פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 331 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שלישי, ב' בטבת התשס"ח, (11.12.2007), בשעה 12:00 סדר היום: הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007 – פרק ד', סעיפים 14 ו-15 (פיצוי לנפגעי פוליו נכחו: חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר דוד אזולאי אריה אלדד ואסל טאהא סופה לנדבר אברהם רביץ מוזמנים: חה"כ זהבה גלאון משה ברסימנטוב – משרד האוצר עו"ד רועי קרת – סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח הלאומי עירית פלדמן – המוסד לביטוח הלאומי דורון יהודה – ארגון הגג של ארגוני הנכים יואל בקר – ארגון נכי הפוליו בישראל שמעון יאיר – ארגון נכי הפוליו פרחיה בן זקן – ועד הפעולה של ארגוני הנכים דוד קשני – עמותת קול בשכונות ייעוץ משפטי: ג'ודי וסרמן, איתי עצמון מנהלת הוועדה: וילמה מאור רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007 – פרק ד', סעיפים 14 ו-15 (פיצוי לנפגעי פוליו היו"ר יצחק גלנטי: שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. משרד האוצר יציג את תיקוני החקיקה. אברהם רביץ: אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, מה קורה אם אנו לא מעבירים את החוק? ג'ודי וסרמן: זה לא חוזר לחוק ההסדרים. אברהם רביץ: ואז הם יקבלו משהו? ג'ודי וסרמן: לא יהיה תיקון לעומת המצב החוקי הקיים. אברהם רביץ: כלומר, הם יקבלו את הכל במכה. משה ברסימנטוב: שני הסעיפים האלה באים ליישם הסכם בין משרד האוצר לבין ארגוני הנכים בנוגע לחוק הפוליו. לפי ההסכם הזה אנו לא משנים שום דבר מהזכאויות בגמלה או במענק, אלא רק פורסים את המענק החד פעמי לשני תשלומים. חצי מהמענק ישולם מייד עם קביעת זכאותו של הנכה לתגמולים לפי חוק הפוליו, והחצי השני ישולם לאחר שנה. זה הנוסח המונח לפניכם. קיבלתם גם את ההסכם שנחתם בין שר האוצר לבין נציגי ארגוני הנכים, שאומר שלא נוגעים בסכומים, בקצבה החודשית או במענק החד פעמי, אלא פורסים את זה לשני תשלומים בהתאם לסיכום עם ארגוני הנכים. אברהם רביץ: האם ידוע לך, האם אושרה כבר זכאותם של אלה שהיו בצנרת? משה ברסימנטוב: עירית פלדמן מהביטוח הלאומי תסביר כמה הגישו עד היום. היו"ר יצחק גלנטי: אני רוצה לדעת, כמה חולים הגישו בקשה מאז ספטמבר? משה ברסימנטוב: עירית פלדמן תענה על זה. עירית פלדמן: הגישו 3,000 בקשות, כאשר 1,100 נותרו לטיפול. יש כ-600 דחיות. כמות הדחיות היא גדולה מזו שחזינו כאן. בסך הכל שולמו 140,000,000 שקלים. ג'ודי וסרמן: כמה אנשים קיבלו? שמעון יאיר: 1,020 ביום שני שעבר. עירית פלדמן: 1,483 קיבלו בשני לדצמבר. לא קיבלנו את ההודעה מספיק בזמן, אז עוד לא עשינו ספירה. אני מניחה, שיש 1,600-1,700 אנשים שקיבלו. היו"ר יצחק גלנטי: כמה שולם בסך הכל? עירית פלדמן: 140,000,000 שקלים. היו"ר יצחק גלנטי: לכמה אנשים שולם? עירית פלדמן: 1,600 אנשים. זהבה גלאון: כלומר, האנשים האלה קיבלו את כל הסכום במכה. עירית פלדמן: כן. זהבה גלאון: לא פרסו להם את המענק הזה לשני תשלומים, מה שמבקשים עכשיו להחיל על הנותרים. איזה מין דבר זה? היו"ר יצחק גלנטי: מחצית המענק משולמת, והמחצית השנייה משולמת כעבור שנה. מדובר על 1,100 איש. עירית פלדמן: כרגע. אנחנו מקבלים כל יום תביעות נוספות. דוד אזולאי: האם יש לכם הערכה, כמה בסך הכל אמורים להגיש תביעה? עירית פלדמן: הערכה שעשינו על פי נתוני משרד הבריאות, היא שתוגשנה כ-5,000 תביעות, וכ-4,300 תאושרנה. היום כאשר אנו רואים ששיעור התביעות הוא גדול יותר, אז כנראה שתוגשנה יותר תביעות. אנחנו עובדים על פי נתונים שקיבלנו ממשרד הבריאות, שעליהם משרד הבריאות עשה הערכות לגבי אנשים שנפטרו. אנחנו לא צפינו את הדחיות, כי הסתבר לנו שתושבי מזרח ירושלים מגישים תביעות, וכן אנשים שעלו מכל מיני מדינות כחולי פוליו. לכן, מספר התביעות יהיה ככל הנראה גדול יותר ממה שצפינו, ומספר המקבלים יגיע ל-4,000-4,300. היו"ר יצחק גלנטי: מה משך הזמן מיום הגשת התביעה ועד שהאדם מקבל את הכסף? עירית פלדמן: אין לי נתונים מדויקים, אבל אני יכולה לומר כי במהלך החודשיים האחרונים טיפלנו בכל כמות התביעות שדובר עליה. פרחייה זקן: לקח לנו שלושה חודשים מיום הגשת התביעה. היו"ר יצחק גלנטי: 600 איש נדחו. כמה זמן לקח עד אשר הם קיבלו את התשובה שהם נדחו? עירית פלדמן: התביעות הוגשו בראשון לספטמבר. אנו היינו לא היינו מסוגלים אז לבצע את העבודה, בשל העובדה שלא הועמד לרשותנו כוח האדם הנדרש. בסופו של דבר הועמד לרשותנו כל התקציב על ידי האוצר לביצוע מהיר. מהרגע שהתחלנו בביצוע, אחרי חג סוכות, ועד היום סיימנו לטפל ב-1,900 תביעות. היו"ר יצחק גלנטי: לא ענית לי על השאלה. השאלה שלי היא לא מתי קיבלתם תגבורת כוח אדם, אלא מתי אדם מסוים הגיש את התביעה עד אשר קיבל את התשובה? עירית פלדמן: שבועיים-שלושה. היו"ר יצחק גלנטי: אני שומע מפרחיה אחרת. פרחייה זקן: זה לוקח יותר. לנו לקח מעל חודש לקבל מכתב שזה הגיע ושזה בטיפול. אברהם רביץ: אז לא היה כוח אדם. דוד אזולאי: האינדיקציה היא לא בהתחלה אלא עכשיו. היו"ר יצחק גלנטי: מאחר וההסכם התקיים בין האוצר לבין ארגון נפגעי הפוליו, הייתי מבקש משמעון בקר לדבר. משה בקר: סעיף 15 לא מופיע בהסכם. סעיף 15 אומר שבנוסף לסעיף 14 לחוק יחול על מי שטרם שולם לו פיצוי חד פעמי. היו"ר יצחק גלנטי: מה הנוסח שכן התקבל בהסכם? משה בקר: הסעיף הזה לא מופיע בכלל. אנחנו קיבלנו את הפיצוי לפי חוק הפוליו שהתקבל. קרוב ל-2,000 איש קיבלו את הפיצוי. לא יכול להיות שאחד שהתיק שלו היה לפניי קיבל את הפיצוי ואני לא. יש אנשים שמסיבה כלשהי התיק שלהם הסתובב, והם לא קיבלו פיצוי. אני מכיר אדם אחד שהגיש את הבקשה בראשון לספטמבר, אבל התיק שלו היה בירושלים. אם החוק הזה ייכנס לתוקף, הוא לא יקבל את הפיצוי כמו אחד שהתיק שלו לא היה בירושלים. היו"ר יצחק גלנטי: נציג האוצר, אתה אומר שהגעתם להסכם. אני שומע פה, שלא הגעתם להסכם. מה קורה עם סעיף 15? משה ברסימנטוב: ההסכם מונח לפניכם. ההסכם דיבר על כך שתיקון החקיקה ייעשה בלי קשר למה שיקרה עם האנשים שנשלם להם עד תיקון החקיקה. אנחנו אמרנו, שבאופן גורף אנחנו הולכים לפרוס את התשלום לכולם. נוצר מצב שתיקון החקיקה התעכב והוא מגיע לדיון לכנסת רק בעת הזו, ומשום כך יש אנשים שכבר קיבלו את הפיצוי. אנחנו אמרנו, שאנחנו לא ניגע במי שכבר קיבל את הפיצוי ולא נגרע לו את סכום הפיצוי מקצבה חודשית. מי שלא קיבל את הפיצוי עד מועד אישור החוק, יקבל את הפיצוי בשני תשלומים. זהבה גלאון: אני יושבת פה ולא מאמינה למשמע אוזניי על ההחלטה השרירותית. יש כאן החלטה שרירותית בלתי מתקבלת על הדעת, שתלויה ביכולת המרוץ. מי שהגיש ראשון קיבל. יש איקס אנשים שהכנסת חוקקה שהוחל לגביהם. יש אנשים שלוקח להם זמן להגיש את הבקשה. היו אנשים שהיו מוכנים קודם לכן, הגיעו ראשונים וקיבלו. יש קבוצה של אנשים שקיבלה את המענק ככתבו וכלשונו, ועכשיו באים ואומרים לקבוצה השנייה שהם דרג ב' כי מעריכים שצפויות להיות עוד בקשות. איזה מין דבר זה? משה ברסימנטוב: במה מדובר? מדובר בפריסת מענק חד פעמי ובהצמדתו למדד. זהבה גלאון: האמירה "אפשר לחשוב במה מדובר", לא מקובלת עליי לחלוטין. מה זו האטימות הזו. יש אנשים שבשבילם זה עולם ומלואו. יש דברים שהכנסת לא יכולה לתת להם יד. הוועדה הזו ישבה על החוק הזה שבועות, ובסופו של דבר ניסחה חוק וארגוני הנכים הגיעו להסדר עם נציגי האוצר. עכשיו באים ואומרים, אתה שגר בנהרייה ולא הספקת, תאכל אותה. היו"ר יצחק גלנטי: מה את מציעה? זהבה גלאון: אני מבקשת להצביע נגד סעיף 15. אני מציעה להשאיר את המצב כפי שהוא, ולתת למערכות שהתבקשו לעשות את זה, להזרים את הכסף ולמחוק את החרפה הזו. שמעון יאיר: אני אחד מאלה שחתמו על ההסכם הזה. ההסכם הזה הוא סוג של סחיטה, שהאוצר הפעיל עלינו. הם איימו עלינו שאם לא נחתום על ההסכם הזה, כל החוק בסכנה. משה שרוני: אדוני היושב ראש, יש כאן משחק, מי יכופף את היד של מי. זה הסכם של ערמה, רמאות בצורה השפלה ביותר. איימו עליהם שלא יקבלו, שיכניסו את החוק לחוק ההסדרים וכו'. הנכים היו להוטים לקבל, ולכן חתמו. כאשר שומעים חוק ההסדרים, ישנה אימה. עד שלא ייעלם חוק ההסדרים, ככה זה יהיה. האוצר לא נתן לביטוח הלאומי סכום כדי שאנשים יטפלו בנושא הזה. הם עשו את כל המאמצים להכשיל את הנושא מההתחלה. זו בושה וחרפה לחברי הוועדה אם הם יצביעו בעד החוק. אנחנו המחוקקים ואנחנו מחליטים, ולא פקידי האוצר. הייתי רוצה לראות מצד האוצר יצירתיות פעם אחת. ואסל טאהא: יש, אבל לרעה. משה שרוני: אני מתכוון חיובית. אנחנו לא דנים באנשים בריאים, אלא באנשים שסבלו כל החיים שלהם וממשיכים לסבול. אני מבקש מחברי הוועדה לדחות את זה על הסף. בושה וחרפה שהאוצר מביא תיקון חוק, שמדבר על מענק בתשלומים לחולי פוליו. זהבה גלאון: ההסכם לא מחייב אותי בתור חברת כנסת. משה ברסימנטוב: ההסכם מחייב את החותמים על ההסכם. זהבה גלאון: אבל לא מחייב אותי בתור חברת כנסת. היו"ר יצחק גלנטי: ההסכם ביניכם לא מחייב פה אף חבר כנסת. אני חייב להבהיר, כי האוצר הוא איננו המוסד המחוקק של מדינת ישראל. דוד אזולאי: מה שמחייב אותנו, זה החוק שחוקקנו כאן. ואסל טאהא: היום זה היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות. עכשיו מבשרים לאנשים האלה, שרוצים לפרוס את המענק. זו בשורה, שחברי הכנסת לא יקבלו. מה שמחייב אותנו זו החקיקה ולא ההסכם שסחטו מהקבוצה הזו. יותר מ-50% כבר קיבלו. לא ייתכן להפלות את הקבוצה השנייה, ולומר לה שהיא תקבל את המענק בשני תשלומים. זה מגוחך, זה אנטי דמוקרטי, אנטי חוקתי, ומנוגד לרצונם של נציגי העם. אף חוק שחוקק לא קיבל כזו תמיכה, כולל מראש הממשלה. פקידי האוצר באים היום להטיף מוסר לחברי הכנסת ואומרים: אתם טעיתם, אנחנו חייבים לפרוס את התשלומים. זה מגוחך, אנטי דמוקרטי ואנטי חוקתי. אנחנו חייבים להיות צמודים למה שחוקקנו בכנסת, ולא למה שסחטו מהקבוצה הזו. אריה אלדד: החוק שהעברנו הוא חוק שהתקבל ברוב גדול של חברי הכנסת, ולא כמחטף אופוזיציוני בשעת לילה מאוחרת. צריך לכבד את החוק. מצד שני, אני מאוד רוצה ללכת לקראת ממשלת ישראל. אני שומע את האוצר ואני מבין את הקשיים שלהם, ואני לא רוצה שהם יפגעו בחוקים שאנו רוצים להעלות. לכן, אני אציע שני תיקונים. בסעיף 15 במקום המילה "גם" יהיה כתוב "אלא אם הגיש תביעה לקבלת הפיצוי האמור לפני יום תחילתו". כלומר, מי שכבר הגיש התיקון הזה לא יחול עליו. לגבי מי שטרם הגיש, אני מציע שהתיקון יחול רק מעוד שנה ואילך. היו"ר יצחק גלנטי: מדוע לא נבטל בכלל את כל המילים מהמילים "אלא אם"? אריה אלדד: כי אני לא רוצה ללכת נגד האוצר. דוד אזולאי: החוק הזה היה קונצנזוס. כל נציגי הבית תמכו בחוק הזה. אני לא יודע איך אנחנו יכולים לעמוד מול אותם נכים שצריכים לקבל את המענק בשני תשלומים. מה נגיד להם? אני רוצה לומר לציבור הנכים: אני קצת כועס עליכם. למה הלכתם לחתום על כזה הסכם? פרחייה בן זקן: כי שמו אותנו בפינה. היינו ברחובות. דוד אזולאי: אנחנו נאבקנו כולנו למען החוק הזה. זהבה גלאון: הצמידו להם אקדח לרקה. פרחייה בן זקן: אתה לא יודע מה עברנו ברחובות. אנחנו לא יודעים איך זה הגיע לזה בכלל. ישבנו על הכבישים כדי שזה לא יבוטל. דוד אזולאי: עם כל הכבוד להסכם, ההסכם איננו מחייב אותנו. מה שמחייב אותנו, זו הצעת החוק הראשונה שעבדנו עליה הרבה שעות. אין שום סיבה, ללכת ולשנות דברים. החוק שהיה הוא מה שיהיה. אברהם רביץ: אני רוצה להבין את הדברים. הממשלה באה ואומרת, שהיא נותנת את כל הכסף. אני רוצה להבין מה קורה פה. האם היא מבקשת גמילות חסד לשנה, האם היא מבקשת הלוואה מהנכים? אתם הנכים מאוד רגישים לתקציב המדינה, בואו תלכו על זה. זה ייכנס לפול של הלוואות המדינה שחייבים לנכים. הלוואות גם עושים לפי סדר מסוים. המדינה משלמת ריבת והצמדה. המדינה רואה מה היא הולכת לעשות עם המיליארדים שנותרו. היא הולכת להפחית את הלוואות המדינה. פה מצד אחד הולכים להפחית את הלוואות המדינה, הולכים לבזבז 15 מיליארד שקלים שיש בקופה, ויחד עם זה אומרים לנכים: אתם גם תתרמו להלוואת המדינה ותסכימו לזה בלי ריבית. זה נאמר בצחוק. באמת, זה לא יפה. שמעון יאיר: צריך למחוק את החרפה הזו. משה ברסימנטוב: נפלאים בעיני הטענות על אפליה. מדובר בחוקים הכי יקרים והכי מופלאים שחוקקו במדינת ישראל. מדובר בחוק שהעלות המצטברת שלו היא כ-3 מיליארד שקלים. משה שרוני: זה לא נכון. 22 שנה אתם לוקחים קדימה. תתביישו לכם. משה ברסימנטוב: מדובר בחוק שהעלות המאובנת שלו היא 3 מיליארד שקלים. מדובר בחוק שיוצר אפליה קשה בין קבוצות הנכים, כך שהיא לוקחת את קבוצת הנכים שבאופן יחסי מקבלת גמלאות בהיקף הכי גדול מהמדינה, ונותנים לה עוד גמלאות בהיקף שלא היה כמותו בישראל ועוד מענק חד פעמי. הבקשה כאן, היא בעקבות הסכם עם הנציגים שיושבים כאן, שחתמו על ההסכם הזה. זה נכון שזה לא מחייב את חברי הכנסת, אבל זה מחייב את מי שחתם על ההסכם. זהבה גלאון: הם לא מצביעים, אנחנו מצביעים. משה ברסימנטוב: זה נכון, אתם מצביעים. זהבה גלאון: הם חתמו על ההסכם עם אקדח מוצמד לרקה. משה ברסימנטוב: אין אקדחים ואין רקות. היה הסכם, שאמר שאנחנו לא פוגעים בזכויות אלא מחלקים את המענק על פני שתי שנות תקציב ומפנים בשנת 2008 110,000,000 שקלים, על מנת שנוכל לחסוך קיצוץ כזה מאוכלוסיות אחרות ולא לפגוע בנכי הפוליו. שמעון יאיר: למה לא הבאתם את כל הרעיון של החלוקה בפני חברי הכנסת? משה ברסימנטוב: יש אתכם הסכם. התנגדנו לחוק, ולכן הגענו להסכם עם ארגוני הנכים. שמעון יאיר: אם רציתם לחלק, הייתם צריכים לעשות את זה עם חברי הכנסת. דורון יהודה: החוק עבר ברוב קולות למתן המענק במלואו. האוצר הטיל לחץ עלינו, והחליט להביא את זה לחוק ההסדרים על מנת לחלק את זה ל-10 תשלומים. אחר כך הם ירדו ל-3 תשלומים, ואחרי מאבק שלנו הם ירדו ל-2 תשלומים. הם נתנו לנו נתונים של מספרים שלא היו במציאות. הם אמרו לנו שיש 6,000 נכי פוליו. אני כל הזמן טענתי שאין יותר מ-2,800. בא אלי סובול מאגף התקציבים לפני החתימה על ההסכם ואמר, שאם מדובר ב-2,800 נכי פוליו אז כולם יקבלו את הכסף במכה אחת ולא בשני תשלומים. מה לעשות שהביטוח הלאומי נותן להם נתונים של 6,000 איש? לפני מספר ימים היה כנס עם מנכ"ל ביטוח לאומי, עם עירית וכל הצמרת של ביטוח הלאומי. אני הופעתי שם. באנו לשם, ואמר המנכ"ל: דורון צדק שאמר שאין יותר מ-2,500 נכים, אני מקבל את דבריו ואנחנו חטאנו. את אותו דבר אני אומר לסובול שאמר: במכה אחת אני נותן את הכל אם מדובר ב-2,800 חולים. עכשיו אומרים לנו שיש 1,100 שלא קיבלו ועוד לא נבדקו. מתוכם עוד ייפלטו בקשות החוצה. כלומר, אנחנו אפילו לא מגיעים על הכמות שאני דיברתי עליה. בשביל מה לחלק ולפצל ולתת מכה לקבוצה אחרת? לא הייתי רוצה שאתם חברי הכנסת תתנו יד לזה. מישהו הטעה אתכם ודיבר על 3 מיליארד, ועכשיו אנו שומעים כי 140,000,000 שקלים ניתנו ל-1,700 נכים. כמה נשארו בסך הכל? 1,000 נכים. האם זה 3 מיליארד? אלה נתונים לא נכונים. אני אומר תודה רבה לנציגי האוצר ולכל אלה שדיברו על מספרים גבוהים, כי בגלל שהמספרים גבוהים ויש תקציב הייתי רוצה להכניס לחוק גם את הנכים שבאו מחו"ל ועברו את מסכת הייסורים שלנו. אברהם רביץ: בשביל זה צריך חקיקה. דוד אזולאי: זה השלב הבא. משה שרוני: זה מלמד אתכם לא לעשות הסכמים עם האוצר בלי הוועדה. היו"ר יצחק גלנטי: צר לי, שאתה חותם על מסמך ואחר כך אתה חוזר בך. משה בקר: אבל סעיף 15 לא כתוב במסמך. זהבה גלאון: כל מיני קבוצות מנהלות מאבקים. הקבוצה הזו ניהלה מאבק עד שיצאה להם הנשמה. הם הגיעו להפגנות ברחובות. אנחנו לא יכולים לשבת כאן ולהגיד להם: למה חתמתם. אני מכירה את הקונסטלציה שמצמידים אקדח לרקה ואתה רוצה לסיים, אתה רוצה שהחוק יחוקק ולא יפזרו את זה ל-10 תשלומים, ואז אתה מוכן לעגל פינות. אני לא באה בטענה לאף אחד שחתם. אני לא רוצה לחשוב, איך אני הייתי נוהגת במקומו לו הייתי נמצאת במתח לאחר חודשים ארוכים של מאבק. האשמה היחידה שיש לי, היא כלפי אלה שהצמידו להם אקדח לרקה. יש ארגון שמנהל הסדרים מול האוצר. לנו יש חובה כחברי כנסת להגיד: שלנו יש את החובה שלנו, אנחנו מרימים את היד ומורידים את היד. לנו יש את החובה הזו. משה ברסימנטוב: אני רוצה להתייחס למה שנאמר פה. אני רוצה שנבין את הקונטקסט של החוק הזה. העיקרון במערכת הסוציאלית בישראל, כמו גם במדינות רווחה אחרות, לא מבוסס על פיצוי אלא על הסתכלות על מצבו הסוציאלי של האדם. כלומר, אם אתה נכה, אנחנו נדאג לך לקצבה ולא משנה מה מקור נכותך. היו"ר יצחק גלנטי: הנקודה ברורה. אני מבקש לקרוא את סעיף 14. איתי עצמון: קורא סעיף 14: "בחוק פיצוי לנפגעי פוליו התשס"ז-2007, בסעיף 3ף אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) פיצוי חד פעמי לפי סעיף זה ישולם בשני תשלומים, כדלקמן: (1) מחצית מסכום הפיצוי תשולם לאחר קביעת זכאותו של נפגע הפוליו לקבלת הפיצוי האמור (בסעיף קטן זה – המחצית הראשונה). (2) המחצית השנייה של סכום הפיצוי תשולם בתום 12 חודשים מיום תשלום המחצית הראשונה ((בסעיף קטן זה – המחצית השנייה), ובכל מקרה לא לפני יום ה בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009). סכום המחצית השנייה יעודכן בהתאם לשיעור עליית המדד כהגדרתו בסעיף קטן (ב), שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום המחצית השנייה לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום המחצית הראשונה". היו"ר יצחק גלנטי: על הסעיף הזה היתה הסכמה מלאה. ג'ודי וסרמן: לא, זה הסעיף הבעייתי. היו"ר יצחק גלנטי: אני מבקש להצביע על סעיף 14. ה צ ב ע ה בעד – אין נגד – 5 נמנע – 1 סעיף 14 נדחה. איתי עצמון: קורא סעיף 15: "סעיף (ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007, כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה יחול על מ י שטרם שולם לו פיצוי חד פעמי לפי הוראות החוק האמור, גם אם הגיש תביעה לקבלת הפיצוי האמור לפני יום תחילתו של חוק זה" היו"ר יצחק גלנטי: יש הצעה לשנות את זה. ג'ודי וסרמן: אין משמעות, כי זו הוראת התחילה להוראה העיקרית. פורמאלית חשובה ההצבעה. היו"ר יצחק גלנטי: מי בעד סעיף 15? ה צ ב ע ה בעד – אין נגד – 6 נמנע – אין סעיף 15 נדחה. תודה רבה, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 13:00