פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 426
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ג' בטבת תשס"ח, 12 בדצמבר 2007, שעה 10:15
סדר היום: הצעת חוק הגנת הצרכן
(תיקון – פרסום תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים), התשס"ו-2006
נכחו:
חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר
זהבה גלאון
מוזמנים: שר התעשיה, המסחר והתעסוקה אלי ישי
עו"ד חנה טירי – לשכה משפטית, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
גלי גלזר, מתמחה, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
עו"ד רוני נויבאור – משרד המשפטים
מיכל שוורץ – משרד המשפטים
עו"ד יצחק קמחי – הממונה על הגנת הצרכן
עו"ד נילי דיקמן – לשכה משפטית, משרד הבריאות
רינת בכר – אגף רוקחות, משרד הבריאות
בתיה הרן – מנהלת אגף הרוקחות, משרד הבריאות
חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים
נורית פייביש-יוסף – יו"ר ענף התמרוקים, התאחדות התעשיינים
שוש רבינוביץ' – יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר
רוני רייבר – מנהלת תחום תמרוקים, איגוד לשכות המסחר
שלמה שוורץ – מנכ"ל חברת ש. שוורץ
רז הילמן – מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר
עו"ד זאב פרידמן – יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות
עו"ד ירון לוינסון – מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות
עו"ד נועה ביתן – אמון הציבור
מנהלת הוועדה: לאה ורון
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
רשמת פרלמנטרית: הילה לוי
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים), התשס"ו-2006
(של חברת הכנסת זהבה גלאון, פ/19)
היו"ר גלעד ארדן:
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים), התשס"ו-2006, של חברת הכנסת זהבה גלאון. מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק בקריאה הטרומית ביום 28 בנובמבר 2007 ואנחנו דנים היום בהכנת ההצעה לקריאה ראשונה. מכיוון שמדובר בהצעה שיש לה היבט צרכני, אני שם אותה בסדר עדיפות גבוה של הוועדה. גברתי, אנא הציגי את הצעת החוק.
זהבה גלאון:
אני מודה לך מאד, אדוני יושב ראש הוועדה. ההצעה נולדה ביוזמתה של העוזרת הפרלמנטרית שלי, עידית שבתאי-סידס. היא קנתה קרם פנים והוא שכב על המדף כי היו לה קרמים נוספים. אחרי שנה או שנתיים היא רצתה להשתמש בו והחליטה לבדוק האם הוא לא התקלקל. היא הסתכלה על הקופסה, בחנה אותה מכל הצדדים ולתדהמתה היא ראתה שאין עליה תאריך תפוגה. במקביל התחילו לעלות שאלות האם הקרמים או התמרוקים שאני קונה הם בתוקף. היא התחילה להתעמק בעניין והתקשרה לחברת הקוסמטיקה שממנה היא קנתה את המוצרים, אבל הם לא שיתפו פעולה. נאמר לה שהם יודעים מכיוון שיש קוד פנימי והכימאי של החברה יודע את התפוגה, אבל זה קוד שהיא לא יכולה לפצח ואין שום חוק שמחייב אותם לומר את תאריך התפוגה.
אדוני היושב ראש, חשבנו שיהיה נכון להסדיר בחקיקה את תאריך התפוגה של ייצור תמרוקים וגם של כל מה שקשור למוצרים קוסמטיים. אנחנו רוצים לדעת ששימוש בקרמים מסוימים לא יזיק לעור הפנים. אנחנו יודעים שקרמים שלא בשימוש מזה זמן או שפתחו אותם עלולים לגרום לגירוד ולפצעים על העור.
לאה ורון:
מה גם שמדובר במוצרים מאד יקרים.
זהבה גלאון:
זאת נקודה משמעותית, אבל גם על מוצרים השווים לכל נפש זה צריך להיות ברור לכולם. התחום הזה הפך להיות פרוץ. אדוני, אנחנו יודעים שלרוב מוצרי הקוסמטיקה יש חיי מדף של כשנתיים-שלוש ואם משתמשים במוצרים האלה אחרי זה, אני לא רוצה להיות שפן נסיונות. אנחנו מודעים לכך שחברות קוסמטיקה רבות מנצלות את העובדה שאין תאריך תפוגה ולקראת סיום התפוגה של המוצר הן עושות כל מיני מבצעים והנחות, ואנשים קונים. אנשים קונים לא בהכרח כי מחר הם קונים ומשתמשים אלא כדי שזה יהיה בבית ובעתיד הם ישתמשו בו.
הצעת החוק פורסמה בכלי התקשורת ופנתה אליי אישה מתל-אביב, שכתבה כך: כתבתי כבר מספר פעמים למשרד הבריאות בנוגע לסוגיה של מסנני קרינה. בארץ מוצרי ההגנה האלה מסווגים כתמרוקים בעוד שבארצות הברית הם מסווגים כתרופות. משרד הבריאות לא רואה לנכון להעביר מוצרים אלה לתרופות ומעניין שארצות הברית רואה חשיבות להגן על אזרחיה מפני השמש ומשרד הבריאות בארצנו לא רואה בכך חשיבות. הרי מסנני קרינה אינם קוסמטיקה ותפקידם להגן מנזקי השמש, סרטן העור וכו'.
גם לגבי מסנני קרינה לא מסומן תאריך תפוגה ואני מניחה שהוא ידוע ליצרנים ולמשווקים, אבל אנחנו הצרכנים זכותנו לדעת.
היו"ר גלעד ארדן:
גברתי מציעה שנרחיב את החוק גם למוצרים מסנני קרינה?
זהבה גלאון:
בהחלט.
היו"ר גלעד ארדן:
טוב שהנושא עולה עכשיו כדי שלא יטענו שזה נושא חדש. האם יש הגדרה באחד החוקים למוצרי תמרוקים?
עו"ד נילי דיקמן:
כן. יש צו מצרכים ושירותים (תמרוקים), שמגדיר תמרוקים ומסדיר חובת רישום.
זהבה גלאון:
לסיום, החוק שעבר בקריאה טרומית הונח על שולחן הכנסת כבר לפני מספר שנים ובמשך שנים ניסיתי להעלות את החוק הזה עם משרד הבריאות. תמיד נתנו לנו תשובה שאין צורך בחוק כי המשרד יתקין תקנות ולמיטב הבנתי, דיברו על התקנת תקנות לפני מספר חודשים. אני רוצה לומר מראש שאין קשר בין תקנות שיתקינו במשרד כזה או אחר לבין חקיקת החוק. הדברים האלה תמיד נתונים לשרירות ליבם של שרים או ליועצים משפטיים או לפקידות בכירה. ירצו - יבטלו, ירצו - ישאירו. תקנות הן חשובות אבל הן לא מייתרות חוק. במקרה זה החוק הוא חוק צרכני מדרגה ראשונה ואני מבקשת ברשותך, אדוני, לקדם את החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה. מישהו ממשרדי הממשלה רוצה להתייחס?
עו"ד יצחק קמחי:
החוק הזה ודאי ראוי, אבל האכסניה שלו לא במקום. הוא נכנס לחוק הגנת הצרכן, והוא לא צריך להיות שם. משרד הבריאות אחראי על התמרוקים, על הפיקוח עליהם, על הסימון שלהם, מה לסמן וכו'. אני רק אשמח אם משרד הבריאות יתקין תקנות וצווים בנושא הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל הממשלה תמכה בחוק.
עו"ד חנה טירי:
הממשלה תמכה בטרומית בלבד. אני אקרא את החלטת הממשלה: "לתמוך בקריאה טרומית בלבד... ולאפשר למשרד הבריאות להסדיר את הנושא באמצעות צווים ותקנות ללא צורך בחקיקה".
היו"ר גלעד ארדן:
ממשלה די מוזרה.
אתי בנדלר:
מה המשמעות של התמיכה בדיון המוקדם?
עו"ד חנה טירי:
זאת היתה עמדת הממשלה. עמדת משרד התמ"ת בממשלה היתה עמדה אחת משלל עמדות של משרדים אחרים.
אתי בנדלר:
מי הפרשן המוסמך של החלטת הממשלה לצורך העניין הזה?
היו"ר גלעד ארדן:
לפי מה שהסברתם, הממשלה כאילו אומרת: ישחקו הנערים לפנינו, ובינתיים, ברגע שהשר יספיק להתקין תקנות, זה ייתר את זה. זה לא עובד כך.
אתי בנדלר:
הם אמרו שהנושא צריך להיות מוסדר בצווים ובתקנות של משרד הבריאות.
לאה ורון:
אני מניחה שלא קצבו זמן למשרד הבריאות בהחלטה.
עו"ד חנה טירי:
הממשלה אומרת שהנושא ראוי להסדרה.
היו"ר גלעד ארדן:
סליחה, ועדת שרים היא לא ועדת ערכים. או שהם תומכים בעיגון העקרון הראוי בחוק ראשי של הכנסת או שהם אומרים שהם מתנגדים לחוקק את זה, יכול להיות שהרעיון הוא נכון, אבל הוא צריך להיעשות אך ורק בתקנות ולא בשום דרך אחרת.
עו"ד רוני נויבואר:
ועדת שרים אמרה שהרעיון כן נראה לה ולכן היא מוכנה לתמוך בטרומית.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא מקובל עליי ואין דבר כזה.
עו"ד רוני נויבואר:
אני מנסה להסביר את ההחלטה ואת הרציונל שעמד בפני השרים כשהם החליטו.
היו"ר גלעד ארדן:
יש פטנט של משרד האוצר. הממשלה אומרת שהיא תמכה בעקרון, אבל צריך לתאם עם האוצר. בא האוצר ואומר: אני מתנגד לחוק. איך אפשר לתאם אם האוצר מתנגד? תיאום זה שינויי נוסח, זה להתגבר על דברים שיוצרים עיוותים וזה לא להגיד ביד אחת אני תומך וביד שנייה אני מתנגד. מבחינתי תמיכה היא תמיכה ועכשיו צריך לשמוע איך מתאמים את זה עם משרדים אחרים. אם אתם אומרים שהנושא יוסדר בתקנות, זה לא תיאום אלא התנגדות לחוק.
עו"ד רוני נויבואר:
החלטת ועדת שרים לא היתה לתמוך בתיאום. החלטת ועדת שרים היתה לתמוך בקריאה טרומית.
היו"ר גלעד ארדן:
אם הממשלה תחליט להתנגד בקריאה הראשונה, שתודיע את זה במליאת הכנסת. בבקשה, הדיון פתוח.
בתיה הרן:
אני מבקשת להעמיד כמה עובדות על דיוקן. אין היום קוד מוצפן לתאריך התפוגה אלא לתאריך הייצור. מדוע? תאריך התפוגה חייב להיתמך בנתוני יציבות של אותו מוצר, כלומר מעמידים את המוצר לתקופה מסוימת ורואים שאחרי שלוש שנים עדיין אין פירוק, אין עובש, יש חומר פעיל בכמות הנכונה וכו'. חייבים לדעת שבדברים האלה תאריך התפוגה חייב להיות נתמך בנתוני יציבות. נתוני יציבות של תכשירים קוסמטיים אין ברוב החברות מחמת העובדה שהטרנדים הקוסמטיים מתחלפים, כל פעם יש משהו אחר וכדי לשים את אותם נתוני יציבות אמינים, זה דבר שכמעט אי אפשר לעשות.
זהבה גלאון:
למה אי אפשר לעשות? הם צריכים להשקיע קצת כסף כדי לבחון את העניין הזה. חברות הקוסמטיקה לא משקיעות משאבים בזה כי אנחנו לא תובעים את זה מהן.
בתיה הרן:
אני מוחקת את מה שאמרתי. נתתי אינפורמציה לגבי תאריך תפוגה, מה צריך בשבילו ואת העובדה שתאריך ייצור מוצפן.
היו"ר גלעד ארדן:
למה שהצרכן לא יידע את תאריך הייצור?
בתיה הרן:
תאריך הייצור בתמרוקים, בניגוד למוצרי מזון, הרבה פחות רלוונטי. ברגע שיהיה תאריך ייצור, ואנחנו רואים את זה גם מול גבינות קוטג', אנשים עומדים, חופרים בתוך המקרר או המדפים ומוציאים את המוצר מתאריך הייצור האחרון ביותר. ברגע שגם בתמרוקים זה יהיה כך, וזה לא מוצדק....
זהבה גלאון:
למה זה לא מוצדק? תפקידך להגן על בריאות הציבור. איך את אומרת שזה לא מוצדק?
בתיה הרן:
ברגע שמישהו בא לפרפורמריה ויש שם כמה וכמה קופסאות, עם תאריכי ייצור שונים שטובים לחמש שנים, אין שום סיבה שהצרכן יוציא את הכל, יהפוך את המדפים וייקח את זה שתאריך הייצור שלו הכי אחרון.
זהבה גלאון:
את דואגת לסדרניות?
היו"ר גלעד ארדן:
גברתי, אני חושב שאת קצת מתבלבלת. את לא נמצאת כאן כצרכנית וההיבטים הצרכניים לא רלוונטיים. את צריכה לתת לנו את חוות דעתך המקצועית, האם יש משמעות לתאריך, האם המוצר תקין פחות או יותר כשחולף הזמן. הסדר על המדפים הוא לא בדיוק התפקיד של משרד הבריאות.
בתיה הרן:
אני מאד מודה על המיקוד ומעריכה את ההבנה העמוקה בנושא התמרוקים. מדינת ישראל איננה מנותקת מהקהילה הבינלאומית לא בנושא תרופות ולא בנושא תמרוקים. אנחנו המדינה היחידה בעולם, אולי גם רוסיה חזרה לזה, שבכלל רושמת תמרוקים. בכל העולם תמרוקים נמכרים ללא רישום וללא אישור מוקדם.
כך זה גם באמריקה הגדולה ובארצות אירופה הנאורות. היום יש חשיבה גם של האמריקנים וגם של האירופים בנושא תמרוקים והם הוציאו דירקטיבה מחייבת. אמנם לא רושמים כל פריט ופריט, אבל ישנם חוקים, תקנות, צווים ונהלים איך משווקים תמרוקים בעולם הנאור. אימצנו את הדירקטיבה האירופית אבל אנחנו יותר מחמירים מכיוון שאנחנו נותנים אישור פרה-שיווק וכל תכשיר לפני שהוא משווק אנחנו מאשרים את ההרכב שלו ויש תהליך מוסדר עוד משנת 1974. זה אותו צו תמרוקים שפורסם במסגרת חוק הפיקוח של מוצרים ושירותים.
כבר באוגוסט דיברנו על אימוץ הדירקטיבה האירופית בנושא תאריכי תפוגה. הכלל אומר כך – מוצר קוסמטי שאורך חייו ארוך, גם מפני שהוא מכיל חומרי שימור ואם לא פותחים אותו, הסכנה להתקלקלותו נמוכה ביותר, אם הוא חי חיי מדף ארוכים ביותר, אנחנו דורשים PAO – PERIOD AFTER OPENING, כלומר כל עוד המוצר עמיד וסגור אין איתו בעיה, אבל ברגע שפותחים איתו ויש מגע עם האוויר, קובעים מה הוא התאריך שמותר להשתמש בו אחרי פתיחה. זה מופיע על הקופסה. אנחנו אימצנו את העקרון מאוגוסט והחל מינואר 2008 לא יירשם תכשיר קוסמטי בלי זה, כאשר הוא איננו רגיש. הדבר דומה לאנטיביוטיקה – ברגע שהקופסה סגורה ואין בה מים, תאריך התפוגה הוא שנתיים או יותר. על הקופסה ייכתב – טוב לשימוש שנתיים לאחר הפתיחה. זה מה שיהיה לתכשירים שאינם רגישים לטווח ארוך.
אתי בנדלר:
את אומרת שזה יחול מינואר. איפה זה מעוגן?
בתיה הרן:
אנחנו לא נרשום תכשיר בלי זה.
עו"ד נילי דיקמן:
הדברים מוסדרים בנוהל של אגף התמרוקים. התהליך החל כבר לפני כשנה ואימצנו נוהל, שפורסם באוגוסט 2007.
היו"ר גלעד ארדן:
הנוהל אושר?
בתיה הרן:
כן, ואני מוסרת לך אותו. לגבי תמרוקים שאורך חייהם פחות מ-30 חודשים, בכאלה חייבים לכתוב את תאריך התפוגה גם כשהם סגורים. אין ספק שהקונספט של החוק ראוי. התקנות שהולכות לעבור בחודשים הקרובים, כלומר להעלות את זה מהצו של 1974 לתקנות יותר נאורות ומוסדרות יכיל בתוכו גם את נושא תאריכי התפוגה. נראה לנו קצת מוזר ששר המסחר והתעשיה יקבע את תאריך התפוגה של המוצרים.
זהבה גלאון:
מה קורה עם המוצרים שנמצאים היום על המדפים?
בתיה הרן:
יש תמיד תקופת מעבר כמו בכל החלטה שיפוטית. יכול להיות שנגיע למסקנה שצריך לעשות RECALL של כל הדברים מן השוק בגין אותה החלטה. גם באירופה זה לא נעשה ובארצות הברית אפילו לא אימצו את זה.
עו"ד נילי דיקמן:
הנוהל שלנו עולה בקנה אחד עם הנהלים הקיימים באירופה. אנחנו מחייבים סימון של תאריכי תפוגה למוצרים, שתאריך התפוגה שלהם לא עולה על 30 חודשים. כלומר, כל מוצר שתאריך התפוגה שלו בהתאם לבדיקות החברה יהיה פחות משנתיים וחצי, תאריך התפוגה יסומן על גבי המוצר כפי שהצעת החוק מציעה. ההבדל בין הנוהל שלנו לבין הצעת החוק הוא שמוצרים שהעמידות שלהם ארוכה יותר יסומנו בשיטה של PAO ולא בשיטה של תאריכי תפוגה.
זהבה גלאון:
איך אני, שעומדת מול המדף, יודעת לזהות את זה?
עו"ד נילי דיקמן:
אני יכולה להראות לך מה יהיה הסימון. בנוסף לכך, לפי הצו שלנו כל תמרוק מסומן היום בתווית בעברית ויש חובת סימון של פרטים נוספים – אזהרות, רכיבים, שם היצרן וכו'. על אותה תווית יופיע גם הסימן של ה-PAO.
אתי בנדלר:
את אומרת שהכנתם תקנות מעודכנות במקום הצו לייצור תכשירים וחומרים קוסמטיים. התקנות האלה יהיו גם מכוח חוק הפיקוח?
עו"ד נילי דיקמן:
לא, הן מכוח פקודת הרוקחים.
אתי בנדלר:
מה לוח הזמנים בקשר אליהן?
עו"ד נילי דיקמן:
הפצנו אותן להערות ותקופת ההערות הסתיימה. אנחנו עובדים על הגיבוש הסופי של כל הפרטים האחרונים והטיוטה תוגש לוועדת העבודה והרווחה לאישור. אנחנו מקווים שתוך מספר שבועות הנושא יעוגן בתקנות.
היו"ר גלעד ארדן:
כאשר אתם מעבירים את התקנות אליהם, הייתי רוצה שתעבירו אותן אלינו לידיעה כדי שנבוא בדברים עם מציעת החוק ונראה אם היא מסתפקת בתקנות או לא.
זהבה גלאון:
אני כבר אומרת לך שלא. מה עניין התקנות לחקיקה? ראשית, אנחנו יודעים שכאשר אומרים מספר שבועות, זה הופך למספר חודשים.
היו"ר גלעד ארדן:
אם הם מגישים את זה לכנסת אנחנו נראה את זה.
בתיה הרן:
לגבי מסנני קרינה – בארצות הברית הם מוגדרים כ-OPC כמו משחות שיניים. הסיבה היא מכיוון שאין להם שום פיקוח צמוד לתמרוקים. הם לקחו כמה תמרוקים עם דרגת רגישות יותר גבוהה והכניסו אותם ל-OPC, אבל לא כך באירופה ולא כך בישראל. כשאנחנו רושמים תכשיר שמגן על העור מפני קרינת השמש, אנחנו מקבלים נתונים קליניים, שאומרים שאותו תכשיר ספציפי הושם על העור כנגד משהו אחר, הוקרנו עליו קרני השמש והוא באמת מנע באחוזים מסוימים את קרינת השמש. ללא נתונים ספציפיים לתכשיר מסוים התכשיר אינו נרשם אצלנו. ברגע שיש תכשיר רשום באישור משרד הבריאות נגד קרינת שמש, הוא נבדק קלינית על עור האדם.
זהבה גלאון:
הוא נבדק ונמצא תקין לשימוש, אבל השאלה היא לכמה שנים הוא תקין לשימוש? מה תאריך התפוגה שלו?
בתיה הרן:
זה מסוג הדברים שיסומנו ב-PAO מכיוון שהרגישות אחרי הפתיחה שלו, בוודאי באור השמש, גורמת לתכשירים האלה להיות פחות יעילים. זה יעזור לנו מאד מכיוון שאנחנו מעבירים את התכשירים האלה משנה לשנה.
זהבה גלאון:
אני לא רוצה להטיל דופי, אבל מכיוון שיש לי נסיון עם משרדי ממשלה, בדרך כלל נסיון רע, תקנות הן עניין מאד נזיל וגמיש – ירצה יתקן תקנות, ירצה יבטל תקנות.
עו"ד נילי דיקמן:
יש כבר נוהל.
זהבה גלאון:
זה לא משנה. זה אפילו לא מחייב את השר וזה כמו הדוגמה של הממשלה – היא תומכת בחקיקה אבל זה לא מחייב אותה להמשיך בחקיקה. אני שואלת את היועצת המשפטית מבחינת ההליכים של הכנסת האם זה עומד בסתירה או שבמצבים מסוימים עדיף שחוק יגבר על תקנות והכנסת תמשיך לחוקק. אדוני, אני רוצה להציע לך להמשיך בתהליך החקיקה.
אתי בנדלר:
אין ספק שחוק גובר על תקנות, תקנות גוברות על נוהל, חוק יסוד גובר על חוק ויש מדרג מאד ברור. לכן, אין ספק שאם הנושא יעוגן בחוק, הוא יחייב.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל גם תקנות מחייבות.
אתי בנדלר:
ברור שגם תקנות מחייבות ואתם צריכים להפעיל את שיקול דעתכם.
היו"ר גלעד ארדן:
האם החוק דורש שהתקנות שאתם מביאים יותקנו באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות?
עו"ד נילי דיקמן:
היות ותהיה להן השלכה על הדין הפלילי, הן יובאו בפני ועדת העבודה.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת אומרת שלאחר מכן אי אפשר יהיה לשנות אותן בלי הכנסת.
זהבה גלאון:
לא נעים לי לומר לך, אבל גם זה לא ערובה לשום דבר.
היו"ר גלעד ארדן:
יושב ראש הוועדה הקודם חוקק חוק הרבה יותר פופולרי, שנועד לתת הנחה בתעריפי חשמל למשפחות נזקקות והאוצר בלי להניד עפעף הגיש בחוק ההסדרים ביטול של החוק הזה.
עו"ד נילי דיקמן:
הצעת החוק מציעה לתקן את חוק הגנת הצרכן, שבאמת לא מטפל בשום תחום בנושא תמרוקים ובריאות. במסגרת הצו, ואנחנו מקווים שזה יהיה במסגרת התקנות, מסדירים את כל נושא סימון התמרוקים וכל הנושא הזה נעשה גם אגב הרישום שלהם במדור התמרוקים באגף הרוקחות. האיסטנציה המינהלית שתתן את האישור להפצה ולשיווק של תמרוק תוודא קודם את הסימון בהתאם לחוק. יהיה יותר נכון מבחינה משפטית שזאת תהיה האכסניה. פקודת הרוקחים נראית לנו המתאימה ביותר לטיפול בנושא הזה.
עו"ד רוני נויבואר:
נקודה להבהרה – המשמעות של הקביעה שאומרת שלשר התמ"ת יש סמכויות אומרת ששר התמ"ת יטפל בנושאים שהוא לא מבין בהם, כשחשוב שיהיה גם משרד הבריאות בעניין. זה ידרוש פרוצדורה של הסכמה במקום שנראה ממילא שלשר התמ"ת אין מוטיבציה להיות מעורב בו.
חזקיה ישראל:
אנחנו מבקשים שנושא הדירקטיבה יאומץ. הנושא הזה נעשה אחרי בדיקות של מומחים רבים מכל הכיוונים ומכל העולם. אנחנו גם מייצרים וגם מייבאים וחשוב שתהיה אחידות בנושא הזה. הכללים והפירוט של הדירקטיבה שאומצה באוגוסט על ידי משרד הבריאות נותנים את הפתרון ההולם לסוגיות שהעלתה חברת הכנסת גלאון. אני חושב שפקודת הבריאות היא המקום המתאים לנושא הזה. את הדירקטיבה האירופית שנוסחה בנושא התמרוקים משרד הבריאות הוציא על זה הנחיה ובינואר 2008 היא תאומץ.
היו"ר גלעד ארדן:
חברת הכנסת גלאון, אני רואה שהגשת חוק זהה גם בכנסת השש-עשרה, כלומר את מעוררת את הנושא הזה לאורך כמה שנים ונראה לי שהפעילות שלך תרמה גם לפעילותו של משרד הבריאות בנושא הזה. אני מציע לתת הזדמנות ראויה לתת למשרד להביא את התקנות ולכן נמתין 45 יום, שבהם המשרד יעביר לעיוננו גם את טיוטת התקנות שהוא מציע וגם את הדירקטיבה האירופית. חברת הכנסת גלאון תעיין בזה, במידה וזה יספק אותה נמתין לראות שוועדת העבודה והרווחה מאשרת את התקנות. במידה וזה לא יספק אותה, אני אביא את החוק להצבעה לקריאה ראשונה ונמשיך בתהליך החקיקה. האם זה מקובל על גברתי?
זהבה גלאון:
בדוחק, אבל כן.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מכיר אותך, חוץ מאשר בנושא המדיני, כאישה הגיונית.
עו"ד יצחק קמחי:
אם האופציה השנייה היא זאת שתתממש, אני מבקש לשקול שוב את עמדתנו וגם את עמדת היועצים המשפטיים של משרד הבריאות שחוק הגנת הצרכן הוא לא המקום.
היו"ר גלעד ארדן:
במידה והאוצפיה השנייה היא זאת שתתממש, נתייחס להערות שלכם. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00