פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס/ 158 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), שעה 11:30 סדר היום: 1. הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון – הכנסה נוספת וכפל קצבה), התשס"ז-2007 הצעתו של חבר הכנסת צבי הנדל 2. הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון – כפל קצבה), התשס"ז-2007 הצעתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ נכחו: חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר זאב אלקין מנחם בן-ששון צבי הנדל שי חרמש שלי יחימוביץ אברהם מיכאלי ראובן ריבלין שרה מרום שלו מוזמנים: עו"ד שי סומך, משרד המשפטים יאיר זילברשטיין, משרד האוצר עליזה ג'אן, הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר עו"ד רחל טל, סגנית היועצת המשפטית, המשרד לקליטת העלייה אשר אוד, יועץ השר לענייני שואה, המשרד לענייני גמלאים אנה גנדמן, יועצת השר לענייני גמלאים עו"ד רועי שביט, המוסד לביטוח לאומי עו"ד כרמית נאור, המוסד לביטוח לאומי רמסיס גרא, חוקר בכיר במינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי עו"ד אבי וובר, לשכת עורכי הדין רומן יגל, ארגון חיילים ופרטיזנים – נכי המלחמה בנאצים אפרים פפרני, ארגון חיילים ופרטיזנים – נכי המלחמה בנאצים שניאור לייזר, ארגון חיילים ופרטיזנים – נכי המלחמה בנאצים אליעזר שוורץ, מרכז המחקר והמידע, הכנסת ייעוץ משפטי: עידו עשת אורלי עדס מנהלת הוועדה: דנה גורדון רשמה וערכה: אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון – הכנסה נוספת וכפל קצבה), התשס"ז-2007 הצעתו של חבר הכנסת צבי הנדל הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון – כפל קצבה), התשס"ז-2007 הצעתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ היו"ר מיכאל נודלמן: בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום יש לנו שני חוקים להכנה לקריאה ראשונה של חברי הכנסת צבי הנדל ושלי יחימוביץ. צבי הנדל: אם חברתי תסכים, יש לי הצעה. אתמול ישב אתנו היועץ המשפטי של הוועדה והאיר את עינינו בכמה סוגיות שאני רוצה להתייחס אליהן, אבל אין טעם שאני אתחיל לנאום נאומים ארוכים לפני שכולם שומעים אותו. אנחנו השתכנענו בחלק מהדברים לעשות שינוי, גם חלק מהחוק להוריד וגם להוסיף דבר שלא קיים כאן. אם אתה מסכים אדוני היושב-ראש, אני מציע שנשמע אותו ואחר כך נוכל להתייחס. היו"ר מיכאל נודלמן: אני לא חושב שהוא צריך להתייחס ראשון אלא אתם היוזמים צריכים לעשות זאת. לאחר מכן הוא יוכל להתייחס לנושא. נמצאים כאן נציגים של המשרדים השונים וכל אחד מהם צריך להתייחס. שלי יחימוביץ: אני מודה לך אדוני יושב-ראש הוועדה על כך שאתה מקדם את הצעת החוק שהגשנו חברי חבר הכנסת צבי הנדל ואני אמנם בנפרד אבל מתוך כוונה דומה. אני חושבת שקידום חקיקה דווקא בימים אלה, כאשר מתברר שמה שניתן לכאורה לניצולי השואה בעצם – אני מנסה למצוא דרך עדינה לומר את זה – אותה סחורה נמכר כמה פעמים ומתברר שלא כצעקתה, שההסדר אינו מספק. באופן קונקרטי, בחוק הספציפי הזה שנמצא כאן לנגד עיני הוועדה, אנחנו תמיד אומרים השואה והגבורה, וזה החלק של הגבורה. כאן אנחנו מדברים על תנאיהם של מי שלמרות מוראות השואה ולמרות שמיליונים הפכו לאבק אדם נשאו את נס המרד, היו פרטיזנים, היו לוחמים בגטו ורשה, וטרנים, אנשים שמצאו את העוז ואת הכוח להשיב מלחמה. אנחנו מבקשים להשיב להם את כבודם באמצעות החוק הזה ולאפשר להם קיום בכבוד. לפרטי החוק, אני מציעה שלהמשך העבודה נשמע כאן את עידו, היועץ המשפטי של הוועדה, שיעלה את הממצאים שלו, לרבות עלויות, לרבות היקף האוכלוסייה לגביה החוק רלוונטי. צבי הנדל: בסוגיות האלה נאמר אין סוף פעמים אבל חייבים לחזור על הדברים. אנחנו מדברים באוכלוסייה שמעבר לחוב המוסרי הגדול שהעם היהודי חב לה היא אוכלוסייה בוגרת ומאחר שהיא עברה תלאות במהלך חייה, לא תמיד האנשים האלה מגיעים לאריכות ימים. כל יום שאנחנו דוחים את החוק, מתמעטים אותם אנשים שיכולים להיעזר בחוק זה. כרגע אנחנו מדברים בסדר גודל של 3,000 אנשים ולכן הזמן הוא מאוד קריטי. אני מודה ליושב-ראש שלמרות הלחץ הממשלתי-קואליציוני בסופו של דבר הוא כן מעלה את הנושא לדיון להכנה לקריאה ראשונה. אני חושב שהחוק לא מסורבל אלא הוא די פשוט. אנחנו מדברים נקודתית. אברהם מיכאלי: בסוף חשוב כמה הוא עולה. צבי הנדל: אנחנו יודעים כמה הוא עולה. אני גם לא חושב שתהיה בעיה להשיג 50 חברי כנסת. בקריאה הטרומית זה עבר ברוב מוחלט של כל הקואליציה למרות שהממשלה התנגדה. אני לא זוכר שהיה אפילו אחד שהצביע נגד מאחר שזה לא חוק שמדבר על מאות מיליונים וגם לא על עשרות מיליונים ומאחר שמדובר באנשים שהגיל עושה את שלו לצערנו. לכן המהירות של החקיקה היא מאוד רלוונטית. לעצם החוק. בהצעת החוק שלי שיש בה שני סעיפים השתכנעתי שהסעיף השני מיותר כי בגוף החקיקה הוא מקבל את המענה, כך שאין טעם לגעת בו פעם נוספת. לא הבנתי עד הסוף, עד שהסביר לי היועץ המשפטי, את החוק הקיים ולכן הוספתי אותו, כך שבדיור ציבורי וברכישת תרופות חשבתי שאסור שהדברים האלה ישפיעו על הורדת גודל הקצבה אבל הבנתי שהחוק כבר קובע שרק אם יהיה כפל בנושא הזה של הדיור הציבורי ורק אם יהיה כפל בנושא הזה של התרופות, אז אין טעם שיקבלו פעמיים על התרופות או פעמיים על הדיור הציבורי, דבר שגם אני לא מתכוון לו, כך שברור שזה מייתר את הסעיף הזה. לכן אני מציע להוריד את סעיף 2. לסעיף הראשון, אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שבגלל בחינת התגמולים שהאנשים מקבלים, ינכו מהתגמול המדובר. את זה נשאיר אבל התברר לנו שיש סעיף נוסף שנעשה בהסכם עם הממשלה והוא לא מופיע בסעיף 1 עליו אני מדבר אלא הוא מופיע בסעיף 9. אליו לא התייחסתי כי לא ידעתי שהוא קיים. מאחר שבהצעת החוק של נכי רדיפות הנאצים הוא מופיע ויש לנו עניין שחוק נכי המלחמה בנאצים יהיה שווה לחוק ההוא, אין טעם שחוק נכי המלחמה בנאצים יהיה פחות מקיף מהחוק של נכי רדיפות הנאצים, ולכן אני מציע שאת אותו סעיף 9 נוסיף לחוק. אין לי את החוק העיקרי, אבל כאשר עידו יקבל את רשות הדיבור, הוא יקריא את הסעיף עליו אני מדבר. היו"ר מיכאל נודלמן: אתמול הממשלה קיבלה החלטה לעצור את החוק של ניצולי השואה וזה אחרי שכתבתי מכתבים ודיברתי עם שר המשפטים. הממשלה נגד שני החוקים האלה ונגד הצעת החוק של קולט אביטל. יאיר זילברשטיין: אני רוצה לעשות קצת סדר בכמה נושאים שהתבררו גם לנו בימים האחרונים באותו נושא שחברי הכנסת לא היו מודעים לו. למעשה נכי המלחמה בנאצים וחוק נכי רדיפות הנאצים אלה חוקים תואמים בהרבה מובנים. בשניהם יש תגמול שהוא בסיסי בגין נכות. כל אדם מקבל תגמול כלשהו לפי נכותו. בנוסף לתגמול הזה, כל האנשים שמקבלים את התגמול הבסיסי, זכאים למבחן הכנסות שמיטיב בהרבה מובנים ממבחן ההכנסות שהם היו יכולים לקבל לצורך הבטחת הכנסה מביטוח לאומי. לצורך הדוגמה, מבחן ההכנסות בביטוח לאומי הוא מבחן משפחתי ואילו המבחנים כאן הם מבחנים ליחיד. זאת אומרת שאם לבן זוג יש הכנסות אבל אם לו ספציפית אין את ההכנסות האלה, הוא יהיה זכאי להשלמת הכנסה. הסכומים שמדובר עליהם הם סכומים גבוהים בהרבה מאשר הסכומים שמשלם הביטוח הלאומי. מדובר על 3,700 שקלים לאדם שהנכות שלו היא עד 50 אחוזים ומעל 6,000 שקלים לאדם שהנכות שלו היא מעל 50 אחוזים, כאשר המבחן הזה הוא המבחן היחיד, ואם יש שני בני זוג שהם ניצולי שואה, למעשה כל אחד מהם יכול לקבל את התגמול הזה. מדובר במבחן הכנסות המיטיב ביותר שיש במערכת הסוציאלית, אולי למעט אנשים שהם שאירים של נכי צה"ל. החוק הזה לא מנוסח טוב כי משתמע ממנו שמקזזים קצבה כאשר למעשה מדובר במשהו אחר. כל אדם זכאי לתגמול הבסיסי שלו, ואם הכנסתו לא מגיעה לרף מסוים של 3,700 או 6,400 שקלים בחודש, פשוט משלימים לו את ההכנסה והכנסתו לא תפחת. להכניס פה מושג של דיס-ריגרד, בעצם להתעלם מההכנסה בגין קצבת זקנה, זה כמו לומר שמבחן ההכנסות יהיה 4,900 שקלים, שהכנסתו של האדם לא תפחת מ-4,900 שקלים. הנושא שהועלה כאן הוא נושא מורכב שדנו בו גם בפעם הקודמת. היו"ר מיכאל נודלמן: לא מדובר בכסף כל כך גדול. יאיר זילברשטיין: הכסף הוא כן גדול. מכיוון שרוב נכי המלחמה בנאצים הם עולים חדשים משנות ה-90 שלא זכאים לקצבת זקנה לפי חוק, לכן התיקון בנוסחו המקורי היה רלוונטי רק למיעוט האנשים. ברגע שאתה מחריג גם את האנשים שזכאים לקצבה לפי הסכם בין הממשלה לבין ביטוח לאומי, אלה כל האנשים שלא צברו את תקופת האכשרה המספקת, למעשה אתה מחזיר את העלות המקורית שדיברנו עליה בשבוע שעבר וזאת הבחנה שגם מרכז המחקר והמידע של הכנסת עשה אותה, שזה בין 20 מיליון, אם לוקחים רק את החלק לפי חוק, ולפי הבקשה שלך אתה מחזיר את זה לעלות המקורית שעומדת על כ-100 מיליון. צבי הנדל: לפי החוק זה רק 5 מיליון. יאיר זילברשטיין: גם שם יש כל מיני הנחות. מקובל להניח, וגם הלשכה לשיקום נכים אומרת שאם תצמצם זה רק לקבוצה אבל אתה יוצר כאן הבחנה בין שתי אוכלוסיות. אני לא רואה איך אפשר להחזיק את ההבחנה הזאת לאורך זמן ואני בטוח שמיד לאחר מכן יתקנו את זה לגבי כל השאר ולכן מבחינתנו העלות היא 100 מיליון שקלים. כמובן שחוק נכי רדיפות הנאצים מהווה השלכת רוחב ברורה ומיידית. ראובן ריבלין: אי אפשר לאבחן אותם בצורה ברורה מכל השאר? יאיר זילברשטיין: אתה יכול לאבחן. שלי יחימוביץ: חשוב שנשמע כאן את עידו. יאיר זילברשטיין: יש אנשים שזכאים לקצבת זקנה לפי חוק ויש אנשים שזכאים לקצבת זקנה לפי ההסכם. אברהם מיכאלי: כמה אנשים מקבלים לפי ההסכם? יאיר זילברשטיין: רוב האנשים, 6,000 אנשים בערך. אברהם מיכאלי: אנחנו מדברים על קבוצה שמקבלת בגין ההסכם אבל לא מקבלת מתוקף חוקים אחרים. יאיר זילברשטיין: ראשית, כולם מקבלים על פי חוק. יש את פרק י"א לחוק הביטוח הלאומי שקובע זכאות כללית ללא מבחן הכנסות. זאת אומרת, זאת זכאות של כל אזרח בישראל שמקבל קצבה אוניברסלית ללא מבחן הכנסות אבל כמובן יש תקופת אכשרה ועל פי נתונים שקיבלנו, שהביטוח הלאומי יצטרך להציג אותם אחר כך, רוב אותה אוכלוסייה של נכי המלחמה בנאצים הם אינם זכאים על פי פרק י"א אלא זכאים על פי סעיף 9. סעיף 9 לביטוח הלאומי מאפשר ליצור גמלאות אחרות שאינן מנויות בחוק בהסכם עם הממשלה, ואכן זה גם נעשה. יש הסכם בדבר גמלת זקנה ושאירים מיוחדת וההסכם הזה באמת חל על רוב רובם של ניצולי המלחמה אבל צריך לקחת בחשבון שבניגוד לזכאות לפי פרק י"א, ההסכם כפוף למבחן הכנסות. ההסכם עצמו כפוף למבחן הכנסות. הוועדה תצטרך לתת את דעתה על כך שכאשר הוועדה, אם היא תרצה באמת לבטל או לשנות את מבחן ההכנסות כך שקצבת הזקנה אינה נכללת במבחן ההכנסות על פי חוק נכי המלחמה בנאצים, היא תצטרך לתת גם את דעתה לגבי אותו מבחן הכנסות שקיים היום בהסכם עצמו ולברר מהי ההבחנה הרלוונטית מנקודת המבט של חוק נכי המלחמה בנאצים בין האוכלוסיות הללו, האוכלוסייה שהיום אינה זכאית ולכן גם אינה מקבלת קצבת זקנה, מכיוון שבהסכם היום יש מבחן הכנסות, והאוכלוסייה שהיום זכאית לקצבת זקנה לפי פרק י"א אלא שמבחן ההכנסות על פי חוק נכי מלחמה בנאצים מבצעים את ההתאמה ובאמת הם מגיעים לאיזשהו רף מינימלי מסוים ולא יורדים ממנו. מונח בפניכם נייר העמדה שכתב אליעזר ממרכז המידע של הכנסת ואני מציע שנשמע אותו מכיוון שהוא גם מציג את החלופות בהתאם למה שאמרנו כאן. שלי יחימוביץ: מודולרית, מה תהיה העלות במקרה של הכוונה המקורית בלי אותם 90 אחוזים, מה תהיה העלות עם מבחן הכנסה ובלי מבחן הכנסה. בקיצור, כל האופציות העומדות בפנינו והעלות המקסימלית שלהן. יאיר זילברשטיין: נקודה נוספת שאני רוצה להזכיר שעידו בוודאי יתייחס אליה זה בנושא האלמנות. אברהם מיכאלי: אמרת שזה בינתיים לא כלול בחוק הזה. אליעזר שוורץ: הנושא של האלמנות מופיע בסעיף 13. אברהם מיכאלי: התכוונתם גם לשאירים? צבי הנדל: אני לא. שלי יחימוביץ: האמת היא שלא נתתי את דעתי על כך. אליעזר שוורץ: הנוסח כפי שמונח בפני הוועדה אינו כולל את האלמן/אלמנה. צבי הנדל: אחרי ששמעתי שיש גם את הסוגיה של האלמנות לאחר שהולכים לעולמם אחרי 120 והם מקבלים הכנסה, חשבתי שהחריג הזה עליו אתה מדבר ושאתה לא רוצה להרחיב אותו, אני מסכים שלא צריך להרחיב אותו והאלמנה תמשיך לקבל מה שהיא מקבלת היום בלי תיקונים, כי התוספת הזאת ראוי שיקבל אותו אחד שהיה במלחמה בנאצים ולא אשתו. קריאה: היא מקבלת פחות ממה שהוא קיבל לפני מותו. שלי יחימוביץ: יש לנו את סוגיית השאירים ואת סוגיית האלמן והאלמנה במקביל, שהם נכי המלחמה בנאצים. אלה שתי סוגיות שונות. ראובן ריבלין: אלמנות או אלמנים של נכים, אבל הם עצמם לא נכים. שלי יחימוביץ: לא, יש לנו גם גבר ואישה ששניהם נכי רדיפות הנאצים. ראובן ריבלין: כל אחד עומד בפני עצמו. אליעזר שוורץ: הדבר היחיד שרלוונטי לזה ששני בני הזוג נכי המלחמה בנאצים שבאומדן שעשתה גם הלשכה לשיקום נכים וגם אנחנו לקחנו קצבה ממוצעת של כ-1,200 שקלים. ברגע שמשלמים קצבת זקנה לזוג, זה לא 1,200 שקלים לכל אחד אלא בסך הכל זה 1,700 לשניהם ביחד. לכן התוספת תהיה פחותה מ-1,200. אם נקבל נתונים על כמה מבני הזכאים הם בני זוג, יכול להיות שזה יוזיל את העלויות, אבל בנתונים שיש לנו כרגע לא יכולנו לחשב את זה. באותה מידה שאם מדובר בבני זוג, זה מוזיל, אם יש אנשים שזכאים היום גם לקצבת זקנה וגם לקצבת שאירים, הם מקבלים קצבה וחצי. יתכן שזה בעצם יקזז אחד את השני. אם יש נכה שמקבל היום גם קצבה וחצי בגלל שהוא זכאי לקצבת שאירים, מנגד יש נכה שמקבל רק חצי קצבה כי יש לו בת זוג שגם מקבלת, ואז אולי זה יקזז. עובדה נוספת שצריך להתייחס אליה היא כמה אחוזים מקבלים קצבת זקנה מתוקף החוק וכמה לא זכאים בגלל ההסכם. אין לי נתון מדויק מהלשכה לשיקום נכים, אבל מהנתון שלהם והאומדן שלהם הם הניחו שכ-20 אחוזים מהזכאים כיום הם אנשים שזכאים לקצבת זקנה. אם יש 1,500 אנשים מתוך כ-7,000 אנשים, זה יוצא כ-20 אחוזים. שלי יחימוביץ: לכמה זה מביא אותנו? אליעזר שוורץ: לפי התרחישים שעשינו במשרד, התרחיש הראשון שהוא לא כולל את האלמנות אלא רק אנשים שזכאים כיום, אם נלך ה-20 אחוזים, זה באמת מגיע ל-10.7 מיליון שקלים. אם בפועל יתברר שזה רק 10 אחוזים ולא 20 אחוזים, זה יתקרב יותר ל-5 מיליון, אבל זה נתון שאני לא יכול להציג אותו כרגע. שלי יחימוביץ: כלומר, בין 5 ל-11 מיליון. אליעזר שוורץ: בתנאי שזה לא עובר את ה-20 אחוזים, זה בין 5 ל-11 מיליון. אם אני מכניס את האלמנות שזכאיות כיום מתוקף חוק ביטוח לאומי, זה עולה ל-20 מיליון שזה אומדן עלות שכרגע הלשכה לשיקום נכים מציעה לאוצר. אברהם מיכאלי: כרגע זה לא בהצעת החוק. אליעזר שוורץ: מה שמופיע בהצעת החוק, זה רק תרחיש מספר אחד. השאלה היחידה שנותרה לברר היא האם זה 10 אחוזים או 20 אחוזים שזכאים כיום וזה ישפיע על ה-5 מיליון או 6 מיליון או ל-11 מיליון. צבי הנדל: ואם אני מוסיף את סעיף 9? אליעזר שוורץ: אם אנחנו מכניסים את כולם, העלות המקורית הייתה כ-100 מיליון, אלמנות זה כ-43 אחוזים מתוך כולם, כך שזה יגיע ל-60 מיליון. שלי יחימוביץ: הכל יחד. אליעזר שוורץ: כן, בלי האלמנות. שלי יחימוביץ: ה-100 מיליון מקובל עליך? אליעזר שוורץ: כן, זה התרחיש האחרון שמופיע אצלנו. שוב, בהנחה שהקצבה תהיה 1,200 שקלים. אם הנתונים יראו שהיא נמוכה יותר כי הרוב הם בני זוג, זה ירד בהתאם, אבל לפי הנתונים כרגע, זה 100 מיליון. צבי הנדל: ההגיון הוא שאין הרבה בני זוג. קריאה: שליש הן אלמנות. יאיר זילברשטיין: בנכי הרדיפות בנאצים, שם רובם ככולם בדיוק הפוך מכאן, הם זכאים לפי החוק ולא לפי ההסכם. מבחינתנו זה אותו דבר. זאת השלכת רוחב ישירה. אי אפשר לאבחן בין נכי הרדיפות ונכי המלחמה במובן הזה, ושם המספרים הם הרבה יותר גדולים, כאשר מדובר ב-40 אלף אנשים ושם רובם ככולם הם זכאים לפי החוק. לכן העלות שם תגיע ל-150 מיליון שקלים ומעלה. ראובן ריבלין: כמה צריכים נכי המלחמה בנאצים לשלם לאוצר על הבקשה של חברת הכנסת יחימוביץ? להערכתך, מה הדרישה שלכם? כמה אנחנו צריכים לשלם בגלל אלה שהעיזו להיות נכי מלחמה. יאיר זילברשטיין: אני תכף אתייחס לסוגיה הנורמטיבית. ראובן ריבלין: תתייחס לחוק כי החוק הוא חוק נורמטיבי. יאיר זילברשטיין: אני תכף אתייחס לסוגיה הנורמטיבית, אבל קודם אסיים את דבריי לגבי העלויות. החוק הזה הוא חוק שבו רוב האנשים הם עולים חדשים שלא זכאים לקצבת זקנה לפי פרק י"א אלא לפי ההסכם. אברהם מיכאלי: אגב, יש לכם נתונים על זה? יאיר זילברשטיין: יש לנו את אותם נתונים שיש למרכז המחקר. יש לנו בדיוק את מספר האנשים. אברהם מיכאלי: הבעיה היא האם המצב הוא כצעקתה. אולי אנחנו מדברים כאן בנתונים ערטילאיים. יאיר זילברשטיין: אין נתונים מדויקים אבל ידוע שרובם הם עולים חדשים שלא זכאים לקצבה על פי חוק. בחוק נכי רדיפות הנאצים, שם לא מדובר ב-40 אלף אנשים, שם רוב האנשים או רובם ככולם כן זכאים לקצבת זקנה לפי החוק ולכן לא יהיה אפשר להיאחז בצמצום הזה ושם העלויות הן באמת יהיו 150 מיליון שקלים. מבחינתנו זה מהווה השלכת רוחב מיידית. אני רוצה להגיע לחלק הנורמטיבי. הממשלה ישבה עם נציגי ניצולי השואה ושאלה אותם מה העזרה שצריכה להינתן, אף אחד מניצולי השואה – וההסכם גובש בסופו של דבר עם הנציגים הבכירים ביותר של ניצולי השואה – לא העלה את הסוגיה הזאת. אלה האנשים היחידים שמקבלים מענה ישירות מקופת המדינה והוא הגבוה ביותר. הקצבה הממוצעת כאן היא מעל 3,000 שקלים לחודש כך שהכנסתו של אף בן אדם לא נופלת מ-7,700 שקלים או מ-6,400 שקלים ליחיד ולא לתא משפחתי. הדבר הזה הוא חסר תקדים. ברגע שהממשלה החליטה להקצות סכומים והקצתה סכומים מאוד גבוהים לפתרון שניתן לניצולי השואה, היא הפנתה אותם דווקא לאנשים שנפלו בין הכיסאות כדי לתת להם קצבה חודשית והטבות נוספות שקיבלו אנשים שלא מקבלים את הסיוע הזה. מה שאתם מבקשים לעשות כאן זה לתת סכומים מאוד גבוהים של כסף לאנשים שכבר היום מקבלים הכי הרבה מהמדינה. יש אנשים שמקבלים מגרמניה, יש אנשים שמקבלים מישראל ויש אנשים שמאלף ואחת סיבות נפלו בין הכיסאות. ראובן ריבלין: האם לא כל נכה מלחמה הוא נכה רדיפות? צבי הנדל: לא. ראובן ריבלין: זאת אומרת שיש להבחין בין שניהם והקריטריונים הם שונים. יאיר זילברשטיין: הקריטריונים הם שונים אבל הנורמות שקבע המחוקק בשני החוקים הם זהים – מבחן הכנסות הוא זהה, ההשלמה היא זהה, ואי אפשר להצדיק למה בחוק הזה ולא בחוק השני. צבי הנדל: כאשר אנחנו מדברים בנכים, זאת לא אוכלוסייה רגילה. זה שהם מקבלים קצבה גבוהה זה מפני שהם גם זקנים ויש להם את הבעיות שיש לכל זקן ובנוסף הם גם נכים. זאת אומרת, זאת סוגיה אחת ולכן הקצבה שלהם היא גבוהה. שלי יחימוביץ: וזאת לא אשמתם שהם גם נכים. צבי הנדל: את הכסף הזה לא המדינה משלמת. יאיר זילברשטיין: אני רוצה לתקן את הדברים. צבי הנדל: לא תצליח לתקן. יאיר זילברשטיין: המדינה כן משלמת. אברהם מיכאלי: זה כסף להסכם ולא כסף תקציבים. יאיר זילברשטיין: הכסף הזה הוא כסף תקציבי שמגיע כל שנה מתקציב המדינה. שרה מרום שלו: אבל המדינה כבר קיבלה אותו מראש. יאיר זילברשטיין: המדינה קיבלה כסף לשלם רק לנכי רדיפות הנאצים ולא לחוק נכי המלחמה בנאצים שחוקק בלי שום קשר להסכם השילומים. אני לא רוצה להיכנס כאן לוויכוח מי משלם את זה. העובדה היא שזה מתקציב המדינה וזה הכסף שהמדינה מקצה. המדינה ישבה עם ניצולי השואה ושאלה אותם לאן הכסף הנוסף שהמדינה מקצה – והיא מקצה עכשיו הרבה כסף בתקציב 2008 והלאה – זה לא היה לנושאים האלה אלא זה היה לאנשים שנפלו בין הכיסאות ולפתרון של בעיות ספציפיות לניצולי שואה. שלי יחימוביץ: מדובר באוכלוסייה שלמה מסומנת וצבועה. יאיר זילברשטיין: הממשלה הזאת מקצה את הסכום הכי גבוה שהוקצה אי פעם ומכפילה ומשלשת את הסיוע לניצולי שואה, דבר שלא היה מעולם, ואף אחד מניצולי השואה לא העלה את הקבוצה הזאת כקבוצה שהכי חשוב לעזור לה. צבי הנדל: אתה רוצה שאני אקריא לך את כל המכתבים שקיבלתי או שאסתפק באחד? יאיר זילברשטיין: בסופו של דבר כאשר הגיעו למשא ומתן שאלו לאן להקצות את הכסף, ולא מקצים את הכסף הזה לאנשים שמקבלים את הסיוע הכי נרחב מהמדינה אלא מקצים לאנשים שלא קיבלו את הסיוע עד עכשיו. צבי הנדל: "כנציג של קבוצת נכי רדיפות הנאצים ניצולי רומניה, אנו מבקשים מאחר שזו תקוותנו האחרונה, אנחנו פונים אליך". כרמית נאור: נזרקו כאן הערות לגבי הנתונים של ביטוח לאומי ולכן אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. המוסד קיבל פנייה מהוועדה למסור נתונים לגבי מי האוכלוסייה מכוח החוק של נכי המלחמה בנאצים שמקבלת מכוח ההסכם ומקבלת מכוח החוק. ביטוח לאומי לצערי כרגע לא יכול לתת את הנתונים כי לנו את הנתונים לגבי מי מקבל מכוח חוק נכי המלחמה בנאצים. היו"ר מיכאל נודלמן: למי יש את הנתונים האלה? כרמית נאור: לאוצר. צבי הנדל: מי משלם כל חודש? כרמית נאור: הלשכה לשיקום נכים. בהנחה שהלשכה לשיקום נכים תעביר למוסד רשימה שמית מסודרת עם מספרי תעודות זהות של האוכלוסייה הרלוונטית, אנחנו נוכל לומר באמת מה הפילוח הנכון לגבי קבלת קצבה מכוח החוק או קצבה מכוח ההסכם. אברהם מיכאלי: בפועל הם מקבלים יחד. יכול להיות מצב שמקבלים גם מהאוצר וגם מכם? לא קיים דבר כזה. כרמית נאור: אנחנו משלמים מכוח החוק את קצבת הזקנה ולעניין זה אנחנו לא לוקחים בחשבון את השכבה הזאת. לעניין קצבת הזקנה שמשולמת מכוח ההסכם, הקצבה המיוחדת, לעניין זה יש הוראות מפורשות בתוך ההסכם ויש מבחן הכנסות. לכן הקצבה הזאת כן תילקח בחשבון לצורך הזכאות. שלי יחימוביץ: איך זה ישפיע על העלות? כרמית נאור: אני לא יודעת. לקחתם נתונים אבל אני לא יודעת לומר לכם. אנחנו מוכנים לתת נתונים מדויקים, אבל אנחנו צריכים לקבל את המידע. שלי יחימוביץ: מה הבעיה לקבל את המידע? כרמית נאור: אם המידע יועבר למוסד, נוכל למסור את הנתונים. עליזה ג'אן: אני נציגת הלשכה לשיקום נכים. אברהם מיכאלי: למה אין לנו נתונים על השולחן היום? עליזה ג'אן: כיוון שבהתרעה כל כך קצרה לא הצלחתי. אברהם מיכאלי: היום יש מחשב. לוחצם על כפתור והמחשב מוציא את הנתונים. עליזה ג'אן: ניסינו ללחוץ על מחשב וקיבלנו מספר נתונים שלא הבאנו אותם כי לא רצינו להטעות. בתחשיב שנעשה לצורך התגובה של הלשכה לשיקום נכים להצעת החוק, אנחנו התייחסנו ל-1,500 נכי מלחמה בנאצים שמהם מנכים היום קצבאות שונות של הביטוח הלאומי ובתחשיב שהיה לנו אז אנחנו הגענו ל-20 מיליון שקלים לשנה שמתייחסים ל-10 אחוזים. כאשר אנחנו אומרים 90 אחוזים זה כל אלה שמקבלים במסגרת ההסכם ולא במסגרת קצבת הזקנה. מ-90 אחוזים מהזכאים לא מנוכים את ההכנסות אלא יש התאמה עם ביטוח לאומי. הם מקבלים מאתנו את מלוא הקצבה וקרוב לוודאי שהם לא מקבלים בביטוח לאומי אברהם מיכאלי: לא מנכים כי לא מקבלים. עליזה ג'אן: אני לא רוצה להיכנס לזה כי יתכן מאוד שיש כמה כאלה שכן מקבלים, אבל אנחנו לא נכנסים לסוגיה הזאת. מבחינתנו, 90 אחוזים מתוך 7,500 נכים לא מנכים מהם קצבת ביטוח לאומי. לגבי ה-10 אחוזים הנותרים עשינו מעין ממוצע של 1,200 שקלים ומהם בעצם מנוכה הסכום. אברהם מיכאלי: ה-90 אחוזים מקבלים או לא מקבלים? יאיר זילברשטיין: לפי ההצעה שמוגשת, הם לא מקבלים אבל עד כמה שהבנתי ביקשו להוסיף את זה. אברהם מיכאלי: אתם נותנים כאן נתונים אבל אנחנו לא מבינים כלום. יש פה שתי קבוצות של אוכלוסייה שהם זכאים על פי חוק הביטוח הלאומי, קצבת זקנה, ועל פי ההסכם שזה תשלום שמשולם להם עם קצבה או בלי קצבה. אני רוצה לדעת איפה הפער. יש נתונים של האוצר שיש היום כ-7,500. עליזה ג'אן: אני מדברת על נכים ואלמנות ביחד. אברהם מיכאלי: אלה שמקבלים לפי נכי המלחמה בנאצים. עליזה ג'אן: חוק נכי המלחמה בנאצים שמעניק גם לאלמנות. אברהם מיכאלי: אתם מרחיבים את זה. עליזה ג'אן: אחוז האלמנות הוא למעלה מ-40 אחוזים. אברהם מיכאלי: אני מבין ממך שה-100 אחוזים הם כ-7,500 אנשים ואנחנו מדברים על כך ש-90 אחוזים כן מקבלים קצבת זקנה. עליזה ג'אן: לא מקבלים קצבת זקנה. אברהם מיכאלי: כל ה-100 אחוזים לא מקבלים היום קצבת זקנה? עליזה ג'אן: לא. 10 אחוזים כן מקבלים. אברהם מיכאלי: בואו נעשה סדר ונדע בכמה מדובר. עידו עשת: ולכן בוא נסביר. יש שתי זכאויות לקצבת זקנה כאשר האחת על פי פרק י"א, ומה שאומרת לנו נציגת האוצר הוא ש-10 אחוזים זכאים על פי פרק זה. כלומר, הם על פי החוק זכאים לקצבת זקנה, אלא שהחוק, חוק נכי המלחמה, אומר שיראו בזה כהכנסה נוספת ולכן מקזזים את הסכום ומביאים אותם לאותה רמה שקבועה בחוק. זה לגבי 10 אחוזים. 90 אחוזים ממילא לא זכאים מכיוון שיש להם לכאורה זכאות על פי ההסכם אלא שבהסכם עצמו נקבע מבחן הכנסות שהתגמול לא נכלל בתוכו ולכן, בתור מבחן הכנסות, אני מניח שאין להם זכאות אל פי מבחן ההכנסות. זאת אומרת שאם החוק כמו שהוא כרגע עובר, אותם 10 אחוזים שזכאים על פי פרק י"א, יקבלו, ואותם 90 אחוזים שמקבלים על פי ההסכם, לא יקבלו אלא רק אם יקבעו בחוק באופן מפורש שלעניין ההסכם המדובר לא יראו בזה כהכנסה ואז גם הם יקבלו. זאת אומרת, כרגע הצעת החוק מדברת על אותם 10 אחוזים ואני אמרתי שעל הוועדה לקחת בחשבון את ההבחנה בין האוכלוסיות המדוברות האלה. אברהם מיכאלי: אין להם זכאות ממילא כי החוק לא מאפשר להם לקבל קצבת זקנה. צבי הנדל: אדוני נציג האוצר, יש לי שאלה. אני מאוד רוצה להתקדם, לתקן את החוק ולעזור לאנשים. אם אני משאיר את החוק כמות שהוא עם ה-10 אחוזים, אתם מסכימים לזה? יאיר זילברשטיין: תהיה השלכת רוחב. אברהם מיכאלי: נגדיר קבוצה של מלחמה בנאצים. יאיר זילברשטיין: היא כבר מוגדרת. ההבחנה הזאת לא תחזיק מעמד יותר משבוע. אברהם מיכאלי: למה לא? תשאיר לחברי הכנסת שיגדירו הגדרות. יאיר זילברשטיין: אנחנו מתנגדים והממשלה מתנגדת. צבי הנדל: אדוני היושב-ראש, אני מבקש להבהיר בעצה אחת עם חברתי להצעת החוק, על מנת להקל על הוויכוח, שלא נוותר על החוק הזה. לי ברור שלחוק הזה יש רוב מוחלט בכנסת, גם אם יהיה לחץ אגרסיבי ודורסני של הקואליציה. זאת הרגשתי למרות שיכול להיות שאני טועה. כדי לא להביא את זה למבחן ולקרע, בשלב זה אנחנו מסכימים, לאור הנתונים שקיבלנו כאן, ללכת על ההצעה שעולה בסביבות 5-6 מיליון שקלים כלשונה. זאת אומרת, אני לא מוסיף את ה-90 אחוזים אלא אני משאיר את אלה שנמצאים בחוק, ואז התוצאה הכספית לדעתי היא פחות מ-5 מיליון ועד שאנחנו מדברים המספר כבר הולך ומתמעט. היו"ר מיכאל נודלמן: 5 מיליון שקלים תקציבי. צבי הנדל: אין לי בעיה להעביר את זה ב-50 אצבעות. כלומר, יצא המרצע מהשק. לא השלכות הרוחב מעניינות ולא שזה יעלה 100 מיליון אלא האוצר פשוט לא רוצה בשום צורה שניגע בחוק. לשם כך נמצאים חברי כנסת ואנחנו חושבים בשיקול דעת שהחוק הזה מאוד חשוב. בגלל שיש פחד כספי אנחנו נשארים בהצעת החוק הזאת, לא מגדילים אותה אלא מורידים את סעיף 2 ואז ממילא אני מסופק אם הסכום הוא 6 מיליון כי לדעתי המספר יהיה פחות מ-5 מיליון שקלים ואז גם את ה-50 אצבעות אני לא צריך. אני מבקש להצביע על החוק. שי סומך: זה לא פשוט לתת רק לקבוצה קטנה יותר. יש כאן הבחנה בין נכי מלחמה עולים חדשים שזה ה-90 אחוזים או ה-80 אחוזים לבין נכי מלחמה ותיקים. אין שום הצדקה עניינית להבחנה בין עולים לוותיקים. אני לא טוען שזה ייפסל חוקתית, אני לא יכול לדעת. אברהם מיכאלי: אני מבין של-90 אחוזים אין זכאות לפי חוק הביטוח הלאומי לקצבת זקנה. זאת הבעיה. אני שמח לתת להם עוד קצבה אבל אני מבין שזה בלתי אפשרי. שי סומך: המשמעות היא שיש כאן אפליה. אני לא טוען שזה ייפסל חוקתית, אבל כנראה נגן על זה למרות שעוד לא דיברתי עם הממונים עלי. זאב אלקין: אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. קודם כל לגבי תהייתו של חבר הכנסת מיכאלי. אני חושב שחברי חבר הכנסת מיכאלי אתה טועה. בסך הכל יש שתי מערכות שונות שעושות את הקיזוז הכספי. המערכת האחת שעושה את הקיזוז הכספי לגבי 10 אחוזים של אנשים, אלה שמקבלים קצבת זקנה על פי החוק המקורי של ביטוח לאומי, נמצאת בתוך חוק נכי מלחמה בנאצים ואותה באו לתקן המציעים. יש מערכת אחרת של קיזוז והיא נמצאת במקום אחר, לגבי אלה שמקבלים לפי ההסכם. כמו שאתה בא לתקן כאן, אתה יכול לתקן גם שם. לכן מבחינה זאת לומר שאני הולך לפתור את הבעיה של 10 אחוזים כי 90 אחוזים אני לא יכול, זה לא נכון. בדיוק כמו שאפשר לעשות לגבי ה-10, אפשר לעשות גם לגבי ה-90 אלא שזאת שאלה של עלויות. האם זה מוצדק לתמוך דווקא ב-10 אחוזים ולמעשה לפגוע בציבור גדול מאוד של העולים, בעיניי, אם כבר יש הגיון, הוא צריך להיות הפוך. היו"ר מיכאל נודלמן: זאת לא הבעיה של הוועדה הזאת. זאב אלקין: מצבים הכלכלי הוא יותר קשה ולכן לי יש בעיה לתמוך בחוק דווקא בנוסחה המצומצמת שלו של 10 אחוזים כי הוא פוגע דווקא בציבור שאנשי רואה את עצמי כנציגו בכנסת. נציג אגף התקציבים העלה סוגיה אחרת והיא השלכות רוחב בין חוק נכי מלחמה לבין חוק נכי רדיפות. כאן אני חייב לומר שאני מאוד מופתע לשמוע על השלכות רוחב. אמנם הממשלה עוד לא הביאה לכנסת את נוסח הצעת החוק שעוסקת בתיקונים של נכי לרדיפות, אבל בכל ההצגות שלה על ידי הממשלה אני הבנתי שהממשלה לא מכלילה את נכי המלחמה בתוך נכי הרדיפות של המעגל הראשון וקם על זה קול צעדה גדול מאוד של הווטרנים שאמרו שאם פעם מצבם היה אולי הכי טוב בין כל הקבוצות האלה, עכשיו, כתוצאה מההחלטה החדשה של הממשלה, מצבם הפך ליותר גרוע. שי סומך: המעגל השני קיבל. זאב אלקין: אני מדבר על המעגל הראשון. שי סומך: המעגל הראשון זה מחנות ריכוז, גטאות ומחנות עבודה. זאב אלקין: נכי המלחמה לא נכנסים לזה. שי סומך: וגם הרבה אחרים. זאב אלקין: אם קודם מעמד נכי מלחמה היה יותר טוב מהקבוצה שבאו לפתור את בעייתה, כתוצאה מהחלטת הממשלה מצבה יהיה יותר גרוע. המעגל השני, הזיקה בינו לבין סוגיית נכי הרדיפות היא סוגיה עקיפה בלבד. הרי כולנו יודעים שמדובר בהחלטה שמדברת על אנשים שמקבלים קצבת זקנה עם השלמת הכנסה בלי שום קשר ושום תהליך של בדיקה של פגיעתם ממהלך הרדיפות. יש אחוז מסוים של חפיפה, אבל את זה אנחנו צריכים בכלל להוציא מהדיון הזה כי בוודאי בהחלטת ממשלה בחקיקה שבאה להקל על שכבות גיל מסוימות של מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה בלי שום קשר בכלל למלחמה, כי כך היא כתובה בחקיקה ואני לא מאמין שאפילו יוזכר שם משהו שקשור למלחמה לגבי המעגל השני, אז לא יכולות להיות השלכות רוחב על המעגל השני. לגבי המעגל הראשון, אני חושב שהממשלה צריכה כאן להיות עקבית. אם היא חושבת שיכולות להיות השלכות רוחב, שתתכבד הממשלה ותשווה את המעמד של נכי המלחמה עם נכי הרדיפות לפי הסיכום החדש ויכול להיות שאנחנו גם כאן נוכל לשקול את עמדתנו בתהליך החקיקה הזה, אבל אם לא, אי אפשר לטעון לגבי השלכות רוחב מאחד על השני רק כאשר זה נוח. שי סומך: הצעת החוק של חברת הכנסת קולט אביטל עברה בקריאה ראשונה. יאיר זילברשטיין: והממשלה החליטה להתנגד לה. לא מדובר שם על נכי רדיפות הנאצים אלא מדובר באנשים שלא זכאים לא לזה ולא לזה. זאב אלקין: המעגל הראשון, כן. יאיר זילברשטיין: ניסו לאבחן את הקבוצה של המעגל השני של העולים החדשים על ידי גיל, חוסר דיור ונתנו להם פתרון ממוקד מבלי לקרוא להם ניצולי שואה. אפרים פפרני: ניצולי השואה זה משהו אחד ונכי השואה זה משהו אחר. אתה לא יודע מה אתה אומר. רומן יגל: אני יושב-ראש של ארגון נכי מלחמה בנאצים. רדפו אותנו, היינו בצבא והשארנו חלק מגופנו בשדה הקרב. הגענו לארץ וכאן לחמנו כל הזמן עד 1954, אז חוקק החוק. החוק הזה הוא שלנו ואני לא יודע מה מדברים כאן על כל מיני עניינים שהם לא שלנו. שני חברי כנסת הגישו הצעת חוק בקשר לנכי מלחמה בנאצים. בכל העולם מי שלחם ומקבל נכות, לא מכניסים את זה להכנסות אחרות. זה קדוש. הוא נתן חלק מהגוף שלו בשדה הקרב והוא צריך לקבל את זה וכך אנחנו רוצים שזה יהיה. תעזבו את כל העניין הזה של רדיפות הנאצים, וטרנים וכולי. אנחנו נכי מלחמה וזה חוק שלנו. למה אתם מערבבים כאן את הכל? אנחנו התחלנו כאן את העניין הזה 15 אלף אנשים אבל נשארנו 7,000, מתוכם 3,000 אלמנות. כמה זה כבר יכול לעלות? אני מאוד מבקש מכם להתייחס לגופו של העניין ותנו לנו מה שמגיע לנו. מ-15 אלף אנשים נשארנו 7,000. אנחנו קיימים, הארגון קיים. צבי הנדל: 7,000 עם האלמנות. רומן יגל: עם 3,000 אלמנות. צבי הנדל: החוק מדבר בלי אלמנות. ראובן ריבלין: אנחנו מדברים בנכים. בווטרנים הנכים. האלמנות מקבלים ביטוח לאומי כאלמנות ולכן אנחנו רוצים לייחד את הצעת החוק שביקשתם מאתנו רק לנכים, כי אחרת אתה משחק לידי האוצר ולידי משרד המשפטים ויספרו לנו את כל הסיפורים על הכל. תפסת מרובה לא תפסת. רומן יגל: אלמנות מקבלות רק שלוש שנים ואחר כך לא מקבלות שום דבר. ראובן ריבלין: לא שאני לא דואג לאלמנות, אני דואג. האלמנות מקבלות קצבת אלמנות ושאירים. ברמה הערכית בואו נדבר כפי שאמרת, בנכי המלחמה. בואו נדבר באותם גיבורים שהם נלחמו בנאצים. אלמנות, אם הן היו בין הלוחמים, נתייחס אליהן. תפסת מרובה לא תפסת. מה שאמרת, דברי אלוהים חיים. אנחנו צריכים להצביע רק על הצעת החוק למרות שסעיף 9 הוא מאוד מעניין. בהתחלה נטיתי לומר שצריך להכניס את סעיף 9, אבל לא, הצעת החוק כפי שהיא נוסחה, כך צריך להעביר אותה בקריאה ראשונה. צריך להביא את כל אותם אלה שיוכלו לטעון לרוחב ולאורך, את כל ארגוני הרדיפות, את כל ניצולי השואה. כולם יבואו ויאמרו האם הם רואים בחוק הזה דבר שמפלה אותם לרעה או לא. אם לא, אנחנו נעביר את החוק הזה המיוחד ומיוחס רק לקבוצה הזאת. לכן אני מציע לאחד את שני החוקים. צבי הנדל ביקש להסיר את ביטול סעיף 24(ד) ולהצביע על זה להכין אותו לקריאה ראשונה כפי שהוא, ואחר כך להביא את כל הגורמים האחרים שיבואו ויספרו שמפלים אותם או לא מפלים אותם. אנחנו נתייחס לחוק רק ברמה הערכית, מה עוד שידוע לנו שלא מדובר ביותר מ-6 מיליון שקלים. צבי הנדל: אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם זה מקובל או לא. אני הייתי מבקש, אם אפשר, שנעשה הפסקה חמש דקות כי אני רוצה לדבר אתך. היו"ר מיכאל נודלמן: בסדר. ראובן ריבלין: אחר כך אתה מצביע על זה? היו"ר מיכאל נודלמן: אם אין עולים חדשים לפי הבקשה שלו, זה לא עניין לוועדה הזאת. אני לא יכול להעביר את זה אם נופלים משם העולים החדשים. שלי יחימוביץ: צריך להעביר את זה יחד עם העולים החדשים. הישיבה הופסקה בשעה 12:20 וחודשה בשעה 12:25 היו"ר מיכאל נודלמן: אנחנו מחדשים את הישיבה. אני רוצה לשאול את חברי הכנסת האם אתם מדברים על כל החוק או על מחציתו. אני אמרתי שעל 10 אחוזים אני לא יכול להסכים כי שם אין עולים ולכן הוועדה הזאת לא יכולה לדון בהצעה. שלי יחימוביץ: על הכל. צבי הנדל: האוצר לא מסכים לא לזה ולא לזה. ראובן ריבלין: נלך על הכל. צבי הנדל: נצביע, כולל על סעיף 9. היו"ר מיכאל נודלמן: אם הכל, זה חוק תקציבי ואני צריך לומר מה עלות החו ק. צבי הנדל: 60 מיליון שקלים. היו"ר מיכאל נודלמן: אני צריך לדעת את הסכום המדויק. צבי הנדל: מקסימום 60 מיליון שקלים. שלי יחימוביץ: לכל היותר. ראובן ריבלין: אחרי קריאה ראשונה נדון מי צודק ומי לא צודק. עידו עשת: זה קביעת עלות. הוועדה קובעת שהעלות היא לכל היותר 60 מיליון שקלים. ראובן ריבלין: הצעת החוק לאחר שהורדו האלמנות מגיעה לעלות תקציבית של עד 60 מיליון שקלים. עידו עשת: אני מבין שהוועדה קובעת גם שהיא תקציבית. ראובן ריבלין: ודאי כי זה למעלה מ-5 מיליון. אם הממשלה לא מסכימה, זה חוק תקציבי. צבי הנדל: אני מבקש שתעשה את התיקון ותכניס את סעיף 9. צבי הנדל: מכובדי היועץ המשפטי, לקראת הקריאה הראשונה תוסיף את סעיף 9. עידו עשת: אני עושה את זה עכשיו. הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון – הכנסה נוספת וכפל קצבה), התשס"ח-2007 1. תיקון סעיף 1 בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954, (להלן _ החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "הכנסה נוספת", בסופה יבוא "למעט קצבה לפי פרק י"א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1955. אלה בעצם ה-10 אחוזים עליהם דיברנו. הוועדה מעונינת להוסיף עוד סעיף שהנוסח שלו יצטרך להיות בכפוף כמובן לניסוח שתגמול המשולם לפי הוראות חוק זה לא ייחשב כהכנסה לעניין הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות שנערך בין ממשלת ישראל לבין המוסד לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב). סעיף דומה קיים גם בחוק אחר. תגמול המשולם לפי הוראות חוק לא ייחשב כהכנסה לעניין הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות שנערך בין ממשלת ישראל לבין המוסד לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב)? צריך להוסיף שמדובר רק בתגמול לנצרך נזקק ולא בכל התגמולים על פי החוק, ואז התגמול לעניין נצרך נזקק, אלה אותם התגמולים שלא ייחשבו כהכנסה ואז זה מכסה גם את שאר האוכלוסייה. אליעזר שוורץ: זה יכסה גם את האלמנות. ראובן ריבלין: למעט אלמנות. עידו עשת: אנחנו נכתוב שזה רק לעניין הסעיפים של תגמול לנכה ולא לעניין סעיף 13. אברהם מיכאלי: איך ההצעה שאתה מציע פותרת את המגבלה הזאת של אלה שהזכאות שלהם תלויה בתקופת אכשרה. עידו עשת: זה פותר במובן הזה שהזכאות של 90 אחוזים היא על פי ההסכם. ההסכם כפוף למבחן הכנסות. ההסכם אומר שקצבת זקנה תשולם אלא אם כן יש הכנסות מסוימות. אברהם מיכאלי: אבל תקופת אכשרה זה משהו שתלוי בהכנסות? עידו עשת: תקופת אכשרה אינה רלוונטית לגמלה ולא לקצבת זקנה מיוחדת. לכן, קצבת זקנה מיוחדת תלויה במובן הרלוונטי אלינו במבחן הכנסות. כאשר אני קובע בחוק שלא יראו את התגמול לנצרך על פי בקשת הוועדה כהכנסה, אני מניח שבהיעדר הכנסות אחרות הוא יהיה זכאי גם על פי ההסכם לקבלת קצבת זקנה. אברהם מיכאלי: אם בחוק הזה אני כרגע קובע את זה, ממילא ביטוח לאומי לא ייתן לו את קצבת הזקנה כי היא לא עומד בקריטריונים של תקופת אכשרה. לכן לא הבנתי מה אנחנו עושים כאן. כרמית נאור: הוא מקבל קצבת זקנה לפי סעיף אחר. עידו עשת: פרק י"א לחוק הביטוח הלאומי מעניק קצבת זקנה ושאירים עם התנאים הקבועים בו ואחד מהתנאים הוא תקופת אכשרה מסוימת. ההסכם, בהתאם לסעיף 9, אינו קובע תקופת אכשרה וזאת קצבת זקנה ושאירים מיוחדת. מי שעלה לארץ והוא מעל גיל 60, אינו זכאי על פי פרק י"א אבל הוא זכאי לפי ההסכם שנעשה בהתאם לסעיף 9. ראובן ריבלין: הדברים ברורים. אברהם מיכאלי: הדברים ברורים אבל אנחנו לא מתקנים את חוק הביטוח הלאומי אלא מכניסים בהסכם הגדרה נוספת של הכנסה שהיא לא תיכלל כהכנסה. עידו עשת: אתה לא מתקן את ההסכם. אתה קובע שכאשר בא ביטוח לאומי לעשות את התחשיב הזה על פי ההסכם, זה לא ייחשב כהכנסה. זה לא אומר דרך אגב שכולם יקבלו מכיוון שאם יש הכנסות אחרות הם לא יקבלו. ראובן ריבלין: רק לגבי סעיף זה. אנחנו מוכנים להצבעה ויודעים על מה אנחנו מצביעים. עידו עשת: לעניין התחולה, אני מניח שהוועדה תקבע את זה בהמשך, בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. ראובן ריבלין: נכון. גם נשמע כל מיני דברים שמשרד המשפטים העלה. היו"ר מיכאל נודלמן: אנחנו מצביעים. מי בעד אישור הנוסח כפי שקרא אותו היועץ המשפטי? ה צ ב ע ה נגד – אין נמנע – 1, חבר הכנסת מיכאל נודלמן אושר זאב אלקין: אדוני היושב-ראש, אני מבקש רביזיה. היו"ר מיכאל נודלמן: מי בעד הרביזיה? ה צ ב ע ה הרביזיה לא התקבלה צבי הנדל: אדוני היושב-ראש, כל הכבוד ותודה רבה לך. היו"ר מיכאל נודלמן: תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 12:35