פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ב' בטבת התשס"ח (11 בדצמבר 2007), שעה 9:30
סדר היום: פגיעה בביטחון הסוציאלי של אנשים עם מוגבלויות בעקבות חוק ההסדרים 2008 – במסגרת ציון הבינלאומי למען אנשים עם מוגבלויות בכנסת
נכחו:
חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב-היו"ר
יצחק בן-ישראל
אבישי ברוורמן
יצחק וקנין
שי חרמש
ניסן סלומינסקי
יעקב ליצמן
חיים כץ
אורית נוקד
חיים אורון
מוחמד ברכה
ראובן ריבלין
רן כהן
אמנון כהן
מוזמנים: עירית פלדמן – מנהלת אגף נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי
רות הורן – עו"ד, המוסד לביטוח לאומי
אורלי בוני – מנהלת המחלקה לריפוי בעיסוק, משרד הבריאות
נעמי מורביה – מטה מאבק הנכים בישראל
מרים אור – מטה מאבק הנכים בישראל
בני אור – מטה מאבק הנכים בישראל
ברוך מסאמי – מטה מאבק הנכים בישראל
ישראל הבר – נציג נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות
לאון פלג – מתנדב, עמותת נכים עכשיו
קובי כהן – ארגון הפעולה של הנכים
יועצת כלכלית: סמדר אלחנני
מנהל הוועדה: טמיר כהן
קצרנית: יפעת שפרכר
פגיעה בביטחון הסוציאלי של אנשים עם מוגבלויות
בעקבות חוק ההסדרים 2008
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני פותח את הדיון שיזם חבר הכנסת רן כהן בעקבות היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות. הנושא שלנו בוועדת הכספים הוא פגיעה בביטחון סוציאלי של אנשים עם מוגבלויות בעקבות חוק ההסדרים 2008.
ישראל הבר:
מונח פה דוח שערכה הנציבות על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים כוללים בין היתר השוואה של המצב הכלכלי של אנשים עם מוגבלות לעומת המצב שלהם לפני 5 שנים ולעומת מדינות אחרות שחברות בארגון לשיתוף כלכלי. העלינו שני נתונים חמורים. ב-5 השנים האחרונות חלה התדרדרות במצב הכלכלי של אנשים עם מוגבלות.
יעקב ליצמן:
מה הסיבה?
ניסן סלומינסקי:
איפה זה בא לידי ביטוי?
יעקב ליצמן:
מה נפגע?
ישראל הבר:
56% מבין בעלי המוגבלויות החמורות דיווחו שהמצב שלהם היום לעומת מה שהיה לפני 5 שנים החמיר.
יצחק בן-ישראל:
מה לגבי 46%? המצב שלהם השתפר?
ניסן סלומינסקי:
יכול להיות שהמודעות גדלה וכתוצאה מזה מדווחים.
ישראל הבר:
השוו את ההכנסות של אנשים עם מוגבלות לעומת ההכנסות של אנשים ללא מוגבלות. זה מדד אובייקטיבי.
חיים כץ:
נטו או ברוטו?
ישראל הבר:
לקחו את ההכנסה נטו לנפש במשק בית. במקרה הזה התעלמו מהילדים. ישראל דורגה במקום אחרון לפני קוריאה בקרב המדינות שחברות בארגון לשיתוף כלכלי. השיעור היחסי של הכנסות של אנשים עם מוגבלות בישראל לעומת אנשים ללא מוגבלות הוא הנמוך ביותר.
יש כאן חלוקה בין אנשים עם מוגבלות שמועסקים לכאלה שלא מועסקים. באלה שמועסקים המצב לא כל כך גרוע, ההכנסות דומות למה שנמצא במדינות שחברות בארגון לשיתוף כלכלי. אצל אלה שלא מועסקים המצב גרוע בהרבה. המסקנה שלנו היא שהקצבאות שאמורות לתת ביטחון סוציאלי לא עושות את זה בפועל. נמצא קשר קרוב מאוד בין השכלה נמוכה למצב כלכלי ירוד. נמצא שיותר ממחצית מהאנשים עם מוגבלות חמורה לא סיימו תיכון.
יצחק בן-ישראל:
המוגבלות היא לא רק פיזית?
ישראל הבר:
את המוגבלות אנחנו מחלקים לכמה קבוצות. יש 3 קבוצות עם מוגבלות פיזית, כשהשאר זה מוגבלות שכלית, נפשית וקוגניטיבית.
יצחק בן-ישראל:
בקבוצה הראשונה והשנייה אפשר לשפר. איך אפשר לשפר את זה?
ישראל הבר:
אדם עם מוגבלות זקוק להתאמות כדי להתקדם וכדי לשפר את מצבו . יכול להיות שהקבוצה הקשה ביותר היא קבוצת האנשים עם המוגבלות השכלית.
יצחק בן-ישראל:
איזה חלק זאת הקבוצה של האנשים עם המוגבלות השכלית?
ישראל הבר:
אין לי את הנתון הזה.
יעקב ליצמן:
בדוח כתוב שהמוגבלות נמצאת בעלייה. אין סיבה שהמוגבלות תהיה בעלייה.
יצחק בן-ישראל:
זה בגלל הזדקנות האוכלוסייה.
יעקב ליצמן:
אני לא חושב. אני חושב שזה בגלל המודעות. ציבור גדול לא יודע איך לפנות.
יצחק בן-ישראל:
בכל העולם עולה השכיחות של המוגבלות ככל שעולה הגיל.
יעקב ליצמן:
אנחנו לא כמו העולם. אנשים היום פונים יותר. כתבתם בדוח לגבי מצבם של הערבים. מה המצב אצל חרדים? האם המצב יותר טוב? האם הוא יותר קשה? אתם צריכים לכתוב גם על העולים מרוסיה. צריך לבדוק מה המצב שם. התייחסתם גם למקומות. התייחסתם לדרום, צפון וירושלים. מה קורה בתל-אביב? בתל –אביב אין מוגבלות?
צריך לדעת מה המדינה נותנת בנושאים האלה. אני לא בטוח שיש סעיף תקציבי מיוחד. היה צריך לעשות משהו מיוחד לכלל המוגבלויות. אני מדבר גם על הגיל הרך, גם על מבוגרים, גם על גמלאים. אם אנחנו רוצים לצאת עם משהו מהדיון הזה צריך שבפעם הבאה שר הרווחה יופיע בפנינו ונעלה בפניו את העניין. היו לי בעיות עם החינוך המיוחד בציבור החרדי. זאת הסיבה ששאלתי על המגזר החרדי. אני יודע ששם יש בעיות גדולות כי אין מספיק מודעות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו יודעים שיש קיצוץ בקצבאות, שיש הקפאה של הבטחת הכנסה. כמה אנשים מוגדרים כנכים על ידי המוסד לביטוח לאומי? מה גודל הקצבה הזאת במסגרת חוק ההסדרים? האם יש פגיעה?
עירית פלדמן:
קצבת הקיום שהיא קצבת נכות משולמת ל190 אלף אנשים. זה לפי הרכב המשפחה. כל אחד זכאי מכוח עצמו לקצבת נכות. בשנת 2003 מנעו את ההפחתה שהייתה בקצבאות אבל לא את ההקפאה. ועדת הכספים יודעת שהבעיה הקשה ביותר של כל הקצבאות זה שהן הפסיקו להיות צמודות לשכר הממוצע. השכר הממוצע עולה ואילו המדד יורד.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כמה היום קצבת נכות לראש משפחה?
עירית פלדמן:
הקצבה ליחיד היא 1937 שקלים. אם לנכה יש ילד אחד הוא מקבל 2712. נכה שיש לו 2 ילדים או יותר מקבל 3487 שקלים.
חיים אורון:
הבעיה העיקרית זה לא שזה לא עולה, אלא שזה שובר את העיקרון של הביטוח הלאומי. העיקרון של הביטוח הלאומי אומר שהגמלאות צמודות לא למדד אלא לאיזה שהוא ממוצע. הממוצע הוא השכר הממוצע. ברגע שהפער הולך וגדל, אז המטרה העיקרית של הגמלה נשברת. זאת בעצם הבעיה העיקרית.
עירית פלדמן:
מבית היוצר הזה יצאה הפסקת ההצמדה לשכר הממוצע והתחלת ההצמדה למדד.
יעקב ליצמן:
האם ההקפאה בהצעת חוק ההסדרים על קצבאות חלה גם עליהם?
עירית פלדמן:
לא ראיתי את הוורסיה האחרונה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה זה אומר הקפאה?
עירית פלדמן:
השכר הממוצע יעלה, המחירים יעלו אבל הקצבה תישאר אותו דבר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
את אמרת שזה צמוד למדד. אם המדד אפסי אין העלאה. על איזו הקפאה אנחנו מדברים?
יעקב ליצמן:
יש הצעה לבטל את ההצמדות בקצבאות ילדים, בזקנה. מה קורה לגבי הנכים? אמרו לי שזה חל גם עליהם. זה חמור מאוד.
עירית פלדמן:
ההקפאה חלה לא רק על הקצבה לקיום, שעם זה האנשים הולכים למכולת, אלא על הקצבאות של האנשים עם נכות מאוד קשה שמקבלים שירותים מיוחדים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם ברגע שהנכה הופך לגמלאי הוא מפסיק לקבל את קצבת הנכות?
עירית פלדמן:
הקצבה שלנו מיועדת להבטחת קיום. גם קצבת הזקנה מיועדת להבטחת קיום. ברגע שהוא מגיע לגיל זקנה הוא מתחיל לקבל קצבת זקנה. אם קצבת הנכות הייתה גבוהה יותר משלימים לו עד לגובה קצבת הנכות שהוא היה מקבל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם אותן זכויות שמוקנות לו מכוח היותו נכה נשארות גם כשהוא מגיע לזקנה?
עירית פלדמן:
אם הוא התחיל לקבל קצבה לשירותים מיוחדים, שזה יותר גבוה מקצבת הנכות הרגילה, הוא ימשיך לקבל את קצבת הסיעוד גם בגיל זקנה. אם הוא התחיל לקבל גמלת ניידות הוא יקבל אותה גם בגיל זקנה.
חיים אורון:
בחוק ההסדרים מופיעים שני סעיפים שנוגעים לענייננו. סעיף אחד מאריך את ההקפאה של 4% גם ב2008.
ברוך מסאמי:
יש 3 נושאים שנוגעים לנו, שזה הניידות, שירותים מיוחדים ונכות כללית. הקצבאות האלו הוקפאו כבר למעלה מ5,6 שנים. אין עלייה. אני היום צריך לשלם יותר לעובד זר כי הצמדתם את השכר שלו לשכר הממוצע למשק. אני צריך לקחת את הכסף של הניידות ולשלם לעובד הזר. אני לא יכול לנסוע עם האוטו. אני נשאר במצב שאני לא יכול להתמודד עם החיים כי אני תמיד נכנס לפלונטר. לא יכול להיות מצב שהחשמל עולה, שהמים עולים, שהלחם עולה ואנחנו נשארים עם אותו דבר. זה לא יכול להיות. לא יכול להיות שהדלק יעלה ואנחנו לא נקבל תוספת. יש נכים שלא נוסעים. אומרים להם שהקילומטרז' שלהם נמוך. הוא נמוך כי אין להם כסף לנסוע. אנחנו מגיעים היום למצב שלא רק שאנחנו דורשים להוריד את ההקפאה, אלא אנחנו דורשים שזה יוצמד לשכר במשק. אנחנו חושבים שצריך להעלות את הרף כי אי אפשר להתקיים עם מה שאתם נותנים. אני משלם חשמל 3000 שקל. ממה אני אשלם אם תיתן לי 2000? אני צריך לחמם את הרגל כי הרגל שלי היא קרח. אני צריך להדליק תנורים, מזגנים, מים חמים. אני משתמש ביותר מים ממה שאדם רגיל משתמש. אני משלם על זה 1700 שקל .
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אין הנחות לנכים?
ברוך מסאמי:
אין הנחות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה לגבי ארנונה?
ברוך מסאמי:
מי שעובד מקבל הנחה של 40%. גובה הנחה של 80% מקבל נכה שלא עובד. גם לשלם את ה20% מ2000 שקל זה קשה. מאיפה הוא ישלם? מישהו צריך לשאול איך אפשר להתקיים מסכומים כאלה.
רוני:
הקצבאות שניתנות הן על מנת למלא צרכים. קצבת הנכות היא קצבה מינימאלית לחיים. לצערנו הרב תנאי החיים של האנשים הם כל כך קשים שגם ההצמדה למדד לא תעזור להם. מן הראוי היה להצמיד אותן לשכר הממוצע, כשההצמדה מבטיחה את הפער באיכות החיים. הצמדה למדד לא מבטיחה. במשך הזמן יש נסיגה והפער החברתי הולך וגדל.
קצבת הניידות מלכתחילה הייתה מתעדכנת על פי סל של הוצאות פרטניות לרכב. היא לא הייתה אמורה למלא את כל ההוצאות של הרכב, אלא רק שני שליש מההוצאות של הרכב. קצבת השירותים המיוחדים אמורה לשלם את האפשרות של האדם לשכור עובד סיעודי על מנת לחיות בקהילה. אם הקצבה הזאת לא תשמש אותו פירושו של דבר שהוא נידון לחזור למוסד. למדינה זה יעלה 22 אלף שקל בחודש, לא 3000 שקל או 7000. היום עלות של עובד זר היא למעלה מ7000 שקל לחודש. אתה לא יכול להחזיק אדם בבית ולהגיד לו לא להדליק את מנורת החשמל או לא לעשות כביסה. האנשים עם נכויות קשות מאוד לא יכולים להסתפק בעובד אחד, הם צריכים שניים. אנחנו נמצאים באבסורד הכי גדול שבעולם.
יצחק בן-ישראל:
בדוח כתוב שחמישית מהנכים לא רואים את עצמם כנכים ומקבלים קצבת נכות.
רוני:
הסקר של הנציבות לא שואב את האינפורמציה שלו מהמספרים של ביטוח הלאומי ,אלא הוא נעשה על פי תפישת האדם את עצמו. אני לא אגדיר את עצמי כנכה או כמוגבל כי אני לא רוצה להיות לראות את עצמי מוגבל. יש אנשים שכן. אתה לא יכול לעשות את ההשוואה כשהבסיס לנתונים של הסקר הם לא אותו בסיס. הבסיס לסקר של נציבות השוויון זה בהגדרה של המוגבלות בחוק שוויון, שזה אומר מי שיש לו קושי באחד מתחומי החיים. זה מאוד סובייקטיבי.
יצחק בן-ישראל:
יש כאלה שחושבים שקצבאות, מענקים וכל מיני סכומים צריך להוריד כי בסופו של דבר הם פוגעים במשק, הם מעודדים אי יציאה לעבודה. ברור שבמקרה של הנכים זה לא המצב. אלה לא הולכים לעבוד או הולכים לעבוד כי הם מקבלים קצבה נמוכה או גבוהה. האם אפשר בסוגיית ההקפאה או במקומות אחרים לעשות הפרדה בין השניים, דהיינו להקפיא את עדכון הקצבאות בכלל אבל לא לנכים, או לפחות לא לנכים עם מוגבלות חמורה?
רוני:
דיברו פה כל הזמן על העניין הזה שנכים לא יכולים לעבוד. צריך להסיר את המכשולים בפני אותם אנשים שרוצים לעבוד. אותה קצבה היא מלכודת שמשאירה את האדם בעוני בעל כורחו, כי אם הוא ילך לעבוד וישתכר מעל 1800 שקל הוא יאבד את הקצבה שלו, הוא יאבד את רשת הביטחון הסוציאלית המינימאלית שלו.
חיים אורון:
ועדת לרון הציעה איזה שהוא מנגנון יותר משוכלל.
רוני:
הוא יותר משוכלל אבל עם אותן בעיות.
חיים אורון:
למה אותן בעיות? יש מחלוקת גדולה בין ארגוני הנכים. האם ועדת לרון הלכה להתמודד עם השאלה הזאת?
רוני:
היא מתמודדת עם השאלה. היא יוצרת כיוון, דרך ואופי.
חיים אורון:
אתה אומר שהשיעורים לא מספיקים.
רוני:
יכול להיות שיש אנשים שחושבים שלא צריכה להיות זיקה בין הקצבה להשתכרות. זה בסדר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש איזו שהיא תקרה לנכה שמקבל קצבה?
רוני:
עד 1800 שקל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בכמה פוחתת לך הקצבה אם אתה מרוויח שקל מעבר לתקרה?
רוני:
אם הרווחת 1801 שקל הפסדת שקל ועשרה קצבה.
עירית פלדמן:
כל עוד אתה משתכר פחות מ25% מהשכר הממוצע במשק קצבתך אינה נפגעת. היה והרווחת שקל אחד נוסף מעבר ל1800 שקל ייקבע גובה הקצבה בהתאם לפרמטרים של השכלה והכנסה קודמת. רוב האנשים, או חלק גדול מהאנשים, נופלים בגדר אלה שההכנסה הקובעת שלהם היא 75% מהשכר הממוצע. ברגע שהם ירוויחו עוד שקל תרד קצבתם לקצבה חלקית. בנוסחה הקיימת היום דרגת הנכות שלהם מופחתת. במקום לקבל את הקצבה המלאה של 1937 שקלים הם יקבלו 74% מזה או 65%.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ברגע שהם עוברים בשקל את התקרה?
עירית פלדמן:
הם נפגעים ב25% מהקצבה שלהם, למרות שלפי החוק יש שיעור הפחתה של 40%. זה מה שבאה ועדת לרון לתקן. ישבנו 3 שנים והגענו לנוסחה חתומה. זה בהכנה לקריאה שנייה ולשלישית בעבודת הרווחה. ההפחתה מתחילה בשיעורים של 20% מכל שקל. היא משפרת את הנוסחה הקיימת היום, היא לא הנוסחה האידיאלית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה שאתם עושים זה מונעים מהנכים לעבוד. מה האינסנטיב של נכה לצאת לעבוד אם אחר כך מפחיתים לו?
עירית פלדמן:
אנחנו ישבנו הרבה שנים כדי להוציא את הנוסחה הקיימת מהחוק. האוצר הסכים שהנוסחה הקיימת חייבת לצאת. עד 0.17% אין ניכוי בכלל. על השקל הבא מופחתת הקצבה ב20 אגורות.
קובי כהן:
הלכו היום והורידו לנכים משהו בין 13% ל16%. מדובר כאן בקיצוץ מדורג. הקיצוץ המדורג נגמר ב3160 שקלים.
רוני:
מה שעמד בפני הוועדה זה לתת שיפוע חיובי כל הזמן, זאת אומרת ליצור תמריץ חיובי לאדם העובד. חשבנו שנגביל את השיפוע מעבר לשכר החציוני מתוך אותה הנחה שאומרת שבן אדם שמשתכר מעבר לשכר חציוני השיקולים שלו לצאת לעבודה הם לא תמיד שיקולים של שכר. הוא נמצא במערכת השכר הזוחל, זאת אומרת שיש תוספת של דרגה, מעמד. אם אנחנו מסתכלים על ההכנסות של נכים עובדים, אז 50% מהאנשים מרוויחים פחות מהשכר החציוני.
קובי כהן:
יש נכים נורמטיביים שעובדים היום ומשתכרים עד 1800 שקל. הולכים לקחת מהנכים האלה משהו בין 13% ל19%. אנחנו מדברים פה בסכום עתק, אנחנו מדברים על עידוד שלילי. העידוד הוא עידוד עד גובה שכר המינימום.
חיים אורון:
ועדת לרון העלתה את הרף לסכום הרבה יותר גבוה. יש עניין לנכה להמשיך לעבוד עד 5400 שקל. ברגע שהוא היה מגיע להרבה פחות מזה הוא היה מאבד את הקצבה.
רן כהן:
אני מודה לכם על קיום הדיון הזה. יכול להיות שכל אחד חושב שהאמת שלו היא נכונה. לפעמים גם כמה אמיתות נכונות. הנחת היסוד של ועדת לרון הייתה שאין תוספות לקצבאות. מה שיש באותם מקורות שנותנים לאחרים לוקחים מאחרים. זה בעצם הצעד הרע של ועדת לרון. ועדת לרון הצליחה להגיע למצב שהיא מטיבה מבחינת עליית רמת ההכנסה של נכים עובדים בכל רמה עד 5400 שקל. מה שהיה זה שבמהלך כניסתו לעבודה של אדם נכה היו פיקים שבהם ההכנסה המשותפת, כלומר קצבה פלוס הכנסה מעבודה, הייתה יורדת בשלבים מסוימים. את הפיקים האלה פתרו עד 5400 שקל ליחיד. ב5400 שקל המצב קופא יותר, אולי בשלב מסוים גם טיפה יורד. רוב העובדים הנכים נמצאים מתחת להכנסות האלו. זאת ההצדקה לכל העניין. מי שמשתכר עד 1800 שקל יכול להיפגע אם הוא עובד משום שממנו נלקח חלק מהכסף בצורת מיסוי או בצורת גריעה. את זה צריך לתקן.
ישראל הבר:
מישהו שעובד ומרוויח מעבר ל1800 שקל מפסיד רבע. לפקיד התביעות יש שיקול דעת לקחת אדם שלא מרוויח כלום ולהגיד לו שהוא לא זכאי לקבל קצבה כלל. ברגע שאדם מרוויח 1800 שקל הפקיד מסוגל להגיד לו שאם הוא מסוגל להרוויח 1800 שקל הוא גם מסוגל להרוויח מלא ועל כן צריך להוריד לו את הקצבה. על כל מי שעובד מרחפת אימתו של פקיד התביעות. זה תמריץ שלילי.
רן כהן:
יש מה שנקרא בעל כושר השתכרות. זה לא נקבע על ידי מומחה או רופא, אלא על ידי פקיד של ביטוח הלאומי. מהרגע שהוא קובע שאתה בעל כושר השתכרות לא מגיעה לך קצבה. זה דבר שהוא בעייתי. אם אתה הולך לעבוד שנתיים או שנה וחצי ואתה מפוטר רשאי הפקיד לשלול ממך את הקצבה כי הוכחת שאתה בעל כושר השתכרות. זה ממש אבסורד. את זה חייבים בחוק ההסדרים למחוק.
עירית פלדמן:
מספר מקבלי הקצבאות בישראל שגדול יותר מאשר בכל מדינות המערב מצביע על כך שהצגת הביטוח הלאומי ואימתו צריכה להיות ממותנת. פקיד תביעות רשאי לקבוע שלאדם יש זכאות לקצבה מלאה. ברגע שהוא סבור או שהרופא סבור שהאיש יכול בכל אופן להשתכר ושהוא איננו נכה מלא..
מוחמד ברכה:
מה הכלים שעומדים לרשותו?
עירית פלדמן:
כאשר לאדם יש השתכרות בפועל או כשרופא כותב שהאיש מסוגל להשתכר חייבים להעביר את הנושא לפקיד שיקום. פקיד שיקום הוא עובד סוציאלי. אין אפשרות לקבוע דרגת אי כושר מבלי שפקיד השיקום המליץ עליה. הפקיד מקבל את מה שהרופא אומר ואת מה שפקיד השיקום אומר. רק אז הוא קובע את דרגת הכושר. לנכה שמשתכר ישנם כללי חישוב שמאוד מגבילים את היכולת לשלם לו קצבה. בזה באנו לטפל בוועדת לרון.
חיים אורון:
אנחנו עוסקים בבעיה הרבה יותר רחבה. היא קשורה בכל נושא הבטחת הכנסה. היא הייתה בויסקונסין. השאלה היא מה המנגנון שיש בידי אדם שיש לו מוגבלות כדי להתגונן בפני שרירות בירוקרטית. המקרה המסוים של הנכים הוא קטע מתוך מכלול שלפי דעתי לא מוסדר. עבר חוק בכנסת שמחייב בויסקונסין לתת ייעוץ משפטי על ידי המדינה גם למי שתובע.
הו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מבטיח שיחד עם ועדת העבודה והרווחה נקיים דיון בכל הנושא של הבטחת הכנסה, קצבת נכות, כמה יכולים להשתכר. את הדיון הרציני נקיים בתחילת ינואר.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30