לבית האלים או חושבות לחזור בשל האתגרים הכלכליים הגדולים שנובעים כמובן ממציאות החירום הארוכה. אנחנו מזהות אצל המשתתפות שלנו, אצל חלקן קושי משמעותי להחזיק את תהליך השיקום, התהליך שלנו של שנתיים וחצי, תהליך שכבר הוכח כתהליך מאוד חשוב ומוצלח בשביל להישאר מחוץ למסגרת האלימה, אבל כשנשים נמצאות בהישרדות יום-יומית של מגוון האתגרים שחלקם תוארו פה, קשה מאוד להתפנות בשביל לעסוק בשיקום כלכלי ותעסוקתי. דבר שלישי, אנחנו מזהות יותר ויותר את העוני הקיומי, וזה מתחבר למה שאמרו, למחקר של מרכז אדוה. יותר נשים שיוצאות לחל"ת או נפלטות משוק העבודה. אנחנו מזהות עלייה חדה בעוני. אנחנו בכלל ברוח נשים חושבות שאנחנו משתדלות לתת את החכה ולא את הדגים, לייצר עצמאות כלכלית ולא תלות, אבל אז אנחנו רואות יותר ויותר נשים שמבקשות תלושי מזון. יעל, כמו שאמרתן, ממש הקושי של להביא אוכל הביתה לאם ולילדים, אז עכשיו נדבר על שיקום כלכלי תעסוקתי? כמובן אולי זה המקום להגיד שאלימות היא לא הסיבה היחידה לעוני אבל היא בהחלט גורם מכריע להתקבעות בתוך עוני. יחד עם המצב הביטחוני, מצב החירום הנמשך לאורך זמן אנחנו מזהות גם החרפה של האלימות הכלכלית ולפיכך הצורך בחקיקה שתסייע, תיתן מענים לנשים נפגעות אלימות עם החזרה לבתים של אנשים שנמצאות הרבה זמן בשדה קרב והאתגרים הכלכליים, גם האלימות בכלל ובפרט האלימות הכלכלית. אנחנו יודעות שאלימות כלכלית בדרך כלל לא עומדת בפני עצמה. היא הרבה פעמים מגיעה עם סוגי אלימות נוספים. היא הרבה פעמים גם סמן לאלימות קיצונית ומסוכנת יותר, אפילו חס וחלילה רצח, לכן יש דווקא היום חשיבות קריטית לעגן הגדרה בכלל לאלימות במשפחה ואלימות כלכלית. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הדס, אני מצטערת, אני צריכה לעצור אותך. אני אגיד שכרגע לא תהיה חקיקה לצערי באקלים הקיים, אבל מה שנקרא רשמנו לעצמנו בהחלט. דור, יקירתי, אני מצטערת אבל זה צריך להיות קצר כי אני רוצה שנספיק גם את משרד הרווחה לפני הסיום. << אורח >> דור אילון: << אורח >> אני אשתדל. עו"ד ועו"ס דור אילון מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. דיברנו פה על ההשלכות הכלכליות, על ההשלכות של הנוכחות של הייצוג של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, וזה כמובן השלכות מאוד משמעותיות ונושאים משמעותיים לדבר עליהם. אני רוצה לדבר על ההשלכות הנפשיות של המלחמה על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אנחנו מדברות פה על הימשכות מלחמה של כמעט שלוש שנים. זה שלוש שנים של טראומה על טראומה. יש מחקר שכבר עשינו בפברואר 2024 ממש בראשית מלחמת "חרבות ברזל" על ההשלכות של המלחמה על נפגעים ונפגעות. אנחנו מדברים על החייאת הטראומה. התחושה היא שהטראומה של הנפגע או הנפגעת נדחק לשוליים כי כבר אין קשב ציבורי לדבר הזה. זה משחזר את התחושה שלהם בעת הפגיעה, שאף אחד לא ראה אותם ואף אחד לא דאג להם והם נפגעו. כמובן שהמלחמה גם מתארת לנו מצב של התמודדות כפולה, גם קושי נפשי מהפגיעה עצמה לצד הקשיים החדשים של המלחמה, של התמודדות עם בן זוג במילואים או קושי להתמודד עם הילדים שבבית. אנחנו מדברים על שינוי בזמינות של הטיפולים הנפשיים. זה התחיל מפברואר 2024, ממשיך לסבב הקודם באיראן ביוני 2025. מהמחקר שערכנו מצאנו שיש תחושה של ריקנות, תחושה של נטישה, הפסקה של הטיפולים מכל מיני סיבות. זה יכול להיות למשל כי הפסיכולוגית שלי נתקעה בחו"ל או שאני מפחדת לצאת לטיפול כדי לא לחטוף אזעקה בדרך ושזה יתפוס אותי בשטח. הילדים בבית, כמובן שמקשה להגיע לטיפול. באפריל האחרון משיחות שעשינו בשטח, אנחנו ראינו שאפילו חלק מתחנות המשטרה לא עבדו והליוויים לא התקיימו. בנוסף, אנחנו רואים שחיקה מאוד גדולה של המתנדבות. המתנדבות שמאיישות את קווי הסיוע שלנו, הרבה מאוד פרשו אחרי המבצעים הקודמים. הפונות שלנו אומרות, קו הסיוע זה עוגן בשבילנו, זה הצלה. אנחנו מתקשרות כי אנחנו מתעוררות בלילות עם חרדה שמציפה. לא יורדות למרחב המוגן. זה פשוט שלוש שנים של טראומה על טראומה. הטיפול הנפשי, בעצם הן לא מקבלות את הדבר שהכי חשוב להן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> דור, אנחנו צריכות לסיים כי אני רוצה שנספיק את משרד הרווחה. << אורח >> דור אילון: << אורח >> משפט אחרון. אני אגיד שיש לנו מאפיינים ייחודיים של המלחמה האחרונה עם איראן. השהות בבית, הטילים, האזעקות. זה כבר שלוש שנים. הנפש, כבר קשה לה לסחוב את הכול. תודה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. משרד הרווחה, בבקשה. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> תודה רבה. אני מדברת בשם הוועדה הבין-משרדית למניעת אלימות במשפחה ומשרד הרווחה. אני אגיד שאנחנו למדנו מהמצבים הקודמים ואנחנו קודם כל נכנסנו לקמפיין חירום של הוועדה ושל המשרד. הקמפיין היה במיוחד לנפגעים. עשינו קמפיין נוסף יחד עם שיתופים, קווים אדומים לגבי העומדים מהצד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את בוועדה עם רקפת? << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> כן, אני מנהלת הוועדה. רקפת יו"ר הוועדה. הקמפיין יצא ממש יום-יומיים אחרי תחילת הלחימה. אנחנו בעצם עודדנו את הציבור, גם את הנפגעים, גם את מי שעומד מהצד לפנות, כי המענים שלנו קיימים ופתוחים, אם זה המרכזים, אלומות, המקלטים ומוקד 118. לגבי המוקד, אני אציין שהתקבלו 318 פניות בזמן המלחמה בהשוואה לתקופה קודמת מקבילה שהיו רק 248 פניות. במקלטים היו 160 נשים פלוס 300 ילדים. בהקבלה לתקופה מקבילה היו 163 נשים ו-295 ילדים, כלומר הייתה ירידה קטנה. גם במרכזים הייתה ירידה קטנה. אין לנו את הפילוח כי עדיין אין לנו מערכת ממוחשבת, אבל בהמשך הייתה עלייה הדרגתית. באלומה התקבלו 116 פניות לעומת 130 פניות בתקופה המקבילה. אני אגיד שאנחנו פתחנו בשנה האחרונה אלומה רביעית בבאר שבע. ורדית, את צודקת, בעכו אין לנו ממ"ד, אין לנו מקלט וזה מקשה עלינו. אנחנו מודעים לדבר הזה. יחד עם זאת הכניסה לאלומות זה לא אזורי. אפשר להגיע לכל הארץ ואם יש צורך אנחנו פשוט מניידים או לראשון לציון או לבית שמש. יש לנו מיזם עם פורום מיכל סלה ואנחנו כן מנסים להגביר את הבטיחות בקרב נשים בבתים כשאישה לא רוצה לצאת למקלטים. יש לנו שני מרכזי אלון שזה מרכזים לטיפול בגברים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את יודעת להגיד מאיפה הפער שורדית מויצו ציינה, שיש כאלה שפונות למקלטים ואין להן מענה? כי אני מכירה מסיורים שאני עושה שיש תת-תפוסה. << אורח >> ורדית אבידן: << אורח >> אני אמרתי שיש מענה טלפוני אבל לא היה מענה פיזי. << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> היא אמרה שפנו לרשות. אני מדברת בשם המשרד ולא הרשויות, אבל אני אגיד שגם הרשויות עבדו ובמקומות כמו שדיברנו, שיש נשים, אימהות לילדים שלא יכלו להגיע לעבודה, אז הם נתנו טיפול מקוון. פתחנו לאחרונה שני מרכזים לטיפול בגברים, בשנה האחרונה. המרכז האחרון נפתח ממש לא מזמן. אנחנו רואים עלייה מאוד גבוהה של גברים שמגיעים לטיפול, גברים שחוו מלחמה, שחוו את כל הטראומה הזאת וזקוקים לטיפול ולמענה. אנחנו עכשיו מגדילים אפילו את התקציב לסיפור הזה. יש לנו עו"סים קהילתיים בכל המרכזים לאלימות במשפחה שממשיכים לעבוד למען הגברת החשיפה והאיתור. אנחנו נגיד שכל העובדים של המרכזים קיבלו הכשרה בתחום הזה הייעודי לטיפול בטראומה, ואנחנו עובדים יחד עם הארגונים של הטראומה כדי להנגיש להם את המידע של אלימות במשפחה, שזה דבר אחד. יש לנו תוכנית חדשה עם משרד המשפטים שהיא לא קשורה אבל כן קשורה, לחדלות פירעון, נשים שיש להן חובות, כי דיברנו פה על אלימות כלכלית, לעזור להן בפטור ולעזור להן להשתקם ולעשות מהלך משמעותי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ענבל, יש לי שאלה לגבי אוכלוסיות מוחלשות בתוך מצב החירום לגבי נערים וצעירים גם כמובן בסיכון. ממה שאני ראיתי הרבה בסיורים שאני ביקרתי, בתוך זמן חירום המסגרות האלה נסגרות כי הן לא מוגדרות כמסגרות חיוניות או מסגרות לשעת חירום, קהילתיות. אני לא מדברת על דיור חוץ-ביתי. כל מיני מרחבים שנותנים את המענה לנערות ולצעירות ואפילו מתגברים מעצמם כעמותות את המדריכות, את המדריכים, כי קשה לרדת עם 12 צעירות בסיכון למקלט וקשה לצאת לאתר בכיכר את הצעירות, אז בעצם העמותות עצמן גם מתגברות וגם נמצאות בסוג של מאבק מול המשרד כדי להצליח לפתור את המסגרות הקהילתיות האלה. האם יש אפשרות לשקול תיקון לדבר הזה, שבאירוע חירום הבא יהיה ברור שצעירים וצעירות בסיכון צריכים מענה בחירום, להיות פתוחים, לא סגורים? << אורח >> ענבל חן קארה: << אורח >> את מדברת על מינהל אחר שזה מינהל של"מ אצלנו. זה לא תחת המינהל שלנו שזה שח"א. אני יכולה לבדוק לך את זה, אבל אני כן יכולה לומר שאנחנו תקצבנו את פורום נראות שזה צורך של צעירים וצעירות במצבי סיכון כדי להכשיר אותם לכל הנושא הזה של מה זה אלימות, מה זה זוגיות בריאה, מה זה אלימות בתוך הזוגיות ולתת להם מענה. זה כבר קורה. כבר מתחילים כנסים וימי עיון, וזה משהו שאנחנו נרחיב אותו כחלק מתחום המניעה. אנחנו רואים את הצעירים והצעירות מבחינתנו כמו גם משרד החינוך שאנחנו מתקצבים להם תוכניות לחברות בריאה כחלק ממש משמעותי ומהותי בעבודה שלנו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני מרגישה שלא הספקתי לשמוע ממך ואני מניחה שבטח יהיו גם עוד שאלות. אנחנו נעשה גם דיון המשך. המון תודה. אני צריכה לסכם את הדיון. הוועדה קוראת לשרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, ולרשות לקידום מעמד האישה להגביר את הקצב ביישום החלטת ממשלה מספר 2096 כך שתהיה תוכנית מגובשת לסיוע לנשים בשעת חירום בכל התחומים. הוועדה קוראת למשרד ולרשות לבחון מבחני תמיכה וקולות קוראים לארגוני החברה האזרחית שעוסקים בתחום, ולשלטון המקומי שהם אלה שעומדים בחזית, לתת את המענים לציבור. אני מדגישה גם לסיכום – ארגוני החברה האזרחית והרשויות המקומיות הם אלה שיודעים לטפל בציבור, וקרן, זה למשרד, לשקול לראות איך הוא מגביר תמיכות, קולות קוראים מכל המשרדים כתכלול לתת למי שנותנות את המענה, אפשרות, כי הארגונים האלה צריכים כסף כדי לסייע. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להחזיר תשובה בנושא החרגת האוכלוסיות בחל"ת. הוועדה תקיים דיון נוסף בעוד כחודש, אליו תוזמן השרה לקידום מעמד האישה לשבת פה בדיון בשקיפות ולתת תשובות לציבור, ולשאת באחריות על התקדמות ההחלטה ביישום הממשלה, הצגתה לראש הממשלה והתוכנית המתגבשת. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:41. << סיום >>