פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 605 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ו (12 במאי 2026), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> מעקב אחר יישום חוק כלי הירייה (תיקון מס' 25), התשפ"ה–2025, של ח"כ יצחק קרויזר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר חברי הכנסת: יצחק קרויזר מוזמנים: ורד פולק – רח״ט ערביי ישראל ומיעוטים, המטה לביטחון לאומי עדי חן – עו"ד, יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי דוד ויצמן – סמנכ"ל האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה בל"מ, המשרד לביטחון לאומי סא"ל חי מסיקה – רמ״ח אמל״ח, משרד הביטחון סא"ל גל כהנר – רע״ן השירות, משרד הביטחון רס"ן אור אברג'יל – רמ"ד נכי צה"ל, חטיבת הנפגעים, אכ"א, משרד הביטחון מרדכי לובוצקי – ס' הרופא הראשי, אגף השיקום, משרד הביטחון (משתתף בזום) קרן דהרי בן נון – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים ד"ר רינת יופה – ראש תחום מידע ברה"ן, משרד הבריאות יונת דסקל-דגן – לשכת המשנה למנכ"ל, משרד הבריאות אייל רוזיו – רכז לשכה קשרי ממשל, משרד הבריאות קרני זמיר – מנהלת תחום פ"א חוק אלמ"ב הערכת מסוכנות, משרד הרווחה והביטחון החברתי סאיד תלי – מנהל תחום פ"א אלימות במשפחה ועדות ותוכניות, משרד הרווחה והביטחון החברתי מירית לביא – עו"ד, חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה שחר פילו – חייל במיל׳ דן ויליאמס – בלומברג רחל סונגו – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מעקב אחר יישום חוק כלי הירייה (תיקון מס' 25), התשפ"ה–2025, פ/4813/25 כ/1084 << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדי, שלום וצהריים טובים, תודה רבה לכל מי שעשה את המאמץ להגיע לפה. היום יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ו, 12 במאי 2026. התכנסנו כאן לדיון מעקב ליישום חוק כלי הירייה, התשפ"ה–2025. בעצם המהות של התיקון הזה זה ההכרה בזכותם של לוחמים שנפצעו לקבל רישיון נשק פרטי. זאת הייתה המהות של החקיקה שהוביל חבר הכנסת וחברי יצחק קרויזר. כמה מילות פתיחה כדי שבאמת נוכל לעבור על הדברים ולראות עד כמה אנחנו יעילים. ההזדמנות הזאת של הדיון הזה ושל החוק הזה זה להציג לציבור בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ולמערכת הביטחון מסר כפול. המסר הראשון זה מימוש ותיקון עוול מוסרי, אפילו, הייתי אומר, כלפי אותם לוחמים שנפצעו תוך כדי שירות. אנחנו מתקנים פה עוול, הם לא הופיעו. המסר השני זה שאנחנו מוסיפים גם לחיזוק הביטחון האזרחי, כי בעצם אנחנו מוסיפים עוד אנשים, מיומנים, לוחמים לשעבר, עם נשק ברחובות, וכבר הוכח עד כמה הדבר הזה חשוב ויעיל. בהצעת החוק אנחנו הדגשנו בצורה מאוד ברורה קריטריון ערכי. עצם ההקרבה וההשתייכות של אותם חיילים למערך הלוחם מובילה אותנו להכרה בהם. יש פה ערך, זה לא רק כדי לעשות צדק עם אותם לוחמים, אלא מה שהוביל אותנו היה באמת הקריטריון הערכי. בשפה מאוד פשוטה ויומיומית, מדינת ישראל – כך נדמה לי, הסכמנו שנינו, יצחק ואני – מדינת ישראל יודעת לכבד גם לוחמים וגם לשמור על ביטחון הציבור, זה לא מתנגש. במקרה שלנו זה הולך יד ביד. המטרה של דיון המעקב הזה היא לאתר את הפערים, לראות איפה יש חולשות, במה אנחנו יכולים לסייע כדי לממש את החוק הזה על הצד הטוב והיעיל ביותר שלו. אז כמה מילות פתיחה של חבר הכנסת קרויזר, מיד אחרי זה נעבור לאלה שבאמת אחראים על היישום, האגף לרישוי של הירייה, צה"ל וכל השאר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אז קודם כל, שוב, תודה רבה לך אדוני היושב-ראש, חברי, חבר הכנסת צביקה פוגל, גם על קידום החקיקה, אני חושב שזו הייתה חקיקה, מאחר שהיא באמת נכונה, צודקת וראויה, הייתה בצורה מקצועית ומהירה. במהלך הדיונים עלו כמה נקודות מאוד משמעותיות ביחד עם הגופים שמבצעים את זה, וזה באמת האגף, צה"ל, משרד הביטחון, משרד הבריאות. יש פער אחד מאוד משמעותי, שהוא הגיע מכוונות מאוד מאוד טובות ונכונות של שמירה על הפרטיות של אותו חייל, אותו פצוע, לצד באמת הרצון והצורך, כפי שאתה דייקת בדברי הפתיחה, שבסופו של דבר אותם חבר'ה שהם לוחמים ופשוט נפצעו טרם ההגדרה, ההגדרה של הזכאות, כפי שנעשתה ברפורמה שגם אתה הובלתה אותה, שבזכותה ניצלו וניצלים חיים רבים של אזרחי מדינת ישראל וכאן יש עוד קומה של באמת את אותו חייל שלא רק שילם בגופו ובנפשו, אלא כאן הוא גם פתאום מתמודד עם איזושהי בירוקרטיה של חוסר הכרה בכך שהוא לוחם והמענה שהוא יכול להמשיך להגן על אזרחי מדינת ישראל. פער, שכפי שאמרתי, נוצר בהעברת המידע בין הגופים המסנכרנים, זאת אומרת צה"ל, שהוא נמצא ועובר לטיפול בעקבות הפציעה במשרד הבריאות, בקופות החולים והעברת המידע בשמירה על הפרטיות של אותו חייל, אותה חיילת, ופה באמת התחלנו לקבל כל מיני פניות של חיילים לאחר שגם המנגנונים והמערכת למדה את פרטי החוק והיישום שלו, שיש הימשכות מאוד מאוד ארוכה של העברת המידע שבבסיס שלה נועדה כדי לשמור על הפרטיות של אותו אזרח כבר ברוב המקרים, אבל ההימשכות ומשך הזמן בפערים מאוד מאוד משמעותיים, אז באמת החוק נכנס לספר החוקים כבר לפני למעלה משנה, שנה וחודשיים. לפני חמישה חודשים קיימנו אצלך בלשכה פגישת עדכון, כשאתה הנחית את הגופים להכין איזשהו מתווה שיצא לפועל ובאמת יעביר את המידע בצורה שתוכל לשמור על הפרטיות, אבל גם תוכל להעביר את המידע המהימן בין הגופים שחלילה, בסופו של יום אנחנו צריכים לדעת, הזכות הזו של לשאת נשק היא עם המון חובה, חובה גדולה מאוד ואחריות עצומה, בוודאי שאנחנו רוצים להגן על אזרחי מדינת ישראל, אנחנו גם חלילה לא רוצים להעניק כלי ירייה למישהו שחלילה לא יוכל לעמוד בקריטריונים של משרד הביטחון, של האגף, של משרד הבריאות. אנחנו נמצאים חמישה חודשים מאז הפגישה הפנימית בעוד דיון פיקוח חשוב, כדי לוודא ולראות שאכן הדברים קורים, כי אני בטוח שגם אתה תמשיך לקבל פניות של חיילים, פצועים, חיילות שמתקשים לקבל את רישיון הנשק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת יצחק קרויזר, ונעבור למי שבעצם מיישם את הצעת החוק בפועל. דוד ויצמן. << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> קודם כל למען הפרוטוקול, דוד ויצמן, סמנכ"ל רישוי ופיקוח כלי ירייה. אדוני היושב-ראש, אנחנו התכנסנו לסטטוס יישום חוק – חוק הפצועים בעגה המקצועית שלנו – אבל מאחר שבשיחתנו האחרונה ביקשת התייחסות מה האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה עשה בשנים האחרונות, ברשותך אני אגזול לא יותר מ-8-9 דקות ואציג לך מצגת וגם לנוכחים המכובדים, על מנת שתבינו שאגף רישוי כלי ירייה, לא נראה אותו דבר כפי שהוא היה נראה לפני המלחמה, בשום קנה מידה. אני מבטיח גם להתייחס לנושא הדיון. << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> אגף הרישוי ופיקוח כלי ירייה בוועדה שלך, אדוני, תיקן למעלה מעשרה תיקוני חקיקה, כולל חוקים וכולל תקנות. על קצה המזלג, מדובר גם בעדכון תנאי סף, גם התיקון העוול של הלוחמים שהשתחררו לפני 1999, תיקון חוק הפצועים. מי שלא מבין מה זה חוק הפצועים, המשמעות היא כזאת, חיילים שנשלחו על ידינו להילחם בחזית ונפצעו, ושוחררו מצה"ל מסיבות בריאותיות, עד לפני תיקון החוק לא היו יכולים להגיש בקשה לרישיון פרטי או ארגוני בשום קנה מידה, לפחות עד גיל 27. מה שהחוק הזה קבע זה שני דברים. א', שמי שנפצע בפעילות מבצעית עובר אוטומטית את תנאי הסף ונפתחות בפניו כרגע כלל האפשרויות להגיש בשלל התבחינים. מי שהיה לוחם והשתחרר ונפצע בפעילות מבצעית, אז הוא עבר גם את תנאי הסף וגם את תנאי התבחין. במשמרת שלך, אחרי בערך 15 שנה של ניסיונות, תוקן גם תיקון הרווחה. המשמעות היא שמשרד הרווחה יכול ומקבל אינדיקציות על מי שמבקש כלי ירייה ולא רק מחזיק כלי ירייה. בנוסף יש למשרד הרווחה אפשרות לפנות גם אל בני משפחה מקרבה ראשונה וגם פנייה לכלל רשויות הרישוי העצמאיות – קרי צה"ל, משטרה, שב"ס ומשמר הכנסת. הפכנו את ברירת המחדל של המאבטחים, עשינו תיקון לתקנות משרתי הקבע והמילואים בכל מה שקשור לחצי שנה ארכה בריענון וחידוש, הרחבנו את תבחין שירות בכוח הביטחון למקצועות ההדרכה, הסרנו את מגבלת ה-20 שנים, ביצענו הגבלת כלים, הרחבנו את תבחין שירות במשטרת ישראל. וטיפלנו בכל מה שקשור בסוגיית הספורטאים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שמע, אתה יודע, אני שמח שנתתי לך לדבר, לא ידעתי שעשיתי כל כך הרבה טוב. וזה << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> רק באגף כלי ירייה. חברים, חוק הפצועים זה אחד מהחוקים שאני הכי גאה בו חבר כנסת קרויזר, כי מה שעשית פה זה לא רק - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> עשינו. << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> עשינו. לא רק תיקנו עוול מוסרי, תיקנו עוול מקצועי. האנשים האלה שנפצעו הם האנשים שבדיוק אני רוצה שיישאו נשק במדינת ישראל. כמובן שהם יצטרכו לעבור הכול על פי הקריטריונים – משרד הבריאות, בדיקות כאלה ואחרות – אבל אם אתם רוצים לקבל סטטוס, הסטטוס הוא כזה, בכל מה שקשור בעולם הפרטי יש לנו כ-19 רישיונות, ניתנו 13 אישורים מותנים, נדחו 120. בטיפול משרד הבריאות 86 ובטיפול אגף 115. חברים, המספרים האלה נראים לכם מאוד מאוד מאוד נמוכים, בטח ביחס לעבודה ולמסיביות של אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה, קחו בחשבון שללא תיקון חוק הפצועים היה פה אפס על כל הגרפים האלה, האנשים האלה לא יכלו להגיש בקשה לרישיון כלי ירייה פרטי וארגוני. וכל מה שעשינו, פתחנו בפניהם את הדלת על מנת להתמודד עם תנאי הסף והתבחינים. החל מתחילת שנת 2023 הוגשו מאות אלפי בקשות, הסכמה של כל הבקשות האלה היא קרוב לחצי מיליון, רק בשנת 2023, פתיחת מלחמת התקומה, הוגשו למעלה מ-313,000 בקשות כאשר ניתנו למעלה מ-93,000 אישורים מותנים. בשנת 2024, כמובן שהבקשות יורדות והאישורים המותנים עולים, זה בעצם הגיון בריא. 2025–2026, המספרים מונחים בפניכם. דרך אגב, כמעט חצי מיליון בקשות, זה שווה ערך ל-40 שנות עבודה באגף רישוי ופיקוח כלי ירייה. אדוני היושב ראש, את השקף הזה אתה מאוד תאהב ואני אסביר לך גם למה, היה לך, וגם לשר וגם לאגף איזשהו רציונל בכל תיקוני החקיקה. אם אתה יכול לראות, לפני כניסתך לתפקיד ולפני כניסת השר, התבחין המוביל באגף רישוי פיקוח כלי ירייה היה מתוקף הוראות מעבר, מי שלא יודע מה זה, זה דין רציפות. למעלה מ-54% בפאי העוגה, כאשר שירות בכוחות ביטחון היה יחסית קטנטן, אמנם הוא היה השני בגודלו והוא היה יחסית קטנטן למה שאנחנו רצינו. נכון להיום המצב התהפך בצורה דרסטית. שירות בכוחות ביטחון הוא התבחין המוביל עם למעלה מ-50%, לאחריו מגורים ביישוב זכאי שהוא תבחין לא פחות חשוב. ואחריו הוראות מעבר ועוד המון תבחינים קטנים שדי זניחים מבחינת הסטטיסטיקה. זה ההבדל ביישובים הזכאים. צר לי, אני לא יכול לפרט יותר מזה, לא יכול לתת לכם אינדיקציות, גיאוגרפיה, זה מידע חסוי שמונח בפני יושב ראש הוועדה בלבד, אבל כמו שאתם יכולים לראות, כמעט 200 יישובים זכאים הוכרו על ידי השר לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה נטו יישובים או שזה גם אזורים בתוך אותו יישוב של רחובות או שכונות? << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> תשובה ב', היישובים עצמם הם גם חלק ממועצות אזוריות. לאחר תיקון הרווחה הועברו על ידי סאיד ידיד ארבעה דיווחים לביטולי רישיונות. כל הכלים נתפסו. בשנת 2026 הועברו שבעה דיווחים, כל הרישיונות נתפסו. לשאלתכם מה ממוצע של תפיסת כלי ירייה בהמשך רווחה עם סאיד –פחות משעתיים. אנחנו מפעילים כמעט את כל האמצעים שיש ברשותנו וברשות משטרת ישראל, גם אם צריך להגיע אליו לעבודה, גם אם צריך להגיע אליו הביתה, למילואים, לבסיס, זה לא משנה מה, תוך שעתיים הנשק נתפס. אחד מהיתרונות של תהליכי העבודה שבנינו בתהליך הזה, אדוני, זה שהנשק נתפס ורק לאחר מכן יוצא ביטול רישיון. כולנו יכולים להבין למה, כולנו יכולים להבין את המשמעות ואת הסכנה שיש בביטול משרד הרווחה, ולכן אחרי שאנחנו יודעים שמשטרת ישראל תפסה את הכלי, יוצא ביטול רישיון פורמלי מאגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה. התכנסנו לחוק הפצועים, אחרי הדיון אצלך בלשכה, יחד עם חבר הכנסת קרויזר, הבנו שאנחנו צריכים לשייף עוד קצת את העבודה. אני רוצה שתבינו שזה חוק שהיישום שלו מאוד מאוד מאוד מאוד קשה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא מורכב. << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> הוא מורכב. צה"ל עשה פה עבודה סופר מהירה וסופר מקצועית בכך שאנחנו עמדנו על הדרישות המקצועיות שלנו, אם אתה זוכר, שאנחנו נקבל אינדיקציה בממשק צה"ל שהבן אדם שוחרר מסעיף נפשי, זה כמובן קורה. אנחנו יודעים שהוא שוחרר מפעילות מבצעית בממשק, לא צריך מסמכים לדברים האלה. אחרי שבתחילת הדרך, אדוני היושב-ראש, אנחנו בחנו את האפשרות שצה"ל יעביר לנו את כל התיק הרפואי שנמצא בידי צה"ל על מנת שנעבירו למשרד הבריאות, ישבנו עם הנציגים של רינת ודייקנו הרבה יותר את הצורך באמת שמשרד הבריאות עצמו, צמצמנו כמעט לכדי מסמכים ספורים הנדרשים על ידי אותו מבקש, והיום אני יכול לומר לך שמבחינת העברת המידע, חבר הכנסת קרויזר, אין פערים. זאת אומרת – אין פערים. משרד הביטחון וצה"ל יודעים לספק באפס זמן את המסמכים הנדרשים למבקש. אנחנו יודעים להעביר למשרד הבריאות באפס זמן את המסמכים המתקבלים. יחד עם זאת, כשאתם אומרים פערים, כמובן שיהיו פערי SLA והם יימשכו, הם לא ירדו. הסיבה העיקרית היא שלא מדובר בחוות דעת רפואית של לקיחת ריטלין, לא מדובר בחוות דעת של קנאביס רפואי. מדובר בלוחמים, גיבורים שנפצעו חלקם בצורה מאוד מאוד קשה של קטיעות, של PTSD של בעיות כאלה ואחרות, ומשרד הבריאות כמובן צריך להקדיש את הזמן שלו לטפל באותן בדיקות. אז אם אתם רוצים לדעת מה הפערים המקצועיים, אפס. מה הפערים התפעוליים – ישנם והם גם הגיוניים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 120 האנשים שנדחו, על מה נדחו, בריאות וכאלה? << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> לא. הם נדחו בשל אי עמידה בתנאי תבחין. כמו שאמרתי בתחילה, החוק הזה מעביר אותם תנאי סף, את הלוחמים הוא גם מעביר תבחין, אבל אם בן אדם עבר את תנאי הסף ולא מוכיח עיסוק בישוב זכאי, מגורים בישוב זכאי, מתנדב וכולי, אז הוא כמובן יידחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, הבנתי. נציגי צה"ל, חי וגל, את שניכם אני רוצה לשמוע, בבקשה. << אורח >> חי מסיקה: << אורח >> חי מסיקה, רמ"ח מערכות מידע של אגף כוח אדם. אז באמת, אדוני היושב-ראש, אנחנו בשנתיים האחרונות – אם אנחנו מדברים באמת גם על כל התקופה האחרונה – הקמנו מספר ממשקים ייחודיים שפועלים באופן יומי ואוטומטי בין צה"ל לאגף כלי ירייה, למשרד לביטחון לאומי, הכול בתוך מעטפת של הגנת הפרטיות, אישורים וכל הפרוצדורות מסביב, יחד עם כל התיקונים הנדרשים. כפי שבאמת נאמר, כיום הממשק עובד באופן יומי. אין לנו תקלות ואם יש תקלות הן מטופלות ברמה היומית. כל בקשה שמגיעה אלינו חוזרת עם כל המידע הרלוונטי כפי שסוכם, עם כל השדות, אבל אלו אותם שדות ייחודיים, אין מידע שהוא לא נצרך, שהועבר, אבל כל מידע שנצרך מועבר ונעשה בו השימוש שנדרש על ידי אגף כלי ירייה. לגבי החיילים הפצועים, המשוחררים, באמת זה לדעתי התיקון האחרון, אחד התיקונים האחרונים, היה לנו גם לאחרונה עוד תיקון נוסף, אנחנו כל פעם מדייקים את הממשק כדי לתת את המענה הנרחב והטוב ביותר, אבל באמת העברנו את המידע, אנחנו מעבירים מידע לגבי המשוחררים, אם המשוחרר הוא לוחם, האם סיבת השחרור בטרם עת נבעה מסיבות מבצעיות או מסיבות אחרות, אם יש סעיפי ליקוי בבית בריאות הנפש. בהקשר הזה אנחנו כמובן לא מעבירים איזה סעיפים, מה הסיבות וכולי, זאת אומרת אנחנו לא נכנסים לדבר הזה, ועדיין, אם הוא סיים מבחינת צה"ל סיום שירות חובה תקין, זאת אומרת יכול להיות שהוא ישתחרר בטרם עת, ועדיין מבחינת צה"ל הוא סיים שירות חובה תקין, אנחנו מעבירים גם את המידע הזה, זה בנוגע לחוק הפצועים, אנחנו מימשנו אותו בצורה מלאה ועובדים ברגע בכל הדברים. כמובן, כמו שהוזכר פה, גם נושא של מקצועות ההדרכה עבור המדריכות וכל הנושא של טרום 99 עם הפתרונות הייעודיים שעשינו, וגם תיקנו את הממשק הזה ממש בשבועות האחרונים עוד פעם בדיוק נוסף כשהבנו שיש איזושהי לקונה במימוש שלו. נראה שאנחנו במקום טוב שהדברים עובדים וזורמים בצורה טובה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> טובה. אין ספק, אני יכול להגיד לכם מהניסיון, אני לא מהווה מקרה בוחן, אבל כמות הפניות לאורך השלוש השנים האחרונות אליי על נושאים שבעבר היו בעיות של תקשורת בין המשרד לבין צה"ל, כבר כמעט לא קיימות, או אפילו לא קיימות. זאת אומרת, כן, יש פניות בנושאים כמו "למה היישוב שלי לא?" ו- "למה אני כן?", כל מיני כאלה, אבל בסך הכול בממשק אני מבין שצעדנו את אותם צעדים שצריך לעשות. גל, בבקשה. << אורח >> גל כהנר: << אורח >> אז אני אוסיף על מה שכבר נאמר, שהממשקים באמת עובדים תקין. אני מתחברת למה שוויצמן אמר. ברור שיש כל מיני שאילתות על משך הזמן, על מקרים פרטניים, אבל אנחנו יצרנו ממשק ידע אגף כלי הירייה, עם כתובת מייל שלכשנגיע למצב שיש שאילתה פרטנית, אנחנו יודעים לתת להם מענה מיידי בתוך, לרוב ממוצע יום ואפילו פחות, אולי חלק מהדברים מורכבים קצת יותר. מבינים שיש עתירות, מבינים שיש כל מיני אנשים שמערערים על ההחלטות, אבל אנחנו יודעים יחד עם אגף כלי הירייה לתת את המענה ואת התשובה הנכונה אז כמו שאמרתי, יש מקרים פרטניים שעדיין לא מרוצים ממה שקורה, אבל הם מטופלים ידנית בממשק מול אנשיו של ויצמן ולימור וכל האנשים האלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה מאוד חשוב, ביחס לאותם פצועים. << אורח >> גל כהנר: << אורח >> לדעתי יש יותר תנועות לגבי טרום 99 מאשר השירות לפצועים ואנחנו חיים עם זה בצורה טובה ונותנים מענה לכולם. כמות התיקים הרפואיים שפונים אלינו, לפניות ציבור של הצבא ולצה"ל בכלל, היא גדולה לאין שיעור בשנתיים וחצי האחרונות, וזה הגיוני, גם לאגף השיקום וגם לכאלה שמעוניינים לערער על התיק ולבדוק מה הסיפור, ואנחנו הרחבנו את המענה, טייבנו את המענה, עדיין יש מקומות שבהם לוקח קצת יותר זמן, כי זה ארכיון צה"ל ודברים כאלה, אבל ככלל טייבנו את המענה הרבה יותר טוב. והדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה שגם אם עד לפני כמה חודשים, לקבל אישור מצה"ל, היה לוקח חמישה ימים, אז היום אנחנו נמצאים כבר במצב שבו כל אישור מצה"ל, למעט כמה מקרים שיפתרו בקרוב, לוקח 40 דקות. זאת אומרת שאם היינו על חמישה ימים וממשקי בקרה פחות טובים, היום בן אדם רוצה שרוצה כל אישור צבאי מצה"ל, לוקח לו גג 40 דקות ולפעמים גם 10 דקות. גם כאשר פונים פונים לאגף כלי הירייה ורוצים אישור זה או אחר ורוצים לערער, הם פונים לצה"ל, מקבלים תוך 40 דקות בלי לדבר עם אף אחד בדרך, וזה גם תהליך מאוד טוב שקרה. מעבר למענה לאגף הכלי הירייה, לכלול הציבור הרחב שפונה אלינו וצריכים אישורים. אז זה עוד משהו שהתקדמנו איתו ונותן מענה. אם אתה שואל אותי, שורה תחתונה, ממשק מצוין עם אגף כלי הירייה ואנשיו. הממשק הטכנולוגי עובד, ואיפה שצריך את ההתערבות הידנית שלנו, אנחנו נמצאים פה כדי לעזור. << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, רק ברשותך, לפני שליאור נותן את דבריו, חברים, חוץ מהעובדה שממשק צה"ל טייב בצורה אופטימלית ומקצועית את השירות גם שלנו וגם של צה"ל, הוא הכחיד את ניסיונות הזיוף של טופסי 830. דיברתי על זה מספר פעמים בוועדות אצלך. מפרוץ מלחמת התקומה ממשק צה"ל תפס 113 מקרי זיוף ודאיים של טופסי 830-807 אישור על מהלך שירות סדיר שזה בעצם 830 . אז הממשק הכחיד את הסיטואציה הזאת כי כבר בבקשה אתה לא מתבקש להביא לי שום טופס צבאי, אני יודע לך הכול, אז גם זה ראוי לציין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אור, בבקשה. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> טוב, העבודה שהאגף לרישוי כלי נשק עשו באמת הביאה תוצאות בזה שהם זיקקו את הרשימה של מה צריך מצה"ל. עד היום כל מגיש שהיה צריך להביא את התיק הרפואי ואז אנחנו הסברנו ש-66% מהפצועים הם בכלל אנשי מילואים שמטופלים בקהילה, בקופות החולים והמידע הרפואי לא מוחזק בכלל בתיק הרפואי והוא לא עדכני, לכן זיקוק הרשימה נתן מענה. לעתיד, לקדימה, אנחנו רואים שעכשיו הפצוע פעם היה מטופל בצה"ל ובקופת חולים והיום מרבית הפצועים מטופלים באגף השיקום והייתי ממליץ כן להסדיר את מנגנון העברת המידע מול אגף השיקום, כי עכשיו אנחנו נראה שיש לנו 24,000 פצועים, המספרים האלה כל חודש עולים באלפים בפצועי הנפש, ואז כשפצוע יבוא להגיש, הוא כבר לא יצטרך להביא את התיק הרפואי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו יודעים לחבר את אגף השיקום? << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אז ביקשנו שיהיה פה נציג, אמור להיות פה סגן הרופא הראשי, אבל בכל מקרה מה שאני ממליץ זה פשוט, כי אנחנו רואים מה יהיה עכשיו כשפצוע יבוא להגיש בקשה, הוא יצטרך להביא את התיק הרפואי מצה"ל, את התיק הרפואי מקופת חולים ואת התיק הרפואי מאגף השיקום כי הוא מטופל שם על הפציעה המוכרת, ולכן צריך להיערך לזה וצריך להסדיר העברת מידע בין אגף השיקום שהיום, לפי מה שאני מכיר, היא לא קיימת. << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> זה חלק ממסקנות ועדת דן רונן שהמליצו לחבר בינינו לבין משרד הרווחה, ביטוח לאומי ואגף השיקום. יש לנו בינתיים אחד משלוש. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> זהו, אז גם בוועדת מור יוסף שעכשיו מתכנסת אז דנים בכל נושא העברת המידע והממשקים ואני חושב שזה תכף יתפוס את הפצועים ויעכב את התהליך, אם לא נפתור אותו מראש, אז זאת נקודה חשובה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, תודה, נקודה חשובה, אנחנו לא נוותר עליה, תכף נדבר עליה, אני באמת רוצה לשמוע את הדוקטורים, אבל קודם כל רינת, רוצה לומר משהו? << אורח >> רינת יופה: << אורח >> רק לחדד שבהחלט היה בתחילת התהליך את הקושי בקבלת מסמכים רפואיים, וזה מאוד מאוד השתפר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את מזהה היום איזשהו פער? << אורח >> רינת יופה: << אורח >> לא, הנושא מאוד השתפר. התחלנו לקבל את מה שהיינו צריכים לצורך קבלת ההחלטות. אני רוצה להדגיש שאלו תיקים סופר מורכבים והולכים פה על חבל דק, מתקבלות החלטות מאוד קשות ועם כל הרצון להתחשב לא כל פציעה מאפשרת את זה. שלא ישתמע שמדובר בהחלטות קלות. מדובר בהחלטות מאוד מורכבות. כל מקרה מטופל לגופו בשיא הרגישות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני חייב לומר לך באמת בעניין הזה, מכיוון שאני די עוסק בו בשנתיים האחרונות, אני ישן עם עין אחת פקוחה, אבל אני מאוד סומך עליכם. את יודעת למה? כי אין לנו ברירה. אנחנו חייבים לסמוך על אנשי המקצוע, ואתם אנשי המקצוע. << אורח >> רינת יופה: << אורח >> אני יכולה להגיד לך שבמשרד שלנו גם אנחנו מאוד פועלים מהלב. מהלב, מהראש, ועדיין יש פה קבלת החלטות מורכבת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> וטוב שאתם מקבלים את ההחלטות האלה. בואו רגע נעלה את דוקטור לובוצקי. מאגף השיקום, הוא איתנו. << אורח >> מרדכי לובוצקי: << אורח >> מה שאני רוצה לומר בהמשך לדבריו של אור, אנחנו בהחלט פועלים, יש לנו קצת בעיה בהעברת הנתונים, כי יש פה קצת מכשולים משפטיים שאני לא עד כדי כך מעורה בהם כי אני לא משפטן. על פי החוק אנחנו לא מוגדרים כרופא המטפל, אבל אנחנו בהחלט פועלים בנושא של הוועדה הבין-משרדית להעברת מידע כדי לעשות. אנחנו כבר מזמן דיברנו על זה, דיברנו על זה לא רק בנושא של כלי הירייה, אלא אפילו לדוגמה, נושאים של מטופלים וכאלה שמצד אחד מגישים אצלנו בקשות על הכרה ב-PTSD ומצד שני הייתה תקופה ארוכה שצה"ל המשיך לקרוא להם לשירות מילואים, שזה גם לתת בידם נשק. עכשיו, אין הבדל אם הנשק הוא אזרחי או נשק צבאי, בסוף הבעיה היא במישור הרפואי – איך זה משתלב. את המישור מול צה"ל, למיטב ידיעתי, פחות או יותר פתרנו, אנחנו גם נפעל לפתור, כי אנחנו בהחלט חושבים שחייבים לשים עין על הנושא הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה. אור, אתם יכולים לראות שהקשר הזה מהודק? << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> לגבי כל העברת מידע בין צה"ל לאגף השיקום בנושא המילואים, עשינו עבודה של חצי שנה שהסתיימה לפני חודש וקיבלנו את האישור. לגבי הנושא השני שהעלה ד"ר לובוצקי, צריך לפתור אותו מול הוועדה להעברת מידע של אגף השיקום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוועדה הבין-משרדית. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> בדיוק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אמרת דוד, בפתח דבריך, זה חוק של כולם, אנחנו יושבים פה בכובע של חברי הכנסת והצינור להעביר את התיקון, אבל בסוף כולם ביחד – אתם באגף, צה"ל, משרד הביטחון, משרד הבריאות – כולם פה שותפים באמת לבשורה הטובה הזאת. אני אומר, הרבה מהפניות שמגיעות אליי, זה תקוע בצינור מול משרד הבריאות, אז השאלה איך אנחנו מייצרים פה את הגאפ הזה, פותרים פה את האירוע הזה. והדבר השני, עלה פה בסוגריים, הנושא של פוסט טראומה ושחרור משירות מילואים, שזה פניתי לשר הביטחון. האם באמת יש איזושהי יכולת לייצר איזשהו מסלול פרטני עבור אלו שמוגדרים כפוסט-טראומטיים, בבחינה פרטנית כדי שזה לא יפגע להם בשירות המילואים, שחבר'ה שהם חבר'ה איכותיים, קצינים, מ"פים שנפגשתי איתם, שעוד מוגדרים כפוסט-טראומה בכלל מאירועים לא בהכרח צבאיים, אלא פיגועים וחלילה דברים כאלה ואחרים, שפתאום בהחלטה הזאת באמת הם נגרעו ממצבת הלוחמים, אם אפשר התייחסות קצרה לזה. אני חוזר רגע לדבר הראשון של איך מגשרים על הפער הזה מול משרד הבריאות וצה"ל. אני יודע שיש חבר'ה שפונים אלי והם מחכים חודשים ארוכים לתשובות. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אז אני אגיד על זה מילה, על כל נושא הקפאת המילואים. אז יצאנו במדיניות חדשה שמי שהוביל אותה בצה"ל זה חיל הרפואה, זאת החלטה רפואית, ובעצם כל מי שמקבל מעל 30% נפש מקבל אינדיקציה להקפאה. כן עשינו את זה בצורה מאוד רגישה ומכילה וליווי בתהליך, ואנחנו נותנים זמן תגובה להביא את המסמכים, להסביר, להביא המלצות מפקדים וכן לעשות איזשהו ניסיון מיצוי. מי שמאושר ללחימה מאושר, מי שלא מאושר ללחימה אנחנו עובדים על להציע לו תפקידים במסלול האירופי, גם למצות ולא לוותר על אף אחד,. אחד הדגשים הכי חשובים שהובלנו בתהליך זה בעצם לעשות את זה בצורה מכבדת, רגישה אחרי אנשים שנתנו פה תקופה ארוכה במילואים ולא בהודעה אחת להקפיא אותם. אז זה כן תהליך משותף שאנחנו עושים עם אגף השיקום וחיל הרפואה ובליווי מפקדים, וחשוב להגיד שאנחנו באמת עושים מיצוי לכל אחד ואחד, באופן פרטני. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> השאלה שנייה הייתה בעצם להעמיד בסיטואציה או מה שנקרא התנאים הסוציאליים שמגיעים בגין האחוזים או שירות מילואים - - - << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אנחנו לא לוקחים את זה כשיקול. ההחלטה היא נטו החלטה רפואית. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ההחלטה עומדת לפתחו של החייל שצריך להחליט מה יותר חשוב לו – ההכרה וסל הטיפולים או שירות מילואים. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> סל השיקום וכל התנאים שהוא מקבל, אנחנו לא אומרים לו לוותר על זה כדי לעשות מילואים. ההחלטה היא רפואית. אם הוא כשיר לעשות הוא ימשיך לקבל את אותו סל הטבות. יש לנו אנשים שמוכרים, מקבלים סל שיקום מאגף השיקום ועדיין ממשיכים בשירות מילואים. זה לא סותר אחד את השני. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אעדכן את הפונים. אני חוזר שוב לשאלה הראשונה לגבי הפער מול משרד הבריאות. << אורח >> רינת יופה: << אורח >> תראו, העומסים ותורי המתנה במשרד הבריאות זה נושא שאנחנו דיברנו עליו לא פעם, ואנחנו כרגע נמצאים בתהליך משותף מול המשרד לביטחון לאומי, ובהחלטות משותפות בין המשרדים אנחנו סיכמנו על הקמת מיקור חוץ להעסקת רופאים על ידם. זה יתחיל לעבוד בקרוב אני מקווה, ובינתיים אנחנו עושים כמיטב יכולתנו. פשוט צריך להבין שהשירות הזה במשרד הבריאות היה ניתן מעל התפקידים העיקריים של רופאים. עזבו אותנו מספר רופאים, וזאת הסיטואציה. זה סיוע, זה לא מוגדר, זה לא משימה שלנו משפטית, ועדיין התכנסנו ואנחנו עשינו ועושים ונמשיך לעשות בתקופה הקרובה את המירב. אני מקווה שבקרוב כבר יקום מיקור חוץ, אנחנו באמת בשיתוף פעולה, רק אתמול היה לנו דיון מאוד פורה של העברת מקל. לגבי כוחות הביטחון, אני יכולה להגיד שאנחנו תמיד נתנו להם קדימות, כל עוד ידענו. כרגע הם נכנסים לנו בתורים יחד עם כולם, יכול להיות שאם אנחנו נדע ותסמנו לנו את המקרים האלה, נמצא איזושהי דרך לקדם אותם, אבל כרגע הפניות האלה מגיעות לתור רגיל ומחכות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה. אתה מכיר את זה, נכון, דוד? << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה צריך את הנוכחות שלנו לצורך קידום התהליך או שהוא נשלט היום? << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> הנושא הזה די רגיש, במיוחד אצלי. כפי שרינת ציינה, העומסים שהוטלו על היחידה שלה והמשרד שלה הם לא פרופורציונליים. אני האחרון שיכול לבכות, גייסתי 60 תקנים בשלוש השנים האחרונות, את רינת רק עזבו. כפי שהיא ציינה, אנחנו נמצאים בעבודת מטה מאוד אינטנסיבית שאורכת כבר מספר חודשים ואנחנו לקראת סיומה. התוצאות של עבודת המטה הזאת יביאו בסופו של דבר לגיוס רופאים במיקור חוץ שהופעלו על ידי המשרד לביטחון לאומי. לרופאים האלה תוגדר חוקה מטעם משרד הבריאות – חשוב מאוד שזה יצוין פה בפרוטוקול – מטעם משרד הבריאות, אנחנו לא קובעים להם את החוקה. אנחנו נקבע להם בסך הכול SLA מוגדר. יש תקציב לכל תיק, אז כמו שאמרתי, החוקה תיקבע על ידי משרד הבריאות, הרופאים שלי יועסקו במיקור חוץ, כמובן יקבלו את כלל המסמכים כפי שהם מקבלים היום מפקידי הרישוי, ואני מקווה שהגיבנת והפערים שנמצאים היום יקבלו מענה כבר בתקופה הקרובה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה. תודה. קרן, משרד המשפטים, את רוצה לומר משהו? לא. משרד הרווחה, ראיתי שסאיד יצא החוצה. יש פה עוד מישהו ממשרד הרווחה? כן, בבקשה. אין התייחסות. דווקא קיבלתם מחמאות על הפעולה. זאת אומרת, לא צריך לקלקל את מה שיצא טוב. הבנתי. סאיד אתה רוצה להגיד משהו? לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איזה כיף. חייל מילואים שחר פילו. בבקשה. << אורח >> שחר פילו: << אורח >> כן, שלום, תודה ליושב-ראש הוועדה. הסיבה שהגעתי לכאן, קודם כל יש לציין שהשר, כבוד השר איתמר בר גביר באמת עשה עבודה נפלאה בכל מה שקשור למתן רישיונות נשק. אני לא חושב שהיה שר ואני לא חושב שיהיה שר שיעשה את מה שהוא עשה – כמובן בעזרתכם, אדוני היושב-ראש וחבר הכנסת יצחק קרויזר – באמת ישר כוח. הייתי מעוניין להעלות כאן חתך מסוים בצה"ל שלא זוכה, הייתי קורא לזה ליחס. אני שירתי שלוש שנים כמכונאי ציוד קרקע בבסיס חיל האוויר תל נוף. למעשה כל הפעילות שלנו הסתכמה סביב השמשות ותחזוקה של המטוסים. זאת אומרת שהפקידו בידינו עשרות מיליוני דולרים, ואני כמובן לא מדבר על חיי הטייסים. לראיה, אותו טייס שנאלץ לצנוח באיראן – אמריקאי, אבל זה לא משנה, הוא נפגע מטיל – אבל רק להמחיש את הדוגמה. כשמדברים בעצם על מטוס שיוצא לגיחה צריך להבין שמאחורי כל מטוס עומדת אופרציה שלמה של עשרות ומאות חיילים – נגדים, חיילי חובה וכולי – בלי הצוות הזה המטוס לא יוצא לאוויר, על כל המשתמע מכך, ולדוגמה היה לנו היו לנו מבצעים שונים. אני שירתי בעמוד ענן וצוק איתן, ישנתי אולי ארבע חמש שעות בממוצע, כי זה מפעל. האחריות הזאת היא לא אחריות תיאורטית ואני רוצה להשתמש בתקדים שעורכת הדין אודליה קדמי יצרה. היא לקחה את התצפיתניות ואת המדריכים שכבודם במקומם מונח, והיא טענה שאם אותו מדריך או אותו חייל מחזיק נשק 24/7 בשירותו הצבאי, גם אם הוא לא משתמש בפעילות צבאית מזוינת, אז יש לו מה שנקרא את הזכות להחזיק. אז אני רוצה לקחת את האחריות הזאת ולהשתית אותה על הנושא הזה. יש לציין שטעות הכי קטנה יכולה להשבית מטוס ולא עלינו לגרום להרוגים, או חס וחלילה טייס שנופל בשבי. אני רוצה גם להשתית את זה על הנושא של נשק, טעות הכי קטנה שמי שלא יודע מה זה נשק או לא יודע את האחריות שמושתתת בדבר, עלולה לגרום לאובדן חיי אדם. זה לא רק שהחזקנו מברגים או מברגות במהלך השירות הצבאי שלנו, כמובן שהשתתפנו בפעילויות ביטחון שוטף, בין אם זה אבט"שים באלון מורה, בבית אל, באיתמר, או בין אם זה בשמירות שוטפות בבסיס, או בין אם זה בפרשים טורקיים שהיו לנו בכמה פעמים שחשבו שמחבלים או חדירות כאלה בוצעו בבסיס, אז לכל מקום היה את הנשקייה היהודית שלו, כלומר אם לצורך העניין אני שירתתי באגף, אז כולנו באותו רגע באזעקה היינו מגיעים אל הנשקייה היהודית, כל אחד עולה על הנשק שלו, וכמובן יוצאים להגן על האגף. כלומר, התפקיד שלנו לא היה לחתור למגע, את זה כיתות הכוננות היו עושות, התפקיד שלנו היה נטו הגנה. כמו שציינתי בתיקונים האחרונים, העליתם את הנושא הזה. עכשיו, האינדיקציה שלי היא כזאת, משמעת גבוהה, הקפדה על נהלים וקבלת אחריות אישית. אני אישית חמוש בתוקף זכאות ביישוב זכאי. השר איתמר בן גביר, נתן לנו, למזרח ראש העין, נתן לנו את הזכות לשאת נשק. היו לנו עשרות פרשים טורקיים מהכפרים ממול, וסוף סוף הוא נתן לנו את הזכאות הזאת. אני אישית מתאמן בין חודשיים לשלושה חודשים, כל פעם, חודשיים, שלושה, קבוע בקבוצות אימון פרטיות. שם אני לומד את כמה התפעול של האקדח שונה מאוד מהנשק הארוך. האחריות היא אותה אחריות, אבל התפעול הוא שונה אז זה לגבי המשמעת והאחריות וכל הנושא הזה. כמובן אני מתייחס גם למכונאי מטוסים, חימוש וכולי. אם במדינה סומכים עליי בגיל 19–18 לקבל נשק ארוך ואומרים לי בבקשה תכיר, זו הבת זוג שלך לחודש וחצי הקרובים בטירונות או לאורך כל השירות, אני חושב שגם כאן, גם במהלך האזרחות. אני לא מבקש שכל המערך או כל תומכי הלחימה למיניהם ייכנסו באופן גורף, כן הייתי מבקש שתעשה עבודת מטה, אם אפשר כמובן, על מנת לשקול את האופציה הזאת, כי אין ספק שהכפלת הכוח של הנשק במרחב האזרחי מצילה חיים, ראינו את זה לא פעם ולא פעמיים בפיגועים כאלה ואחרים, ובוא נגיד שהמחבלים לא עוצרים ביישובי התפר. אם יש להם אופציה להמשיך לתל אביב – כמו הפיגוע הנוראי שראינו ברכבת הקלה ובמזל היה שם אזרח חמוש – הם ימשיכו והם יעשו טבח יותר גדול. זו השאיפה שלהם. בסופו של דבר מדובר באנשים שכבר הוכיחו את שירותם במבצעים האחרונים, וזה למעשה הבקשה העיקרית שלי, אני מאוד אשמח אם תואילו לשקול את זה, אם יש לכם שאלות אני אשמח לענות, תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, שחר. עורכת הדין סונגו, בבקשה. << דובר >> רחל סונגו: << דובר >> תודה. אני עורכת הדין רחל סונגו משדולת הנשים בישראל. בהמשך למה שנאמר פה על ידי חבר הכנסת קרויזר על הזהירות הנדרשת והאחריות בנשיאת נשק, אנחנו בשדולת הנשים בישראל רואות עלייה בשימוש בנשק חם וברצח נשים על רקע מגדרי. אלו לא רק מקרי רצח אנחנו גם קיבלנו דיווחים על נשים שחוששות, כי לבן זוג, לבן זוג לשעבר יש נשק בבית, ובגלל זה צריך להתייחס לזה יותר בזהירות. מה שנאמר פה על הסיפור של השיקום הוא קריטי. אנחנו לא רוצים שהנשק יגיע לידיים שאחרי זה יכול להשתמש בזה כנגדה. ודבר שני, בקשר למשרד הרווחה, אני מצטרפת לברכות על סאיד, הוא עושה עבודה מדהימה, ולאגף כלי ירי, יחד עם זאת, הממשק הוא ממשק שהוא בדיעבד. כלומר, זה רק אחרי שהאישה מקבלת דיווח שהבן זוג רוצה נשק או שיש לו נשק, אבל אנחנו אומרות שצריך ממשק משותף שהוא גם לפני, כלומר שמשרד הרווחה יוכל לדווח לאגף כלי ירי על אנשים שלא אמורים לקבל כלי נשק, שיש להם עבר שהם קיבלו דיווחים על אלימות ודיווחים שבעצם הם מסוכנים, ולא תמיד יש את הנתונים האלה בידי המשטרה, כי לא תמיד מתלוננים למשטרה על הנושאים האלה, בגלל זה אנחנו חושבות שזה קריטי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. שני דיונים רצוף. עורך דין סונגו, אצלי בשני דיונים רצוף, ובשניהם היא אומרת דברים חשובים. << דובר >> רחל סונגו: << דובר >> ואני מודה לאדוני על הדיונים ועל ההקשבה, זה לא מתקבל מכל ראשי הוועדות, אני חייבת לציין. << אורח >> מירית לביא: << אורח >> שלום לכולם, עורכת דין מירית לוי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. אני אשמח לשאול כמה שאלות על המנגנון החדש שנוצר עכשיו באמת אחרי שתיקון מספר 25 מיושם. אז קודם כל איך מוגדר בפועל המונח פעילות מבצעית לצורך מתן רישיון? זה עלה בתהליך חקיקת התיקון, אבל באמת זה לא ברור איך בדיוק זה מוגדר. גם הנושא של סיבות רפואיות שמאפשרות גישה לנשק בגיל צעיר יותר עבור לוחמים, אז גם זה לא מוגדר בחוק ונשמח להבין איך זה באמת מוגדר בפועל. באחד מהדיונים הקודמים בנושא הזה אמר סמנכ"ל רישוי ופיקוח כלי ירייה, שברגע שחייל צה"ל משתחרר מסיבות רפואיות, הוא מגיע כדף נקי לרפואת הקהילה, שזה באמת נכון וזה גם עלה כאן, אז אם אפשר רגע להסביר באמת, עכשיו – כשהתיקון לחוק מיושם במשך חודשים מספר – איך בפועל מטופלת בקשה שכוללת התייחסות למשל לכך שהמבקש באמת שוחרר על רקע נפשי, אז איך באמת הדבר הזה מטופל? ושאלה כללית יותר לאגף כלי ירייה, האם יש באמת לראייתכם באגף השיקום מידע שנכון להעביר לאגף? באמת רב סרן אברג'יל העלה את זה, אז איך באמת אפשר להתקדם עם זה, האם זה דורש לראייתכם תיקון חקיקה, כי באמת זה לא קשור רק לתיקון מספר 25 זה קשור בכלל לכל הבקשות. זה באמת נושא מאוד חשוב, ולסיום האם יש חדש בכל הנוגע לקבלת נתונים שיכולים ככלל לסייע בתהליך הרישוי, נתונים ביטוח לאומי וגם הנושא הזה של הטמעת השאלון המעודכן של משרד הבריאות, אם יש חדש גם בזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין, תודה, מירית, דוד, אתה רוצה לענות? בבקשה. << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> כן, קודם כל שאלות מאוד מאוד חשובות ומקצועיות. אני מאוד רוצה להתקשר עם אגף השיקום וביטוח לאומי, מאוד. עם משרד הרווחה באמת בתקופתו של סאיד הצלחנו להבקיע את המהלך הזה ועשינו את זה גם באופן דיגיטלי. לשאלתך קודם, לא צריך תיקון חקיקה, יש מהלכים של העברות מידע בין גופים ממשלתיים, דרך טופס 7א. דרך אגב, אני וחי לא היינו צריכים שום תיקון חקיקה, פשוט ישבנו, פעלנו, אמרנו מה אנחנו צריכים אחד מהשני ויצאנו לדרך. אני חושב שגם באגף השיקום וגם בביטוח לאומי יש המון מידע שיכול לשרת אותי בהרבה מובנים ומרכיבים. לגבי פציעה בפעילות מבצעית, אני אשאיר את זה לגורמי צה"ל, אבל לשאלתך לגבי השאלון הרפואי, דובר על זה לא מעט, אדוני היושב-ראש, משרד הבריאות ביקש להטמיע הצהרת בריאות חדשה ממש בתחילתה של מלחמת התקומה, לא רוצה לענות בתור מי שהיה ראש האגף דאז, אני כן יכול לבוא ולומר את הרציונל שהוצג אז. הצהרת הבריאות החדשה מכילה עשרות סעיפים פוסלים, כאשר כל סעיף פוסל, היו דיוקים כאלה ואחרים, אבל כל סעיף פוסל. המשמעות היא שלא הייתה מתקבלת שום בקשה במדינת ישראל תוך כדי המלחמה. היום אנחנו נמצאים, כפי שרינת ידידתי אמרה, בסיומה של עבודת מטה. אנחנו נשב ביחד על כל הצרכים המקצועיים והרפואיים שמשרד הבריאות קובע ויקבע. אני רוצה לציין שגם מה שאמרתי שאנחנו מקבלים את המקל, אוקיי, אנחנו מקבלים את המקל, אבל כל הדירקטיבה הרפואית ושיטת הפעולה, מה שאנחנו קוראים לזה בעגה המקצועית חוקה, נקבעת על ידי משרד הבריאות בלבד. הם אלה שייתנו לי את האור הירוק לקבוע איזה מינון של ריטלין יצריך רופא, איזה לא יצריך, קנאביס רפואי למאבטח כן, לא, וכן הלאה. זה לעניין התשובות של כלי ירייה. פציעה פעילות מבצעית, זה כמובן שלכם. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אני אגיד שכל מה שנקרא כל חייל צה"ל שנפצע במסגרת הבירור של הפציעה יש רגע בירור נסיבות הפציעה, יש תיעוד של הדבר ברשומת את הצה"לית וזה חלק מהיכולת שלנו להבדיל את הנסיבות ולעדכן מה הסיבה שבגינה אותו בדרך כלל לוחם משתחרר – אם זה נסיבות פציעה מבצעית או בנסיבות אחרות. << אורח >> מירית לביא: << אורח >> אבל יש הגדרה בנהלים של המונח הזה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואי נעצור פה, בבקשה, מירית, אנחנו חייבים להתקדם. מה שאני ממליץ, תעבירי לי את השאלות, אני אעביר להם ואנחנו נדאג שנקבל כולנו את התשובות, לא רק את. משרד הבריאות, מישהו רוצה עוד להתייחס? << אורח >> שחר פילו: << אורח >> בבקשה, אם אפשר משהו קטן, רק לשדולה, לגבי הנושא הזה שהעלית על נשקים וסכנה לנשים. אני יכול להעיד על אשתי שלפני שמחת תורה, היא לא הייתה מוכנה לשמוע נשק בבית בגלל הילדים הקטנים. אחרי שמחת תורה, היא הבינה את המשמעות של נשק בבית, כמובן בידי אזרחים נורמטיביים כמו שהיא ציינה, והיא הכי רגועה היום בעולם כשאני מסתובב איתה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היא יותר רגועה בגללך או בגלל הנשק שיש לך? << אורח >> שחר פילו: << אורח >> גם וגם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> רוצה רגע ליושב ראש לחזור רגע למהות הדיון, לא קיבלתי אבל עדיין את התשובה או את מה אפשר לעשות במשרד הבריאות. << אורח >> רינת יופה: << אורח >> אני חושבת שאני התייחסתי לזה, בימים האלה אנחנו עובדים על הקמת מיקור חוץ בביטחון לאומי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לך זמן, כמה כוח אדם חסר, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לסייע ולהדביק את הפער? << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> חבר הכנסת קרויזר, אם זה לא היה ברור, אני אנסה ברשותך להבהיר את זה. אין צורך יותר בתקנים ובמשאבים למשרד הבריאות, היות שהם לא ממשיכים לטפל בזה. אם זה לא היה ברור כרגע לא אני פשוט רוצה לחדד את זה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אומר אני תוך כדי מקבל הודעות מהפונים שהם צופים בדיון פשוט ויש להם לחדד את השאלה. << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> אני אשמח גם להסביר להם, אני האחרון שמתפתל, בסדר, משרד הבריאות הבהיר בצורה קולגיאלית ושיתופית שאנחנו חייבים להיכנס לתמונה ולקחת את האחריות כי אפשר להמשיך לשלוח, אבל כאשר לרינת יש בערך רופא וחצי שצריך לטפל ב-12,000 בקשות בשנה, כולנו יכולים להבין שזה כוסות רוח למת, והם באמת עושים את כל המיטב על מנת גם לתת מענה למקרים מאוד מאוד ייחודיים ודחופים, אבל זה בלתי ניתן. אז מה שאנחנו עושים ומה שאנחנו עשינו זה הקמת מיקור חוץ עם מימון של המשרד לביטחון לאומי, עם SLA של המשרד לביטחון לאומי כפי שאתם מכירים שייצא לפועל ממש בתקופה הקרובה. אנחנו כבר ביום חמישי הזה מגייסים את הרופא משפחה, ואני מקווה שבאמת בשבוע שלאחר מכן נגייס את עולם הנפש, את הפסיכיאטרית שלנו. כל מה שאני מציין כרגע, אדוני היושב-ראש, זו הנחייה הראשונית מה שנקרא, כמובן שלאחריו, גם עד סוף יולי אנחנו אמורים להוציא מכרז, המכרז זה כמובן למול חברה שתספק לנו מגוון של רופאים, מגוון של שירותים, על מנת לתת את המענה לבעיה הזאת. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מה לוח הזמנים? << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> רופא תעסוקתי ביום חמישי, פסיכיאטרית מחכה רק לעניינים מנהליים של ביטוח ולאחר מכן ניתן את ההחיאה הראשונית החייה הראשונית כבר חשוב להגיד, חבר כנסת קרויזר, לא תיתן למענה לאנשים שאנחנו מדברים עליהם, הפצועים, בסדר אבל היא כן תיתן הנשמה מלאכותית ולאחר מכן עם המכרז הגדול אני מקווה שאנחנו נשלים את הפער הזה. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> זה קרה לנו עם המרב"ד. יצא למיקור חוץ, זה צמצם משמעותית את התורים וגם אפשר להשתמש בזה. בסוף התיקים הרפואיים מוחזקים כבר. בסוף שמישהו בא להגיש בקשת הכרה או לחדש רישיון, המידע, הוא הוציא כבר את התיק הרפואי מפה, צריך להתייחס גם לזה, אבל זה הוכיח את עצמו. << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >> שוב, דבר אחרון, מלבד קביעת חוקה על ידי משרד הבריאות, הרופאים שלי יקבלו הסמכה ממנכ"ל משרד הבריאות. אנחנו נשלים את כל הצרכים המשפטיים והחוקיים על בסיס חוק לירייה ותקנת התבחינים, ככה שכל רופא שהוא עסק על ידיי במיקור חוץ הוא אמנם מקבל ממני כסף, אבל הוא מקבל את הדירקטיבה והחוקה במשרד הבריאות ומקבל הסמכה מפרופסור סימן טוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת קרויזר, מילות סיכום. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני חושב שיש פה בשורה של ממש, בשורה משמעותית, בעיקר לחברים היקרים שצופים בנו ואני חושב שככה מתנהל הליך חקיקה מהיר, מקצועי, ענייני, כולל שדרוגים ועדכונים וקשב רב לציבור בדרך, ואני חושב שכולנו יכולים להיות שמחים על כך שבאמת יש פה איזושהי בשורה מאוד מאוד משמעותית גם בהיבט הביטחוני הרחב של מדינת ישראל בהגנה על אזרחי מדינת ישראל, וגם ברמה האישית של אותם אלו שנפצעו. יש פה איזשהו משהו שממה שאני לפחות מקיים עם הפצועים, היכולת הזו שמדינת ישראל חוזרת להכיר בהם כלוחם חמוש, עם נשק, להגן על עצמו, על המשפחה, על הסובבים אותו, זה משהו שהוא משמעותי מאוד. לא גורם מטפל אבל אני רואה רק את הפידבקים שזה באמת איזשהו גורם מאוד מאוד משמעותי. בחזרה לשגרה, לחיים ולסביבה, תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדי, כמה מילות סיכום שלי. הגישה של האגף, שאתה מוביל, דוד, של לתת אפשרות לשאת נשק ללוחם שהוכיח יכולת זו תוספת לביטחון, וזאת הרוח הנכונה, וכך צריך להמשיך לעבוד. אני בטוח שזה נדבק אצל כולנו. בין השורות שאתם מדברים עליהן, אני רוצה לשים את הנושא על השולחן, לוחם שנפצע שמקבל בסופו של דבר גם רישיון לשאת נשק, אני אומר לכם, זה חלק מהריפוי שלו. קחו את זה בחשבון, זה חלק מהריפוי שלו. אני לא אחליט מי יש משרד בריאות ואמרתי כבר שאני סומך עליהם, אבל קחו את זה בחשבון, זה משהו שאנחנו לא תמיד נותנים לו את תשומת הלב. לך שחר, אני רוצה להגיד אנחנו פעם בחודש או פעם בחודשיים יושבים ובוחנים מה עוד אפשר לעשות, כשכל הזמן אנחנו מחפשים את האיזון בין הרצון שיהיו הרבה נשקים פרטיים בחוץ, ברחובות, לבין זה שהם יהיו בידיים הראויות, ובידיים הראויות אנחנו כל פעם צריכים להגדיר מה סף המינימום, לא מי האנשים, אלא מה סף המינימום בהגדרות הצבאיות, כי אנחנו חייבים להיות שותפים עם הצבא. ולכן בכל פעם, פעם זה היה רק תעודת לוחם, ככה התחלנו, אחרי זה ירדנו לרובאי 03, הכנסנו אנשים מחיל הים. אתה מעלה נקודה נכונה, עכשיו גם יושבים לי פה על הצוואר כל הקצינים האקדמאים שגם אותם אל אישרנו. זה בסדר, תמשיכו להעלות את הדברים האלה כדי שאנחנו נוכל לשבת ולבחון אותם, כי בסוף אנחנו רוצים הרבה נשקים, אבל בידיים ראויות. זה האיזון, ועליו לא נוותר. דבר אחרון, שאל פה בצדק, יותר מפעם אחת, חבר הכנסת קרויזר, מה לוח הזמנים. אני אגיד לך קצת מניסיוני. את לוח הזמנים יקבעו דיוני המעקב. ככל שיהיו יותר דיוני מעקב, כך העסק הזה יעבור יותר מהר. מכובדי, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:02. << סיום >>