פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ב' בטבת התשס"ח (11 בדצמבר 2007), שעה 10:30
סדר היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון), התשס"ח-2007
נכחו:
חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב-היו"ר
חיים אורון
יצחק בן-ישראל
ניסן סלומינסקי
שלי יחימוביץ
ראובן ריבלין
שי חרמש
מוזמנים: משה בר-סימנטוב – אגף התקציבים, משרד האוצר
יגאל ברזני – סמנכ"ל גביה, המוסד לביטוח לאומי
רות הורן – עו"ד, לשכת עורכי הדין
רועי קרת – עו"ד , הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
עופר מנירב – יו"ר רשות ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל
אורנה צח – רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל
ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני
ייעוץ משפטי: ג'ודי וסרמן
מנהל הוועדה: טמיר כהן
קצרנית: יפעת שפרכר
הצעת חוק הביטוח הלאומי, התשס"ח-2007
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי, התשס"ח-2007.
משה בר-סימנטוב:
המצב שקיים היום בחוק הביטוח הלאומי יוצר עיוות במקרה של עובד שיש לו הכנסת עבודה וגם הכנסה פסיבית והוא יכול לשחק עם היחסים בין ההכנסות ובאמצעות זה להגיע לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי על ההכנסה הפסיבית. אם ההכנסה מהעבודה שלו גבוהה בשקל מההכנסה הפסיבית שלו הוא יהיה פטור מהכנסות לדיבידנדים באופן כולל. אם ההכנסה מדיבידנדים גבוהה בשקל מההכנסה מהעבודה שלו הוא יהיה חייב בתשלום גם על הכנסת העבודה וגם על ההכנסה מהדיבידנדים.
יצחק בן-ישראל:
איך הוא משחק בזה?
משה בר-סימנטוב:
אתה משחק בגובה הדיבידנד שאתה מושך.
ראובן ריבלין:
מה קורה עם אנשים שמשחקים עם זה כבר 100 שנה?
משה בר-סימנטוב:
פרצות במיסוי צריך לסגור. עשינו ביחד עם המוסד ביטוח הלאומי תיקון שיוצר האחדה של בסיסי המס הן מבחינת מס הכנסה והן מבחינת המוסד לביטוח לאומי. הכלל שהנחה אותנו היה כלל שאומר שכל מה שחייב במס הכנסה בשיעור קבוע שאינו תלוי בגודל ההכנסה, כמו דיבידנד, יהיה פטור גם מתשלום ביטוח לאומי. על דיבידנד, שזאת הכנסה שיש עליה שיעור מס קבוע שאינו תלוי בגודל ההכנסה, משלמים 25% תמיד. זה עכשיו יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי. אותו דבר לגבי הכנסות שהן פטורות לחלוטין מתשלום מס הכנסה ויהיו פטורות גם מתשלום דמי ביטוח לאומי.
הכנסה שמשלמים עליה לפי שיעור המס השולי של אותו אדם. זה אומר שאנחנו מחליטים לקחת את ההכנסה הזאת, לנכס אותה לנו כהכנסת עבודה ולשלם למס הכנסה מס לפי שיעור המס השולי שלנו. אם אנחנו מרוויחם 4500 שקל זה 10%, אם אנחנו מרוויחים 50 אלף שקל זה 44%. ישלמו על זה ביטוח לאומי בשיעור קבוע של 12%, שזה 7% ביטוח לאומי ו5% מס בריאות.
הדבר האחרון שאמרנו הוא שבחברות משפחתיות נמסה את הדיבידנד בביטוח לאומי ששם יכולת המשחק בין דיבידנד לבין הכנסה שכירה לא קיימת . בכל מקרה לוקחים את הדיבידנד הזה וזוקפים אותו כהכנסה לטובת נישומים בחברה ומשלמים על זה מס לפי המס השולי. השארנו את אותו עיקרון גם בביטוח לאומי. בחברות משפחתיות יהיה צריך לשלם מס ביטוח לאומי גם על הדיבידנד. עוד אמרנו שאנחנו נותנים 5% על אותן הכנסות ועליהן לא ישלמו מס הכנסה. אנחנו מתחילים לשלם רק מעבר ל5% מהשכר הממוצע על ההכנסות האלו.
אורית נוקד:
הייתה אלי פנייה מהאמנים והיוצרים לגבי הנושא של התמלוגים. האם אתה יכול לתרגם לי את מה שאמרת לגביהם?
טלי:
מדובר בכל מקורות ההכנסה, בין אם זאת הכנסה אקטיבית, כלומר הכנסת עבודה והכנסה מעסק, ובין אם זה המקורות הפסיביים, כמו דיבידנד, שכר דירה, ריבית.
ראובן ריבלין:
הדבר לא פשוט. נניח שאני עיתונאי שמחבר ספר. על הספר אני מקבל שכר סופרים שאני משלם מס הכנסה. אני מקבל תמלוגים בהתאם לזכויות היוצרים שלי. התמלוגים האלה לא היו חייבים עד היום בביטוח לאומי.
משה בר-סימנטוב:
הם היו חייבים בביטוח לאומי.
ראובן ריבלין:
אתה טועה. היום אתם הולכים ומשנים סדרי בראשית. האמנים במקרים רבים נמצאים במצב שבו החברה לא מתייחסת בכבוד הראוי ליצירתם ולהעשרתם את החברה כולה. זה דבר שמשנה סדרי עולם ומביא לידי מצב אבסורדי.
משה בר-סימנטוב:
לא נעשה שום שינוי לגבי תמלוגים.
ראובן ריבלין:
מה אם אני זמר ואני מופיע כל יום בקונצרט כזה או אחר? על השתכרותי אני משלם את כל המסים הקיימים. אני מקבל על כך שמשדרים ברדיו את שיריי, את השירים שחיברתי או את השירים שהלחנתי. אלה דברים שאני היום מחויב בהם על פי התיקון שאתם מבקשים.
רועי קרת:
רק אם אתה חברה שקופה. החיוב הוא לא כללי. הרוב יהיו פטורים.
ראובן ריבלין:
אני לא יודע מה זה הרוב ומה זה הכלל. לא מדובר בדיבידנד. אני מדבר על תמלוגים שאני מקבל לפי חוק היוצרים, לפי חוק זכויות היוצרים.
משה בר-סימנטוב:
התיקון היחיד שעשינו פה הוא הרחבת בסיס הפטור באופן גורף, למעט חברה משפחתית שלגביה אנחנו ממסים את הדיבידנד. אני מניח שהאמנים שאתה מדבר עליהם לא הקימו חברות משפחתיות. הם מקבלים תמלוגים. על התמלוגים האלה הם שילמו בעבר ביטוח לאומי וימשיכו לשלם גם בעתיד ביטוח לאומי.
ראובן ריבלין:
באו כל היוצרים ויצרו גוף גג שנקרא אקו"ם. באמצעות הגוף הזה משלמים את התמלוגים ליוצרים. לא באופן ישיר אלא באופן אמצעי. אקו"ם זה איזה שהוא מוסד שאתה יכול להגדיר אותו כחברה.
חיים אורון::
כולנו קיבלנו את אותם טלפונים ואת אותם מכתבים. אם אתה בא ואומר להם שלא קרה שום דבר נגמר הדיון. תגיד לנו שהם טועים.
משה בר-סימנטוב:
הכלל שקבענו הוא הרחבת בסיס הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי, למעט דיבידנדים בחברה משפחתית. אותן חייבנו. אנחנו הרחבנו את בסיס הפטור באופן גורף, למעט החיוב של דיבידנדים בחברות משפחיות שהיו חייבות קודם ובפועל לא שילמו. עכשיו הן יהיו חייבות לשלם.
יגאל ברזני:
המצב החוקי היום פוטר הכנסות שהן הכנסות עסקיות בסכומים של מיליארדי שקלים.
יעקב ליצמן:
מה הצפי של ההכנסות?
יגאל ברזני:
הכנסה מדיבידנד זאת הכנסה פסיבית. אדם יכול למשוך היום את הכסף בחברה שלו בצורה של הכנסה כשכיר ובצורה של דיבידנד. אנחנו רוצים ליצור מצב שההכנסות מדיבידנד יימשכו כשכיר כדי לבטח את בעל החברה.
ג'ודי וסרמן:
אתם מתקנים את זה רק לגבי חברה משפחתית. התיקון מאוד מצומצם.
יגאל ברזני:
כן.
ראובן ריבלין:
אני שואל על הכנסה פסיבית והאבחנה בינה ובין הכנסה אקטיבית.
יגאל ברזני:
אנחנו לא מכניסים הכנסה שלא הייתה חייבת בעבר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם הכנסה משכר דירה לצורך מגורים הייתה פטורה?
יגאל ברזני:
גם עכשיו היא פטורה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אותה דירה לצורכי מסחר. מה קורה איתה?
יגאל ברזני:
זאת הכנסה שחייבת במס הכנסה. היא חייבת גם בביטוח לאומי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עד איזה גובה היא פטורה?
יגאל ברזני:
אצלנו היא פטורה עד גובה הפטור של 37 אלף שקל.
טלי:
אנחנו בסך הכל עשינו סדר. תקנות 14 ו15 היו לא הגיוניות. במסגרת הסדר שעשינו באנו עם מסר מאוד ברור לנישומים שאומר שאת המס המוגבל לא נחייב בדמי ביטוח לאומי. פטורים פה כל ההכנסות שהן פטורות ממס הכנסה או שנקבע עליהן שיעור מס מוגבל. שכר דירה עסקי זה כמו עסק לכל דבר. תמלוגים הם עסקו של הסופר. אנחנו לא ראינו לנכון לקבוע לזה מס מוגבל.
ראובן ריבלין:
מה עם אלמנתו? התמלוגים ניתנים ליוצר ולאלמנתו. זה היגיון ערכי.
משה בר-סימנטוב:
אין שינוי. זה היה קודם וזה ימשיך להיות.
ג'ודי וסרמן:
ההצעה שאושרה בקריאה ראשונה דיברה על חיוב ההכנסות הפסיביות. בדיון הקודם וגם עכשיו באים ומבקשים לפטור חלק מהן ולחייב חלק מהן. הרשימות לא סגורות. אני לא מבינה מה כלול בפטור ומה כלול בחיוב. יכול להיות שלאנשי מס הכנסה ברור מה נכלל בחיוב ומה נכלל בפטור. אני מבינה שנעשו רשימות לגבי מה כלול בחיוב ומה כלול בפטור. אני חושבת שהיה ראוי להביא בפני חברי הכנסת רשימה מפורטת של ההכנסות שיש כוונה לחייב ואת הרשימה של ההכנסות שיש כוונה לפטור. עלו פה כמה סוגי הכנסות. צריך להביא אתה הרשימה בפני חברי הכנסת.
יהודה טלמון:
היה נהוג עד היום שכשההכנסה הפסיבית פחתה בשקל מההכנסה האקטיבית היא הייתה פטורה מדמי ביטוח לאומי. הפטור שהאמנים מדברים עליו הוא לא נבע מכך שהתמלוגים היו פטורים. כיוון שהם פחתו ל50% מההכנסה האקטיבית הם היו פטורים. בא ביטוח לאומי יחד עם אגף התקציבים ואמר שיש תחמוני מס. מהלכים עליכם אימים בגודל התחמונים. ביום חמישי הביאו לדוגמה חנות מכולת. תראו לי מתי ראיתם בעל מכולת שהפך להיות חברה כדי לחסוך בתשלום ביטוח לאומי.
באים ואומרים שרוצים למסות בביטוח לאומי גם הכנסות אקטיביות וגם הכנסות פסיביות. צדק רואה חשבון עופר מנירב שאמר לכם שמציגים לכם את זה רק מהזווית של דמי ביטוח לאומי. אם תראו את סך כל המסים שמשלם האזרח תראו שזה עולה על 50%.
שלי יחימוביץ:
זאת העמקה של הגבייה בפועל?
יהודה טלמון:
על כל דמי הביטוח הלאומי שמשולמים על הכנסות פסיביות לא מקבלים גמלה מחליפת שכר.
משה בר-סימנטוב:
כי לא משלמים על גמלה מחליפת שכר.
יהודה טלמון:
אומרים לכם שבחברה משפחתית המשחק הוא בידיו של הנישום.
משה בר-סימנטוב:
מס הכנסה רואה בזה שכר.
יהודה טלמון:
אם מס הכנסה רואה בזה שכר וכתוצאה מזה גם אתם רואים את זה כשכר תשלמו על זה גמלה מחליפת שכר. אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצוות. הייתה פשרה שאמרה שהסכום ששווה ל5% מהשכר הממוצע יהיה פטור. אנחנו דיברנו על כך שהסכום הפטור יעמוד על 4200 שקל, שזה זהה לדמי השכירות הפטורים.
הדבר השני שסוכם זה שתהיה הצהרה שתגיד ששיעור המס הכולל על היחיד לא יעלה על שיעור המס השולי המרבי באותה עת. זאת מדיניות הממשלה. שיעור המס השולי עומד כרגע על 48%. לא יכול להיות שאת המשוואה הזאת יפרו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מציע ששני הדברים האלה יעלו כהסתייגות של כל הוועדה.
משה בר-סימנטוב:
אין היגיון בהצעה שדיברה על 4200 שקל. אנחנו הרחבנו את בסיס הפטור. צמצמנו את טווח ההכנסות הפסיביות שעליהן צריך לשלם מס הכנסה. נתנו איזו שהיא התעלמות מ5% מהשכר הממוצע. היום זה עומד על 400 שקלים. אין היגיון בלקבוע עכשיו 4000 שקל.
אבישי ברוורמן:
כמה אתם מפסידים?
משה בר-סימנטוב:
מצד אחד אנחנו מרוויחים ומצד שני מפסידים. אנחנו מקווים שבסוף נהיה מאוזנים. בכך שאנחנו פוטרים פה דיבידנד באופן גורף אנחנו מטיבים לעומת המצב היום.
עופר מנירב:
אני אקריא לכם חוזר של המוסד לביטוח לאומי מינואר 2005 שמפריד בין שני סוגים של תמלוגים. סוג אחד זה של יוצר פעיל שמקבל תמלוגים במקביל לפעילותו. במצב כזה יראו את התמלוגים כהכנסה. הסוג השני זה שהיוצר אינו פעיל ומקבל תמלוגים על יצירות שיצר בעבר. במצב כזה יראו את התמלוגים כהכנסה שלא מעבודה. בהצעה שמונחת עכשיו לפניכם הסוג השני שקודם היה פטור יהיה עכשיו חייב.
יגאל ברזני:
הוא לא היה פטור.
עופר מנירב:
אני מסכים ב100% עם יהודה טלמון. הנושא של תקרת המס השולי הכולל חייב להיות מעוגן בחקיקה. ראיתי הצהרות שניתנו לשולחן הזה שעד היום לא קוימו. אם זה יהיה בחקיקה זה יקוים. מה שקורה היום בהצעה זה שהגענו למס בחברה משפחתית של 60%. אם ההכנסה של חברה משפחתית מגיעה למס השולי צריך לשלם עליה מס של 48%. ההכנסה זאת מחולקת כדיבידנד לבעלי המניות. אתם אומרים שעל אותה הכנסה שהוא שילם עד כה 48% הוא יצטרך לשלם עוד 12%. לפי ההצעה הגענו ל60%.
יגאל ברזני:
זה יהיה פטור.
עופר מנירב:
זה צריך להיות כתוב בחוק. נניח שאני בעל חברה משפחתית ויש לי 3 אחים שכל אחד מהם מקבל 25%. אני משלם מס הכנסה בשיעור של 48%. הדיבידנד לא הולך רק אלי אלא גם לאחים שלי. אתה תחייב אותם בביטוח לאומי על אותה הכנסה. כל אחד מהם ישלם 12%, סך הכל 60%.
יגאל ברזני:
לפי הדוגמה שלך הוא היה חייב בעבר והוא יהיה חייב גם בעתיד.
עופר מנירב:
הוא לא היה חייב בעבר. אנחנו רוצים שסך כל המס והביטוח לאומי לא יעבור תקרה מסוימת. לא יכול להיות שעל אותה הכנסה ישלמו 60%.
ראובן ריבלין:
כמה אנשים לפי גישתך ולפי גישת החוק הקיים ניצלו את החוק הזה על מנת להרוויח על חשבון קופת המדינה?
עופר מנירב:
אני לא חושב שניצלו.
ראובן ריבלין:
כמה יכולים לנצל את המצב החוקי שהיה קיים כדי להתחמק ממס?
עופר מנירב:
לדעתי כמעט ואין ניצול. ממילא משלמים מס בשיעור המס השולי. נכון שביטוח לאומי לא מקבל כלום, אבל משולם מס הכנסה.
חיים אורון:
הם אומרים שהם מפעילים עיקרון אחיד בביטוח לאומי ובמס הכנסה כך שמה שרואים כהכנסה במס הכנסה רואים כהכנסה בביטוח לאומי. למה העיקרון הזה לא בסדר? זה העיקרון המנחה של ההצעה. אתה אומר שעוברים את ה48%. תן לנו דוגמאות שמראות שחורגים מהעיקרון הזה. אם העיקרון הזה מופעל כדין אני הולך עם זה. זה נראה לי עיקרון נכון.
עופר מנירב:
אין לי בעיה עם העיקרון, רק שיהיה כפוף לכך ששיעור המס לא יעבור את סך כל שיעור המס שקבעתם.
ראובן ריבלין:
האם יכול להיות שהשיטה הפועלת כרגע גורמת להתחמקות ממס של חצי מיליארד שקל?
דני אלקיים:
הגבייה של הביטוח הלאומי היא על עצמאי, על שכיר ועל הכנסה פסיבית . על השכיר אנחנו גובים כפי שנקבע בשומה של מס הכנסה לפי סעיף 2. על עצמאי אנחנו גובים על הכנסה כפי שנקבע בשומה של מס הכנסה לפי סעיף 2(1) ו2(8). על הכנסה פסיבית אנחנו גובים מכל הכנסה של מס הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה. בתוך סעיף 2 לפקודה יש את כל ההכנסות האחרות, אם זה פנסיה, השכרת דירה, השכרה עסקית, דמי מפתח, תמלוגים. עלתה שאלה מה קורה כאשר העובד הוא שכיר ועצמאי. קבעו תקנה שכשהאיש גם שכיר וגם עצמאי נגבה גם משכיר וגם מעצמאי. עלתה שאלה לגבי איש שהוא שכיר ויש לו הכנסה פסיבית. אמרו שלגבי הכנסה פסיבית יש בעיה. הלכו והתקינו שתי תקנות. שתי התקנות ישנות. הן תאמו את החקיקה שהייתה בזמנו. אמרו שאם האיש שכיר ויש לו הכנסה פסיבית שאינה עולה על ההכנסה כשכיר הוא אינו צריך לשלם דמי ביטוח לאומי, אבל אם עיקר הכנסתו היא פסיבית צריך לגבות גם מפה וגם מפה. אותו דבר גם לגבי עצמאי. זה המצב החוקי שתאם בזמנו. כך קבענו את תקנות 14 ו15. התקנות האלו לא שונו לאורך כל הדרך, למרות שכל החקיקה השתנתה לאורך כל הזמן.
באנו ואמרנו שהגיע הזמן לתקן את תקנות 14 ו15. אנחנו ביטוח הדדי. מי שיש לו הכנסות ישלם על פי הכנסתו עד לגובה התקרה, כאשר מי שאין לו הכנסות ישלם מינימום. המינימום היום זה 15% מהשכר הממוצע. אם מישהו מרוויח פחות הוא משלם כאילו הכנסתו היא 1000 שקל. אין שום היגיון להגיד שאחד שיש לו הכנסה של 4000 שקל לא ישלם כלום. זה לא הגיוני. יש פה אנומליה בכך שאחד שאין לו הכנסות משלם ואחד שיש לו הכנסות לא משלם.
אורית נוקד:
אני חושבת שצריך לראות על מי יחולו הפטורים. אני חושבת שצריך להחריג את האמנים והיוצרים. מה ההשלכות של התיקון על האוכלוסיות ברמות הכנסה שונות? יכול להיות שיש פגיעה כתוצאה מכך בבעלי הכנסה בינונית ונמוכה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בשביל זה הסתייגנו והעלינו את הסכום ל4200 שקל.
אורית נוקד:
אני רוצה לדעת מה המשמעות של ההכנסות על המוסד לביטוח לאומי.
יצחק בן-ישראל:
הרעיון שהאוצר הביא הוא רעיון נכון. צריך שיהיה פה כלל אחיד שאומר שעל מה שנחשב הכנסה לצורכי מס הכנסה יחול ביטוח לאומי, כשעל מה שלא נחשב לצורכי מס הכנסה לא יחול ביטוח לאומי. הבעיות הן לא עם הרעיון, אלא עם כל מיני תקרות ומגבלות שצריכות לחול. הוסכם פה על ידי כולם שאסור לעבור את סך המס הכולל.
ראובן ריבלין:
ההפחתה שלך לא פוגעת בעיקרון שהוא קובע. ההגדרה של 5% לא נותנת מענה לדרישות שנדרשו פה.
יצחק בן-ישראל:
אם קובעים כלל אחיד זה צריך להיות כלל אחיד על כולם. השינוי כעיקרון הוא חיובי, אבל צריך לתת את הדעת לשאלה של מה קורה במצב שעד היום היה ככה ופתאום זה אחרת. השינוי הגדול הוא לגבי אלה שקיבלו תמלוגים שהם נמוכים יותר מהכנסתם השוטפת שעליה משלמים מס. זאת קבוצה די גדולה של אנשים. האמנים זועקים בגלל העניין הזה. צריך לתת את הדעת מה קורה לאנשים ש100 שנה חיו במצב מסוים ופתאום יום אחד הם צריכים להסתגל למצב אחר. יש היגיון לאפשר סידור זמני עד שהדברים יהיו מסודרים.
חיים אורון:
אני הולך במידה רבה אחרי דבריו של חבר הכנסת בן ישראל. אני רואה את ההיגיון בהצעה שלכם שמסדירה את המערכת, שיש לה עיקרון מנחה שעל פיו הולכים. לא ברור עד עכשיו האם הוראת הביטוח הלאומי לגבי אבחנה בין תמלוגים שוטפים להכנסה שהייתה תקפה בפועל בהתנהלות של הביטוח לאומי עומדת להשתנות.
לגבי האמנים ישנה בעיה שקשורה בשני המסים. יצא לי להיתקל בזה כמה פעמים. מס על הכנסה מוטל על פי הכנסות של שנה מסוימת. אני מדבר על אנשים שהמהות של העיסוק שלהם זה אי אחידות. אני חושב שצריכה להיות אבחנה בין תמלוגים פסיביים ואקטיביים לגבי אמנים.
יצחק וקנין:
זה לאט לאט יתרחב.
חיים אורון:
אנחנו מדברים בקבוצה שרובה הגדול נמצא במצוקה מאוד גדולה.
ראובן ריבלין:
האם יש בארץ קרוב ל100 אלף חברות משפחתיות? אנחנו שמענו כאן הצהרה שאנחנו מונעים הכנסות למדינה בסך של חצי מיליארד שקל. כדי שיהיה חצי מיליארד שקל צריך לפחות 70 אלף חברות פרטיות.
יגאל ברזני:
90 אלף חברות משפחתיות מדווחות לביטוח לאומי.
ראובן ריבלין:
חוק היוצרים הוא חוק שנוצר כתוצאה מניסיון וידיעה של הציבור כולו שמדובר בעניין ערכי. כשיוצר יוצר יצירה שורה עליו המוזה. איש לא יודע מתי המוזה תשרה עליו פעם נוספת. יש פוריים יותר, יש פוריים פחות. חוק היוצרים בא להבחין בין הכנסה פסיבית לאקטיבית. יכול אדם להיות שנה אחת עם פירות רבים מיצירתו ו30 שנה להיות בלי שהמוזה שורה עליו. אותם אנשים אשר מפעם לפעם האירו את שמי התרבות בישראל באור נגוהות נמצאים במצב קשה. חוק זכויות היוצרים הוא חוק שיש בו את התפישה הערכית. אני מבקש שכל הכנסה פסיבית שלא הייתה חייבת במס עד היום לא תהיה חייבת במס גם להבא. לא בגלל השאלה אם זה חוסך או מונע מהמדינה כך וכך מיליונים בשנה, אלא בגלל הערך הערכי של ראיית החברה. אני רוצה להחריג את נושא התמלוגים שמקבלים אמנים על יצירתם ומוגדרים כהכנסה פסיבית.
משה בר-סימנטוב:
הכנסה מתמלוגים ככלל לא הייתה פטורה.
ראובן ריבלין:
מה שלא היה פטור אז שגם לא יהיה פטור היום.
ניסן סלומינסקי:
כל חיוב בביטוח לאומי יגרור בגינו תשלום גמלה.עכשיו מנסים על כמה דברים להוסיף תשלום ביטוח לאומי. כשיגיע היום יצטרכו לשלם בגין זה גמלה. אתה לא יכול לגבות וכשיגיע היום לא לשלם.
משה בר-סימנטוב:
אין היגיון בליצור פטור לאמנים. זה נוגד את כל הרציונאל של מה שאנחנו עושים פה. הכנסה מתמלוגים הייתה חייבת אז ותמשיך להיות חייבת בתיקון שאנחנו מציעים. הכנסות בחברה משפחתית היו חייבות בביטוח לאומי. בפועל הן לא היו משלמות עליהן ביטוח לאומי בגלל מועדי החיוב. על מנת ליצור את החיוב הזה יצרנו האחדה במועד שבו משלמים מס הכנסה למועד שבו ישלמו ביטוח לאומי.
אנחנו מתקנים את לוח י' לגבי הכנסות פסיביות שאינן הכנסות מעבודה ואינן הכנסות מעצמאי. אנחנו מורידים את שיעור הביטוח הלאומי עליהן ל7% מ11% כך שביחד עם ה5% של ביטוח בריאות נגיע ל12% במקום 16% שיש היום.
סעיף 71(17) משנה את הקצבות המדינה למוסד לביטוח לאומי ומפחית את העברות שנותן אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי ב100 מיליון שקל החל משנת 2008. בחוברת הכחולה ההפחתה הייתה בסך 200 מיליון. כעת אנחנו מעמידים את ההפחתה על 100 מיליון. סעיף 81 הוא סעיף משלים ל71. החישובים נעשים באופן פרטני בהשתתפות לפי ענפים ובאופן כולל על סך הגבייה של המוסד לביטוח לאומי.
71(13) בסעיף 348 – (1) במקום כותרת השוליים יבוא "סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון"; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות סעיף 335, לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350 ואינה עולה על סכום השווה ל-5% מהשכר הממוצע.
(13א) בסעיף 350, בסעיף קטן (א) – (1) בפסקה (6), במקום האמור בה יבוא: "(6) הכנסה החייבת במס לפי הואות סעיף 125ב לפקודה, שאינה הכנסה לפי סעיף 373א וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודה". (2) בפסקה (7), במקום האמור בה יבוא: "(7) הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודה, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודה הוכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) ולמעט הכנסה ששר האוצר בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע.
(15) בסעיף 371, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שלפיו, מבטוח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף עם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו."
(16) אחרי סעיף 373 יבוא: "מועד חיוב מיוחד 373א. בדמי ביטוח. הפיקה חברה מהחברות המנויות בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודה לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה כדיבידנד בסוף אותה שנת מס, לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, הכל בהתאם לזכותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור."
תיקון ללוח י' טור ג' אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי סעיפים 337(א) ו340(א) על החלק העולה על מחצית השכר הממוצע למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי 0.16, 1.67, 0.07, 1.31, 0.14, 3.65, 7.
סעיף 71(17) (א) תחת הכותרת "שיעור דמי הביטוח בעד שנת 2008, במקום טור ה' יבוא: טור ה' הקצבות אוצר המדינה לפי סעיף 32(ג1) 0.09, 0.08, 0.03, 0.02, 0.06, 0.02, 0.1, 0.02, 0.25, 0.67.
3) תחת הכורת "שיעור דמי הביטוח בעד שנת 2009 ואילך, במקום טור ה' יבוא: טור ה' הקצבות אוצר המדינה לפי סעיף 32(ג1) 0.09, 0.08, 0.03, 0.02, 0.06, 0.02, 0.1, 0.02, 0.25, 0.67.
סעיף 81: בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 (1) בסעיף 2(1) – א. בפסקת משנה (א), במקום 8.16% יבוא 7.92%; ב. בפסקת משנה (ב), במקום 5.82% יבוא 5.65%; (2) בסעיף 7(א) בפסקה (1) – א. בפסקת משנה (א), במקום 2.98% יבוא 7.74%; ב. בפסקת משנה (ב), במקום 5.82% יבוא 5.65%.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה, סיימנו את הפרק הזה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00